פרוטוקולים/עבודה/326



פרוטוקולים/עבודה/326
ירושלים, כ"ט ב אדר ב, תש"ס
5 באפריל, 2000

הכנסת החמש-עשרה
מושב שני נוסח לא מתוקן


פרוטוקול מס' 104

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' באדר ב' התש"ס (14 במרץ, 2000), שעה 11:00

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
נסים זאב

חה"כ רענן כהן
נחמיה דוידי יו"ר הנהלת הקרן לחיילים משוחררים, משרד הבטחון
עזי פרל מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הבטחון
סא"ל דוד גבאי תקציבן קרן חיילים משוחררים, משרד הבטחון
עו"ד תמר אינדיג הלשכה המשפטית, משרד הבטחון
יוסי גורדון צוות בטחון, משרד האוצר

הלית ברק

שירלי אברמי

רשמה: אירית שלהבת

1. הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - פקדון ומענק), התשנ"ט-1999
(של חה"כ רענן כהן).



הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - פקדון ומענק), התשנ"ט-1999

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. על סדר היום הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - פקדון ומענק), התשנ"ט-1999 של חבר הכנסת רענן כהן. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך מאוד על הבאת הצעת החוק לדיון.

אני רוצה לקבוע שאחת הבשורות הגדולות ביותר שהבאנו ב-1994 היא חוק חיילים משוחררים. אחרי מאבק של הרבה מאוד שנים, בסופו של דבר מדינת ישראל הכירה בחייל שמשרת שירות למען המדינה, למען הכל, והעמידה לרשותו סכומים קטנים. מטרת אותם סכומים, שנצברו לפי חודשי שירות, להיות בסיס להשכלה ולהכשרה. בסופו של דבר זה הנוער שלנו. תפקיד החברה לתת להם את הבסיס הראשוני, כדי שיוכלו להיכנס לחיים האזרחיים. החוק הזה התקבל בצבא ובקרב החיילים בצורה הטובה ביותר.

כאשר קיבלנו את החוק ב-1994 צה"ל ומערכת הבטחון באו אלינו, כולל האוצר, ואמרו לנו שהולכים לקצר את השירות הסדיר ב-4 חודשים. לכן את החוק ביססנו על 32 חודשים ולא על-פי חודשי השירות. החוק הזה כולו מבוסס על חודשי השירות בפועל. אדם ששירת 30 חודשים יקבל לפי 30 חודשים.

אם כך, החיילים גם קיבלו לפי 32 חודשים.

רק לפי 32 חודשים. במשך 5 שנים מדינת ישראל גזלה מהחיילים, ובפרט מאלה שנמצאים ביחידות השדה, בקרב ובלבנון, ששירתו שירות מלא, 4 חודשים. במשך 5-6 שנים לא שילמו להם כסף על 4 החודשים הללו. הייתי אומר שזה גזילה. נעשה כאן דבר שהוא לא בסדר. מדינת ישראל, עם כל הכבוד, לא צריכה לנצל את החיילים המשוחררים שלא יכולים לעשות כהוא זה ולא יכולים לצעוק. ניצלו את המציאות הזאת, כאשר הבטיחו שהולכים לקצר את השירות הסדיר ועד היום לא קיצרו אותו, והמשיכו לא לשלם לחיילים. נדמה לי שזה דבר לא מכובד, לא רציני ולא יפה לעשות לאלה שמשרתים את מדינת ישראל. אני מבקש לתקן את הדבר הזה.

עו"ד תמר אינדיג, מדוע הלשכה המשפטית לא הסבה את תשומת ליבה של המערכת, שהמערכת בעצם נותנת את המענקים לפי 32 חודשים בזמן שאנשים משרתים 36 חודשים? אני מבין שעברו חודש, חודשיים, עברו 3-4 חודשים וחשבו שאולי יקצרו את השירות הסדיר.

ראשית, הדברים ידועים. המציאות, כמו שמתוארת כאן, ידועה. אין פה עניין של הסבת תשומת לב.

אני רוצה להתייחס פה, מעבר לנושא המהותי, לפן הדיוני של הנושא. נציג האוצר נמצא פה והוא יוכל לתמוך בי באותו הקשר. כאשר נדונה הצעת החוק, שמונחת פה על שולחן הוועדה הנכבדה, בוועדת השרים לענייני חקיקה היה סיכום, שהיה גם על דעת חבר הכנסת רענן כהן. לפי הסיכום הזה הוחלט שההצעה הזאת לא תקודם מבחינת הליכי החקיקה שלה כל עוד לא ימשיכו הליכי החקיקה של הצעת החוק הממשלתית, שהוגשה ומונחת לקראת קריאה ראשונה. באותה הצעה הנושא של משך השירות מוסדר כחלק מהסדר כללי של שינוי בחוק קליטת חיילים משוחררים. בעצם כל מה שההצעה הזאת רוצה להשיג, יגיע שם לידי פתרון. לכן אני לא מבינה כל-כך מדוע הדיון פה חורג מההסכמה וההבנה שהתקבלה באותו מועד.

אבל גברתי לא ענתה על שאלתי. אולי נציג האוצר יענה.

יש הצעת חוק ממשלתית. באמת יש עיוות, אין ספק בכך.

חוק חיילים משוחררים הוא חוק שלי ולא הצעה ממשלתית, עם כל הכבוד.

המטרה היא לפתור את העיוות הזה. יש הצעת חוק ממשלתית.

מר יוסי גורדון, אני שוב חוזר לאותה שאלה, מדוע בעבר משרד האוצר לא הסב את תשומת ליבה של הוועדה הזאת, את תשומת ליבו של חבר הכנסת לעיוות שנגרם עקב כך שאז נאמר שמשך השירות יקוצץ מ-36 ל-32 חודשים ובפועל זה לא יצא? מדוע לא באתם עם ידיים נקיות לשולחן הזה לומר: רבותי, ההצעה הזאת היתה ל-32 חודשים אך הדבר הזה לא מסתדר ואנחנו לא רואים בטווח עין שזה הולך להסתדר. אנחנו מגישים הצעת חוק ממשלתית לתיקון הנושא הזה, כדי שמאותם חיילים לא ייגרעו 4 חודשים מהמענקים שהם צריכים לקבל?

על הצעת החוק הממשלתית שפותרת את הבעיה הזאת עובדים כבר בערך 3 שנים, במטרה לפתור את העיוות הזה. היו כל מיני בעיות אחרות בהצעת החוק שעיכבו את סיומה.

זה כל-כך מסובך? אולי יש דברים שאני לא מכיר ולא יודע, אבל - - -

הצעת החוק הממשלתית כוללת תיקון של עיוותים נוספים בחוק ומציעה כל מיני תיקונים. ההצעה הזאת עברה ועדת שרים לחקיקה. מעבר לזה, קיצור השירות הסדיר, זה לא דבר שמחקו אותו. מדברים על כך שזה הולך להיות בחודשים הקרובים.

החוק הוא מ-1994.

עכשיו כלל לא מדברים על קיצור השירות הסדיר. עכשיו מדברים על כך שלא יאריכו אותו.

בצבא יש עבודת מטה, שעוד לא הסתיימה. יש דיעות בעד ונגד קיצור השירות.

אבל ב-1994 הבטיחו. אתה מבין על מה אתה מדבר? ב-1994 היו צריכים לתקן את החוק.

אני ב-1994 עוד לא הייתי פה.

קודם כל, זה לא אישי נגדך. זה נגד האוצר.

אני אומר, יש עבודה והמטרה היא לתקן את העיוותים. ההצעה עברה בוועדת שרים לחקיקה.

יש כאן עיוות על עיוות. שנינו מסכימים על העיוות הקיים בחוק. אבל העיוות השני הוא שמשך התקופה כדי לתקן את העיוות היא 3-4 שנים. זה עיוות נוסף.

לכן עשינו עבודה. זה עבר ועדת שרים לחקיקה וזה אמור לעלות בימים הקרובים. היתה התנגדות של הממשלה להצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן. יש לה עלות של בערך 80 מיליון שקל.

70 מיליון שקל.

אני יכול להראות לך את החישובים. זה לא חשוב. להצעת חוק צריך להציג מקור תקציבי וזה לא הוצג.

יש לי מקור תקציבי. מהבחינה הזאת אין לי בעיה: השתתפות המדינה בעלות שיפוי מעסיקים. יש לנו שם 11 מיליארד שקלים ואפשר להעביר משם 80 מיליון שקל, זה לא הרבה.

אני גם לא מבין את עמדת הממשלה, שגורסת שהיא מתנגדת לדבר הזה. הרי הממשלה בזמנו הסכימה להצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת התייחסה לכך שמשך השירות יהיה 36 חודשים. מכיוון שנאמר שמשך השירות הולך להתקצר ל-32 חודשים אז מציע החוק וחברי הכנסת הסכימו לכך.

עשו אז חישוב של עלויות שכלל 32 חודשים. יכול להיות שאם מהתחלה היו הולכים על 36 חודשים אז היו עושים שינוי. כל חודש היתה עלות יותר נמוכה אבל סך העלות לא היה משתנה.

קודם כל לגבי השאלה האם יהיה קיצור שירות או לא. מדברים על כך שאם תהיה נסיגה מלבנון ובאמת יהיה מצב של שלום, אז צה"ל יחשוב אולי לקצר את השירות. אבל נכון להיום עם ישראל נמצא במצב של מלחמה. אני לא רואה את קיצור השירות כדבר קרוב אלינו.

דבר נוסף, אני חושב שצריך גם לשקול תשלום רטרואקטיבי. הם דנו בסוגיה זה מתוך הבנה שמכירים בעוול אך הדיונים נמשכו 3 שנים. אני חושב שצריך לתת לפחות שנה אחת רטרואקטיבית. באו אלי חיילים שאמרו שהם לא מבינים למה הם לא מקבלים את המענק בחודשים האחרונים של השירות, מה גם שדווקא לקראת סוף השירות הם זקוקים הרבה יותר לתיגבור ולעזרה.

רציתי להסב תשומת לבכם לנקודה אחת. השוני בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק הזאת בהקשר של תיקון משך השירות: מכיוון שהצעת החוק הממשלתית נותנת מענה גם לרעיון של דיפרנציאציה בין לוחם לבין אחר, בעצם לא נפרצת המסגרת התקציבית. הכוונה היא לתקן את העיוות של מספר חודשים אך בגלל השוני ברמות התמורה בעצם לא תיפרץ המסגרת; בעוד שהצעת החוק הזאת פורצת את מסגרת התקציב. זאת היתה הסיבה שראש הממשלה ושר הבטחון התנגד להצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן.

אם הממשלה היתה מגישה את הצעת החוק הזאת, כפי שגברתי מציגה אותה, אני הייתי סומך שתי ידי עליה. אם הדברים היו זזים. המטרה היא לפתור בעיה, לא למסמס את הנושא ולמשוך אותו כמו מסטיק. אני מעדיף כנציג ציבור לתמוך בהצעת חוק פרטית ולא לחכות להצעת חוק של הממשלה. ממה נפשך? אם תבוא הצעת חוק כזאת של הממשלה, והיא תבוא בסופו של דבר להוסיף ולא לגרוע, אז נצביע גם עבורה. לאחר מכן, במידה וזה יהיה מקביל להצעה הזאת, נחבר את שתי ההצעות, נדון בנושא הזה ונסכם את הדבר.

גברתי, אתם לא יודעים מה מחכה לכם לגבי הצעת החוק הממשלתית. אני עוד לא התחלתי במאבק הציבורי.

מדוע? זאת הצעה לא טובה?

לא רציתי לערב שמחה בשמחה. הרי יש הצעת חוק של ממשלת ישראל, של משרד הבטחון, עליה דיברה גברת תמר אינדיג ובמקביל לה הצעה זהה שאני הגשתי. מה ההבדל בין שתי ההצעות? רוצים לקחת מהחיילים את מה שנתנו להם ולתת לחיילים הקרביים. אני אומר שעל-פי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אי אפשר לפגוע בקניינו של חייל שכבר משלמים לו את האגורות הללו. אי אפשר לקחת את הכסף ממנו כדי לתת לאחרים. לא נשמע דבר כזה. עוד לא התחלתי בוויכוח הציבורי. חוצפה לקחת כסף מחיילים אחרי שקבעו שהם מקבלים 300 שקל לחודש. זה יהיה המאבק הציבורי הכי גדול. אני אצא בכל מדינת ישראל, בכל הרחובות. עוד לא התחלתי עם זה. רוצים לקחת מהחיילים כדי להעביר לחיילים הקרביים. אני אומר: לחיילים הקרביים - כן, אבל על חשבון מדינת ישראל.

זה לא נושא הדיון כרגע. לכן אני לא נכנסת לגופם של דברים.

גברתי, את צודקת, אבל היות ונגעת בנושא הוא לא היה יכול שלא להתייחס לזה. אבל גברתי צודקת.

אני יושב-ראש ההנהלה הציבורית של הקרן לחיילים משוחררים. הדברים האלה הם הרי לא כפשוטם. הצעת חוק בת עמוד אחד, תוך יום אחד. אתמול בשמאל ימין הקפיצו אותנו לממשלה, היום בשמאל ימין מקפיצים אותנו לפה. הדברים הם לא פשוטים.

רק אתמול קיבלת הזמנה?

אתמול הייתי בוועדת השרים, כתוצאה מכך שחבר הכנסת רענן כהן לקח את הצעת החוק הממשלתית, שיכפל אותה ושינה בה כל מיני דברים. שמאל ימין.

האם הוועדה הזאת עשתה לך שמאל ימין או עשתה לך תס"ח? לא. מהוועדה קיבלתם הזמנה כבר מזמן.

תרגילי תס"ח גמרתי לעשות לפני הרבה שנים. הייתי 35 שנים בביזנס הצבאי.

הדברים הם לא כפשוטם. אני לא מציע שכך נטאטא את הדברים מתחת לשטיח. באים ואומרים שיש פה הצעה שהיא לכאורה פשוטה. מה ההבדל? 32 או 36 חודשים. מתמרנים אותנו למצב שיגידו שאנחנו נגד החיילים, שיקבלו פחות כסף וכל מיני דברים כאלה. אני חושב שזה דבר לא נכון ולא ראוי. זה גם לא יקדם אותנו.

אגב, הקרן הזאת היא קרן של משרד הבטחון?

הקרן היא מכוח החוק. יש לה הנהלה ציבורית.

אני הקמתי את הקרן הזאת, שנקראת "חוק חיילים משוחררים". היא המשיכה לעבוד על-פי הצעתי. הוועדה הזאת התחילה לפעול כשבראשה עמד האלוף במילואים משה נתיב ומר נחמיה דוידי החליף אותו. כאשר בראש הקרן עמד מר משה נתיב הוא דאג לחיילים המשוחררים. יש לי הרגשה שאני שומע כל מיני צלילים כאילו יש חיילים טובים וחיילים רעים. אם במדינת ישראל יתחילו להיות הפערים האלה בין חיילים טובים לחיילים רעים אנחנו נמצא עצמנו בחברה במצב של ריסוק חברתי. אסור לנו לעשות את זה. זה מה שהולכים ליצור פה.

מה שאומרים: יש חיילים קרביים ויש חיילים שהם ג'ובניקים. לי היה ילד כזה שהיה קרבי, קרבי מאוד אפילו, ביחידה שנלחמה בלבנון במשך שנתיים רצופות, והיה לי ילד שהיה ג'ובניק ועבד כמכונאי רכב. כנראה - אני עוד לא מכיר את הצעת החוק הממשלתית - שהצעת החוק רוצה להיטיב עם הקרביים ולא עם הג'ובניקים.

אני רוצה שיירשם בפרוטוקול, יש לי הצעת חוק שהגשתי מזה שתי כנסות, כדי להעלות לחיילים הקרביים את המענק ב-70%-80% מהמענק של החייל הרגיל, ואותו דבר לחייל עוזר לחימה. כולנו מסכימים להצעה הזאת. היא נכונה, היא אמיתית, היא צריכה להיות. רק אני אומר, את התוספת הזאת - שמסתכמת ב-50 מיליון שקל - מדינת ישראל צריכה להקציב, ולא על חשבון החיילים. זה כל השוני בין ההצעה הממשלתית להצעה שלי.

חבר הכנסת רענן כהן, גברת תמר אינדיג אמרה שהיתה הסכמה בינך לבין הממשלה, לבין חבר הכנסת אופיר פינס-פז, שההצעה הזאת לא תמשיך טרם תגיע הצעת החוק הממשלתית. האם אתה סבור שאפשר להמשיך עם זה ולרוץ עד הקריאה השניה?

אפשר להתקדם בהליכי החקיקה. לגבי ההצעה הזאת היו הרבה דיונים. ההצעה הזאת יכולה לרוץ קדימה משום שגם הממשלה באישון לילה הביאה הצעת חוק, חוק חיילים משוחררים - -

לא באישון לילה. זה היה אחרי שנתיים של עבודה.

- - אפילו מבלי שאני ידעתי שהיא הביאה אותה. אף אחד לא אמר לי שחוק חיליים משוחררים הובא לישיבה. מצאו לנכון לא לתאם איתי ולהגיע עם הצעת חוק מסויימת, שכל מטרתה לפגוע בחיילים המשוחררים. אני לא אתן בשום מקרה לפגוע בחיילים, עם כל הכבוד.

אני רוצה להקדים ולומר, אמרתי את זה לחבר הכנסת רענן כהן שלשום בלילה בשיחת טלפון: זכויותיו מרובות מאוד בעולם הזה ובעולם הבא בכל מה שקשור בחוק חיילים משוחררים.

והקרן עומדת לו לעולם הבא.

על הדבר הזה אין חולק ואין עוררין. אני מאוד מבקש מחבר הכנסת רענן כהן להימנע מהערות תקיפות ואישיות. נאמרו פה דברים שהיו יכולים לפגוע. לא לחבר הכנסת רענן כהן ולא לי מתאים לרדת לרמה הזאת.

לדון בהקשר הזה היום, במשך שעה, כאשר במשך שנתיים מונחת הצעה ומסיבות שאף אחד לא אשם בהן, מסיבות אובייקטיביות, היו עיכובים? יש שתי הצעות: הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק של חבר הכנסת רענן כהן. הן הצעות מאוד דומות, הייתי אומר אפילו זהות. הנושא היחיד שבו יש הבדל ביניהן הוא הנושא של 50-55 מיליון שקל, האם משלמים אותם או לא משלמים אותם לחיילים העורפיים. או בלשונו של חבר הכנסת רענן כהן, האם מורידים או לא מורידים מהחיילים העורפיים. זה נושא מאוד מאוד כבד.

למה צריך לדון בזה שנתיים? למה אי אפשר לסיים את הדיונים תוך 3-6 חודשים?

זה כבר 4 שנים.

אסביר, אשים את האמת במערומיה כי היא באמת עירומה. גמרנו את כל הדיונים בהצעת החוק. הסתבר פתאום שכתוצאה מהגדרות לא מדוייקות ושלמות - אני צריך להיות מאוד זהיר בלשוני - הגדרות האוכלוסיה של הלוחמים ותומכי הלחימה, כפי שנמסרו לנו על-ידי הצבא, לא היו נכונות. נעשתה עבודה מאוד גדולה ויסודית. הקימו מערכת ממוחשבת מיוחדת לכתוב זכאויות לכל חייל לגבי כל יום, איפה הוא היה ומה הוא יקבל. פתאום הסתבר שההצעה פרצה את התקציב בסכום של עשרות מיליונים. כל העסק הזה הוכן. אני נתתי את הבטחתי ואת מילתי האישית, אחרי 35 שנת ניסיון במינהלת כוח-אדם: לא תעבור ההצעה הנ"ל מבלי שהדבר יהיה בדוק עד הדבר האחרון. היום אני שם את ידי: הדבר הזה הוא בדוק. בואו לא נטאטא את הבעיה מתחת לשטיח.

מר דוידי, אני לא רוצה לטאטא את הבעיה אבל אני רוצה לקדם את העניין. אני חושב שאני עוזר גם להצעת החוק הממשלתית. אני לא דוחה את הצעת החוק הממשלתית ויכול להיות שאני אסמוך עליה את ידי. נאשר את ההצעה הזאת ובמקביל תבוא אלינו הצעת החוק הממשלתית ואז נצרף את שתי ההצעות ונדון עליהן כמכלול.

אם הצעת החוק הממשלתית באמת תגיע אלינו, הנה מה טוב, נתייחס להצעת החוק הממשלתית על-פי מה שהיא אומרת. אם היא לא תגיע, המשמעות היא - סלח לי על המלה הבוטה - שיש שם בטלנים, שמי שצריך לטפל בנושא הזה לא עושה את מלאכתו נאמנה ולכן אני צריך לרוץ קדימה עם העסק הזה. זה לא סותר.

אני רוצה להקשות. זה בהחלט סותר. קודם כל לגבי הצעת החוק הממשלתית, אני מקווה ומבקש שזה יטופל באותו הקצב כמו הצעת החוק של חבר הכנסת רענן כהן, שמלמד אותנו איך מטפלים בהצעות בקצב זריז.

אגב, זה לא תלוי בחבר הכנסת רענן כהן. זה תלוי ביושב-ראש הוועדה.

אבל הוא המנוע. מנוע גדול.

הוא המנוע של כל ההצעות בנושא חיילים משוחררים ובכל הנושא הזה. אני משתדל מאוד בוועדה שלי שלא ישאר אף לא חוק אחד בצנרת שלא יהיה מטופל.

כשאני אומר שלחבר הכנסת רענן כהן יש זכויות בעולם הזה ובעולם הבא, אני מתכוון לדבר הזה.

מר דוידי, מעבר לפרגון, מה לא בסדר בהצעה שלי: שאת זה אנחנו נעביר עכשיו. במילא נמשיך לדון על זה רק אחרי הפגרה. עד אחרי הפגרה מהיום יש לנו עוד חודש וחצי ואולי חודשיים. אני מניח ומקווה שאם הממשלה באה בידיים נקיות בשביל לפתור את הבעיה הזאת - תהיה מונחת על שולחן הוועדה הצעת החוק של הממשלה. ואזי נצרף את הצעת החוק של הממשלה להצעה הזאת ונדון על זה במסלול אחד. לא צריך לחכות.

אם יהיו שם אנשים שלא יטפלו בנושא כפי שצריך, אז הצעת החוק הזאת תמשיך לרוץ. אני מניח, מתוך הניסיון שלי זה מזרז, זה משמש כמעין קטליזטור לממשלה לטפל בנושא. אני לא בקיא, אתה בקיא טוב ממני במה שאומרת הצעת החוק הממשלתית, אבל זה רק יזרז את האנשים המזורזים. איך אנחנו אומרים, חבר הכנסת הרב נסים זאב? אין מזרזים אלא למזורזים.

אני מוכרח לומר מלה אחת כמנהל הקרן. הרישא של דברי חבר הכנסת רענן כהן היא נכונה. הייתי שותף גם ב-1994 ואז באמת משרד הבטחון ורשויות הצבא הציגו את הדברים כך שקיצור השירות יעמוד ויהיה בצורה הזאת. אנחנו חשבנו באמת שתוך 3 שנים נדע איפה הדברים עומדים. מאז חקיקת החוק הזה עברו 5 שנים. בגלל בעיות שלנו, שהזכיר אותן מר נחמיה דוידי, הצעת החוק הממשלתית התעכבה ולכן הדברים האלה נמשכו. חיילים שמשרתים 36 חודשים למעשה מקבלים עד עצם היום הזה בגין 32 חודשים. אבל הרישא של דברי חבר הכנסת רענן כהן היא יותר נכונה מנכונה בעניין הזה.

אם כך, האם נציג האוצר אומר שהעלות היא 80 מיליון שקל?

כן.

העלות הזאת תבוא מסעיף השתתפות בשיפוי מעסיקים. אני מעלה את הנושא הזה להצבעה. אנחנו נאשר את ההצעה הזאת להכנה לקריאה ראשונה.


הצבעה על אישור הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - פקדון ומענק), התשנ"ט-1999

בעד - 2
אין מתנגדים
הצעת החוק נתקבלה, להעברה לקריאה ראשונה.


ברוב קולות הצעת החוק עברה לקריאה ראשונה.

אני הצעתי שהתשלום יהיה שנה קודם, תשלום רטרואקטיבי, מכיוון שבמשך 3 שנים כבר דנים בעניין.

כשחבר הכנסת רענן כהן דיבר איתי והציג לי את הדברים אמרתי לו ישר - אני עדיין לא בקיא ויכול להיות שאני אראה פן אחר כשאני אראה את הצעת החוק הממשלתית - שאם גזלו מהם אז יש מקום להחזיר להם את זה. אבל את זה נעשה בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השניה והשלישית, במידה ונחשוב שיש מקום לנושא הזה.

אני מציע שנעשה לפחות החזר רטרואקטיבי לשנה אחת. לא הייתי רוצה לקבוע עכשיו 5 שנים.

חבר הכנסת נסים זאב, מדובר כרגע רק על הקריאה הראשונה. כשזה יגיע לדיון לקראת הקריאה השניה והשלישית זה יידון שוב.

אם כן, אישרנו את הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון - פקדון ומענק), התשנ"ט-1999 של חבר הכנסת רענן כהן. אנחנו נכין את זה לקריאה ראשונה, בתקווה שהממשלה תגיש לנו את הצעת החוק שלה. אין מזרזין אלא למזורזים. מר דוידי, אני מקווה שאתה תתרום שם את תרומתך הסגולית, כדי שהם יביאו לנו את הצעת החוק תוך חודשיים ונוכל לדון בזה ביחד. תודה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30