פרוטוקולים/עבודה/2469



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – 28.12.00

פרוטוקולים/עבודה/2469
ירושלים, ט' בטבת, תשס"א
4 בינואר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 261
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום ה', ב' בטבת התשס"א, 28 בדצמבר 2000, בשעה 10:00

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר יאיר פרץ
אביגדור ליברמן

גבי בן-נון, סמנכ"ל משרד הבריאות
עו"ד טובה פינקלשטיין, היועצת המשפטית, המשרד לקליטת
העליה
גל הרשקוביץ, משרד האוצר
גלעד ריקלין, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד שי סומך, משרד המשפטים
נתן סמוך, משרד הבריאות
זאב וורברנד, סמנכ"ל שירותי בריאות כללית
יואב כהן, קופת-חולים לאומית
רונן הראל, קופת-חולים מכבי
יהודה עליאש, קופת-חולים מאוחדת
דליה אור, צב"י
שלמה בן-יונה, צב"י

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

חבר המתרגמים בע"מ









ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום על תרופות)
(תיקון מס' 10), התשס"א2001-

הצעתם של חברי הכנסת אביגדור ליברמן ויורי שטרן
הכנה לקריאה שנייה ושלישית


הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (פטור מתשלום על תרופות)
(תיקון מס' 10), התשס"א2001-

הצעתם של חברי הכנסת אביגדור ליברמן ויורי שטרן
הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות.

אנחנו היום עושים רביזיה כאשר בדרך כלל
ברביזיה אין דיונים אלא הצבעות. אנחנו עשינו רביזיה בתקווה שנקבל עד היום איזושהי הצעה יצירתית, פשרה או משהו כזה. לא צלחו כל הניסיונות שלי לקבל הצעה שיכולה לשמש כהצעת פשרה ולא קיבלנו שום דבר באותה טענה שמשרד הבריאות עוד לא סיים את דיוניו עם משרד האוצר ואלו לא גמרו עם קופות-החולים.

אני חושב שיושב-ראש הוועדה נהג בהגינות חסרת תקדים בכללי המשחק של הכנסת כאשר שלוש פעמים התכנסנו בציפייה לאותה הצעה יצירתית שטרם קיבלנו אותה.

הנוסח המתוקן כולל גם את הצעת היושב-ראש ומהווה ביטוח לכל הנכונות שלנו ללכת לקראת הקופות ולא להקשות אלא להישאר במסגרת הדברים הסבירים.

זה מה שאנחנו יכולים להציע בהיעדר כל הצעה אחרת. לא יכול להיות שהכנסת וועדות הכנסת יתכנסו שלוש פעמים ושלוש פעמים יאמרו לנו מחר או בישיבה הבאה יהיה משהו. אנחנו רואים כאן ניסיון לסחוב את זה עד יום שני ולקבור את הנושא.

היה כאן רצון אבל הרצון הזה לא נוצל על-ידכם. אני לא יודע אם אתם מודעים לנוהלי עבודת הכנסת, אבל דעו לכם שברביזיה אין דיונים. ברביזיה יש הצעה אבל עד היום בבוקר אף אחד לא העביר אלי שום הצעת פשרה. עד כמה שידוע לי גם ליושב-ראש הוועדה לא הועברה כל הצעה וכרגע אין לכם זכות דיבור. עצם זה שלא העברתם עד היום כלום, וזה קרה בפעם השלישית, אין לכם כאן בכלל זכות דיבור. מבחינתי אני לא יודע למה אתם צריכים בכלל להתייחס לנושא. הייתה לכם הזדמנות להתייחס מאז שהוצע החוק הזה, כאשר מאז הקריאה הראשונה עברה כמעט שנה, ידעתם עליו ואכן נעשו כאן ניסיונות על-ידי ביטוח לאומי, מה שהיה פעם מס מקביל, להביא מקורות מימון, אבל כלום לא יצא. לא היה כאן שום ניסיון לשתף פעולה אלא רק לטרפד.

אני לא מוכן להקשיב לכם יותר.

אני מציע שנשמע את נציג האוצר, אולי בכל-זאת
התגבש משהו ויש לו בשורות.

אני רוצה להבהיר את הדברים. הנושא של
השתתפויות לא עלה רק במסגרת הצעת החוק אלא הוא עלה גם על-ידי גורמים שונים במערכת הבריאות. עוד לפני שהתנהלו כאן הדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית בנושא הצעת החוק, התקיימו דיונים במשרד האוצר וגם היו איזה שהם דיונים בין משרדי האוצר והבריאות בנושא של ההשתתפויות העצמיות.

הנושא זה הוא נושא מורכב. העלות שלו מאוד גבוהה ויש לו השפעות על קופות-החולים הן בצד ההכנסה והן בצד ההוצאה. התקיים דיון בין משרד האוצר לבין משרד הבריאות והתגלעו בו חילוקי דעות. שר האוצר ושר הבריאות – הדיון היה ברמה של שרים – סיכמו לקיים דיון בנושא.

מעבר לדיונים בין שר אוצר ושר הבריאות – וכפי שאמרתי קודם התקיים כבר דיון אחד ביניהם וסוכם לקיים דיון נוסף שאני מניח שיתקיים בקרוב – צריך לתאם את הנושא עם הקופות. הדברים האלה לוקחים זמן. כאן מדובר בחקיקה שהמשמעות שלה לא תהיה רק לשנה הקרובה אלא לגבי כל העתיד. לכן אין פה שום ניסיון לטרפד, להשהות או לעכב את זה אלא קשה מאוד לקיים את הדיונים. גם לשר הבריאות וגם לשר האוצר יש הרבה עניינים חשובים וצריך להיות במגע גם עם קופות-החולים.

אנחנו ביקשנו עוד זמן כדי לנסות לסכם את הנושא הזה שלא סוכם. אני מודה שיש מחלוקת בין משרד הבריאות לבין משרד האוצר בנושא הזה וכאמור, את הנושא צריך גם לתאם עם קופות-החולים.

אני מבין את הבעיה של לוחות הזמנים, אבל חקיקה לא נעשית לשנה אחת אלא מכאן והלאה, תהיה לה לדעתנו השפעה מהותית מאוד על היציבות של קופות-החולים. אם מדובר בהוצאות של עשרות מיליוני שקלים, זה יפגע ביציבות קופות-החולים. לכן אני מבקש לתת שהות נוספת לשר האוצר ולשר הבריאות כדי שיוכלו לשבת יחד עם קופות-החולים ולנסות לגבש רעיון מוסכם.

אני רוצה להתייחס לסוגיית המקורות. שמעתי
בדיון הקודם שיש מקורות או שאין מקורות ובסופו של דבר לא היה לי ברור מה קורה.

כבוד היושב-ראש, לנו יש ניסיון, וגם כשהחוק הזה עבר במתכונתו הקודמת עם החמישים אחוז, וגם כשהכניסו אלינו את נכי צה"ל, וגם כשהכניסו אלינו את הפסיכיאטרייה, או כל דבר אחר שמכניסים אלינו, השורה התחתונה היא שאין מקורות ואנחנו נצטרך לספוג את זה. אולי לא צריך לדבר על הגירעון של קופת-חולים מכבי או של הקופות האחרות, אבל לא ראיתי שיש התייחסות למקורות והחוק דורש התייחסות למקורות. בכל הנושא של גירעון הקופות בית-המשפט העליון כבר החליט עליו, אבל אני אומר עוד פעם שצריכה להיות התייחסות למקורות ובישיבה האחרונה לא הייתה התייחסות לכך.

התייעצתי עם היועצת המשפטית של הוועדה לגבי
מקורות המימון של החוק. קיבלתי את הצעתה ואני אכניס את זה בגוף החוק. המקורות יהיו על האוצר וכך נחייב את האוצר. נתנו לכם את כל האפשרויות ואין דרך אחרת. אם האוצר מצא 600 מיליון שקלים לבחירות, אז תשעים מיליון שקלים זה לא דבר גדול מה עוד שהסכום הזה מיועד לעולים חדשים והם נמצאים בתהליך קליטה. המציע בא לקראת ואמר שבמקום מאה אחוז הוא מסכים ל75- אחוזים וקיבלנו את הצעת קופות-החולים שהחולה בכל-זאת צריך לשלם משהו.

אין כאן מקום לסחבת ואין מקום למשוך את זה עוד ועוד.

בשתי הדרישות העיקריות שהיו של
קופות-החולים - להגיע למבחן הכנסה ולהגיע לתשלום לפחות למי שזה לא יהיה חינם – הלכנו לקראת בלי כל דיון. בהיעדר הצעה נגדית, אל תצפו שנחכה. אם לא הצלחתם לסכם דיון תוך שנה, אנחנו לא נחכה יותר.

הייתה ועדת חקירה של הכנסת שועדת העבודה והרווחה הובילה אותה, ובעקבות עבודתה אחד הדברים שנדרוש בתקציב זה את השינוי של סל הקליטה. ברור שסל הקליטה הוא לא ריאלי. כשהתקבל פעם ראשונה חוק ביטוח בריאות ממלכתי לא הייתה כוונה לתשלום עבור תרופות ולא תשלום ביקור אצל רופא. עם השנים האוצר גילגל את זה על הקופות והקופות על החולים, אבל זאת לא כוונת המחוקק.

אני ניהלתי דיון עם האוצר ואני רוצה להביע את
מורת רוחי לפרוטוקול. אני מאלה שאומרים שעד היום היכן שהאוצר לא עמד מאחורינו, לצערנו בסוף הדרך לא ראינו כסף. אני אומר לצערנו כי כרגע בתיקון של החוק, הבעיה שלי כמו שאמרת היא בעיקר בעיה של מקורות.

כדי להקטין את הנזק, כדי ללכת על קרקע יותר בטוחה, אני הצעתי הצעה משלי, שבשלב ראשון לטפל לפי המבחנים האלה רק בעולים ורק בחמישים אחוז.

מה תקציב קופת-חולים כללית?

12 מיליארד.

בכמה צמצמת את הגירעון בשלוש השנים
האחרונות?

ב700- מיליון.

אז אל תספר לי שתשעים מיליון זאת מכה אנושה.

ההצעה הזאת היא לא תשעים מיליון אלא היא
בין 170 ל200- מיליון.

היא תשעים מיליון.

אני לא יודע מי אמר תשעים מיליון. אתה יודע
שחלק מההתייעלות היא התייעלות ושר הבריאות ואחרים יכולים לומר לכם מה נעשו הקופות לעשות לשם כך. על זה דרך אגב היה הבג"ץ המפורסם. בבג"ץ אמרנו שלא יכולה המדינה לבוא ולומר שהיא לא נותנת כסף ולחייב אותנו לתת סל מלא. אני מציע לוועדה לקיים דיון בנושא כי יושב-ראש הוועדה עקב מאוד מאוד מקרוב אחרי דיוני הבג"ץ. הבג"ץ – אני מציע גם לקרוא אותו – קבע בפעם הראשונה בארץ שהוא הכריע נגד המדינה במאות מיליוני שקלים. הוא אמר שלא יכול להיות שהמדינה מצד אחד תקבע סל שלם שאנחנו צריכים לתת, אבל מצד שני היא תשחק במקורות, תזרוק עצם, תגיד כספי תמיכה, תעזור. צריך שזה יהיה מסודר, או שבאומץ לה תבוא המדינה ותאמר שהיא לא מסוגלת לתחזק סל מלא כזה, אבל היא לא אומרת את זה.

אני כן פניתי לאוצר וכן דיברתי עם האוצר, אבל אין שום טעם שאני אדבר עם חברי הכנסת כי אני לא יודע להביא כסף, וכן ביקשתי לקדם הצעות כדי לצמצם לפחות במשהו. העדפתי שההצעה תהיה שהעולים יקבלו את החמישים אחוז כמו אזרח ותיק וזה מייתר את התיקון של האזרח הוותיק ונסתכן בהרבה פחות, בסדרי גודל לפחות. זו הייתה ההצעה שלי אליהם אבל אני מבין שגם ההצעה הזאת לא התגלגלה הלאה. את ההצעה שלי הצעתי בכתב ואני חושב שזה לפחות היה מצמצם. אם בבוא היום יסתבר שהם ניצחו אותנו – ולצערי תמיד הם מנצחים אותנו – לפחות צמצמנו מאוד מאוד את הנזק ועשינו רק תיקון.

ההצעה שלי היא לפי המבחנים האלה לתת לעולים בשלוש השנים הראשונות את החמישים אחוז כמו אזרח ותיק ולא לגעת בכלל כרגע בנושא שנקרא אזרח ותיק.

ההצעה שלך היא שבשנה הראשונה לתת באופן
גורף בלי מבחני הכנסה חמישים אחוז, ובשנה שנייה ושלישית 75 אחוז.

לא. ברגע שנגעת ב75- אחוז, נגעת בעוד פרמטר
ואף אחד מאתנו, כל חברי הקופות יאמרו לך שאי-אפשר לכמת את זה. אני מציע בשלב ראשון לתת את החמישים אחוז לכולם כמו שמקבל אזרח ותיק, לפי המבחנים האלה, וגם אם לאוצר אין הרבה כסף או יש פחות כסף, אנחנו יודעים איך לתכנן את הדברים.

לתת לכל העולים החדשים?

לתת לעולים החדשים לפי המבחנים שקבעתם
כמו לאזרח ותיק.

אנחנו התכנסנו לצורך רביזיה ולא לצורך דיון.
אנחנו שמענו כאן כמה אנשים וכמה דעות. מכיוון שאני רואה בזה גם זלזול מצד הממשלה בכנסת ובוועדותיה, בזלזול ברצון הטוב להגיע כאן להידברות, אני לא מוכן לקיים דיון. שמענו אתכם, הלכנו דרך ארוכה כדי להגיע לאיזושהי הידברות ופשרות אבל עד לרגע זה לא קיבלתי כל הצעה מסודרת, לא ממשרד האוצר ולא ממשרד הבריאות. גם ההצעה שמדבר עליה כרגע זאב וורמברנד, אני שומע אותה פעם ראשונה.

כאן הייתה התעלמות מוחלטת – ואני ישבתי פעם בצד השני של המתרס כשהייתי פקיד ממשלה ואני יודע איך דברים מתגלגלים – אבל כשרוצים לקדם נושאים, זה לא לוקח שנה ויודעים לקדם את הנושאים ולדון. כאן בפירוש היה ניסיון למרוח ולטרפד את ההצעה. במיוחד לאור הכרעת הבג"ץ בנושא סל הקליטה וקופות-החולים, אני חושב הנוסח המתוקן יעבור ואנחנו נכתוב שהאוצר יצטרך לתת, גם לפי הפסיקה החדשה וגם לפי החוק הזה. שלא יהיו פה שום אשליות, האוצר יצטרך לממן את מלוא העלות ולא תוכלו להתעלם מזה.

בהצעת החוק עצמה נכתוב שזה יחול על האוצר. לאור החלטת בג"ץ האוצר יצטרך לממן כאשר מבחינת הקופות אני לא רואה בעיה. אותי מרגיזה עמדת משרד האוצר ומשרד הבריאות שהתעלמו כאן מאתנו לחלוטין.

לאור פסק-הדין ולאור ההחלטה שלנו, לפחות לגבי הקופות אני שלם.

בזמנו התקיימו דיונים עם האוצר. בדיונים עם
האוצר, לפחות ההתרשמות שלי בשלב של הצעת שר האוצר, רק מההיבט הכספי, היו היקפים כספיים הרבה יותר גדולים ממה שמוצע כאן. לכן לבוא ולטעון שיש כאן איזושהי חריגה תקציבית מעבר למקורות שקיימים אולי באוצר, אין על מה להסתמך.

אמר פה גם נציג האוצר בישיבה הראשונה שיש לו המחאה לנושא הזה וכולם היו עדים. לכן את הטענה הכספית אני מציע שנשאיר בצד.

נקודה שנייה. אכן, הייתה הזדמנות. לא הגענו להחלטה כי אנחנו חלוקים וזה בסדר שאנחנו חלוקים. אני מקווה שנגיע אולי - בתוספת למה שנאמר כאן - לדברים נוספים. לא במקום מה שנאמר כאן, אלא בתוספת למה שנאמר כאן.

נקודה שלישית, רק לצורכי הטיעון העובדתי. נעשו סקרים בנושא הזה של השתתפות עצמית וההשפעה שלה על צריכת השירותים. זה מאוד יפה לנופף בהם כאשר זה משרת אינטרסים מסוימים אבל לא לנופף בהם כשזה לא משרת אינטרסים מסוימים. בנושא של תרופות הממצא שנמצא הוא ש21- אחוזים מהחמישון התחתון לא לוקחים מרשם רופא בגלל ההשתתפות העצמית. זאת אומרת, ההשתתפות העצמית הזאת, זה לא איזשהו מצב שזה חסם בפני צריכה עודפת. לפעמים אולי כן, אבל בהרבה מאוד מקרים זה חסם בפני צריכה נזקקת של אוכלוסייה שההשתתפות העצמית מהווה מחסום. זה כסף שהם צריכים לקחת אותו ולהשתמש בו להשתתפות במקום לדברים אחרים.

אני שמח על ההחלטה שלכם, אפילו שהיא תקדימית. כמובן שהנושא הזה יוצר חור תקציבי לקופות החולים וצריך לדאוג לכסות אותו.

זה בא על-חשבון החולים בדרך זו או בדרך אחרת.

אני רוצה להביע את ההתמרמרות שלי על
הדחייה. כל האנשים שאתה מדבר עליהם בהצעת החוק הזו, תחשבו מה עובר עליהם כל יום שאתם דוחים, ויום יום התרופות עולות להם הון תועפות. גם אנחנו ערים לכך שהרבה מאוד אנשים, דווקא מבוגרים, לא לוקחים את התרופות.

אני חושב שכפי שהאוצר לפני שנה העלה את תקרת מס הבריאות ואת הכסף הזה לקח למטרות אחרות לגמרי ולא לבריאות יכול היום להחזיר את הכסף ויהיה לו תקציב לממש את הצעת החוק. אני חושב שכדאי מאוד להוסיף ולומר שבין העולים החדשים יש הרבה מאוד אנשים עם מחלות כרוניות שגם להם צריך לדאוג מפני שהם מוציאים הון תועפות לתרופות האלה.

הערתך נרשמה בפרוטוקול.

בתקציב הבריאות לשנת 2000 קיים עודף של
כ900- מיליון שקל, הוא ידוע והוא ברור. הכסף הזה הלך על-ידי חלוקת ועדת הכספים לכל מיני צרכים מלבד בריאות, כולל מענקי איזון לרשויות המקומיות בגובה של מאתיים מיליון שקלים. מענקי איזון, גירעון צבור של רשויות מקומיות זה דבר שצריך לטפל בו וצריך לשלם אותו, ואת זה לקחו מהכסף של הבריאות בוועדת הכספים לפני שבועיים ואין פוצה פה ומצפצף כולל בוועדה הנכבדה הזו.

היום הייתה לנו פגישה ואנחנו דורשים את החזרת
הכסף הזה ולא רק לטובת החוק הזה אלא לטובת הרבה דברים במערכת הבריאות. זה כסף שיצא מהכיס שלי ושלך והוא כסף ייעודי לבריאות.

צריך לזכור שהכסף הזה לא נשאר במרתפי האוצר
אלא הוא הלך לביטחון, הוא הלך לרשויות מקומיות שגם נותנות שירותים ולהרבה דברים נוספים.

זה לא מעניין אותי כי ממני גבו לבריאות.

זה כסף שנגבה מהבריאות וצריך לחזור לבריאות.

אם אתם רוצים, אני אסביר איך עובד מנגנון
עדכון הסל.
הממשלה כל שנה קובעת את עלות שירותי סל הבריאות. הממשלה קבעה בתחילת השנה 19 מיליארד ומשהו, כאשר כל ה19- מיליארד ומשהו הזה הגיע לקופות החולים. המנגנון עובד בצורה באה: יש מס בריאות שנגבה על-ידי הממשלה דרך ביטוח לאומי ויש השלמה מתקציב המדינה.

חבל על הדיבורים. אז תורידו את הגבייה. אם יש
עודפים, נשלם לבריאות רק שלושה אחוזים.

אמנם התקציב לא עבר ולא ברור אם הוא יעבור,
אבל עדיין מדובר בעלות תקציבית לא קטנה ולכן אני מבקש שתחולת החוק לא תהיה מה1- בינואר 2001 אלא שנה לאחר כן כדי שאפשר יהיה להיערך מבחינה תקציבית.

בישיבה הקודמת, לא זו עם הרביזיה, דיברנו על
קבוצות עולים, על איזה קבוצות עולים יקבלו. אז אמרנו לגבי אלה שמעבר לשנה הראשונה, בשנה השנייה והשנה השלישית, דיברנו על אלה שמקבלים הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה. נשאלה שאלה לגבי השנה הראשונה, לאיזה עולים ניתן. סוכם שמי שמקבל או סל קליטה או דמי קיום, כי סברנו שדמי קיום משתלם לפי מבחני הכנסה.

מסתבר שבמשרד הקליטה יש כמה וכמה מנגנונים. הם משלמים גם הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה, לא לפי חוק אלא לפי תקנונים פנימיים שלהם, ומשלמים דמי קיום למי שלומד. מסתבר ששלושת הקבוצות האלה ביחד – של מקבלי דמי קיום, של לומדים, וזה לאו דווקא מבחן סוציו-אקונומי, והבטחת הכנסה והשלמת הכנסה – באמת מהווים אחוז מאוד מאוד גדול.

עדיף לקבוע פטור אוניברסלי. אנחנו נותנים
לבערך 85 אחוז מכלל העולים סל קליטה והכוונה היא לא רק לארצות חבר העמים ואתיופיה אלא גם למספר ארצות מדרום אמריקה. אנחנו נותנים דמי קיום ללומדים בקורסים ובאולפנים ללא מבחני הכנסה. אנחנו נותנים דמי קיום למתמחים. מה שאנחנו קוראים הבטחת השלמה והבטחת הכנסה, כאשר ההבדל בין דמי קיום לנתמכים, זה לפי הצורך להתייצב בלשכת העבודה.

נדמה לי שכאשר אנחנו לוקחים את כל המכלול הזה אנחנו מגיעים כמעט לכלל העולים.

שיכנעת אותנו.

אנחנו מציעים לתת פטור גורם לשנה הראשונה.
אמנם גם כך יהיה איזשהו חיתוך, למשל מי שלומד בקורס שם יש דמי קיום שלנו ויש הבטחת הכנסה של הביטוח הלאומי לקורסים של משרד העבודה, ויכול להיות שתהיה שורה קטנה של אנשים שלא יקבלו בשנה שנייה, אבל זה שולי לגמרי.

אנחנו חושבים שהכי נכון לתת לשנה לכולם ואחר-כך להעביר אותם להבטחת הכנסה.

באיזה שלב מקבל עולה החדש את התעודה כדי
שאני אוכל לזהות אותו?

אנחנו נעביר רשימות.

אני לא רוצה שיטילו עלינו. כמו שאנחנו מקבלים
רשימות מביטוח לאומי, כך נקבל גם מכם.

בשנה הראשונה לכל העולים החדשים. בשנה
השנייה, מי שמקבל הבטחת הכנסה.
יש עוד שני דברים שצריך לסכם אותם כאשר הראשון הוא לגבי המימון, מי יממן, לידי מי, אם בכלל.

אנחנו לא מדברים על סעיף זה כי סעיף זה הוא 75 אחוז, אבל גם קודם היה לגבי אזרח ותיק חמישים אחוז, אז אנחנו מדברים על ההגדלה, על הפער ולא על מה שהיה קודם.

אני אומר "מימון סעיף זה". צריך להיות מקור.

מה שנוצר בעקבות התיקון הזה, לא מה שהיה
בחוק ערב התיקון. לגבי עולים חדשים, ה75- אחוז, ולגבי אזרח ותיק, ה25- אחוז. זה אחר-כך ינוסח אבל בעיקרון נאמר ש"הפסד ההכנסות שייגרמו לקופת-חולים לפי חוק זה אשר לא היו קיימים ערב תחילתו של חוק זה, ישולמו מאוצר המדינה לידי קופות החולים".

תוגדר עלות סל הבריאות, ויש לזה דרך מסוימת.

אנחנו מדברים על כך שיוגדל סל הבריאות.

ההגיון אומר שזה מה שצריך לעשות.

זה כסף שיגיע לידי קופות-החולים?

כל העלויות שנובעות עקב החוק ימומנו באמצעות
הגדלת סל הבריאות.

"ההוצאות שייגרמו לקופות החולים לפי חוק זה
אשר לא היו קיימים ערב תחילתו של חוק זה".

"ייחשבו כסל השירותים כפי שמוגדר בחוק ביטוח
לאומי לשנת 2001".

תחילה של החוק.

ב1- באפריל 2001.

אני מבקש שהנוסח הזה יישלח למשרד האוצר
בטרם יונח על שולחן הכנסת כדי שתהיה לשר האוצר להגיש הסתייגות לסעיף הזה. הנושא זה לא עלה קודם. הנושא של המימון על-ידי משרד האוצר אפילו לא נוסח. אני עדיין לא ראיתי נוסח כתוב ואני מבקש להראות את זה לשר האוצר לפני שהוא שולח הסתייגות, שזאת זכותו של שר האוצר. אני לא רואה כאן נוסח של הסעיף הזה ומבחינתי הוא יכול גם להיות נושא חדש ויכול להיות שנפנה לוועדת הכנסת כדי שתדון האם זה נושא חדש. בכל מקרה, לפני ששר האוצר מגיש הסתייגות, הוא צריך לראות את הנוסח כתוב.

אני מבקש שהצעת החוק לא תונח על שולחן הכנסת לפני כן.

נשמרת זכותך להגיש הסתייגות.

צריך לבדוק את זה כי לפי דעתי תקנון הכנסת
אומר אחרת.

עד שזה יונח אתה יכול להגיש הסתייגות. תקבל
עוד מעט את הנוסח ותוכל היום ומחר להגיש הסתייגות.

ביום שני זה יידון בכנסת, עם ההסתייגות.

הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס'
12), התשס"א2000-.
תיקון סעיף 8.

1. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד1994-, בסעיף 8:

(1) בסעיף קטן (א1)(2)(ג)(8), במקום "ב12-", יבוא "ב36-".

(2) בסעיף קטן (ז)(3) במקום "אזרח ותיק, שמשתלמת לו גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א1980-, יהיה זכאי להנחה בשיעור של 50 אחוז, יבוא:

"עולה חדש בעד התקופה של 12 חודשים הראשונים מיום שעלה וכן אזרח ותיק ועולה בעד התקופה שמתום 12 החודשים מיום שעלה ועד לתום 36 חודשים מהמועד האמור, שמשתלמת להם גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א1980- - יהיו זכאים להנחה בשיעור של 75 אחוזים.

עולה – מי שקיבל אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבת, התשי"ה1950-.

2. תיקון חוק האזרחים הוותיקים.
בחוק האזרחים הוותיקים התש"ן1989- בסעיף 13, במקום "50 אחוז", יבוא "75 אחוז".

3. מימון.
הפסד ההכנסות שייגרם לקופות חולים לפי חוק זה ואשר לא היו קיימים ערב תחילתו של חוק זה, יתווסף לעלות סל השירותים.

4. תחילה.
תחילתו של חוק זה מ1- באפריל 2001.

שר האוצר רשאי להגיש הסתייגות עד להנחת
החוק על שולחן הכנסת.

יש איזושהי אי-בהירות בנוסח. אם תסתכלי על
סעיף 1(2) יש את המשפט שאומר שמתוך 12 החודשים הראשונים מיום שעלה ועד לתום 36 החודשים מהמועד האמור. לא ברור מהו המועד האמור. האם המועד האמור הוא מהיום שעלה?

מהיום שעלה.

אני יודע וכולנו יודעים מה המשמעות, אבל אני
חושב שצריך להבהיר את זה.

אנחנו נבהיר את זה.
מי בעד? אושר.
תודה רבה.








הישיבה ננעלה בשעה 10:45