פרוטוקולים/עבודה/1554
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29.12.99
פרוטוקולים/עבודה/1554
ירושלים, י"א בתשרי, תשס"א
10 באוקטובר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ' בטבת התש"ס (29.12.99), שעה 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 29/12/1999
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 36), התש"ס-2000
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
תמר גוז'נסקי
איוב קרא
מוזמנים
¶
ארנה בר - המוסד לביטוח לאומי
ברנדה מורגנשטיין - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי
שמואל פינצ'י - מנהל אגף השיקום והסיעוד,
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת - הלשכה המשפטית
רוני ארד - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
סדר היום
¶
הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 36), התש"ס 1999
הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 36), התש"ס 1999
היו"ר דוד טל
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בנושא הצעת חוק ביטוח לאומי (נוסח משולב) (תיקון מס' 36). מי מאנשי ביטוח לאומי רוצה להציג את הנושא?
רועי קרת
¶
אני אציג. סעיף 237 לחוק הביטוח הלאומי קובע שני דברים. הוא קובע שהמוסד ישתתף במימון פיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים, לאנשים סיעודיים והמימון יהיה בגובה של עד 10% מאומדן הגבייה של ענף הסיעוד - כיוון שהסעיף הזה שייך לפרק הסיעוד בחוק - והוא גם קובע שהגידול במספר המאושפזים במוסדות סיעודיים, שמוחזקים על ידי משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה, גם הוא ימומן מכספי הגבייה של ענף הסיעוד.
משה בוטון
¶
לא, 15% נוספים. ב 10% הרי הביטוח הלאומי מקים כל מיני פרוייקטים. נוסף לזה עוד עד 15% הולכים למשרד הבריאות ולמשרד העבודה והרווחה, כספים שהיה ויכוח אם הם מצטברים או לא.
רועי קרת
¶
כן. שני תיקונים בעצם נעשים כאן. קודם כל התעוררה השאלה, אם הכספים האלה מצטברים משנה לשנה. כשבשנה מסוימת הם לא מוצו עד תומם, האם אפשר להעביר את היתרה לשנה הבאה. לפי מה שנמסר לי זה מה שנעשה בפועל. הכספים הועברו משנה לשנה אם הם נצברו. אבל לאחרונה התעוררה השאלה אם זה נעשה כדין. כדי להבהיר את העניין אנחנו מציעים לתקן את החוק ולקבוע בו את המצב שבעצם נוהג היום בפועל והוא שהכספים נצברים משנה לשנה.
רועי קרת
¶
זה התיקון הראשון. התיקון השני הוא, שמדובר בהוראת שעה שמוארכת מעת לעת. תוקפה יפוג בסוף שנת 1999. אנחנו מבקשים עכשיו להאריך אותה עד שנת 2003.
היו"ר דוד טל
¶
מי, קודם כל, בביטוח לאומי, יכול לתת לנו נתונים. האם אנחנו מדברים על סכום כסף שהצטבר משנת 1986 שילך ויגדל אם נאשר את החוק הזה? או שבעצם כבר לא נותר כסף משנת 1986 ולא משנת 1987 ולא משנת 1990 ואנחנו מדברים רק על משהו של שלוש או ארבע השנים האחרונות?
ברנדה מורגנשטיין
¶
בוודאי שלא נשאר כסף עוד משנת 1987. מדובר על השנים האחרונות. אני לא יודעת בדיוק מאיזו שנה אנחנו עדיין צוברים. הצבירה היא מכיוון שיש הקצאה, לבנייה של מיטות, למשל ולוקח זמן מה עד שהן נבנות. יש התחייבות להקצאה הזאת, כך שזה לא כסף שנותר בגלל שהוא לא מיועד. הוא מיועד לפרוייקטים שאושרו, אבל הם מצטברים מכיוון שזה לוקח זמן עד שהפרוייקטים יוצאים לפועל.
בהצעת התקציב לשנת 1999 היו לנו 136 מיליון שקל. אני חושבת שהיום עם המאזן זה קצת פחות, אבל מדובר בערך בכ 125 מיליון שקל, שזה כולל את החלק המצטבר של התקציב לחלק של הפיתוח. אני לא יודעת ממתי זה בדיוק. זה לא משנת 1986.
ברנדה מורגנשטיין
¶
היום, זה מה שעומד לרשות הקרן הזאת. חלק מהכסף הזה כבר מיועד לפרוייקטים שאושרו וההקצאה החדשה לשנת 1999, זה 10% מאומדן התקציב.
משה בוטון
¶
מה עם ההקצאות למשרדים? למשרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה? זה מועבר שוטף כל הזמן עד 15%? או שגם שם יש סכומים מצטברים?
ברנדה מורגנשטיין
¶
זה מועבר באופן שוטף על פי דיווח שאנחנו מקבלים ממשרד העבודה והרווחה וממשרד הבריאות. לשנת 1999 ההקצאה היתה 43.5 מיליון שקל לכל משרד.
ברנדה מורגנשטיין
¶
ה 29 מיליון שקל ואחר כך הצטברות, שזה עד 125 מיליון שקל בערך, זה לפיתוח שירותים בקהילה. חצי הולך לקהילה וחצי הולך לפיתוח שירותים ומוסדות, העשרת מיטות, הסבת מיטות, שיפור שירותים.
משה בוטון
¶
29 מיליון שקל. יש לי עוד שאלה אחת. מה העניין הזה, שאתם רוצים להשוות את זה לעומת אנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985? לא כל כך הבנתי. החלק השני הרי אומר, שמעבירים כספים למשרד העבודה והרווחה. אם הוא פותח מיטות סיעודיות וכדומה, אתם מפצים אותו על הגידול. פתאום יש פה הוראה שהגידול הוא מאז 1985. למה צריכים את זה? למה לא גידול משנה לשנה?
רועי קרת
¶
שלהי 1985, פרק י' לחוק הביטוח הלאומי שעוסק בענף הסיעוד. ההשוואה היא, לכן, למצב שהיה אז. זה מצב הבסיס. כל שנה התוספת נמדדת לפי המצב שהיה אז ועל התוספת הזו משלמים.
ברנדה מורגנשטיין
¶
יש לי נתונים לגבי משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה בנפרד. למשל, במשרד הבריאות, מספר המיטות בשנת 1985, היה 2588 ובשנת 1999 מספר המיטות הוא 3804.
ברנדה מורגנשטיין
¶
תוספת המיטות משנת 1985 היא 1216 במשרד הבריאות, כאשר אנחנו מכסים על פי ההקצאה שלנו - כיוון שאנחנו מוגבלים - 43.5 מיליון, שזה 1050 מיטות. זאת אומרת, אנחנו מכסים 1050 מיטות מתוך הגידול של משרד הבריאות, של 1216 מיטות, מאז 1985.
תמר גוז'נסקי
¶
אתם מציעים, שבמקום 1986 יהיה כתוב 1985. כמה היו בשנת 1985, כמה היו בשנת 1986? מה ההבדל?
תמר גוז'נסקי
¶
תראה, אני קוראת בדברי ההסבר: "מוצע לתקן את סעיף זה שעניינו הקצאה… אשר ניתן לממן מכספי ההקצאה תיבחן לעומת מספר המאושפזים בתקופה… בשנת 1986. בפועל, נבחנת גם כיום … לעומת שנת 1986". נו? אז בפועל היום זה לעומת 1986, עכשיו מציעים 1985. מה ההבדל?
משה בוטון
¶
השאלה היא למה בדברי ההסבר כתוב 1986 ובחוק אתם כותבים 1985?
אבל השינוי המהותי כאן, זה שבכל שנה הם היו צריכים להעביר לפי גידול במספר המיטות. זה מה שהם מציעים וזו פעם שניה שמציעים לקבוע בחוק, שהגידול בכל שנה יחשב לעומת מה שהיה בשנת 1985 או 1986. שנת הבסיס.
תמר גוז'נסקי
¶
אני מצטערת, אני רוצה לחזור לסעיף הקודם. אני לא הבנתי, גבירתי מסרה שהצטברו כך וכך סכומים ונוספו כך וכך סכומים השנה. נכון? עכשיו אתם אומרים שאתם רוצים שיתווספו סכומים לסכום ההקצאה וכולי. זאת אומרת, בפועל זה היה כך?
היו"ר דוד טל
¶
היו חוות דעת מלומדות שסברו כך והיו שסברו כך. אשר על כן, אנחנו צריכים לקבוע את זה כאן.
היו"ר דוד טל
¶
אנחנו אמורים לעגן את זה עכשיו.
אני רוצה לשאול לגבי סעיף 1 (3): "בסעיף קטן (ג)(1)…" למה שכל פעם נאריך את זה מחדש? מה הרעיון מאחורי זה? למה לא למחוק את הסעיף הזה, הסעיף הזה יהיה בטל ומבוטל ושלום על ישראל.
רוני ארד
¶
הדברים האלה מאד משתנים. מדובר פה בשינוי. הרי בסך הכל מדובר פה במימון, שכולו בסופו של דבר בא מהממשלה. זה עניין של מדיניות. יכול להיות שבשלב מסוים כל המימון הזה יעבור דרך הממשלה, או ההפך.
תמר גוז'נסקי
¶
תראה, אם יכניסו את זה לחוק ביטוח בריאות, אז יכניסו את זה לחוק ביטוח בריאות. הממשלה תעביר את זה.
היו"ר דוד טל
¶
או שהממשלה תתקצב פתאום את הבריאות בצורה כזאת שלא יהיה לנו מה לעשות בכסף.
אני רוצה להציע לחברי פה לבטל את הסעיף הזה, את סעיף (ג)(1) קטן ולא בצורה שרירותית. אני אומר, אם לאחר שלוש, ארבע, חמש או שש שנים, תחליטו שזה אולי לא עובד טוב, תבואו לכאן עם הסברים טובים ונראה.
רוני ארד
¶
אנחנו לא רואים מקום לשנות את זה כרגע. אנחנו יודעים מה ההפך מזה. אנחנו יודעים שיהיה לנו הרבה יותר קשה.
תמר גוז'נסקי
¶
תראה, אנחנו רוצים לתת תחושה לביטוח הלאומי, שההשקעות ארוכות הטווח שלהם, יכולות להיות עד שנת 2005. או עד 2700.
תמר גוז'נסקי
¶
הרי אנחנו מדברים על משהו לטווח ארוך. כל סעיף בחוק הביטוח הלאומי נתון לשינויים. כמו כל חוק. היה ויקרה, וכן הלאה. אני חושבת שזה רעיון טוב.
רוני ארד
¶
אני רואה איך קשה לשנות פה סעיפים אחרים.
אני רק רוצה שתבינו. אנחנו כרגע לא מתנגדים לדבר הזה, בתור אחד שיושב בועדות ושמאשר את הפרוייקטים. אנחנו גם לא עושים צרות כי אנחנו חושבים שבשלב זה זה חשוב.
היו"ר דוד טל
¶
אם יש עוד שאלות, או מישהו רוצה להוסיף משהו?
על דעת חברי, חברי הכנסת, אפשר לאשר בסעיף (3), שסעיף קטן (ג)(1) ימחק וכל שאר הדברים מאושרים.
מי בעד?
אני מאשר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) (תיקון מספר 36), תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:45.