פרוטוקולים/עבודה/812

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10.7.2000

פרוטוקולים/עבודה/812
ירושלים, י"ז בתמוז, תש"ס
20 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 166
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ז' בתמוז התש"ס (10 ביולי 2000) שעה 11:15

חברי הוועדה: יאיר פרץ – מ"מ היו"ר
תמר גוז'נסקי
נסים זאב
עסאם מח'ול
איוב קרא

עמיחי כץ - משרד האוצר
עו"ד אורית בראון - שירות התעסוקה
אהרון חוטובלי - ההסתדרות הכללית החדשה
עו"ד אדם זועבי - לשכת עורכי הדין

משה בוטון

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הקמת לשכות), התשנ"ט-1999

עסאם מח'ול, מוחמד ברכה, תמר גוז'נסקי)


הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הקמת לשכות), התשנ"ט-1999

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעל סדר היום: הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הקמת לשכות), התשנ"ט-1999, של חברי הכנסת: עסאם מח'ול, מוחמד ברכה ותמר גוז'נסקי.

חברת-הכנסת גוז'נסקי, תציגי בבקשה את הצעת החוק.

אני מתנצלת שיוזם החוק חבר-הכנסת עסאם מח'ול לא יכול היה להגיע ולהשתתף בישיבה, הוא ביקש להעביר את התנצלותו.

אנחנו נמצאים בתקופה, כבר כמה שנים, שהאבטלה אינה יורדת מ-200 אלף. לפי התחזיות הכלכליות גם אם נצליח לבלום את האבטלה כנראה שהיא תישאר גבוהה. בתנאים האלה של אבטלה, אנשים צריכים להירשם בלשכת התעסוקה גם כדי לקבל עבודה, גם כדי לקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה וכן הלאה.

שלום חבר-הכנסת מח'ול, בכל זאת הגעת. אז אולי תציג אתה את הצעת החוק?

לא, תמשיכי את. תודה.

בסדר.

יש מקומות רבים בהם אין לשכת תעסוקה, והמובטל או המובטלת נאלצים לנסוע למקום אחר. הוא צריך להגיע מהכפר שלו לצפת, מהכפר שלו לכרמיאל, מהכפר שלו לנצרת. באופן מעשי, בדרכים שקיימות, לפעמים צריכים להחליף שניים-שלושה אוטובוסים, וזה גם הוצאה כספית, וגם זמן. כתוצאה מזה, פחות אנשים מגיעים ללשכה כדי להירשם וכתוצאה מכך, בעיות התעסוקה לא נפתרות וגם הזכויות שלהם נפגעות. בשורה של מקומות יש גם עומס גדול מאוד על הלשכות.

לכן, עלתה המחשבה שצריך לקבוע איזה שהוא קריטריון לגבי הקמת לשכות נוספות ובכך לעזור למובטלים.

גברתי, לאיזה עזרה את מתכוונת, למציאת מקום עבודה?

ודאי, קודם כל במציאת מקום עבודה.

תראה, אדם שלא עובד, אין לו כסף, והוא צריך לשלם הוצאות נסיעה ללשכה שהיא רחוקה מאוד מכפרו, אז הוא יחשוב חמש פעמים אם יש לו 50 שקל להוציא על הוצאות הנסיעה ללשכה. זאת שאלה מאוד רצינית.
למשל, אם אשה נרשמה ועוד אף פעם לא עבדה, אין לה זכות לשום דבר, היא רק הולכת וחוזרת, הולכת וחוזרת. אותו דבר לגבי צעיר שפעם ראשונה מופיע בשוק העבודה, הוא עוד לא צבר זכויות אבל הוא מחפש עבודה.

אנחנו יודעים שהחברות הקבלניות מנצלות את המצב הזה. באים כל מיני ראיסים, בלי לשכת עבודה, בלי שום דבר, לוקחים את האנשים מהבית, בתנאי עבודה גרועים ביותר, בשכר נמוך ביותר, והוא הולך כי אין לו אפשרות להשיג עבודה מהוגנת בגלל המחסור במקומות עבודה.

אני רוצה להוסיף כמה משפטים. ההצעה הזאת באה בעקבות כמה ביקורים שעשינו בשטח. היינו עדים למצב בלתי נסבל ובלתי אפשרי. במקומות שונים ראינו לחץ לא יאומן של מאות מובטלים כאשר אותו פקיד היה צריך לטפל ב-300 פניות באותו יום. יש 5-6 פקידים. בן אדם הגיע לפעמים בשעה 12:30, אנחנו היינו שם, והפקיד כבר קיבל כ-200 איש. זה מראה איזה יחס מקבל המובטל ואיזה טיפול יעיל יכול לצאת מזה.

יש מקרים שהם מקוממים גם מבחינה אנושית. לא מספיק שהוא מובטל, לא מספיק שזאת משפחה שפגועה מעצם זה שהיא מובטלת אלא זה הופך להיות יום של סיוט לגבי אותם אנשים שבאים לבקש עבודה או הטיפול לו הם זקוקים.

אותם אנשים שסיפרה עליהם תמר צריכים להגיע מכפרם לישוב שבו קיימת לשכה. וכשהם מגיעים ללשכה, כל המתח יוצא באותו מקום בו מצטופפים מספר כזה גדול של אנשים, במקום במקום צר וכו'. מעבר לזה, יש מקרים שאנשים מגיעים ממקום רחוק, יצאו מהבית שלהם בשעה שש בבוקר, ולפעמים אפילו מוקדם מזה ובקושי הספיקו לקבל תור, ולפעמים גם לא קיבלו את התור עד שעת סגירת המשרד.

לכן, מכל צד שתסתכלו על הדבר, גם מצד היעילות, גם מצד האופציות שעומדות, הפתרונות שאפשר להציע לאנשים האלה – לקרבנות האלה - ולתת לו לפחות תנאי קרבן יותר טובים.

מה אדוני מציע?

ההצעה היא שייקבעו קריטריונים. אנחנו מציעים כאן קריטריון של 10 אלפים תושבים. בכל ישוב שיש בו מעל ל-10 אלפים תושבים, או קבוצה של ישובים, אזור שיש בו יותר מ-10 אלפים תושבים, שתהיה לשכת תעסוקה שתטפל ישירות בקבוצה הזאת.

זה בנפרד? למשל, תל אביב, זה ישוב שיש בו מעל ל-10 אלפים תושבים - - -

לפחות לשכה אחת.

במובן הזה, הבעיה היא לא בדיוק בתל אביב. דווקא ההתפלגות של האבטלה היא שהמקומות היותר פגועים הם בדיוק המקומות שהם לא ערים גדולות.

אני רוצה לומר שני דברים. סעיף 23 הנוכחי אומר שהשר, בהמלצת מינהלת השירות, ולאחר התייעצות איתה, יקים בצו שפורסם לשכות שירות תעסוקה ויקבע את תחום שיפוטה". זאת אומרת, יש סמכות לשר להקים היום לשכות תעסוקה איפה שהוא רוצה, בלי שום קריטריונים, לפי שיקול דעתו, לפי הצרכים.

מהנסיון שלי במוסד לביטוח לאומי, שם יש, כמדומני, 17 סניפים ראשיים. נוסף לסניפים הראשיים, היו אשנבים. למשל, במקום כמו שדרות. קיבלו שם את האנשים, קיבלו את התביעה שלהם, והביאו אותה לאישור בסניף הראשי. לא הקימו מבנים עם פקידים והכל. אני אומר את זה כרעיון.

כאן,המובטל בא והוא רוצה עבודה. הפקיד שיושב מולו צריך לעלעל בבקשות לעובדים, ולהגיד לו מה הכישורים שלך, ומה זה.

אז הוא יקבל מהסניף הראשי את רשימת מקומות העבודה וכו'.

אם הכל ממוחשב, ודאי שגם עובד אחד, במקום מרוחק, יכול להפעיל מחשב ולראות מה מקומות העבודה באזור. אבל אני לא יודעת אם הכל ממוחשב.

אני מבין שרוצים לייעל ולתת אפשרות והזדמנויות לאותם מובטלים, אותם קרבנות השוא, שאין להם פתרון.

אם המטרה לאפשר לכל מובטל להחתים כרטיס, ולשמוע הצעות, אז בהחלט צריך להתייחס למספר המובטלים מול פקיד אחד. למשל, פקיד יכול לקבל, בחודש, דוגמה, אלף מובטלים. אז אני צריך להתייחס למספר, כמו בבנקים, ככל שיש יותר קליינטים יש יותר פקידים. זה לא מחייב הקמת מבנה או עוד סניף של שירות התעסוקה.

בוודאי שצריך להתייחס לענין המרחקים. אפשר להחליט, נגיד, שעל כל 50 ק"מ או 100 ק"מ, מקימים לשכה. אבל לא יכול להיות שאם יש כמה מושבים קטנים, שסך הכל המובטלים הם אולי 100 – 150 - - -

אבל אין שם 10 אלפים תושבים.

אבל צריך להתייחס גם למספר המובטלים.

אז אני אומר שצריך להתייחס לפי ריכוזי האוכלוסיה המובטלת ולא רק לפי 10 אלפים תושבים. אם ניקח למשל, את ירושלים, אז כמה סניפים צריכים להקים בירושלים שהיא עיר בת 650 אלף תושבים, וניקח נגיד 10% של מובטלים, בממוצע?

ההצעה לא מתייחסת לערים כמו ירושלים ותל אביב.

בהצעה כתוב: ישוב שמנין תושביו עולה על 10,000 תושבים, וכו'. לא כתוב מה הגבול, יכול להיות גם 600 אלף, זה לא חשוב כמה. לא על זה מדובר.

אבל אם יש שם, נגיד, 100 מובטלים, אז צריך להקים שם סניף או לא? זאת השאלה.

כן.

אני אומר, לא להקים סניף - - -

יש פה עוד כמה הצעות. נשמע קודם כל את שירות התעסוקה.

עורכת-הדין אירית בראון משרות התעסוקה, בבקשה.

מה התפקיד שלך?

אני עוזרת ליועץ המשפטי.

אין פה אנשי מקצוע?

לא.

למה?

אני יכולה לענות גם על השאלות של אנשי המקצוע.

קודם כל, אני רוצה לציין שהממשלה מתנגדת להצעת החוק הזאת, בראש ובראשונה בגלל שיש את סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה - כמו שציינת - שקובע שהשר יכול בצו לפתוח לשכות שירות התעסוקה.

אנחנו סבורים שמן הראוי שנושא כזה של הקמת לשכות צריכה להיות במקומות שיש מוקדי אבטלה, לא מספר אוכלוסין מסויים. יכול להיות ישוב כמו רעננה, שיש בו מעל ל-10 אלפים איש, אבל אני לא סבורה שיש שם אחוז אבטלה מאוד גבוה.

יש ברעננה לשכת תעסוקה, למרות שהאבטלה שם לא גבוהה?

לשכת התעסוקה שם משותפת למספר ישובים באזור, באמת, זה מעל 10 אלפים תושבים, ואנחנו לא סבורים שזה מוקד אבטלה שמצדיק להקים גם בכפר סבא, גם ברעננה, גם בהרצליה ובכל אחד מהישובים האלה.

אבטלה זה דבר מאוד נייד. מוקדי אבטלה זה דבר נייד ומשתנה מעת לעת. לכן, נראה יותר הגיוני שהשר יקבע, שזה הרבה יותר קל לשנות מעת לעת, את הלשכות.

לפי העקרון הזה של מוקדי אבטלה, את יכולה לתאר לנו את הפיזור היום, נכון לרגע זה?

בצפון למשל, כמה לשכות שירות תעסוקה יש?

לשכת התעסוקה בנצרת שואבת את הלקוחות שלה מסביבה אדירה. יש שם שיעור אבטלה מאוד גבוה. האם תיגברתם את שירות התעסוקה באזור הזה? האם בניתם או פתחתם סניפים נוספים בגלל שיש שם אבטלה? נכון להיום, אתם בכלל לא מביאים את זה בחשבון.

אם היה לשירות התעסוקה התקציב הוא היה בוודאי מסכים שיש עוד מקומות שכדאי להקים בהם לשכות. זה לא שמספר הלשכות מספיק, אנחנו חושבים שצריך לתגבר בכוח אדם, זה קודם כל. אם בנצרת יש הרבה מאוד מובטלים, צריך לתגבר בכוח אדם.

את יודעת כמה עולות נסיעות? מדובר במרחקים. צריך לזכור שלפעמים אנשים מגיעים לשלב שבו כבר מיצו את דמי האבטלה, ועוברים לשלב של הבטחת הכנסה. שני בני הזוג צריכים להתייצב, שני בני הזוג צריכים לנסוע באוטובוס, שני בני הזוג צריכים להוציא את כל ההוצאות האלה של המרחקים הגדולים האלה, ואף אחד לא מחזיר להם.

אביא לך דוגמה, יש שירות הסעה של בתי ספר. כשמדובר בישוב קטן וצריך להסיע את התלמידים, המדינה והרשות המקומית אחראיות להסעה. במקרה של מובטל, אף אחד לא מחזיר לו את ההוצאות. הוא נוסע, או שיכירו בזכאות שלו או שלא יכירו, בכל מקרה הוא הוציא את הכסף. אם מדובר בשני בני זוג, זה הון תועפות. זה 100 שקל כל שבוע. 400 שקל מתוך הגרושים שהוא מקבל כהבטחת הכנסה. הוא יכול להוציא 400 שקל על נסיעות?

למה לא יקימו אשנבים? למה הפקיד מנצרת לא יסע יום אחד לטורעאן, יום אחד לכפר כנא. כך זה צריך להיות. למה להביא את כולם לנצרת?

שירות התעסוקה זה לא רק להתייצב, יש ועדות, יש מיון, יש יעוץ. יש עם זה קצת בעיה, כי הפקיד לא יכול לעשות את כל הפעולות, אז בלאו הכי לא שווה לפתוח אשנב כזה.

זאת הגישה שעל שירות התעסוקה, עם כל הכבוד, לא מקובלת. בשירות התעסוקה אתה לא מתייצב על מנת להחתים כרטיס - - -

לא להחתים, אם יש לו הצעה שיתן לו.

יפה, אז אם יש הצעת עבודה ואין מקום שזה בנין, עם חיבור למחשב, שיש שם את המחשב עם כל ההצעות, אז מה עשינו? אז הבן אדם יבוא - - -

זה חדר עם מחשב, עם שולחן, עם כסא, זה לא מי יודע מה?

את באה ואומרת, תקימי לשכה, אולי עם מספר פקידים קטן יותר, אבל זאת עדיין לשכה. כי הרעיון של אשנב, ברגע שאתה מכניס נושא של מיחשוב - - -

נאמר כאן שלפעמים יש 300 איש על פקיד אחד, לא 300 נגיד 50 על כל פקיד, זה גם הרבה.

רק לצורך האינפורמציה, כמה לשכות תעסוקה יש היום?

בסך הכל, איך הפיזור, בכמה מובטלים מטפל פקיד אחד?

הממוצע הוא 110 ליום, במיבדק הארצי. בנצרת זה לפחות 180.

כמעט כפול.

כיום, בשירות התעסוקה יש 86 לשכות למבוגרים שמפוזרות בין 84 ישובים. יש 41 לשכות לאקדמאים, מתוכן 6 לשכות נפרדות ו-35 לשכות ממוקמות ב- - -

איך הפיזור של ה-86?

זה מחולק ל-17 אזורים, כולל אקדמאים, וזה כולל פיזור ארצי.

יש לשכת אקדמאים בנצרת?

כן, בנצרת עלית יש.

שמי אהרון חוטובלי, אני מייצג את ההסתדרות, ואני גם יושב ראש ועד העובדים הארצי של שירות התעסוקה. עמדה שלנו, עמדת ההסתדרות ועמדת העובדים, אנחנו בעד פתיחת כמה שיותר סניפים. זה יותר טוב לקהל וגם לפקידים, וגם ניתן שירות יותר טוב. הקשיים שמעלה עלינו האוצר, זה כבר שנים, ומעוות את שירות התעסוקה בכל מיני מובנים, יש להם מטרות משלהם שאף אחד עדיין לא יודע אותם, פשוט מענישים את כולם, כולל את האזרחים - - -

הם אומרים ששירות התעסוקה מיותר.

ודאי, רק הקבלנים.

לא, לא, זה נכון.

חברות כוח אדם. כן, כן, זו עמדה רשמית.

עד לפני מספר שנים היתה חובת זיקה לשירות התעסוקה, זאת אומרת, מעביד לא היה יכול לקבל עובד אלא באמצעות שירות התעסוקה.

זה קיים גם היום, אבל לא מקפידים על זה.

ברגע שחובת הזיקה בוטלה בחוק, צצו כל מיני חברות כוח אדם, המתווכים, הקבלנים וכו', והיום, היות ואין חובה להזדקק לשירות התעסוקה, הוא איבד את מקור הכוח שלו.

אדוני, אני אעדכן אותך קצת בנתונים. שירות התעסוקה הוא הגוף היחידי היום בארץ שמיישם את הכמות הכי גדולה של מובטלים. בשנה אנחנו מיישמים קרוב ל-80 אלף מובטלים, וניתן לבדוק את זה.

משימים בעבודה, השמה בעבודה.

השמה בעבודה.

אני לא מדבר על החסכון של הסירובים, ואני לא מדבר על ההפניות לקורסים, רק שמישהו מתעלם מזה. כי מי שיש לו ממון ומפרסם, הוא הכי חזק. אנחנו, התקציב שלנו לפרסום עומד על 100 אלף שקל לשנה, כל הפרסום, ארצי. אז מה אנחנו יכולים לפרסם כשירות התעסוקה? זה שאדוני פה טוען שפקיד בנצרת ביום רגיל שאף אחד לא נעדר מהעבודה, מקבל 180 איש. אם מישהו מהחברים לא בא לעבודה באותו יום, הוא מקבל 400 איש. איזה שירות הוא יכול לתת?

עכשיו, נניח שפותחים סניף בטורעאן ובכל מיני מקומות כאלה. פקיד לא בא באותו יום לעבודה, המנהל לא יוכל לפתוח את הסניף בטורעאן. את מי הוא ישלח לשם? זה המצב בכוח אדם אצלנו, ומתנהל משא ומתן עם אגף התקציבים לצמצום עובדים. אז תפתח סניפים. יש לנו לשכות ניידות בכל מיני מקומות - - -

הכוונה, סניף עם עובד, לא רק לפתוח סניף.

לא, לא, כמובן שהסניף יעבוד. ויש לנו מיכשור נייד, והכל. אבל אם לא יהיה תקציב.

בחייך, מה זה סניף? זה מחשב, שולחן כסא וטפסים. אני מדבר על אשנב שיבוא לשם פקיד במקום שהם ירוצו לנצרת.

אנחנו בעד שייפתחו כמה שיותר סניפים. אם לא ייפתחו סניפים, לפחות שיוסיפו פקידים שאפשר יהיה לתת שירות. כי לאדם שמגיע ללשכה מגיע מלוא השירות. ועדות רפואיות, אנשים מחכים היום לוועדות ערר וועדות רפואיות חצי שנה עד שמונה חודשים. המובטל מגיע, הוא רוצה לקבל תשובה. ועדות. כמה כסף זה עולה? רופא, כמה לוקח על תיק? 20 שקל, לבדוק את הזכאות של הפונה, אם זה הבטחת הכנסה, אם זה שיקום, אם זה השמה, ואני נכנס קצת לקטע של המקצועיות של המשרד שאין לי סמכות לזה, אבל לפחות בעצה כללית.

אני אומר, שאם לא יתקצבו את זה, אז לכולנו יש בעיה.

אנחנו נצביע בעד החוק הזה ונעביר אותו.

- - - מספר מובטלים?

אם בכל מקום יטפלו כמו שצריך במובטלים אז יהיה אפשר לפתור בעיה, לעשות מה שעושים היום - - -

יהיו פחות עובדים זרים בבנייה. רק עכשיו היה דיון על עובדים זרים, מה אתה צריך לייבא עובדים זרים לבנייה כשבגליל יש לך לפחות אלף פועלי בנין מובטלים שלא לוקחים אותם לעבודה ומביאים פועלים זרים מרומניה וממקומות אחרים.

זה לא נושא הדיון. מה את מכניסה את בעיית העובדים הזרים לזה?

אבל זאת העובדה שבמדיניות שלכם אתם מעדיפים להביא עובדים זרים, לשלם הבטחת הכנסה, מוציאים את הדולרים מהארץ, מבזבזים כספי מדינה, במקום שעובדים ישראליים, מיומנים, פועלי בנין מיומנים יושבים היום בבית או נאלצים לעבוד בצורה לא צורה אצל כל מיני קבלנים. והקבלן, אחרי 3 חודשים, לא משלם לו שכר, מפרק את החברה ומקים חברה אחרת. ומה הוא אומר לפועל? אומר לו: יש לך בעיה איתי? לך לבית משפט. הולך לבית משפט, 7 שנים נמשך המשפט. אתה יודע איזה ניצול נוצר כתוצאה מהמחסור?

היא טוענת שאם יהיו יותר סניפים, תהיה יותר תעסוקה - - -

הדו"ח האחרון של מבקר המדינה על שירות התעסוקה נוגע בזה, 3.6% מדורשי העבודה מושמים בעבודה בידי שירות התעסוקה. לדעתי, המספרים אומרים הכל.

כמו שראינו, לפי הסעיף, השר יש לו שיקול דעת, ועצם החוק הזה ימנע את שיקול דעתו על ידי קביעת פרמטר זה או אחר. אנחנו נגד פרמטרים, והפרמטר הזה, כמו שנאמר פה, לא נשמע סביר - - -

מה הפרמטרים שלכם?

לדעתי לא צריך פרמטרים, יש שיקול דעת.

אבל גם לשיקול דעת יש פרמטרים, תגיד לנו מה הגילוי הנאות.

במצפה רמון יש - - - תושבים, יש לשכת תעסוקה, בלי קשר למספר התושבים, ולפי הצעת החוק הזו, מצפה רמון לא נכללת.

לא נאמר שאסור להקים.

שני ישובים קרובים, רמת השרון והרצליה - - - שתי לשכות במרחק קצר מאוד אחת מהשניה.

אתם למעשה משאירים את זה לשיקול דעתו של מנכ"ל שירות התעסוקה או השר.

אבל אנחנו רוצים שקיפות, אנחנו רוצים לדעת מה שיקול הדעת. מותר לדעת מה הנימוקים?

אנחנו מגיעים למסקנה שזה לא אמין, זאת אומרת, שיקול הדעת הזה לא עונה על הצרכים, זאת הבעיה.

אם שר העבודה והרווחה יבנה פרמטרים שהם ראויים ומקובלים, אתם - - -

דבר שני, צריך לשמור על גמישות, כמו שהאבטלה עולה, אבטלה יכולה לרדת, אז יהרסו את המיבנה?

מי אמר שצריך לבנות מיבנה? תבקש מהרשות המקומית שתיתן חדר פעם בשבוע.

מקימים, וזו שאלה של צרכים.

כפי שנאמר פה, יש גם לשכות ניידות. יורדים לפעמים לישובים בדואים, אני יודע, לקצרין, בישובים קטנים פותחים פעמיים בשבוע, זאת אומרת, יש איזה שיקול דעת שמבוצע כבר בשטח, ולא צריך ליכפות מלמעלה.

לא כתוב כמה פעמים בשבוע הוא יהיה פתוח. אפשר בהחלט פעם בשבוע. לא כתוב כל יום. ולא כתוב כמה שעות. ולא כתוב אם יהיה פקיד או שניים.

אז סתם לפתוח לשכת תעסוקה.

השר יתקין תקנות ויקבע.

דווקא בגישה של איחוד לשכות כמו בלוד-רמלה, כמו ברעננה-כפר סבא.

סליחה, אתה לא מדבר לענין, איחדתם את לוד-רמלה כשהיו שם 500 דורשי עבודה. היום יש שם 7,000 דורשי עבודה. על מה אתה מדבר?

הנה דוגמה, לוד-רמלה, הסניף החדש שנפתח הוא יותר גדול מהסניף של לוד-רמלה, וביחד שהיה קודם. נכון או לא נכון?

לוד רמלה, מה המרחק? יש לך מושג מה המרחק לוד – רמלה? היית שם? אתה יודע מה המרחק? ניסית פעם להגיע מטורעאן לנצרת? ניסית אשה עם שלושה ילדים קטנים על הידיים, באה להירשם בלשכה, עומדת 4 שעות בתור, מיטלטלת באוטובוסים עם שלושה ילדים על הידיים כי אין לה איפה להשאיר אותם? כי אין לה כסף למעון. אתה יודע בכלל על מה אתה מדבר?

לדבר הזה אין גבול. להקים בערבה לשכה כי זה שלוש שעות לנסוע לאילת. אין לזה גבול - -

בערבה אין 10,000 תושבים, אז מה אתה רוצה? לכן קבענו קריטריון.

אתה בכלל יודע שיש אבטלה? אתה יודע שהיא גואה? זאת השאלה. אם אתה מכיר בזה, אז תיתן תשובות.

יש לשר שיקול דעת. אני באתי לדיון על הצעת חוק ולא דיון על אבטלה, ולא על מספר הפקידים.

- - - צריכים לדעת שכל תקציב שיגיע לשכירת מיבנים ועוד שומרים, שומר הוא לא פקיד שמטפל ישירות, ועוד מחשבים, ועוד כל מיני דברים אחרים, זה ישירות על חשבון הטיפול הישיר במובטלים. את זה צריך להבין. והמגמה פה לא לפתוח עוד סניפים ועוד סניפים.

יש עכשיו נטייה לכיוון מיחשוב - - -

עשרות מליונים בשביל מכשיר שאף אחד לא משתמש בו. ובשביל לפתוח סניף ופקיד, הם לא מוכנים לתת. תראו איזה אבסורד. מכשיר שעולה 3 מיליון שקל שאף אחד לא יודע איך הוא יעבוד.

כשישוב מגיע לאלפיים תושבים, שר הפנים מחוייב להקים רשות מקומית. אם הוא ירצה להקים רשות מקומית בפחות מהמספר הזה, יש לו שיקול דעתו. אבל הקריטריון הוא כשהישוב מגיע לאלפיים תושבים.

אני יודעת שהמדיניות של משרד האוצר היא לחסל את שירות התעסוקה.

אני לא שמעתי על מדיניות רשמית כזאת, וזה לא הדיון פה על שירות התעסוקה. מדברים על הצעת חוק ספציפית. יש כעת מיחשוב, שירות ההשמה פותח בימים אלה אתר אינטרנט.

אתה חושב שזה ייפתח, אני מודיע לך שאנחנו לא נפתח את זה.

המובטלים של טורעאן יחפשו עבודה באינטרנט. באמת. איזה שיעור מהמשפחות המובטלות יש להם אינטרנט בארץ? אני שואלת אותך.

את רוצה שנפתח לשכת תעסוקה בטורעאן, ביפיע.

אתה לא יכול להגיד את זה, מגיע להם שירות כמו בתל אביב ובירושלים.

הם מתנגדים כי זה יפגע בעבודה שלהם. אתר אינטרנט של דורש עבודה, יוריד את העומס מהלשכה, הוא יכול להיכנס, אני לא אומר שזה במקום, ההיפך. יש צעדים אחרים להוריד את העומס בלשכות, ולא רק להוסיף פקידים באופן אוטומטי.

אתה יכול לקבוע שאיפה שיש אבטלה גואה של 10% ומעלה יהיה טיפול נקודתי בהקמת לשכת תעסוקה. תבוא בהצעה אחרת.

וכשהאבטלה תרד, נוריד את זה?

אני רוצה להציע, בעקבות הדיון פה, עלתה פה השאלה, תוקם לשכה? אולי במקום המושג "תוקם לשכה" נכתוב - אני מחפשת ביטוי שאומר שלאו דווקא לשכה במובן פיסי, בנין עם שומרים וזה, אלא - שירות התעסוקה יתן שירות מקומי לכל ישוב, בלי השימוש במושג לשכה.

דיברנו על 10,000 תושבים. אנחנו יכולים לדבר על שיעור אבטלה שאינו נמוך, נגיד, מ-5%.

שיעור אבטלה לא קשור לישובים.

שיעור אבטלה הולך לפי ישובים או לפי אזורים.

לא, לא, יש דורשי עבודה שבמספר מתייצבים, יש שירות תעסוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אני מכירה את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש לה דיווח על אבטלה בכל ישוב וישוב.

אני מציעה לשקול את שני הדברים האלה. לא נגיד שחייבים להקים בנין, אבל אנחנו רוצים שהשירות יינתן. ודבר שני, שיקחו בחשבון גם את שיעור האבטלה.

יש לי הצעה פרטית מהנסיון שלי, ואם יקבל אותה האוצר, ויקבלו אותה שירות התעסוקה, ובא לציון גואל.

מועצות האזוריות היתה בעיה לגבי כל נושא ההיסעים. לא היו אוטובסים, אנשים היו צריכים, לביטוח הלאומי. מה שהביטוח הלאומי עשה, נוסחה יוצאת מן הכלל, הוא נתן למועצות סמכות לטפל בכל קבלת התביעות לדמי אבטלה, חתימה, לפקיד במועצה המקומית. עכשיו, אותו פקיד העביר את כל הדברים לסניף הראשי וטיפלו בזה. לגבי אנשים שצריכים להגיע פיסית ללשכה המקומית, המוסד לביטוח לאומי נתן השתתפות בדמי נסיעה.

נו, באמת, שירות התעסוקה יתן השתתפות בדמי נסיעה?

שישנו את חוק הביטוח הלאומי, ושחוק הביטוח הלאומי יוסיף את הנסיעות לגימלה.

מה שאדוני אמר זה לא דומה בדיוק לשירות התעסוקה. אבל אנחנו ודאי רוצים לתת אפשרות תימרון לשר, ואנחנו לא חייבים להגיד לו איך הוא יעשה את זה. היא יקח פקיד או ישכור את שירותיו של פקיד אחר, זה לא חשוב לי.

אבל אני אומרת ששירות התעסוקה יתן שירות בכל ישוב שמנין תושביו עולה על כך וכך, וששיעור האבטלה בו אינו נופל מ-5%.

חלק מזה יטפלו בדרך שאתה מציע.

השר ימצא את הפתרון. אני לא חושבת שזה מעשי, אבל לא משנה.

לדרישת עבודה לתת השתתפות בנסיעה, דבר לגיטימי.

זה כבר חוק אחר.

מה שיעור האבטלה?

5% נראה לי הגיוני.

אני רק רוצה להעיר שסעיף 23 לחוק שירות התעסוקה קובע: "... יקים בצו לשכות שירות התעסוקה...". זאת אומרת, הצו הזה בעצם מקים את כל נושא הלשכות בארץ. אתם פה מציעים לשנות את כל המינוח.

אתם יודעים מה? לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית, תבואו עם היועצים המשפטיים שלכם, תבנו קונספציה. אנחנו רוצים שלשירות התעסוקה יהיו לשכות ואולי שירות אחר. תקראו לזה לשכה, תקראו לזה אשנב, לא איכפת לנו מה, ובלבד שנחסוך לאנשים את הטרטורים והטלטולים ונעשה את שירות התעסוקה זמין, עד כמה שניתן למובטלים.

בלי עלות ומקורות מימון אי-אפשר להעלות את ההצעה, ואני מבקש מהאוצר שיאמר לנו מה העלות.

יש היום לשכות ניידות, יש לנו את זה. נעביר את זה לידיעת מנכ"ל שירות התעסוקה, ונשקול את זה. תגידי לי את השמות, איפה יש לך בעיות.

אנחנו לא אומרים לשר אם הוא יעשה אשנב או לשכה ניידת, הוא יעשה איך שהוא רוצה.

אני אומר, מיידית, אם יש לך בעיות מסויימות, תני לי את השמות, אני אבדוק את זה מיידית, ואביא את זה לידיעת מנכ"ל שירות התעסוקה.

תבדקו את הנושא באזור נצרת והגליל.

אל תגיד את זה- - - או שבכפר כנא, הכל תן לי. - - - גליל מערבי מסודר.

גליל מערבי מסודר פחות או יותר. אבל אזור נצרת והגליל, אזור סכנין, עראבה. אום אל פחם, המשולש, תבדקו את זה.

נציג האוצר ונציג שירות התעסוקה, אני מציע שתכינו תחשיב מסודר, גם מקורות מימון, ותבואו לוועדה עם הצעה מתוקנת לפי התיקונים שהעלתה פה חברת-הכנסת גוז'נסקי. אולי גם ניתן לפתור את הבעיה, כמו שאתה אומר, במשאבים הקיימים של שירות התעסוקה, עם תוספת קלה של האוצר, ובא לציון גואל.

בשלב זה אני מציע לגבש הצעה ולהביא את זה בשבוע הבא לדיון מסודר, עם מקורות מימון, עם דברים ברורים, ועם מנכ"ל שירות התעסוקה פה בדיון.

אני מבקש גם שתיבדק האפשרות שבכל ישוב, אפילו מעל אלפיים או שלושת אלפים איש, יינתן שירות אחת לשבוע לפחות, דרך הלשכות הניידות שהוא הזכיר.

זו זכותו של השר.

תוך שבוע אני מבקש הצעה מסודרת.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:00)