פרוטוקולים/עבודה/610

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
5.6.2000

פרוטוקולים/עבודה/610
ירושלים, י"א בסיון, תש"ס
14 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 139
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ב' בסיוון התש"ס (5 ביוני 2000) שעה 11:00

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
נסים זאב
רענן כהן
איוב קרא

יוסי גורדון - משרד האוצר
נחמיה דוידי - יו"ר הנהלת הקרן לחיילים משוחררים
עוזי פרל - מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים
סא"ל דוד גבאי - משרד הבטחון
עו"ד ישי יודקביץ - לשכת היועץ המשפטי למערכת הבטחון
עו"ד ורד ברקוביץ - הלשכה המשפטית, משרד החינוך
יהודית בראון - משרד העבודה והרווחה

הלית ברק, עוזרת ליועץ המשפטי של הוועדה

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – סיוע והטבה), התש"ס-2000.
של חבר-הכנסת רענן כהן.

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – סיוע והטבה), התש"ס-2000
(של חבר-הכנסת רענן כהן)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום: הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – סיוע והטבה), התש"ס-2000, של חבר-הכנסת רענן כהן.

חבר-הכנסת כהן, יש איזה שהן השגות או אי-הסכמות להצעת החוק בינך לבין הרשויות האחרות או שיש תמימות דעים לגבי כל הנושאים?

ראשית, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, על הרגישות שאתה מגלה לנושא ועל הקדימות שנתת בהבאת הצעת החוק לדיון הוועדה. אני מקווה שתוך חודש נעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, שניה ושלישית, ונוכל לתת לחיילים הקרביים את כל מה שמגיע להם.

אני בא לכאן עם הסכמה מוחלטת של האוצר, הקרן לחיילים משוחררים, וכל מי שהיה מעורב, על כל הדברים, להוציא שני סעיפים. היו לנו המון ישיבות, בתקופת הפגרה ולאחריה. גם היום בבוקר ישבנו, חברי הקרן ואנוכי, כדי ללבן את כל הדברים. לגבי שני הסעיפים שנמצאים במחלוקת, נחמיה, נדמה לי שעל אחד הסכמנו, ואני שמח שגם יושב ראש הוועדה הסכים איתי לגבי נושא ראש אכ"א - - -

לא ידעתי שזו העמדה שלך, אני הבעתי את עמדתי לפני שאמרת לי מה עמדתך.

נכון, נכון.

אני חושב אי-אפשר לתת לראש אכ"א או למישהו זכות להחליט, אם חייל יקבל או לא יקבל את הפקדון או את מה שמגיע לו. יש במדינת ישראל מערכת שיפוטית, שהיא תחליט ותקבע אם החייל זכאי או לא. הקרן תעביר את ההחלטה לאותו גוף שיפוטי, אנחנו לא יכולים לאפשר לאיזה גוף ציבורי או ועדה ציבורית שתחליט לגבי מעמדו של חייל מסויים.

ולכן, נדמה לי שהגענו להסכמה שהנושא עובר לצד השיפוטי.

- - -

עד שנגיע לסעיף הזה יש לך זמן לחשוב, כי פה אנחנו לא ניתן לך, בכנסת לא ניתן.

הדבר השני שעלה היום. מסתבר שאלה שמתגייסים ליחידות קרביות עוברים טירונות של ארבעה חודשים, וצה"ל משלם להם שכר של חיילים עורפיים. את התקופה הזאת הוא לא מחשב לפי ההצעה שלנו, היינו, ל-36 חודשים עם התוספת הגדולה. נשאר איזה שהוא פער שאנחנו צריכים למצוא לו פתרון.

מה העלות של הפער הזה?

6 מיליון שקל לשנה.

בימים אלה שמוציאים 3.5 מיליון שקל כדי ליחצן את הרפורמה של בן-בסט, אז להוציא 5 או 6 מיליון שקל על אותם חיילים שקורעים את עצמם באימונים מפרכים וגם בהגנה בגופם ובשרם על המדינה, זה לא נורא כל כך.

יש בחוק הזה תוספת עלות, ונגיע איתו לסיכום.

אם אלה הסכומים, אני חושב שהם שוליים לעומת מה שאנחנו מדברים.

אלה לא הסכומים.

השאלה אם זה 16 מיליון או 5 מיליון?

זה עלה גם היום. מכיוון שהם לא יודעים בדיוק את המספרים, אמרתי שנדון בסעיף הזה בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית. אם יגיעו להסכמה לגבי המספרים, אנחנו נשלים את זה, אין ברירה.

אבל אנחנו צריכים לתת איזה שהיא מסגרת תקציבית לנושא הזה, את העלות התקציבית. לא איכפת לי שלצורך הענין, רק מבחינה טכנית, ניקח את המכסימום, על פי מה שנאמר לי זה יכול להיות פחות - - -

5 מיליון.

סיכמנו שנדון בזה, וגם לגבי המקור.

אנחנו צריכים לומר כאן, לפרוטוקול גם, מה עלות הסעיף הזה ומאיפה לוקחים את הכסף. מאיפה לוקחים? יש לי את המקור. את העלות אני צריך לדעך, ולא משנה כעת אם זה חמשה, ששה או שבעה מיליון.

זה מה שאני מסביר. זה דבר שעלה היום, אין עדיין סעיף כזה, וזה גם לא מופיע בתיקון.

אם הוא לא מופיע, אז אין בעיה, בין שניה לשלישית - - -

זה היה הסיכום.

מאחר ועל כל יתר הדברים אנחנו מסכימים, אני מציע שנתחיל לקרוא סעיף סעיף, לפי הנוהל.

לפני שנתחיל לקרוא את הצעת החוק, האם יש למישהו השגות לדברים שאמר חבר-הכנסת רענן כהן?

אני לא רוצה לומר השגות, כי אנחנו באים מטעם אותו גוף.

מותר לך.

דוידי הוא יושב ראש ההנהלה הציבורית של הקרן לחיילים המשוחררים.

אנחנו באים לכאן היום מתואמים עם ההצעה של חבר-הכנסת רענן כהן. אני רוצה לחדד שתי מלים שעל פה. לגבי הנושא הראשון, אני לא רוצה לדבר על המסקנה של: "מי המחליט"? אבל אני רוצה להבהיר לפרוטוקול שיהיה ברור מה בדיוק הבעיה. אנחנו יכולים לצייר את זה כך. יש מספר מסויים, לצורך הענין, נגיד 300 חיילים שהצבא זורק אותם. לא משחרר אותם מסיבות כאלה ואחרות, אלא פשוט זורק אותם מהצבא בהליך שקיים היום בצבא. בדרך כלל מדובר בחייל שהיה עריק שלוש פעמים; שהיה כבר פעמיים בבית דין צבאי ושעשה כל מה שאפשר לעשות בשביל לפגוע בערך השירות בצבא.

עכשיו, נניח שאחרי 16 חודש הוא חוזר הביתה לאחר שזרקו אותו מהצבא. השכנים שלו יודעים טוב מאוד מה הוא עשה ואיך הוא גרם לזה שיזרקו אותו מהצבא. החבר שלו ממשיך לרוץ בגבעתי על הגבעות, אבל הוא מקבל מאיתנו צ'ק הביתה על 16 או על 12 חודשי שירות בצבא.

זה בשביל מספר החודשים שהוא עבד בצבא.

עבד במרכאות. עשה הכל בשביל לא לעבוד.

אם הצבא סבור שאין טעם להחזיק אותו אז שביום הראשון יזרוק אותו החוצה.

נותנים לו צ'אנס.

אם נותנים לו צ'אנס אז שהצבא יקח את זה על עצמו. אם יחשוב הצבא שלא מגיע לו, הצבא הוא גוף גדול, חזק, אין לו בעיה עם יועצים משפטיים, יגש פה למעלה, לבית משפט, יגיש את ההשגות שלו. אם בית משפט יקבע שהחייל הזה לא זכאי – לא זכאי. זכאי – זכאי.

רציתי רק להסביר מה הבעיה כאן. ההצעה של חבר-הכנסת רענן כהן, שבין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית, נחליט מי יהיה המנגנון השיפוטי שיקבע את זה, מקובלת עלינו.

שום מנגנון, רק בית משפט, כזה או אחר. לא תהיה לאף אחד זכות, לא לי ולא לאף אחד.

אנחנו רוצים למנוע פה איזה שרירות לב של מישהו שיחליט כך או אחרת. בקטע הזה רוצים לסמוך יותר על המערכת המשפטית. אתן לך דוגמה אולי יותר קשה. עובד מדינה שמועל בתפקידו, אפילו מעל בכספים במסגרת עבודתו. יש לו איזה זכויות מוקנות שאי-אפשר לפגוע בהן. אתה יכול לפטר אותו, אתה מגיש תביעה נגדו בבית משפט, אפשר שהוא ייכנס לבית סוהר, אבל כל מה שהצטבר לו בפנסיה, פיצויים, ודברים כאלה, צריך לתת לו אותם. אלה זכויות מוקנות ובזה לא נוגעים.

אנחנו אומרים שאם סבור הצבא שלא מגיע לו, שיתבע את הצבא.

שילך לבית דין צבאי.

בית דין צבאי או אזרחי, אני לא רוצה להיכנס לזה. מה שיקבע בית המשפט זה מה שיהיה.

מכיוון שיש הרבה כאלה שבמהלך השירות שלהם עורקים ורוצים לעזוב את היחידה הקרבית, צריך אולי לקבוע קריטריונים. למשל, חייל נעדר ועריק במשך תקופה של שנתיים, חצי שנה? ארבעה חודשים? תביאו איזה שהיא הצעה, ואנחנו נדון בה. אם הוא באמת חרג את מספר הימים האלה, אני חושב שאנחנו כן צריכים לקבל את ההחלטה שלא מגיע לו אלא אם הוא יערער ובית משפט ימצא לנכון - - -

חבר-הכנסת זאב, קודם כל, אני מוכן לדון במה שאתה מציע, אבל בין קריאה שניה ושלישית. דבר שני, תמיד, יותר קל לצבא להגיש תביעה נגד האדם הבודד מאשר האדם הבודד נגד הצבא. לכן, בקטע הזה אני רוצה לאפשר לצד היותר חלש שמי שרוצה שיתבע אותו. אבל נדון בזה בין קריאה שניה ושלישית, אני לא חושב שזה צריך להפריע לנו כרגע.

רק לחדד את הנקודה. תקופה שחייל עריק או נפקד לא נמנית, כך שממילא לא משלמים עבורה. משלמים רק על אותה תקופה שהחייל שירת. אז אם מתוך ה-20 חודש 4 חודשים הוא היה עריק הוא יקבל רק עבור 16 חודש ולא יותר. כלומר, המנגנון הזה כבר קבוע בחוק הקיים היום.

אני עורך דין ישי יודקביץ מהייעוץ המשפטי של משרד הבטחון. לענין הזה במיוחד, כדאי לשמוע את נציגי אכ"א שלא נמצאים כאן היום.

הסעיף הזה של שלילת ההטבות אושר פורמלית על ידי הממשלה. אני מבין שעקרונית, הוועדה לא שוללת קביעת מנגנון לשלילת ההטבות בגין פגיעה, למשל, בערך השירות - - -

הוועדה שוללת מכל וכל.

יש בית משפט שיקבע.

קביעת מנגנון על ידי בית משפט, בסדר. אבל עקרונית הוועדה מקבלת אפשרות שהחוק יקבע מנגנון לשלילת - - -

מנגנון לא צריך לקבוע שום דבר, תפנה לבית המשפט, תגיד לו שאתה רוצה לפסול לו, שבית המשפט יחליט.

בית המשפט יהיה הסמכות הבלעדית לקבוע בנושא הזה. לא יקום שום מנגנון בתוך אכ"א או בתוך חיל כזה או אחר לקבוע אם החייל זכאי או לא זכאי.

מאחר והסעיף הזה קרוב ללבו של אכ"א, אני מציע שראש אכ"א יוזמן לוועדה.

עם כל הכבוד לראש אכ"א, אם הסעיף הזה היה קרוב ללבו, אני מניח שהוא היה שולח את הנציג שלו היום לפה. הזלזול הזה של ראש אכ"א בוועדה לא מקובל עלי. ראש אכ"א יבוא לכאן אם הוא רוצה ואם זה מעניין אותו, שיטען את הטיעונים שלו, נשמע ואם יפלו על אזנינו, בסדר. אם לא, נדחה אותם. אבל לשבת בקריה ולנסות להעביר כאן מה שהוא רוצה, זה לא יהיה בוועדה הזאת.

אני רוצה להגיד ששוחחתי אתמול עם ראש אכ"א ואני מניח שיש לו רצון טוב לענין הזה. ברור שיש סכנה ל- - - אני אישית השתכנעתי שיש בעיה בענין הזה, שהדברים נראים כלפי חוץ כהחלטה מינהלתית לשלילת זכות, וצריך למצוא לזה פתרון. אנחנו נדון על זה עם אכ"א, נבקש את ראש אכ"א שיבוא בפעם הבאה לוועדת העבודה והרווחה.

אם הוא לא רוצה הוא יכול לא לבוא. אני לא אוציא צו הבאה לראש אכ"א , אבל אם יש לו רגישות לנושא, הוא היה צריך להגיע היום.

הוא יבוא בפעם הבאה מרצון.

לגבי הענין הכספי. לעומת שתי הצעות שהיו, הצעת משרד הבטחון והצעת חבר-הכנסת רענן כהן, נוצר הפרש של 50 שקלים לחודש לחייל הלוחם שמסתכם, פה הוא מקבל 15 מיליון שקל. גם בענין הזה אני מציע שנדון על המקורות איך לפתור את זה, זה כרבע מיליארד שקל, בין קריאה שניה ושלישית.

מה שהוא אומר זה משהו אחר.

אין טעם להיכנס לזה. אף אחד לא יודע כמה העלות. החלטנו שנדון בזה בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית.

רבותי, אני שוב חוזר כדי שהדברים לא יובנו שלא כהלכה. בין קריאה ראשונה לקריאה השניה והשלישית אנחנו ניכנס לפרטי פרטים של כל בעיה שתעלו, ולא נמשיך הלאה אם לא נגיע להבנות והסכמות. לא נתעלם משום בעיה שיעלו הגורמים שיושבים סביב השולחן הזה. נדון בכל בעיה, אני מתחייב לזה.

פרוצדורלית, הצעת החוק הממשלתית תעבור בקריאה ראשונה?

אין כבר הצעת חוק ממשלתית. הצעת החוק הממשלתית השתלבה בהצעת החוק הזאת. אדוני צודק, בהתחלה היתה הצעת חוק ממשלתית, התחילו בהליך, אבל שם, כמו בבית משפט, הכל לאט, לאט, לאט.

חבר-הכנסת רענן כהן, ראה את טובתם של חיילי צה"ל, והקדים. אני חושב שזה עולה בקנה אחד עם הממשלה, אם הממשלה תאמר אחרת בנושא כזה או אחר נתייחס לזה. אנחנו לא מקבלים כל מה שרשום פה ככזה ראה וקדש.

אפשר למזג את שתי ההצעות בין הקריאה הראשונה לקריאה השניה והשלישית.

אבל כבר אין צורך.

אם יש סעיף שנמצא בהצעת החוק הממשלתית ולא נמצא בהצעת החוק של חבר-הכנסת רענן כהן, ואדוני ירצה להוסיף אותו, אין שום בעיה, אנחנו נקבל את זה. אבל, אם לא איכפת לממשלה, מדוע שיהיה איכפת לאדוני?

ההצעה הזאת היא בדיוק כמו הצעת הממשלה, על לשונה ועל סגנונה. הורדתי רק את ענין ראש אכ"א, והורדתי את כל הדברים שלא נראים לי מבחינה משפטית.

ההצעות כאן זהות לחלוטין, למעט המספרים שדיווחנו עליהם - - -

אני מבקש מהיועצת המשפטית לקרוא סעיף סעיף, ואם למישהו מהחברים יש הערה, נשמע ונתייחס.

בבקשה גברתי.

הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – סיוע והטבה), התש"ס-2000.

תיקון סעיף 1 - בסעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן החוק העיקרי) –

(1) בהגדרה "שירות סדיר" במקום "במשמר הגבול" יבוא "במשטרת ישראל";

(2) במקום הגדרת "מוסד להכשרה מקצועית" יבוא: "מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה, וכן כל מוסד אחר להכשרה מקצועית, אשר שר העבודה והרווחה, שר התיירות, שר החינוך, שר הבריאות או השר לבטחון פנים הכיר בו, כל אחד מהם בתחום אחריותו, לענין חוק זה";

(3) בהגדרת "מכינה קדם-אקדמית" אחרי "ללימודים אקדמיים" יבוא "לרבות לימודים במכינה קדם הנדסאית ולימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים".

(4) אחרי ההגדרה "קיבוץ" יבוא: "לוחם" – כהגדרתו בהוראת הפיקוד העליון בצבא הגנה לישראל כפי שהיא מיושמת גם לנושא תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

"תומך לחימה" – כהגדרתו בהוראת הפיקוד העליון של צבא ההגנה לישראל, כפי שהיא מיושמת גם לנושא תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

"שירות אחר" – שירות סדיר לא כלוחם, לא כתומך לחימה וכן שירות לאומי".

תיקון סעיף 7 – 2. בסעיף 7 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) במסגרת הקרן תהיה, בנוסף לפקדונות, קרן לסיוע נוסף, שתשמש למתן סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפקדון למטרות של לימוד במכינה קדם אקדמית דמי קיום ללימודים כאמור ולימודים במוסד להכשרה מקצועית ובמכינה קדם הנדסאית.

במקום סעיף קטן (ב) יבוא: (ב) בתקציב המדינה יתוקצב לקרן סיוע נוסף סכום של 80 מיליון שקל.

בסעיף קטן (ג) במקום לחודש ינואר 1994 יבוא: "לחודש ינואר 2000".

סעיף קטן (ה) יימחק.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להסביר, כי ציבורית, זה מאוד חשוב. מעבר לסכומים שמקבלים החיילים הקרביים והחיילים העורפיים, הקרן, המדינה מתקצבת עוד 80 מיליון שקל לסיוע לכל מיני דברים, סוציאלי או אנשים שהקרן הזאת לא מספיקה להם שהיו יכולים ללכת ללמוד בהכשרה מקצועית, בקדם אקדמית או בכל מיני צורות, זה כסף נוסף שהקרן מוציאה היום, מדובר בכ-94 מיליון שקל שהקרן מוציאה מעבר לסכומים שמקבלים החיילים באופן ישיר.

95 מיליון שקל.

תשאל אותי, יש לך 80 מיליון, ואיך אתה מוציא 95 מיליון? אם כן, מאז קבלת החוק ב-1994 עד היום נשאר עודף של בין 70 ל-80 מיליון שקל. הקרן העודפת הזאת תגיע במשך שנה ל-100 מיליון שקל, וכך תוכל להמשיך ולתת לאותם חיילים שרוצים להמשיך ללמוד, חוץ ממה שהחייל מקבל באופן ישיר.

אתן כמה דוגמאות. התחלנו עם זה בשנת 1995. בבתי ספר להנדסאים למדו אז 3,000 תלמידים שהקרן לסיוע נוסף מממנת אותם. היום אנחנו מגיעים ל-8,000. כנ"ל גם במכינות הקדם אקדמיות, התחלנו עם 6,000 והיום אנחנו עם 10,000 חיילים משוחררים שמשלימים בגרות. הדברים האלה נקבעים בקרן לסיוע נוסף, לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים, והנזקקים באמת מקבלים גם מילגת לימודים וגם מילגת קיום.

בבקשה גברתי.

תיקון סעיף 8 – 3. בסעיף 8 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יורשיו של חייל אשר נפטר במהלך שירותו או יורשיו של חייל משוחרר שנפטר יהיו זכאים לקבלת יתרת הפיקדון לה היה זכאי הנפטר, בהתאם להוראות חוק זה, בגין תקופת שירותו, אף אם נפטר החייל במהלך תקופת שירותו הסדיר בטרם סיים 12 חודשי שירות סדיר.

(ד) כספי הפיקדון אינם ניתנים למימוש מחוץ לישראל".

רציתי פשוט להבהיר. עד היום, במשך חמש שנים, יש למעלה מ-700 שנפטרו במהלך השירות, וחיילים משוחררים שנפטרו במרוצת החמש שנים. כל הכספים חוזרים לאוצר. התיקון הזה בא על מנת להעביר הכסף ליורשים.

תיקון סעיף 9 – 4. בסעיף 9 לחוק העיקרי – (1) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א) תוך חודש מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תזקיף הקרן לזכות הפיקדון סכום השווה ל-540 שקלים חדשים בגין כל חודש של שירות כחייל לוחם, סכום השווה ל-450 שקלים חדשים בגין כל חודש של שירות כחייל תומך לחימה, סכום השווה ל-364 שקלים חדשים בגין כל חודש של שירות כחייל בשירות אחר".

(2) בסעיף קטן (ד) במקום "מתשע" יבוא "מחמש" והסיפא מתחילה במלים "וכן בכל מועד אחר לפי בקשת החייל" – תימחק.

החלפת סעיף 10 - 5. במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא:

"מענק 10. תוך חודשיים מיום סיום השירות הסדיר תשלם הקרן לחייל המשוחרר סכום השווה ל-180 שקלים חדשים בגין כל חודש של שירות כחייל לוחם, סכום השווה ל-150 שקלים חדשים בגין כל חודש של שירות כחייל תומך לחימה, סכום השווה ל-120 שקלים חדשים בגין כל חודש של שירות כחייל בשירות אחר".

תיקון סעיף 11 - 6. בסעיף 11 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) במקום "32 חודשים" יבוא "36 חודשים" ובמקום "21 חודשים" יבוא "24 חודשים".

הסעיף הזה, סעיף 11 לחוק זה, עולה היום בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, הוא אושר לפני חודשיים כאן בוועדה. לקראת הקריאה השניה והשלישית נבטל אותו. אבל אני רוצה להגיד לוועדה, החוק שלי התקבל בשנת 1994. הוא הוכן לתשלום בשיעור 32 חודשים, משום שצה"ל, על כל זרועותיו, אמר שהולכים לקצר את השירות הסדיר בארבעה חודשים. מאז חלפו 6 שנים ולא תוקן. עשינו חשבון כמה החיילים הפסידו, שהמשיכו לשרת 36 חודשים, מסתבר שזה למעלה מ-500 מיליון שקל, חיילי צה"ל הפסידו.

אתה רואה למה אי-אפשר לסמוך על אכ"א.

500 מיליון שקל לקחו מהחיילים שמשרתים ביחידות קרביות, המשיכו לשרת 36 חודשים ולא נתנו להם את הכסף. היום אני מוכן לוותר על הסעיף הזה, ובתנאי שיקצרו את השירות הסדיר.

צה"ל מאוד מסודר, הוא תמיד בא, ברגע האחרון, להאריך את החוק לשירות סדיר. כל פעם אומרים מקצרים, אבל מאריכים.

אני חייב להגן על צה"ל גם בענין הרגע האחרון. תקופות השירות הסדיר קבועות בהוראת שעה מ-1995 שכל שנתיים-שלוש ביקשנו את ההארכה. בדצמבר-ינואר, בהמשך לדיון שהיה בקיץ 1999, הצבא היה כבר מוכן עם ההמלצות לגבי תקופת השירות הסדיר. ההחלטה של הדרג המדיני התקבלה יותר מאוחר.

אפילו הצהיר על זה כמה פעמים שהוא הולך לקצר.

נכון, השתנו דברים, אבל זה ענין לוועדת חוץ ובטחון. עוד שבועיים יפוג תוקף הוראת השעה.

(2) בסופו יבוא:

"(ג) לענין חוק זה, תוכר כחודש שירות גם תקופת שירות העולה על מחצית חודש שלם.

(ד) שירת החייל המשוחרר במהלך חודש נתון ביותר מסוג שירות אחד, כמוגדר בסעיף 1 לעיל, תחושב זכאותו בגין אותו חודש, לפי סוג השירות במרבית ימי שירותו באותו החודש".

תיקון סעיף 12 – 7. בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "ללימודים אקדמיים" יבוא "לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים".

נדמה לי שהורדנו פה את האקסטרנים.

אני בעד האקסטרנים, למה להוריד אותם.

לא הורדנו.

אני חייב להעיר הערה פרוצדורלית. מאחר והצעת החוק הממשלתית צריכה להתפרסם השבוע בקובץ התקנות וברשומות, ישבנו כבר עם הממונה על - - -

אדוני בטוח בדברים שהוא אומר?

כן, ישבנו במקביל.

אנחנו מבינים קצת אחרת, שהצעת החוק הממשלתית נגוזה.

נכון. אין.

אני מדבר עכשיו לענין הנוסח שקוראים כרגע. ישבנו כבר עם הממונה על נוסח החוק במשרד המשפטים, עורכת הדין נוגה ענתבי, ושינינו נוסחים. עורכת הדין הלית ברק קוראת את הנוסח של הצעת החוק הפרטית. בתום הדיון אתן לה את הנוסח עליו ישבנו עם עורכת הדין נוגה ענתבי. יש שם שינויים ניסוחיים, לא שינויים מהותיים.

לענין הזה של בית הספר החיצוני, משרד המשפטים המליץ שתוסף הגדרה בסעיף ההגדרות של בית ספר חיצוני, ולענין זה, ולסעיף 12 בחוק עצמו, הנוסח יהיה, ואני אקרא לכם אותו עכשיו: "תיקון סעיף 12, בסעיף 12 לחוק העיקרי, אחרי "ללימודים אקדמאיים" יבוא: "לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים, ואחרי "במכינה קדם אקדמית" יבוא: "או בבית ספר חיצוני".

בתפיסת העולם שלי, אני לא רוצה שחייל שרוצה לעבור מבחן פסיכוטכני, שלא יהיה מצב שלא נוכל לעזור לו.

כנ"ל ללימודים האקסטרניים.

אותו דבר. אני מבקש שתעביר לי את כל התיקונים, נבדוק אותם עם היועצת המשפטית. אם זה תיקונים ניסוחיים נוסיף אותם.

תיקון סעיף 17 – 8. בסעיף 17 לחוק העיקרי,ף סעיף קטן (ה) – יימחק.

הוספת סעיף 18א – 9. אחרי סעיף 18 לחוק העיקרי יבוא:

אני מבקש למחוק את כל סעיף 18א. "שר הבטחון רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ושר החינוך, מטרות נוספות למימוש הפיקדון".

אני לא רוצה לאפשר לאף אחד לשחק בכסף של החייל. היתה לנו שיחה ומסכימים. אסור לאפשר לשום גוף לשחק עם כסף.

סליחה, יש כאן אי-הבנה לגבי ההסכמות.

מי מתנגד?

הממשלה.

אדוני מדבר בשם הממשלה?

הצעת החוק שאושרה בממשלה.

אדוני, עזוב אותי עם הצעת החוק הממשלתית. אתה עורך דין במקצועך, ואתה יודע שאין לדיין רק מה שעיניו רואות. זה מה שיש לפנינו כרגע. אם הממשלה היתה סבורה שנכון להעלות הצעת החוק הזאת, היינו דנים גם בהצעת הממשלה.

הממשלה הביאה הצעת חוק ממשלתית והיא מוזגה בהצעת החוק הפרטית של חבר-הכנסת רענן כהן.

אני מצטער מאוד, שוב, אם זה היה חשוב לממשלה היא היתה מביאה את זה לכאן. כנראה שזה לא חשוב לה.

הממשלה תביא את זה.

כשתביא, נדון בה.

בסדר.

ויש סיכוי שהיא תביא את זה בעוד שלוש-ארבע שנים.

לא, היא תביא את זה בשבועות הקרובים, עוד במושב הקיץ.

עד שהיא תביא את זה אנחנו נמשיך במסלול שלנו הרגיל, במקביל אפשר יהיה לדון גם בזה.

הנה, זו דוגמה של חילוקי דעות בין הממשלה לבין - - -

אדוני מייצג את הממשלה?

אני מייצג את משרד הבטחון.

לא את הממשלה.

משרד הבטחון זה הממשלה.

לא, יש נציגים של הממשלה, של המשרדים הרלבנטיים בנושא הזה שהם אומרים את מה שהם אומרים בשם שר המשפטים, בשם שר כזה או שר אחר. אנחנו כרגע לא מתייחסים להצעת חוק ממשלתית מפני שהיא לא מונחת לפנינו, ואני לא יודע לדון, ואני מניח שגם אדוני לא יודע לדון במה שלא מונח לפניו.

חבר-הכנסת רענן כהן הציע את סעיף 18א. עכשיו הוא מבטל אותו?

שוחחתי היום ארוכות עם מנהל הקרן. בתפיסת העולם שלי, אני לא רוצה לאפשר לאף אחד להיות בעל הבית על כספים שמגיעים לחיילים.

חבר-הכנסת רענן כהן, אני מבקש להפסיק להסביר, הדברים האלה מובנים, כפי שהוועדה הזאת היתה סבורה שכספי בריאות שניגבים עבור בריאות צריכים לעבור רק לבריאות, אותו עקרון מושת כאן, זה הכל.

סליחה, אני לא הבנתי. מה שמוצע פה זה ששר הבטחון בהתייעצות, בחוק הממשלתי היה, עם שר האוצר ושר החינוך, יכולים להוסיף מטרות נוספות לשימוש החיילים המשוחררים. על זה מדובר.

להוסיף מטרות או לשנות מטרות?

להוסיף מטרות לשימוש החיילים המשוחררים.

אני אומר אם רוצים להוסיף מטרות אני - - - לכן ישבנו כאן בבוקר, גם האוצר הסכים. אתם רוצים להוסיף מטרות, תביאו את זה לוועדה.

נחמיה, ישבנו עם חיים - - - והורדנו את שר החינוך - - -

הטיעון המוקדם, מה שהיה בהצעה הממשלתית, להוריד את ההתייעצות עם שר החינוך. בסדר, מוסכם.

דוידי, כפי שאני רואה את הנוסח, אם השר בא רק להוסיף על מה שכבר נמצא ולא לגרוע, לי אין בעיה עם הדבר הזה. יש לי בעיה אם השר ירצה בתוך העסק הזה לגרוע ולהוציא מחר בלי שיקול נוסף של ועדה כזו או אחרת.

הכוונה היא להוסיף, וכך אפשר לנסח את זה.

אני מבינה שיש כוונה להוריד את ההתייעצות עם שר החינוך. אנחנו חושבים שהכרחי שתהיה התייעצות עם שר החינוך כי אחת ממטרות החוק היא לעודד לימודים.

ולמה לא בהתייעצות עם שר העבודה? למה לא בהתייעצות עם שר התיירות?

לענין הנוסח, אנחנו מציעים שזה לא יהיה בצו של שני השרים אלא בתוספת לחוק. הסעיף ייקרא כך: "מטרות נוספות 18א. שר הבטחון בהתייעצות עם שר האוצר ושר החינוך רשאי לקבוע בתוספת מטרות נוספות למימוש הפיקדון".

סליחה, משרד הבטחון הוריד את נושא שר החינוך. ישבתי אתמול עם - - - ודובר על שר הבטחון ושר האוצר. אין שום סיבה שייכנס שר העבודה, שר התיירות, שר הבריאות ולא שרים אחרים. מוציאים היום לנושא של בתי ספר להנדסאים של שר העבודה לא פחות מאשר שר החינוך. בטעות אני הוספתי את שר החינוך. בטעות.

הייתי מוסיף: "ובתנאי שזכויות החייל לא ייפגעו".

ישי, קיבלנו את התיקון שלך.

אנחנו מתנגדים לזה.

שמענו את ההתנגדות ודחינו אותה.

תיקון סעיף 19 - 10. האמור בסעיף 19 לחוק העיקרי יסומן "(א)", ואחריו יבוא:

"(ב) העברת יתרת הפקדון לידי החייל המשוחרר, כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה על פי בקשת החייל המשוחרר, אשר תוגש תוך שנתיים מהמועד האמור בסעיף קטן (א) בתום שבע שנים ממועד סיום השירות הסדיר, תועבר יתרת הפקדון אל הקרן לסיוע נוסף.

שוב, יש נוסח ממשלתי שישבנו עליו עם עורכת הדין נוגה ענתבי, ואולי כדאי שאקרא אותו.

סעיף 19 - תקופת הזכאות "(א) הזכאויות לפי חוק זה ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות לפי פרק זה, לתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.

(ב)(1) נותרה יתרת פקדון בתוך חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א) זכאי החייל המשוחרר לקבלה לידיו, ובלבד שיגיש בקשה לכך בתוך שנתיים מתום חמש השנים כאמור;

(2) על אף הוראת סעיף קטן (ב)(1) לוחם אשר שירת לאחר שירותו הסדיר, בשירות קבע, תקופה נוספת של שלוש שנים כלוחם או כתומך לחימה והתחייב להמשיך ולשרת בשירות קבע כלוחם או כחונך לחימה תקופה נוספת של שנה או יותר, זכאי לקבל את יתרת הפקדון לידיו בתום שלוש שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, ובלבד שיגיש בקשה לכך בתוך ארבע שנים מתום שלוש השנים האמורות.

(ג) לא הגיש החייל המשוחרר בקשה לקבלת יתרת הפקדון בתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ב) (1) או (ב) (2), לפי הענין, תועבר היתרת בתום שבע שנים ממועד סיום שירותו הסדיר לקרן לסיוע נוסף.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, יתרת פקדון אשר תישאר לאחר תום חמש שנים מסיום השירות הסדיר שסכומה אינו עולה על 50 שקלים חדשים, תועבר לאוצר המדינה".

זה בסדר, אין לי בעיה עם זה, אבל יש לי בעיה עם דבר אחד שזה חוזר לאוצר המדינה. אני חושב שיש מקרים, כרגע אני לא יכול להעלות אותם כאן, אני סתם אהיה פרוע מאוד. חייל נזקק לאשפוז רפואי תקופה ארוכה מאוד ולא יכול להוציא את הכסף הזה. הייתי רוצה שיהיה איזה שהוא מנגנון שיטפל בחריגים כאלה, שאחרי תקופה של שבע שנים - - -

אחרי תקופה של חמש שנים הוא מקבל את הכסף מזומן ביד.

ואם הוא לא ניצל את זה?

אחרי חמש שנים, לא משנה מה הוא עשה, הוא מקבל את הכסף מזומן.

הוא מקבל את כספו במזומן על ידינו.

17 אלף שקל הוא כבר קיבל, 50 שקל אחרונים נשארו, אי-אפשר לנהל מעקב אחרי 50 שקל.

בסדר, קיבלנו את נוסח סעיף 19 שהוקרא על ידי ישי יודקביץ.

תחילה ותחולה – 11. (א) הוראות סעיפים 9(א), 9(ד), 10 ו-19(ב) לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה יחולו רק על חיילים משוחררים שהחלו שירותם הסדיר לאחר כניסת חוק זה לתוקף.

(ב) הסכומים האמורים בסעיפים 9(א), 10 ו-19(ג) לחוק העיקרי כנוסחם בחוק זה יעודכנו בתחילת כל חודש החל בחודש ינואר 2000 לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 2000 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

משרד המשפטים מציע, מאחר וסעיף 11 לחוק דן בסכומים של הפקדון של המענק, סעיף 11 יש בסעיף 11 (ב) הוראות על הצמדה, הוראת הצמדה. התיקון יהיה שם. אני אקרא את התיקון שמוצע לסעיף 11(ב).

"(ב) הסכומים האמורים בסעיפים 9(א), 10 ו-19 (ד) לחוק העיקרי, כקבוע בחוק זה, יעודכנו בתחילת כל חודש החל מחודש ינואר 2000 לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 2000 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון".

זה מה שכתוב.

בסדר, אבל המיקום שלו יהיה ב-11 (ב).

מה זה משנה?

לא בהוראת תחולה בסוף החוק. יש בעיית מיקום הסעיף.

קיבלנו.

(ג) יתר הוראות חוק זה יחולו על כל החיילים המשוחררים כמשמעם בחוק העיקרי".

עלות החוק המתוקן היא 35 מיליון שקל. כל התוספת שאנחנו מדברים עליה תגיע ל-35 מיליון שקל. הכסף הזה יבוא מאוצר המדינה, ומהקרן לסיוע נוסף על פי הסעיפים שעובדו כאן ושונו. הכל נמצא במסגרת החוק והכסף הזה כבר משוריין.

מהיום שהחוק הזה יתקבל, חייל לוחם יקבל כ-26 אלף שקל במקום 17,400 שקל; תומך לחימה יקבל 21,600 שקל במקום 17,400 שקל; אחת המלחמות שהיו לי בתוך הוויכוחים שהיו בינינו, שאמרנו, חייל רגיל, עורפי שעד עכשיו קיבל 17,000 שקל, הצבא רצה להקטין לאותו חייל חלק גדול מהכסף, ובתמורה לתת לחיילים הקרביים. אמרתי, זה קניין פרטי של חייל שכבר התחיל לקבל, כמו שאדם מקבל שכר מסויים, לא פוגעים בשכר שהוא קיבל. אם אנחנו, כמדינה, רוצים להוסיף, אנחנו צריכים למצוא את הכסף מתוך המערכות ולהוסיף לחיילים הקרביים, ולכן מצאנו את הפשרה הזאת, והכל בא על תיקונו ואנחנו יושבים כאן בהסכמה מוחלטת.

יחד עם ה- - - אני רוצה לברך ולומר, התחדדנו בסופו של דבר על ויכוח שלא צריך להעסיק כרגע את הוועדה. ההבדל שנשאר הוא בערך 50 שקל לחודש לחייל הלוחם.

בין קריאה ראשונה לקריאה השניה והשלישית נדון ונסכם את זה.

אנחנו מודים לכל המשתתפים ולנציג אכ"א שלא הגיע, ושיגיע בעזרת השם בפעם הבאה, הוועדה מאשרת את הצעת החוק הזאת, לקריאה ראשונה בכנסת.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:55)