פרוטוקולים/עבודה/248



פרוטוקולים/עבודה/248
ירושלים, ח' ב אדר ב, תש"ס
15 במרץ, 2000

הכנסת הארבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ט"ז באדר א' התש"ס (22 בפברואר 2000), שעה 09:30

חברי הוועדה: יאיר פרץ - מ"מ היו"ר
תמר גוז'נסקי
גנאדי ריגר

איילת זלדין - עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה והרווחה
מירב שבירו - אגף הפיקוח, משרד העבודה והרווחה
תמר פינקוס - תובעת ראשית, משרד התעשיה והמסחר
יצחק קמחי - עו"ד, המועצה להגנת הצרכן
לימור סלומון - עו"ד, המועצה הלאומית לשלום הילד
נועה חקלאי - המועצה הישראלית לצרכנות
יעל שאואט - המועצה הישראלית לצרכנות
שמעון קינן - הנוער העובד והלומד

שירלי אברמי

משה בוטון

הלית ברק

חפציבה צנעני

תקנות הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)
(תיקון), התש"ס-2000.

תקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת)
(תיקון), התש"ס-‏2000

אני פותח את ישיבת הוועדה. אני מתנצל בשם היושב-ראש, שנאלץ לנסוע אם ראש הממשלה, מר אהוד ברק, למצפה-רמון כדי למצוא מקומות עבודה. על סדר-היום: התקנת תקנות עבודת הנוער תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התש"ס-2000, בהן נאמר: "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 27 ו-42 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המועצה לענייני נוער עובד...". שמעתי שלא היתה התייעצות כזו.

כן היתה.

עוד נאמר: "...ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה...". גבירתי, היועצת המשפטית, הציגי את התקנות.

אתן קצת רקע לתקנות, אך ברצוני להזכיר שלפני שנה אנו התקנו תקנות שנגעו בהעבדת ילדים בהופעות ובפרסומות ותקנות שנגעו בתיווך להעבדת ילדים. התקנות שהותקנו, תקנות העבדת הנוער ותקנות התיווך - הוועדה חשבה שמדובר בתקנות מאד חדשניות וביקשה להתנות אותן לתוקף של שנה ולאחר שנה נבוא לוועדה ונראה מה המצב. לגבי תקנות העבדת הנוער, היינו פה לפני כחודש ואנו נתנו להם תוקף של צמיתות, מכיון שראינו שהתקנות נקלטו היטב בציבור ושירתו את המטרה למענה הותקנו.

איך את יודעת שהם נקלטו טוב בציבור?

היה על זה דיון ארוך בוועדה, כאשר אנו הצגנו את כל פעילות המשרד. אינני מדברת על התיווך, אלא על תקנות ההעבדה.

היו שני סטים. לגבי זה, קיבלנו דיווח, והיינו מרוצים ממנו ואישרנו זאת. עכשיו, אתם רוצים להאריך זאת לעוד תקופה של שנה.

אנו מגיעים לתקנות התיווך, שיש לי אותן פה, שהיו תקנות הרבה יותר בעייתיות מבחינת משרד העבודה. אנו גילינו, שמדובר בנושא שיש לו פן צרכני חזק מאד, שזה כל נושא ה-BOOKING עליו כולם יודעים. למעשה, תיקון החוק בא לנסות לפתור את הבעיה. התיקון נכנס דוקא לחוק עבודת הנוער, ולא הוכנס משום מה לחוק הגנת הצרכן למרות שיש בו פנים של הטעיית צרכן כאשר הצרכן הוא בעצם ההורה של הילד שנדרש לשלם סכום מאד גדול בשביל ה-BOOK.

אנו, במהלך השנה הזו, בדקנו את המצב בשטח. פנינו למשרד התעשיה והמסחר וביקשנו ממנו שיתוף פעולה בנושא. היתה אפילו פניה של שר העבודה והרווחה לשר התמ"ס בנושא. לשמחתי, היום, אנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד התמ"ס. הנושא הזה לא יכול להיות בטיפול של משרד אחד, מכיון שבעקבות התקנות שלנו החברות קראו את התקנות היטב והתאימו עצמן לתקנות. למשל, אנו, בתקנות כתבנו שאסור להתנות את התיווך בקניית נכס או שירות מהמתווך, ומה שהן עשו הוא שהן התפצלו לשתי חברות: חברה אחת מוכרת את ה-BOOK, וחברה אחת עושה את התיווך.

אנו, יחד עם משרד התמ"ס וגם המשטרה, עורכים בדיקות של הנושא. לכן, מה שאנו מבקשים מהוועדה הוא לא לתת לתקנות תוקף קבוע. אנו רוצים להכניס הרבה מאד שינויים בתקנות. קיבלתי רק הרגע את הערות המועצה לצרכנות, אך אני יכולה להגיד שבנוסח הראשוני שרציתי להעביר היה גם הכנסת נושא הגנת הצרכן אם המתווך הורשע בהגנת הצרכן. אבל, מכיון שזה נושא מורכב שדורש התייעצות מורכבת יותר, החלטנו שבשלב זה אנו רק נאריך את התקנות כי הן יפקעו ב-24 בחודש ובמהלך השנה הזו נבוא לוועדה עם הצעות לתיקונים על מנת לנסות לפתור את הבעיה הזו, כאשר ברור לכולם שהתקנות כרגע לא מספיק טובות כדי לפתור זאת ויש עדיין חורים. אני מסבירה, שלא הכל בתחום פעילות המשרד שלנו.

התייעצות עם המועצה - עשינו כינוס עם המועצה, ישבנו איתם ארוכות על תקנות ההעבדה והסברנו להם את כל הנושא. לצערי, בשלב זה, לא היה ברור עדיין מה אנו עושים עם תקנות התיווך, ולא יכולנו באותו כינוס להעלות את נושא ההארכה. כאשר ראינו שהזמן דוחק והתקנות יפקעו, פנינו בכתב לכל חברי המועצה. שלחנו לכולם פאקסים, וגם קיבלתי תגובות מהתאחדות התעשיינים, ממשרד החינוך, מהשלטון המקומי ומהתאחדות בעלי המלאכה. לדעתי, כן התקיימה התייעצות. אם משום מה הפאקס לא הגיע לנוער העובד, זה לא ברור לי למה כי אנו שלחנו. אני יודעת, שיש איזו שהיא בעיה בכתובות שאולי נתנו לנו בפאקסים, אבל התייעצות בכתב נעשתה. זה נשלח לכולם, ויש לי גם את התשובות.

מה זו "התייעצות"?

התייעצות זה שאני פניתי אליהם, הסברתי להם שאנו הולכים להאריך אותן וביקשתי שאם יש להם הערות יאמרו אותן. כתבתי להם, שאנו מצויים בלחץ זמן. פניתי לכל נציג ונציג במועצה.

האם קיבלת הערות מהמועצה לענייני נוער עובד?

הנה, יש לי פה למשל תשובה: "לאיילת, שלום. אין לנו הערות. בהצלחה, משרד החינוך". המועצה לענייני נוער עובד מורכבת מנציגי גופים שונים, ואין שם מישהו. אין יושב-ראש מועצה.

המועצה בעצמה צריכה להביע דעה של המועצה, ולא כל אחד ואחד לחוד. המועצה היא גוף.

המועצה היא גוף, שאני צריכה להתייעץ איתו.

נכון. הוא מורכב מאנשים. עם מי מתייעצים? פונים למזכיר המועצה.

אין יושב-ראש.

האם אין יושב-ראש? אם כך, מי מכנס אותו?

אנו מכנסים אותם, כאשר אנו צריכים. יושבים כולנו ומתייעצים.

מי קובע את סדר-היום?

המועצה, כשאנו כינסנו אותם כדי להתייעץ איתם לנושא תקנות- - -

מי יושב-ראש המועצה?

הם לא מתכנסים באופן קבוע.

הם לא מתכנסים על בסיס קבוע. אנו מכנסים אותם.

נשמע את נציג הנוער העובד והלומד, אך אולי לפני כן בכמה מלים תספרי לוועדה מה קרה במהלך השנה הזו. מה היא הדינמיקה שנוצרה בין כל הגורמים ששותפים למהלך הזה של התקנות?

כמה בקשות להיתר תיווך קיבלתם?

לא קיבלנו.

אם כך, חבל על הזמן. אפשר לתלות זאת על הקיר ולהתפלל.

אנו חושבים, שאי אפשר לפתור את הבעיה הזו רק דרך התקנות שלנו, אך הן פן חשוב מאד בנושא.

אתם יודעים שיש אנשים שמתווכים, ואתם יודעים שאף אחד לא ביקש היתר לתיווך.

האם זו לא עבירה פלילית? זו עבירה פלילית. לפי התקנות, אסור להם לפעול.

לשם מה אנו עושים תקנות? האם זה נעשה רק כדי לצאת ידי חובה? כולם פועלים. אף אחד לא ביקש היתר, ואף אחד לא סגר את העסק.

אני מבין, שהכל ממשיך לזרום. אם כך, לשם מה יש להאריך את התקנות?

כן. אף אחד לא מבקש היתר. אם כך, לשם מה אנו עושים תקנות? לשם מה יש להאריך את התקנות? חבל על הזמן. כמה פקחים שלחתם למקומות האלה? האם יש לכם רשימה של המתווכים? האם אתם יודעים מי הם המתווכים?

לא, הם לא יודעים. אם לא פנו אליהם, איך הם יכולים לדעת?

אנו יודעים על שניים גדולים שעובדים בתחום.

אם אתם יודעים שהם לא ביקשו רשיון, למה לא סגרתם אותם? לשם מה אתם מביאים לנו תקנות? אתם עושים צחוק מהעבודה. אתם לועגים לנו. אנו יושבים פה, מבזבזים זמן וחושבים מה יהיה כתוב בשורה שלישית למטה.

לא. אנו רק מבקשים להאריך את התקנות.

לשם מה להאריך אותן? אתם לא עושים איתן שום דבר.

אבל, אנו כן נעשה. אני מסבירה, שלא יכולנו לעשות לבד. אי אפשר להפיל את כל הנושא הזה על משרד העבודה ולצאת כך ידי חובה.

מה זאת אומרת? התקנות מטילות זאת על משרד העבודה.

כמו שאנו רואים זאת, זה לא משהו שקורה לילדים. נושא העבדת הילדים מוסדר בתקנות שלנו, ואנו פעלנו ופועלים ואנו מקפידים על כל הנושאים שקשורים לילדים. תקנות התיווך מדברות רק על החלק שהילד מתחבר למפיק, ובחלק הזה אין שום פגיעה בילד. אם יש איזו שהיא פגיעה, זו פגיעה בכיס ההורים שבעקבות זאת לוקחים מהם כסף על ה-BOOK.

מי אמר לך שאין פגיעה בילד? האם עשית מחקר פסיכולוגי?

איזו פגיעה יש בילד?

האם את חקרת את הנושא, שאת קובעת שאין פגיעה בילד? אם מביאים את הילד ואומרים לו שיהיה סטאר בטלויזיה, ועושים ממנו צחוק - האם זו לא פגיעה בילד? האם את מבינה מה זה עושה לילד או לילדה שאומרים להם שיהיו כוכבים בהוליווד, ובסוף הוא או היא חוזרים לכיתה ה3 בבית-הספר?

יש ציפיות.

האם מישהו בדק האם זה גורם לילדים? תגידי "אינני יודעת אם זה גורם נזק", אך מה את קובעת שזה לא גורם נזק? אם זה לא גורם נזק לילדים, למה אנו בכלל מתעסקים בזה? מה אכפת לנו? האם זה רק בגלל שההורים מפסידים כסף? האם לשם כך אנו עושים תקנות? נקודת המוצא היתה להגן על הילדים, ולא על כיס ההורים.

אם ילד יירשם בסוכנות תיווך ויגידו לו: "נחפש לך עבודה", והוא לא ימצא עבודה, אז אני לא אתן לתווך אותו? האם אני יודעת מראש אם ימצאו לו עבודה או לא?

סוכנות צריכה לקבל אצלך רשיון. אבל, היא לא ביקשה ממך רשיון, ואת יודעת את שמה ואת לא שלחת לשם פקח ולא סגרת אותה. למה?

ההיתר צריך להיות לילד. אלה לא רשיונות לסוכנויות. החוק דורש, שההיתר יהיה ספציפי לילד.

זה בתקנות המקוריות.

בתקנה המקורית זה לילד.

התקנות נבנות רק מהחוק, והחוק לא מדבר על רישוי סוכנויות אלא על כך ש"רשאי שר העבודה והרווחה לתת היתר לתקופה מוגבלת לתיווך להעבדתו של ילד פלוני בהופעה או בצילומים". לפי החוק, כל ילד וילד במדינת ישראל שרוצה להופיע בפרסומת צריך לבוא ולקבל היתר.

המתווך צריך לקבל את ההיתר.

לא. התיווך הוא לתווך את הילד ספציפית.

בסדר, אבל צריך שיהיה היתר למתווך.

האם היה תיווך בשנה שחלפה? האם מישהו מילא את הטפסים המפורסמים האלה שיש בסוף?

יש פה ערימת תלונות - שלושה תיקים מלאים.

אבל, התלונות הן לא על התיווך, אלא אך ורק על ה-BOOK.

יש גם תלונות על משחק מול מצלמה ועל "אקסטרא" שגם גובה כסף בניגוד לחוק עבור השתתפות בהוצאות שזה דבר אסור. יש הרבה עבירות.

איילת זלדין, זה לא נגדך. זה לא אישי, ואל תביני זאת בצורה כזו. יש קצת ביקורת.

עד עכשיו, היתה לך הצלחה מסחררת.

אני מצטערת, שחברת-הכנסת גוז'נסקי לא היתה פה בדיון בו דיברנו על ההעבדה.

אבל, העבדה היא משהו אחר.

לא. אבל, זה התחום בו אנו רואים שמאד מקפידים על טובת הילד, ההעבדה שלו, השעות שלו, היחס שהוא מקבל וכו'.

איילת זלדין, קיבלתם שם תשבחות.

התקנות האלה לא מדברות כלל על היחס שנותנים לילד, ואינני יכולה להכנס לפן הפסיכולוגי של הילד. הבעיה שנוצרה בציבור, וכולם יודעים אותה, היא ה-BOOK.

למה צריך אישור לתיווך?

כאשר תיקנו את החוק, רצו לפתור את בעיית ה-BOOK.

מה עשית עם זה בתקנות?

BOOK זה כאשר תופסים ילד ברחוב אומרים לו "אתה יפה, מקסים ומשגע. תן לנו 5,000 ש"ח, ונעשה לך אלבום ונשווק אותך". אינני יכולה למנוע מאדם במדינת ישראל לצלם ילד ולגבות ממנו כסף. אם מישהו יכול לעשות זאת, זה רק משרד התעשיה והמסחר שיכול לקבוע איזה שהוא סכום מכסימלי ל-BOOK.

תסבירי מה את יכולה למנוע.

אני, בתקנות שלי, אמרתי: אינך יכול להתנות את התיווך ב-BOOK.

האם אלה כל התקנות?

לא.

ברצוני להבין נכון. התקנות דורשות אישור. אמרו, שיתנו אישור בתנאים מסויימים. בלי אישור לתיווך לגבי ילד אסור לאותו איש ליצור קשר--

--בכלל עם הילד.

אסור לו לתווך אותו למישהו אחר.

--ולתווך אותו למישהו אחר. זה נעשה בפועל הרבה מאד, ויש תקנות שאוסרות זאת.

אלה שבאים בטענות הם אלה שלא תיווכו אותם - אלה הם אלה שלקחו מהם 5,000 ש"ח על BOOK.

מה עם אלה שתיווכו אותם?

אלה שתיווכו אותם - אין עליהם שום תלונות.

אבל, אסור היה להם לתווך, אם אין להם אישור.

אנו יודעים, שבפועל ילדים מגיעים.

אבל, אסור להם לתווך, אם אין להם אישור. לשם מה קבוע בתקנות שהם צריכים אישור לצורך התיווך? יכול להיות שהם פועלים מאה אחוז בסדר, אך הם צריכים את הדבר הפורמלי של הרשיון.

לא. הם צריכים היתר לתווך את הילד.

הם צריכים היתר לתווך, ולא רשיון.

לדעתי, כל נושא ההיתר לתווך את הילד בא בדיוק כדי למנוע את עניין ה-BOOK.

אבל, אין היתר, והוא מתווך את הילד.

נכון.

הוא עובר עבירה פלילית. הוא עובר עבירה על החוק.

הטענה שלה כזו: מתוך מאה ילדים 98 ילדים לא מגיעים לשום מקום. טוען האיש: "אני לא תיווכתי. אני רק גנבתי".

לא זו הטענה.

אם הוא לא תיווך, הוא לא הגיע. השניים שכן הצטלמו וכן תווכו הם שהיו צריכים למלא את הטפסים האלה, וגם הם לא מילאו את הטפסים.

אף אחד לא מילא.

אלה שלא הגיעו להופעה - סתם גנבו ושדדו אותם. כך הבנתי זאת.

איילת זלדין, לשם מה נחוץ לנו היום חידוש התקנות האלה?

נכנסנו לשיתוף פעולה עם משרד התמ"ס, שזה שיתוף פעולה די חדש לאחרונה. אנו עכשיו מנסים לאגף את הנושא משלושה פנים: תמ"ס, משטרה ואנו, כי יש פה פן של הונאה שזה המשטרה, פן של הגנת הצרכן שזה התמ"ס והפן שלנו שזה התקנות. לדעתנו, אם התקנות לא תהיינה בתוקף, זה יקשה לסגור את הנושא מכל הכיוונים וישאיר את הנושא פרוץ לגמרי. אנו יודעים שיש בעיות. לדעתנו, יש לעשות כל מיני שינויים בנוסח וצריך לסגור את הפרצות. אבל, ראשית, אני אומרת שאנו לא יכולים לעשות זאת לבד, ולשמחתי, אנו כבר לא לבד. שנית, אנו צריכים את התקנות לשם כך. יש חוק שמדבר על התיווך, וצריך שתהיינה תקנות.

אם הוועדה תיתן לך ארכה של שלושה חודשים לתקנות, האם יהיה לך מספיק זמן על מנת לסגור את כל החורים ולהביא לנו תקנות חדשות, מסודרות ומעוגנות שיכסו את כל הפנים ששמענו עליהם כאן מחברת-הכנסת תמר גוז'נסקי?

זה לא תלוי רק בה.

אני מדבר על כל הגורמים.

אנו נצטרך לשבת על התיקונים של התקנות גם עם משרד המשפטים, עם האנשים שמתעסקים בצד הפלילי, וגם עם משרד התמ"ס.

את אומרת שאת מוגבלת בתקנות לנושא מסויים, כלומר לא ל-BOOK.

אבל, אני כן רוצה לערב את הנושאים האלה.

את לא יכולה, שהרי אין לך סמכות בתקנות לקבוע דברים שהחוק המסמיך לא מאפשר לך. אנו, המשפטנים, יודעים זאת. לצורך הדברים שבסמכות שר העבודה והרווחה לגביהם הוא צריך לתת היתר תיווך, החוק מגביל למספר נושאים, ותיכף אנו נראה את הנושאים האלה.

אני, למשל, רציתי להכניס בתיקון הנוכחי כבר עכשיו שאם מישהו הורשע בעבירות לפי חוק הגנת הצרכן לא יוכל לקבל היתר לתיווך.

אבל, יש היום ממילא. מי שהורשע בעבירות מסויימות לא יכול.

יש עבירות של אלימות וכל מיני עבירות. רציתי להכניסן מראש.

אבל, אין לך אפשרות לבדוק. אתם לא בודקים. הם לא מגישים בקשה לתיווך. אינני יודע איך תבדקו אותם, אם לא עומדים על כך שיגישו בקשה לתיווך.

אני רוצה, למשל, שאם לפי חוק הגנת הצרכן הוציאו צו מניעה- - -

זה דבר נוסף. את רוצה לשפר.

אני רוצה לשפר.

בואי ונראה מה לא משופר. בתקנות הפשוטות שיש כרגע בפנינו צריך בכל מקרה אישור כדי לתווך, ואינני אומר BOOK כדי לקשור או לא לקשור. הוא צריך אישור כדי לתווך. חברת-הכנסת גוז'נסקי אומרת, שבשטח פועלים מתווכים. את מכירה שניים, ואולי מישהו מכיר עוד. המתווכים האל הפועלים בניגוד לחוק, כי אין להם היתר לתיווך. עם המצב הזה אי אפשר להמשיך ולהשלים.

אבל, למשל, גם בנושא תקנות העבודה, אנו לא הלכנו מיד לאנשים והגשנו נגדם כתב אישום. אנו יידענו את כל הגורמים.

האם פה יידעתם אותם, את החבר'ה האלה?

אנו יידענו.

האם הם ענו לכם? מה הם אמרו?

קודם כל, נצטרך להכנס לפעילות נמרצת מאד. אני חושבת שכן כדאי להאריך את התקנות, ובד בבד לתקן אותן. אני חושבת, ששלושה חודשים לא יספיקו. אני מוכנה לחצי שנה, כי יש הרבה גורמים ויש גם את המועצה לענייני נוער עובד.

אני עורכת-הדין נועה חקלאי מהמועצה לצרכנות. אני מצטערת שהגשתי את הנייר עכשיו, כי במקרה אתמול בשעה 14:00 הזמינו אותנו לישיבה ולא הוזמנו אליה מראש.

באופן עקרונית, יש את התיקים שכאן על השולחן ועוד הרבה שלא הספקנו להביא.

כמה חברות יש?

יש למעלה ממאה או מאתיים.

יש כמאתיים חברות.

לא מאתיים חברות. יש את "קסם", "מדיה פלוס", "סטטוס", "הראל הפקות", "סטרטינג", "אודישן", "סטודיו ליקס" וכו'.

אלה חברות-בת.

מה זה משנה? כל אחת היא חברה, וחברה היא גוף משפטי. היא כבר כמה שמות, ואתם אומרים שהמשרד יודע על שניים.

יש חברות, שלא מבקשות היתר ומעולם לא פנו להיתר.

לכמה חברות יש היתר?

לאף אחת. אנו ניזונים ממידע ממשרד העבודה והרווחה. אף אחת לא פנתה לקבל היתר.

סעיף 5 לתקנות אומר, שלא יעשו פעולות תיווך, ו"פעולות תיווך" מוגדרות: "לרבות צילום הילד" אלא אם כן כל הדברים האלה. כולם עושים צילום הילד או ש"ברק סינגלר" אומרים: "הילד רוצה להיות שחקן, אך חייב ללכת לקורס משחק" והתשלום נעשה במקום אם לא לחברה הזו אז לחברה השניה.

מי ממונה על אכיפת אותו סעיף 5?

מי שממונה על כל החוק הזה, על כל התקנות האלה.

חברת "אקסטרא" לוקחת כסף כהשתתפות בהוצאות התיווך, וזה אסור. ישבנו עם המשטרה בנתניה, שם נמצא הסניף הספציפי הזה. לאחרונה, ראינו של"אקסטרא" יש תפוצה ארצית. מכרו את הזכיון, וזה עובד ברשת.

האם העבירה פה מוגדרת כפלילית?

היא פלילית, וזה חד-משמעי.

אם כך, מה עשתה המשטרה?

גם היא חושבת שזה לא בתחום אחריותה. היא לא מצליחה להכניס זאת כביכול לשום עבירה.

תיקים נגד חברת "דיסקברי" עברו מהמשטרה לפרקליטות ונסגרו מחוסר אשמה.

זה היה כבר לפני שנתיים.

זה לא ייאמן. משרד העבודה אומר שזה פלילי, ואז זו המשטרה. המשטרה אומרת שזה לא מעניין אותה, והפרקליטות אומרת שזה לא חשוב.

בסוף, יחליטו שזה אזרחי.

לא נכון. עכשיו, כל הגורמים דוקא מתאחדים ורוצים לפעול בעניין הזה.

האם המשטרה קיבלה את התלונות?

יש את הבחור שאנו מכירים מנושא יחידות נופש, ואנו עובדים איתו צמוד ואיכשהו הראינו לו את הסעיף ואני מקווה שהכנסנו לו אנרגיה לעשות משהו.

בסעיף 33(ד) לחוק עבודת נוער כתוב: "המתווך ללא היתר" - ופה אלה מתווכים ללא היתר - "להעבדה של ילד בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף 4 או המתווך להעבדת ילד בניגוד להוראות היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 4, דינו כדין המעביד ילד בניגוד להוראות אותו סעיף". מי שמעביד ילד בניגוד לאותה הוראת סעיף זו עבירה עונשית ברורה וחד-משמעית. אין ספק, שזו עבירה פלילית, ואין קושי להגדירה מפני שהגדרת "תיווך" יש בחוק ויש את העונש בחוק וכתוב שמי שמתווך שלא כדין דינו כדין מי שמעביד ילד שלא כדין. אנו לא הזמנו לפה את המשטרה ואת הפרקליטות, כי לא צפינו מראש שהשאלה הזו תתעורר. מה הקושי שלי כיועץ משפטי של הוועדה? אנו התקנו את התקנות האלה, לפי בקשתכם, ועבדנו שיתוף פעולה מלא, ואנו רצינו לתת כלים, בין היתר כלים פליליים, למשרד העבודה והרווחה להלחם בתופעת תיווך בראש ובראשונה ללא היתר. אם אתה נותן היתר, אתה יכול גם לקבוע לו כללים וסייגים להיתר וכו'. אם מתווכים בלי היתר ולא עושים כלום, לשם מה צריך את התקנות? אנו נשפר את התקנות, נכתוב אותן יותר ברור ונחמיר בענישה, והמתווכים ימשיכו לתווך בלי לפנות למשרד העבודה והרווחה. ואז, מה? זו שאלה שמפריעה לי מאד בכל הקונטקסט של הדיון.

לא. משרד העבודה ייכנס לתחום התיווך, וינקוט את כל האמצעים. אני רק אומרת, שרצינו שיתוף פעולה מגורמים אחרים שמטפלים בנושא. אני חושבת, שבלי התקנות יהיה לנו יותר קשה לעשות זאת. אם הוועדה חושבת שאין טעם להאריך את התקנות, היא יוצרת- - -

מה תכנית העבודה שלכם לשנת 2000 לישום התקנות? על כמה חברות אתם יודעים?

כרגע, אנו חוקרים את החברות שאנו יודעים עליהן. אנו יודעים על שתי חברות.

על-פי החוק, יש לכם מפקחים.

למה אתם יודעים רק על שתי חברות, כאשר היא כרגע מנתה כעשר חברות?

אנו לא קיבלנו מהם.

אני פניתי במכתבים אליכם.

זה היה על "דיסקברי" בלבד, ואנו אפילו עשינו ישיבה בנושא.

איך את חושבת שמגלים הפרות שכר מינימום? איך מגלים הפרות בטיחות בעבודה? האם את מחכה שהילדים יבואו אלייך להתלונן? איך את חושבת לעשות זאת? מה תעשי בשנת 2000?

מה נעשה? יש לנו מפקחים, שעושים עבודת נוער.

כמה מפקחים יש?

שני מפקחים.

חבל על הזמן.

הפסיקו אותי באמצע דבריי, ורציתי להגיד שאנו תומכים בהארכת התקנות, אך אנו חושבים שגם אם הן ייושמו זה לא מספיק כדי לסתום את הפירצה שנפתחה פה. אנו חושבים, שקודם כל, יש לאסור בכלל שיווק לילדים, ולא רק פירסום; אסור לפנות אל הילד בקניון, ואסור לפנות אל הילד, לבטח לא בבית-ספר, ולפתות אותו שהוא דוגמן. צריך, שהפניה תהיה ישירות להורים.

יש חוזר מנכ"ל של משרד החינוך שזה אסור, שדרך אגב הוא גם ביוזמתנו והיינו שותפים לו.

נכון, וזה כדי למנוע פירסום. אבל, גם את זה עושים בקירבת מקום. אנו חושבים, שיש לאסור בכלל שיווק ישירות לילדים וגם לא לילדים בנוכחות ההורים. צריך, שהשיווק ייעשה רק להורים. אחרת, משתמשים בלחץ של הילד שמשפיע על הורה שלו שהוא רוצה להיות כוכב וההורה מונע ממנו ויש לנו המון תלונות על זה.

אנו חושבים, שברוח התיקון של נושא יחידות נופש צריך כאן לעשות תיקון דומה - לחייב לתת טופס גילוי להורה שאומר לו מה הזכויות שלו ולא רק את התקנות. הטופס יאמר לו מה הן הזכויות שלו, כולל העתק ההיתר שהוא קיבל בגין בנו וכולל הזכויות שלו על-פי חוק. כמו כן, הצענו כאן להוסיף בחוק זכות ביטול עיסקה של תיווך או עיסקה של פעולות תיווך, כאשר פעולות תיווך זה ה-BOOK והמשחק מול מצלמה.

לגבי זה, היא צודקת. אלה כבר ענייני צרכנות.

אני מהמועצה הלאומית לשלום הילד. אין לי הרבה מה לחדש. למרות שהיינו שותפים לפני שנה להתקנת התקנות האלה, הגיעו אלינו מאות פניות ויש לנו יותר קלסרים ממה שיש כאן. עם הכרת התופעה, אנו הבנו חד-משמעית שזה עניין צרכני. יש כאן את טובת הילד, אך טובת הילד בפן הצרכני ולא בפן של העבודה, כי רוב הילדים לא מגיעים לשום עבודה ולשום צילומים מעבר לצילום בן השבע דקות שעושים להם שם.

אבל, ההשלכות מהצילום הזה הן משמעותיות על שלום הילד.

כן, וגם דיברנו עם ילדים. אין ספק, שיש השלכות אך מהפן הצרכני.

אני, אישית, ממש עם כניסת התקנות האלה, כאשר אנו הבנו שהן לא מכסות את התופעה, פניתי לממונה על הגנת הצרכן. הצעתי בדיוק את ההצעה הזו - להוסיף בחוק הגנת הצרכן אפשרות ביטול תוך שבועיים כמו לגבי דירות נופש. לא התקבל שום שיתוף פעולה. רק לאחרונה, לשמחתנו, אחרי הרבה לחץ שהפעלנו יחד עם משרד העבודה, כדי שאנשים יבינו שזו לא רק בעיה של משרד העבודה כי יש כאן בהחלט תופעת צרכנית, נוצר שיתוף הפעולה הזה.

אבל, גם זו בעיה של משרד העבודה.

זו גם בעיה. לכן, הם לא יוצאים מהתמונה, ולכן הם רוצים להאריך את התקנות.

האם אתם התלוננתם ומסרתם למשרד העבודה שמות מתווכים כאלה?

כמה שמות של חברות העברתם למשרד?

היינו בקשר אינטנסיבי. מרבית הפניות שלנו הן לגבי "דיסקברי", ויש לנו כמה על "אקסטרא" ו"די ONE".

אסור להם לעבוד אם אין להם היתר.

כן. אסור להם לתווך ספציפית.

הם צריכים היתר לכל ילד בנפרד. למה לא עושים שם פשיטת משטרה? למה לא פתחו את כל הדברים? למה לא הסתכלו בתמונות? למה לא הסתכלו בחוזים? אם המשטרה לא עושה פשיטה, איך יגלו?

האם היו תלונות במשטרה?

אנו, לפני התקנות, ישבנו עם המשטרה והעברנו אליהם 20 או 30 תלונות, כדי שיתחילו לעשות משהו, ואכן מיחלק הונאה התחיל בזה.

האם אחרי התקנות היו תלונות למשטרה שהם פועלים ללא היתר?

אנו הפנינו אנשים. אנו לא עקבנו אחרי זה. יעצנו לאנשים לגשת לתביעות קטנות ולגשת למשטרה. הרבה אנשים ניגשו למשטרה, אך לא נעשה כלום.

האם לכם מותר להגיש תלונות למשטרה?

אנו לא מגישים תלונות.

המשטרה מעבירה את התלונות אלינו. אנו אפילו קיבלנו חקירה שהמשטרה ביצעה ל"אקסטרא" וקיבלו אישור לתת לנו את החקירה, כי האדם הודה שהוא אחראי. אמרתי: "תן לי את זה. אלך לתביעה אזרחית נגד אותו אדם". המשטרה העבירה לנו ל-20-30 תיקים.

זו לא תביעה אזרחית. זה פלילי.

יש לא מעט אנשים שהתלוננו במשטרה. יש תביעות קטנות מוצלחות, ויש פסק-דין מרשים מאד של שופטת בתביעות קטנות שבפירוש קבעה שזה עניין צרכני. היא פסקה לטובת התובעים, אך לגמרי ניתחה זאת כעניין צרכני.

וזאת, משום שהתביעה היתה צרכנית.

לא. התביעה היתה בדיוק זאת. דובר על "דיסקברי" עם כל ההיבטים האלה של הילד: "היטעו אותנו", "ניצלו את תמימות הילד" והוא השפיע על ההורים.

בסדר, אבל זה לא על תיווך ללא היתר.

הוזכרו גם התקנות האלה. התביעה לא היתה על תיווך.

כי זו לא היתה תביעה פלילית.

אם היתה תביעה פלילית, זה היה אחרת.

זו תביעה אזרחית. ודאי שהיא היתה צרכנית.

אני חושבת שלנוכח העובדה שנכנסים בערך עשרים ילדים בשעה, ואני חושבת שאני עושה איתם חסד, לחברות כמו "דיסקברי" ועושים זאת, כאשר אנו שומעים שיש שני מפקחים, זה לא ריאלי שיהיה איזה שהוא תהליך חוקי אינטנסיבי.

אלה שני מפקחים על כל עבודת הנוער, ולא רק על הנושא הזה.

זה לוקח בדיוק שבע דקות הלחץ שם, בחברת "דיסקברי", להחתים ולצלם. הכל הולך מהר מאד. ילדים רבים נרשמים מדי יום בסניפים שלהם ועושים את פעולת התיווך הזאת. זה לא ריאלי לדרוש שעבור כל ילד יבקשו היתר. הטיפול צריך להיות בהיבט אחר - בהיבט צרכני. אין לנו ספק, ואנו עובדים על זה די באינטנסיביות, לפחות מבחינתנו, כדי לקדם את הנושא.

אני חושב, שאולי צריך לקיים דיון עם כל החברות האלה.

התקנות יפקעו מחר.

בינתיים, אפשר להאריכן לשלושה חודשים, ובמקביל להזמין את החברות האלה, את המשטרה ואת הפרקליטות ולעשות סדר.

אני שמעון קינן, נציג הנוער העובד והלומד. מחיתי על העובדה, שבמסמך ממשלתי מפורסם שזה נעשה לאחר התייעצות עם המועצה לענייני נוער. מחיתי על העניין מהטעם הפשוט, שזה נעשה כדרך אגב. המועצה לענייני נוער היא מועצה מאד חשובה לא רק לנושא הזה אלא בכלל לעבודת הנוער. מעבר לדיון הספציפי, אנו שומעים פה מה קורה עם עבודת נוער, ולבטח חברת-הכנסת גוז'נסקי יודעת מה קורה לילדים בשווקים ומה קורה בכלל בנושא עבודת נוער. אנו גוף, שמיוצג נדמה לי עם שמונה חברים במועצה לענייני נוער. נדמה לי, שהמועצה לענייני נוער היא בת 35-40 איש.

האם יש יושב-ראש למועצה?

לא. אני לא מכיר אותו.

אינני מכיר את הנושא. איפה זה מוסדר? האם זה מוסדר בחוק?

זה מוסדר בחוק עבודת הנוער.

נבדוק זאת. לא עולה על דעתי, שיש מועצה בלי יושב-ראש מועצה או מזכיר מועצה. בדרך כלל, שר הוא יושב-ראש מועצה של דברים כאלה.

מה שקורה הוא, שהולכים להאריך תקנה ונאמר: "בתוקף סמכותי... לאחר התייעצות עם המועצה לענייני נוער". התייעצות כזו לא היתה. אם נשלחו פאקסים, נראה לי שזה לא רציני. אם נשלחו פאקסים כדי לקבל תגובות בפאקסים, ומתוך 40 חברים, ואינני זוכר בדיוק כמה חברי מועצה יש, הגיעו ארבע תגובות, ועל סמך זה להגיב - אני חושב שזה לא רציני. לכן, אני הערתי. וזאת, בלי שום קשר לעבודה המסורה שעושים האנשים במשרד העבודה ובלי שום קשר לצוות הנפלא הזה שיושב פה. ישבתי פה בהרבה דיונים, שמעתי את התשבחות שהם קיבלו והם עושים עבודה נהדרת. זה בלי שום קשר לכך, שגם לנו אין התנגדות שתוקף התקנות יוארך כדי להכניסן לאיזה שהוא סדר. הערתי זאת לפני הדיון ואמרתי שאני מוכן להתנצל אם אני טועה.

אני מצטרף לחברים שאומרים שיש תלונות רבות בעניין הזה. משרד העבודה לא יכול לאכוף פיזית. יש לו שני פקחים, והוא לא יכול לאכוף את עבודת הנוער בשום מקום: לא בחוק שכר מינימום, לא בחוק הגנת השכר ולא בשום דבר.

הוא יכול. הוא לא עושה.

אין לו אפשרות--

--בכוח-האדם הקיים.

נכון.

עשרות אלפי בני נוער עובדים בפיצריות, בגלידריות ובאולמות חתונה עד 02:00-03:00 לפנות בוקר, ומגיעים הביתה בדרך לא דרך. איש לא יכול לאכוף זאת. אלה, במפורש, עבירות על החוק.

אדוני, אני מכיר זאת.

אנו מתעסקים באלה שזכו כבר ל-TOP - להופיע בטלויזיה ובתיאטרון. משרד העבודה לא מצליח להגיע לאלה שמתים ברעב בשוק - ילדים בני 5 ו-6, שסוחבים שם סלים, ולשם צריך להגיע.

תוך כדי דיבור עיינתי בסעיף 30 של המועצה לענייני הנוער העובד, שם נאמר: "שר העבודה ובהיעדרו מי שהתמנה על-ידיו לכך יהיה יושב-ראש המועצה". כלומר, יש יושב-ראש למועצה. כפי שאמר החבר הנכבד כאן, המועצה מורכבת מנציגים של הנוער העובד והלומד ושל מוסדות ציבור אחרים וכו'. המועצה הזו צריכה להתכנס, ואפשר היה לפנות באופן רישמי למועצה ולכנס אותה לצורך קיום התייעצות.

המועצה כונסה. היה דיון מאד ארוך איתה בנושא תקנות ההעבדה.

לא. אני מדבר על תקנות התיווך.

אני מסבירה, שהיה לנו לחץ של זמן כי ראינו שלגבי תקנות התיווך לא היה זמן. היתה התייעצות.

אתם לא יכולים לכתוב שהיתה התייעצות.

התייעצות יכולה להיות גם בכתב. העברתי זאת בכתב לכולם. יש לי פה את המכתב, ויש לי גם תגובות.

אני עורכת-הדין תמר פינקוס, התובעת הראשית של משרד התעשיה והמסחר. אנו אכן נכנסנו לאחרונה לטיפול בתלונות האלה, לא משום שלא היינו ערים להן קודם אלא בגלל בעיה משפטית; אם תסתכלו מה היא הגדרת "צרכן" בחוק הגנת הצרכן, הפעולות שנעשות בהעסקת ילד "צרכן" מוגדר כמישהו שעושה שקונה של מיצרך או שירות לצורך אישי, ביתי או משפחתי. הפסיקה של זה בבית-המשפט העליון ובבית-המשפט המחוזי מאד מצמצמת. פה ההורים שבאים לצלם את הילד באים לעשות זאת לא כי הם רוצים אלבום תמונות בבית, אלא משום שהם רוצים להעסיקו בפרסומות, וזה לא חשוב אם הם רוצים תמורת ההעסקה הזו לקבל כסף או שהם רוצים לקבל פירסום.

הדגש פה הוא התיווך.

זה גם התיווך וגם ההעסקה.

תיווך להעסקה, כלומר תיווך לצורך העסקה.

התיווך להעסקה, שהוא בהגדרה מנוגד להגדרת צרכן. יש על זה פסיקה מאד רחבה גם בבית-המשפט העליון וגם בבית-המשפט המחוזי, שמאד מצמצמת ומסבירה גם למה הגדרת "צרכן" כל כך מצומצמת.

אנו גם מכירים את פסק-דין הבודד של בית-המשפט לתביעות קטנות, שכתבו שבאו עם דרישה לאבק כוכבים ונשאר רק האבק. מול פסק-הדין הזה של תביעות קטנות אצלי יש חמישה פסקי-דין של בית-המשפט לתביעות קטנות שבהם דחו, כי אמרו: "היה חוזה. ההורים קראו" ואי אפשר היום להתכחש. מה גם שבתביעות קטנות לא נבחנה השאלה המשפטית האם זה צרכן או לא.

בכל זאת, למה נכנסנו לזה? היו תלונות במשטרה. היו תלונות במחוז תל-אביב. פניתי למשטרה וביקשתי לראות את התיקים. את התיקים בפועל אני אקבל, אך קיבלתי את כל הסיבות של הסגירות של הפרקליטות. אינני רוצה לדבר בשם הפרקליטות ואינני רוצה שיתפסו אותי במלה.

מה מהות התביעה?

שם היתה המירמה.

מירמה, אבל לא הפעלה ללא היתר.

לא. מדובר על מירמה שהורים באו ואמרו, שאמרו להם שימצאו תעסוקה ושבעצם הם עשו רק BOOK וגבו מהם כסף. התלונה היתה על מירמה. החקירה היתה על מירמה.

האם היתה תלונה על זה, שנעשה לגבי הילד תיווך ללא שום אישור רפואי?

לא. ההורים לא באים עם זה.

זו לא נקודת המוצא של ההורים. זו נקודת המוצא שלנו כחברה, ולא של ההורים.

אבל, הילד לא יכול לעבוד בפירסומת בלי אישור רפואי. האישור הרפואי לא רלוונטי כל כך לקטע התיווך.

אם כך, למה הכנסתם זאת?

אנו עכשיו חושבים שזה בכלל לא רלוונטי לקטע התיווך, כי הוא לא יוכל לעבוד בלי אישור רפואי. אנו מקפידים על זה מאד.

אני מוכנה להגיד מה המשטרה והפרקליטות אמרו לי, אך לא הייתי רוצה שזה ייזרק אליהם כטיעון משום שזה היה במסגרת הבירורים. לטענת הונאות תל-אביב לפחות לגבי כל מיכלול התיקים, והיו שם כ-15 או 25 תיקים ואינני זוכרת כרגע, הם נסגרו משום שמה שהפרקליטות שמה לה כמדיניות, ושוב אני מצטטת זאת במסגרת מה שנאמר לי: האיש שהתלונן יפוצה, וכל התיקים שנסגרו - ברגע שפתחו בחקירה ונציגי החברה זומנו מיד הוחזר הכסף להורים. לגבי הפרקליטות, כשהיא לא טיפלה ברמה של לראות מה היא השיטה והאם זו מירמה או לא, בנסיבות האלה נסגרו התיקים. התלונה של ההורה היתה על מירמה. התלונה של ההורה לא היתה שהעבידו את הילד, משום שהורה לא התעניין בקטע הזה.

הוא לא יודע על זה בכלל.

לא. לדעתי, להורה מאד קוסם, כמו לילד, להיות מפורסם. כלומר, החלק של להגן על הילד פחות מטריד אותו מאשר הקטע של הכיס.

אבל, משרדי ממשלה יכולים להגיש תלונה--

נכון.

--לא על הונאה אלא על העבדה ללא אישור, ללא היתר.

כלומר, על תיווך להעבדה.

את זה צריך לעשות מי שאחראי על תיווך. אני מדברת עכשיו מבחינת משרד התמ"ס. מדוע בכל זאת נכנסנו לתמונה? הילד וההורה, ובמקרה הזה גם הורה, נופלים בין הכיסאות. נוצרה איזו שהיא אוירה בציבור שזה חוק הגנת הצרכן, וזאת הטעיה של הציבור כי זה לא חוק הגנת הצרכן שכן אנו מדברים על העסקה והעסקה איננה חוק הגנת הצרכן. אבל, אנו מוכנים, כי אנו חושבים שהתופעה הזו נוראה, לתקן את המילה "צרכן"- - -

יש חברות כוח-אדם קבלניות. יש הרבה מאד מקרי הונאה תוך כדי: מבטיחים משהו ולא מקיימים וכל מיני דברים.

זה לא מגיע לחוק הגנת הצרכן, אלא למירמה בלבד.

אני אומרת, שהונאה יכולה להיות גם במסגרת של תיווך.

אנו נכנסנו לעניין, כי אנו סוברים שהתופעה הזו נוראית. אם המשטרה סוגרת והפרקליטות סוגרת ומשרד העבודה והרווחה איננו יכול לעמוד בנטל הזה לבד, אנו מוכנים לקחת זאת על עצמנו ולבוא עם זה לבית-משפט, ויבוא בית-המשפט ויגיד משהו לכל הרשויות. אנו מקווים, שאולי אנו, בקונסטרוקציה המאד קשה שאנו עושים, נצליח להכניס זאת לאיזו שהיא נישה. אבל, שיבוא בית-המשפט השלום, המחוזי והעליון ויגיד: "רבותי, התופעה הזאת נוראה. יש כאן גניבה. יש כאן שוד לאור היום. זה לא החוק הנכון". לתקן את החקיקה במלה הצרכנית שלה זה תיקון שהוא בלתי אפשרי.

איך זה שלא תוקפים את הדבר העיקרי - העסקה ללא היתר?

אני לא תופסת את זה.

אנו לא יכולים להגיש כתב אישום על העסקה ללא היתר. אנו הולכים על הטעיה במקום בו אנו עושים קונסטרוקציה משפטית מאד מסובכת.

אנו, בוועדת העבודה והרווחה, נגד הטעיות, הונאות וכל הדברים האלה, אבל זה לא ISSUE שלנו. ה-ISSUE שלנו הוא, שילדים נפגעים.

נכון.

התקנות האלה נועדו להגן על ילדים ואמרו: ילד לא יכנס לשם ולא יעשה שום פעולה, לפני שיקבל היתר משר העבודה. מאות ואלפי ילדים עוברים מדי חודש ומקבלים זאת, ואין תלונה למשטרה והמשטרה לא עושה, ואם מגיעה תלונה היא מפרשת זאת כאילו הויכוח הוא על כסף.

נכון.

אני יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן. אני רק רוצה להבהיר לחברי הוועדה הנכבדים ולהגיד בכנות רבה: כל הגופים שנמצאים פה וכולם - הנושא הזה מאד קרוב ללבם וכולם רוצים לפתור אותו ומחפשים כל דרך איך לפתור אותו. זה לא שיש פה איזו שהיא רשות שמנסה לזרוק את זה על רשות אחרת. הרצון לפעול ולעשות כאן הוא בארגוני הצרכנים, במועצה לשלום הילד, במשרד העבודה והרווחה ובתמ"ס. כולנו רוצים כן להגיע לפתרון.

הייתי מבקש מכם בכל זאת לקבל את בקשת משרד העבודה והרווחה להאריך את התקנות, כיון שישנו שיתוף פעולה ואנו מקוים שנגיע ונמצא את הקונסטרוקציה שנוכל ליצור משהו שגם יחזיק מים. כולנו רוצים לפתור את העניין, ולא להשאירו כפי שהוא.

הדברים ברורים.

לא מזמן תוקן חוק הגנת הצרכן, שמוסיף אפשרות לשר להתקין תקנות בנוגע לשיווק לקטינים. זה לא רק פירסומת לקטינים.

הוא עוד לא תוקן, והסעיף הזה עוד לא נדון. אנו יושבים בוועדה.

בכל אופן, כאשר הסעיף הזה יעבור, תהיה אפשרות לשר. כלומר, המגמה היא שתהיה אפשרות לשר להתקין תקנות בנוגע לשיווק, ואולי לעצור את הדברים האלה עוד בשלב הראשוני כאשר פונים.

זה לא יעבור את ההגדרה של ה"צרכן". הבעיה היא בהגדרה של ה"צרכן".

אפשר לומר: "הצרכן, לרבות מי שעוסק בתיווך או בהעבדה של נוער". מה הבעיה?

כאשר חברת "דיסקברי" מקימה חברה אחרת, ברגע שיש חברה אחרת זה כאילו לא תופש אותם.

לסיכום: הוועדה מאשרת את הארכת התקנות לתקופה של שלושה חודשים.

במקביל, הוועדה תקיים דיון לגבי אכיפת החוק עם כל הגופים הרלוונטיים - משרדי הממשלה, משטרה, פרקליטות, סוכנויות לדוגמנות, המפרסמים וכל מי שכרוך בנושא הזה. הוועדה תזמן אותם לכאן לדיון מקיף בנושא הזה. ראיתי אכן את הרצון העז של כל הגורמים. יש רצון, ואף אחד לא בא בתלונה ואנו לא מלינים עליהם שאינכם עושים מלאכתכם קודש. בסך-הכל, יש חוסר אונים גדול.

במקביל, הוועדה תפנה לשר לביטחון פנים לקבל כל תלונה ולטפל בה בצורה יסודית מאד, כמו שמטפלים בכל תלונה. היועץ המשפטי אמר, והוא ציטט את החוק פה, שיש פה די CASE כדי להגיש תלונה.

במקביל, הוועדה תפנה לשר העבודה והרווחה ותבקש ממנו לתגבר את מחלקת האכיפה לעניין עבודת נוער בצורה משמעותית, על מנת שבאמת לא יהיו רק שני פקחים. כפי שאמר נציג הנוער העובד והלומד, לא בכדי לא מגיעים לדברים הבסיסיים של עבודת ילדים בשוק העבדים. הוועדה תפנה לשר העבודה והרווחה ותבקש ממנו, והייתי אומר: אף תדרוש, לתגבר את המחלקה לאכיפת עבודת נוער, על מנת שאכן נוכל לטפל ולהביא לרווחת אותו ילד ולתת לו את המענים המינימליים ביותר.

תודה לכולם. אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:25.