פרוטוקולים/עבודה/249
פרוטוקולים/עבודה/249
ירושלים, ח' ב אדר ב, תש"ס
15 במרץ, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 88
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט"ז באדר א' התש"ס (22 בפברואר 2000), שעה 10:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 22/02/2000
תקנות רישום ציוד הנדסי (תיקון), התשנ”ט-1999
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
נסים זאב
מוזמנים
¶
אלי אביר - יועץ משפטי, משרד התחבורה
שרית זוכוביצקי-אורי - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
דוד גרינברג - ראש אגף צ.מ.ה., משרד התחבורה
חוה בן-ארי - מנהלת אגף הרכב, משרד התחבורה
טניה אדלשטיין - הסתדרות המהנדסים
ד' גרינברג
¶
אני דוד גרינברג, הממונה על יחידת ציוד מיכני הנדסי במשרד התחבורה באגף הרכב, ואציג את השינויים הנדרשים. היחידה הזו הועברה למשרד התחבורה ממשרד השיכון והבינוי, מע"צ, ב-1 באפריל 1995, ועם הזמן ראינו שיש דברים שאינם ברורים דיים ומעוררים הרבה שאלות וכעס מצד הציבור וזה גם פוגע בסדרי העבודה. על כן, ביצענו את מה שביצענו, ואפרט זאת כאן.
אתחיל מסעיף 2 האומר: "במקום תקנה 3 לתקנות העיקריות...", ומה שיש קודם לו זה עניין של מלה פה ומלה שם, ואין הרבה מה לפרט כאן. לגבי מסירת פרטים בתקנה בסעיף 3, כפי שבא לידי ביטוי כיום, היא תקנה מאד מסורבלת ומאד לא ברורה, ולא ברור למחזיק בציוד מתי ואיך ואם בכלל הוא צריך לשלם אגרה. אנו נתנו לזה פה פירוש, קרי הוא חייב בעת הרישום לשלם את האגרה, ומדי שנה - לשלם אגרה בדומה למודל שקיים.
ח' בן-ארי
¶
אני חוה בן-ארי, מנהלת אגף הרכב במשרד התחבורה. בין היתר, אני ממונה עם על יחידת צ.מ.ה., ודוד גרינברג הוא הממונה הישיר על היחידה. ציוד מיכני הנדסי הוא ציוד כבד לעבודות עפר לבניה, שנקרא: OF ROAD VEHICLE. למעשה, הוא לא אמור לנוע על הכבישים. בכל זאת, הוא מחולק לשלושה: ציוד עם גלגלים שיכול בתנאים מסויימים לעלות על הכביש, ציוד עם שרשראות - זחלי, ומלגזות. המלגזות מהוות כ-40% מסך-הכל הציוד. מדובר בסך-הכל ב-50 אלף כלים כאלה.
למה יש לרשום אותם? אם שמתם לב, הם נרשמים בלוחית שחורה ולא בלוחית הצהובה בה נרשמים כלי רכב. יש לנו מעקב ורישום אחרי הציוד הזה מכל מיני סיבות. אחת הסיבות העיקריות לכך שיש לנו את המירשם והמעקב אחרי הציוד הזה היא, שהצבא מגייס כ-80% או 90% מהציוד הזה לצרכיו בכל מיני שעות ובעיקר בעת מלחמה. את מה שהצבא לא מגייס המשק לשעת חירום מגייס. המעקב, הרישום וכו' נעשים קודם מתוך צרכים של המדינה. אם מישהו מוכר ומעביר בעלות או מוציא מהארץ, אנו צריכים כל הזמן להיות עם היד על הדופק. יש לדעת מה כמות הציוד, איפה הוא נמצא, מי הבעלים וכו'.
ח' בן-ארי
¶
למעשה, חלק מהשינויים פה, כדברידוד גרינברג, זה לאחר שקלטנו את היחידה ב-1995. זה התנהל אחרת במע"צ. לקחנו את המודל של הרכב והעתקנו איפה שזה התאים לציוד הזה. תראו, שלאורך כל הדברים ניסינו לעשות מודל דומה לרכב איפה שזה התאים.
ח' בן-ארי
¶
האגרה היא תוצאה של איזה שהם שירותים שנותן לך השלטון, והציוד הזה מקבל כמעט את אותם שירותים כמו רכב.
ח' בן-ארי
¶
אתה רושם זאת פעם ראשונה, ואתה מקבל לוחית. אם קנית חדש, וזה הגיע אליך וקנית את זה מהיבואן או שעשית יבוא אישי, כאשר זה מגיע לארץ זה נרשם. אתה מקבל רשיון, ואתה משלם אגרה.
ח' בן-ארי
¶
הנוהג הזה קיים. עשינו פה תיקונים, ראשית - משום שאתם רואים שהתקנות הן משנת 1959, ולא תיקנו אותן מאז, והיה אנכרוניזם בתקנות, ושנית - חלק מהתקנות האלה התאמנו לרכב. דוגמא בולטת מאד, שדוד גרינברג יציג: כל 50 אלף הכלים האלה ב-1 באפריל מקבלים אגרה, וזו מעמסה איומה. עשינו כמו הרכב: "קנית ביולי - החידוש שלך ביולי, קנית באוגוסט - החידוש שלך באוגוסט". שינינו דברים מהותיים, שהשתנו בתפיסה של איך לבנות את הציוד.
ד' גרינברג
¶
העקרונות באים להביא לפשטות ולהבנה, כדי שהציבור יידע מה חובותיו כלפי המימסד. זה בא לידי ביטוי בזה שהוא מחוייב מדי שנה לחדש את רשיונו, על-פי המשלוח שאנו מבצעים אליו, לשלם אותו ולבצע רישוי בהתאם, בדומה למודל הרכב. אנו גם הבהרנו לציבור דברים שלא היו ברורים לו, שגם נושא העברת בעלות מתקיים כפי שמבוצע לגבי רכב. גם היום, אנו מתמודדים עם זה. כלים עוברים מיד ליד, ואנשים, לטענתם, לא מודעים לזה.
מ' בוטון
¶
האם אתם גם מפרסמים בעיתונות או בכלי התקשורת מה חובה על האזרח לעשות או שאתם שולחים לו הביתה?
ח' בן-ארי
¶
בעל הציוד מקבל זאת. בדומה לרכב, ניצלנו את הרשיון שמגיע אליו הביתה אחת לשנה כדי לתת לו כל מיני מסרים.
ח' בן-ארי
¶
לא מדובר בכלל ישראל, אלא בכלל האנשים שמשתמשים בציוד הזה. אנו מגיעים אליו בכל מיני דרכים מגיעים באמצעות היבואן או בדרכים אחרות.
ח' בן-ארי
¶
בדיוק. האמת היא, שהתחלנו בבראשית. אני יכולה לספר, לגבי הציוד הזה, למשל, שהגיע אלינו, שרק 50% מבעלי הציוד שילמו אגרה.
ח' בן-ארי
¶
לא. מבחינת החלוקה, זה גם חברות וגם לא חברות. לא היתה אכיפה. הבעיה היתה אכיפה. קיבלנו את היחידה, והיא לא היתה בכלל ממוחשבת. היום, כל היחידה ממוחשבת, ואין נייר אחד ביחידה הזו. הכל במחשבים: העיקולים, השיעבודים וכו'. כלומר, זה פועל אחרת לגמרי.
ד' גרינברג
¶
חלק ניכר מהאנשים לא היו מבצעים העברת בעלות, והחלק האחר הסתפק באיזו שהיא הודעה טלפונית שהתמסמסה בין המודיע לבין מקבל ההודעה.
ח' בן-ארי
¶
לדוגמא: במשך שנתיים או שלוש שנים שלחנו מעטפות, וחזרו אלינו 15 אלף מעטפות של אנשים שלא עשו העברת בעלות והמשיכו לשלוח להם. הבולים לבדם עלו 15 אלף ש"ח. הלכנו למשרד המשפטים.
ח' בן-ארי
¶
כן, אך הם גם היו מסכנים. כל הזמן אמרו, שיעבירו להם, וזה לא הנושא. אנו לקחנו 15 אלף בעלי חוב ומחקנו אותם, כי המשיכו לשלוח להם והם לא עשו העברת בעלות.
מ' בוטון
¶
הם לא רכב כמשמעותם בפקודה, כך שהם לא היו צריכים אגרת רשיון ממשרד הרישוי אלא היה להם הסדר אחר.
ח' בן-ארי
¶
יש חמש קבוצות שנרשמות כציוד מיכני הנדסי. יש חמש משפחות כלים שיכולים להיות גם משפחה של ציוד מיכני הנדסי, והם לא נרשמים ברכב אלא בצ.מ.ה, וטרקטור זה אחד מהם.
ח' בן-ארי
¶
בקטע הרישומים מה שעבר להעברת בעלות לאוטונומיה לא חוזר אלינו. הוא לא יכול להירשם מחדש אצלנו. כלומר, הוא עבר לשם וזהו. הוא עובר בהעברת בעלות מסודרת, ודוד גרינברג יסביר זאת.
ד' גרינברג
¶
אנו קצת גולשים, אך לגבי נושא אוטונומיה מתבצע אקט העברת בעלות בדומה למה שמתבצע כאן, ובנוסף אנו דורשים את החזר הרשיון המקורי והלוחית, מוודאים שכל החובות שולמו כדת וכדין ומנפיקים טופס למתאם, בין אם בזה ברמאללה ובין אם זה בארז, והוא בתיאום עם הפלשתינאים מקבל את אותו מסמך. מכאן, כפי שאמרה הגברת חוה בן-ארי, הכלי נשאר שם לצמיתות. למעשה, זה חד-כיווני. זה נמכר, ולא חוזר יותר לכאן. אין העברת בעלות, אבל זה מתבצע בדיוק באותה מתכונת כמו שיש- - -
ד' גרינברג
¶
הם די מקפידים. דוקא אנשים שבזמנו רכשו כלים ולא ביצעו העברת בעלות, כלומר קנו מתושבי המדינה, היום מזדרזים ומגיעים ואף משלמים את החובות בדיעבד ומבקשים את הנייר, כיון שהרשות דורשת מסמכים. אם אותו ערבי לא מסוגל להוכיח את מהות הכלי, הוא מוחרם ע"י הרשות.
ד' גרינברג
¶
ממינהל הכנסות המדינה קיבלתי בסוף השבוע שעבר את האגרות המעודכנות, שבעצם מתעדכנות על בסיס המדד בין ינואר 1999 לינואר 2000.
ד' גרינברג
¶
יש שלושה סוגי אגרות, וזה מבוסס על כוחות הסוס של הכלי מבחינת עוצמתו וגודלו: אגרה אחת של 491 ש"ח לשנה הנוכחית, הקלנדרית, שתתחיל ב-1 במאי, אגרה שניה של 339 ש"ח ואגרה שלישית של 189 ש"ח שהיא כמעט זניחה ולא באה לביטוי.
ד' גרינברג
¶
בפעם הראשונה זו אגרת רישום, אך לאחר מכן זו מסירת פרטים, בדיוק מה שכתוב כאן, וזה מה שהיה סתום ולא ברור. לא היה ברור לאזרח שהוא מחוייב לשלם מדי שנה.
סעיף 3, בתקנות, מתייחס לתיקון תקנה 4: "האמור בתקנה 4 יסומן (א) ואחריו יבוא...".
ח' בן-ארי
¶
הם נתפסים, כאשר הם באים לעשות העברת בעלות, ומשלמים הכל אחורה עם קנסות. התחלנו להסדיר זאת. זה לא היה ממוחשב, וזה היה מופקר לחלוטין. אני חושבת, שהגדלנו את הכנסות האוצר במליונים מאז שזה עבר למשרד התחבורה. זה הולך לאט לאט, ויש מודעות.
מ' בוטון
¶
אדוני היושב-ראש, מתוך עיון בתקנות, התקנות האלה נראות סבירות, ואין פה דבר שהוא אכן מהפכני או שיש בו איזו שהיא פגיעה בבעלי הרכב. התרשמתי, שאכן הם עושים סדר בעניין.
היו"ר י' פרץ
¶
הדברים ברורים. גברת בן-ארי הסבירה את הדברים בסדר לגבי מערך הרישוי הציוד הכבד. אם אין לכם מה להוסיף, הדברים ברורים לנו והוועדה מאשרת את התקנות.