פרוטוקולים/עבודה/1698



1
ועדת העבודה והרווחה
6.12.99

פרוטוקולים/עבודה/1698
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"א
12 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 49
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ז בכסלו התש"ס (6 בדצמבר 1999) שעה 11:00

חברי הוועדה: איוב קרא - מ"מ היו"ר

ד"ר למש קורט - מפקח רפואי ארצי, משרד העבודה והרווחה
עו"ד איילת זלדין - הלשכה המשפטית, " " "
ד"ר עלמה אבני - ראש השירות לבריאות העובד, משרד הבריאות
עו"ד יואל ליפשיץ - הלשכה המשפטית " "
עמיחי כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד אורית בראון - עוזרת ליועץ המשפטי, שירות התעסוקה
קלריס גנאור - שירות התעסוקה
עדי בן עמי - הנוער העובד והלומד
אייל לוי - " " "
זאב פוטרמן - ראש מדור בטיחות בריאות ופריון בעבודה, התאחדות התעשיינים

משה בוטון

שירלי אברמי

אסתר אלפיה

תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס1999-.


תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס1999-

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. לפני שנפתח בדיון אני רוצה לברך את התלמידים שהגיעו מחיפה, ברוכים הבאים. גם אנחנו היינו תלמידים אבל לנו לא היתה הזכות לבקר בכנסת כשהיינו בגילכם. אני שמח שאתם פה ועוקבים אחרי מה שנותנת הדמוקרטיה הישראלית.

תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס1999-.

עורכת-הדין איילת זלדין מהלשכה המשפטית במשרד העבודה, בבקשה.

כל נער שיוצא לשוק העבודה חייב בבדיקה רפואית. התקנות הנוכחיות מאחדות שתי תקנות קודמות וקובעות את ההסדר החדש בנושא הבדיקות הרפואיות. הן גם מפרטות בצורה ברורה את סוגי הבדיקות שנער עובד חייב לעבור. כמו כן יש בתקנות הבחנה בין "עבודות רגילות" לבין עבודות שיש בהן איזה שהוא סיכון לנער עובד והן נקראות "עבודות המחייבות בדיקת התאמה". נער שעובד ב"עבודות רגילות" חייב בבדיקה אצל רופא המשפחה. נער שעובד ב"עבודות המחייבות בדיקת התאמה" חייב בבדיקה אצל רופא תעסוקתי שקובע את התאמת הנער לאותה עבודה וכמו כן קובע מעקב רפואי שוטף לגילוי מוקדם של נזק בריאותי שעלול להיגרם מאותה עבודה.

יושב כאן ד"ר קורט למש, הרופא הראשי של משרד העבודה שיפרט יותר.

יש לי שאלה. "עבודות המחייבות בדיקת התאמה" באות במקום מה שהיה "עבודות מסוכנות"?

כן. לקחנו את הרשימה שהופיעה בתקנות "עבודות מסוכנות" והתאמנו אותה לשוק העבודה היום, אבל הבסיס הוא הרשימה שנקראה בעבר "עבודות מסוכנות".

התקנות האלה עושות הפרדה בין רופא תעסוקתי לרופא משפחה. המומחיות של הרופא התעסוקתי לעשות התאמה של המועמד לעבודה מסויימת והוא גם מכיר את הסיכונים שיש בעבודה זו או אחרת.

יש במדינת ישראל אלפי רופאי משפחה ופחות ממאה רופאים תעסוקתיים. ביקשנו לנצל את כישוריהם של הרופאים התעסוקתיים כך שיתרמו מנסיונם לבריאות הנערים העובדים.

איפה יושב הרופא התעסוקתי, בקופת חולים?

בקופות החולים. היום עוסקות ברפואה תעסוקתית שלוש קופות חולים. לקופת חולים מאוחדת אין רפואה תעסוקתית והיא שולחת את המבוטחים שלה לקופת חולים כללית לקבלת שירותי רפואה תעסוקתית.

זה שיש רק מאה רופאים תעסוקתיים לא מגביל ועושה לחץ של תורים וכדומה?

לכן שקלנו היטב את הדברים שמחייבים בדיקה של רופא תעסוקה, וזה מופיע בתוספת לתקנות.

לפי החוק, עד היום כל נער שיצא לעבודה כלשהי היה צריך לעבור בדיקה אצל רופא תעסוקתי. היום אתם מציעים שבעבודות רגילות שאין בהן התאמה מיוחדות או לא מסוכנות הנער ייבדק אצל רופא משפחה, ורק רשימת עבודות שמופיעות בתוספת שבהן יכולה להיות סכנה לבריאות הנער, ייבדק אצל רופא תעסוקתי. אם כך, אני מניח שזה יפחית את העומס אצל הרופאים התעסוקתיים. זו בעצם תשובה לשאלת היושב ראש.

נכון.

אני רוצה לציין שהתוספת מציינת עבודות שבחלקן הן עבודות שאסורות לנערים עובדים אלא אם כן זה במהלך הכשרה מקצועית או חניכות או בהיתר מיוחד. יש לנו תקנות שנקראות "עבודות אסורות" ו"עבודות מוגבלות". הסיבה שהכנסנו את העבודות האלה לרשימה שבתוספת היא שאם באמת הילד קיבל היתר לעבוד בעבודה הזאת, ברור שאנחנו רוצים שהוא יהיה במעקב רפואי ותיבדק התאמתו.

בעקבות הערה של מר זאב פוטרמן מהתאחדות התעשיינים, אנחנו מציעים להוסיף לרשימה שבתוספת, ליד אותן עבודות מוגבלות שמופיעות תחת המספרים: 2, 3, 4, 5, 6, 7, 9, 10, 12 ו19-, אני רוצה להוסיף כוכבית שאומרת: שעבודת נערים בעבודות הנ"ל מותרת רק בהתאם לתקנות 1 ו2- לעבודות הנוער, עבודות אסורות ועבודות מוגבלות. כי החשש של התאחדות התעשיינים הוא שמעבידים יראו את הרשימה הזאת ויחשבו שמותר אוטומטית. זה לא נכון כי העבודות האלה צריכות לקבל אישור מיוחד, ושירות התעסוקה הציע שהוא יפרסם בפנקס של נוער עובד את הרשימה עם הציון המפורש הזה, שיהיה ברור לכולם.

אבל איפה זה כתוב בתקנות?

זה שמירת דינים, זה שילוב של שתי תקנות. אני לא שמתי את זה בהתחלה כי הרי לפי שמירת דינים אני לא צריכה לציין. תקנות עבודות אסורות ומוגבלות אומרות במפורש שאסור לעבוד בעבודות האלה אלא אם כן יש היתר מיוחד או שזה במהלך הכשרה מקצועית.

בזה אתם לא נוגעים?

לא נוגעים.

אני רק רוצה שנערים כאלה כן יעברו בדיקות רפואיות. זה דבר שאסור, אבל אם הוא מותר, ודאי שאני רוצה שהוא יהיה במעקב רפואי ויעבור את הרופא התעסוקתי.

אבל אם תשימי פה כוכבית, את צריכה לכתוב בגוף הטקסט מה משמעות הכוכבית.

אני חושבת שאכתוב את זה בתוספת למטה, ואז אני כותבת שהעבדת נערים בעבודות הנ"ל מותרת רק אם היא מותרת בהתאם לתקנות 1 ו2- לעבודות הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות) התשנ"ה1995-.

ומה התנאים שם?

או שזה במהלך הכשרה מקצועית או חוק החניכות או אישור ספציפי לנער ממפקח עבודה ראשי, אם זה חיוני לדעתו להכשרה המקצועית של הנער.

וזה הכל קשור להכשרה המקצועית?

כן.

זאת אומרת, נער בגיל 15 לא יכול לעבוד בעבודות מסגרות ופחחות אם הוא לא במסגרת הכשרה מקצועית?

נכון. ואם הוא לא במסגרת הכשרה מקצועית, אז אלא אם מפקח עבודה ראשי נתן לו היתר כי הוא רואה שזה נחוץ להכשרתו המקצועית, אבל הוא לא בתוך מרכז להכשרה מקצועית. כי התקנות מדברות על חוק החניכות או מרכז להכשרה מקצועית.

מדובר בנערים בני 15 ומעלה, הרי בכל העבודות בהתחלה הם עובדים כחניכים, זאת אומרת, הם זקוקים להכשרה מקצועית בעבודות האלה.

אין לי בעיה שהם יעבדו בזה רק שיהיו במעקב רפואי. הגדרתי את העבודות האלה בתוספת כי התוספת קובעת איזה עבודות צריך לעבור רופא תעסוקתי ומעקב רפואי. הטענה של הנוער העובד וגם של התאחדות התעשיינים שזה יכול להטעות ואנשים יחשבו שזה אוטומטית מותר. לכן אני מציינת את זה. גם אם לא הייתי מציינת את זה, לפי הדין זה היה חל, אבל זה כדי לסבר את מי שלא יודע.

חשוב גם לציין שבעבודות כמו פחחות עובדים לא מעט בני נוער ובעיקר מהשטחים שלא מקבלים שום אישור רפואי והם גם לא עובדים במסגרת חניכות. לכן, האישור הזה צריך להיות אישור ש - - -

אישור לפי התקנות האחרות שהיא הזכירה, לא לפי התקנות האלה.

לא, התקנות האחרות לא מדברות על בדיקות רפואיות, הן רק אומרות מה זה עבודות אסורות.

טוב, צריך אישור לקבל היתר כדי לעסוק, וזה בא לקבוע שאם ניתן האישור ועברו את כל הבדיקות הרפואיות לפי זה.

מה המשמעות של מעקב רפואי. אני מבין שטרם קבלת הנער לעבודה הוא עובר בדיקה רפואית, באופן חד-פעמי.

לפחות כל שנה. הרופא התעסוקתי יכול לקבוע מועד מוקדם יותר.

שמי ד"ר עלמה אבני, אני עומדת בראש השירות לבריאות העובד במשרד הבריאות. אני רוצה לציין שהיינו שותפים להכנת התקנות האלה והם מקובלים עלינו.

לגבי אותם נערים שלפי ההצעה הנוכחית ייבדקו על ידי רופא משפחה. כפי שהוסבר ההחלטה הזו באה להבטיח שהדבר אכן יתבצע ולא יצטרכו לחכות לבדיקה של רופא תעסוקתי, ואולי יש עדיפות שרופא המשפחה יעשה את הבדיקה של הנער לכניסה לעבודה.

בקשר לזה אני רוצה לציין שמשרד הבריאות ומשרד העבודה מאוד משתדלים להביא לידיעה ולמודעות רופאי המשפחה את הנושא הזה של חשיפות תעסוקתיות. הוצאנו חוברת שמדריכה את רופאי המשפחה ומה הם צריכים לדעת בכל הנוגע לסיכונים תעסוקתיים. החוברת הזו נשלחה לכל רופאי המשפחה במדינת ישראל. מפורטים בחוברת גם החוקים וגם הסיכונים העיקריים. אנחנו מביאים את הדברים לידיעת הרופאים גם במסגרת ימי עיון והכשרה דרך האיגודים.

אנחנו מנסים להביא את הנושא של סיכונים תעסוקתיים לידיעה ולמודעות של רופאי המשפחה גם כשהם בודקים כל אדם שבא אליהם בגלל איזה שהיא תלונה, להיות ערים לתלונות כי זה יכול להיות קשור לחשיפה תעסוקתית. לדוגמה, בעיות של אסטמה, בעיות עור ובעיות מסוגים שונים שרופאים מתלבטים לגבי הסיבה, ובצורה כזאת הם יכולים יותר מהר לעלות גם על הגורם שהביא לתחלואה, ומה שחשוב, להפסיק את החשיפה הזאת על ידי המלצה לעבור לעבודה אחרת, דבר שיש לו גם ערך פרקטי.

שמי קלריס גנאור ואני עובדת בשירות התעסוקה. עם כל הכבוד לד"ר אבני, במשך כל השנים רופא תעשיה לא בדק את הנערים הערבים בקופות החולים. יתרה מזאת, הבעיה הכי קשה שיש בשטח היא עם רופאי המשפחה. למרות שהחוק מחייב אותם הם לא רוצים לחתום על הטופס הרפואי. הם טוענים שזה לא טופס רפואי של קופת חולים ולכן, כדי לחתום עליו, הם דורשים תשלום או שהם לא מבינים מה הם צריכים לעשות, ולרוב הרופאים אין הנחיות או שהם לא יודעים מה ההנחיות לגבי חתימה על הטופס הזה, וכל אחד רושם מה שהוא רוצה. הרבה פעמים אנחנו מנחים את הרופאים ואומרים להם מה הם צריכים לעשות, ושוב, אני מדברת על רופאי המשפחה.

כל השנים - לפחות באזור שלנו - רק רופאי המשפחה חותמים על הטופס, וזה בסדר, כי הם באמת אלה שמכירים את הנערים, והם הכי נגישים לנערים. אבל, כמו שאמרתי, הרבה פעמים רופאי המשפחה לא מוכנים לחתום על הטופס או שהם רושמים דברים לא ברורים. אין להם הנחיות והם לא יודעים מה לעשות עם הטופס הזה, ובעיקר עם המשפט: "מותר לו לעבוד או לא מותר לו לעבוד", וזאת הבעיה הכי קשה שלנו, והנערים יכולים ללכת ולחזור אליהם הרבה פעמים.

לכן, אני מציעה שמשרד הבריאות ינחה בפרוטרוט, ואולי גם יחייב את רופאי המשפחה, שהרי זה על פי חוק ושהם חייבים לחתום על הטופס.

אני מציע שמשרד הבריאות יבדוק את התלונות הללו, ינחה את רופאי המשפחה, ויגיש דו"ח לוועדה, ואז אולי נוכל לפתור את הבעיה הזאת.

מנכ"ל שירות התעסוקה, לפני כחצי שני ויותר פנה במכתב מאוד ברור לכל המנכ"לים של קופות החולים, הסביר להם את החובה של הרופאים לחתום על הטופס הזה, ושהדרישה שלהם לקבל כתב ויתור על סודיות רפואית לא הגיונית ואין בה צורך, כי הדרישה לעשות את הבדיקות הרפואית היא דרישה שנובעת מהחוק. התשובה היתה: בסדר, נטפל בזה, אבל עד היום הם עדיין ממשיכים לעשות בעיות.

אנחנו בשירות התעסוקה באמת ניסינו לעשות את המכסימום כדי לפתור את הבעיה - - -

אבל למה לא לחתום על ויתור סודיות רפואית? אולי הרופא רוצה לקבל מסמכים רפואיים ממוסד רפואי אחר, אולי הנער היה מאושפז פעם באיזה שהוא מקום? יש קושי שהנער יחתום על ויתור סודיות רפואית?

אנחנו לא מתערבים בזה.

הבדיקות שאנחנו ביקשנו בתקנות לא דורשות שום כתב ויתור על סודיות רפואית. מדובר בבדיקות שרופא משפחה צריך לבצע.

למה הטופס בנוי כך שהרופא צריך לאשר אם הנער כשיר או לא כשיר לעבודה. אפשר לקבוע בדיקות סטנדרטיות ושהרופא יתן תשובות לגבי הבדיקות עצמן.

זה בדיוק הענין. חוק עבודת נוער מטיל על הרופא את האחריות הזאת, והוא אומר: תבדוק את הנער בבדיקות שמפורטות היום בתקנות, ותקבע אם הוא כשיר לעבודה או לא - לא לעבודה מסוכנת אלא לעבודה באופן כללי.

אם יש דרישה של משרד העבודה והרווחה לגבי בדיקות א', ב', ג', והנער עבר את הבדיקות, למה הרופא צריך לחתום שהנער כשיר לעבודה? לא לחייב את הרופא לחתום על טופס שהנער כשיר לעבודה אלא שיכתוב שהבדיקות נעשו ואכן הן תקינות. ואז, משרד העבודה והרווחה או מי ששלח אותו לעשות את הבדיקות, הוא יחליט אם הנער כשיר או לא כשיר. זה קיים במערכות שונות שדורשים רק את הבדיקה הרפואית.

אני רוצה להבהיר. הטופס שרופא המשפחה צריך למלא ולחתום, אומר בעצם, שהרופא לא מתנגד שהנער או הנערה יצאו לשוק העבודה. הבדיקות הרפואיות שמתבצעות לא מסוגלות לגלות כל דבר. למשל, אם יש הסטוריה של אפילפסיה מילדות. אבל, בפתיחת התיק הרפואי של הנער יכול הרופא לראות זאת, ואז הוא יחליט אם בשלב זה הנער מאוזן? אם הטיפול בסדר? ואם במצב הטיפולי שאני מטפל בו הוא יכול או לא יכול לצאת לשוק העבודה? רופא המשפחה לא מחליט על התאמה למקצוע מסויים הוא רק אומר: אני חושב שהנער יכול לצאת לעבודה, כן או לא?

התפקיד הספציפי של התאמה למקצוע זה בשלב יותר מאוחר. למשל, מישהו שמעונין להעסיק את הנער או הוא שנכנס למסגרת של הכשרה מקצועית ,למקצוע מסויים, ואז הרופא התעסוקתי שמכיר את הסיכונים שקיימים במקצוע המסויים, חותם אם הנער מתאים ספציפית למקצוע או לעבודה הספציפית. אלה שני שלבים שונים לגמרי.

החוק גם אומר שרופא המשפחה צריך לתת אישור להעבדה, והרופא התעסוקתי צריך לתת אישור להתאמה. זאת אומרת, הרופאים צריכים לתת את האישורים האלה.

הסוגייה הזאת הובנה.

אני מציע שתוך שבוע, משרד הבריאות יבדוק וינחה את רופאי המשפחה - - -

שבוע זה קצת מעט מדי. רק עכשיו יצרתי קשר עם שירות התעסוקה, ביקשתי לקבל את הפנייה שלהם אותה אני לא ראיתי, ומכאן נמשיך ונטפל בענין.

תוך כמה זמן להערכתך?

אני מקווה שתוך שבועיים.

בסדר גמור.

אז תוך שבועיים משרד הבריאות ינחה את רופאי המשפחה בקופות החולים, ואני מקווה שהענין הזה יגיע לסיומו.

אדוני היושב ראש, לי עדיין לא ברור הנושא של סודיות רפואית. האם חלק מרופאי המשפחה לא מוכן לבדוק את הנער אם אין כתב ויתור על סודיות או שהבנתי לא נכון?

בעצם יש שתי דרישות. אחת - הם מבקשים טופס ויתור על סודיות רפואית.

אז אני מבין שד"ר אבני תוציא הנחיות לרופאי קופות החולים ותסדיר את הנושא הזה. הנושא השני?

הנושא השני, זה שהם כותבים חוות דעת מאוד מפורטת על כל ההסטוריה הרפואית.

בשביל לקבל כסף.

כן, כך אני סבורה.

לנו יש טופס מאוד פשוט שנכנס לתוך פנקס העבודה של הנער ומודבק על גבי הפנקס. בטופס כתוב: האם נער כשיר לעבודה או לא כשיר לעבודה. עד ששירות התעסוקה לא מקבל את האישור מהרופא, אנחנו לא נותנים לנער פנקס עבודה והמעביד לא יכול להעסיק אותו.

ומה הרופא?

אז רופאי המשפחה לא מוכנים לחתום על האישור הזה, והם מוציאים חוות דעת שמפרטת את כל ההסטוריה הרפואית של הנער. אז קודם כל, הדבר הזה פוגע בסודיות הרפואיות של הנער, כי כל מעביד לא צריך לדעת מה ההסטוריה הרפואית של הנער, והם גם מבקשים תשלום עבור חוות הדעת הזאת.

התקנות האלה לא משנות את הסטטוס?

לא.

הפנייה שלי נעשתה בעקבות החוק. אתה יודע מה? גם בעקבות החוק הקודם הם היו צריכים לפעול ולאשר את הטופס שהוא טופס ספציפי באמת. הוא רוצה רק לדעת אם הנער כשיר לעבודה או לא. לא יותר. אף אחד לא צריך לדעת יותר. הם מערימים קשיים, ואני מאוד מקווה שעם התערבות משרד הבריאות זה ייפתר.

ד"ר אבני, במסגרת ההנחיות שלכם לרופאי המשפחה, אני מציע שתיכנסו גם לסוגייה הזו.

אם נראה לך שמספיק שהרופא יאשר בלי לפרט, אז תוציאו הנחייה לרופאי המשפחה בקופות החולים.

זה בדיוק מה שנעשה.

כי אנחנו כתבנו, ביקשנו ופנינו וזה לא עזר.

אם אנחנו מדברים על בדיקות רפואיות לנוער, אני לא יודע אם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת היא המסגרת. אבל כשמדברים על סמכות משרד הבריאות, אז לפני למעלה מחצי שנה הורה משרד הבריאות לקופות החולים שלא ליגבות כסף עבור שירותי רפואה תעסוקתיים והן ממשיכות בעקבות קופת חולים הכללית. עם כל הכבוד, האכיפה של משרד הבריאות על קופת החולים הכללית פשוט לא קיימת.

אולי קופת החולים הכללית רואה את זה במסגרת מה שנקרא ביקור אצל רופא מומחה. יכול להיות.

ד"ר אבני, אם אפשר שמשרד הבריאות יתייחס גם לסוגייה זו.

התאחדות התעשיינים כתבה לשר הבריאות, והוא העביר את זה לחוות דעתו של היועץ המשפטי של הממשלה. כך שכרגע הנושא נמצא על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה.

מר פוטרמן כבר הבהיר אבל הבעיה העיקרית מאוד כבדה ואפשר לומר שבטעות יסודה. כאשר התקבלה החלטה שעל כל ביקור אצל רופא מומחה יש לשלם סכום מסויים, היה ברור שזה לא כולל בדיקות של מומחים לרפואה תעסוקתית שמתבצעים על פי חוק ותקנות. את זאת הבהיר עוד שר הבריאות הקודם, השר יהושע מצא.

הכל הובהר ויצאה גם פרשנות משפטית ברורה וחד-משמעית מצד משרד הבריאות בענין הזה. יחד עם זאת, בגלל השגות משפטיות של קופת החולים הכללית על פרשנות אותה תקנה, זה הועבר ליועץ המשפטי לממשלה להכרעה, וזה נמצא אצלו.

אני רוצה לבקש מוועדה נכבדה זו אם אפשר שתפנה ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש שיזרז את מתן ההחלטה.

טוב, אנחנו נפנה לשר הבריאות בנושא הזה כדי לזרז את הענין.

בחוק עבודת הנוער כתוב שכל הענין הזה של הבדיקות הרפואיות לא צריך לעלות פרוטה לנער.

אז חזקה על היועץ המשפטי לממשלה שיתייחס לזה.

שמי יואל ליפשיץ ואני עובד בלשכה המשפטית של משרד הבריאות. הוויכוח פה הוא לא אם הנער צריך או לא צריך לשלם. השאלה, מי ישא בעלות הבדיקה? כי זה הוויכוח בין קופות החולים לבין המדינה, והענין הועבר להכרעה אצל היועץ המשפטי לממשלה.

כשיר לא כשיר. אני חושב שמשרד הבריאות לא יכול להסכים עם זה שהרופא יכתוב רק כשיר או לא כשיר, גם הרופאים לא יסכימו לזה. צריך לפרט את כל ההסטוריה הרפואית, וזה צריך להיות מתועד.

לא צריך.

- - -

לא בפנקס.

אם הרופא מרגיש שהוא לא יכול לכתוב כשיר לא כשיר כי יש כל מיני אספקטים מסביב, וזה חייב להיות מתועד, אז שהוא יתעד את זה ושזה יישאר בתיק הרפואי, ושבטופס אחר שיישלח לשירות התעסוקה יכתבו: כשיר לא כשיר, עם הפנייה לתיק הרפואי, וכך יכול להיות שהמעביד לא יראה את זה.

אבל הוא חייב לכתוב אם הוא כשיר או לא כשיר.

ד"ר אבני, מה את אומרת?

הרופא לא חייב ולפי דעתי גם לא צריך לכתוב את כל הפרטים הרפואיים של אותו נער מפני שזה פשוט ליצור בעיות מיותרות. מדוע? משום שאם יכתוב את כל הפרטים אז באמת תהיה בעיה של סודיות רפואיות שהמעסיק לא צריך - - -

לא בפנקס. לא בפנקס.

סליחה.

ראשית, יש כאן גם ענין של עבודה שבמקרה הזה אולי היא מיותרת. למה הדבר דומה? לא פעם מבקשים מרופאים אישור שנער או איש יותר מבוגר יכול להשתתף בקבוצת כדורגל כזאת או אחרת. אז אם הרופא רוצה, הוא יכול לכתוב שם את תולדות האיש מהיום שהוא נולד. אבל זה לגמרי מיותר ובזה הרופא אפילו עובר על חוק הסודיות הרפואית.

בעצם, מה שנדרש פה מהרופא הוא ליישם את ידיעתו, כישוריו ואחריותו כרופא או כרופא משפחה שמכיר את האיש, או שבדק אותו ברגע זה, להביע עמדה נחרצת כן יכול או לא יכול, להתעמל בקבוצה כזו או אחרת או לעבוד במקום עבודה זה או אחר. זה דבר פשוט ואנחנו נבדוק זאת.

תוך כדי דיון הבנתי שלמעביד יש זכות לראות את כל הדו"ח הרפואי, ולא רק שהוא מקבל טופס שבו כתוב כשיר או לא כשיר.

לא, לא.

אין לנו בעיה שהדו"ח ייכתב ויישאר בתיק. אבל בטופס שמצורף לפנקס צריך להיות כתוב כשיר או לא כשיר.

ושלא יתן לי חוות דעת מפורטת.

כך זה היה כך עד עכשיו?

אבל הרופאים לא מוכנים לחתום על הטופס כשיר או לא כשיר, הם מעוררים בעיות. הם שולחים לנו חוות דעת רפואיות מפורטות, ופה מתעוררת הבעיה.

אני מציע לדחות את אישור התקנות לשבועיים, עד שמשרד הבריאות ינחה את רופאי קופות החולים, יבוא בדברים עם שירות התעסוקה ויגיעו להסכמה ביניהם.

אבל זה לא קשור לתקנות.

אם נאשר את התקנות, לא יבואו להסכמה ביניהם.

אבל הבעיות האלה לא קשורות לתקנות. התקנות רק באות לקבוע את הבדיקות שצריך לעבור, הן לא מדברות על סוג האישור.

מה שהיושב ראש אומר זה פשוט בעקבות נסיון שיש לנו בנושא הזה. ברגע שמאשרים תקנות ואין יותר דיונים בוועדה, אז השיחות בין שירות התעסוקה למשרד הבריאות יכולות להימשך שנה, וזה יהיה אמצעי לחץ ששני הצדדים ירצו לפתור את הבעיה בהקדם.

נכון, הבעיה קיימת כבר הרבה שנים.

יש לי בקשה. אם אפשר לכתוב לפרוטוקול שהתקנות, כפי שהן, אושרו.

לא, לא, אנחנו צריכים לקרוא תקנה תקנה.

אנחנו נמשיך את הדיון במקום שהוא הופסק.

אבל כרגע ההשגות הן לא לגבי התקנות, ואולי אפשר לאשר את הנוסח של התקנות?

ואם יהיו חילוקי דעות בין הצדדים זה עלול להשליך על התקנות.

שמי עדי, ואני מהנוער העובד והלומד. מנתונים שבידינו, כ60- אלף בני נוער מתחלפים בעבודות ערב שעובדים כל יום במקום אחר, זאת אומרת, מהבורגר ראנצ' לבורגר קינג ומקדונלד, וכו', ואנחנו צריכים לעזור להם לא לעבור על החוק. לכן, כדי שהנערים האלה לא ייפגעו חייבים לאשר את התקנות בהקדם האפשרי, כי מה שקורה היום, בגלל הפרוצדורה המסובכת הזאת שדיברנו עליה כאן, יש ילדים שעובדים ללא פנקס עבודה, וזה כמובן אסור על פי החוק.

אפשר לפחות לעבור על נוסח התקנות?

לא, אני מחליט לדחות את אישור התקנות לפחות בשבועיים. עד אז כל הצדדים יבואו בדברים, ותגיעו לכאן בהסכמה, ואז לא תהיה בעיה לאשר את התקנות כבר בישיבה אחת.

לגבי 19 סוגי העבודות, ייתכן שיש עבודות נוספות שצריך להוסיף אותן לרשימה?

יש סמכות לשר להוסיף עבודות.

הרשימה הזאת אושרה על ידי כל הגופים שהיו מעורבים בנושא, והיא הובאה בפני המועצה לענייני נוער עובד שבה יש נציגים של כל האיגודים שבהם עובדים נערים.

לדעתי, השיחות שתנהלו ישליכו על התקנות, ולכן, כפי שאמרתי, אני דוחה את אישור התקנות לישיבה שתתקיים בעוד שבועיים.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 11:40)