פרוטוקולים/עבודה/249



פרוטוקולים/עבודה/249
ירושלים, ח' ב אדר ב, תש"ס
15 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 88

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט"ז באדר א' התש"ס (22 בפברואר 2000), שעה 10:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
נסים זאב

אלי אביר - יועץ משפטי, משרד התחבורה
שרית זוכוביצקי-אורי - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
דוד גרינברג - ראש אגף צ.מ.ה., משרד התחבורה
חוה בן-ארי - מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה
טניה אדלשטיין - הסתדרות המהנדסים

שירלי אברמי

משה בוטון

הלית ברק

חפציבה צנעני

תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון), התשנ"ט-1999.

תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון), התשנ"ט-1999

אני פותח את הישיבה. על סדר-היום: תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון), התשנ"ט-1999.

אני דוד גרינברג, הממונה על יחידת ציוד מיכני הנדסי במשרד התחבורה באגף הרכב, ואציג את השינויים הנדרשים. היחידה הזו הועברה למשרד התחבורה ממשרד השיכון והבינוי, מע"צ, ב-1 באפריל 1995, ועם הזמן ראינו שיש דברים שאינם ברורים דיים ומעוררים הרבה שאלות וכעס מצד הציבור וזה גם פוגע בסדרי העבודה. על כן, ביצענו את מה שביצענו, ואפרט זאת כאן.

אתחיל מסעיף 2 האומר: "במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות...", ומה שיש קודם לו זה עניין של מלה פה ומלה שם, ואין הרבה מה לפרט כאן. לגבי מסירת פרטים בתקנה בסעיף 3, כפי שבא לידי ביטוי כיום, היא תקנה מאד מסורבלת ומאד לא ברורה, ולא ברור למחזיק בציוד מתי ואיך ואם בכלל הוא צריך לשלם אגרה. אנו נתנו לזה פה פירוש, קרי הוא חייב בעת הרישום לשלם את האגרה, ומדי שנה - לשלם אגרה בדומה למודל שקיים.

קחו בחשבון שאיננו כל כך בקיאים בזה. על מה הוא משלם אגרה?

אני חוה בן-ארי, מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה. בין היתר, אני ממונה עם על יחידת צ.מ.ה., ודוד גרינברג הוא הממונה הישיר על היחידה. ציוד מיכני הנדסי הוא ציוד כבד לעבודות עפר לבניה, שנקרא: OF ROAD VEHICLE. למעשה, הוא לא אמור לנוע על הכבישים. בכל זאת, הוא מחולק לשלושה: ציוד עם גלגלים שיכול בתנאים מסויימים לעלות על הכביש, ציוד עם שרשראות - זחלי, ומלגזות. המלגזות מהוות כ-40% מסך-הכל הציוד. מדובר בסך-הכל ב-50 אלף כלים כאלה.

למה יש לרשום אותם? אם שמתם לב, הם נרשמים בלוחית שחורה ולא בלוחית הצהובה בה נרשמים כלי רכב. יש לנו מעקב ורישום אחרי הציוד הזה מכל מיני סיבות. אחת הסיבות העיקריות לכך שיש לנו את המירשם והמעקב אחרי הציוד הזה היא, שהצבא מגייס כ-80% או 90% מהציוד הזה לצרכיו בכל מיני שעות ובעיקר בעת מלחמה. את מה שהצבא לא מגייס המשק לשעת חירום מגייס. המעקב, הרישום וכו' נעשים קודם מתוך צרכים של המדינה. אם מישהו מוכר ומעביר בעלות או מוציא מהארץ, אנו צריכים כל הזמן להיות עם היד על הדופק. יש לדעת מה כמות הציוד, איפה הוא נמצא, מי הבעלים וכו'.

האם משרד הרישוי עושה זאת כמו לרכב פרטי או שיש לכם מנגנון אחר?

זה, בדיוק, מה שרוצים להוסיף כאן.

למעשה, חלק מהשינויים פה, כדברידוד גרינברג, זה לאחר שקלטנו את היחידה ב-1995. זה התנהל אחרת במע"צ. לקחנו את המודל של הרכב והעתקנו איפה שזה התאים לציוד הזה. תראו, שלאורך כל הדברים ניסינו לעשות מודל דומה לרכב איפה שזה התאים.

על מה מדובר לגבי האגרות? האם זה בזמן ההעברה? האם עצם הרישום חייב העברה?

כל ציוד מיכני הנדסי חייב ברישום אצל הרשם.

האם הרישום עצמו מחוייב באגרה?

הרישום עצמו מחוייב באגרה.

כן. גם ברכב אתה מחוייב.

אני לא מחוייב באגרה, אלא אם אני מחדש רשיון.

האגרה היא תוצאה של איזה שהם שירותים שנותן לך השלטון, והציוד הזה מקבל כמעט את אותם שירותים כמו רכב.

למשל: אגרת TEST.

יש TEST אחת לשנה.

אז, הם משלמים.

ציוד מיכני כבד צריך TEST.

גם הרישום כשלעצמו - קניתי מלגזה חדשה, ואני צריך לרשום אותה על שמי.

אתה רושם זאת פעם ראשונה, ואתה מקבל לוחית. אם קנית חדש, וזה הגיע אליך וקנית את זה מהיבואן או שעשית יבוא אישי, כאשר זה מגיע לארץ זה נרשם. אתה מקבל רשיון, ואתה משלם אגרה.

גם ברכב חדש אתה משלם אגרה.

מה היה הנוהג עד היום, לפני השינוי?

הנוהג הזה קיים. עשינו פה תיקונים, ראשית - משום שאתם רואים שהתקנות הן משנת 1959, ולא תיקנו אותן מאז, והיה אנכרוניזם בתקנות, ושנית - חלק מהתקנות האלה התאמנו לרכב. דוגמא בולטת מאד, שדוד גרינברג יציג: כל 50 אלף הכלים האלה ב-1 באפריל מקבלים אגרה, וזו מעמסה איומה. עשינו כמו הרכב: "קנית ביולי - החידוש שלך ביולי, קנית באוגוסט - החידוש שלך באוגוסט". שינינו דברים מהותיים, שהשתנו בתפיסה של איך לבנות את הציוד.

אני מציע שתפרט את העקרונות, ללא כניסה לכל תקנה.

כלומר, את הדברים החשובים.

הפרינציפ ברור, והדברים ברורים. מהות הסיפור היא ליעל את המערכת.

העקרונות באים להביא לפשטות ולהבנה, כדי שהציבור יידע מה חובותיו כלפי המימסד. זה בא לידי ביטוי בזה שהוא מחוייב מדי שנה לחדש את רשיונו, על-פי המשלוח שאנו מבצעים אליו, לשלם אותו ולבצע רישוי בהתאם, בדומה למודל הרכב. אנו גם הבהרנו לציבור דברים שלא היו ברורים לו, שגם נושא העברת בעלות מתקיים כפי שמבוצע לגבי רכב. גם היום, אנו מתמודדים עם זה. כלים עוברים מיד ליד, ואנשים, לטענתם, לא מודעים לזה.

האם אתם גם מפרסמים בעיתונות או בכלי התקשורת מה חובה על האזרח לעשות או שאתם שולחים לו הביתה?

בעל הציוד מקבל זאת. בדומה לרכב, ניצלנו את הרשיון שמגיע אליו הביתה אחת לשנה כדי לתת לו כל מיני מסרים.

שם הוא יידע מה לעשות.

לא מדובר בכלל ישראל, אלא בכלל האנשים שמשתמשים בציוד הזה. אנו מגיעים אליו בכל מיני דרכים מגיעים באמצעות היבואן או בדרכים אחרות.

זו עבירה פלילית, אם הוא לא מקיים את ההוראות האלה. לכן, הוא עליו להיות מודע.

בדיוק. האמת היא, שהתחלנו בבראשית. אני יכולה לספר, לגבי הציוד הזה, למשל, שהגיע אלינו, שרק 50% מבעלי הציוד שילמו אגרה.

אבל, בדרך כלל, אלה חברות - לא?

לא. מבחינת החלוקה, זה גם חברות וגם לא חברות. לא היתה אכיפה. הבעיה היתה אכיפה. קיבלנו את היחידה, והיא לא היתה בכלל ממוחשבת. היום, כל היחידה ממוחשבת, ואין נייר אחד ביחידה הזו. הכל במחשבים: העיקולים, השיעבודים וכו'. כלומר, זה פועל אחרת לגמרי.

מה היה הנוהל לגבי העברת בעלות לפני השינוי שאתם מבקשים כאן?

חלק ניכר מהאנשים לא היו מבצעים העברת בעלות, והחלק האחר הסתפק באיזו שהיא הודעה טלפונית שהתמסמסה בין המודיע לבין מקבל ההודעה.

זה בגלל שזה לא על רכב כמשמעותו באגרת רכב בפקודת התעבורה. הוא לא עלה על כביש.

לדוגמא: במשך שנתיים או שלוש שנים שלחנו מעטפות, וחזרו אלינו 15 אלף מעטפות של אנשים שלא עשו העברת בעלות והמשיכו לשלוח להם. הבולים לבדם עלו 15 אלף ש"ח. הלכנו למשרד המשפטים.

האם זה היה באחריות משרד השיכון?

כן, אך הם גם היו מסכנים. כל הזמן אמרו, שיעבירו להם, וזה לא הנושא. אנו לקחנו 15 אלף בעלי חוב ומחקנו אותם, כי המשיכו לשלוח להם והם לא עשו העברת בעלות.

אבל, אם כל הכלים פה הם כלים ממונעים, איך זה יכול להיות?

הם לא רכב כמשמעותם בפקודה, כך שהם לא היו צריכים אגרת רשיון ממשרד הרישוי אלא היה להם הסדר אחר.

ראיתי את הרשימה. האם מי שהיה טרקטורן לא צריך לשלם?

לא. דרך אגב, טרקטור נמצא במשרד השיכון.

מדובר על ציוד מיכני כבד.

יש חמש קבוצות שנרשמות כציוד מיכני הנדסי. יש חמש משפחות כלים שיכולים להיות גם משפחה של ציוד מיכני הנדסי, והם לא נרשמים ברכב אלא בצ.מ.ה, וטרקטור זה אחד מהם.

מה הניע אתכם להביא זאת?

זו החלטת ממשלה. היתה החלטת ממשלה, והחליטו להעביר זאת ממשרד השיכון.

הם הסבירו.

זה כדי לעשות סדר.

אני מקווה, שגם לגבי הכלים שעוברים לרשות הפלשתינאית יש לכם רשימה מעודכנת.

יש לנו הקפדה גדולה.

כמה גניבות יש? אני מאמין, שהרשות מעבירה לכם רשימה מפורטת.

בקטע הרישומים מה שעבר להעברת בעלות לאוטונומיה לא חוזר אלינו. הוא לא יכול להירשם מחדש אצלנו. כלומר, הוא עבר לשם וזהו. הוא עובר בהעברת בעלות מסודרת, ודוד גרינברג יסביר זאת.

אנו קצת גולשים, אך לגבי נושא אוטונומיה מתבצע אקט העברת בעלות בדומה למה שמתבצע כאן, ובנוסף אנו דורשים את החזר הרשיון המקורי והלוחית, מוודאים שכל החובות שולמו כדת וכדין ומנפיקים טופס למתאם, בין אם בזה ברמאללה ובין אם זה בארז, והוא בתיאום עם הפלשתינאים מקבל את אותו מסמך. מכאן, כפי שאמרה הגברת חוה בן-ארי, הכלי נשאר שם לצמיתות. למעשה, זה חד-כיווני. זה נמכר, ולא חוזר יותר לכאן. אין העברת בעלות, אבל זה מתבצע בדיוק באותה מתכונת כמו שיש- - -

גם הנגנב לא חוזר לכאן.

הם די מקפידים. דוקא אנשים שבזמנו רכשו כלים ולא ביצעו העברת בעלות, כלומר קנו מתושבי המדינה, היום מזדרזים ומגיעים ואף משלמים את החובות בדיעבד ומבקשים את הנייר, כיון שהרשות דורשת מסמכים. אם אותו ערבי לא מסוגל להוכיח את מהות הכלי, הוא מוחרם ע"י הרשות.

זה לא בגלל שהם דואגים שלא יהיו גנבים, אלא בגלל שהם רוצים זאת לעצמם.

אני לא יודע, אך בפועל הם מגיעים ומבצעים.

דוקא בתחום הזה של הרצון, הם לא רוצים ציוד גנוב.

איפה סכומי האגרות כאן?

סכומי האגרות מופיעים בתוספת השניה, ואם אינני טועה יש לך את הדף האחרון.

מה עלות האגרה?

האגרה היא פועל יוצא של גודל הכלי וכוח סוס.

אנו מתבקשים לאשר גם את האגרות - נכון?

לא. זו ועדה אחרת.

גם אנחנו.

האגרות כבר אושרו. האגרות רצות כל הזמן, מדי שנה, ואלה לא אגרות חדשות.

הן צמודות למדד.

האם יש עידכון אוטומטי?

כן.

ממינהל הכנסות המדינה קיבלתי בסוף השבוע שעבר את האגרות המעודכנות, שבעצם מתעדכנות על בסיס המדד בין ינואר 1999 לינואר 2000.

בחוק כתוב שהאגרות צריכות להיות גם באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

כן, אבל אנו לא מבקשים שינוי באגרות. האגרות נשארות כפי שהן היו בעבר.

וזאת, עם מנגנון העידכון שהיה להן.

כן. לא נוגעים בזה.

יש שלושה סוגי אגרות, וזה מבוסס על כוחות הסוס של הכלי מבחינת עוצמתו וגודלו: אגרה אחת של 491 ש"ח לשנה הנוכחית, הקלנדרית, שתתחיל ב-1 במאי, אגרה שניה של 339 ש"ח ואגרה שלישית של 189 ש"ח שהיא כמעט זניחה ולא באה לביטוי.

האם זו אגרת רישום או אגרה שנתית?

בפעם הראשונה זו אגרת רישום, אך לאחר מכן זו מסירת פרטים, בדיוק מה שכתוב כאן, וזה מה שהיה סתום ולא ברור. לא היה ברור לאזרח שהוא מחוייב לשלם מדי שנה.

סעיף 3, בתקנות, מתייחס לתיקון תקנה 4: "האמור בתקנה 4 יסומן (א) ואחריו יבוא...".

מה קורה למי שלא משלם?

הם נתפסים, כאשר הם באים לעשות העברת בעלות, ומשלמים הכל אחורה עם קנסות. התחלנו להסדיר זאת. זה לא היה ממוחשב, וזה היה מופקר לחלוטין. אני חושבת, שהגדלנו את הכנסות האוצר במליונים מאז שזה עבר למשרד התחבורה. זה הולך לאט לאט, ויש מודעות.

השאלה היא האם משרד האוצר מעריך זאת.

אני אומרת שלא יעריך זאת, אלא שיחזיר לי את זה לתשתיות ולכבישים.

דוד גרינברג, עברתי על התקנות והן נראות לי סבירות בהעברת הבעלות, אגרת רישום ומסירת פרטים.

אין פה שינויים.

יש נושא חדש של השבתה, כלומרבאלו מקרים אפשר להשבית ואז להיות פטורים מאגרות.

זה, למשל, חדש.

עלי ללכת. אני תומך בהצעה ומברך עליה.

אדוני היושב-ראש, מתוך עיון בתקנות, התקנות האלה נראות סבירות, ואין פה דבר שהוא אכן מהפכני או שיש בו איזו שהיא פגיעה בבעלי הרכב. התרשמתי, שאכן הם עושים סדר בעניין.

אין פה שום שינוי שפוגע באזרח.

זה מה שאמרתי.

אנו נתנו לזה פרשנות, כי הדברים לא היו כתובים ולא היו ברורים ועלו שאלות.

הדברים ברורים. גברת בן-ארי הסבירה את הדברים בסדר לגבי מערך הרישוי הציוד הכבד. אם אין לכם מה להוסיף, הדברים ברורים לנו והוועדה מאשרת את התקנות.

אין מה להוסיף.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.



הישיבה ננעלה בשעה 10:49.