פרוטוקולים/עבודה/2175

1
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
14.11.00

פרוטוקולים/עבודה/2175
ירושלים, כ"ה בחשון, תשס"א
23 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 217
מישיבת וועדת העבודה הרווחה והבריאות
מיום שלישי ט"ז בחשוון התשס"א (14 בנובמבר 2000), שעה: 09:30

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר – תמר גוז'נסקי
נסים זאב

עו"ד מיכאל אטלן הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
עו"ד שושנה שטראוס הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה

עו"ד דן אורנשטיין הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

עו"ד חגית רימון הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עו"ד מגי בר-אשר הלשכה המשפטית, יחידת השכר, משרד האוצר

עו"ד דפנה גוטנברג - אבני הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה

עו"ד רחל ניסנהולץ – גנות ההסתדרות הרפואית

ברכה זיגלמן מנהלת המחלקה לעובדת השכירה,
ההסתדרות הכללית החדשה
עו"ד נטע רוט ההסתדרות הכללית החדשה

עו"ד בלהה ברג האגודה לזכויות האזרח

עו"ד דפנה רובינשטיין קו לעובד

עו"ד מיכאל הילב מנהל המחלקה למשפט עבודה,
התאחדות התעשיינים

עו"ד אבי עדקי איגוד לשכות המסחר

הלית ברק

שירלי אברמי

דרורה רשף

הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – תחולה על מעסיק בפועל),
התשנ"ט – 1999 – ח"כ תמר גוז'נסקי, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול


הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – תחולה על מעסיק בפועל)

בוקר טוב. בהסמכתו של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת דוד טל, אני פותחת את ישיבת וועדת העבודה והרווחה.

הצעת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (תיקון – תחולה על מעסיק בפועל), של ח"כ תמר גוז'נסקי, מוחמד ברכה ועסאם מח'ול, הכנה לקריאה ראשונה.

החוק הזה נידון בוועדה בכנסת הקודמת, אבל לא הגיע לכלל קריאה ראשונה. הנוסח המונח בפניכם הוא נוסח שהוכן בשעתו על ידי משרד העבודה בשיתוף שדולת הנשים וגורמים נוספים.

מטרת החוק היא להחיל את העקרונות של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר הפליה בשל מין, גיל, גזע, מוצא, מצב משפחתי, נטייה מינית וכן הלאה, גם כאשר ההפליה נעשית לא על ידי המעביד, כלומר: קבלן כוח האדם או חברת כוח האדם, אלא על ידי המעסיק בפועל. כלומר: מי שהעובד או העובדת עובדים אצלו והוא בעצם משלם את השכר באמצעות אותה חברת כוח אדם או קבלן כוח אדם.

הצעת החוק הזאת באה להרחיב את עיקרון שוויון ההזדמנויות ומניעת ההפליה גם על היחסים שבין המעסיק בפועל לבין העובד. זה היה הרעיון ואז היו לנו כמה וכמה וויכוחים בנושא ואני מבינה שיש כמה הערות.

עו"ד אטלן, אתה רוצה להביע את דעתך? בבקשה.

כן. הנוסח הזה אפילו כבר נדון בוועדה הזאת כנוסחו זה ממש.

נכון.

לא בכדי. מפני שהוא תוצאה של דיונים והסכמות בין כל המשרדים והנוגעים בדבר בממשלה והצורך בדיונים האלה – צריך רק להזכיר – היה להשיג את המטרה שהצבעת עליה מבלי לשנות את התפיסה המקורית של חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שלפיה בכל זאת העובדים המוצבים אצל המעסיק בפועל – המעסיק האמיתי שלהם זה קבלן כוח האדם. כך לפחות בתקופות הקצרות ועכשיו, כשהחוק תוקן, בוודאי הדברים יהיו עוד יותר ברורים.

לכן היה חשוב שאיסור ההפליה לא יתפרש כחל בצורה כזו שימנע תנאי עבודה ושכר שונים בין עובד הקבלן לבין העובד של המעסיק בפועל. האמת היא שהצורך בזה טיפה משתנה, אולי, לאור החוק החדש, שלפיו ממילא מהיום הראשון צריך להחיל תנאים שווים, אבל מבחינת הניקיון התחיקתי ההבחנה הזו עדיין חשובה ולכן אנחנו עדיין מחזיקים בנוסח הזה.

יש לי רק הערה ניסוחית אחת, משירות התעסוקה שהיועץ המשפטי שלהם לא יכול להגיע היום וביקש ממני לומר – ואני מסכים אתו – שבמקום "דורשי עבודה" בפסקה (א) בסעיף 21א, יהיה כתוב "מועמד לעבודה".

המילה "דורשי" משמעותה נרשם בלשכה?

כן.

אז איך לכתוב? מועמד לעבודה?

כן.

סליחה, עו"ד אטלן, אבל בסעיף 2 הרי כתוב "דורשי עבודה".

כן, אבל סעיף 2 מתייחס למעסיק האמיתי ששם באמת המעמד של מי שמבקש עבודה, הוא המעמד של דורש עבודה. הוא מתיישב עם היותו דורש עבודה גם בלשכת שירות התעסוקה. לעומת זאת, אדם המועסק על ידי חברת כוח אדם…

ונשלח…

ונשלח על ידי חברת כוח אדם, הוא לא דורש עבודה.

הוא כבר מועסק וכבר נשלח.

כן. אז זה טכני, אבל זה ניקיון.

סיימת?

כן. תודה רבה.

נציג התאחדות התעשיינים, עו"ד מיכאל הילב, בבקשה.

כל הרעיון בתעסוקה באמצעות חברת כוח אדם הוא, שהעובד הוא עובד של חברת כוח האדם ולא של מי שנקרא "המעסיק בפועל" בלשון החוק. המעסיק בפועל הוא לא מעביד של אותו עובד.

נכון. לכן החוק היום לא חל עליו, כי הוא לא המעביד. לכן היום, חוק שוויון הזדמנויות בנוסחו הקיים, ללא התיקון הזה, לכאורה לא חל עליו. לכן נדרש התיקון.

היתה יכולה להיות שאלה אם חל או לא חל. אבל החוק החדש, חוק קבלני כוח אדם, תוקן בניגוד לדעתנו ובהתנגדותנו העזה ולא רק שלנו, גם של כל המעסיקים במשק, גם הציבורי. הוא עוד יעלה עלויות ויגרום לבעיות, אבל הוא מטיל את כל התנאים שבאותו מקום עבודה על העובד של חברת כוח האדם, מהיום הראשון לעבודה. זאת אומרת, הבעיה הזאת של הפליה לא קיימת. ההצעה הזאת הוגשה לפני שתוקן החוק ההוא.

אני אעזור לך בסיטואציה של מה שאנחנו מדברים. אנחנו מדברים למשל, על שני עובדי כוח אדם, גבר ואישה. ההפליה ביניהם היא בשל היותה של האישה אישה.

זה מכוסה היום בחוק.

לא.

לעניות דעתי כן.

לא, זה לא מכוסה בחוק, כי מי שמפלה הוא המעסיק בפועל. למשל, המעסיק בפועל, אומר לה שהיא תעבוד חצי שעה יותר.

אני לא רוצה ערבים.

כן. הוא אומר לה, שבגלל שהיא אישה, היא לא תקבל משהו מסוים. בגלל שמישהו ערבי, אז כך וכך. בגלל שיש לך ילדים, אני אעשה לך כך. זאת אומרת, אפילו כשיש שני עובדים של אותה חברת כוח אדם, הוא מפלה ביניהם. זאת אומרת, הסיטואציה היא לא רק עובד קבלן מול עובד קבוע, אלא אפילו בין שני עובדים, כאשר את ההפליה עושה לא השולח. השולח היה בסדר. המעסיק ביקש שני עובדים, הוא שלח לו. יהודי וערבי. הוא אמר לו: ערבי לא אצלי. אז מי עושה את ההפליה? חברת כוח האדם, לצורך העניין הזה, לא עשתה את ההפליה. היא שלחה.

או שעובדת בהריון לא אצלי.

או עובדת בהריון לא אצלי, או כל מיני דברים. זו הסיטואציה שאליה מתייחס החוק ולכן הוא מרחיב במקומות שחוק עובדי חברות או קבלני כוח אדם, לא נוגע בשאלה הזאת.

לעניות דעתי זה מכוסה בחוק. הרי המעסיק בפועל, המזמין, בעצם, לא מנמק לעובד למה הוא לא מקבל אותו. הדין ודברים שלו הוא עם חברת כוח האדם. הוא מצלצל לחברת כוח האדם, או מזמין בכתב, שלושה עובדים. ושולחים לו.

ואחד מהם לא מוצא חן בעיניו.

מסיבות שונות.

לא. בגלל דעות קדומות.

הוא הרי לא אומר את זה לעובד עצמו.

מה זה משנה אם הוא אומר את זה לעובד? השאלה היא מהי סיבת ההפליה. האם סיבת ההפליה היא שהוא ערבי, שהאישה בהריון, שיש לה שלושה ילדים, שהוא שמע שיש לה נטייה מינית שלא מוצאת חן בעיניו.

כן, אבל אז הסעד נגד מי? נגד מי מוגשת התביעה? הרי תהיה מוגשת תביעה, נניח, במקרה רציני.

נגד המעסיק בפועל, שהעז להפלות, ואז יקנסו אותו או משהו אחר.

המעסיק בפועל לא מזמין עובד. הוא רוצה כוח אדם. הוא לא מזמין עובד מסוים. הוא הרי מזמין מחברת כוח אדם. זה הרי כל הרעיון.

אם הוא אומר שהוא רוצה רק יהודים ושערבי לא נכנס אצלו לעסק, אז מי עושה את ההפליה? אז הערבי אומר: למה לא שלחת אותי? יגידו לו: ככה. כי הוא לא רוצה לקבל ערבים. זו לא הפליה?

כן, אבל גם למעסיק בפועל יש יד בקבלת העובד. לא רק לקבלן.

הוא לא מקבל את העובד. הוא משתמש בעובד.

כן, תמשיך את טיעוניך. ולכן מה אתה מציע? אתה חושב שהחוק מיותר?

התיקון החדש לחוק, לעניות דעתי, הוא מיותר, כי החוק החדש הוא הרבה יותר קיצוני. התיקון שיכנס לתוקפו עכשיו בינואר 2001 הוא הרבה יותר קיצוני והוא נותן את תנאי העבודה באותו מקום עבודה ולא חשוב אם זה ערבי או יהודי, אם זאת אישה או גבר. הוא נותן את אותם תנאים שיש באותו מקום עבודה לעובד, באמצעות חברת כוח האדם. החובה מוטלת על חברת כוח האדם, היא חייבת, אבל הוא זכאי לאותם תנאי עבודה שיש באותו מקום עבודה: הסכם קיבוצי או תנאי אחר. הסעד פה, ההגנה שניתנה, הקושי למעסיקים, אם אפשר להגיד במירכאות והמטלות שמוטלות על המעסיקים, הרבה יותר קיצוניים והרבה יותר דרסטיים ומשמעותיים בתיקון החדש לחוק קבלני כוח אדם. התיקון הזה הוגש על ידי המציעה, לפני שהתקבל התיקון ההוא ולפני אפילו שהוצעה ההצעה, נדמה לי, לתיקון קבלני כוח אדם. לכן נראה לי שזה מיותר. אני מתפלא על משרד העבודה, שהם לא חושבים כך.

הבנתי.

אני לא רוצה שהוא יתפלא עלי. אני יכול להסביר?

כן, בבקשה. עו"ד אטלן.

כל מה שהשינוי בחוק עושה, הוא שהוא מבטל את החשש להפליה או לטענת הפליה בקשרים וביחסים בין העובדים, שהם עובדי קבלן, בהשוואה לעובדים שהם של המעסיק בפועל. זה לא יהיה רלוונטי יותר. זה היה דבר שעוד איכשהו יכול היה להישאר פתוח בנוסח של החוק הזה, אבל ממילא כבר אין בו צורך בגלל התיקון החדש.

לעומת זאת, החשש של הפליה על ידי המעסיק בפועל, כאשר מסתכלים על עובדי הקבלן לבדם, לא בהשוואה, עדיין קיים. ולכן צריך את התיקון הזה.

בינם לבין עצמם.

בואו ניקח דוגמא ספציפית: מקבלים שלושה עובדים, במשרדי ממשלה לדוגמא, או אצל מעסיק אחר. הם עובדים באמצעות קבלני כוח אדם. עכשיו, יש הפליה ביניהם.

הדוגמא הכי רווחת זה שהמעסיק אומר: אל תשלח לי ערבים, אני לא רוצה אותם.

למי הוא אומר את זה?

לקבלן כוח אדם.

ואז הוא מפלה.

אתה רוצה דוגמא יותר מעשית? כדי חס ושלום לא להמציא דברים מופרכים ורחוקים?

הכל קיים.

אל תשלח לי מבוגרים. אני רוצה צעירים דינמיים.

היו מקרים כאלה. אנחנו יודעים על מקרים כאלה.

שמה?

שלשירות התעסוקה נאמר: אנחנו לא רוצים עובדים מעל גיל 35. פשוט ככה.

זה כל כך רווח.

זה לא מכוסה היום בחוק שירות התעסוקה?

לא, כי הוא לא המעסיק שלו. זה לא שירות התעסוקה. קבלן כוח אדם.

זה שוויון הזדמנויות, יש לך הפליה מטעמי גיל.

טוב, בואו נתקדם במקום לשכנע את עצמנו. סיימת את טיעוניך?

כן.

תודה רבה.

משרד האוצר?

לא מתנגדים.

לא מתנגדים.

עו"ד דן אורנשטיין, בבקשה.

זה נוסח שאנחנו הכנו בעקבות ההצעה המקורית שלך.

היתה פה רק הצעה אחת לשינוי כשלא היית פה. "מועמד לעבודה" במקום "דורש עבודה".

בסדר. אני מקבל את זה.

עוד הערות?

לא.

אין הערות. הסתדרות, בבקשה.

אני אמשיך את הקו שהועלה כאן עכשיו. אנחנו, כמובן, תומכים בחוק. אנחנו מבקשים להוסיף עליו, כדי להשיג בעצם את התכלית שלו. התכלית שלו היא למנוע הפליה בפועל בקבלה ובהעסקה, מהטעמים שמפורטים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אנחנו נתקלים בסיטואציות שבהן יש הפליה בקבלה לעבודה, כאשר מדובר לא בעובדים של חברת כוח אדם, אלא עובדים שמועברים או מופנים למעסיק בפועל על ידי מתווך, או על ידי גורם אחר.

מה שנקרא: לשכת עבודה פרטית.

לשכת עבודה פרטית. זה קיים גם בלשכת תעסוקה לא פרטית, שמעסיקים באים בפועל בדרישות כאלה ואומרים: לא לשלוח אלינו עובדים מעל גיל מסוים.

אז על לשכות חל סעיף 42 לחוק שירות התעסוקה.

על לשכות כן, אבל אנחנו באים לפתור כאן את הבעיה של מי שמציב את התנאים, שגם הוא יכנס לרשימת מי שפועל שלא במסגרת החוק.

את לא מדברת על מעסיק בפועל ואת לא מדברת על לשכה פרטית. אז על מה את כן מדברת? מתווך?

תני דוגמא, זה יעזור לכולם להבין. הדוגמא היא, למשל?

הדוגמא היא, למשל, שעובדת נענית למודעה בעיתון שמפורסמת על ידי מתווך. היא באה לראיון אצל המתווך – אני מספרת על דוגמא שקרתה בפועל – והמתווך אומר לה: אנחנו, לעבודה המסוימת הזאת לא קולטים נשים. עכשיו, מוגשת תביעה והטענה היא זאת: המעביד האמיתי, מי שאמור להיות המעסיק אחרי שיסתיימו שירותי התיווך, איננו המעביד שהפלה, כיוון שהוא לא זה שקולט אותה. הוא לא העביר אותה את כל הפרוצדורה הזו של הקליטה. הוא לא ביצע את ההפליה. מי שביצע את ההפליה הוא מתווך.

גם על המתווך חל איסור להפלות ועל המעסיק העתידי יש איסור להפלות.

כרגע המתווך לא נתפס כאן. איך זה חל על המתווך?

בחוק שירות תעסוקה יש איסור הפליה על המתווך ועל המעסיק, כולל המעסיק העתידי שהולך לקלוט את דורש העבודה.

כן, אבל אם אני מבינה נכון את המטרה של החוק, הרי יש סנקציות נפרדות ושונות בחוק שירות תעסוקה ובחוק שוויון הזדמנויות. אנחנו רוצים שיחול אותו דין.

האם גבירתי הכינה נוסח כלשהו? האם יש לגבירתי הצעת נוסח, איך היא היתה רוצה שינוסח?

כן. הנוסח הוא, בסעיף 21א, (א), במקום שיהיה כתוב: "ולא יפלה בין דורשי עבודה אצלו באמצעות קבלן כוח אדם..." שיהיה: "ולא יפלה בין דורשי עבודה אצלו באמצעות מתווך או כל גורם אחר..." ולאו דווקא קבלן כוח אדם.

קבלן כוח אדם הוא מעביד. את אומרת: באמצעות קבלן כוח אדם או מתווך?

כן.

גבירותי, רבותיי, הנה ההצעה: נוסף למילים "קבלן כוח אדם" יהיה כתוב: או מתווך. ו/או מתווך. כי לפעמים קבלן כוח אדם, הוא גם קבלן וגם מתווך. פעם קצת ככה ופעם קצת ככה. יש חברות שהן גם וגם.

בבקשה, גבירתי. מאין את?

מנציבות שירות המדינה.

לדעתי יש כאן הוספה שאני רואה אותה כמיותרת. למיטב הבנתי, כאשר מופנה אדם, לא משנה על ידי מי - על ידי השכן שלו - למקום עבודה מסוים ואותו מקום עבודה החליט שהוא לא מקבל את אותו עובד מכל סיבה שהיא, מין וכולי, העובדה שהוא הופנה דרך מתווך לא רלוונטית. הוא זה שאמון היה להיות המעביד של העובד ולכן חוק שוויון הזדמנויות בנוסח הקיים שלו, חל עליו.

המתווך הוא שותף לדבר עבירה.

גברתי סבורה שזה מיותר כי זה קיים היום בחוק? כי החוק הקיים מכסה את זה?

כן, כי ללא ספק על סיטואציה כזאת כמו שמתוארת, יחול חוק שוויון הזדמנויות בנוסחו היום.

עו"ד אורנשטיין, מה אתה אומר על זה?

התגובה הראשונה שלי היא שזה כמו כל עבירה. הרי קובעים פה עבירה. המתווך פועל מטעם...

ידו הארוכה של...?

ידו הארוכה של המעסיק בפועל.

שהציג את התנאי הזה.

כן, והמעסיק בפועל חל עליו הסעיף הזה. לכן, יש עקרונות כללים במשפט הפלילי. מה שאני הייתי מציע מבחינה מעשית זה, כיוון שזה הולך לקריאה ראשונה ומעלים את ההצעה, אפשר לתת לנו אפשרות, יחד עם הייעוץ המשפטי, לבדוק את הנושא. נוכל לבדוק את זה עם המחלקה הפלילית במשרד המשפטים.

בסדר. אנחנו רושמים.

ולחזור להצעה הזאת אחרי קריאה ראשונה.

אני רוצה הערה בכל זאת, כדי שאני אבין על מה מדובר.

בבקשה.

הרי אם הכוונה היא להוסיף תרופות, זה לא משנה, כי פה אנחנו מדברים על תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. הסיטואציה שתיכנס פה, נכנסת ממילא לסעיף 2 באותו חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה, כך שאין פה שום תוספת של תרופה ושום דבר.

למה היא נכנסת דרך סעיף 2?

כי סעיף 2 חל על מעסיק פוטנציאלי וזה סעיף שחל על המעסיק הפוטנציאלי.

כי הוא מדבר על דורשי עבודה.

כן, אבל אני רוצה, שהסנקציה שיש בחוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה, לא הפלילית, האזרחית...

זה סעיף בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

...תחול לא רק על המעסיק אלא גם על המתווך עצמו.

זה אולי יכול להיות לגבי פסקה ב'.

הטענה שלה היא שהמתווך בעצם מעין מסייע להפליה. ההפליה מקורה במעביד שאמר: אל תשלחו לי ערבים, אבל בא אותו מתווך ו"קיבל" את הנורמה הזאת ובמקום להגיד לו: אין דבר כזה, זה בניגוד לחוק, אני לא פועל בניגוד לחוק וכולי, הלך אותו מתווך וקיבל על עצמו לפעול לפי העקרונות המפלים שהכתיב לו המעביד. היא אומרת: ברגע שהוא אומר לו: אני לא שולח אותך כי אתה ערבי, זו הפליה.

אין לי ויכוח עם זה, אבל זה מכוסה.

זה כבר מכוסה היום?

פסקה (א) לא מתייחסת למתווך. פסקה (א) מתייחסת למי שמעסיק היום בפועל או שתכף יהיה מעסיק בפועל. לכן זאת לא תוספת לשום חוק שירות תעסוקה.

אז מה קורה עם המתווך?

המתווך אולי בפסקה (ב). אם רוצים לעשות שינוי, שישנו אותו בפסקה (ב) שמתייחסת למתווך. גם לא, בעצם. כל הסעיף הזה נועד לחול לא על חברת כוח האדם ולא על המתווך. לכן אין פה שום תוספת לחוק שירות תעסוקה. לכן אין פה שום תוספת אם זה מכוסה בסעיף 2.

אז אפשר להוסיף פסקה.

אז זה כבר לא מה שהצעת, אז זה כבר נוסח אחר, שעוד לא חשבנו עליו.

מה שאני רוצה לומר זה שאני מקבלת את הצעתו של עו"ד דן אורנשטיין. הועלתה פה השאלה מה קורה עם המתווך, שבעצם משתף פעולה עם ההפליה. הוא לא המציא אותה, כי הוא לא הולך להעסיק את העובד, אבל כאשר המעביד שהזמין את העובדים הציג תנאי מפלה, האם אנחנו אומרים למתווך: אתה צריך לדחות את זה על הסף ולא לשתף פעולה והיה ואם אתה בוחר אנשים לפי לאום, מין וכן הלאה, אתה בעצם משתף פעולה עם ההפליה ותדע לך שגם אתה ניזוק? אני מבינה בערך שזה הרעיון.

אני מציע לקחת בחשבון שזה חוק פלילי. לך תוכיח שמדובר במתווך ולא שיגידו: זה גרם לי, ההוא גרם לי. צריך לקחת בחשבון את הצורך להיות פה די מחודדים.

בסדר. אז מאחר שהנושא הוא כזה, קודם כל אני רוצה להודות לך על העלאת הנושא. אנחנו רשמנו את זה לפנינו וכל הגורמים מתבקשים לחשוב וללמוד את הנושא ובין קריאה ראשונה לשניה אנחנו נדון ברצינות בנושא הזה שעלה לראשונה כאן.

האם למישהו יש עוד איזושהי הערה? בבקשה, מי הגברת?

אני מאיגוד לשכות המסחר. אני רוצה להעיר לגבי השוואת תנאים והפסקת עבודה. לגבי השוואת תנאים, יש לי בעיה עם זה. מה יהיה אם למשל, חל על אותו קבלן כוח אדם הסכם קיבוצי ביחסים שבינו ובין העובדים שלו וההסכם הזה לפי החוק החדש מונע את השוואת התנאים. האם זאת הפליה? הרי בחוק החדש...

חוק קבלני כוח אדם?

כן. אם חל על קבלני כוח אדם הסכם קיבוצי ויש עליו צו הרחבה, אין שום הכרח שהתנאים האלה יהיו שווים בדיוק לתנאי העבודה אצל כל מעסיק בפועל.

יש תשובה לזה.

החוק הזה בכלל לא מתייחס להשוואה בין עובדי קבלן לבין עובדי המעסיק בפועל.

זה לא משנה. בין אותה אישה שמועסקת דרך קבלן כוח אדם לבין אישה שמועסקת ישירות אצל אותו מעסיק, עלולה להיות הפליה.

יכול להיות, אבל החוק הזה, במכוון נועד שלא להתעסק עם ההשוואה הזאת.

לכן ניסחנו את זה ככה.

אז מה זה תנאים במקום העבודה?

את צריכה לקרוא את כל הסעיף. הסעיף מדבר על הפליה בין עובדי קבלן ודורשי עבודה שהגיעו מאת קבלן. חוץ מזה, הסעיף הזה, כל החוק, חוק שוויון הזדמנויות, לא מדבר על הפליה, נקודה. הוא מדבר על הפליה מחמת עילות שמנויות בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. לא מדבר פה בהפליה כלכלית. מדובר פה בהפליית מין או הפליית גזע. אז יש פה בעצם שתי תשובות לשאלתך.

השאלה היא מה הסיבה להפליה.

על הפלייה כלכלית, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה לא חל. זה סעיף 2.

אם למשל יש שני עובדים שנשלחו על ידי חברת כוח אדם והמעסיק בפועל אומר לאחד מהם: משום שאתה ערבי, לא תקבל הסעה. ככה הוא רוצה. אז אנחנו אומרים: מה זאת אומרת? בגלל שהוא ערבי הוא לא יקבל הסעה? מה זה הדבר הזה? וכן הלאה.

יש עוד הערות?

אני רציתי להוסיף להערה הקודמת, בעניין המתווך, אם אני כבר מוסיפה את הפסקה הנוספת, אז שזה גם יחול על משאיל כוח אדם. כי יש לנו גם סיטואציה של עובדים מושאלים.

לשימוש חד פעמי או רב פעמי?

לתקופות ממושכות. זה במיוחד רלוונטי, אני חושבת, לגבי נשים בחברות היי-טק. אלה חברות שעובדות...

עם אאוט סורסינג?

כן.

באאוט סורסינג, מי משלם את השכר? זה ששולח.

מי שמשלם את השכר זה המעביד המשאיל, זה ששולח את העובדים.

זה אני לא יודעת. ידידיי, מה עם אאוט סורסינג? זו לא סיטואציה של קבלן כוח אדם. זה מעביד בפועל ששולח אאוט סורסינג לחברה אחרת. היום קראתי בעיתון, יש כתבה ארוכה על הנושא הזה של הנאמנות הכפולה. למי נאמן העובד? לזה ששלח אותו או לזה שהוא עובד אצלו?

ככל הידוע לי, זה ששולח משלם לו את המשכורת וזה שאצלו עובדים משפה אותו.

אז האם אנחנו רואים במעביד כזה, שבאופן רשמי הוא לא קבלן כוח אדם, מעביד רגיל? ויש מעסיק בפועל. זה מכסה את זה. לא?

אני חושב שכן.

תחשבו גם על זה, תתנו לנו תשובה?

אני חושב שטוב יהיה פשוט אם ההסתדרות תעלה את הדברים האלה על הכתב ותעביר בינינו.

בסדר. תביאו הצעה. אז יש לנו שני נושאים: האחד זה עניין המתווך והשני זה עניין האאוט סורסינג.

עניין העובד המושאל.

כן. עובד מושאל עוד לא מופיע בחקיקה. נכון?

לא. אנחנו מצפים לחידוש הזה בכיליון עיניים.

זה הופך להיות יותר ויותר נפוץ.

חוקי העבודה, קשה להם לעמוד בקצב של השינויים הדינמיים.

טוב, אז גבירותי ורבותי, חבר הכנסת זאב, אנחנו רוצים לאשר את החוק כי החוק הוא בתמיכת הממשלה. שמענו כמה הערות והחלטנו שנדון בהן בין קריאה ראשונה ושניה, כיוון שרוצים להרחיב את החוק בעוד כמה דברים בנושא של מניעת הפליה. אם אין יותר הערות אני מציעה שנאשר את החוק – חבר הכנסת זאב – לקריאה ראשונה ונקווה כולנו שנגיע ליום שבו החוק הזה גם ייושם. מרוב זה שהוא נעשה משוכלל, אנחנו עוד לא כל כך ראינו את היישום שלו בשטח וזאת שאלה גדולה גם להסתדרות, גם לארגוני הנשים וגם לכל מי שיכול לעזור. זאת שאלה מאד כללית שמעוררת הרבה תמיהות, למה המופלים לרעה עושים שימוש כל כך מועט בחוק הזה וזה נושא לדיון נפרד על יישום חוקים ומיצוי זכויות לפי חוקים, שאנחנו עוד נדון בו. אני מאד מודה לכם.

10:05.