פרוטוקולים/עבודה/2584



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
26/12/2000

פרוטוקולים/עבודה/2584
ירושלים, כ' בטבת, תשס"א
15 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 260

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ה' בטבת התשס"א (26 בדצמבר 2000), שעה 12:00

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
נסים זאב

אילת זלדן - מחלקה משפטית, משרד העבודה והרווחה
ליאורה עופרי - יועמ"ש, משרד העבודה והרווחה
סיגל מרד - מחלקה משפטית, משרד העבודה והרווחה
מירב שבירו - מרכזת נושא עבודת ילדים, משרד העבודה
והרווחה
אריה קורן - ממונה על מתן היתרים, משרד העבודה
והרווחה
ענת בן-עזרא - מחלקת אכיפה, משרד העבודה והרווחה
אבי זרוג - מחלקת אכיפה, משרד העבודה והרווחה
שושנה שטראוס - משרד העבודה והרווחה
ציפי שנקמן - משרד העבודה והרווחה
תמר פינקוס - עו"ד, משרד התעשיה והמסחר
סמדר אהרוני - משרד התעשיה והמסחר
אורית איטח - משרד התעשיה והמסחר
אורית טירי - משרד התעשיה והמסחר
יוסי ברג - עו"ד, המועצה לצרכנות
יעל כהן-שוואט - עו"ד, המועצה לצרכנות
עדי בן-עמי - הנוער העובד
טלי גל - עו"ד, המועצה לשלום הילד
דודי שמיר - סוכנות "טייק טו"
ענבל אלידע - סוכנות "טייק טו"
אריק בן-זינו - סוכנות "יולי"
אריאלה כהן - סוכנות "סולו"

שירלי אברמי

ג'ודי וסרמן

חפציבה צנעני

תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)
(תיקון), התשס"א-2000.

תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון),
התשס"א-2000.

תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2000

תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-‏2000

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2000, ותקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2000. היועצת המשפטית, אילת זלדן, בבקשה.

אנו מביאים שני תיקונים: תיקון תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת), ותיקון תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת). הכנו לוועדה תקציר של הפעילות שנעשתה.

הבנתי, שהשקעתם עבודה רבה בעניין.

ברצוני לתת לאנשים שמטפלים בנושא להסביר בקצרה מה עשינו. נתחיל בנושא העבדת הילדים בהופעה או בפרסומת. גברת מירב שבירו נותנת את ההיתרים, והיא תסביר.

תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) קיבלו מעמד קבע בשנה שעברה. אתן סקירה מהירה על מה שנעשה בשנה הזו. הכנסנו, בתחילת מרץ, מערכת ממוחשבת, וכל הנתונים שאני מדברת עליהם הם נתונים מהיום שהקמנו את המערכת. מתחילת מרץ עד 21 בדצמבר ניתנו 1,709 היתרים, וכל השנה - כמעט 2,400 היתרים. אלה בערך מאתיים היתרים בחודש, כאשר יש חודשים יותר ויש חודשים פחות. כ-150 מפיקים עובדים איתנו באופן סדיר.

מי הם הצרכנים העיקריים?

מפיקי פרסומות בטלויזיה וגם הפקות שעולות על הבמה, סרטי טלויזיה וסדרות בטלויזיה. למעשה, אפשר להגיד שזה מקיף כבר את כל התחום. מעט מאד אנשים לא יודעים. כל מי שיודע עובד כמו שצריך, וזה נעשה בצורה מסודרת מאד.

היו מאתיים הפקות גם של הופעות. ניתנו 71 הופעות ציבוריות שזה 35% מכלל הבקשות. 63% מהילדים, ואפשר לראות זאת במסמך שלפניכם, עובדים בהופעות ציבוריות, כלומר יש פחות הופעות ציבוריות אבל עובדים בהן יותר ילדים.

הופעות ציבוריות הן הצגות.

אלה הצגות וסדרות. כל מה שהוא לא פרסומת זו הופעה ציבורית. פרסומת זה נקרא: הופעות פרסום.

65% מההופעות היו הופעות פירסום - פרסומות לטלויזיה, לעיתונות וכו' - כשעובדים שם 37% מהילדים. יש פחות ילדים שעובדים בפרסומות.

ילדים שעובדים בשתי הופעות או יותר - יש 225 שעבדו השנה ביותר ממקום אחד: בשתי פרסומות או בהופעה ציבורית ובפרסומת. לא מדובר בו-זמנית, ובדרך כלל, מדובר על ילד המצטלם לפרסומת ואחרי כמה חודשים מתפרסם שוב לפרסומת, והוא נחשב כאילו עבד פעמיים.

47 ילדים עבדו יותר משלוש פעמים. יש ילד אחד שעבד שש פעמים השנה.

יש טופס שלנו, שם ההורים והילד צריכים לחתום וגם הרופא ומנהל בית-הספר. את אישור הרופא אנו מעדכנים פעם בחצי שנה.

כמה שעות עבודה זה בכל פעם? על כמה ימי עבודה מדובר?

יש הגבלה בתקנות, למשל: ילד בין גיל 6 ל-12, אם הוא מצטלם לפרסומת, יכול לעבוד ארבע שעות ביום ועד 12 שעות בחודש אם זה בתקופת לימודים. בדרך כלל, כשמצלמים פרסומת, הם לוקחים אותו ל-2-4 שעות מכסימום וזהו. מצלמים זאת יום אחד. בהופעות זה יותר. אבל, יש יותר שעות בהופעות שאפשר לעבוד כי צריך לעשות חזרות. בדרך כלל, בהופעות, למשל מחזות הזמר של חנוכה, עובדים יותר שעות כי זה גם חופש ומותר להם לעבוד יותר שעות.

אנו דורשים הסכמה ממנהל בית-הספר בכל פעם, במיוחד כדי שנדע, אם ילד עבד, איך זה השפיע עליו. אם המנהל חותם וחושב שזה לא ישפיע, זה לא אומר שאחרי שהוא עבד כך יהיה ויכול להיות שאיכשהו זה עשה לו איזו שהיא בעיה משמעתית, איזו שהיא בעיה בלימודים וכו'. אנו דורשים בפעם הבאה שיחווה שוב דעה. כבר היו לנו מקרים.

האם בפעם הבאה זה לפני יום העבודה הבא?

בבקשה הבאה. מגישים כל פעם בקשה. כל מפיק מגיש בקשה נפרדת.

האם יש עדיין עבריינים בתחום הזה?

אינני רוצה להגיד "לא", כי אינני אוהבת להגיד לחלוטין לא.

את לא מכירה.

אינני מכירה. זה תחום, שקשה להסתיר בו. אם יש פרסומת בטלויזיה, אנו רואים. הרשות השניה, למשל, עובדת איתנו מצויין; היא לא מוכנה להעלות פרסומת לאויר, עד שאין לה הצהרה שהם קיבלו היתרים וכו'. אי אפשר להסתיר הצגות.

מה עם הרשות הראשונה?

אין בה פרסומות, אבל בהופעות ציבוריות הם מגישים בקשות. הם לא יכולים להסתיר זאת. אם אני רואה בטלויזיה סדרה ויש בה ילד, אי אפשר להסתיר זאת. זה לא משהו שאפשר להחביאו.

כמה בקשות להיתרים נדחו?

מעט מאד. אם הבקשות מגיעות שלמות ומלאות, בדרך כלל אנו מקבלים אלא אם כן יש תכנים מסויימים. השנה לא זכור לי שנתקלתי בזה, אך בשנה שעברה היה איזה שהוא מחזה שרצו להעלות בתיאטרון הקאמרי, שתכניו היו לגמרי לא מתאימים לילדים ואנו לא הסכמנו שילד יהיה בו.

היו גם אנשים, שלא הסכמנו שיעשו.

כן. אנו בודקים את הרישום הפלילי של כל מי שמגיש. היו אנשים שהגשנו נגדם כתב אישום ולא נתנו. אלה אחוזים מעטים מאד, כי בדרך כלל מי שמגיש יודע שהוא בסדר. בדרך כלל, הצגה כזו כמו שהיתה בקאמרי הם מראש עושים את הסינון אצלם ולא מגישים בקשה. יש מעט מאד דחיות.

חנוכה - בדף שלפניכם כתוב שיש שש הפקות, ונכון לעכשיו אנו כבר נתנו לעוד הפקה אחת שיש בה תפקיד מאד קטן של ילדים. ניתנו 142 היתרים להצגות חנוכה. אני יכולה לציין, שהשנה חנוכה היה הרבה יותר מסודר מאשר בשנה שעברה. בשנה שעברה זה היה עדיין השלב שזה רק התחיל, ולא ידעו והכל נעשה ברגע האחרון. השנה נערכו מראש עם שתי קבוצות של ילדים לכל הצגה, כי אם הם מופיעים ארבע הצגות ביום - הם צריכים לחלק זאת כך שילדים לא יעבדו יותר מדי שעות. אנשי האכיפה שלנויפרטו יותר, אבל הם היו כמה פעמים בכל ההפקות שאנו נתנו היתרים וגם בהפקות שלא נתנו.

ברצוני לציין לגבי נוהל העבודה, שכל היתר שאני מוציאה אני מיידעת את מחלקת האכיפה לגבי המקום, הזמן ומתי זה מצטלם, מה מצטלם ומתי יהיו ההופעות והם עושים את הביקורות שלהם על החלק שלהם.

נשמע קצת על נושא האכיפה.

האכיפה מורכבת מאד, כי אם אנו מגיעים להפקת פרסומת כל תיק אכיפה כזה מורכב ממספר תיווכים שונים - ממספר מתווכים שעוסקים בילדי אותה הפקה. יש לנו צוותים, שעוסקים בזה ביום-יום. מאידך, בהפקות הופעות ציבוריות יש גם סיבוך של אכיפה מבחינת האכיפה, כי מדובר על שהייה במקום הרבה זמן כדי לראות שאכן הילדים לא עוברים את השעות שהם מוגבלים בהן, שהם מוחלפים בזמן ושהם מקבלים את הארוחה שמגיעה להם.

האם אתם יושבים, פיזית, בהופעה ורואים?

אנו מגיעים, ואנו ממש צמודים להפקה. בחנוכה, לפעמים, אנו נמצאים יום שלם צמוד להפקה, מדברים עם ההורים כדי שאכן הילדים לא יגיעו באוטובוסים וברכבות אלא יש הסעות שהביאו ולקחו אותם. אנו מוודאים שהם מקבלים את ההפסקות ואת המזון בזמן ואת מה שצריך. זה מבחינת אכיפה ספציפית באתרים.

אתם לא מופיעים בכל הופעה, אלא אקראית.

אנו נמצאים כמעט בכל הופעה, כלומר לא בכל הופעה כל הזמן. כל הצגה שיש בה ילדים - אנו נמצאים כמעט בכל ההצגות אבל לא בכל הצגה. לדוגמא, ואני סתם מעלה שם הצגה: "פוקהונטס" - אתמול היינו בכל ההצגות שלהם. נהיה מידגמית בכמה הצגות, ונבדוק פעם אחת לעומק ואחרי זה נהיה מידגמית כדי לראות שהילדים אכן קיבלו צהריים, לא עברו את השעות וכו'.

בכל הפקות חנוכה הם היו ויהיו, כולל בהפקות בהן לא ביקשו היתרים ורוצים לודא שאין שם ילדים.

עברנו על כל הפירסומים שיש להפקות. יכול להיות שהפקה אחת אכן מעסיקה ילדים בלי היתרים. עברנו על כל הפקה, כדי לראות שאין ילדים ושאכן הם לא צריכים את ההיתרים.

אומר כמה מלים לגבי תקנות התיווך.

יש לציין, שנעשתה עבודה יפה.

בתקנות התיווך נעשתה עבודה מאד רבה. נעשה יידוע מאסיבי של סוכנויות התיווך שעובדות בשטח. לקראת תיקון התקנות אנו יזמנו מפגש עם סוכנויות התיווך. שמענו את מה שעולה מהשטח, ושיתפנו בישיבה את המועצה לשלום הילד ואת המועצה לצרכנות. בעקבות זאת, הכנסנו תיקונים. אריק קורן, שנותן את ההיתרים לתיווך, יספר קצת על הפעילות.

קיבלתי על עצמי את הנושא במאי שנה זו. התמונה נראתה בכלל נוראית, והיה רושם של שוק פרוע עם מכתבי תלונה מפה עד להודעה חדשה וכתבות. היו הורים ומשפחות מנוצלות. הם הגיעו לחברות תיווך, שעשו להם אלבום תמונות וגבו מהם כספים מ-5,000 עד 7,000 שקל. לא היה שום סיכוי שיעסיקו אותם ושיסדרו להם עבודה. בשלב הזה, נכנסתי, בעקבות מידע שקיבלנו מיחידת האכיפה, המועצה לצרכנות. קיבלנו רשימת חברות תיווך, והתחלנו את הקשר איתן. פנינו אליהן עם תקנות החוק, והעסק התחיל לעבוד. נכון להיום, וזה מדהים, לא ראיתי בחצי השנה האחרונה אף מכתב תלונה. הוצאנו 181 היתרי תיווך. להערכתי, אנו מחזיקים 80% מהשוק. יש לנו עוד שתי חברות שנמצאות בבדיקה וברישום. העסק פועל, ופועל יפה.

לאורך כל הדרך מטרתנו היתה לא לפגוע במהלך העסקים השוטף של החברות, כלומר לא לפגוע בהן אלא לאפשר להן לעבוד. איך יישמנו זאת בשטח? יישמנו זאת בזה, שמרגע הפניה הן קיבלו את ההיתר במהירות האפשרית, כלומר לא גרמנו להן שם שום עיכוב. במקביל, יצרנו דו-שיח איתן, והתחלנו להבין גם מה מפריע להן.

הדבר הראשון, שמקובל עלינו, הוא שאין צורך, וזה נראה לא משמעותי ואף מגוחך, שילד שנרשם ונכנס למאגר של חברת תיווך צריך להביא אישור מרופא וממנהל בית-ספר. בסך-הכל, הוא נרשם. אישור הרופא ומנהל בית-הספר משמעותי, אך לא ברישום. זו נקודה ראשונה שנראה לנו שזה מיטרד, ואנו מציעים פה להוריד זאת.

לא קיבלנו בקשה אחרת שלהם. הם טענו, שיש להם הוצאות הכנת אלבום תמונות, הוצאות כספיות על הילד, והם דרשו איזה שהוא תשלום סמלי.

האם אתה מתחיל כבר להתייחס לתקנות?

הן ביקשו, שנאפשר להן לגבות איזה שהוא סכום של כמה מאות שקלים עבור אלבום תמונות והוצאות. ישבנו, חשבנו וקיבלנו החלטה לא לאשר זאת, כי ראינו בזה חלק מההוצאות שלהן כהשקעה בילד, כאשר את הפירות הן יגזרו מאוחר יותר כאשר הן יסדרו לו עבודה.

נושא העמלה שהן גובות כן מופיע בתקנות. לפי התקנות במקור, אסור להן לגבות אגורה מההורים ומהילד. חשוב להבין פה, שאת ההסכמים הן עושות לא עם הילד בן השנה או בן השנתיים אלא עם ההורים, שהם אנשים מבוגרים; ההסכמים הם בין אנשים מבוגרים, ולא עם ילדים. היתה ברורה לנו תמונת המצב בשוק, שבכל זאת מתנהל שם משא ומתן וכספים משולמים. לדעתנו, כל המצב הזה הוא לרעת ההורים ולרעת הילדים. רצינו לעגן את זה ולסדר את זה, כלומר לקבוע שיעור מסויים מינימלי מבחינתנו. דרך אגב, הן לא גובות זאת מההורים. ברגע שמסדרים עבודה לילד, המעסיק יודע ש-80% הוא נותן עבור השכר לילד ו-20% הוא נותן למתווך. זה עד 20%. ההערכה שלנו היא, שברגע שעסק יכנס לתחרות אמיתית, הורה יגיע לחברת תיווך אחת שתדרוש ממנו 20% והוא יגיע לחברת תיווך שניה שתהיה מוכנה להסתפק ב-10%. כלומר, מדובר ביצירת תחרות, והעמלות האלה יתחילו לרדת. הכל תלוי בביקוש ובהיצע בסיפור הזה.

נעשתה פעילות מאד גדולה ע"י מחלקת האכיפה לבנות לנו תיקי חקירה, ונעזרנו עזרה מרובה בעורכת-הדין תמר פינקוס, התובעת הראשית של משרד התמ"ס. כרגע, יש לנו שלושה תיקים שעומדים לפני החלטה להגשת כתב אישום, שאנו ביקשנו מהם השלמות חקירה ויש לנו עוד--

--16 תיקים שאנו בחקירה ואיסוף ראיות.

אני דוקטור יוסי ברג מהמועצה לצרכנות. ליוינו את התהליך, ואנו מברכים על הפעילות הטובה שמבוצעת. אנו ממתינים בכמיהה לתיקים שגם יוגשו וגם תהיינה הרשעות בעקבות הפעולה הטובה.

זה רק בית-המשפט.

אם בבית-המשפט אכן ישתפו פעולה וירשיעו, יש עניין אחד שחשוב לנו. אנו מגינים על אינטרס הצרכנים. מעבר לפעילות ההרתעתית החשובה מאד, הפעילות הפלילית, יש עניין של ילדים ששילמו 3,000-7,000 שקל שגם אם תהיה הרשעה וילכו לתבוע בעקבות ההרשעה - ההליכים של למצוא את הצד השני מאוחר יותר בהוצאה לפועל הם מאד קשים. אנו מבקשים מאד, שייעשה לפחות נסיון להשתמש בהליך הפלילי בבית-המשפט כדי שהוא יגזור על המורשע לפצות.

ברצוני להשיב על זה. עניין הפיצוי בהליך הפלילי שונה לחלוטין מהתביעה האזרחית, ולפעמים הוא פוגע; גם כאשר בית-משפט פלילי גוזר פיצוי, זה לא במקום הפיצוי האזרחי. בתיקים רגילים כאשר פרצו למישהו הביתה וגנבו ממנו רכוש ב-10,000 שקל והוא מעיד על זה, בית-המשפט גוזר פיצוי למתלונן, אם הוא גוזר אלף שקל.

תמיד פחות.

זה משום שההליך הזה הוא הליך נלווה, ואין שם שום הוכחת נזק. אני מפחדת, שכשיתחילו לתבוע פיצוי למתלוננים במסגרת בית-משפט פלילי, הצרכן יתרגז מהפיצוי שהוא יקבל כי זה אף פעם לא הפיצוי שמגיע לו ואף פעם לא יפסקו לו 3,000 שקל ולא יפסקו לו השבת כספים כי את זה משאירים תמיד להליך האזרחי. זה נכון, שהוא יכול ללכת ולתבוע בהליך אזרחי, גם שהוא קיבל פיצוי בהליך הפלילי.

מדברים על הפיצוי הישיר, ולא על העקיף.

בית-משפט פלילי לא מתעסק בזה. זה לא הליך אזרחי. הוא ילך ויתבע את זה. בית-משפט פלילי יגזור איזה שהוא סכום קטן, ואנו נפגע בו. זה טוב לבקש פיצוי, אבל זה לא בא במקום הליך אזרחי.

זה לא חוקי. אתה מגיש כתב אישום על זה שהוא שילם את ה-3,500 שקל.

אולי אנו נחוקק פה שאסור לגבות שום תשלום.

זה בדיוק מה שהחוק אומר.

אני חוזר על הכוונה, שבטיפול הפלילי המבורך והמוצלח כדאי לידע בסופו של דבר גם את כל הצדדים המעורבים גם לנסות לתת להם פיצוי.

IT GOES WITHOUT SAYING, אך לא שם הישועה.

תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) - האם אעבור על התקנות ואסביר כל סעיף? אני יכולה להסביר כל תקנה.

לא.

מדובר על המהות. אני רוצה לעבור על כל תקנה, ולאשר אותה בוועדה.

[קוראת סעיף 1, בתקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2000, לגבי תיקון תקנה 1: "בתקנה 1 לתקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת, התשנ"ט-1999 (להלן - התקנות העיקריות) לפני הגדרת 'הופעה' יבוא: '"בעל ההיתר" - מי שקיבל היתר בהתאם לתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999'".]

האם יש למישהו הסתייגות? התקנה מאושרת.

[קוראת סעיף 2, בתקנות לעיל, לגבי תיקון תקנה 4: "בתקנה 4(א)(2) לתקנות העיקריות הסיפה, החל במלים 'אישור רופא' - תימחק".]

האם יש הסתייגויות?

זה אומר, שלא צריך אישור רופא.

לא צריך אישור רופא ואישור מנהל בית-ספר.

וזאת, מאחר ויש את זה בשלב התיווך.

זה בשלב ההעסקה. לא צריך פעמיים, כדי שלא יהיה כפל דברים.

זה אושר.

[קוראת סעיף 3, בתקנות לעיל, לגבי תיקון תקנה 5: "בתקנה 5 לתקנת העיקריות, בפסקה (1) בסופה יבוא 'זולת עמלה שלא תעלה על 20% מן התשלומים ששילם להם בעל ההיתר בעד השתתפות הילד בהופעה;'".]

האם יש הסתייגויות?

האפשר לקבל הסבר?

אריה קורן היטיב להסביר זאת.

לגבי נושא ה-20%, המצב היום בשוק הוא, שלמרות שיש איסור, אין לנו שליטה על זה. ברגע שההורים באים להעסיק ילד בסוג הזה של העבודה, במקרים רבים הם מוכנים גם שינצלו אותם ושלא יקבלו אגורה. זה מאד חשוב להם הסיפור הזה - ההופעה, הבימוי.

אתה אומר: העיקר להצטלם.

כדי לעגן זאת ולהכניס זאת למסגרת ושההורים בכל זאת לא ינוצלו, אנו רוצים לקבוע שיעור מוגדר ומוסכם בתוך התקנות. כלומר, שיהיה ברור שעד 20% מותר לגבות, ולא מההורים.

אתה לא קובע את העמלה- - -

זה לפי אחוזים.

שוב, אני אומר: אפשר להעלות את העמלה באופן כזה שה-20% יהיו 100%. אני סומך על אנשי העסקים.

יש איזה שהוא רף.

אם כך, הילד יקבל יותר; אם הם יקבלו 100, הילד יקבל 180.

המתווך מגיע לסיכום עם המעסיק על סכום X, ומסכום ה-X הזה של התשלום מראש קובעים: 80% הולכים לילד, ו-20% הולכים למתווך, כלומר עד 20%. אפשר להעלות את ה-80% ואפשר להוריד את ה-20%. ה-80% לא יכול לרדת בשום מצב.

הוא לא ייפגע.

המצב בשוק הוא, שברגע שתהיה תחרות יתחיל משחק על ה-20%. אני מאמין, שה-20% ילכו ויצטמצמו. הכל תלוי בביקוש.

כלומר, המתווכים יסכימו להוזיל או להוריד.

כן. זה עניין של תחרות ביניהם.

הערה - לא הסתייגות מהתקנה אלא ממה שאחריה. תקנה 5(1), האומרת "לא נדרש ולא נגבה מהילד תשלום", מדברת על בעל התיווך. בתקנה 5(2) כתוב, ש"המתווך לא היתנה את התיווך בקניה של שירות או של נכס ממנו או מאדם אחר שהוא ציין". הכוונה היא, שאם אני מתווך ובא אלי מישהו, לא אוכל להגיד לו: "כדי שאני אתווך, אתה צריך לקנות ממני BOOK או משהו שכזה". נתקלנו גם לאחרונה בתופעה של מתווך שלא מתנה אך אומר: "מאד מאד כדאי לך. אני מאד ממליץ". הוא מפעיל לחץ פסיכולוגי, ובסופו של דבר הוא גורם לכך שאותו ילד או אותם הורים יבואו ויקנו אצלו שירותים באלפי שקלים. לכן, מה שאנו מציעים הוא לא לשנות שום דבר אלא בתקנה 5(1), במקום שכתוב "לא נדרש ולא נתבע מהילד או הוריו תשלום במישרין או בעקיפין בעד תיווך או העברה זולת מה שכאן הוסף", להוסיף תוספת: "וכן לא נגבה מהילד או הוריו תשלום בעד שירות אחר הקשור לפעולות התיווך ע"י המתווך- - -

כתוב: "במישרין או בעקיפין". זה כתוב בסעיף 5(1) המקורי.

אני מבינה, שאתה רוצה את ה"במישרין או בעקיפין" גם לעניין פסקה (2).

אלה הוצאות שהוצאו בקשר לתיווך. האם מבחינתכם זה פעולות התיווך?

האם אתה מציע כאן להוסיף גם לפסקה "במישרין ובעקיפין"?

לא לגבי התניה, אלא לעצם הגביה. אם אתם אומרים שתיווך והעבדה או הוצאות שהוצאו בקשר אליו זה כולל כל הוצאה שהיא, אני חוזר בי.

ודאי שכן.

זה אושר.

אני אריק בן-זינו, ואנו מייצגים חלק מחברות התיווך לצורך העניין הזה. יש פה איזו שהיא הערה, שלא הספקתי להגיב עליה, בנושא ה-20% ובנושא ה-BOOK.

אדוני, זה כבר אושר.

אני דודי שמיר מסוכנות "טייק טו". האם אתם רוצים לשמוע מהשטח כמה דברים?

ודאי שאנו רוצים לשמוע. תגיד, אם יש לך השגות לגבי התקנות.

לא.

אתה רוצה לדווח על השטח. נסיים את התקנות, ואחר כך נדבר על זה.

אם נסיים את התקנות, זה יהיה TOO LATE. יש פה דברים שהם רלוונטיים. אנו כבר הרבה מאד שנים מצרים על התופעה הזו של כל מיני סוכנויות שקמו וצצו כל שבוע ולקחו אלפי שקלים על כל מיני BOOKS, קורסים ושטויות, ואף אחד לא עצר אותן. הגיעו אלינו הורים, אחרי ששילמו אלפי שקלים וקיבלו המון הבטחות. בשונה מהם, אנו סוכנות שבאה ואומרת על השולחן מה קורה. אנו רואים את השתתפות הילד בצילומים כחויה, כצילום, ולא כאיזו שהיא פנטזיה. תחילה, אני מברך על כל העניין הזה.

היום, כדי לתווך ילד בתחום הזה, צריך שיהיו לילד איזה שהן תמונות טובות ומקצועיות כדי שנוכל להראותן ללקוח שיבחר. אם אתם אוסרים עלינו לקחת אפילו שקל מהילד, זה אומר שהוא יצטרך לרוץ אולי למקום אחר, כי אין אפשרות אחרת שכן זו חובה שיהיו לו תמונות, ולשלם אולי במקום אחר אצל אנשים שאנו לא מכירים את המאות ואלפי שקלים.

תסביר לי אולי את ההבדל בין זה לבין מצב שהוא נכנס לסטודיו בתחנה המרכזית בעירו ומצטלם; אני מניח שהצלם הוא מקצוען ולמד את המקצוע, והוא יצלם אותו כמו שצריך. מה ההבדל בינך לבינו?

זה לבטח לא בסכומים האלה.

שקלנו והגענו למסקנה, שאלה ההוצאות שלכם וההשקעה שלכם בילד, ואת הפירות אתם תקצרו אחרי זה.

מבחינת החברה שלי, אנו, גם כך, מתעסקים אולי באחוזון קטן בנושא ילדים. חד-משמעית, לא נתעסק עם זה יותר, כי אינני רואה בזה שום עתיד או שום יכולת לעבוד. מה שיקרה הוא, ש-90% מעבודה תצא החוצה לחוץ-לארץ; מצלמים ברומניה, בהונגריה ונמשיך לצלם. כל התעשיה תצא החוצה ותצא מהמדינה החוצה. חד-משמעית, היינו אלה שעזרנו ויזמנו לעצור את כל התופעה של גביה על BOOKS. אני איתך בעניין לחלוטין. אנו לא גובים שקל על BOOK, ואנו מממנים זאת. אני לא רוצה לעשות כסף על BOOKS. אבל, יש בעיה נוספת: אם אתה בא ואומר "עכשיו, תרויחו כך, ותרויחו פחות או תעשו כך", אי אפשר לתפקד בכזה דבר. גם כך עלינו לבקש 12 אלף אישורים, וגם כך הם לא יכולים לעבוד בשעות מסויימות. כל הסיפור בסוף היום - יוציאו זאת החוצה.

אל תתווך נוער. תתווך בגיר.

מקובל. אם החקיקה היא לתווך בגירים, אז- - -

החקיקה היא לגבי תיווך עבודת נוער.

אעסוק בבגירים.

[קוראת סעיף 4, בתקנות לעיל, לגבי הוספת תקנה 8א: "אחרי תקנה 8 לתקנות העיקריות יבוא: '8א. שמירת דינים תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע ממנו'".]

[קוראת סעיף 5, בתקנות לעיל, לגבי ביטול תקנה 9: "תקנה 9 לתקנות העיקריות - בטלה".]

אני רוצה לומר בוועדה, שזה יחול עד ינואר 2001. בעצם, זה הופך את התקנות לתקנות קבועות.

טוב.

האפשר לדעת בהערכה כמה אפשר להרויח על כל הופעה כזו?

זה מאד תלוי. אנו מתעסקים בניצבים, והוא מתעסק יותר בדוגמנים. יש ניצבים בסרטים ובפרסומות, ובדרך כלל מדובר במסות של אנשים. בדרך כלל, אלה אנשים שמרויחים מעט מאד כסף ומדובר בהרבה מאד שעות. אם שמעתם, היה אמור להצטלם בארץ עם בראד פיט ורוברט רדפורד, שבוטל בגלל המצב. שם היו אמורים להיות גם אלפי ניצבים. ילד שבא כניצב להצטלם ליום צילום כאחד מתוך מאה אנשים יכול להרויח 150 עד 200 שקל ליום מכסימום. המפיקים מאד קמצנים בקטע הזה. מצד שני, ילד שיעשה תפקיד ראשי בפרסומת - התעריף שלו יכול להיות מאות דולרים ויותר. הפער פה גדול, ותלוי מה הוא עושה.

יש קצת הצדקה בדבריו. 20% הם כסף קטן בשביל תיווך.

חבל להכנס לזה בכלל. פירושו של דבר, כריתת הענף.

בעל חנות מכולת יכול להרויח 30%.

עניין ה-20% מוגבל רק לגבי קטינים. למדינה אין עניין שקטינים יועסקו, ולכן ניתנים היתרים במשורה.

אם אין עניין, זה לא קשור לסוכנות.

ודאי שכן. עיקר העבודה שלהם היא לא קטינים. עיקר העבודה שלהם היא תיווך.

[קוראת סעיף 6, בתקנות לעיל, לגבי תיקון התוספת: "בתוספת לתקנות העיקריות החלקים 'אישור הרופא הבודק' ו'עמדת מנהל המוסד החינוכי שבו הילד לומד' - יימחקו".]

[קוראת סעיף 7, בתקנות לעיל, לגבי תחילה: "תחילתן של תקנות אלה ביום ו' טבת תשס"א (1 בינואר 2001)".]

הטפסים לתיווך - שם לא צריך רופא, וזה רק להעסקה עצמה.

זה קיים.

אנו מורידים את הרופא ואת מנהל בית-הספר מהתיווך. נעבור לתקנות ההעבדה, ושם יש את זה.

בסדר. זה מאושר.

אנו עוברים לתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2000.

[קוראת סעיף 1, בתקנות עבודת נוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2000, לגבי תיקון תקנה 4: "בתקנה 4 לתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999, במקום תקנת משנה (ב) יבוא: '(ב) לא יצורף אישור רופא לבקשה להיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו לבקשה, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד'".]

התקנות מדברות על כך שצריך בכל בקשה לצרף אישור בית-ספר ורופא. אנו אומרים, שאישור רופא מספיק לנו אחת לחצי שנה. קודם היה כתוב בתקנה והיתה הפניה לתקנות התיווך. מכיון שהורדנו זאת מתקנות התיווך, היינו צריכים- - -

לעניין עמדת מנהל המוסד, זה יהיה בכל פעם.

כן.

לגבי כל פעם, האם אתם סגורים על זה? האם אינכם יכולים להקל? לגבי אותו כסף שאתם אומרים שההורה לא ישלם בשביל הילד, ההורים מתרוצצים בצורה בלתי רגילה בקטע הזה כי לכל עבודה ועבודה עליהם לרוץ לבית-ספר. אני מדבר על ההורים. אני שואל למה אי אפשר להאריך.

זה סעיף חשוב.

אסביר, ואתן דוגמא. יש ילדה בת חמש שהצטלמה לכמה וכמה פרסומות. לגבי הפרסומת הרביעית כשהגישו בשבילה בקשה, המנהלת בגן כתבה שבכל פעם שהילדה חוזרת מצילומי פרסומת שבועיים לוקח לה להתאפס על עצמה; היא לא מצליחה להתרכז, ויש לה התפרצויות בכי והתפרצויות זעם. מצבה משתנה בעקבות הצילומים.

זה ברור.

לכן, אני רוצה את זה.

מה עם נושא עמדת הילד ועמדת ההורה בנושא כל עבודה ועבודה?

קודם כל, לא כל כך קשה להשיג זאת. זה הרבה יותר פשוט מאשר נושא המנהל.

בסדר גמור. כל הנושא הזה מבורך בצורה בלתי רגילה.

התקנות מאושרות.

ישר כוחכם על העבודה הזו.

אני נועל את הישיבה.

אני מודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 12:47.