פרוטוקולים/עבודה/589

1
ועדת העבודה הרווחה והבריאות
4/6/2000

פרוטוקולים/עבודה/589
ירושלים, י' בסיון, תש"ס
13 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות
יום ראשון א' בסיוון התש"ס ( 4 ביוני 2000), שעה 12:00

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר

בתיה הרן - אגף הרוקחות, משרד הבריאות
אמירה עובדיה - אגף הרוקחות, משרד הבריאות
ד"ר ארתור שרן - אגף הרוקחות משרד הבריאות
עו"ד מיכל סגן-כהן - משרד החקלאות
גלי כרמלי - משרד החקלאות
יהושע רימסקי - חברת "אמבר"

הלית ברק

שירלי אברמי

איה לינצ'בסקי

תקנות רוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים)(תיקון), התש"ס - 2000

תקנות רוקחים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה של הכנסת כשעל סדר היום שלו תקנות הרוקחים ניפוקם של תכשירים וטרינריים. מי מייצג את משרד החקלאות? את מוכנה להסביר לנו במה דברים אמורים?

יש תקנות ניפוק תכשירים וטרינריים. תחילתן של תקנות אלה שתחת כל עץ רענן מכרו תכשירים וטרינריים ללא פיקוח. באו ואמרו, אנחנו ביום נתיר למכור תכשירים וטרינריים גם על ידי מי שאיננו רוקח, או שאין לו בית מרקחת, ובלבד שיהיה במקום שהוא מקום ניפוק מורשה.

מקום ניפוק מורשה, מעבר לבית מרקחת מה יכול להיות עוד?

מקום ניפוק שעומד בתנאים של התקנות האלה.

לדוגמא?

מכון לתערובת, ארתור יוכל לתת דוגמאות.

מחסן מהמכון של הוטרינרי שהוא גם של משרד החקלאות, מחסן שהותר למטרה זו על ידי המנהל, צריך לקבל אישור מהרשויות.

אנחנו מדברים על מכון תערובת, או מחסן שהותר לצורך זה.

והכל נועד על מנת למנוע אפשרות שבסופו של דבר הצרכן יקבל במזון לביתו אנטיביוטיקה או שאריות אחרות.

מזון לבני ביתו?

לביתו, הוא יכול לקבל עוף, או בשר שמכילים דברים שלא התכוונו לתת לו במקור. התיקון הזה נועד לאפשר הוספת חומרים רפואיים לתוך תערובת שמאביסים בה בעלי חיים ולעשות את זה בתנאים, כי כיום זה לא מוסדר, לקבוע את התנאים לאישור הזה.

כנראה שהיה דיון בין המשרדים לפני תקופה ארוכה, בינתיים התחלף מנהל השירותים הוטרינריים, התחלף מי שאחראי על הרישוי של יבוא התרופות, התחלף האחראי על הדבר במשרדנו, בקיצור, אין מי שיודע לאשורו את הדברים בשטח. לכן הבוקר, בסבב טלפוני מאד מהיר, אפילו ביקשנו לנסות ולמנוע את קיום הישיבה היום ולדחות אותה עד שפשוט נלמד את הנושא בצורה יסודית.

מתי גברתי שמעה על קיום הישיבה הזו?

ביום חמישי בסוף היום. ביום שישי בשעות הבוקר והצהרים עבדתי על התקנות, קשה להשיג את האנשים, חלקם לא עובדים בימי שישי, ומאד היה קשה לנו לבוא עם דבר מושלם. אני אגיד מהו הדבר שבעיקר מטריד את מנהל השירותים הוטרינריים.

אני אגיד לך מה מטריד אותי. מטריד אותי הנושא של אנטיביוטיקה בחלב. תוך כדי דיון באנטיביוטיקה בחלב, היו פה שני מומחים בעלי שם בינלאומי בתחום הזה, אחד מהם מבית חולים "העמק". נאמר לי שזה לא רק בעיה בנושא החלב, מדובר גם על עופות, שהרבה מאד פעמים, רמת האנטיביוטיקה שמזריקים להם היא הרבה יותר גבוהה מהמותר, ואין על זה פיקוח ואין דין ואין דיין, איש כטוב בעיניו עושה, ואחר כך בערב שבת את יושבת סביב השולחן ואוכלת את הפולקע עם הרבה מאד אנטיביוטיקה. את אולי עוד מחוסנת, אבל ילד קטן, אם הוא לוקח את זה זה גורם לו לבעיה חיסונית, וכתוצאה מזה שיש לו ים של אנטיביוטיקה, כשהוא לוקח אנטיביוטיקה זה כבר לא עוזר.

אלה דברים שחשוב לנו לדעת מי מפקח על מי, ומי עושה מה ואיך אנחנו מוודאים שתופעות כאלה לא יהיו. מה שקבלנו באותה ישיבה זו תמונה מאד עגומה והסבירו לנו שזה רק קצה הקרחון, זה עדיין לא הכל יש דברים יותר רחבים. סיכמנו גם בינינו ומנהלת הוועדה רשמה לפניה, לקיים דיון בנושא זה עם משרד החקלאות משרד הבריאות והגורמים הנוגעים בנושא הספציפי הזה. היות ודברנו על התקנות, זה קשור בצורה זו אחרת.

אני אגיד על קצה המזלג כמה דברים המתייחסים לשאריות. הראשון שבהם , שתקנות בתי שחיטה לעופות כפי שתוקנו כבר לפני מספר שנים קובעות במפורש שאסור לבעל עוף, למי שמעביר את הלהקה לשיווק ולשחיטה, להעביר אותה אלא אם הוא יודע שאין בעוף שאריות. בוודאי שהוא יודע שאין, מכיוון שמי שמאביס את העוף, זה בעל הלהקה. הטלנו עליו חובה שבדין. אם מוצאים, וקרו מקרים שמצאו בבדיקה, בודקים כל עוף שמגיע לבדיקה, מצאו מקרים שלהקה שלמה שיש לה סימני הזרקה בצוואר, השמידו את כל הלהקה באותו רגע על אף שהיו צריכים להביא משטרה להגן על העובדים שלנו והכל. הפיקוח קיים לגבי עופות מאז השנים האחרונות.

לגבי חלב, אני חושבת שהתמונה שהוצגה היא תמונה לא מדויקת נכון לתקופה האחרונה מכיוון שנערכות בדיקות ברמה הארצית ולפי דעתי הממצאים של הבדיקות מאד יניחו את דעת יו"ר הוועדה.

הממצאים יניחו את דעתי אבל בדיעבד, משום שיסתבר שלאחר שנמצאו ממצאים של אנטיביוטיקה, מה שעושים בתנובה, מדללים את זה עם חלב אחר שאין בו ממצאים ואז הרמה יורדת. זה דבר שלא מקובל עלינו.

לגבי מוצרי עוף אנחנו מייצאים לארצות הברית כבר הרבה שנים, ואנחנו עומדים בתקן האמריקאי שהוא מכובד כשלעצמו. לגבי יצוא של תוצרת אחרת של בעלי חיים, התקנו תקנות לפני קרוב לשנתיים והתקנות האלה אומרות, שמי שרוצה לייצא מוצרים כאלה מישראל, הוא חייב לעמוד בתקן של האיחוד האירופאי כפי שהוא משתנה מזמן לזמן.

זאת אומרת שגם כאן, התקן הוא מאד חמור, בדיקות נעשות ובדיקות נערכות. אנחנו לאחרונה קבלנו תקנות נוספות שמאשרות לקיחת חומרים לבדיקה.

את מדברת על עופות שאנו מייצאים?

אני מדברת על עופות שמייצאים, על חלב, על דבש.

מה קורה עם העופות שכאן אני ואת אוכלים?

כולם נבדקים.

באותה רמה שנבדקים התוצרים לייצוא?

אני חושבת שכן.

כן.

אני אגיד לך גם מדוע, מכיוון שהדרישה של האמריקאים, ולפי דעתי גם של האיחוד האירופאי, שלא יתנו לייצא אלא אם החומר המקומי מטופל לפחות באותה רמת פיקוח כמו שהחומר לייצוא. כך שלמעשה אנחנו ניזונים מההוראות המחמירות של שווקי חוץ לארץ.

יהיה מעניין לעמת אתכם עם שני הפרופסורים האלה שסבורים אחרת.

כדאי מאד להזמין את אנשי משרד החקלאות שעוסקים בעניין, שעושים בפועל את הדבר, ואת נציגי מועצת החלב שמשתתפת במימון ועושה את זה כי שהדברים יהיו באמת בטוחים לאשורם. פה אני חוזרת לתקנות. תקנה 17(ב) בעצם קובעת הוראה חדשה.

אני רוצה להבין, את רוצה שניכנס לעניינים?

אני רוצה לדחות את זה, אני אסביר מדוע. תקנה 17(ב) לתקנות, תיקון המוצע אומר: "שניתן לערבב תכשיר וטרינרי מיוחד בתערובת... רשאי המנהל להתיר בכתב או בתנאים" אני אומרת לעצמי היום, אני בעל מחסן תערובת, ואני פונה היום למנהל ואני אומרת לו, המנהל, אני רוצה לערבב ואני בעצם מערבבת גם היום, תתיר לי ותגיד לי מהם תנאיך. אנחנו לא בשלים היום לקבוע תנאים שהם תנאים נכונים לבריאותו של הצרכן.

לכן אני מבקשת פסק זמן קצר שהאחראי על הנושא במשרדנו יפנה למכונים, יבקר בהם ילמד את הנושא בשיתוף עם משרד הבריאות ואנחנו נבוא לוועדה עם הצעה נכונה ומדויקת ולא נחתוך מילים שאין עליהם כיסוי.

פרק זמן של שבועיים זה יהיה בסדר?

לאור מה שהוסבר קודם שהתחלפו חלק גדול מנושאי התפקידים הנוגעים לדבר, הייתי מציע תקופה קצת יותר ארוכה שתאפשר לנו באמת את לימוד הנושא במכוני התערובת, עבודה יחד אתם. מדובר פה על קבוצה בין משרדית.

מנהלת הוועדה מציגה לי מסמך של משרד הבריאות מנובמבר 99 שמבקש לתקן את התקנות הללו.

זו הבעיה שלנו, שפשוט לא ידענו שזה חוזר לסדר היום, ואנשים התחלפו, כפי שאמרתי בתחילת דברי. כל מה שאנחנו מבקשים, אולי פסק זמן של חודש היה פותר את הבעיה כדי שנוכל לבוא בצורה הרבה יותר אחראית ומגובשת. הייתי רוצה גם שהוועדה תאשר דבר שהיא יודעת בדיוק מה שאנחנו הולכים לבקש לאשר.

אני אאפשר לכם חודש ימים אם כי נראה לי שזה די והותר זמן, אבל נתכנס פה מהיום בעוד חודש ואני לא אקבל שום נימוק שמגיע לכם זמן, תגיעו עם שיעורי בית כמו שצריך.

אם יותר לי להוסיף משהו, אני ממכון תערובת "אמבר" אני מייצג את תעשיית המזון לבעלי חיים. יש מפעלים בכל הארץ והתעשייה הזו מייצרת 2.4 מליון טון תערובת בשנה, שזו כמות נכבדה. המטרה שלנו היא חד משמעית. אנחנו עושים תערובת על מנת שהעופות יהיו בריאים ועל מנת שבני אדם, כולנו, נוכל מזון בריא. לכן מקובלים עלי כל המגבלות וכל התנאים שנאמרו. יש לנו כמה בקשות כדי להקל על העבודה המסודרת על מנת גם לחסוך כסף למגדל, משום שמזון זה אייטם מאד גבוה בהוצאת היצוא, לכן מקובל עלי לדחות ולבוא שוב ולהסביר את כל מה שצריך. גם היום יש רישום מדויק של כל תערובת רפואית עם אנטיביוטיקה והנושא הוא מכוסה.

זה לא שייך כרגע לעניינו, ואנחנו נדון בזה כפי שאמרתי בדיון אחר לגמרי שלא בתקנות, בנושא כל מיני חומרים כאלה ואחרים שמערבבים בתערובת בל מיני דברים אחרים. איך זה קורה ששני פרופסורים בעלי שם בינלאומי טוענים שיש שם הפקרות נוראה?

אני לא יודע מי הפרופסורים.

פרופסור ראול רז ופרופסור מרווין שפירא מנהל היחידה למחלות זיהומיות בית חולים הדסה ומנהל יחידה למחלות זיהומיות ה"עמק".

אני מבין שדברו בעיקר על שרידים של אנטיביוטיקה בחלב.

הנושא של הדיון היה אנטיביוטיקה בחלב, וזימנו אותם כדי שיביעו דעתם בנושא, אבל תוך כדי כך הם העלו את הנושא בעופות, והם טענו שיש שם רמות של אנטיביוטיקה וכל מיני חומרים אחרים מעל ומעבר והם פרטו לנו. זה הדליק לי נורה אדומה והחלטנו שנקיים דיון בנושא עם אנשי משרד החקלאות, משרד הבריאות וכל הגורמים שקשורים בזה כדי לדעת אם יש סכנה לציבור, ובמידה ויש אז לעמוד על זה ולשנות את התקנות או לשנות משהו, זה לא היה ספציפית לעופות בזמנו.

אם כן נתכנס פה בעוד חודש, תבואו עם שיעורי הבית שלכם, תודה לכולם הישיבה סגורה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30