פרוטוקולים/עבודה/541
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/05/2000
פרוטוקולים/עבודה/541
ירושלים, ב' בסיון, תש"ס
5 ביוני, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"א באייר התש"ס (16 במאי 2000), שעה 09:45
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 16/05/2000
תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים) (תיקון), התש”ס-1999.
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
מוזמנים
¶
גל הרשקוביץ - אגף התקציבים, משרד האוצר
ישראל פראן - משרד הבריאות
משה לינוביץ - צב"י
עופר לינוביץ - צב"י
סדר-היום
¶
תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים) (תיקון), התש"ס-1999.
תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים) (תיקון), התש"ס-1999
היו"ר ד' טל
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר-היום: תקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים) (תיקון), התש"ס-1999. האם נציג משרד הבריאות יציג זאת?
היו"ר ד' טל
¶
האם אתה סבור שעל משפטן להציג זאת? אם זה כך, ננעל את הישיבה ונזמן את משפטני משרד הבריאות.
י' פראן
¶
התקנות הללו הן מסוף שנות ה-80, והן באות להסדיר דבר שהיה נוהל נפוץ במדינה - שיווק תרופות וטרינריות לצרכן שלא באמצעות בית-מרקחת. בדרך-כלל, תרופות צריכות להיות משווקות ע"י בית-מרקחת. המערכת הזו עובדת כבר עשר שנים, כאשר השר האחראי הוא שר הבריאות אך המנהל בתקנות האלה הוא גם המנהל של משרד הבריאות ומשרד החקלאות ביחד.
נוצרה איזו שהיא בעיה של שלמות והרמוניה בכך, שמכוני התערובת שהם מיני מפעלים להכנת מזון לבעלי-חיים צריכים להכין לפעמים גם תערובות רפואיות, כלומר תערובות מזון שמכילות גם תרופות לפי מירשמי רופא. בעלי-החיים - תרנגולות, פרות, חיות משק - מקבלות את מזונן שמוכן במפעלים גדולים, ואי אפשר לתת זאת אחד לאחד כמו שנותנים תרופות לבני-אדם.
י' פראן
¶
ככלל, יש. יש הגבלה בשימוש. על כל תכשיר רשום זמן ההמתנה, כלומר אותו פרק זמן שבין הפסקת הטיפול והתחלת הצריכה של בשר, ביצים או חלב - הכל לפי העניין.
י' פראן
¶
עד כמה זה מפוקח - אינני יודע, אך משרד החקלאות אחראי על נושא זה. הייתי אומר, שהוא מקפיד הרבה יותר כאשר מדובר במזון לייצוא. הקונים בחו"ל הם הרבה יותר קפדניים. רציתי רק להגיד עובדות.
היו"ר ד' טל
¶
אני מנסה להשיג את אישור מנכ"ל משרד החקלאות לתקנות הללו, כדי שלא ייווצר מצב שאנו נאשר את התקנות הללו כאשר יש איזו שהיא התנגדות.
ג' הרשקוביץ
¶
כשהסתכלתי בדברי ההסבר, די הופתעתי מהם. ציפיתי למצוא משהו אחד, ומצאתי משהו אחר. מצאתי בדברי ההסבר, שמטרת התקנות לאפשר זמינות גדולה יותר של תערובות ולהוזיל את המחירים.
ג' הרשקוביץ
¶
כן. כשקראתי זאת, שאלתי איך זה מוזיל את המחירים. עכשיו, מציעים להכין את התערובת בחדר שיהיה בגודל 2.75 מ"ר ולא 1.5 מ"ר כי זה אולי המקום שעושים זאת היום. לפי ההגדרה, זה מקום ניפוק מורשה. אינני מבין, וזה לא ברור לי, איך זה מוזיל את המחירים. אולי לומדים זאת בשנה שלא הגעתי אליה.
י' פראן
¶
אינני בטוח, שיש בזה איזו שהיא אפשרות להוזלת מחיר. לעניות דעתי, הבעיה היא לסגור את הנושא. הכנת מזון רפואי - דינה כדין פיזור תרופה כדי לתת אותה לפציינט, לחולה או למי שזקוק לזה. במקרה הזה, זה לא נעשה בבתי-מרקחת אלא בעסקים אחרים שהם מורשים, כאשר מכון תערובת לא נכלל עד עכשיו בצורה הזו או שהתערובת הזו, התערובת הרפואית, לא נכללה. ההגדרה הזו מכוונת בעיקר לאותם עסקים שנמצאים באיזורים כפריים פחות או יותר - קרוב יותר לבעלי-החיים ויותר רחוקים מהרופאים.
ג' הרשקוביץ
¶
זה מה שאתה אומר פה. אתה מתכוון לעזור לאותם איזורים כפריים נידחים להוזיל את המחירים. אם אתה מאלץ את אותו כפרי, שמכין את התערובת ליד הרפת שלו, להביאו לתל-אביב, אינני מבין איך זה יוזיל לו בדיוק את המחירים ומה עשית לטובתו. להיפך, זה רק יפגע בו.
ג' הרשקוביץ
¶
זה מה שכתוב: בשביל להביא את התערובת. נאמר "מקום ניפוק מורשה", ואם מקום הניפוק המורשה היחידי הוא בבאר-שבע - אתה צריך להביא אותו מהערבה לבאר-שבע.
מ' לינוביץ
¶
אולי נוכל לעזור, כי השתתפנו בתחום. יש לנו גם בית-מרקחת וטרינרי, ויש לנו חברה לשיווק וטרינרי. אנו גם נציגים של צב"י.
היו"ר ד' טל
¶
למיטב ידיעתי, היה לנו דיון בנושא הזה ואנו אמורים לדון, עם משרדי החקלאות והבריאות, בכל נושא האנטיביוטיקה. נושא זה עלה בנושא החלב, ואז עלתה גם הבעיה של אנטיביוטיקה בעופות בבעלי-חיים אחרים שהיא ברמה שמעל ומעבר למותר במדינת ישראל.
מ' לינוביץ
¶
אם ניגש לנושא הראשוני בו מדובר, נושא ההוזלה, אזי עליכם להבין שכאשר צריכים לתת ללהקת עופות אנטיביוטיקה מסויימת רוב האנטיביוטיקות הן חומרי גלם כמו סולפאדימיטוקסין או SULFADIMIDIN או איזה שהוא AMOXYCILINE שנארזים באריזות של קילוגרם אחד, שניים או שלושה ק"ג ונמכרים כתרופה רשומה במדינת ישראל. אותו חומר גלם בדיוק מופיע בעולם, בחנויות, באריזות של 25 ק"ג. כאשר מכון תערובת גדול הולך לשים תרופה ללהקת עופות, לפעמים הוא צריך 25 או 50 ק"ג תרופה חומר נקי. יש מספר בתי-החרושת בארץ שעוסקים בוטרינריה. הם קונים את אותו חומר גלם, עושים לו את הבדיקות הרצויות ואורזים אותו. זה נקרא: אריזה אורגינלית, אם היא מאה גרם, קילוגרם או חצי קילוגרם, שזה למעשה חומר הגלם הנקי: סולפה או אמוקסיה. אני לא רואה בכל הדרך הזו נושא של הוזלה, אם אתה מסתכל היום על עלות חומר הגלם שנמכר. למשל: AMOXYCILINE, שעלותו היום בעולם היא 36 דולר לקילוגרם, כשהוא נמכר ע"י חברות "פרומדיקו", "אביק" או "טבע" הן מוכרות אותו בסביבות ה-2,000 ש"ח לקילוגרם. אותו חומר, אותו דבר, אך הוא ארוז בקילוגרם ולא ב-25 ק"ג. איפה פה הולכים להוזיל? - אני לא יודע.
ג' הרשקוביץ
¶
הוא הציע את ההצעה. אתה מסכים איתי, שכדאי לשמוע לפחות את אותם אנשים שעוסקים בזה, שמכינים את זה, ולבטח את משרד החקלאות.
היו"ר ד' טל
¶
אנו נסגור כאן את הדיון. משרד הבריאות יביא את כל הגורמים הרלוונטיים שיודעים לענות לנו תשובות על כל שאלה שתעלה כאן. נזמן גם את אנשי משרד החקלאות, כדי שיתנו את התשובות האחרות כאן. ועדה זו לא צריכה לאשר תקנות ב'חאפ-לאפ', הגם שהטרידו את האנשים והם הגיעו לכאן. אני סבור, שעל התקנות לעבור בצורה רצינית, ולא ב'חאפ-לאפ' כאשר העיקר הוא להעבירן. אשר על כן, אני נועל אותה, בלי לקבל החלטה. אנו נזמן ישיבה נוספת אפילו ביום ראשון בשבוע הבא, ואם יהיו לנו תקנות אחרות או נושאים אחרים, אפשר לרכז את כל הנושא ביום ראשון ולעבור על כל הנושא הזה. אני מבקש, שתודיע לאנשי משרד הבריאות, למי מהם שצריך להיות כאן, שיהיה בר-סמכא שיוכל לתת לנו תשובות בכל הנושאים הללו שהועלו כאן.
ג' הרשקוביץ
¶
אפשר שהוא יתן כתובת של מפעל או מישהו שעוסק בתערובת, כדי שיוכל לתת את הזוית הזו של הנושא.
היו"ר ד' טל
¶
מנהלת הוועדה עומדת לרשותו.
אני נועל את ישיבת הוועדה. אני מודה לכולם.
הישיבה ננעלה בשעה 09:55.