פרוטוקולים/עבודה/2851



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
27.02.2001

פרוטוקולים/עבודה/2851
ירושלים, כ"ד באדר, תשס"א
19 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 212
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
מיום שלישי ה' באדר תשס"א (27 בפברואר 2001), שעה: 9:30

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
טלב אלסאנע

טליה אדרי - משרד הבריאות

עו"ד רועי קרת - המוסד לביטוח לאומי
רבקה פריאור - המוסד לביטוח לאומי
עירית פלדמן - המוסד לביטוח לאומי
דיצה נחמדי - המוסד לביטוח לאומי
ד"ר חיה קטן - המוסד לביטוח לאומי

בנימין גונן - ההסתדרות
עו"ד דפנה דג'יאן- ההסתדרות

שמחה בניטה - מטה המאבק
משה בסעד - מטה המאבק

דליה אור - צב"י

מנדי לייטון - בזכות

יואב קריים - הסתדרות הנכים

יהודית וסרמן

שירלי אברמי

אושרה עצידה

1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה בלימודים וסידורים לילד נכה)
(תיקון) התשס"א- ‏2001.
2. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון)
התשס"א- ‏2001.
3. תיקון מס' 19 בהסכם הניידות.



1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה עזרה בלימודים וסידורים לילד נכה) (תיקון)
התשס"א- ‏2001.

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.

אני מאחל לעו"ד רועי קרת בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מזל טוב להולדת הבן. יהי רצון שייכנס לבריתו של אברהם אבינו בעתו ובזמנו, ויגדל לתורה, לחופה ולמעשים טובים, לתפארת הורים ומורים.

תודה רבה.

הסעיף הראשון שבסדר היום במכתב שנשלח לוועדה מיום 22 בפברואר 2001 מדבר על תיקון בתקנות הילד הנכה (דמי מחיה עזרה בלימודים וסידורים לילד הנכה). התיקון הזה עוסק בשני עניינים. ראשית, תיקון בתקנה 12. תקנה 12 לתקנות קובעת עיקרון שלפיו לא משתלמים תשלומי כפל בין גמלה לילד הנכה וגמלת הניידות. מי שזכאי לגמלה לפי הסכם הניידות לא יכול לקבל גמלה לילד נכה ולהפך.

בתיקון הקודם שלגביו אנחנו היינו בוועדה הזו, הוכנסה אפשרות כן לקבל את הכפל של גמלת הניידות ושל גמלת הילד הנכה באופן חלקי לגבי ילדים שסובלים ממוגבלות שהיא קצת יותר קשה, או לגבי משפחות שיש בהם יותר מילד נכה אחד. המגבלה היא שמי שקיבל הלוואה עומדת לפי הסכם הניידות ולא החזיר אותה, לגביו הכפל יהיה חלקי. הוא יוכל לקבל 100% של גמלה אחת, ועוד 50% של הגמלה האחרת. את ההוראה הזו אנחנו מבקשים לבטל ובעצם לאפשר את הכפל במלואו, גם לאלה שיש להם הלוואה עומדת.

לעניין הזה, אני רוצה להכניס איזשהו תיקון בתקנות משום שבטעות נפל שיבוש בנוסח.

האם יש למישהו השגות עד כאן? תודה. אנחנו עוברים הלאה.

התיקון השני מדבר על תיקון תקנה 9. תקנה 9 מדברת על אפשרות לתשלום רטרואקטיבי של גמלת הילד הנכה, לגבי מי שכבר הגיש בקשה בעבר והבקשה שלו נדחתה כי הוא לא עמד בתנאים ועכשיו הוא מגיש בקשה חדשה. התקנה מתווה כללים מה אורך התקופה שמותר לשלם ברטרו. זה נע בין 6 חודשים ל – 48 חודשים.

בנוסח הנוכחי של התקנה התשלום הרטרואקטיבי נמדד ביום קבלת ההחלטה על ידי המוסד ולפי הניסיון שנצבר אצלנו זה לפעמים גורם לעיוות צדק אצל המבוטחים, כי לפעמים עובר זמן בין התקופה שבה הילד או ההורים שלו הגישו את התביעה ועד שהתקבלה החלטה. כיוון שאנחנו מודדים את תקופת הרטרו מיום קבלת ההחלטה, לפעמים כמה חודשם עברו שלא באשמתו של המבוטח. אנחנו מבקשים לתקן ולומר שתקופת הרטרו תימדד לא מיום קבלת ההחלטה אלא מהיום שהאיש הגיש את הבקשה. זה מאפשר רטרו יותר גדול.

אני מניח שאין השגות לעניין הזה. אנחנו ממשיכים הלאה.

בנוסח שהועבר לוועדה נפלו שיבושים קלים. הכוונה היא שתחילת שתי התקנות האלה הוא מ- 1 בינואר 2001, והן תחולנה על גמלה שמשתלמת מאותו יום ואילך.

עו"ד קרת, אתה תעביר את התיקון לוועדה וזה יהיה חלק מפרוטוקול הוועדה.

גם לעניין התיקון של תקנה 12 נפל איזשהו שיבוש.

האם מדובר בטעות סופר או בשיבוש מהותי?

העיקרון הוא כפי שאמרתי. בנוסח שנשלח אליכם נשמטה איזשהי שורה, ואני מבקש את רשות הוועדה להעביר את הנוסח המלא שאותו אנחנו התכוונו להעביר ושבטעות הועבר נוסח אחר.

בסדר. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מאשרת את התקנות הללו כפי שהוצגו על ידי עו"ד רועי קרת, נציג הביטוח הלאומי. אני מברך על כך שסוף סוף נפל בחלקכם לאשר את התקנות הללו.
























2. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) (תיקון)
התשס"א- ‏2001.

התקנות השניות הן תקנות השירותים המיוחדים וזה בדומה מאוד לנושא הראשון, בעקבות התיקון הקודם שאנחנו היינו לגביו בוועדה הזו. עד תיקון מס' 18 שהוא התיקון הקודם להסכם הניידות, היה בדומה איסור כפל בין גמלת הניידות לגמלת השירותים המיוחדים, כמו איסור הכפל בין גמלת הניידות לגמלת הילד הנכה. בתיקון מס' 18 הוכנס תיקון שאפשר לגבי אלה שסובלים ממוגבלות קשה בניידות לקבל את אותו כפל חלקי בין גמלת הניידות לגמלת השירותים המיוחדים שזה התבטא ב- 100% בגמלה אחת ועוד 50% בגמלה אחרת. אנחנו עכשיו להשוות ולאפשר את הכפל במלואו. כלומר, שיהיה אפשר לקבל 100% מהגמלה הזו וגם 100% מהגמלה האחרת.

אני מניח שגם פה אין השגות, נכון? גם התקנה הזו מאושרת.

גם פה אני מבקש את אישור הוועדה לצרף נוסח מתוקן.

הוועדה מאשרת את התקנות האלה ואת מה שתצרף ותשלח לוועדה. זה יהיה חלק מפרוטוקול הוועדה.

























3. תיקון הסכם הניידות מס' 19, התשס"א- 2001.

הנושא האחרון הוא תיקון להסכם הניידות. ישנם 15 תיקונים להסכם הניידות.

אם אין הבהרות, הערות או השגות לסעיפים הללו, אני חושב שחבל שנשחית את זמננו.

אני הייתי רוצה לשמוע באילו תיקונים מדובר.

בסדר. אם מישהו מבקש אז אני אאפשר לעו"ד קרת להציג את כל התיקונים. אני חשבתי שבסך הכל אנחנו הולכים ליישם את מה שבזמנו החלטנו. שמחה, אנחנו נעבור על התיקונים ובמקום שבו יש לך או ליושבים כאן הערה תינתן להם אפשרות לומר אותה.

היום הסכם הניידות בנוי כך שיש הבחנה בין בעל רכב לחסר רכב. בעיקרון, לבעל רכב מגיעה גמלה גבוהה יותר. ישנה גם הבחנה בין משתכר ללא משתכר. בעיקרון, למשתכר מגיעה גמלה יותר גבוהה, כי אחד מהעקרונות של ההסכם הוא לעודד יציאה לעבודה.

התיקון בסעיף הראשון שאנחנו מתייחסים אליו הוא השוואה בין חסרי רכב משתכרים לחסרי רכב לא משתכרים. זאת אומרת, אם עד היום מצבו של חסר רכב שאינו משתכר היה פחות טוב מבחינה זו שהגמלה ששולמה לו הייתה יותר נמוכה, לגבי אותם מוגבלים קשים בניידות אנחנו רוצים לעשות השוואה לטובה. כלומר, שהלא משתכרים והמשתכרים יקבלו את אותה קצבה מלאה, ולא קצבה חלקית.

אני אסביר את אותם תיקונים שיש חשש שהם יפגעו במישהו. ב – 99% התיקונים פה הם כולם לטובה, והם לפי מה שסוכם.

התיקון היחידי שאני הייתי מדבר עליו מיוזמתי שאולי יכולות להיות השגות לגביו הוא התיקון שמוזכר בסעיף 2 במכתב. זהו תיקון שאנחנו הכנסנו למען הסר ספק, כי זו הייתה כוונתנו מלכתחילה והסתבר שאנחנו הובנו לא נכון כנראה. בתיקון מס' 18 לפי ההסכם שהגיעו אליו כל הצדדים, אנחנו הכנסנו תיקון להסכם הניידות שאפשר קבלת גמלת ניידות למי ששוהה במוסד, דבר שלא היה קודם לכן לחלוטין, והתנאי היה ובלבד את שערי המוסד לפחות שש פעמים בחודש למטרות חברתיות או תעסוקתיות וכו'. הסתבר שהתיקון הזה הובן לא בצורה שאליה אנחנו התכוונו אליה, והגמלה נתבעה גם בעבור נכים שיצאו את חצר המוסד לא ברכב, אלא בכסא הגלגלים או באיזשהי צורה אחרת. הקצבה הזו משולמת כדי לסייע במימון ניידות ברכב.

מדוע נקבע דווקא שש פעמים? מה אם הנכה יוצא מהמוסד ארבע או חמש פעמים?

זה הסיכום שהגענו אליו וזה מה שמופעל היום. המספר הזה הוא עוד מהתיקון הקודם.

שמחה, האם יש לך השגות לגבי זה?

ההבהרות שנאמרות כאן לא תואמות את רוח הדברים של הישיבה שערכנו אתמול עם המוסד לביטוח לאומי.

עם אלו נציגים במוסד לביטוח לאומי ישבתם?

אנחנו נפגשנו עם נציגי הסניפים כדי ללמוד את הדברים ובמטרה לעבוד בשיתוף הפעולה, ויש באמת עבודה מבורכת של הצוות.

אני רוצה לתת דוגמא מעצמי. אני משתכרת והפסיקו לשלם לי את קצבת הניידות. כשבררתי מדוע הפסיקו לשלם לי קצבת הניידות התברר לי שזה קרה בגלל שלא הגשתי תלושי משכורת בזמן, וזאת בלי ליידע אותי שאני צריכה להציג תלושי משכורת. בפגישה טענו מספר נכים שהיום כבר לא משנה אם הנכה משתכר או לא משתכר כי בכלל לא צריך להציג תלושי משכורת. לפי החוק החדש מגיעה לי קצבת ניידות מלאה, אז מה פתאום אני צריכה להציג תלושי משכורת? אמרו לי: שמה שנאמר שם הוא לא מדויק ושכן צריך להציג תלושי משכורת. עכשיו בכל אופן אין הבחנה בין משתכר ללא משתכר ופתאום מנכים לי קצבה כלא משתכרת, ולא חשוב שאני משתכרת, אלא פשוט בגלל שלא הצגתי תלושי משכורת. אני הייתי רוצה לדעת מה קורה בדיוק בסיטואציה הזו. אמרו לי שאני לא מבינה כל כך את החוק ורציתי לדעת באיזה נקודה בדיוק אני לא מבינה את החוק.

גם אנחנו לא מבינים את כל החוק כמו שצריך. נציגי הביטוח הלאומי מבינים אותו יותר טוב מאיתנו ובוא נשמע אותם.

ביטול ההבחנה בין משתכר ללא משתכר לנכים הקשים הוא מחודש ינואר, מהחודש שעבר. אתמול סיימנו את ימי העיון שבהם הדרכנו את ציבור העובדים שלנו והבהרנו את הדברים באופן חד משמעי שאין צורך לבקש תלושי שכר.

אני רוצה להתייחס לתיקון שמתייחס לאנשים שנמצאים במוסדות. הסעיף מדבר בפירוש על מטרות חברתיות. הרבה פעמים הנכה יוצא בכסא גלגלים למטרות חברתיות והוא לא יוצא שש פעמים ברכב מהמוסד משום שהוא לא יכול. אתם יוצרים פה מצב שהוא אבסורדי, מכיוון שהנכה צריך את קצבת הניידות הזו בשביל לצאת שש פעמים למרחק שדורש אוטו. כיום הוא לא יכול לעשות זאת מכיוון שאין לו את הכסף. יהיה קשה לנכה להגיע למצב שאותו אתם יוצרים פה כי נכה שלא יצא שש פעמים ברכב לא יקבל את גמלת הניידות, אבל מצד שני בגלל שאין לו כסף לצאת שש פעמים ברכב אז הוא לא יוצא. זה אבסורד.

אני הבנתי שיש גם סיוע של משרד העבודה והרווחה. בכל אופן, זה צריך להיות ברור וחד וחלק, הוועדה תחליט כפי שהיא תראה לנכון. מדובר בגמלה שהיא מאוד גבוהה של 1,700 ש"ח,

והיא מחושבת לפי הוצאות שעולה להחזיק רכב. לפי ביטוח רכב, לפי הדלק ולפי כל ההוצאות האחרות שיש ברכב מנועי. לא הייתה כוונה לממן בסכום של 1600 שקל יציאה למי שמוציאים אותו החוצה בכסא גלגלים. אנחנו גם חוששים מניצול לרעה של מוסדות שידחפו את הנכים חס וחלילה מחוץ לחצרות המוסד שש פעמים בכסא הגלגלים רק כדי שהם יוכלו לומר שאותם נכים יצאו שש פעמים. לא לכך הייתה הכוונה. אנחנו ביקשנו ולהוסיף במפורש שהכוונה היא שהנכה יוצא שש פעמים ברכב מנועי ולא בדרך אחרת.

אני מקבל את דבריו של רועי בכך שמדובר רק על מי שיוצא עם רכב. רבותיי, אני רוצה להיות צמוד להסכמים שהיו עם הנכים. אני מייצג את האינטרסים של הנכים כאן כך שהם יקבלו את הזכויות שהם צריכים לקבל. אם אלו היו הסיכומים, אנחנו צריכים להיות צמודים אליהם ואין לנו מקום כרגע לשנות אותם. אם מישהו מחברי הכנסת ירצה לשנות זאת במהלך שנה הבאה, הוא יכול לעשות את זה.

אני רוצה להתייחס למאבק הנכים שהתנהל. היו לי הסתייגויות לגבי הדרך בה צריך לנקוט, אבל לדעתי בסופו של דבר הנכים השיגו הישג עצום בחברה הישראלית. אני חושב שכולנו יכולים להתברך בהישג הזה, הגם שהם עשו את רוב העבודה והם עמדו בחזית.

לא מדובר רק במי שיש לו רכב, אלא גם על מי שיוצא במונית. הבעיה שהועלתה כאן היא בעיה, אבל יש לה פתרון שהוא טמון במשרד העבודה והרווחה ובבקשה של הנכה כלפי משרד העבודה והרווחה. משרד העבודה והרווחה מקצה למוסדות כסף כדי שנכים יוכלו לצאת מחוץ למוסד. כלומר, הם לא הסתמכו רק על גמלת הביטוח הלאומי. הייתה לנו ישיבה מאוד רצינית בנושא בהשתתפות שמחה בניטה והיועצת המשפטית שלנו. המוסדות חשבו לפחת בתקציב שיועד לנושא. בהסכמה, יחד עם מנהל אגף השיקום, הוחלט שאין מפחתים בסכום. כלומר, אם נכה אכן יוכיח שהוא מסוגל ורוצה לצאת, ישנו תקציב שהמוסד יכול לתת לו כדי שהוא באמת יוכיח את היציאה. הוא יעמוד בתנאים ואז אנחנו נשלם.

תיקון מספר 3 מתייחס להבחנה שבין בעלי רכב משתכרים לבין בעלי רכב שאינם משתכרים. ההסכם מתוך כוונה לעודד את המשתכרים נתן קצבה יותר גבוהה לאלו שמשתכרים לעומת אלו שאינם משתכרים. אנחנו מבקשים להשוות לגבי המוגבלים היותר קשים את המעמד של המשתכרים לעומת הלא משתכרים ולתת את מלוא הקצבה בלי צורך לבדוק תלושי משכורת.

תיקון מספר 4 מתייחס לדרך חישוב ועדכון קצבת הניידות, ואולי כדאי שהגברת פריאור תציג זאת משום שהיא עסקה בנושא הזה.

בבקשה גברתי.

למעשה, לסעיף הזה ישנם שני תת סעיפים. האחד מתייחס למועדי העדכון. לפי המצב שהיה קיים עד לתיקון הנוכחי, הקצבה הייתה מתעדכנת בחודש אפריל של כל שנה, במידה והיא עלתה על מה ששולם לפני כן, וכאשר ההתייקרות של הרכיבים הגיעה לכדי 12%. בעקבות השביתה הוקמה ועדה והוחלט לשנות את המועד לחודש ינואר כל שנה כפי שקיים בכל המוסד, מאז שהמדינה עברה לשנת מס של ינואר עד דצמבר, והוחלט גם שבמקום להמתין להתייקרות של 12%, יש לאפשר את העדכון כבר שההתייקרות מגיעה ל – 4%.

יפה מאוד.

החלק השני דן בנושא נכים שיש להם מתקן הרמה לכסא הגלגלים. עד עכשיו המוסד חייב את הנכים לבטח את מתקן ההרמה, ובעת חישוב הקצבה הוספנו ברכיב הביטוח את ביטוח מתקן ההרמה. היום הגענו להסכמה עם האוצר ועם הנכים שהם לא חייבים לבטח, מבחינתנו. הרכיב הזה לא יובא בחשבון בעת החישוב. והיה וייגרם למתקן ההרמה נזק שמחייב החלפתנו מה שנקרא TOTAL LOST, נממן חדש.

אנחנו עוברים לתיקון מספר 5.

גמלת ניידות לנמוכי קומה. היום יש רשימת פריטים מוגבלת ומצומצמת כחלק מהסכם הניידות רק מי שנכנס לרשימה זכאי. בעייתם של נמוכי כיום לא קיימת ברשימה. אנחנו מבקשים להוסיף אותה לרשימה. מי שיש לו מוגבלות בניידות כתוצאה מנמיכות קומה, בסטנדרטים שנקבעו כאן, גם כן יוכל לקבל סיוע במימון רכב וקצבת ניידות.

האם אתם יודעים בכמה אנשים נמוכי קומה מדובר?

מדובר על כחמש מאות איש בארץ.

תיקון מספר 6 עוסק שינוי שיטת חישוב ההחזר. הניסיון שנצבר בענף מלמד ששיטת חישוב החזר ההלוואה העומדת למי שיצא מהמערכת בסמוך לאחר שהוא נכנס אליה, כלומר, מי שנדרש להחזיר את ההלוואה העומדת די קרוב למועד שבו הוא לקח אותה, לפעמים שיטת חישוב ההחזר כפי שהיא קיימת היום בהסכם פוגעת בו. אנחנו מבקשים לפשט את שיטת החישוב ולהכניס שיטת חישוב שבוודאות לא תפגע באותם מקרים, אלא באמת תחזיר את הסכום הריאלי ולא ייווצר מצב שהאיש משלם יותר ממה שהוא היה אמור לשלם. שיטת החישוב מוזכרת במסמך.

תיקון מספר 7 מדבר על הגדרת "קרוב משפחה". היום ההסכם מאפשר נהיגה ברכב לקרוב משפחה שמוגדר כמורשה נהיגה. אנחנו מבקשים להרחיב את ההגדרה של "קרוב משפחה" ולהוסיף בה גם את הנכד של מי שמוגבל בניידות.

תיקון מספר 8 עוסק באי ספיקה היקפית בעוקרי הגפיים. באותה רשימה של סוגי מוגבלויות יש פריט שמדבר על אי ספיקה. אנחנו מבקשים להרחיב אותו ולהוסיף לו עוד רמה של 40%. היום יש רק 70% ו- 100%.

יפה. אנחנו עוברים לתיקון מספר 9.

למעשה, אני דיברתי על תיקון מספר 9 בתיקון מספר 1. זה תיקון של עיוות שמאפשר לאוכלוסייה שקיבלה היום 75% קצבה, לקבל 100% קצבה.

תיקון מספר 10 מדבר על הגוף המוסמך לבדיקת כשירות האביזרים. כתוצאה מהרקע ההיסטורי של ההסכם יש היום רק גוף אחד שמוסמך, ואין לכך יותר הצדקה. יש היום עוד גופים שיכולים לבדוק את כשירות האביזרים, ואנחנו מבקשים לאפשר גם לאותם גופים לבדוק את כשירות האביזרים, ושזה לא יהיה רק המכון שליד הטכניון.

תיקון מספר 11 דנה בתוספת קצבה למי שגר במרחק ממקום העבודה. היום משולמת איזשהי תוספת למי שצריך 40 ק"מ הלוך ושוב למקום העבודה. יש אפשרות לשלם את התוספת הזו גם ברטרו של ששה חודשים. אנחנו מבקשים לאפשר לשלם רטרו של עד 48 חודשים שזה מה שמקובל היום בכל חוק הביטוח הלאומי. כלומר, אנחנו רוצים לעשות התאמה גם לעניין הזה.

תיקון מספר 12 דן בשיעור קצבה למי שאינו נוהג. למי שאינו נוהג בעצמו משולמת קצבה שהיא קצת יותר נמוכה ממי שכן נוהג. אנחנו מבקשים לדייק בהגדרה ובמקום לומר: נוהג ואינו נוהג, לומר: מי שיש לו רשיון לעומת מי שאין לו רשיון. זהו תיקון טכני. אנחנו לא באמת יכולים לבדוק אם האיש נוהג או לא נוהג. אנחנו מניחים שמי שאין לו רשיון, לא נוהג.

תיקון מספר 13 דן בכיסוי הוצאות נסיעה לוועדה רפואית.

התיקון הזה מדבר בעד עצמו.

תיקון מספר 14 עוסק במתן אפשרות בחירה בין הטבות שלי ההסכם והטבות שמכוח החוק.

כתוצאה מכל התיקונים שהוכנסו בהסכם, תיקונים מספר 17, 18 ועכשיו תיקון מספר 19, נוצר לראשונה מצב שלא היה קיים קודם שבו הגמלאות שמקבלים נפגעי עבודה הן יותר נמוכות מההטבות שמקבלים לפי הסכם הניידות. קודם נפגעי עבודה תמיד היו מקבלים הטבות ברמה יותר גבוהה ממילא לא היה צריך לקבל מהסכם הניידות. הסכם ניידות לא מאפשר למי שמקבל מענף נפגעי עבודה, לקבל הטבות גם לפי הסכם הניידות. היום כאשר נוצר מצב שלפי הסכם הניידות אפשר לקבל יותר, אנחנו מבקשים לאפשר בחירה, כך שלא ייווצר מצב שאדם מקבל גמלה יותר נמוכה יהיה חסום מלקבל את הגמלה היותר גבוהה.

תיקון מספר 15 – זכות בחירה ברכישת הרכב.

היום ההסכם מחייב רק רכישת סוג הרכב שנקבע למוגבל הניידות, והוא לא מאפשר זכות בחירה לרכב אחר. אנחנו מבקשים לאפשר זכות בחירה לרכב אחר. כמובן שאחוז הכיסוי יישאר אותו אחוז כיסוי, אבל המוגבל יוכל לבחור איזה רכב הוא רוצה.

אני רוצה לחזור לתיקון מספר 12. למה מוגבל בניידות שאיננו נוהג ברכב, אלא אשתו היא הנהגת שלו, צריך לקבל הפחתה בקצבת הניידות?

זה לא שהוא מקבל הפחתה בקצבה. הוא מקבל 100% מהקצבה, אלא שלפעמים הדגם מייצג לגבי אותה קבוצה הוא קצת שונה, כיוון שיותר נוח להיכנס מהמושב שליד הנהג מאשר מכסא הנהג. אם הנכה לא נוהג בעצמו, יתכן שרכב 1700 סמ"ק, לדוגמא, מספיק לו במקום 1800 סמ"ק. ההבדלים הם הבדלים של אגורות. הם לא הבדלים גדולים. זה נובע בעיקר בגלל הסיבה שהנכה שלא נוהג בעצמו לא חייב את כל האבזור שזקוק נכה שנוהג בעצמו. נניח שיש נכה שצריך רכב אוטומטי. אם אשתו נוהגת ברכב, הוא כבר לא חייב ברכב האוטומטי.

אני מעלה את הנקודה הזו משום שאם נכה על כסא גלגלים שהיה גם נוהג ברכב שלו, היה מגיע לו רכב מסוג "פורד" או סבנה, אבל בגלל שאשתו, אביו או הילד שלו נוהג ברכב, הוא נוהג ברכב מסוג "פיאט דקוטה" שהוא רכב בתת רמה. אנחנו כבר העלנו את הטענה הזו גם בפני שר האוצר. אנחנו אמרנו שלא רלוונטי לקחת רכב זול יותר בגלל שמישהו אחר נוהג בו ולא הנכה בעצמו. אותו נכה צריך להחזיק באוטו חמש שנים גם אם אשתו נוהגת, וגם אם לאדם יש שלושה ילדים נכים. האם בגלל שהנכה לא נוהג ברכב בעצמו הוא צריך לקנות רכב שהוא גרוטאה? נכה שנוהג בעצמו ברכב יש לו אפשרות לקנות רכב הרבה יותר טוב. אני חושבת שיש כאן עיוות שהוא לא מקובל עלינו ושעליו צריך לתת את הדעת. שר האוצר הופתע מהטענה שלנו בשעה שהעלנו אותה לפניו. יש כאן בעיה בגישה. אנחנו מדברים על נכים קשים מאוד שלא מסוגלים אפילו לנהוג בכוחות עצמם ואז הם נעזרים בשירותי הנהיגה של האישה או קרוב משפחה אחר. נכים בדרגות הנכות האלה זקוקים לאותו אבזור ברכב שלו זקוק נכה נוהג. כשנכה הולך לחברת "פיאט" במטרה לרכוש אוטו אומרים לו נציגי המכירות: רכב כזה לא יחזיק מעמד חמש שנים. מה יקרה אם אותו נכה יישאר עם רכב מושבת לאחר שנה? צריך להשוות פה בין נכה שהוא נוהג בעצמו לבין נכה שלא נוהג בעצמו. שני הנכים יושבים בכסא גלגלים ממונעים. שניהם זקוקים למנוף ולעגלת שירותים. אני נתקלתי במקרים בהם יש שניים שלושה ילדים נכים במשפחה והם נאלצים לנסוע ברכב מסוג "פיאט דקוטה", כאשר חברת "פיאט" עצמה טוענת שהאוטו הזה מיועד לאנשים בריאים ולא לנכים.

אנחנו ישבנו במכון לבטיחות בדרכים עם ד"ר עדה וינר בנושא הזה והיא הסכימה לכך. היא אמרה שסעיף 9 בחוק אומר שיש לקחת את הרכב הזול ביותר. היא אמרה לי שהיא צריכה לדאוג לכך שיהיה לי אוטו בטיחותי ואיכותי כי אני זקוקה לרגליים. האם הנכה שלא נוהג לא זקוק לרגליים? הוא זקוק ליותר מזה. הוא זקוק גם לידיים וגם לרגליים. שר האוצר הסכים איתנו בנקודה הזו והוא ביקש מנטאשה מיכאלוב לבדוק את הסעיף הזה, כי האיפה והאיפה הזו לא מקובלת.

האם היא בדקה את הסעיף הזה?

אני לא יודעת. הישיבה הזו התקיימה שבוע לפני הבחירות ואני לא יודעת מה קרה בינתיים. מכל מקום, צריך לטפל בנושא הזה.

מה העמדה של המוסד לביטוח לאומי בנושא הזה?

כפי שהיושב ראש אמר הנכים השיגו במאבק הזה כמה הישגים. אנחנו עדיין לא הגענו לסוף ההישגים שהם רוצים להשיג. שמחה בניטה מעלה היום בעיה שצריכה להיבדק לעומק. יש קונספציה שבהחלט מתייחסת באופן שונה כאשר הנכה איננו נוהג בעצמו. זה בוודאי נכון לגבי כל האביזרים שיש בהם צורך לגבי הנהיגה עצמה. זה גם נכון מבחינת השימוש שנעשה ברכב, ובעניין הזה יש הרבה ניסיון. יחד עם זה, אני יודעת על שני מקרים ששמחה בניטה סיפרה לי עליהם ואני חושבת שכולנו ביחד צריכים לשבת ולחשוב איך פותרים את הבעיה באותם מקרים. זה לא יוכל להיכנס בתיקון מספר 19 להסכם הניידות. אבל אני מאוד מקווה שיחד עם הנכים אנחנו נגיע גם לתיקון מספר 20.

על פי הוראות ההסכם יש הגדרה של הסמ"ק ושל גודל הרכב. הקבוצה שעליה שמחה מדברת היא אותה קבוצה שטוענת שמה שנותן ההסכם הוא לא מספיק, ואז ההסכם מאפשר לפנות למכון הרפואי לבטיחות בדרכים שבראשה עומדת ד"ר וינר, והם אמורים להתאים את הרכב מבין הרכבים המתאימים את הזול ביותר. מכל מקום, הרכב חייב להתאים לצורכי הנכה. כל החלטה של המכון מכובדת על ידינו. מטבע הדברים, נהגת כמו שמחה זקוקה לאביזרים מאוד יקרים ומורכבים וצריך גם גודל של רכב מסוים כדי שהוא יוכל לשאת את אותם אביזרים, ולכן זו הסיבה שיש את ההבחנה. כל אביזר שהנכה הלא נוהג זקוק לו, המכון חייב לקחת אותו בחשבון בבחירה של הרכב. הם לא נותנים רכב יותר זול ויותר קטן רק בגלל שהנכה לא נוהג, אלא הם מתייחסים למכלול הצרכים. אם נכה זקוק לג'ויסטיק אז הוא זקוק לכך ברכב גדול, חזק ומפואר. אבל אם הנכה זקוק למעלית כדי להיכנס לרכב בכסא גלגלים, אז הרכב המסחרי שיאושר יהיה קצת יותר קטן או יותר פשוט. בוודאי שנכה שלא נוהג שצריך עוד אביזרים נלווים חוץ מכסא גלגלים, למשל מיטה, הרכב יהיה בהתאם לפי הצרכים שלו. אם ההחלטה של המכון לדעת הנכה שגויה, יש לו זכות השגה בפני מנהלת המכון וכמובן ערעור לבית הדין.

יש כאן הטעייה.

שמחה, אני תמיד יותר בצד שלכם מבצד המוסדות והרשויות השונות. בנקודה הזו אנחנו צריכים לומר היום תודה רבה גדולה מאוד לאנשי הביטוח הלאומי על העבודה שהם עשו. זכותך המלאה להציג את הדברים כפי שהצגת קודם. זה בסדר שאת חושבת שצריך לקבל יותר, אבל למה לומר הטעייה? זה לא מכובד.

סליחה.

אנשים עשו פה עבודה כדי שהציבור שאת הנציגה שלו, יקבל את המרב שאפשר במסגרת ההסכם שאתם השגתם בזמנו. אני חושב שצריך לומר גם מילה טובה.

בעקבות דבריה של הגברת דיצה נחמדי, אנחנו קבענו פגישה עם ד"ר וינר. אנחנו אמרנו לה: אנחנו נפגשים איתך בנושא הזה כי את הכתובת ואת זו שמחליטה. היא אמרה לנו: אני נורא מצטערת, אבל אני לא הכתובת.

למה היא לא הכתובת? הרי יש בסמכותה להחליט כך או אחרת.

מכתיבים לה.

מי מכתיב לה?

היא אמרה לנו בפירוש: אני רופאה ואני יכולה לקבוע את האביזרים שלכם מבחינה רפואית. אני שאלתי אותה: ד"ר וינר, האם את רופאה או האם את מכונאית רכב? היא אמרה לי: את צודקת. אני רופאה ומתפקידי לקבוע לאלו אביזרים זקוקים נכים ברכב.

הרכב הזול ביותר מבין המתאימים.

היא אמרה שהביטוח הלאומי מחייב אותה להחליט על האוטו הזול ביותר. כלומר, מגלגלים את הכדור אליה.

זה חלק מהוראות ההסכם.

אני שאלתי את ד"ר וינר: מה ייעשה נכה שהאוטו שלו מושבת לאחר שנה? מה הוא ייעשה במשך ארבע שנים?

היא חייבת לאשר רכב שיחזיק מעמד חמש שנים.

רכב מסוג "פיאט" לא יחזיק מעמד חמש שנים. אדוני היושב ראש, לך לחברת "פיאט" ותשמע מה הם אומרים.

שמחה, האם יש לך דוגמאות לרכבים שהושבתו לאחר שנה?

עד היום אף אחד לא קנה רכב מסוג "פיאט".

אני יכולה לתת לך רשימה של נכים שקנו רכב מסוג "פיאט".

היו גם הרבה בעיות עם רכבים מסוג "סבנה". היום כולם הולכים על "פורד" משום שזה רכב שהכי פחות נתקעים איתו. כשהרכב של הנכה מושבת ותקוע במוסך, אז הוא לא יכול לצאת לעבודה.

שמחה, כל רכב יכול להיתקע.

אבל יש צפי מסוים.

שמחה, את צריכה לשכנע אותי יותר בנושא הזה. אנחנו שמענו את דבריהם של נציג המוסד לביטוח לאומי ואני מוכרח לומר שהם נופלים היטב היטב על אוזניי. הם הגיוניים. אני לא רואה פה שום דבר שמרע עם הנכה. הנכה מקבל את מה שהוא צריך.

אני אומרת לך שהוא מקבל את האוטו הזה רק לשנה. תשאל את חברת "פיאט" ואנשים שקנו רכב מסוג "פיאט". הם אומרים: אל תעיזו לקנות את הרכב הזה. בידיי הייתה הברירה לקנות איזה רכב שאני רוצה ולכן לא קניתי רכב מסוג "פיאט". אני כאן לא נלחמת בשבילי. אני באה בשמם של אותם אנשים שהלכו לסוכנות "פיאט" ושם אמרו להם לא לקנות את האוטו הזה.

שמחה, אני רוצה לקבל ממך רשימה של מקרים שבהם הרכב נתקע.

מאחר ולא יודעים כמה זמן מחזיק רכב מסוג "פיאט", "סבנה" או "פורד", אני מציע שתשב ועדה שתבדוק מספר רכבים שהזול מבינהם יוצע, אבל הוא צריך להיות גם הרכב הטוב ביותר וזאת על פי דעה של מומחים, ולא על פי דעה של רופאה.

מה שאתה אומר יכול דווקא להגביל, כי גם הנכים הלא נוהגים יכולים להיות נכים שלא נוהגים אבל זקוקים לרכב יותר גדול, למשל, נכה שצריך להיכנס לרכב בעזרת מיטה, ואז יקבעו רכב אחר. אנחנו לא אומרים למכון: הנה רשימת רכבים ועליכם לקבוע מתוכה. אנחנו משאירים את כל ההחלטה למכון. אנחנו רק אומרים להם לבחור את הרכב המתאים ביותר. הרכב צריך להחזיק מעמד חמש שנים, ובלבד שזה יהיה הזול ביותר מבין המתאימים. אנחנו מכבדים כל החלטה שלהם. אנחנו לא נרשה לעצמנו לומר להם: תבחרו רכב מסוג "פורד" או "סבנה", כי יכול להיות נכה אחר שזקוק לרכב מסוג אחר.

אני יכול להביא בפני הוועדה מקרים של אנשים שנתקעו עם הרכב שלהם בפרק זמן של פחות משנה. זה צריך להיקבע לא רק על פי הצרכים הרפואיים של הנכה, שהם בוודאי הדבר הראשון, אלא גם על פי איכות הרכב ועל פי יכולת הרכב לסחוב את הציוד הזה וזה לא נקבע.

אני רוצה לאשר את התקנות כפי שהן. אני מקבל את מה שנאמר כאן ואין לי בעיה בכך שנציגי הנכים ישבו עם אנשי המוסד לביטוח הלאומי כך שיהיה פתרון יותר טוב לנושא הזה. אני חושב שנציגי הביטוח הלאומי יעשו זאת בנפש חפצה.

אני חושב שצריך לשבת גם עם נציגי האוצר.

האם ישנו כאן נציג של משרד האוצר?

לא.

אני מטיל על אנשי הביטוח הלאומי להזמין את נציג האוצר ואדרבא שהאוצר יתמוך ויראה לנו איך מממנים זאת. אנחנו נקדם זאת בברכה.

אני רוצה לאשר את כל התקנות הללו עם כל התיקונים שעליהם הסכמנו, ואני רוצה לברך את אנשי המוסד לביטוח לאומי על העבודה היפה והגדולה שהם עשו למען ציבור הנכים. אני חושב שמהיום הזה אנחנו חברה שנראית הרבה הרבה יותר טוב.

אנחנו מחכים לנוסח כדי לשלוח לכם אישור.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:20.