פרוטוקולים/עבודה/2852



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
06/03/2001

פרוטוקולים/עבודה/2852
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 280

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"א באדר התשס"א (6 במרץ 2001), שעה 09:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
תמר גוז'נסקי
ענת מאור
גנדי ריגר

מירב שביב - משרד האוצר
גיא קריגר - משרד האוצר
שי סומך - משרד המשפטים
יגאל שוהם - משרד המשפטים
בתיה הרטמן - יועמ"ש, משרד העבודה והרווחה
ליאורה עופרי - עו"ד, משרד העבודה והרווחה
דליה גורדון - המוסד לביטוח לאומי
אורנה ורקוביצקי - המוסד לביטוח לאומי
שולה זלצר - המוסד לביטוח לאומי
לאה רוזנברג - המוסד לביטוח לאומי
ורד שהרבני - המוסד לביטוח לאומי
ציפי ברקוביץ' - מנהלת מיח"ד, נעמ"ת
תגריד ג'חשאן - שדולת הנשים
ד"ר עמנואל דובשק - הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות
ג'ודי דון - הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות
יפה יוספיאן - הפורום הארצי למשפחות חד-הוריות
לאה ליברמן-בנדר - שתי"ל
רבקה טרון - יו"ר מטה נשים חד-הוריות בראשל"צ, מרצ

שירלי אברמי

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני

הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 3) (הגדרת הורה יחיד),
התשס"א-2000 - הכנה לקריאה שניה ושלישית.

הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 3) (הגדרת הורה יחיד), התשס"א-2000
(הכנה לקריאה שניה ושלישית)

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום נושא חשוב מאד, שמשתלב ביום שהכנסת מקדישה לו הרבה היום - מעמד האשה. על סדר-היום הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 3) (הגדרת הורה יחיד), התשס"א-2000 - הכנה לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

החוק עבר קריאה ראשונה, ועכשיו אנו צריכים לקבל את ההחלטה על קריאה שניה וקריאה שלישית. יש לי כמה דברים לומר, שעלו בזמן קריאה ראשונה, ומה שאנו חושבים זה הדברים הכי חשובים שיש לשנות. ראשית, אנו דיברנו על 180 יום במקלט. כולנו יודעים ש-180 יום במקלט הם לא מצב נורמלי. אני מציע, שזה יהיה מכסימום 90 יום. בנוסף, ברצוני להגיד שמקלט לא צריך להיות תנאי יחיד.

לא הבנתי. הוא לא תנאי בלעדי.

בכלל לא.

בכלל לא. אשה יכולה להיות אצל חברים או אצל קרובים במצב יותר גרוע ממה שיכול להיות, ובאותו זמן עם תנאי מקלט עולה חוק שלא יכול לעזור.

מה הגדרת "מקלט"?

גם יכול להיות, שגם אין מספיק מקומות במקלטים. זה כל מה שאני רוצה להוסיף.

אם כך, מה אתה מציע במקום "מקלט"? האם למחוק זאת?

להחליף את ההגדרה.

האם אתה מציע למחוק את השהיה במקלט?

לא.

להוסיף על השהיה.

להוסיף גם שאם היא מטופלת אצל עובדת סוציאלית זה מספיק. מדובר בהחלטה של עובדת סוציאלית.

רבותי, אאפשר לכולם להתבטא. תנו למציע לסיים את דבריו.

חבר-הכנסת ריגר, אתה מציע שבתוספת למקלט לנשים מוכות יתווסף שהאשה הזו, על-פי אישור עובדת סוציאלית, נמצאת אצל משפחה או קרובים או דבר אחר.

כן.

הייתי רוצה להפנות את המציע להגדרה שכבר קיימת בהצעת החוק - הגדרת "מקלט לנשים מוכות": "מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדיה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה", כלומר לאו דוקא מקלט במינוחים שאנו מכירים אותו, ובלבד שזה באישור לשכת הסעד. כלומר, גם אם האשה הולכת למקום שאיננו מקלט קלאסי אבל זה באישור לשכת הסעד, זה מוכר כמקלט לנשים מוכות לעניין זה.

למעשה, זה מה שחבר-הכנסת ריגר מבקש. הוא מבקש אישור של עובדת סוציאלית.

האם זה כולל משפחה?

בהחלט, כן. זה כולל גם משפחה, אם זה באישור לשכת הסעד.

אשה שבעלה זנח אותה ולא חטפה מכות אלא הוא נעלם ולא דואג לצרכי הילדים - גם אלה חד-הוריות.

זו עגונה, וזה- - -

מדברים פה על חד-הוריוּת ולא על עגונה. הוא נעלם לה.

אני עורכת-הדין בתיה הרטמן, יועצת משפטית של משרד העבודה והרווחה. התיקון מתייחס להרחבת הגדרת "משפחה חד-הורית" לגבי נשים מוכות. כשאנו חשבנו על ההגדרה של "מקלט לנשים מוכות", לקחנו בחשבון קודם כל את המקלטים, המקלט הקלאסי, את דירות הקלט שקיימות שבדרך-כלל מיועדות למשפחות עם ילדים מתבגרים ואין זה המקום הטבעי לדחוס אותם במקלט, וגם את הסידור שחבר-הכנסת ריגר דיבר עליו. אם אשה מוצאת מקום מקלט אצל אחד מבני משפחתה, למשל אם היא גרה במטולה ומוצאת באילת והבעל אולי לא יודע או שמשערים שלא יגיע לשם, ולשכת הרווחה נותנת אישור שאכן היא נמצאת שם בגלל שהיא אשה מוכה ובגלל שהיתה צריכה לחפש פתרון של מקלט - זה נכלל בהגדרה. אנו לא מדברים היום על תיקון הגדרת "משפחה חד-הורית" מבחינות אחרות. היום, אנו מתייחסים לנשים המוכות. זו ההגדרה, וההגדרה הזו כוללת את כולם.

בישיבה הקודמת התבקשתי להביא נתונים לגבי מספר הנשים השוהות במסגרות האלה. הנתונים שקיבלתי לגבי נשים ששוהות במקלטים, בהגדרה הקלאסית של מקלט, הם אלה: יש בין 700 ל-800 נשים ששוהות בשנה במקלטים. כ-150 נשים שוהות בדירות קלט. לגבי הנשים ששוהות אצל בני משפחה, לא הצלחתי לקבל נתונים. אני מניחה שהמספר די קטן, כי אני חושבת שזה לא מספיק מוגן שכן בדרך-כלל הבעל יודע איפה בני המשפחה ואם היא עזבה עם הילדים והוא מחפש את הילדים יש להניח שהוא יגיע לשם. לגבי זה, כנראה שהמספר קטן, ואין לי נתונים מדוייקים. השהות הממוצעת של נשים במקלטים היא בין שלושה לששה חודשים, כשהשהות הממוצעת של נשים בדירות הקלט היא בת חודש. לכן, חשבנו בישיבה הקודמת שיש להתייחס לתיקון התקופה שאנו דורשים כדי שהיא תיקרא אשה מוכה לצורך הגדרת משפחות חד-הוריות.

אם דירות קלט זה חודש, צריך להוסיף לנושא מה קורה עם אותה אשה. נניח, שהיא חוזרת הביתה והכל תקין.

זו בדיקה שהביטוח הלאומי צריך לעשות לגבי כל אשה. היא יכולה לשהות גם ארבעה חודשים ולחזור הביתה, ואנו לא מדברים על זה. אנו מדברים על אשה שיש אישור מלשכת הרווחה שהיא נקראת אשה במקלט, ואת הבדיקות יעשה מי שצריך לעשות. יכול להיות, שמישהי תענה על כל הקריטריונים והיא חוזרת הביתה, ואז כמובן היא כבר לא משפחה חד-הורית אלא חזרה להיות משפחה אחרת. לכן, אני חושבת שהיום עלינו להתייחס לנושא התקופה הנדרשת, כי נראה לי ששאר הדברים מכוסים ע"י ההגדרה.

האם לא יותר טוב, לצורך החוק, שבמקום להגיד "מקלט" נגיד "מקום מקלט", וכך נגדיר את ההגדרה מהמושג "מקלט" שהוא מושג ידוע ומוגדר ל"מקום מקלט" שזה יכול להיות גם דירת המעבר שאת דיברת עליה וגם משהו אחר? זו הצעה אחת שלי.

צריך להיות כתוב שאותם 90 יום שאנו אומרים או כל מספר אחר שננקוב בו יכיל את הרצף, כלומר מקלט פלוס דירת קלט כו'; במקרה שהאשה נמצאת חודשיים במקלט ועוברת אחר כך לעוד חודש לדירת הקלט, זה בסך-הכל שלושה חודשים.

זה בסדר.

צריך להיות מובן מאליו, שהתקופות מצטברות. אם היא ברחה לחודש לקרובים, ולאחר מכן הגיעה למקלט ולאחר מכן הלכה לפה ולשם בגלל כל מיני נסיבות, שלפעמים יוצאים וחוזרים- - -

חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי, מה הרצף?

זו ההצעה שלי.

האם זה ברצף שלושה חודשים או תקופות במשך שנה?

אלה ימים במשך שנה. דיברנו על 180 ימים במשך שנה, והם לא צריכים להיות רצופים. אני מבינה מהוועדה שמבקשים לתקן זאת כך שיהיו לפחות 90 ימים במקום 180 הימים. מבחינתנו, אנו חושבים עדיין ש-180 ימים הם מינימום, אך אנו מוכנים לקבל את העניין של ירידה ל-90 ימים ובלבד שישאר התנאי השני שאנו מבקשים שלפחות ששה חודשים האשה פועלת על מנת לנתק את קשר הנישואין עם בעלה. כלומר, המחצית השניה של ההגדרה חייבת להישאר כמו שהיא מוגדרת היום.

ודאי. זה ברור.

מה שהעלתה חברת-הכנסת גוז'נסקי מצוי בהגדרה. מתוך ההגדרה עולה, שבכל מקום שנחשב למעון לנשים מוכות זה מצטבר ואנו לא צריכים לציין זאת באופן מיוחד.

לגבי ההצעה של חברת-הכנסת גוז'נסקי, יש קושי לשנות את ההגדרה, כי עם בהגדרה הזו בדיוק השתמשנו בחוק עבודת נשים ובחוק פיצויי פיטורין שם היה שינוי עקיף. לכן, ההגדרה הזו רחבה.

האם אתה מדבר על ההגדרה בכלל?

היא יכולה לגרום לבעיות. אני חושב, שההגדרה רחבה.

בסדר.

אם אנו מדברים ספציפית על נשים מוכות, אכן ההגדרה של לשכת הסעד היא הגדרה נכונה ומקלט לנשים וכו'. אבל, אם הנשים לא מוכות הן יכולות לקבל אישור מבית-הדין הרבני או מבית-המשפט שהן בהליך דמוקרטי לביטול הנישואין. למה יש לחייב זאת ע"י מקלט לנשים ו-180 יום? אם היא יכולה להביא אישור מהרבנות או מבית-המשפט שהיא בהליך משפטי, למה להביא את כל הפרוצדורה של מקלט ו-180 יום? יש לה אישור שהיא בתהליך ותיק פעיל.

יש הגדרה בחוק משפחות חד-הוריות, ואנו לא מתייחסים כרגע לאשה מוכה. אשה שמוגדרת בחוק משפחות חד-הוריות כהורה יחיד זו אשה שפתחה ופעלה בהליך להשתחרר מקשר הנישואין במשך שנתיים לפחות. זה הכלל, וזה נכון לגבי מה שהגברת אומרת. כאן אנו עושים EXEPTIONS, וזה דבר מיוחד לנשים מוכות, שצימצמנו את התקופות הנדרשות.

למה רק מוכות?

משום שזה התיקון שהועלה. זה התיקון בו אנו דנים.

זה תיקון לחוק חד-הוריות. מה שאת אמרת הוא דבר אחר, ואפשר להגיש הצעת חוק נוספת.

יש הצעת חוק כזו.

אני שומע, שיש הצעת חוק כזו.

ברצוני להפנות את תשומת לב חברי הוועדה לכך שהליכים לניתוק הקשר הם לא בהכרח כאשר מדובר בנשים מוכות, כי בדרך-כלל אשה מוכה בורחת מבעלה ולא מצפים שהיא תיצור מחדש את הקשר כי היא חייבת לפתוח בהליכי גירושין. לכן, היא יכולה לקבל פטור, וזה מה שכתוב גם בסעיף; מתוך המחשבה שהמקלט הוא מקלט כדי שהיא לא תיפגש איתו, אנו לא רצינו שבהכרח היא תהיה חייבת לפתוח בהליכי גירושין כי למעשה הבעל יתייצב בדיונים יחד איתה, הוא יידע איפה היא ויאיים על חייה. לצורך העניין הזה יש פטור.

לעניין תקופת האכשרה או דרישת השהות במקלט, היות וממילא נותנים הבטחת הכנסה לאשה כזו אחרי שלושים יום, הבעיה נשארה רק לגבי ההטבות האחרות כשבעיקר מבחינת הביטוח הלאומי זה מענק הלימודים--

--שהוא חד-שנתי.

כן. הוא ניתן פעמיים בשנה.

פעם בשנה.

זה פעם בשנה, אבל זה גם יכול לפספס אשה חד-הורית בלי שהיא אשה מוכה.

נכון. זה, בהחלט, קורה.

זה אותו הסדר שחל על כל המשפחות חד-ההוריות.

נכון.

כדי שאנו לא נוציא כאן את אותן משפחות שנמצאות בדירות הקלט ושוהות שם חודש, אני חושבת שצריך להוריד את התקופה לשלושים יום כי זו תקופת האכשרה שצריך לצורך הבטחת הכנסה שממילא מקבלות וזו התקופה שהן שוהות בממוצע בדירות הקלט האלה. לכן, זה לא יתכן שאשה, שיש לה ילדים ובגלל זה שמו אותה בדירת קלט ומזרזים אותה לצאת לקהילה לחיים עצמאיים, לא תיכנס לגדר ההגדרה.

אבל, אם היא יוצאת לדירה בקהילה או אצל קרובים באישור לשכת הסעד, היא עדיין נכנסת להגדרה.

ביררתי זאת שוב. פירוש "שוהה במקלט" זה שוהה במקלט, ואומנם זה באמת יוצא הדופן במשפחה, אבל במקלט ובדירת הקלט כשהיא נתמכת למעשה ע"י רשות הרווחה. רשות הרווחה מחזיקה אותה על חשבונה. הדירות האלה זה - עשינו את ההגדרה כדי לא להוציאן מכלל ההסדר הזה, אבל זה סידור שולי מאד וגם יש איזה מין ליווי. אחר כך אנו אומרים, שהאשה כבר עומדת בפני עצמה. אם היא רוצה - היא נמצא בקשר עם לשכת הרווחה, ואם היא לא רוצה - היא לא נמצאת.

מה קורה עם אותה גברת שסיימה את התהליך לאחר חודש? מה היא עושה? להיכן היא הולכת?

היא יוצאת ומקבלת ממשרד השיכון סיוע בשכר דירה, והיא מקבלת הבטחת הכנסה כי אחרי חודש היא זכאית, ואז היא יוצאת לקהילה. יש לה הבטחת הכנסה ויש לה סיוע בדיור, ואם היא רוצה - היא באה ללשכה, ואם היא לא רוצה - היא לא באה ללשכה.

היא לא חייבת להיות שונה מנפרדת אחרת. אם ה"איום" הוסר עליה, למה היא צריכה- - -?

אבל, היא לא חוזרת למקום מגוריה הקודם, אלא למקום אחר. היא פותחת בחיים עצמאיים במקום אחר. זה לא משנה אם זה אחרי חודש. מה עושות הנשים ששוהות במקלט אחרי שלושה חודשים? זה אותו סידור. הן פונות למשרד השיכון, מקבלות תמיכה, שוכרות דירה ומתחילות בחיים בנפרד. התקופה הראשונה היא תקופה בה נותנים לה הגנה. למה זה נקרא "מקלט"? נותנים לה הגנה על חייה ועוזרים לה להתארגן לקראת חיים בנפרד, כשהמטרה היא, בסופו של דבר, שאו שהיא תיפרד או שהיא חוזרת לבעלה, וזה כבר עניין של שיקול שלה. אם היא נמצאת בנפרד ממנו שנתיים, כבר נכנסת ההגדרה הרגילה של- - -

אם כך, למה לא לבדוק, אחרי חודש של דירת קלט, לתת אפשרות של עוד חודשיים כדי לראות את התהליך? והיה וחזרה לבעלה לחיים תקינים- - -

לא תמיד זה טוב. בגלל זה לא החזיקו אותה בדירת קלט. את הבדיקה לחזרה לבעלה ביטוח לאומי צריך לעשות.

לא. הבנתי את זה.

חבר-הכנסת יאיר פרץ שואל: כדי להיות בטוחים שמדובר בחד-הורית ושאכן היא שינתה את מעמדה, להגיד: "את היית חודש פה, תהיי חודשיים בדירה השכורה שלך" ואחרי זה בסך-הכל שלושה חודשים.

אחר כך תקבלי את כל הזכויות. אי אפשר, ואין לדבר סוף.

הזכות העיקרית זו הבטחת הכנסה שהיא ממילא מקבלת לאחר חודש. לכל אשה כזו יש זכות אוטומטית אחרי חודש עד שנה בלי שבודקים את מצבה הכלכלי. יש לה ממילא הבטחת הכנסה. על מה מדובר היום? בסך-הכל, מדובר על מענק הלימודים. ממילא נותנים את מענק הלימודים פעם בשנה. מה שקורה לכל המשפחות החד-הוריות- - -

בכל זאת, אני עומד על דעתי שצריך לתת באמת תשעים יום בצורה מסודרת ולא לפרוץ זאת, כי אחרת אין לדבר סוף ולא נצא מזה.

אם כך, אנו מוציאים את הנשים- - -

לא. אנו ניתן לה עוד חודשיים נוספים.

היא לא תקבל את המענק בחודשיים האלה.

היא תקבל את המענק לאחר מכן.

אבל, יש דברים אחרים בחוק שהיא זכאית להם - כל מיני קדימויות. אם, למשל, היא יוצאת לקהילה אחרי חודש ומתחילה שנת הלימודים, יש לה קדימות במעונות יום.

האמיני לי, שאם אחרי חודשיים היא תישאר היא תקבל גם את המענק.

אני עמנואל דובשק מהפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. הבנתי, שיש בעיה בשינוי המלה "מקלט" ל"מקום מקלט". מכיון שמטרת החוק היא שכולם יבינו אותו, האם אי אפשר לכתוב ליד המלה "מקלט" בסוגריים: "מקום מקלט כלשהו"?

זה כתוב.

זה כתוב. תיקנו את ההגדרה. תיקנו את החוק.

אני ג'ודי דון מהפורום הארצי למשפחות חד-הוריות. יש אלימות גופנית בעטיה מגיעים למעון לנשים מוכות. מה קורה עם אלימות מילולית, כשנשים לא מגיעות למקומות האלה ולא מקבלים אותן שם? האם גם הן מוכרות בסעיף הזה? יש אלימות מילולית, שהיא לפעמים יותר גרועה מאלימות גופנית. מה קורה אם אנשים כאלה?

התיקון הזה ספציפי הוא לנשים שנמצאות במצב סכנה לחייהן, לחיי ילדיהן וכו'. בחוק המקורי יש כמה אלטרנטיבות נוספות, ואחת מהן היא שהיא חיה בנפרד מבן-זוגה תקופה של שנתיים, פתחה בהליכים וכו'. מה שקיים בחוק קיים ונשאר, ולא גורעים מזה. זו תוספת לגבי נשים שנמצאות במצב של סכנה.

גם אלימות מילולית היא אלימות. השאלה היא האם זה גם נכנס לאותה קטגוריה.

כנראה, שמאלימות מילולית לא כל כך מתים.

אם האלימות המילולית גורמת לפירוד בין בני הזוג וכל אחד הולך לדרכו, היא תיכלל בקטגוריה הזו ואין שום בעיה. אם לא - אז כמו בכל בית יש לפעמים גם קצת אלימות מילולית.

רציתי להתייחס לנושא של השתחררות מקשר הנישואין. היום, על מנת להראות, להוכיח, שפתחת הליך בבית-הדין, צריך בית-דין דתי כדי להשתחרר מקשר הנישואין. במקרה הזה, יש לנו היום את בתי-הדין לענייני- - -

קודם כל, יש גם בית-דין למשפחה. אקט מתן הגט הוא הדבר היחיד שנעשה בבית-הדין הרבני על-פי דין. תהליכי פירוד ותהליכים של התדיינות יכולים להיות בבית-דין למשפחה.

מה שיש כאן, בחוק המשפחות החד-הוריות, חייב להיות מיום פתיחת הדין בבית-הדין הרבני.

לא. זה גם בית-דין למשפחה.

לגבי האוכלוסיה היהודית, הגירושין נעשים כיום לפי חוק אך ורק בבית-דין רבני, ולגבי אוכלוסיות אחרות - בבית-הדין הדתי המקביל שיש לו סמכות לעניין הזה. לכן, כאשר מדובר על ניתוק קשר נישואין, מדובר על הליך בבית-הדין.

על תהליך של פירוד זה יכול להיות גם בית-דין למשפחה.

אבל, זה לא מוכר בחוק.

האם מדובר על פירוד?

זה פירוד ולא גירושין.

זה לא גירושין.

כתוב: "פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין".

כן, כלומר להשתחרר מתי שהוא בעתיד.

ברגע שזוג מגיע לבית-דין למשפחה, מתקיימים שם אינספור דיונים על רכוש, אחזקת ילדים וכו'. ברגע שמסתיים כל האקט ויש הסכמה של פירוד, הולכים לבית-הדין ועושים את אקט כתיבת הגט.

זה מה שרציתי שיהיה בתקופה הזו. מה שיש כאן - שהתקופה הזו אכן תיחשב, וזה הכל.

אם בית-המשפט לענייני משפחה לא ייכלל - זה חוק נגד נשים, כי עדיף לנשים ללכת להתחיל את המהלך בבית-המשפט לענייני משפחה. לכן, צריך להיות ברור שהכוונה היא לבית-המשפט לענייני משפחה.

אני לאה רוזנברג מהמוסד לביטוח לאומי. עמדתנו הובהרה. אני חושבת, שאנו, בגדול, מבקשים שישארו ההתניות של פתיחה בהליך להשתחרר מקשר הנישואין במשך 180 יום מתוך השנה. זה חשוב לנו. אין לנו התנגדות לצמצם זאת ל-90 ימים.

לזה אין התנגדות.

גם השהות וגם התהליך?

לא. ההליך נשאר.

ההליך נשאר.

ההליך - אמרתי: 180 ימים לפחות לפתוח בהליך להשתחרר מקשר הנישואין. זה חשוב לנו. זה מעיד על כוונה באמת להיפרד. אני שוב מזכירה, שלכלל ההורים היחידים התקופה שנדרשת היא שנתיים בחוק, ואנו עשינו פה צמצום. בקשר ל-180 הימים, אנו מוכנים לרדת ל-90 ימים שהם שוהים במקלטים למיניהם - לצבור אותם. אנו גם סומכים על פקידי הסעד שיודיעו לנו שאכן הם במצב של איום. אנו מקבלים זאת.

אני רבקה טרון, יושבת-ראש מטה נשים חד-הוריות מטעם מר"צ בראשון-לציון. לאו דוקא פתיחת תיק בגירושין ואפילו גירושין תמיד מעידים על האשה שהיא חד-הורית, ואתייחס לזה בנפרד עוד מעט. הזוג נפרד, והאשה צריכה לתבוע מזונות. ברגע שהבעל משלם מזונות בצורה מסודרת, האשה כבר לא זקוקה כל כך לתמיכה ממשלתית. אשה פונה לביטוח לאומי, כאשר הגבר נעלם ולא עומד בהתחייבויותיו כלפי הילדים, ואז בלית ברירה היא פונה לביטוח הלאומי לקבל, במקום הבעל, את מזונות הילדים.

אנו לא מדברים על זה. מה היא רוצה?

ישנם גם מעשי תרמית - ויש פה כתבה שלמה – למשל: זוגות מתגרשים וממשיכים לחיות יחד על מנת לקבל את ההטבות. צריך להיות איזה שהוא חוק לפתוח בהליכים מאד כבדים כלפי הבעל סרבן המזונות ולדאוג שהוא ישלם.

זה לא שייך.

מה זה שייך לעניין?

אתם אומרים: שנתיים לפתוח תיק.

לא. זה משהו אחר. החוק הזה נועד להקל על משפחות חד-הוריות ולאפשר לכלול עוד נשים מוכות.

אם כך, אתם מדברים רק על נשים מוכות.

זה גם בעלים מוכים. זה בא להקל על גברים מוכים ועל נשים מוכות.

יש כאלה. יש גם גברים מוכים.

חברת-הכנסת ענת מאור תאמר מילות סיכום.

תודה על הישיבה וסליחה על האיחור.

ברצוני לוודא ששלוש ההערות שבעצם העירו לנו בישיבה, במליאה תוקנו. ראשית, אני מבינה שיש הסכמה על תשעים היום על-פי כל המציאות בשטח.

שנית, יש את עניין "מקלט" או "מקום אחר". במיוחד נציגים מהמיגזר הערבי, כארבעה או חמישה ח"כים, דיברו במליאה וממש תמכו בחוק, ואני מצטערת שהם לא באו. איך אנו נותנים פתרון למצב שבאוכלוסיה שהיא כ-20% אין כמעט הליכה למקלט? פעם אחת - כי המדינה בנתה מקלט אחד ולא יותר, ויש לזכור זאת. אין בכלל מקלטים. פעם שניה – בגלל מסורת. רבות עוברות לבית ההורים. אם נשארים באותו בבית, באמת אין אפשרות למנוע ניצול לרעה.

תשעים יום זה סביר.

לא. אם יהיה תשעים יום בבית הורים- - -

זה מוסדר. וזאת, אם יש אישור של עובדת סוציאלית.

יפה. זה תיקון חשוב.

מה שעובדת סוציאלית עכשיו מאשרת זה על-פי החוק.

חברת-הכנסת מאור, זה כתוב.

האם אצלנו זה כבר היה כתוב בניסוח הזה?

הדברים רשומים.

הדבר השלישי, האחרון, בו אני רוצה להיות בטוחה, הוא עניין ההטבות. אנשי הביטוח הלאומי והארגונים התחייבו לבדוק לנו, ואני רוצה לקבל תשובה בהירה: האם באמת החוק לא סתם הצהרתי אלא נותן תוספות לחד-ההוריות? האם התשובה היא חיובית?

ודאי. הוא נותן תוספת מענק.

למשל: דירה.

נושא דירה לא שייך לביטוח לאומי.

זה לא שייך לחוק.

בחוק משפחות חד-הוריות יש כמה הטבות נוספות שהן מעבר למה שניתן ע"י הביטוח הלאומי, ואלה: הכשרה מקצועית, הלוואות שיכון ומעונות יום.

כל זה ניתן לה.

כל זה, לפי התיקון, ינתן- - -

זה אכן ניתן.

יש עוד נקודה נוספת. כאשר משפחה נפגעת, אם למשל הילד במעונות, ובדקתי נקודה זו, יש סידור במעונות לילדים בסיכון. יש את כל נושא הסיוע בשכר דירה אם היא מוגנת ואם היא נחשבת כאחת שזכאית לזה בתוקף בהמשך לאלימות, ויכול להיות שאינני מגדירה את זה. הכל מוגן.

הכל מוגן. זה מצויין. אני שמחה על כל ההבהרות. תודה רבה.

תיקון לנוסח - בסעיף 2, סעיף תחילה ותחולה, הסיפא המתחילה במלים "ומתקיימות בה הוראות פסקה (ג)" מיותרת כי ברור שאנו מדברים על אשה חד-הורית שמתקיימות בה הוראות פסקה (ג) ולכן צריך למחוק את המלים האחרונות "ומתקיימות בה הוראות פסקה (ג)".

אני סומך על היועצת המשפטית.

מה עם התקופה? אין שם את התקופה?

יש את התחילה.

אין את השהות. כמה היא צריכה לשהות?

זה מה שמצויין בסעיף (ג).

בסדר. השהות היא בסעיף (2)(ג).

אני מירב שביב ממשרד האוצר. הערה ראשונה היא, ששר האוצר הגיש ערר על הצעת החוק הזו, ולכן הממשלה מתנגדת.

למה הממשלה מתנגדת? האם גם לזה האוצר מתנגד?

איזו ממשלה מתנגדת: המסיימת או הנכנסת?

יש להצעת החוק עלות תקציבית.

הערה שניה היא לגבי קיצור התקופה. לא בדקתי זאת, ועכשיו עשיתם את השינוי, אך יכול להיות- - -

זה לא עכשיו. זה היה בישיבה בדיון הראשון, וזה היה במליאה.

יחסית להצעת החוק המקורית, יכול להיות שעלות הצעת החוק תגדל כתוצאה מקיצור התקופה מ-180 יום ל-90 יום.

זה לא משפיע.

ההערה השניה ממש לא מתקבלת.

זה לא משפיע.

לפני שאאפשר ליועצת המשפטית לקרוא את החוק ואחר כך נאשר אותו, ברצוני להודות למגישי החוק. אני חושב, שעשיתם צעד מכובד לקראת אותן נשים שגם כך סובלות. ברצוני להודות למוסד לביטוח לאומי על נכונותו, למשרד העבודה והרווחה ולכל אלה שתרמו למען הבאת החוק הזה לעולם ואפשרות לתת לאותן נשים מוכות עוד קצת זכויות וקצת אור בקצה המנהרה. תודה רבה לכם.

עתה, רק אקרא את החוק ואאשר אותו.

[קוראת את סעיף 1, בהצעת החוק, לגבי תיקון סעיף 1: "1. בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992, בסעיף 1 - (א) לפי ההגדרה 'הורה יחיד' יבוא: 'אישור' - הפניה מראש או אישור בדיעבד. (ב) בהגדרה 'הורה יחיד' בפסקה (2) - (1) ברישה, במקום 'באחת מפסקאות המשנה (א) או (ב)' יבוא 'באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג)'; (2) בסופה יבוא: '(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה ושהתה לפחות 90 ימים במקלט לנשים מוכות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתם ביום הראשון לשהותה במקלט לנשים מוכות כאמור, ופתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך ששה חודשים לפחות; ואולם אשה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה שיהא בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדיה;'. (ג) אחרי ההגדרה 'ילד' יבוא: 'לשכת הסעד' - כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; 'מקלט לנשים מוכות' - מקום שבו שוהה אשה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדיה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית, באישור לשכת הסעד'".]

קראי שוב את הסעיף לגבי "מקלט".

"'מקלט לנשים מוכות' - ...לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית, באישור לשכת הסעד".

זו רק קריאה ראשונה.

יפה. זה גם מקום פרטי.

[קוראת סעיף 2, בהצעת החוק, לגבי תחילה ותחולה: "(א) תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה). (ב) שהיה במקלט לנשים מוכות לפני יום התחילה תבוא במניין התקופה האמורה בסעיף 1 לחוק זה אם ביום התחילה שהתה האשה במקלט כאמור".]

יפה מאד.

אני מעמיד את החוק להצבעה בקריאה שניה ושלישית.

ה צ ב ע ה

הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון מס' 3) (הגדרת הורה יחיד),
התשס"א-2000, התקבלה פה אחד.

הצעת החוק התקבלה פה אחד בקריאה שניה ובקריאה שלישית.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:10.