פרוטוקולים/עבודה/646

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
19.6.2000

פרוטוקולים/עבודה/646
ירושלים, י"ז בסיון, תש"ס
20 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 151
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט"ז בסיוון התש"ס (19 ביוני 2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר

עו"ד לאה רוזנברג - המוסד לביטוח לאומי
" מגי בר-אשר - אגף התקציבים, משרד האוצר
" מיכאל אטלן - משרד העבודה והרווחה
ברכה זיגלמן - ההסתדרות הכללית החדשה
עו"ד מיכאל הילב - התאחדות התעשיינים

משה בוטון
הלית ברק, עוזרת ליועץ המשפטי

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – רצף ותק בחופשת לידה), התש"ס-1999.


הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – רצף ותק בחופשת לידה), התש"ס-1999
(של חבר-הכנסת עמיר פרץ)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. הנושא שעל סדר היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – רצף ותק בחופשת לידה), התש"ס-1999, של חבר-הכנסת עמיר פרץ.

חבר-הכנסת עמיר פרץ התקשר אלי והביע את התנצלותו על כך שלא יוכל להגיע לוועדה. איפשרתי לו שלא להגיע, ואמרתי שהיועץ המשפטי של הוועדה, עורך הדין משה בוטון, יציג את הצעת החוק בפני הוועדה, בקריאה ראשונה.

היועץ המשפטי של הוועדה, בבקשה.

הצעת החוק של חבר-הכנסת עמיר פרץ מדברת על אשה - אגב, כיום זה יכול להיות גם גבר שמחליף את אשתו בחופשת הלידה – שנמצאת בחופשת לידה, יראו את תקופת חופשת הלידה, כתקופת ותק בעבודה לכל דבר וענין.

לחישוב הפנסיה, הוותק?

לגבי הוותק בלבד, לגבי נושאים אחרים יש חובת הפרשה לזכויות של מעביד לאשה שנמצאת בחופשת לידה. כאן מדובר רק לענין הוותק.

יש בחוק סעיפים אחרים, בסעיף 7 למשל שמדבר על חודשי ההריון, נאמר: "היעדרות מכוח פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה". זה בא לומר שלא רק אם היא נמצאת בהריון, אלא גם אם היא ילדה, ושלושת החודשים שהיא זכאית לקבל דמי לידה, ייחשבו לה כוותק. אני חושב שהחוק סביר והגיוני.

מה שאני מציע, אדוני היושב ראש, להכניס את זה בסעיף אחר, ובמיקום הנכון, ואני מציע להכניס את זה אולי בסעיף 7 ששם מדברים - - -

אתה מדבר על חוק עבודת נשים?

כן, חוק עבודת נשים.

חבר-הכנסת עמיר פרץ מציע להוסיף את התיקון בסעיף 8א, ולדעתי, מבחינת המיקום, מתאים יותר להכניס זאת בסעיף 7. אני מציע שייכתב: היעדרות מעבודה, מכוח הוראת סעיף 6 – שזה חופשת הלידה – לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעבידה".

אין עם זה בעיה, אפילו ההסתדרות לא מתנגדת, ביטוח לאומי מסכים, משרד העבודה והרווחה לא מתנגד, קיבלנו אפילו הודעה טלפונית שמשרד האוצר לא מתנגד.

משה, אני רק רוצה להוסיף שלפי סעיף 6, זה יכול להגיע עד 16 שבועות.

נכון, אבל מה נעשה עם הגבר? כל מה שהחוק מעניק לאשה יוענק לגבר, לדעתי, אין מה לעשות.

מה זה זכויות הכרוכות בוותק? זו בעצם שאלה משפטית. בהצעת החוק של חבר-הכנסת עמיר פרץ ניתנת רק דוגמה אחת בדברי ההסבר, לענין תשלום דמי הבראה. אנחנו, פתרנו את ענין תשלום דמי הבראה פתרנו בהסכם עם ההסתדרות. בנושא דמי הבראה, הסכמנו במפורש שהתקופה עד 12 שבועות בה היולדת נמצאת בחופשת לידה, תילקח בחשבון לצורך חישוב תקופת דמי הבראה להם היא זכאית. הכנסנו בהסכם גם חוקים אחרים, אבל באמירה הכללית הזאת קשה לדעת מה הכוונה.

האם כתוצאה מהחוק הזה המעבידים יצטרכו להפריש יותר או לשלם יותר?

אדוני היושב ראש, אני רוצה להביא דוגמה שהוא לא הביא אותה, והיא תיכלל. לפי החוק, עובד או עובדת שכירה מקבלים תוספת עבור כל שנת ותק.

זה קיים בשירות המדינה.

נכון, במדינה יש את זה.

עכשיו, אם עובדת כזאת, שלושה חודשים התקופה הזאת לא תיחשב לה כתקופת ותק, אז היא לא השלימה שנת ותק, ואז, בתום השנה היא לא תקבל שהשלימה שנת ותק, כתוספת לשכר.

זה יידחה לה בעוד שלושה חודשים.

נכון, ואז היא מפסידה.

זה נושא להסכם בשירות המדינה.

אנחנו לא עושים הבדל בין עובדים בשירות המדינה לעובדים שעובדים אצל מעסיקים פרטיים.

אם למעסיקים פרטיים אין, אז אין, אז זה לא רלבנטי.

אתן דוגמה. חוק חופשה שנתית אומר שאדם זכאי לשבועיים חופשה בשנה, עבור שנת עבודה מלאה. איך מחשבים לו את החופשה? עבור ימי עבודה בפועל, ולא חשוב למה הוא נעדר.

מה זה לא חשוב למה הוא נעדר? זה הוויכוח.

יש הוראות לחוק חופשה שנתית.

הוא מקבל עבור התקופה שהוא עובד, הרי זה כל ההגיון של החוק, לא נותנים חופשה על חופשה--.

חופשת לידה זו לא חופשה.

--לפי חוק חופשה שנתית עובד זכאי לחופשה אחרי שיש לו, מינימום, 200 ימי עבודה, למרות שבמשך השנה יש הרבה יותר מ-200 ימי עבודה. יכול להתעורר ויכוח, מה עם חופשת הלידה? האם בתקופה הזו שהעובדת נמצאת בבית, נחה או מטפלת בילד, מבחינת המעביד היא נמצאת בחופשה. אז מה, היא צריכה לקבל חופשה על זה?

זו בדיוק מטרת הצעת החוק.

אבל עמיר פרץ לא מסביר את זה. הוא מדבר על משהו אחר לגמרי.

סליחה, את זה בדיוק הוא מסביר.

החוק הזה בא לכל מה שקשור בצורה כזו או אחרת לוותק. הוא בא בעצם לומר שלא ייגרע פרק הזמן, ולכן, יש שלושה חודשים או 16 שבועות כפי שמופיע בסעיף 6, שכתוצאה מזה, לא ייגרע. אם אדוני אומר שרק אחרי 200 יום היא יכולה לקבל חופשה, ואם היא תיגרע 100 ימי עבודה כתוצאה מכך שהיא הרתה וילדה, התקופה הזו לא תיגרע לה והיא תיכנס למסגרת החישוב.

אני לא גורע לה, אבל זו לא נחשב לימי עבודה.

אם בהסכם קיבוצי או בחוק כתוב שעובד יקבל כל שנה תוספת ותק כזו או אחרת, זה ייחשב משך הזמן שהיא עבדה לצורך הדבר הזה.

לפי סעיף 4 לחוק חופשה שנתית, נמנעה חופשה מכוח חוק - כמובן חופשת לידה לא - כדברים שרואים אותם כעבודה רצופה, ולענין זה רואים ימי עבודה כרצופים אפילו חלה הפסקה מחמת כל מיני, בין השאר, הפסקת עבודה מחמת חופשת לידה, לא פוגעת ברציפות.

נציגת האוצר, יש עלות להצעת חוק זו?

מבחינתנו, בתקשי"ר קיימת הוראה דומה. בשירות המדינה זה קיים, כלומר מכירים לאשה כוותק את תקופת חופשת הלידה.

אז אין עלות להצעת החוק הזאת.

אם כן, הוועדה מאשרת, בקריאה ראשונה, את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – רצף ותק בחופשת לידה), התש"ס-1999, של חבר-הכנסת עמיר פרץ.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:15)