פרוטוקולים/מעמד האישה/295
פרוטוקולים/מעמד האישה/295
ירושלים, כ"ז ב אדר ב, תש"ס
3 באפריל, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 78
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ב' באדר א' התש"ס (8 בפברואר 2000), שעה: 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 08/02/2000
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס' 17), התש"ס-2000
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
אלי גולדשמידט
נסים זאב
איוב קרא
מוזמנים
¶
רבקה פריאור אגף מחקר, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
רוני ארד אגף התקציבים, משרד האוצר
אריה מועלם יחידה להנצחת החייל
אברהם סלמי אירגון נפגעי פעולות איבה
סדר היום
¶
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, (תיקון – החזר הוצאות על אחזקת
הקבר), התשנ"ט – 1999 – ח"כ אלי גולדשמידט.
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, (תיקון – החזר הוצאות על אחזקת
הקבר), התשנ"ט – 1999 – ח"כ אלי גולדשמידט
היו"ר דוד טל
¶
בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כשעל סדר יומנו הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה של חבר הכנסת אלי גולדשמידט. ידידי אלי גולדשמידט, בבקשה.
אלי גולדשמידט
¶
הצעת החוק הזו הורתה בפניות שקיבלתי, במכתבים, של משפחות שכולות, בהן בני המשפחה נפגעו בפעולות איבה ולא מוגדרים כחללי צה"ל. מה שמסתבר אחרי בדיקה שעשינו, זה שאין תחזוקה שוטפת של הקברים של אותם נפגעים והדבר הזה יוצר שתי בעיות. א', תחושה של עגמת נפש אצל המשפחות, המרגישות שיש איזושהי הפלייה לרעה מבחינת הטיפול של המדינה בנושא הזה ומתן ביטוי לא הולם וב', מקרים בהם המשפחות כבר לא מתפקדות אחרי שנים ואז הקברים הופכים להיות מוזנחים.
המטרה של ההצעה הזו היא להשוות את הטיפול בקברים של נפגעי פעולות איבה לקברים של חללי צה"ל.
משה בוטון
¶
החוק הרי עולה עכשיו לקריאה ראשונה. מה שאני מציע זה, שבמקביל תערכו לתקנות, כך שאחרי שהחוק יוגש לקריאה שלישית, כבר תגישו לנו תקנות לאישור.
אברהם סלמי
¶
אני מברך את חבר הכנסת אלי גולדשמידט ואני מברך את כל מי שעושה משהו בענייני המשפחות ובכל מה שקשור לזכר יקיריהן. מה שאני מבקש זה שבתקנות, אחר כך, בדברים הקטנים, לשתף גם אותנו כי יש לנו המון הערות.
היו"ר דוד טל
¶
אני מבטיח שנזמין אתכם ואת כל מי שנוגע בדבר. אני מבטיח שכולם יוזמנו.
נציג משרד הביטחון, יש לך מה להוסיף? אין לך מה להוסיף.
משה בוטון
¶
כן. קברים. מבחינה משפטית, אם אתה מסכים, חבר הכנסת גולדשמידט, במקום להכניס את זה לסעיף קטן (ב') המדווח לביטוח לאומי בנפרד, יש לנו היום סעיף 7ב הקיים, בו כתוב: "נפגע שנפטר ישולמו לבני המשפחה הוצאות הקבורה בשיעורים לפי…" וכולי. אני מציע להוסיף את זה פה: "הוצאות הקבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה". שלא יהיה עוד סעיף.
משה בוטון
¶
חללי צה"ל מרוכזים בבתי הקברות במקום אחד, אז אפשר לתחזק אותם. פה, הכוונה היתה – אני גם דיברתי על כך עם ראש האירגון – שהמשפחה תקבל סכום כסף, נניח אלף שקל ותתחזק בעצמה.
היו"ר דוד טל
¶
השאלה היא מה יקרה – ואני לא רוצה להטיל דופי באף לא אחת מהמשפחות – אם, למשל, המשפחות כבר תהיינה זקנות מדי, תקבלנה את הכסף אבל לא ייעשה שום דבר בקבר.
אלי גולדשמידט
¶
אולי כדאי לקבוע איזשהו מסלול אלטרנטיבי בתקנות. אם המשפחה מתפקדת והכל בסדר, זה באמת יעשה באמצעות תשלום למשפחה - כי אני מבין כאן את הקושי הטכני. הם הרי לא מרוכזים בבתי קברות צבאיים. כל אחד קבור במקום מגוריו וזה באמת מאד מכביד על המערכת - יהיה איזשהו מעקב והיכן שבאמת יש אבדן קשר עם המשפחה, הטיפול יהיה על ידי גורמים אחרים.
היו"ר דוד טל
¶
חבר הכנסת גולדשמידט, אם מותר לי להציע - אני סתם זורק כרגע את הרעיון על השולחן - שנניח גוף כמו רשות מקומית, למשל, יטפל בזה. הכסף הזה יועבר לרשות המקומית והיא תטפל בקברים.
אברהם סלמי
¶
אולי האירגון. יכול להיות שמשרד הביטחון יוכל, אני לא יודע. כי יש הרבה שנפגעו אחרי מלחמת השיחרור ואין להם משפחות. אין להם שארים ואת המצבה ואת הקבר צריך לתחזק. עיקר הכאב הוא אצלם. איך מגיעים אליהם? אין להם משפחה. מי יקבל את הכסף? לכן אני אומר, צריך איזה קבלן או איזה יחידה מיוחדת.
אלי גולדשמידט
¶
אולי שלביטוח הלאומי, בכל לשכה אזורית, יהיה מעקב אחרי המשפחות שבהן מדובר ומשפחה שיש בעיה אתה, הביטוח הלאומי ייקח על עצמו את הנושא הזה?
היו"ר דוד טל
¶
אבל יש פה קושי. הרבה אנשים אומרים לי: אל תתן להם כסף. אתה נותן להם כסף, זה יכול להעלם. אתה יודע מה, כשמדברים על גימלת סיעוד, למשל. כל אלה שלא רוצים את זה אומרים לי: אדוני, אם תתן להם את הכסף, אז הנכד של אותה זקנה - שיכול אולי לטפל בה יותר טוב מאשר כל פיליפינית ויכול אולי לתת לה יותר שעות בגלל זה - יכול לקחת את הכסף ולא לטפל בה בכלל. לי לא משנה מי יטפל ולו רק נבטיח שאותו מקום קבורה יטופל. אין לי בעיה שהמשפחה תקבל את הכסף, או רשות כזאת או אחרת.
היו"ר דוד טל
¶
זה הגוף הכי קרוב והם עושים שם עבודות אחזקה במילא. דבר כזה זה ממין הדברים שאולי אפשר לתת להם. הם נמצאים שם כל הזמן. אפשר יהיה לבקר את זה.
אלי גולדשמידט
¶
קודם כל, חברה קדישא לא פותרת לך את הבעיה של נפגעי פעולות איבה שאינם יהודים, אז אתה צריך לתת גם לגופים המקבילים בדתות האחרות. דרוזים וכדומה.
משה בוטון
¶
אדוני היושב ראש, בהצעה דובר שישולמו לבני המשפחה, בנוסף להוצאות, גם הוצאות האחזקה. זאת אומרת, מדובר על תשלומים. אני מניח שברוב המכריע של המקרים המשפחות ידאגו ליקיריהן ויטפלו בקברים.
אברהם סלמי
¶
780 איש זה מקבלי תגמולים. אבל יש אלפים – ועובדים על זה. אוספים עכשיו את השמות – שאין להם משפחה ושארים. אנחנו לא יכולים לזרוק אותם. אנחנו לא יכולים לא לטפל בהם. בשביל זה קמנו. בשביל זה אנחנו קיימים.
היו"ר דוד טל
¶
רק רגע. החוק מדבר רק על מי שמקבל תגמולים. אין הרחבה כאן לגבי מי שנספה בעבר. לא מדובר על העבר.
משה בוטון
¶
אדוני היושב ראש אני מבקש להזכיר, שלפני כחצי שנה אישרנו בוועדה גם הקמת מצבה וקבורה לאנשים ערירים. זאת אומרת, שאין להם משפחה. אני מציע להריץ את זה לקריאה ראשונה ובינתיים יחשבו איך לעשות את זה. יכול להיות שנוכל לעשות משהו בדומה לזה של הערירים.
אלי גולדשמידט
¶
עולה פה נקודה שאני באמת לא התייחסתי אליה כשהגשתי את הצעת החוק. אני באמת מתייחס רק למי שמקבל גימלאות.
רוני ארד
¶
יכול גם להיות שזה אומר להקים עכשיו איזה גוף חדש. זה לא מה שהובא לוועדה. מה שהובא לוועדה זה באמת מה שהתכוון מי שהציע את החוק.
אלי גולדשמידט
¶
אני הייתי מציע להשאיר את זה בינתיים במסגרת מי שמקבל תגמולים, שיקבל גם את התוספת להוצאות האחזקה השוטפת.
משה בוטון
¶
המשפחה לא משלמת כלום. רק למצבה. לביטוח הלאומי יש הסכמים עם חברות קדישא, הן קוברות אותו, עליהן הוצאות הקבורה. אלא אם כן מישהו רוצה לרכוש משהו מיוחד, ליד רעייתו או משהו כזה, אז משלמים. אבל בדרך כלל האזרח לא משלם כלום.
רבקה פריאור
¶
מבחינת הקבורה זה כמו קבורה רגילה של כל אזרח שנהרג, כאשר לנפגעי איבה הם מקבלים עוד תשלום של בערך 6350 שקל נכון להיום, שבא לכסות את הוצאות הקמת המציבה, אוטובוסים אם הם צריכים, אזכרה. כל מה שקשור סביב הקבורה, כאשר הקבורה עצמה משולמת במסגרת ההסכמים הרגילים עם חברות קדישא.
היו"ר דוד טל
¶
אני חושב שכדאי שנלך רק על המסלול הזה, עד לקריאה ראשונה ואולי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר יתנו גם הם את דעתם על כך. גם האוצר יכול. מר ארד, תרשום את זה לפניך.
היו"ר דוד טל
¶
כרגע אנחנו הולכים על מסלול בו מדובר רק על תגמולים. אם וכאשר יוחלט כאן אחרת, אז נמשיך ונעביר את זה לוועדת שרים. אנחנו לא נעשה את זה בניגוד לוועדת שרים אם נרחיב את זה מעבר למה שהוצג כאן. אני חושב שצריך לתת את הדעת גם לנושא הזה.
אריה מועלם
¶
אני רוצה לעדכן. משרד הביטחון עורך תחקיר כרגע עבור הביטוח הלאומי, במסגרת ועדה שהוקמה. לנו ידוע עד היום על 2000 חללים שמוגדרים כחללים של נפגעי פעולות איבה. מתוכם מקבלי תגמולים כ 800 איש, כאשר מדובר משנת 1860 עד כ"ט בנובמבר.
אריה מועלם
¶
זה התאריך שהוחלט עליו להתייחסות לאותם חללים. מדובר על 441 חללים. בנוסף, יש קרוב לעוד אלף חללים מכ"ט בנובמבר עד 1970, מועד תחולת חוק נפגעי פעולות איבה. לביטוח הלאומי ידוע משנת 1970 עד היום על עוד בערך 1000 שמות. אותם אלה שמכ"ט בנובמבר עד 1970 נמצאים כרגע בתחקיר שעורך משרד הביטחון. לצורך השאלה הקודמת, אם נעשה השוואה והקבלה לחללי צה"ל, יש בערך כ 12,000 מקבלי תגמולים אצל משפחות חללי צה"ל וכ 19,000 קברים. אנחנו מטפלים ב 19,000 קברים ולא ב 12,000 מקבלי תגמולים.
השאלה היא אם הצעת החוק מדברת על הטבה למשפחה, או מדברת על טיפול בחלקת הקבר עצמה. השאלה היא מאיפה זה נבע?
היו"ר דוד טל
¶
תראו, רבותי, אני, בנושא הזה, יכול להשלים עם זה שהמשפחה תקבל את הכסף, אבל יכול להיות שנחטיא את המטרה בשוליים.
היו"ר דוד טל
¶
היא עדיין לא קיימת, אבל העלו את הרעיון. אני, אגב, הייתי בעד זה. בעד גימלת סיעוד מהסוג הזה, שבן אדם יכול לבחור כך או כך.
רבקה פריאור
¶
השאלה היא גם מה מסופק על ידי חברה קדישא ומה מעבר לזה. אנחנו לא יודעים. האם כרגיל חברה קדישא דואגת גם לתחזוקה?
היו"ר דוד טל
¶
חבר הכנסת גולדשמידט, ברמה הזאת אין לי בעיה. אם אין בעיה כאן לכל הנוכחים אפשר לסגור את זה בנושא הזה כפי שהצעת.
נסים זאב
¶
משפט אחד. אני חבר ועדת חברה קדישא של עדת הבבלים. כל חברה וחברה אחראית לנכש את העשבים מסביב, לסדר שביל להולכי רגל שיוכלו להיכנס בין הקברים ואני חושב שאם מדברים על תחזוקה, זה בעצם אולי רק חריטת האותיות על הקבר פעם בעשר שנים.
היו"ר דוד טל
¶
אני אתן לך דוגמא מה חברה קדישא לא עושה. אחרי, למשל, עשר שנים, שבע שנים, יש ירוקת על השיש ומישהו צריך ללטש את זה ולצבוע בחזרה את האותיות.
נסים זאב
¶
זה כבר ליטוש. ליטוש וצביעת האותיות. את זה צריך לעשות פעם בעשר שנים או שמונה שנים. מדובר פה ממש על פרוטות כי החריטה קיימת. זו רק הצביעה. אם רוצים לפצות משפחה כזאת, זה משהו אחר.
היו"ר דוד טל
¶
זה לא פיצוי גדול. רבותי, אני מקבל את מה שחבר הכנסת גולדשמידט אומר כאן. אנחנו נלך לפי ההצעה המקורית, אנחנו נעביר את זה לשר העבודה והרווחה שיתקין תקנות בנושא הזה ואנחנו נעביר את זה לקריאה ראשונה. עד אז, משרד העבודה והרווחה ייתן את דעתו, בכמה כסף מדובר.