פרוטוקולים/עבודה/1943

1
ועדת העבודה, רווחה ובריאות
26/09/00

פרוטוקולים/עבודה/1943
ירושלים, ג' בחשון, תשס"א
1 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 204
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ו באלול התש"ס (26 בספטמבר 2000), שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר

חיים דוקלר - המשנה לנציב מס הכנסה – משרד האוצר
עו"ד מיכל דויטש - מס הכנסה – משרד האוצר
עו"ד יעל ייטב - " " " "
דן אורנשטיין - משרד המשפטים
גדעון שניר - משרד התיירות
דן ירדן - התאחדות המלונות
אבי רוזנטל - " "
בנימין גונן - חבר הנהגת ההסתדרות
נוגה בוטנסקי - ההסתדרות הכללית החדשה
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

תמיר שאנן

שירלי אברמי

מזל כהן

הצעת חוק דמי הבראה (פטור ממסים), התשנ"ט-1999 -
של חבר-הכנסת דוד אזולאי.

הצעת חוק דמי הבראה (פטור ממסים), התשנ"ט-1999

אני פותח את הישיבה.

הצעת חוק דמי הבראה (פטור ממסים), התשנ"ט-1999 של חבר-הכנסת דוד אזולאי. חבר-הכנסת דוד אזולאי התנצל בפני אתמול וביקש שלא להגיע היום ואני אישרתי לו.

ההצעה מדברת בעצם על כך שדמי הבראה שממוסים היום לא ימוסו כדי שיתאפשר לעובד בישראל להישאר עם קצת יותר כסף וכדי שיוכל לצאת לחופשות ולנפוש בבתי מלון ובכל מקום אחר. גם בצימרים בצפון זה טוב, זה חשוב, זה חיובי וזה יתרום לתיירות הפנים של מדינת ישראל. ממילא זה יתרום למשק ולכן אני סבור שמשרד האוצר לא יתנגד לזה.

אנחנו מתנגדים התנגדות נחרצת להצעת החוק, שכן חסרונותיה עולים עשרת מונים על מספר יתרונות מדומים שהוצגו על ידי היושב-ראש.

ההצעה הזאת כמו שהיא מנוסחת בעקרון נוגדת את כל מגמת משרד האוצר ונציבות מס הכנסה של ביטול פטורים והרחבת בסיס המס על מנת שניתן יהיה, כתוצאה ממהלך כזה או אחר, להוריד את שיעורי המס לכלל האוכלוסיה.

צריך להבין שעם כל הגישה שמשתמעת כביכול מהצעת החוק, שכאילו כל עמך ישראל או כל ציבור העובדים יהנה מזה, הרי יש פה הטעיה, כי מכל פטור יכול ליהנות רק עובד שחייב במס. למעלה מ-50% מהשכירים במדינת ישראל לא חייבים במס. זאת אומרת, שהצעת החוק הזאת לא תטיב איתם ולו גם באגורה אחת, ובוודאי שזה לא יביא אותם ללכת לנופש כזה או אחר אם הם עשו או לא עשו את זה עד היום. כך שתהיה פה הטבה רק לאוכלוסיות המבוססות יותר, שממילא נהגו לעשות חופש כזה או אחר בארץ או בחו"ל. זאת נקודה שצריך לקחת אותה בחשבון.

יש פה גם סתירה פנימית מול העקרונות של מס הכנסה, שכן הוצאה להבראה זו הוצאה במישור הפרטי, ואנחנו לא נותנים הכרה לצרכי מס בהוצאה פרטית.

יש פה אפליה מול העצמאים, כי היום לא אלו ולא אלו נהנים ואין שום פטור. מתן הטבה בצורת הפטור לשכירים תפלה לרעה את העצמאים, שמן הסתם ירצו לדרוש משהו מקביל לזה.

במסגרת מס הכנסה או במסגרת האוצר אין אפליות בין עצמאים לשכירים בנושאים אחרים?

אנחנו רוצים לצמצם אותם ובוודאי שאין סיבה להרחיב את זה.

אתם מצליחים לצמצם אותם?

אנחנו משתדלים לצמצם את זה.

באי-הצלחה גמורה.

זה לא נכון.

אני אשמח לקבל כמה דוגמאות לכך.

אני אתן לך דוגמא מהשרוול. בזמנו עצמאים טענו לקיום קרן השתלמות רק לשכירים ומזה ארבע שנים יש קרן השתלמות גם לעצמאים.

היום העצמאים מקבלים דמי אבטלה כמו השכירים?

הם לא מקבלים.

הם משלמים ביטוח לאומי והם לא מקבלים דמי אבטלה.

הם לא משלמים בענף הזה.

אנחנו גובים מהם די והותר, האמן לי.

לא תשמע ממני שכאילו כל האפליות במרכאות כפולות הוסרו. יש גם אפליות לצד השני, ששכירים מקופחים. אני לא מציע להיכנס לזה.

בהצעה של חבר-הכנסת אזולאי אין שום מיגבלה של סכום.

אם היית צריך להגביל את זה, לאיזה סכום היית מגביל את זה?

צריך לקחת את השווי שהיום ניתן שהוא בסביבות 280 שקל ליום הבראה.

כמה ימים מגיע להם - 12 יום?

זה תלוי בוותק של העובד.

לכמה מגיע המקסימום?

בין 5 ל-10 ימים. מינימום 5, מקסימום 10. ישנה הגבלה. זה 2,800 שקל. זה הכל.

חבר-הכנסת דוד אזולאי לא מגביל בכלל אם ההוצאה מוצאת בחו"ל. זאת אומרת, אם כבוד היושב-ראש ציין שכביכול אמור להיות פה עידוד לתיירות הפנים - - -

הוא גם מציין את זה בדברי ההסבר. לכן הזכרתי את זה. אני מוכן להכניס את זה לתוך ההצעה.

דבר נוסף, אין פה בכלל סמכות לפקיד השומה אלא הכל פה נעשה בין העובד והמעביד. זה דבר שלא ייעשה, שלפקיד השומה לא יהיה מה להגיד לגבי הוצאה מוכרת או לא מוכרת או פטור. פה לא ניתנה שום סמכות לפקיד השומה לערער או לחוות דעה בנושא הפטור שיתן המעביד לעובד על פי החוק. זאת אומרת, אם חס וחלילה החוק הזה יקרום עור וגידים, צריכים להכניס פה סמכות לפקיד השומה, כמו שהיא קיימת לגבי כל הסעיפים בפקודה.

נוסף לכל הסמכויות שיש להם היום, להוסיף להם עוד סמכות אחת?

ספציפית לסעיף הזה. שתהיה לו זכות ערעור לפי הנחיות שיוציא הנציב, אולי בתקנות. אבל כפי שהדברים נראים היום, לפקיד השומה אין מעמד בנושא הזה.

כאן אני מגיע לנקודה המרכזית שכבודו רמז. ההצעה הזאת, במתכונתה הנוכחית, מחזירה את אגף מס הכנסה לשנות החושך כאשר דרשו מעובדים להביא כל מיני קבלות. בזמנו כשהיתה ספרות מקצועית, אנשים הלכו לפשפש בזבל להוציא קבלות. בזמנו היו הוצאות נסיעה, אז בתחנות האוטובוסים היו אוספים את הכרטיסים. אולי זה טוב לאיכות הסביבה, אבל זה יצר אנדרלמוסיה. תהיה פה מערכת של ביורוקרטיה, נטל נוראי על אגף מס הכנסה. אני מניח שיהיה פה גם פוטנציאל לכר נרחב של כל מיני מעשים חצי כשרים. בן אדם לא יסע לחופש וישיג את הקבלה. אני מקיש מהעבר הרחוק של ימי הקבלות השחורות, ויש פה נסיגה אחורה לימי החושך של אגף מס הכנסה. כפי שנאמר בהצעה, שיצטרכו לעבוד מול קבלות ומול מסמכים, זה גם דבר שלא ניתן לבדיקה. מי יעשה את הבדיקה, המעביד? הוא יצטרך להוסיף כוח-אדם לבדיקה. מס הכנסה?

היום יש לכם עשרות אולי מאות אלפי נישומים. אתם מקבלים את הדו"חות שלהם. אני בטוח שאתם לא בודקים את כולם, אבל יש לכם מידגם מייצג שאותו אתם בודקים. אדם שיעבור עבירה, תכו אותו כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה עליכם. ואז למען יראו וייראו, אף אחד לא יעשה את זה.

הצד של ההרתעה זה צד של הרתעה. הצד של הניהול האדמיניסטרטיבי חייב להילקח בחשבון כי גם אם נבדוק את זה במידגם, זה יהיה בנוסף למה שיש היום לפקיד המס.

אז יהיה עוד מסמך אחד.

זה עוד מסמך אחד, ואז אם יש לו שאלות, כי זה לא קריא והקבלה לא נראית לו, אז צריכים להתחיל להתכתב וטלפונים ובינתיים הוא מעכב לו את הטיפול.

אני לא מקבל את זה, מפני שהנציבות עצמה סיפחה וסירבלה את הגשת הדו"חות עם דו"ח תיאום אינפלציוני, לא אינפלציוני, דו"חות כאלה ואישורים כאלה. אם היה אישור אחד לכל הנושא הזה, הייתי אומר: למה להכביד על פקיד השומה שעושה עבודה טובה, למה להוסיף עוד אישור ועוד אישור ולסרבל את המערכת. אנחנו רוצים לפשט את המערכת. אם נקודת המוצא שלנו תהיה שאנחנו סומכים על האזרח ומאמינים לו, ברגע שאזרח יפגע באמון הזה, אנחנו נכה אותו, במרכאות.

ברור ליושב-ראש שאם עובד, חס וחלילה, ימעד, זה לא המקרה שנתחיל לנקוט נגדו בהליכים פליליים. יש לנו מספיק עבודה בתחום הזה. מצד שני, ישנו הסירבול הביורוקרטי. אני לא מציע לקחת את הנושא הזה כגורם מחנך. הכסף שיעלה לקופת האוצר, שמסתכם בכמיליארד ו-100 מיליון שקל, צא וחשוב מה אפשר לעשות בתחום החינוך בסכום הזה.

לכן אני אומר שהצעת החוק הזאת היא גרועה. היא תביא לסירבול המערכות. היא לא תביא לשום עידוד תיירות הפנים, כי התיירות היום מעודדת ברמה כזאת או אחרת. אנחנו פה הולכים ונסוגים אחורה מבחינת סדרי עבודה והקטנת הביורוקרטיה. הייתי יכול להראות לכבודו איזה מהלכים עשינו במהלך עשר השנים האחרונות על מנת לצמצם את הביורוקרטיה. האמן לי, שיש לי לא מעט עובדות לכך.

אני אשמח לקבל מנציבות מס הכנסה את כל הצעדים שנעשו בחמש-עשר השנים האחרונות להקטנת הביורוקרטיה. בוודאי תשמח לשמוע הצעות לצמצום הביורוקרטיה שעדיין קיימת במס-הכנסה.

גם אם היא קיימת, אין סיבה להוסיף עליה נדבך כה כבד ונטל כה מרכזי.

לכן, בשם אגף מס הכנסה ועמדת האוצר, אני מבקש באמת ובתמים להביע את התנגדותנו הנחרצת לקידום הצעת החוק.

תודה.

נשמע את ההסתדרות. מר גונן, בבקשה.

קודם כל, הצעת החוק פטור ממסים לדמי הבראה היא הצעה נהדרת. אני חושב שלא צריך לשלם מס הכנסה על הוצאה. עובד שמקבל שכר נמוך, 3,000 שקל, שהוא גם לא משלם מס הכנסה, אתם תבקשו ממנו קבלות מבית מלון? הרי לא מבקשים קבלות ממי שמזמין ארוחת ערב מצרפת בלילה. יש כאלה אצלנו בארץ, אתם יודעים את זה.

מס הכנסה מכיר בזה כהוצאה?

אני לא יודע.

אולי תבדוק את העובדות. אתה זורק פה דברים שאין להם בסיס במציאות. אולי בצרפת זה מוכר כהוצאה, כי בארץ לא. שום ארוחה לא מוכרת כהוצאה.

אתה אפילו לא יודע שהוא עשה את זה.

אני לא יודע אם הוא עושה את זה או לא. שיאכל ארבע ארוחות בערב, זה לא מוכר לצרכי מס, והוא לא מקבל שום פטור על זה.

הוא לא מקבל פטור על זה, אבל יש לו אפשרות לעשות את זה. זו הבעיה.

השאלה היא אם מס הכנסה מכיר בזה כהוצאה. כרגע אומר נציג מס הכנסה שלא.

היום המחוקק מטיל מס על ארוחות כאלה דרך פקודת מס הכנסה בשביל לצמצם את ההוצאות האלה.

לגופו של עניין, אני חושב שאלה שיושבים פה לא היו בתקופה שעליה אתה מדבר, אני כן הייתי. אני עבדתי בחברת החשמל, מקום מכובד מאוד, ואני זוכר את המסחר של הקבלות. זה היה דבר נבזי ביותר. רוב האנשים לא יצאו אז להבראה, כולם קנו קבלות ומכרו את ההבראה. אנחנו נחזור לדבר הזה? אני מסכים אתך, עצם הקבלות זה דבר איום ונורא.
דבר שני, מי שרוצה לפתור את בעיית תיירות הפנים, זה סיפור אחד אבל הוא לא שייך לכאן. קודם כל, אני אומר, גם לעובד יש חופש לנסוע לתורכיה. אני לא רוצה לאלץ אותו על ידי חוק שילך דווקא למלון פה. לדוגמה, אני חיפשתי השבוע מלון בתל-אביב בשביל העובדים של ההסתדרות. לא הצלחתי להשיג חדר. תארו לכם שבעונת החופשות יתחילו לחפש מקומות בבתי מלון. זו בעיה שלא נעמוד בה. חבל לחוקק חוקים שאי-אפשר יהיה לאכוף אותם. אתה יודע בדיוק כמוני כמה חוקים יפים חוקקה הכנסת שאי-אפשר לעמוד בהם, בקשר לעובדים זרים, בקשר לשכר מינימום. תמיד כשאנחנו מגיעים לוועדת העבודה או ועדה אחרת אומרים לנו: אין לנו אנשים ואין לנו כוח לאכוף את החוק הזה.

לכן אני מציע, לפני שמחוקקים חוק, לחשוב איך אפשר לבצע אותו. לגופו של עניין, אני חושב שצריך לפטור את דמי ההבראה ממסים. זו התביעה של ההסתדרות. בלי קבלות ובלי כל התסבוכת הזאת. זה יעלה יותר זול גם לאוצר.

בעצם נציג ההסתדרות חזר על הצעת החוק ש חברי הכנסת עמיר פרץ וחיים כץ שהציעו לפטור את דמי ההבראה ממס באופן גורף. באותו דיון שהם העלו את זה, הם גם אמרו שהם מקבלים את זה שצריך להיות איזשהו קשר בין הפטור לבין העובדה לאיזו מטרה הכסף הזה מיועד, ואם אפשר להשיג כמה מטרות חיוביות על ידי הפטור הזה, הרי זה מבורך. כך שאני חושב שמציעי החוק דווקא כן יחפשו איזושהי דרך.

נציג מס הכנסה דיבר על נושא ההגבלה. היום נושא דמי ההבראה מוסדר. יש צווי הרחבה. כך שישנה הגבלה. אם מנסים למנוע את האפליה בין העצמאים לבין השכירים, כמו שהדבר מצא את פתרונו במסגרת קרנות ההשתלמות,אפשר להתיר לכל עצמאי להפקיד בקופת ההבראה שלו את הסכום הנוראי בסדר גודל של 2,800 שקל בשנה.

לגבי מי נהנה מהדבר הזה – לצערי, היום במדינת ישראל גם בעלי הכנסה נמוכה, שלא לדבר על הכנסה בינונית, מגיעים לשולי המס. מי שהיום משלם 25%, 30% ו-35% מס שולי הוא לא מיליונר. כך שהטענה שהפטור על דמי הבראה נועד לשכבות העליונות היא טענה לא נכונה מבחינה חברתית-סוציאלית.

מה זו הכנסה נמוכה?

מי שמרוויח 4,000-5,000 שקל.

50% מהשכירים לא מגיעים לחיוב במס.

במדינת ישראל, אחוז גבוה מאוד של עובדים משתכרים מתחת ל-4,000 שקל. יחד עם זה, עובדים שמשתכרים 4,000, 5,000 ו-6,000 שקל, הם לא בעלי הכנסה גבוהה. אלה שכבות בינוניות.

אפילו שכבות נמוכות. 4,000 שקל זה לא משכורת גבוהה.

במשכורת של 4,000 שקל גם היקף המס הוא מצומצם.

אם הוא מקבל היום 3,000 שקל לשנה ולוקחים לו מזה 25%, זה הרבה כסף. אני חושב שהמטרה שלנו היא שגם העובדים בשכבות הבינוניות והנמוכות ייצאו פעם בשנה לנופש.

לגבי הטענות על הנסיון המר שהיה במדינת ישראל. אני מסכים עם חיים וגם אתך, שבהחלט מה שהיה בעבר זה היה לא נחמד. אנחנו זוכרים את הפיליטונים של אפרים קישון שצחק על זה. קודם כל, היום כל אזרח שמגיע לבית מלון הוא רשום. כך שאם נציבות מס הכנסה תרצה לבדוק על בסיס הקבלות אם מישהו התאכסן בתאריך מסוים, ניתן לבדוק את זה. אם רוצים, אפשר גם לחפש דרך שתמנע את הדבר הזה ולשכלל את השיטה הזאת עוד יותר.

אתה באמת בעד זה? ומה אם הוא הולך לצימר?

אני פה נציג של התאחדות המלונות. אני אומר פה את העמדה שלה. אני חושב שתהיה עזרה ותמיכה בענף המלונאות על ידי זה שהכספים האלה יזכו לפטור ממס רק לגבי אנשים שינפשו בארץ. יש בארץ גם מלונות במחירים נמוכים, בעיקר מחוץ לעונה, וגם צימרים. בתי המלון יוכלו לתת הנחות, קרי מחירים יותר נמוכים.

אני לא מציע שנחזור לסחר בקבלות. יש דרכים לפקח על זה וליצור מכניזם יפה שיעזור מבחינה חברתית לשכבות רבות, יעזור להפעלת בתי המלון, יגביר את התעסוקה ונוכל לקלוט עוד כמה אלפי עובדים בעבודה יצרנית.

חבריי מאגף מס הכנסה בעצם הצביעו על העמדה שהתקבלה בוועדת שרים לחקיקה. זו עמדת ממשלה שמתנגדת להצעה הזאת.

מעבר לעמדה הפורמלית הזאת, מדובר פה בשיקולים שהם לא משפטיים, לא כל כך בתחום שלי, אבל כמי שמטפל בחקיקה חברתית מזה כמה שנים, יש לי כמה נקודות כאן שאני חושב שהן לפחות מגלות גישה זהירה כלפי הצעת חוק מן הסוג הזה ולא טיפול כל כך חפוז.

תנו לי איזשהו פתרון ל-50% שלא מחוייבים במס, נוותר על 50% האחרים. אז זה יהיה מקובל עליכם? הרי גם אז זה לא יהיה מקובל עליכם.

צריך להבחין בין המטרה של חקיקה כזאת, שהיא בוודאי בעיניי מנקודת מבט חברתית, מנקודת מבט של זכויות חברתיות היא אפילו ברוכה, לבין המכשיר. זאת אומרת, בכל מיני דברי חקיקה המטרה יכולה להיות טובה אבל המכשיר לא כל כך טוב.

תציע לי מכשיר אחר. אני מוכן לקבל אותו.

אני מאוד מהסס לגבי המכשיר של מס הכנסה כמכשיר חברתי. יש הרבה מכשירים אחרים, יותר ישירים, שהם יגיעו ויקלעו לאוכלוסיות שבאמת זקוקות. גם מנקודת מבט חברתית, אני חושב שהמחוקק צריך לעשות מיון בין ההצעות שונות, הוא לא יוכל לקבל את כולן, ובמיון הזה הוא צריך לבחור בכלים הטובים ביותר.

נקודת האפליה היא גם נקודה מאוד חזקה. אני לא חושב שקיבלנו תשובה כל כך מספקת לגבי הטיעון שיש פה אפליה של עצמאים. זה בעצם מתחבר עם מה שאמרתי קודם, כי אז היושב-ראש שאל לגבי אפליה של עצמאים בביטוח לאומי. בחוק שהוא מובהק סוציאלי, כמו חוק ביטוח לאומי ולא פקודת מס הכנסה, אתה יכול לשקול שיקולים סוציאליים יותר. אני לא חושב, גם אם יש תקדימים לכך, שפקודת מס הכנסה הוא המכשיר הטוב ביותר או המתאים ביותר לצורך השגת יעדים חברתיים.

הבעיה של אכיפה, עדיין לא הבנתי, אפילו בהצעה המתוקנת, איך היא תיפתר. נאמר פה שיש חוקים שקשה לאכוף אותם. יש חוקים שלמרות קשיי האכיפה הם כל כך חשובים וכל כך מרכזיים, שאתה אומר שצריך להתמודד עם קשיי האכיפה. זה חוק שכר מינימום, זה חוק עובדים זרים, זה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. כאשר מדובר בכלי כזה, שלפחות על פני הדברים הוא מפוקפק, החיבור בין הכלי הזה, שהוא מפוקפק בעיניי מבחינה חברתית, וקשיי אכיפה הוא לא חיבור בסופו של דבר כל כך מוצלח. כל זה מוביל אותי למסקנה שאת הדברים צריכים לשקול בכובד ראש יחד עם חבר הכנסת המציע, לא לרוץ כל כך מהר.

אנחנו מסתייגים מההצעה.

להערת ההסתדרות או לעמדתה, משמעות ההצעה שלכם היא תוספת שכר לכל דבר. היא לא קשורה למטרות המוצעות.

זה לא אסון.

אני לא חושב שזאת היתה הכוונה של מציע ההצעה, להעלות את השכר באופן כללי. הוא גם מציין למה הוא כן רוצה את זה, וזה לא מופיע בין המטרות. הנושא החברתי של נופש ושל עידוד בתי המלון לא מופיע בהצעה.

דבר שני, אם רוצים לסייע לענף המלונאות יש דרכים הרבה יותר טובות מאשר הדרך הזאת.

מדוע אתם לא עושים את זה?

אנחנו עושים.

אנחנו באים לעזור לכם להוסיף על מה שאתם עושים.

אני רק חושש מאוד שבקיצוץ הבא זה יפול על משרד התיירות ועל המלונות. אדוני מכיר את המערכת. אין ואקום.

זה עניין של כוחות שוק במרכאות.

המחיר עולה בהרבה על התמורה.

לגבי הניסוח המדויק, העירו פה כל מיני הערות. היושב-ראש הזכיר למשל שצימרים לא מוזכרים. שם המערכת לא כל כך גלויה לתת קבלות לדברים כאלה. גם לא מוזכר מה זה שירותי בתי מלון, האם הלינה, האם האוכל, האם חתונה או בר-מצווה שנערכים.

השאלות שאתה שואל הן שאלות חשובות מאוד ואני חושב שצריך לתת עליהן את הדעת. את זה נעשה כשנעביר את החוק לקריאה ראשונה.

אני רוצה שכולם יהיו מודעים לכך שיש הרבה מכשלות בניסוח.

אין ספק. אני מקבל את זה.

לגבי העמדה העקרונית של משרד התיירות, אנחנו מאוד חוששים, ויש לנו נסיון לא טוב עם העניין, שהנושא יגרום לעליית מחירים מאוד רצינית בענף הזה. אנחנו יודעים מה קורה כשיש עלייה בביקוש. אדוני דיבר על חוקי הכלכלה ואין לנצח אותם. כשיש עודף ביקוש או כשעולה הביקוש, עולים המחירים. מי שיודע מה קורה בצימרים היום, עם כל אהבתנו והמשך תמיכתנו בצימרים, יודע שהיום מחיר צימר מגיע למחיר בית מלון. אנחנו מאוד חוששים מעליית מחירים, לא רק כלפי אותם משתמשים שאנחנו רוצים לעודד, אנחנו מאוד חוששים שהדבר עלול לפגוע ביכולת שלנו לעודד תיירות חוץ להגיע לישראל.

הערה קטנה לגבי הטענה המוזרה האחרונה של מר גדעון שניר בנושא תיירות חוץ. נכון שהתיירות במדינת ישראל והמלונאות קמו בשביל תיירות חוץ. אבל היום, אפילו משרד האוצר רואה אותה חשיבות של לינת ישראלי כמו לינה של תייר, זו אותה תרומה. אם הישראלי ינפוש בארץ במקום לנסוע לתורכיה, זו אותה תועלת למדינה ובלבד שיתפרנסו אנשים בכבוד. התפוסה השנה שהיא שנת 2000, שנה טובה, נגיע ל-65% תפוסה שנתית. המחירים בשלוש השנים האחרונות הם מחירים במונחים ריאליים של שחיקה, גם מבחינת מה שמשלם הצרכן. נכון שאם תיקח את סוף שבוע או ראש השנה תמיד תמצא את המחירים האבסורדיים.

מתי הם יסעו עם הילדים אם לא בסוף השבוע או בחודשי יולי אוגוסט?

לפי סקרים שעשינו, הנופש בארץ גדל במימדים יפים מאוד מעבר לכל הציפיות וגם הנופש בחו"ל.

אנחנו רוצים להשאיר את הדולרים, המטבע הקשה כאן בארץ ולא בחוץ לארץ. בנושא הזה אני חלוק עם ידידי בנימין גונן.

אני לא הדגשתי מספיק את העלות. העלות היא מיליארד ו-100 מיליון שקל כאשר אין מקור למימון הגרעון הזה.

יש מקור. תיכף אציין אותו.

שזה יופיע גם בהצעת החוק.

זה לא יופיע בהצעת החוק. אנחנו נאמר את זה לפרוטוקול.

רבותי, אני שמעתי את הדברים. אני סבור שיש מקום להריץ את הצעת החוק הזאת. אולי הניסוח לא מספיק טוב. אני רוצה לעודד את התיירות בארץ. אני רוצה לסייג, שזה יהיה רק במדינת ישראל. מי שיש לו כסף, שיסע לחוץ לארץ. אני רוצה גם להגביל את זה ל-3,000 שקל בשנה. לכן הניסוח יהיה שונה מהניסוח כאן ואני רוצה לקרוא את הניסוח שנריץ אותו.

האם אתה יודע שבמקביל, לצערנו, רצו עוד שתיים-שלוש הצעות?

יודע גם יודע. יש מקומות שבהם ההצעות נדחפות לאט לאט, יש מקומות שבהם מאמינים בהצעות ומריצים אותם.

השאלה היא אם המקום הטבעי של ההצעה הזאת להיות נדונה בוועדת הכספים.

המקום הטבעי שלה זה מה שקבעה מליאת הכנסת. מליאת הכנסת קבעה שהצעת החוק תגיע לכאן. אם היא קבעה שההצעה תגיע לכאן, אנחנו מכבדים את ההחלטה שלה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה), התש"ס-2000. תיקון סעיף 9 – 1. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9 אחרי פסקה (27) יבוא:

"(28) (א) דמי הבראה המשולמים לעובד מאת מעביד מדי שנה – בהתאם לתקרת דמי ההבראה ומכסת ימי ההבראה הקבועים לענין זה בהסכמים שבין הסתדרות העובדים החדשה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, כפי שיעודכנו מעת לעת, ובלבד שהסכום לא יעלה על 3,000 שקלים.

(ב) פטור ממס לפי פסקת משנה (א), יחול על דמי הבראה שזכאי להם העובד, אם השתמש בהם בפועל לצורך נופש או הבראה בישראל והעביר לידי המעביד אישורים על כך - - -"

אם זה אדם עצמאי?

עצמאי לא נכלל פה. זו רק קריאה טרומית. אחרי קריאה ראשונה ההצעה תבוא לכאן. לאוצר יהיו השגות, לכם בוודאי יהיו השגות ואנחנו נעשה כיד הדמיון הטובה עלינו ולו רק כדי שייצא פה דבר מתוקן.

"(ג) שר האוצר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע הוראות בענין אישור כאמור בפסקה זו."

זה הנוסח שאני רוצה להביא להצבעה ולהעביר את ההצעה לקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד הצעת החוק - 1
נגד – אין
נמנעים - אין
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה), התש"ס-2000 נתקבלה.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה. הסעיף התקציבי לצורך הענין הוא 27.04. על פי הודעתו של מר דוקלר עלות החוק הזה היא מיליארד ו-100 מיליון שקלים.

אני רוצה לקרוא את סעיף המימון.

"הוועדה מציעה כי המימון יבוא מהקטנה של סכום ההוצאה בסעיף 27.04 של חוק התקציב השנתי שעניינו שיפוי המעבידים והעצמאיים בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי סעיף 339 לחוק הביטוח הלאומי. בסעיף זה ההוצאה של המדינה תסתכם ב-2.6 מיליארד שקלים.

נקודה טכנית לקראת הכנת הנוסח בנייר הכחול. בדרך כלל בחקיקה לא נוקבים בשם של ארגון עובדים או מעסיקים. יש נוסחה שקבועה מאז ומתמיד, הארגון שמייצג את המיגזר הגדול ביותר. אם יש תיקונים כאלה, שתינתן לנו הרשות לעשות זאת.

אמרתי שנתקן אותם. אני מודה לכם על ההשתתפות הערה ועל התרומה הסגולית שלכם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30