הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון - נכות נפשית והלם קרב)



2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
20.06.2000

פרוטוקולים/עבודה/655
ירושלים, כ"ב בסיון, תש"ס
25 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 152
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שלישי, י"ז בסיון התש"ס – 20 ביוני 2000, שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
תמר גוז'נסקי
זהבה גלאון
נסים זאב
רענן כהן

עו"ד הלן מור - אגף השיקום, משרד הביטחון
עו"ד נחום פרנקל - סגן ראש ענף שיקום, משרד הביטחון
ד"ר אריה באואר - משרד הבריאות
עו"ד שרונה עבר-הדני – משרד הבריאות
עו"ד אריאלה קלעי - משרד המשפטים
סילביה לזוביק - אגודת "בזכות"
שושנה שוורץ - עמותת משפחות נפגעי נפש
פירחה גולדשטיין - עמותת משפחות נפגעי הלם קרב
פיליפ גולדשטיין - עמותת משפחות נפגעי הלם קרב
אמנון נתנזון -
מלכה נתנזון -

עו"ד משה בוטון

שירלי אברמי

עפרה הירשפלד

הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – נכות נפשית והלם קרב), התש"ס-1999
מאת חברת-הכנסת זהבה גלאון.

- - - - - - - -







הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון – נכות נפשית והלם קרב), התש"ס-1999
(מאת חברת-הכנסת ז' גלאון)

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. על סדר-היום הצעת חוק של חברת-הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום)(תיקון – נכות נפשית והלם קרב), התש"ס-1999.

הבינותי, חברת-הכנסת גלאון, שנעתרת לבקשה להוריד את הנושא של הלם קרב. אני מבין גם שהדבר הזה צריך להיות מוסדר בתקנות. אם הדבר הזה יוסדר בתקנות, יש כאן מצב שאולי כל החוק עצמו מיותר. בבקשה גברתי.

אני רוצה להתייחס להצעת החוק בהמשך להערות של נציגי משרד הביטחון. האם החוק לפניכם?

עכשיו קיבלנו אותו.

בהגדרת החוק, כשכתוב "בין הפרעות נפשיות מכל סוג לבין..", במקום המלים "הפרעות נפשיות" אני מציעה לכתוב "פגיעות נפשיות הנובעות מפוסט-טראומה, לרבות הלם קרב".

ובפסקה השנייה בדברי ההסבר, במקום "...ורתיעה מנפגעי הלם הקרב", אני מציעה לכתוב "ורתיעה מנפגעי פוסט-טראומה, לרבות הלם קרב". זה אותו דבר. זה התיקון היחיד שאני מבקשת להכניס.

עו"ד פרנקל, בבקשה.

אני לא פסיכיאטר, אבל לדעתי יש פה תערובת של דבר ושלא דבר. פוסט-טראומה הוא מושג עובדתי, הוא לא מושג רפואי אבחנתי. פוסט-טראומה בוחן מושג אבחנתי, ומשום כך הבאתי אתי את הספר המגדיר את זה. יושב פה גם פסיכיאטר ממשרד הבריאות שיוכל להסביר מה ההבדל ביניהם. זה דבר ראשון.

אבל הדבר המהותי, לדעתי, הוא שאנחנו עושים פה איזה שהוא כפל. אם שר הביטחון, על-פי החוק הקיים בסעיף 10 רשאי להתקין תקנות מכל סוג שהוא, למה צריך לומר שהוא רשאי להתקין גם תקנות בענין פוסט-טראומה? הוא רשאי להתקין תקנות מכל סוג שהוא.

זה מייתר את זה.

זה מייתר את זה, בוודאי.

יתר-על-כן, כפי שהצהרתי בפעם הקודמת, ויש לי פה דיווח על התקדמות העבודה, אנחנו נמצאים בעיצומה של עבודה שעושה הבחנה בין חולי הנפש מצד אחד, כפי שהם מוגדרים היום בתקנה 33 למבחנים, לבין האנשים שסובלים מפוסט-טראומה. אנחנו עושים את זה היום.

תוך כמה זמן תגמרו את העבודה?

תוך שלושה חודשים נסיים את העבודה. אנחנו סרקנו למעלה מ-6,000 תיקים, פרסנו 14 עוזרי מחקר בכל הלשכות, שמוציאים את כל התיקים. יש תיקים שאנשים מוגדרים גם בפגיעות פיסיות, גם פגיעות נפשיות וגם פגיעות אחרות, וצריך לעשות את המיון והפיצול בין הפגיעות הפיסיות לבין הפגיעות הנפשיות הרגילות לבין הפגיעות של הלם קרב. אנחנו התחייבנו לעשות את זה, אנחנו עושים את זה, וצריך לעשות את התיקון בתקנות.

אינני רואה מדוע צריך לתקן את החוק העיקרי כשאפשר להסדיר את זה בתקנות.

נציג משרד הבריאות, בבקשה.

בפעם הקודמת ציינתי שזה חוק שלא נוגע למשרד הבריאות והתבקשנו על-ידי הוועדה להביא אתנו מומחה מתחום הפסיכיאטריה, ולכן נמצא עמנו ד"ר באואר שהוא מנהל המחלקה לפסיכיאטריה משפטית במשרד הבריאות. אני מציעה שהוא יאמר כמה מלים כיצד עובדים אנשי המקצוע בפועל ובאלו מונחים הם משתמשים.

ד"ר באואר, בבקשה.

קודם-כל חשוב להגיד, מבחינת הלשון, פוסט-טראומטית נקרא עכשיו בתר חבלתית. זה עוד לא נכנס ללכסיקון, אבל בכל אופן חשוב, אם אנחנו יושבים בכנסת ישראל, מבחינת העברית גם נזכיר את זה.

דבר שני, הלם קרב – שוב אני נכנס לענין המקצועי – יותר מקובל להגדיר את זה כתגובת קרב. זה לא במובן של הלם כהלם, שיש לזה סימנים וסימפטומים משלו, אלא יותר מגדירים את זה כתגובת קרב.

לא הייתי בישיבה הקודמת, אבל כפי שעו"ד שרונה עבר-הדני הסבירה לי, השאלה היתה באמת לגבי המינוח, לאיזו קלסיפיקציה שייכת התסמונת הזאת. מבחינה מקצועית היא שייכת לקלסיפיקציה שמוגדרת כהפרעה חבלתית טראומטית, או משהו דומה לזה.

השורה התחתונה היא שזו לא יחידה נוסולוגית אבחנתית בפני עצמה, אלא היא נכללת בסך הכל של ההפרעות הפוסט-טראומטיות. לכן גם הענין הזה של להגדיר את זה כהלם קרב, כאבחנה בפני עצמה, מבחינה מקצועית זה לא מקובל וגם לא נהוג.

נכון שהייתי אומר שיש מאפיינים מיוחדים לתסמונת הזאת, ונכון שיש לה אולי אפילו במסגרת טיפול, אולי יש לה גם טיפול שונה קצת מכל שאר ההפרעות שהן פוסט-טראומטיות, אבל עדיין מבחינה מקצועית, כשרוצים להגיע לקלסיפיקציה או להגדרה איפה היא שייכת, היא מקרה פרטי של משהו כללי שנקרא הפרעה פוסט-טראומטית.

אני מודה לך על הדברים.

חברת-הכנסת זהבה גלאון, אני רוצה לדבר מבחינת תהליך החקירה. את מציעה למעשה חוק שאומר שיוגשו אלינו תקנות. למעשה זו התוצאה כשהחוק הזה יעבור בכנסת בכל הקריאות, וזה יקח כמה חודשים. ואז, כשהחוק יתקבל, הוא יעבור למשרד הביטחון, במשרד הביטחון הוא יתקבל, והוא יביא בפני הוועדה תקנות שיפרידו בין הדברים האלה, ואז נצטרך לקיים דיון בתוכן התקנות.

תראו, אני עובד על התקנות האלה, בכיוון שאת מבקשת, ואני משרד הביטחון מתחייב להביא תוך פרק זמן מסוים את התקנות האלה לדיון, לפי מה שחברת-הכנסת גלאון אומרת.

אני חושב שזה גם נכון לקבל את ההצעה הזאת, כי זה בדיוק יפתור את הבעיה. הרי את רוצה לפתור את הבעיה. אני מניח שאת לא רוצה שיהיה חוק, שהחוק עצמו לא נותן מאומה. זאת אומרת, הוא לא משנה מאומה, הוא רק נותן סמכות למחוקק המשנה ומחייב אותו להביא בפנינו תקנות.

אם הם מתחייבים לפרוטוקול להביא בפנינו תוך פרק זמן את התקנות, מה טוב. לא יביאו, נעשה את החוק.

אני רוצה להעיר שתי הערות. ראשית, אני רוצה לציין לשבח את משרד הביטחון, שאכן בפועל עושה את ההבחנה הזאת כפי שצוינה. הם באמת מנסים להפריד, הם עובדים על זה וזה ייקח כמה חודשים.

מצד שני, עם כל הכבוד למשרד הביטחון, הוא לא מכתיב את עבודת הכנסת, ויש חשיבות מעבר לענין של התקנות, ולכן הייתי רוצה להישאר בורסיה א'. אני מציעה את החוק, זה יגיע, יביאו לכאן את התקנות.

יש חשיבות להצעת החוק, ואמרתי זאת בפעם הקודמת, גם מהבחינה הדקלרטיבית, מבחינה ציבורית. לאחר שהחל המאבק הציבורי להכרה באנשים שנפגעו בהלם קרב או בתגובת קרב, כפי שנאמר כאן, זה מעבר לחקיקה ולתקנות. אחר-כך יבואו התקנות לוועדה ויתאימו אותן. הרי אנחנו לא נתנגד, כי לי יש ענין שמשרד הביטחון יעשה את המירב לטובת האנשים שלוקים בתסמונת הזאת.

זאת אומרת, חברת-הכנסת גלאון, שהצעת החוק הזאת תהיה, אם לומר במלה בוטה, לתפארת ההצהרתיות.

בהחלט, אני אומרת את זה בצורה הכי ברורה. אני חושבת שיש משקל גם להצהרה הדקלרטיבית. אני רוצה לומר מעבר לזה, זה היה הסיכום שלי, ואני לא מבינה איך יש נתק בין מה שסגן שר הביטחון התחייב בפניי באופן הברור ביותר, לבין העמדה של נציגי המשרד.

מי התחייב בפנייך?

אפרים סנה. הוא אמר: אנחנו נעביר את החוק הזה, בפועל יתקנו את התקנות, ואני חזרתי ואמרתי שאין לי בכלל השגות מה יהיה אופי התקנות, איך יעשו את זה ויביאו את זה.

אתם דנים פה בחיים שלי. אני רוצה להסביר את החוק של חברת-הכנסת גלאון. כמו שהוא קיים היום, אני צריך להגיע למחלקה פסיכיאטרית עם כל מיני נפגעים.

ואם נשנה את החוק, לאן תגיע?

אני אגיע למחלקה שבה כולם נפגעי הלם קרב, לא פסיכים למיניהם ולא זקנים שאין לי שום קשר אתם.

ד"ר באואר, אתה מוכן להגיב על הדברים האלה?

אני חושב שאין לזה שום קשר לסוג המחלקה ולאופי של המחלקה. אנחנו לא מאשפזים בבתי-חולים פסיכיאטרים במחלקות לפי אבחנות. אנחנו מאשפזים בהתאם למצב, באיזה סוג של מצב ובאיזה סוג של מחלקה. יכול להיות שזה יקרה, אבל בוודאי ללא קשר לתיקון של הצעת החוק.

סליחה, זה קרה. אותי שלחו למחלקה עם כל מיני אנשים שאין לי שום קשר אתם. לא רק זה, גם שלחו אותי לקבוצת תמיכה, שבה הייתי היחיד בהלם קרב.

איך החוק יפתור את הבעיה הזאת?

שיקימו מחלקות לנפגעי הלם קרב.

החוק לא מדבר על זה.

בעקיפין כן. למה בחוץ כתבו שנציגים של משרד הבריאות או ביטוח לאומי צריכים להיות פה? מה הקשר שלי לביטוח לאומי? משרד הביטחון שלח אותי למלחמה.

אני מבין שמטרת החוק למנוע פגיעה נוספת בנפגעי הלם קרב. זאת אומרת, לא לשייך אותם לקבוצה קשה שיש להם פגיעה נפשית והם צריכים טיפולים יותר אינטנסיביים.

שאלתי היא מה ההשלכה לגבי הפיצוי?

אין פה נגיעה לפיצוי.

אני חושב שכן. אם אני מנתק אותם ואומר שהם לא מוכרים כנפגעים, או נפגעים קלים, בעצם הפגיעה היא כן קשה, אבל היא לא שייכת לאותה קבוצה - - -

אני אעדכן אותך, לא היית בישיבה הקודמת, וזה היה חלק מהוויכוח.

יכול להיות. אני מקווה שלא תהיה הרעה במצבם.

לא תהיה הרעה במצבם.

לא יכולה להיות הרעה במצב. אנחנו כבר בשפל.

האם לנפגעי הלם קרב יש אחוזי נכות?

אני אשמח לשבת אתך ולעדכן אותך. זה ספור אחר.

חברת-הכנסת גלאון, האם את עדיין עומדת על דעתך, אחרי ששמענו את ד"ר באואר ואת האחרים?

ודאי. שוב, אני לא מבינה את העמדה של משרד הביטחון. אני הגשתי הצעת חוק שיש לה חשיבות. היה כינוס בכנסת, ראשון מסוגו, בחסותו של יושב-ראש הכנסת. כל חברי הכנסת מכל סיעות הבית התאחדו על הצעת החוק הזאת, חתמו עליה ודיברו מעל דוכן הכנסת, כי הבינו שיש חשיבות גם להצהרה.

זה לא מובן לי. אני לא מעזה להתערב בעבודת משרד הביטחון בתיקון התקנות.

יש מצב, ואומר גם היועץ המשפטי לוועדה, שכל מה שאנחנו באים להוסיף כאן כבר נמצא.

נמצאת כאן נציגת משרד המשפטים. נשמע אותה.

אם היא תבקש, אני אתן לה את רשות הדיבור. אבל חבר-הכנסת זאב ביקש להעיר הערה.

אני לא רואה בזה דבר הצהרתי בעלמא. אני חושב שהמטרה שלנו היא כן להגדיר אחוזי נכות, אבל לא לשייך אותם לאותה קבוצה של חולי נפש. לעשות הפרדה. זאת אומרת, מבחינת אחוזי נכות לתת להם אותם אחוזים, אבל מבחינת הגדרת האוכלוסייה הנפגעת, לא לשייך אותה לנפגעי נפש.

זה בהצעת החוק.

לא רק הצהרתי, זה צריך להיות גם בתקנות.

זה יהיה בתקנות.

אז צריך לתת לזה ביטוי.

הסברנו שאנחנו מתכוונים לתקן את התקנות באופן שתיוחד דגימה נפרדת לכל נפגעי הפוסט-טראומה, וכמו שנעשה בכל התקנות, הרי דרגת הנכות נקבעת לפי חומרת הפגיעה. אז כמו שיש לגבי דגימות אחרות חומרת פגיעה קלה, בינונית או גבוהה, אותו דבר יהיה גם לגבי הפוסט-טראומטים. כך שגם הם יוגדרו בנפרד וגם זה יבוא לידי ביטוי בגובה האחוזים, הכוונה לפי חומרת הפגיעה שתהיה.

מבחינת המצב החוקי, לשר הביטחון כבר יש הכלים היום להתקין את התקנות לפי סעיף 10ב לחוק.

אני מצטרפת למה שאמר היועץ המשפטי של הוועדה. האפשרות קיימת כבר היום בחוק לעשות את הדבר הזה, ואם משרד הביטחון מתחייב שהוא יעשה את זה, אני מניחה שהוא יעשה את זה.

אנחנו יכולים גם לחייב אותו ולתחום אותו בפרק זמן.

לכן אני חושבת שעו"ד בוטון צודק. האפשרות קיימת גם כיום ואנחנו מקווים שאנחנו לא מחוקקים דברים שהם מיותרים.

אני רוצה להוסיף משפט אחד שאני חושב שמבחינתי כאיש מקצוע חשוב להגיד אותו, וזה בהמשך לדברים שאמר חבר-הכנסת זאב. במפורש נפגעי תגובת קרב הם לא חולי נפש. מבחינת הסטיגמה זה עוול ולדעתי זה לא נכון, ואני ראיתי ושמעתי וקראתי שלא כל-כך יודעים להבדיל בין הדברים ומשייכים אותם לקבוצה של חולי נפש.

מכאן באה הצעת החוק.

בדיוק. אני לא רוצה להיכנס לדקויות. נפגעי נפש אולי כן, אבל לא חולי נפש. המשמעות של חולי נפש מבחינה מקצועית היא משמעות אחרת, שלא שייכת לאותם נפגעי נפש או לאותם פגועים בתגובת קרב.

איך אנחנו מפרידים את זה מבחינה מקצועית? מפני שאם זה רק לצורך הצהרה, אולי החוק מיותר.

חלק מזה צריך לשנות. זה גם בחינוך, בהצהרתיות, ההטמעה, לאט-לאט ובאופן יסודי וקונסיסטנטי. זו באמת בעיה. דרך אגב, לא מדובר רק לגבי נפגעי תגובת קרב. אנחנו מכירים במקצוע שלנו עוד הרבה דברים אחרים שיש להם סטיגמה כלשהי, ואנחנו עובדים כל הזמן באופן די עקבי לחנך, או להשריש, או להטמיע את המושגים שיהיו נכונים ככל שאפשר.

השאלה אם הצעת החוק הזאת כפי שהיא, עם התיקונים המתבקשים, או שהסכימה עליהם חברת-הכנסת גלאון, נותנת לנו את הפתרון למה שאדוני אמר כרגע.

נכון שזה נותן איזו שהיא הבדלה, או הבדלה מתקנת או מפלה לגבי הענין של אנשים שסובלים מתגובת קרב, ובאותה מידה אנחנו יכולים להגיד שיש גם תסמונות אחרות שגם הם נפגעים בתגובה פוסט-טראומטית שהם לא נפגעי תגובת קרב וגם לגביהם אולי קיימת בדיוק אותה בעיה שקיימת לגבי נפגעי תגובת קרב. או במלים אחרות, אנחנו עושים איזו שהיא הבדלה בתוך אותה קבוצה פרטית, ספציפית של נפגעי פוסט-טראומה, והשאלה אם זו הכוונה בהצעת החוק שלך.

רשות הדיבור לאמנון נתנזון. בבקשה.

עד לפני זמן קצר מאד היו שולחים לנו טפסים לבתי מלון שהיינו צריכים להיות בהם, והיה כתוב למעלה: בתי מלון לחולי נפש. יצאנו לקרב עם פרופיל 97, נפגענו בקרב, פינו אותנו מהקרב, אנחנו צריכים להיות נבדלים מחולי נפש.

אין דבר כזה.

יש לי את הטופס בבית.

את יכולה להראות לי טופס כזה?

אני אשלח לך אותו בפאקס.

אין דבר כזה.

אנחנו ביקשנו למחוק את זה.

אני שם פה את שמי הטוב על השולחן. אין דבר כזה. לא היה מעולם.

בהמשך לדברים של ד"ר באואר שנאמרו כאן, קודם-כל אני כמובן עומדת על כך שהצעת החוק תתקבל.

זו עמדתך ואת תומכת בה.

זו עמדתי ואני עומדת בה.

מכיוון שאני רוצה ליצור את ההבדלה לצורך העלאת המודעות, אני מוכנה לשנות את ההגדרות בהתאם למה שאמרת. זאת אומרת, אם לקרוא לזה בתר חבלתית, או בכל שם אחר כדי ליצור את ההבחנה הזאת.

אני רוצה להציע משהו, ואם זה יהיה מקובל גם על חברת-הכנסת המציעה וגם על משרד הביטחון, אולי נצא עם זה. משרד הביטחון יכול תוך שלושה חודשים מהיום לגמור את התקנות?

נעשה מאמץ גדול מאד לגמור אותן.

תעשו מאמץ גדול, גם אם תצטרכו שלושה חודשים וחצי.

אנחנו היום נאשר את הצעת החוק הזאת, אבל היא תהיה תלויה ועומדת. זאת אומרת, אני לא אמשיך לדון בה לפני שלושה חודשים, כשתביאו לפנינו את התקנות.

בסדר.

אם התקנות יענו על כל מה שנאמר פה, ובמיוחד על הדברים שד"ר באואר ציין, וגם על הדברים שחברת-הכנסת המציעה העלתה, אני אנסה בכל כוחי לשכנע את מגישת הצעת החוק לרדת מההצעה.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מתנגדת לזה.

אז לא נקדם אותו.

אנחנו לא יכולים לעשות הליך חקיקה - - -

מה, הליך חקיקה שיהיה מותנה?

לא, זה הליך חקיקה שהולך במקביל. אם יתחוור לנו שהתקנות לא נותנות לנו את הפתרונות הראויים שאת רוצה להשיג, אפשר להגיד שהתקנות יישארו כפי שהן, או שירוצו כפי שהן ואנחנו נמשיך עם הליך החקיקה. אבל אם את תשתכנעי והוועדה תשתכנע שהתקנות עונות על מה שחברת-הכנסת רוצה להציע, אני חושב שהחוק הזה מיותר.

אני חוזרת ואומרת, אני לא מטילה ספק שהתקנות יתוקנו באופן ראוי והולם.

אם כך, לשם מה צריך את החוק? תסלחי לי שאני אומר את זה. אנחנו לא מחוקקים חוק להצהרה.

יש לי הרגשה, אדוני היועץ, שאין הכרה מספקת של אדוני היועץ ושל יושב-ראש הוועדה לסיטואציה הציבורית שהאנשים האלה נמצאים בה. אני חוזרת ואומרת ומדגישה, אני יודעת שהמשרד לא שבע-רצון מזה, ויש לכם כל הסיבות הטובות לא להיות שבעי-רצון מזה.

אנחנו מאד שבעי-רצון.

ממש לא. אני יודעת את זה. נאלצתם לקבל את זה למרות ההתנגדות שלכם. אני אקבל כל החלטה שלך, אדוני היושב-ראש, אבל אני מוחה על ההתניה.

כל החלטה שלי תהיה בהסכמה עם - - -

אני מוחה על ההתניה. אני מבקשת לאשר את החוק הזה. אני קיבלתי את מה שאמרת בפעם הקודמת לגבי השינויים בעקבות דבריה של חברת-הכנסת גוז'נסקי. התיקונים שאני מציעה הם מזעריים רק לגבי ההגדרות, כפוף להמלצה של הפסיכיאטר. אני לא מוכנה שתהיה התניה.

חברת-הכנסת גלאון, יכולתי לומר שאני מעביר את הצעת החוק הזאת כפי שהיא, הם ימשיכו לעבוד ובעוד שלושה חודשים יביאו אלינו את התקנות. עד שלושה חודשים אני לא מעלה את הנושא על סדר היום. יכולתי גם את זה לעשות, אבל אני בא אלייך עם ידיים נקיות, כפי שאנחנו מגיעים אליכם במשא-ומתן הקואליציוני עם ידיים נקיות, ובכיסים ריקים, ומבקשים בסך-הכל להבין שבשיתוף-פעולה אפשר להשיג יותר.

אם זה יהיה כמו המשא-ומתן הקואליציוני, אנחנו בצרות.

אדוני היושב-ראש, זה ממש לא מקובל עליי.

בסדר. אם את רוצה, אני מציע שנזמין לוועדה את סגן שר הביטחון אפרים סנה.

אני מבקשת לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה. אני מבקשת שהמשרד ימשיך בעבודתו; אני מבקשת שיושב-ראש הוועדה יהיה אתי בפגישה עם סגן השר, ובהתאם לזה אני מוכנה שאתה תחזור ותתנה, אבל אני לא מוכנה שתהיה התניה לפני שאנחנו נפגשים עם סגן השר.

אני גם מוכן לזה. תראי כמה ש"ס יוצאת לקראת מר"צ.

אם כן, זאת תהיה גם הצעת ההחלטה. עו"ד פרנקל, פרק זמן של שלושה חודשים יהיה בסדר? תשתדלו?

כן.

שלושה חודשים. אנחנו נאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה. יתקיים דיון בין חברת-הכנסת המציעה לבין סגן שר הביטחון ויושב-ראש הוועדה ולאחר-מכן נחליט אם העסק הזה יילך במקביל או שבמידה ודעתנו תנוח מהתקנות שיותקנו על-ידי משרד הביטחון, ייתכן שנוריד את הצעת החוק הזאת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.



- - - - - - -

הישיבה הסתיימה בשעה 10:10