הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון - אחריות גוף מבוקר)





פרוטוקולים/עבודה/278
ירושלים, כ"א ב אדר ב, תש"ס
28 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 110
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, כ' באדר ב' התש"ס (27 במרס 2000) שעה 11:00

חברי הוועדה: מ"מ היו"ר חיים כץ
אבשלום וילן

עו"ד איילת זלדין - הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
עו"ד ענת אסיף - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים
אליעזר בלו - הנוער העובד והלומד, ההסתדרות
עדי בן-עמי - " " " "
נגה בוטנסקי - יו"ר לשכת הקשר של ההסתדרות בכנסת

משה בוטון

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – אחריות גוף מבוקר), התש"ס-1999
של חבר-הכנסת אבשלום וילן.


הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – אחריות גוף מבוקר), התש"ס-1999

אני פותח את הישיבה. הנושא שעל סדר היום: הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון – אחריות גוף מבוקר), התש"ס-1999 של חבר-הכנסת אבשלום וילן.

חבר-הכנסת וילן, תציג בבקשה את הצעת החוק.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לציין שהצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 26 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים. בדברי ההסבר להצעת החוק כתבתי שמוסדות ציבוריים וממלכתיים רבים מעסיקים קבלנים פרטיים לביצוע עבודות שונות בתחומיהם, כאשר אותם קבלנים מעסיקים בני נוער – יושבים פה נציגים של הנוער העובד והלומד שיכולים לתת הרבה מאוד דוגמאות – ובעצם, עד היום הם לא היו אחראים, הקבלן היה אחראי.

מה שאני מציע בהצעת החוק שבגוף מבוקר יראו את המנהל בפועל של המוסד או פקיד אחראי כאחראים לביצוע הוראות חוק זה בתחומי מוסדם, גם בעת העסקת קבלן פרטי.

הצעת החוק באה למנוע את הפירצה ושלא יגידו לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו. הקבלן הפרטי, סדום ועמורה, כל דאלים גבר, מנצלים ילדים במצח נחושה ומי יגן עליהם? אז אני בא פה, כמחוקק, להגן ולהגיד שהאחריות איננה רק של הקבלן אלא גם של מי ששכר את הקבלן, אם הוא גוף מבוקר, קרי, רשות ציבורית, הוא ישא באחריות.

עורכת הדין ענת אסיף ממשרד המשפטים, בבקשה.

הממשלה תמכה בהצעת החוק בוועדת שרים לחקיקה, את זה אתם יודעים. אני מתנצלת שהצעת החוק שלנו הובאה לשולחן הוועדה רק עכשיו. בכל אופן הצעת החוק שלנו משנה את הנוסח למסגרת הקיימת של חוק עבודת הנוער. יש מספר סעיפי עבירה בחוק עבודת הנוער שמנוסחים באופן מאוד מסויים, במיוחד כשמדובר על הטלת חובה אישית ישירה על פונקציות בתוך גופים, וזה בדיוק המקרה שחבר-הכנסת וילן מציע גם.

בכל זאת, יש שינוי אחד שצריך לציין, שאנחנו מציעים לדבר על רשות ציבורית ולא על גוף מבוקר. ההבדל הוא שגוף מבוקר מוגדר בחוק מבקר המדינה, וזו הגדרה מאוד מאוד רחבה. יש לי כאן את רשימת הגופים. אנחנו מציעים ללכת על הגדרה של רשות ציבורית בחוק חופש המידע שכולל בתוכו, כאחת האפשרויות, גוף מבוקר כפי שיקבע, על פי ההצעה שלנו, שר העבודה והרווחה.

זאת אומרת, יש כאן איזה שהיא תחימה קצת שונה של הגופים בשביל לא ללכת רחב מדי.

מה מפריע לך ברוחב?

יש כאן בגוף מבוקר, כל ארגון עובדים. יש כאן גם פונקציות שהם לאו דווקא יושבים במוסדות מסויימים. כשאני מדמיינת את המשרד הממשלתי כמו בית משפט שמזמין קבלן שיבצע אצלו עבודה, אני לא רואה איך למשל, ברשימה של גוף מבוקר יש ארגון עובדים. ארגון עובדים לא נראה מתאים.

כמו שאמרתי, הרשימה בחוק חופש המידע מאפשרת, לפי מה שהחוק מציע - - -

אני לא רוצה שום שר פוליטי, גם אם יהיה ממרצ, שיקבע מי כן ומי לא. זה חייב להיות בחוק.

אקריא לכם את הרשימה שבחוק חופש המידע: 1. הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; 2. לשכת נשיא המדינה; 2. הכנסת; 4. מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור; 5. בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין – למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי; 6. רשויות מקומיות; 7. תאגיד בשליטת רשות מקומית; 8. תאגיד שהוקם בחוק או תאגידים סטטוטוריים; 9. חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית בהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, שקבע שר המשפטים - לענין החוק הזה אנחנו מציעים שיקבע זאת שר העבודה - ; 10. גוף אחר הממלא תפקיד ציבורי שהוא גוף מבוקר, כפי שיקבע שר העבודה והרווחה.

אלה 10 הגופים, זה מאוד רחב וזה יותר - - -

חבר-הכנסת וילן, זה מתאים לך?

אני רוצה למחוק בסעיף 10 שהשר יקבע מיהו גוף מבוקר, כל גוף מבוקר יהיה בפנים, למה השר צריך לקבוע?

ברשותך אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר מספר דברים. התוודעתי להצעה הזאת רק היום בשיחת טלפון עם דן אורנשטיין ממשרד המשפטים. בייעוץ המשפטי של הוועדה התמקדנו יותר בהצעה של חבר-הכנסת אבשלום וילן. ועכשיו, כשקראתי את הנוסח של משרד המשפטים, נראה לי שהוא עונה על מה שחבר-הכנסת וילן מציע בהצעתו.

לא הספקתי ללמוד את הנושא לעומק ולא ראיתי איזה גופים כן נכללים בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, ואיזה גופים לא, והדבר הזה צריך להיבדק. לכן, אני מציע לוועדה להעלות את ההצעה של משרד המשפטים, היא גם מנוסחת יותר טוב ויותר מדוייק משפטית, וכדי להרוויח זמן, להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה.

עד שההצעה תוחזר ותוכן לקריאה שניה ושלישית, אני בינתיים, כיועץ משפטי של הוועדה, אשב עם נציגי משרד המשפטים ועם חבר-הכנסת וילן ונבדוק אחד לאחד איזה גופים אולי לא ראוי להכניס בצורה גורפת לפי חוק מבקר המדינה, ונתקן את זה בהתאם.

אולי כדאי ללכת לפי ההצעה של חבר-הכנסת וילן?

אם היועץ המשפטי של הוועדה אומר שהנוסח של משרד המשפטים נראה לו, אני מוכן ללכת לקריאה ראשונה עם הנוסח של משרד המשפטים. כמו כן, נבדוק ברשימה, כפי שמציע היועץ המשפטי. אין לי בעיה, אני רוצה לרוץ עם זה קדימה.

ההצעה הזאת הולכת להטיל חובות פיקוח על הרבה מאוד גופים שאנחנו חושבים שצריך לשמוע אותם, לפני קריאה ראשונה, אחרי קריאה ראשונה. למשל: נציבות שירות המדינה, מרכז השלטון המקומי, הנהלת בתי המשפט, לפחות שיהיו מעורבים כי אנחנו הולכים להטיל עליהם חובת פיקוח. במצב אידיאלי היה צריך לשמוע אותם לפני קריאה ראשונה. אבל כפי שאני רואה זה לא יהיה.

קודם כל נעביר לקריאה ראשונה ואחר כך נשמע אותם.

יש חובה לשמוע את כולם.

בשורה האחרונה של הסעיף הראשון שבהצעת החוק של משרד המשפטים כתוב: "המפר חובתו האמורה, דינו – מחצית העונש הקבוע למעביד נער בניגוד לאותם סעיפים". מדוע מחצית העונש? הקבלן יקבל את מלוא העונש, וראש הרשות או ראש הגוף המבוקר מחצית העונש? מה הרציונאל?

זה מה שאנחנו מציעים. הרציונאל הוא שהקבלן שמעסיק בניגוד לחוק הוא בכל זאת העבריין הראשי וזה שעובר את העבירה החמורה ביותר, כי הוא העסיק בניגוד לחוק. וכאן אנחנו אומרים, בגלל שאנחנו מטילים גם חובת פיקוח על מישהו נוסף שהוא צד שלישי או משהו כזה, אז אנחנו חושבים שהרציונאל שהוא יקבל פחות.

אדוני היועץ המשפטי, זה רעיון נכון?

כן אדוני, עשינו את זה בחוקים אחרים.

קיבלתי, אני הולך אתכם ובלבד שזה ירוץ קדימה.

הכל פתוח לקראת הדיון היסודי שנקיים אחרי הקריאה הראשונה.

נציגי הנוער העובד והלומד, יש לכם מה להוסיף?

אנחנו תומכים בהצעה.

אם כך אדוני היועץ המשפטי, יש להכין את הצעת החוק לקריאה ראשונה, על פי הנוסח של משרד המשפטים, שחבר-הכנסת וילן מסכים לו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:30)