פרוטוקולים/עבודה/1032

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
31.7.2000

פרוטוקולים/עבודה/1032
ירושלים, כ"א באב, תש"ס
22 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 188

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כח' בתמוז תש"ס, 31.7.2000, שעה 10:00

חברי הוועדה: יאיר פרץ – מ"מ היו"ר

אילנה מישר - לשכה משפטית, משרד הבריאות
שלום גולדברגר – מהנדס ראשי לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
יעקב בוכריס - יועץ שר הבריאות
ארז ימיני - רפרנט מים, משרד האוצר
דר' זאב אהרונסון – קופת חולים מאוחדת
שמעון טל - נציב המים
עמוס אפשטיין - מנכ"ל מקורות
יעקב ז'ק - מהנדס איכות מים, מקורות
אורה תמיר - יועץ משפטי, נציבות המים
ישעיהו בר אור - מיקרוביולוג, המשרד לאיכות הסביבה
רחל אדם - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
מרדכי פליישר - מינהל משק המים, משרד הפנים
רות שילגי - לשכה משפטית, משרד הפנים
אלכס קושניר - מהנדס ראשי, מינהל המים, משרד הפנים
יעל גויסקי - אדם טבע ודין

הלית ברק

שירלי אברמי

טלי רם

תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתיה) (תיקון), התש"ס-2000.

תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתיה)(תיקון), התש"ס-2000

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הדיון הוא בנושא תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתיה) (תיקון), התש"ס-2000.

מי מציג את התקנות?

שמי שלום גולדברגר, אני מהנדס ראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות.

תקנות איכותם התברואית של מי השתיה כוללות בתוכן באופן עקרוני שני חלקים: ראשית, מהם הדברים שצריך לבדוק במי השתיה, ושנית – מהי התדירות של הדגימות ואיפה צריך לעשות אותן.

התקנות הנוכחיות היום בישראל הן תקנות שאנחנו קוראים להן מפגרות. ועדה שהקים מנכ"ל משרד הבריאות כבר ב-1993 סיימה עבודתה והגישה המלצות, ומאז ועד היום אנחנו מתגלגלים בדיונים בין המשרדים. היינו כאן בכנסת לפני כשנתיים וחצי ונדחינו.

התקנות האלה שאנחנו מציעים היום, יש להן שתי מטרות גדולות: האחת – להוסיף כ-35 חומרים חדשים שייבדקו בתקנות מי השתייה. כמה שזה מפתיע, עד היום כל חומרי ההדברה אינם נמצאים בתקנות מי השתיה, כל מיני תוצרי דלק – כל מיני דברים שבעולם המפותח המערבי כבר נמצאים בתקנות מי השתייה, אצלנו באופן רשמי עדיין לא.

זה לא אומר שאנחנו לא בודקים אותם, אנחנו לא מתנהגים לפיהם, אבל בתקנות זה לא מופיע.

אולי תספר קצת על המצב הקיים.

מיד אגיע לכך. הדבר השני הגדול שאנחנו רוצים לעשות בתקנות האלה: חובת הדיגום והאנליזה המלאה של איכות מי השתייה היא פעם ב- 10 שנים, זה התקן הנוכחי, אנחנו רוצים להגביר את התדירות ולעשות את הבדיקה המלאה הזאת באופן בסיסי פעם בשלוש שנים, שזו קפיצה גדולה, משמעותית, מוצדקת. צריך לעשות את זה משום שכמו שאומרים – לא יעלה על הדעת שרק פעם ב-10 שנים ניגש לקידוח מי שתיה ונבדוק מה איכות המים שאנחנו מספקים.

מה סוג הבדיקה הזאת?

לפני שנתיים וחצי, כשהגענו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות והגשנו את התקנות האלה, היתה התנגדות מצד שני משרדים: משרד הפנים ומשרד האוצר. הם אמרו: אנחנו מכניסים תקנות חדשות, לא יודעים כמה זה יעלה. אנחנו רוצים לדעת מה המשמעות של זה אם ייסגרו לנו 70% מהקידוחים במדינת ישראל כתוצאה מהתקנות החדשות האלה, הציבור לא יכול לעמוד בזה. לפני שמכניסים את התקנות, בואו נעשה בדיקה לפי התקנות האלה, נעבור על כל הרשויות המקומיות, והאוצר ומשרד הפנים מימנו בדיקה ב- 200 קידוחים, כאשר כל בדיקה כזו עולה 3,500 שקל. זו האנליזה המלאה שאנחנו רוצים לעשות פעם בשלוש שנים.

יש לנו כאלף קידוחי מי שתייה, זאת אומרת אנחנו מדברים על סדר גודל של 3.5 מיליון שקל, באחריות ספקי המים.

התוצאות של הסקר שעשינו בעקבות ההסכם שלנו עם האוצר ועם משרד הפנים, מינהל המים ברשויות המקומיות, היו שבדקנו בלמעלה מ- 200 קידוחים, ועשרה מהם חרגו מהתקן החדש, התקן הזה שאנחנו מציעים, זאת אומרת מדובר ב- 5%. כלומר, 95% מקורות מי השתייה שלנו עומדים בתקן – כאן אנחנו מדברים רק על הפרטיים.

אני רוצה לציין שחברת מקורות עושה את האנליזות לפי התקנות האלה כבר מ- 1994. ברגע שהתקנות האלה אומצו על ידי משרד הבריאות והוועדה סיימה את עבודתה, חברת מקורות עושה את העבודות האלה. חברת מקורות, יש לה את רוב קידוחי מי השתייה, רוב אספקת מי השתייה בארץ היא של חברת מקורות, והיא עומדת גם כן בתקנות האלה, כך שבפועל אנחנו מדברים על אחוזים בודדים של הקידוחים שייסגרו – נסגרו כבר למעשה.

ייסגרו או יטופלו.

או יטופלו. יש אפשרות לסגור את הקידוח כאספקת מי שתייה ויש אפשרות לטפל במים, לשאוב אותם. יש טכנולוגיה מוכרת, ידועה, לא כל כך יקרה, לטפל במים ולהביא אותם לרמת איכות מי השתייה.

מסתבר שהציבור יכול לעמוד בגזירה הזאת, ואנחנו צריכים לאמץ ולהגיע למצב בו התקנות שלנו הן ברמה של העולם המתקדם – ארגון הבריאות העולמי, השוק האירופאי המשותף, התקן האמריקני. בתקנות האלה אנחנו לא המצאנו שום דבר חדש.

רוצים להתאים את עצמנו לארצות אחרות.

אנחנו מתאימים את עצמנו לעולם המפותח.

ברשותך, אולי תקרא תקנה תקנה.

יש לי הערה לגבי הנוסח שהוגש אליכם.

על פי בקשת האוצר, היינו צריכים לעשות שני תיקונים בתוך התקנות, ולכן החלפנו הבוקר את הנוסח. ראשית, יש את הנושא של עכירות המים – גם בתקנות החדשות לא היה שינוי בנושא הזה, אבל הזכרנו את הנושא. הנושא במחלוקת בין משרד הבריאות למשרד האוצר, צריך להתקיים דיון בממשלה ויש גם בג"ץ בנושא הזה, כך שהוצאנו את נושא העכירות מתוך התקנות.

לגבי חנקות במים – קודם קבענו הוראת מעבר של שלוש שנים ועכשיו לבקשת האוצר הארכנו את זה לעשר שנים.

לחידוד הדברים שאמרה הגברת אילנה מישר - הנושא של עכירות לא רלוונטי לנושא התיקון הזה. התקן של עכירות תוקן ב- 1991 ואנחנו לא משנים אותו בתיקון הזה.

הוא נשאר מהתקנה הקודמת.

הוא תוקן ב- 1991, נכנס לתוקף ב- 1997.

האוצר חשב שמופיעה כאן המילה עכירות, ויש כאן כאילו משמעות שאנחנו אומרים משהו ביחס לעכירות. אין לנו שום בעיה, מבחינה מקצועית אין שום דבר שונה ביחס לעכירות.

ביחס לאותן חנקות שמדובר עליהן – ההצעה שלנו היתה שזה ייכנס לתוקף בתוך שלוש שנים, זה יתן מספיק שהות לכל ספקי המים להתארגן.

הכסף למימון החלפת הקידוחים או הטיפול במים כתוצאה מהחנקות הוא כסף שהאוצר מקציב אותו במסגרת טיוב בארות, והכסף הזה שמוקצב באוצר הוא כסף ל-10 שנים - 800 מיליון שקל ל-10 שנים, 80 מיליון שקל בשנה מוקצבים על ידי משרד האוצר או קרן אחרת של משרד הפנים – איני יודע בדיוק מי מקור המימון, אבל לא חשוב, הכסף ישנו.

זה כסף של הרשויות.

הכסף של הרשויות מחולק ל- 10 שנים, ואז האוצר אמר לנו: מאחר שהכסף מחולק ל-10 שנים, אנחנו רוצים שגם הכניסה לתוקף או ההחלטה הסופית תהיה ל-10 שנים.

בלשון המעטה, אני לא מאושר, אבל מאחר שזה רכיב אחד מתוך 35 פרמטרים, כדי שה-34 יעברו בשלום, אנחנו מוכנים - ואני מקווה שגם האוצר - למרות שכתוב בטווח של 10 שנים, שנעשה את זה הרבה יותר מהר כי העלות היא הרבה יותר נמוכה. מדובר כאן להערכתי על עשרות מיליונים בודדים לתקן את כל הקידוחים בארץ שיש בהם חנקות. זה לא ה-800 מיליון שקל שדרושים, ולדעתי זה ייעשה יותר מהר.

שמי יעל מ"אדם טבע ודין". אנחנו באנו כדי לתמוך במשרד הבריאות. מבחינתנו, מאד מאד חשוב שיאשרו את התקנות כמה שיותר מהר, ואין ספק שיש כאן השלכה גם על הבריאות שלנו.

לכן אנחנו כאן היום, כדי לאשר את התקנות.

הערה לפרוטוקול: בפעם הבאה שאתם מביאים נוסח מתוקן – ויש כבר בידי הנציגים נוסח – צריך לכתוב על הנוסח המתוקן שהוא נוסח מתוקן, אחרת יש בפני אנשים שני נוסחים ולא יודעים מהו החדש.

כתבנו למעלה את התאריך – 30 ביולי.

"תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה)(תיקון), התש"ס-2000.
הקראת סעיף 1 – תיקון תקנה 1
(1), (2), (3)."

כאן היה מדובר על אפשרות של UV או TOC, וזה לא מופיע. היה מדובר על אפשרות שאם לא מבצעים כלל פחמן אורגני, כי זו בדיקה שלא מבוצעת בכל מקום, אפשר יהיה לעשות בדיקת UV, אולטרה סגול.

יעקב ז'ק הוא מנהל מחלקת איכות המים במקורות, הוא אחראי על איכות המים במקורות.

יש לכם התנגדות?

אני חושב שאנחנו סיכמנו על TOC כי היא בדיקה יותר טובה.

אבל היא לא מבוצעת היום. לכן, האפשרות ש- UV תבוצע.

או זו או זו. בסדר? נא לתקן.

איפה לכתוב את זה?

כלוריד, כלל פחמן אורגני (TOC) או UV.

בסדר, מוסכם.

הקראת סעיף 1(4),(5),(6),(7)."

האם יש הערות לתקנה מס' 1?

תקנה 1 מאושרת.

"תיקון תקנה 2, סעיף 2

סעיף 2 (1), (2), (3), (4), (5), (6), (6)(ב), (6)(ג).

תוך כדי מחשבה, השאלה האם כדאי להצטמצם רק למונח של שתייה. הרי נזק יכול להיגרם גם בדברים אחרים, לאו דווקא משתייה, כל שימוש במים.

לא, אבל זה מי שתייה.

לא חשוב. הרי במי שתייה עושים לאו דווקא את הפונקציה של שתייה.

אבל התקנות הן לגבי מי שתייה. אדם שיתקלח עם המים, לא יקרה לו דבר.

אני לא כל כך בטוחה, לכן אני שואלת.

זו גם החמרה הכי גדולה בשתייה.

אני חוששת שהשימוש כאן של שתייה יכול קצת לצמצם את המובן.

למיטב ידיעתנו, בשתייה זה הפרמטר החמור ביותר. אם הוא לא יגרום נזק לשתייה, הוא לא יגרום נזק בצורה אחרת.

תקנה 2 אושרה.

"תיקון תקנה 2א

הקראת סעיף 3.

לא ברור מה זה (א) ומה זה (ב). (א) זה הגדרה של מים פסולים, ויש גם (ב) בתקנה 2, כלומר 2(ב): "נתקיים במים אחד מהמפורטים בתקנת משנה, על הספק להפסיק אספקתם".

מהו ה- (ב) הזה, מה הוא בא לעשות?

בתקנות הקודמות ניתן היה לספק לעשות בדיקה חוזרת תוך 24 שעות.

גם עכשיו.

כן, גם עכשיו, אבל הוא אומר שעצם הביצוע זה לא פוטר.

עכשיו אנחנו אומרים שאין בביצוע בדיקה חוזרת תוך 24 שעות כדי לפטור את ספק המים מלנקוט פעולות תוך 24 השעות האלה. זאת אומרת, אם הוא ראה שהבדיקה היא לא טובה, הוא צריך מיד להתחיל לעשות חיטוי, הרתחה, כל מיני דברים כאלה, ותוך 24 שעות לערוך בדיקה חוזרת, ואז אם הבדיקה בסדר – הוא פטור.

מה קורה לסעיף 2(ב) שקיים היום?

עזוב את הטכניקה, הם כבר יסתדרו.

הוא צודק. אם (ב) יישאר, יש את החובה לחזור תוך 24 שעות, אלא מה שהוא הוסיף כאן זה סעיף שבמהלך זה יכולים לדרוש מרשות הבריאות. זה בסדר.

למה קוראים לזה (ב) אם יש 2(ב) שהוא לא יבטל אותו?

אין 2(ב) היום.

תקנה 3 אושרה.

"החלפת תקנה 4

הקראת סעיף 4.

יש כאן שגיאה בעברית – צריך להיות כתוב: נתגלתה ולא נתגלה.

אין הסתייגויות?

תקנה 4 אושרה.

"תיקון תקנה 4א

הקראת סעיף 5.

אותה הערה קודמת: או UV, אחרי TOC.

תקנה 5 אושרה.

"ביטול תקנה 6

הקראת סעיף 6.

אושר.

"תיקון תקנה 7

הקראת סעיף 7 – 7(א),(ב),(ג),(1),(2),(3),(4).

יש הערות? – אין.

תקנה 7 אושרה.

"החלפת תקנה 8

הקראת סעיף 8 – 8(א), (1),(2),(3), 8(ב).

יש הערות?

תקנה 8 אושרה.

"תיקון תקנה 10

הקראת סעיף 9.

הערות? – אין.

תקנה 9 אושרה.

"תיקון תקנה 11

הקראת סעיף 10.

יש הערות? – אין.

תקנה 10 אושרה.

"תיקון תקנה 15

הקראת סעיף 11.

יש הערות?

אושר.

"החלפת תוספות הראשונה

הקראת סעיף 12.

עד כאן יש הערות לגבי התקנות?

מה לגבי העכירות?

בתיקון הסעיף הבא, בתוספת השנייה, כתבנו: במקום התוספת השנייה לתקנות העיקריות, למעט האמור בעניין עכירות יבוא.

זאת אומרת שבעצם ביטלתם את הסיפור של העכירות.

לא ביטלנו. מה שכתוב היום בתקנות הקיימות לגבי עכירות נשאר שם בתוספת השנייה כפי שהיא. שאר התוספת השנייה מוחלף.

זאת אומרת, העכירות נשארת בתקן הקיים היום.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להעיר הערה. אני מנכ"ל מקורות עמוס אפשטיין. אני רוצה להעיר שלמרות כל התקנות האלה, אנחנו חוזרים וטוענים כל הזמן שנושא סינון הכנרת הוא דבר חיוני. זה מים עיליים, כל מה שכתוב בתוך התקנות זה לגבי מים עיליים.

עד היום, נושא סינון הכנרת תקוע, ואני חושב שגם אם הוועדה עוסקת בנושאים האלה, צריך להזיז את הנושא שנקרא סינון מי הכנרת, המוביל הארצי. כל מים עיליים בעולם, ללא יוצא מן הכלל, בכל המדינות המערביות, מסוננים. בישראל החליטו שאם חיו כך 60 שנה, אפשר להמשיך לחיות עוד 60 שנה הלאה.

אנחנו חושבים שהנושא הזה צריך לעלות לדיון כאן – זה נמצא כרגע בבג"ץ, הם מתחמקים מהעניין הזה. העלות סבירה. אני רוצה שזה יהיה מונח לפחות כאינפורמציה.

זה לא על סדר היום.

אבל מאחר שמדברים על תקנות של מי שתייה, אני חושב שכדאי לצרף את העניין הזה ולהביא לידיעת היושב ראש את הנושא.

כשזה יגיע לישיבת הוועדה, אנחנו נדון בכובד ראש בנושא הזה.

אבל אנחנו צריכים לציין שהתקן לגבי עכירות המים שאנחנו לא משנים היום זו נקודה אחת וזה מחייב סינון גם כן, כך שאין שינוי.

זה מחייב גם היום סינון, לפי התקנות של היום, אבל זה תקוע באיזשהו מקום, זאת אומרת עושים תקנות שאי אפשר לעמוד בהן.

אם כך, הבעיה היא אכיפה, הבעיה היא לא התקנות.

אין מתקן סינון, לא מאשרים הקמת מתקן סינון.

צריך להשקיע 120 מיליון דולר.

80 מיליון דולר, לא 120 מיליון.

היועצת המשפטית אומרת שזה נדון בבג"ץ.

עמדת משרד הפנים, הרשויות המקומיות, תומכת בהחלט בנושא של סינון.

האוצר, בבקשה.

קודם כל, אנחנו לא מתנגדים לסינון. הדבר היחיד שאנחנו דורשים זה שתהיה בדיקה של עלות כלכלית, שיבדקו קודם את התועלת שתעלה מהסינון הזה.

מדובר כאן במתקן – וכל פעם העלויות יורדות – אבל ההקמה שלו בין 80 ל-100 מיליון דולר, ועוד 20 מיליון דולר תפעול שנתי.

אתה מדבר על הכנרת, אני מבין.

אני מדבר על מתקן הסינון של הכנרת. בלי שנעשתה עבודה מקיפה לגבי היעילות של הצעד הזה לבריאות הציבור. הנושא נמצא בבג"ץ, הנושא מטופל בממשלה.

לגבי התקנות יש לך הערות?

לגבי התקנות, היו שני שינויים שביקשנו והם שונו. היו לנו הערות, ואנחנו בעד.

מרדכי פליישר, יועץ למינהל משק המים. אני מבקש להפנות את תשומת לב הוועדה המכובדת לכך שבנושא של עכירות המים, סינון המים של הכנרת – אנחנו כנראה המדינה האחרונה בעולם המערבי בכלל שמספקים בה מים עיליים ללא סינון.

אני גם לא מבין את הטיעון למה צריך לעשות כאן תרגיל של כלכלה ולהוכיח, בעוד שהאפידמיות האחרונות שקרו בארצות הברית ובעולם המערבי, כל כולן נובעות מהיעדר סינון, והיום למעשה בעולם המערבי לאו דווקא בגלל העכירות – וגם אם העכירות היא אפס, כלומר העכירות זה מים צלולים מאד – אסור לספק מים עיליים לשתייה ללא סינון.

אנחנו נחכה להחלטת בג"ץ ונכבד את החלטת בג"ץ.

בג"ץ רק בא ואומר אם חייבים או לא חייבים.

אני מודה לכולם, אבל בואו נתקדם עם התקנות. זה לא שייך לתקנות האלה.

אם בג"ץ יחליט ולכשיובאו לשולחן הוועדה, נשמח לדון בכך בכובד ראש כפי שאמר היושב ראש.

אנחנו עוברים להוראות המעבר כי את התוספות אני לא קוראת. אם יש למישהו הערות לגבי התוספות – בבקשה.

לגבי התוספת הרביעית, טבלה ב' בעמוד 10 – זה תוקן. מעל 100,000 תושבים נדרשת כאן תדירות בדיקה של פעם ביום. בטבלה א' הדבר הזה שונה בעקבות דרישתנו לחמש פעמים בשבוע, ואנחנו מבקשים לשנות את זה גם כאן – במקום פעם ביום לחמש פעמים בשבוע.

זה אותו דבר.

לא עושים בדיקה בשבת.

זה כדי לא לעשות בדיקה בשבת או שיש סיבה מקצועית? למה לא שישה ימים?

במעבדה לא עובדים בשישי-שבת. בפועל, זה חמש פעמים בשבוע.

בחורף לא יספיקו לבדוק עד כניסת השבת.

שמי דר' אהרונסון. זה טירוף, אני לא מאמין למה שאני שומע. אם צריך לבדוק אחת ליום כדי להגן על הבריאות, צריך לבדוק אחת ליום בין אם זה שישי, בין אם זה שבת. אם לא צריך לבדוק אחת ליום – תעשה את זה שלוש פעמים בשבוע, תעשה את זה פעם אחת בשבוע, אל תעשה את זה בכלל.

כאן זה פיקוח נפש. הבדיקה היא פיקוח נפש, כאן זה בא להגן על אוכלוסיות מעל 100,000 איש.

ומי שגר ביישוב של 1,000 איש – לא מגיע לו?

מגיע לו, אבל הסיכון הולך וגדל ככל שהאוכלוסייה יותר גדולה. אנחנו מוקפים אוייבים, יום אחד יזרקו למים מזהם אורגני, אתה הורג עיר שלמה. סליחה, שישי-שבת לא עובדים.

ישעיהו בר אור, המשרד לאיכות הסביבה. אני חושב שיש כאן אי הבנה כי יכול להיות שהמעבדה לא עובדת בשישי-שבת, עדיין יש צורך לבדוק. לא צריך אוייבים ולא צריך סיפורים, יש כל הזמן כשלים ואפשרויות לכשלים של דליפת ביוב למערכות מי שתייה.

היו לנו מגיפות גם בארץ בנושא הזה. אפשר לקחת דגימה מהמים, לשמור אותה במקרר ולבדוק אותה או ביום ראשון או במוצאי שבת, אני לא רואה בכך שום בעיה. במערכות גדולות אני ודאי חושב שצריך שתהיה מערכת שתהיה זמינה.

זה בקטריולוגי.

בקטריולוגיה אפשר לשמור במקרר בלי שום בעיה.

אסור.

אני לא משוכנע, אבל אני חושב שאני היחיד בפורום הזה שלפי הכשרתו המקצועית הוא מיקרוביולוג. כשאני אומר שאפשר לשמור דגימה של מים – כשאנחנו מדברים על מים מזוהמים, הרי זוהי הבעיה – אפשר לשמור אותה במקרר ל-12 שעות ולעשות את הבדיקה לאחר מכן, אני חושב שאני יודע על מה אני מדבר.

אבל בינתיים שתו יומיים מהמים המזוהמים. ריבון האל, על מה אתם מדברים? מבינים מה שאתה אומר, אפשר לשמור גם שבוע ימים את המים, אז מה?

לא, אי אפשר לשמור שבוע ימים.

אז אפשר לשמור יומיים. השאלה – עושים את זה כל יום או לא עושים את זה כל יום. אם לא עושים את זה כל יום, אפשר לעשות גם שלוש פעמים בשבוע ולחסוך כסף.

אני לא רואה בעיה לעשות את הדבר הזה כל יום. אפשר לעשות את זה במוצאי שבת אם רוצים, הרי זו בעיה טכנית שהיא פתירה לגמרי.

אין לדברים סוף ואפשר לדרוש את הבדיקה כל שש שעות ואפשר לדרוש כל דקה. ההיגיון של הבדיקות האלה הוא היגיון סטטיסטי, אנחנו בודקים באופן סטטיסטי כמה שיותר בדיקות כדי לנסות לתפוס את המערכות האלה כאשר הן כושלות.

הכשל יכול לבוא גם לאחר שלקחת את הבדיקה.

שתי דקות לאחר שלקחת את הבדיקה זה יכול לקרות. לכן אמרתי – אין לדברים סוף.

אנחנו נשאיר זאת כפי שכתוב בתקנה.

נעבור לתחילה והוראות מעבר.

יש לי הערות נוספות לגבי התוספות. בעמוד 10 אני מתייחס לטבלאות ג', ד' ו-ה' – אני לא מבין את הרציונל. למשל בטבלה ב' יש התייחסות לאוכלוסייה של פחות מ- 20,000, אז אני מבין שמדובר על אוכלוסייה שבין 1 ל- 19,999. בטבלה ג' כל אוכלוסייה שהיא פחות מ- 1,000 נפש רשאית לשתות מים מזוהמים. בטבלה ד' כל אוכלוסייה שהיא פחות מ- 10,000, בטבלה ה' – פחות מ- 20,000. אני לא מבין את ההיגיון.

הערה שנייה – לעניות דעתי, בטבלה ג' בדיקת עכירות – אני הייתי מאד ממליץ שבמערכות גדולות בדיקת עכירות לא תיעשה פעם בשלושה חודשים, אלא לעבור ככל האפשר לבדיקות רציפות. יש היום מדים רציפים של בדיקות עכירות, אין שום סיבה לא להשתמש במדים מהסוג הזה כבדיקה רציפה, ודאי למערכות גדולות – מעל 100,000 ודאי.

בטבלה ד' – בדיקת טריהלומתאנים – אלה הם חומרים שנוצרים כתוצאה מהכלאה של מים שעשירים בחומר אורגני. הם יכולים גם להיווצר כתוצאה משינוי במקור המים. בכל אספקת מי הכנרת קיים פוטנציאלית רמות גבוהות של טריהלומתאנים, וזאת אומרת שצריך לקשור בינם לבין בדיקות שמזהות ריכוזים גבוהים של חומר אורגני.

הבדיקות האלה נמצאות כאן, זה בדיקת ה- TOC שדיברו עליה קודם – TOC או UV וכן הלאה. לכן, אני מציע שתהיה זיקה בין בדיקת טריהלומתאנים לבין בדיקה של TOC ולא במנותק כפי שכתוב כאן.

תגובת משרד הבריאות.

קודם כל, הבדיקות האלה בטבלאות ג', ד' ו-ה' הן לא במקור המים, אלה הן בדיקות במערכת. מקורות המים נבדקים, הקידוחים – הכנרת, המעיינות, אלה שמספקים – הם נבדקים בכל הנושאים האלה.

אנחנו מדברים כאן על בדיקות נוספות בתוך מערכות האספקה שרק מחזקות את המערכת. כאשר מקור המים נקי, סביר בהחלט שגם המערכות.

אני לא זוכר בדיוק למה קבענו מ-1,000 תושבים ולא מפחות מ- 1,000 תושבים, אבל...

צריך לכתוב עד 10,000 ועד 50,000.

לא הבנתי את התשובה. השאלה לפי איזו תקנה אתה בודק ומה מחייב את הספק לבדוק את מקור המים.

הכל כתוב כאן. מקור מים חייב להיבדק פעם בשלושה חודשים.

אנחנו כתבנו פעם ביום, או מד רציף.

לא. פעם בשלושה חודשים כתוב כאן. מעל 100,000 איש – פעם בשלושה חודשים.

זה מדבר על העכירות במערכת. אחרי שאני בודק את מקורות המים אני לא צריך לבדוק את המערכת.

ואם יש כניסה של זיהום של מערכות ביוב? וזה קורה.

אנחנו נמצא ...

מיקרוביאלי, זה כבר יהיה מאוחר מדי.

את הפריצות של הביוב אנחנו נמצא מיידית.

אני מבין שאתם לא מקבלים את ההערה הזאת, משרד הבריאות, ולכן התוספת לא מתקבלת?

ברשותך, אני רוצה להבין לגבי התקנה הקודמת. לגבי הנושא של בדיקות מיקרוביולוגיות- זה כל יום, כולל שבת? אנחנו דיברנו על חמישה ימים בשבוע.

כל יום.

אי אפשר כל יום. גם ביום כיפור נעשה את זה? חמישה ימים בשבוע.

סליחה. את הבדיקות המיקרוביאליות האלה אנחנו עושים חמישה ימים בשבוע. מקובל עלינו חמישה ימים בשבוע.

זה מה שהתכוונתי – להשאיר את זה חמישה ימים בשבוע, כפי שקיים עד היום.

"תחילה והוראות מעבר"

הקראת סעיף 18(א), (ב), (ג).

אני אומר שכפו עלי את הנושא של עשר שנים.

עשר שנים לא כדאי להכניס...

בכל אופן אני חושב שחשוב שהתקנה תיכנס לתוקף.

למה האוצר הכניס את זה בכלל?

אני הסברתי את הרציונל של האוצר – שהכסף מוקצה בפריסה של עשר שנים. הם אומרים שבפריסה של עשר שנים נחליף את כל הקידוחים שחורגים.

זכות הציבור לדעת. צריך לעשות את הבדיקה, ואם הם רוצים לאשר את המים – יאשרו את המים, אבל שיידעו.

בבקשה, פקיד האוצר.

קודם כל, לגבי טיפול בבארות שנפסלו מלשמש כמי שתייה, בהתאם להחלטות שהתקבלו בין שר התשתיות הלאומיות לשר האוצר, כל באר שנפסלה מלשמש לשתייה ומטייבים אותה שוב לשמש למי שתייה, מקבלים מענק של 40%.

סך הכל אנחנו עושים הכל כדי להחזיר בארות שנפסלו מלשמש למי שתייה לחזור ולשמש שוב למי שתייה. אנחנו צריכים את התקופה של עשר שנים לראות איך אנחנו מסתגלים לגבי כל התקנות האלה, שוב גם לגבי החנקות – חוזר לעניין של העכירות...

הבעיה היא תקציבית?

צריך לראות כמה ייפסלו.

אנחנו יודעים כמה ייפסלו.

יש כאן נתון שיודעים כמה בארות ייפסלו. יש אומדן תקציבי כתוצאה מכך, אז מה הבעיה של האוצר?

אנחנו מעוניינים שזה יהיה למשך עשר שנים.

שמעון טל, נציב המים. הנושא הזה של השמשת בארות והחזרה שלהם לפעילות הוא חלק מסדרה של פעולות שמשק המים עושה כפעולות חירום כדי לייצב את מערכת המים שלנו, ואני חושב שאחד הדברים זה השמשת הבארות.

יש לזה תקציבים. התקציבים שמדברים עליהם הם לא רק לזה, הם לדברים נוספים, אבל אני חושב שבמקרה הזה חשוב שאנשים יידעו שאנחנו נכנסים לפעולות מהירות לביצוע של הדברים האלה.

לכן, אני מציע לרדת לחמש שנים – זה זמן סביר, ובצורה כזאת נוכל גם להראות כלפי חוץ שאנחנו באמת עושים את המאמצים.

אני מבקש להעיר שבתקנות המוצעות אנחנו גם לא שווים לתקן האירופי או האמריקני. אנחנו בתקנות החדשות מקבלים דרישה ל-70 מיליגרם לליטר בעוד שבארצות הברית ובאירופה, נכון להיום, הערך המירבי המותר לחנקות הוא 50 או 45.

לכן, אני לא מבין. אני חשבתי שתוך עשר שנים נגיע לתקן האירופי ולא לתקן הזה שמוצע כאן. אני תומך במה שמציע נציב המים – לקצר את התקופה הזו לשלוש עד חמש שנים, ולא כל הבארות שבאים להשמשה הם באים להשמשה כתוצאה מחנקות, אדוני.
יש הרבה בארות שמושמשים לאו דווקא בגלל זה – יש בעיות של מליחות ויש צרות אחרות. צרות לעם ישראל לא חסרות, במים בטח לא.

מה שהגענו כאן היה עם הסכמות בינינו לבין משרד הבריאות לגבי העשר שנים ולגבי העכירות.

הוא אומר שזה אילוץ.

יש כאן קצת חוסר הגינות. זה לא עניין של אילוץ, זה עניין של הסכמות שהגענו אליהן.

גם המשרד לאיכות הסביבה תומך בכך שהתקופה תהיה קצרה יותר – לדעתנו זה יכול להיות תוך שלוש עד חמש שנים. עשר שנים זה לא סביר בעינינו.

לאור הנתונים ששמעתי – נכון שהיו הסכמות, אבל הוועדה סוברנית להחליט גם בניגוד להסכמות מאחר שמדובר בבריאות הציבור – דבר שהוא לתועלת עם ישראל.

לכן, אני מקבל את ההצעה של נציב המים ואנחנו נקצר את התקופה לחמש שנים ולא לעשר שנים.

התקנות מאושרות, תודה רבה.

אני מבקש להעיר דבר נוסף – התוספת התשיעית לגבי קרינה רדיואקטיבית – יש שם טבלה א' שהמשמעות שלה לא ברורה. רמת רדיואקטיביות אפקטיבית לאדם – 0.1 לשנה. מה המשמעות של הדבר הזה? אלה ערכים שצריך לבדוק וצריך לעמוד בהם. מה המשמעות של הטבלה הזאת?

אני חושב שאני אלאה את הוועדה בדברים מקצועיים.

אולי באמת תשבו שניכם ותסביר לו.

אני אסביר לו את הנושא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.