פרוטוקולים/עבודה/1545
1
ועדת העבודה והרווחה – 23.11.1999
פרוטוקולים/עבודה/1545
ירושלים, י"א בתשרי, תשס"א
10 באוקטובר, 2000
הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
שהתקיימה ביום ג', י"ד בכסלו התש"ס, 23 בנובמבר 1999 בשעה 11:00
פרוטוקול
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר יאיר פרץ
איוב קרא
מוזמנים
¶
גבי ללוש, ראש העיר דימונה
אפרים כהן, ראש מינהלת עובדים זרים, משרד העבודה והרווחה
יעקב ניזרי, סמנכ"ל שירות התעסוקה
אבי אזולאי, יו"ר מרחב אילת, ההסתדרות הכללית החדשה
דן אל אגליק, איגוד מקצועי אילת, ההסתדרות הכללית החדשה
ניסים גביזון, חבר ועד, ההסתדרות הכללית החדשה
יעקב בוגנים, חבר ועד, ההסתדרות הכללית החדשה
אלי ביטון, חבר ועד, ההסתדרות הכללית החדשה
שמשון גניש, חבר ועד, ההסתדרות הכללית החדשה
יצחק קוג'ק מורד, חבר ועד, ההסתדרות הכללית החדשה
שמואל זק"ש, יו"ר דירקטוריון "אדום"
עמירם אבן חיים, רכז נושאי משאבי אנוש, כי"ל
מרדכי פוסלושני, מנכ"ל "אדום"
מיכאל אילון, מנהל משאבי אנוש
חזקיה ישראל, מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים
נרשם על-ידי
¶
חבר המתרגמים בע"מ
ס ד ר ה י ו ם
פיטורי עובדים ב"אדום מחצבים ופיתוח"
פיטורי עובדים ב"אדום מחצבים ופיתוח"
היו"ר יאיר פרץ
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה
והרווחה בנושא פיטורי עובדים ב"אדום מחצבים ופיתוח".
אם החברה הייתה זוכה במכרז הייתה מתאפשרת המשך עבודתם של העובדים, כיום אני מבין שבחברה יש 76 עובדים ועד סוף השנה הזאת אמורים להיות מפוטרים כמחצית מהעובדים האלה. 18 עובדים פוטרו באופן מיידי והשאר יפוטרו לפי כמות העבודה שתהיה או לא תהיה לחברה.
השאלות הנתונות היום לדיון הן מדוע החברה לא זכתה במכרז ותכף נשמע כאן את הנימוקים, מי הם העובדים של החברה המקבילה שזכתה במכרז, וגורלם של העובדים המפוטרים. הסיכום שלנו יהיה איך אנחנו כחברי ועדת העבודה והרווחה מתערבים על-מנת להביא לכך ש76- בתי אב מהעיר דימונה, עיר מוכת אבטלה, יוכלו להמשיך ולפרנס את משפחתם בכבוד.
שמואל זק"ש
¶
החברה היא חברה קשת יום. ההפסדים, עוד
בהתעלם מהסיפור של המכרז, הם מעל חמישים מיליון שקלים. החברה במקורה התחילה את עבודתה במכרות תמנע המפורסמים, כי החברה היא חברת בת של כימיקלים לישראל, אבל המכרות נסגרו ולפני הרבה שנים פוטרו העובדים.
במסגרת הניסיונות להציל חלק מהדברים הקימו את חברת "אדום" שהעסיקה את העובדים יוצאי תמנע לשעבר ונתנו להם עבודות בכמה תחומים, כאשר היו עבודות מאוד מוגבלות עבור משרד הביטחון. בשנים האחרונות, כשהחברה צברה הפסדים, נעשו כמה פעולות כדי לנסות להצילה. כל פעם ניסו להציל את מה שיש וזאת כדי לא להגיע לסגירת החברה. לפני כשנתיים העבירו את החברה במסגרת רה-ארגון בתוך קבוצת כימיקלים לישראל לניהולה של חברת מפעלי תובלה וזאת כדי לנסות להציל את מה שיש, אבל לצערנו הרב ההיבט הזה של התמשכות ההפסדים – למרות שניסינו לעשות שם השקעות, למרות שחידשנו משק – המשיכו. לצערנו בתחום שבו היו עבודות יחסית סדירות גם במשרד הביטחון בשנה שעברה למשל, הייתה תקופה של כשמונה חודשים של אפס עבודה - ברור שאם אתה מכניס את האנשים והציוד, אפס עבודה גורם רק להוצאה – זה הכביד על מצבה של החברה. העתיד בתחום הזה גם כן לא ברור, לפחות לגבי שנת העבודה הקרובה, לפי מה שמצופה לנו ואנחנו בכלל לא יודעים אם תהיה המשכיות של עבודה עם משרד הביטחון לאור מצוקת התקציב של המשרד.
תחת התהליכים האלה, כשמתמודדים במכרזים, והחברה התמודדה במכרז, היא לא זכתה כי ההצעה שלה הייתה יותר גבוהה מאשר של המתחרה. התוצאה הייתה ששוב עמדנו בפני הדילמה האם אנחנו ממליצים לבעלים לסגור את החברה או לנסות להציל אותה באיזשהו רה-ארגון ובפיטורי חלק מהעובדים. כפי שהזכרת אדוני, את מחצית העובדים בצער רב אנחנו נאלצים לשלוח הביתה כדי להציל את המחצית השנייה שתישאר לעבוד.
שמואל זק"ש
¶
אני רוצה להסביר את זה אחרת. כדי לנסות
להבטיח את זה – שום דבר לא בטוח בחיים, אבל אני רוצה להיות בהיבט הזה יותר פוזיטיבי – כדי לשמר לפחות את מחצית העובדים בעבודה, המגמה היא להעביר את החברה כחברת בת של הלקוח העיקרי שלה שזה חברת רותם. בצורה הזאת לשמר את העבודה ובצורה כזאת אנחנו מגבילים את כושר התחרות בבחירת ספקים לחברה שאמורה לייצר את הפוספט לחו"ל כי עיקר המכירות הן בחו"ל. כלומר, זה גם כן המשך ניסיונות לנסות לעשות את מה שניתן.
בסופו של דבר, חברה שמפסידה כל כך הרבה לאורך שנים, בשאלה אובייקטיבית שלא קשורה לכאורה לדיון, צריך היה לסגור אותה לפני הרבה שנים. ניסו וניסו להציל, וגם עכשיו מנסים, אבל לצערי זה לא הולך. לכן תמונת המצב היא כזאת.
תוכניות הבראה היו וזה עולה מתוך הדברים שאמרתי. אנחנו ישבנו והכנו תוכניות איך מרחיבים את מסגרת העבודה, איך מחפשים לקוחות נוספים, איך הולכים ומתפתחים. יש דברים שציבור העובדים יודע, יש דברים שציבור העובדים לא יודע, ואני אתן דוגמה שמרבית ציבור העובדים לא יודע עליו אלא רק חלק קטן. החברה ניסתה להתמודד גם על זכייה במכרז של כריית המנהרה במנהרת הר הצופים שיוצאת עכשיו לדרך, אבל לצערי לא זכינו. קיבלנו סיוע בהתמודדות, אבל לא זכינו. אלה הם כללי המשחק. כלומר, האם נעשו פעולות? לכל אורך הדרך נעשו. מההיבט הזה מצפוננו נקי לחלוטין. עשינו מעל ומעבר.
היו שיחות עם העובדים מהיום שהם התקבלו למסגרת הזו שבה אני מוניתי כיושב-ראש וגם אני קיימתי שיחות עם חלק מהעובדים במהלך השנתיים האחרונות. לא בשבועות האחרונים, אבל לפני כן. דיברנו על איך עושים את המאמץ כדי לשרוד, איך מונעים את סגירת החברה, איך עובדים יותר טוב. אני לא יכול לומר שיש לי טענות אל העובדים, אין לי, כמו שאין לי טענות אל האחרים, אבל לצערי יש מי שמוכן לעבוד במחירים יותר נמוכים. השורה התחתונה בסוף היא שאני צריך לעבוד במחיר שאני לא מפסיד, ואם אני עובד במחיר שאני מפסיד, הסגירה היא דבר ברור. זו תמונת המצב.
אפרים כהן
¶
כן. על-פי בקשת מנהלת הוועדה הובהר לי שהיום
יתקיים דיון בנושא של פיטורי עובדים ישראליים כאשר במקומם ייכנסו עובדים זרים. צוותים של משרד העבודה ירדו לשטח, נפגשו עם האנשים המוסמכים לכך והובהר כי בחברת רותם ובאתר מועסקים ישראלים, כולל עובדים בדואים. כתוצאה מכך שהם לא זכו במכרז, הם עשויים להגיע לפיטורי העובדים הישראלים ובמקומם נבחרה חברה אשר תיכנס לשם ובחברה הזו מועסקים עובדים זרים. בדקנו עם שירות התעסוקה והובהר שלחברה יש היתר להעסקת עובדים זרים ואני מבין שזה שהיא מעסיקה עובדים זרים גורמת לכך שהמחיר שלה היה יותר זול ולכן היא זכתה במכרז.
הוצאנו מיד מכתב עוד בתחילת נובמבר להקפאת מתן היתרים לאותה חברה להעסקת עובדים זרים, לא בגלל המכרז אלא בגלל סיבות אחרות שלא עמדה בהסכמים ובהתחייבויות שלה. לכן להערכתי שירות התעסוקה לא יאשר לאותה חברה קבלת עובדים זרים.
אפרים כהן
¶
לפי מיטב ידיעתי עד היום שירות התעסוקה אישר
להם כ54- עובדים. אנחנו הקפאנו את מתן ההיתר לחברה הזו בגלל שהיו בעיות אחרות שלא קשורות בכלל במכרז אלא בהיסטוריה שלנו עם החברה כאשר אנחנו מקיימים את המשא ומתן. לכן יש החלטה חד-משמעית שאומרת הקפאת קבלת היתר לעובדים זרים.
שמואל זק"ש
¶
כן, מתקיימת העבודה. העבודה מתנהלת כבר
מספר חודשים. אנחנו לא נמצאים לפני תקיפות המכרז אלא אחרי. אנחנו אומרים שאנחנו בעיצומו של תהליך. כלומר, “אדום” הפסיקה את העבודה לפני מספר חודשים באותו אתר, והחברה הקבלנית האחרת זכתה ועובדת.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אותי מעניין לדעת אם היום עובד זר בא במקום
עובד ישראלי שמוכן לעשות אותה בכבוד. זו השאלה המרכזית שעומדת בפני. עד היום תפיסת העולם הייתה שהעובדים הזרים במדינת ישראל עובדים היום בעבודות שהישראלים לא רוצים לעבוד בהן, אם זה בחקלאות, בבניין, בעבודות הקשות, מה שנקרא עבודות רטובות בבניין. היום מדובר בקבוצת עובדים מהעיר דימונה, עיר מוכת אבטלה, 76 עובדים עומדים להיזרק לרחוב ובמקומם – ועיני לא צרה באף אחד – עובד מרומניה שייקח את פרנסתם. לכן חובתנו כבית המחוקקים לעצור את התופעה הזאת. אני בין אלה שתמיד אמרתי שיש עבודות שהעובדים הישראלים לא יכולים לעבוד בהם, צריך להביא עובדים זרים, אבל היום אני שומע תופעה חדשה.
אני שואל שוב את אנשי השטח האם היום באתר, אחרי שמשרד העבודה הקפיא את ההיתרים, מתקיימת עבודה באתר שאתם מדברים עליו באמצעות עובדים זרים?
שמואל זק"ש
¶
על זה אני לא יודע לומר, אבל העבודה מתקיימת.
אני לא יודע כמה עובדים זרים יש לחברה ואם יש לה, כמה יש לה והיכן היא מעסיקה אותם. החברה שזכתה במכרז עובדת בשטח כבר מספר חודשים. חברת אוליצקי היא חברה ותיקה בארץ בתחום עבודות העפר. אנחנו מדברים כאן על חברה שמפעילה ציוד מכני הנדסי כבד, שעוסקת בעבודות עפר והיא ותיקה ומוכרת. היא עבדה במקביל באתרים מקבילים באזור ההוא היכן שעבדה חברת “אדום”, וכל פעם כשיש מכרז, מתמודדים הם, “אדום”, קבלנים אחרים והפעם היא זכתה בקטע הזה של העבודה והיא עובדת שם. איזה עובדים מועסקים באותו אתר, אני לא יודע.
אפרים כהן
¶
אדוני, שוב אני חוזר. אני יכול לדבר גם בשם
חבריי בשירות התעסוקה. לי אין ספק שאותה חברה אשר זכתה במכרז לא תקבל היתר אחד להעסקת עובד זר במקום ישראלי. חד משמעית. לא יהיה. אם אותה חברה קיבלה היתר על אתר מסוים – אני סתם אומר – בתל-אביב והיא לוקחת את העובד הזר שקיבלה לעבוד בתל-אביב ומעבירה אותו לרותם – לא יהיה. המפקחים ירדו לשטח כדי לבדוק את הנושא הזה.
בלי שום קשר לנו יש דיון עם החברה. יש הוראה שלנו להקפאת כל מתן היתר לחברה הזו בגלל בעיות אחרות שלא קשורות למפעל או לכל גורם אחר. יש מכתב כאן ממשרד הפנים, משירות התעסוקה ומכל הגורמים ומקיימים את ההוראות האלה.
מאחר שהחברה עובדת שם ויכול להיות שהיא מעסיקה עובדים זרים באותו אתר, הפקחים ימשיכו לבקר שם לעתים תכופות כדי לבדוק אם אכן מועסקים שם עובדים זרים.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אני מבקש ממך בצורה הכי ברורה להוריד צוות
עוד היום לאתר כדי לבדוק אם באתר הזה מתקיימת עבודה על-ידי עובדים זרים. אם זה מתקיים, נבקש קודם כל לעצור את העבודה באותו אתר וזאת כדי לבחון את הסוגייה הזאת בצורה מאוד רצינית. בחרדת קודש אני אומר את הדברים כי לא קל היום ש76- בתי אב במדינת ישראל ישבו כמובטלים כאשר יושב עובד זר ממדינה זרה ומדינת ישראל צריכה להשקיע ולתת לו את הפרנסה של הישראלי. תכף אני אשמע את ועד העובדים ואת ההתייחסות שלו.
יצחק קוג’ק מורד
¶
פרט חשוב לא הוזכר כאן. שאנחנו – פוספטים וכל
קבוצת התובלה – מכימיקלים, כולם באים מאותו כיס. אנחנו לא צברנו הפסדים כי אנחנו לא עבדנו לא נכון או שההנהלה לא הייתה טובה אלא אנחנו צברנו הפסדים במכוון, כדי שהכיס הגדול ירוויח מזה. לא התחרינו בתנאים מקבילים כמו שיש לחברת אוליצקי ולכל החברות האחרות, כי אנחנו היינו מוגבלים.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אני רוצה להודות לראש העיר שעזב את כל
העיסוקים החשובים ולמרות שהיה לו דיון חשוב מאוד, עזב את הכל ובא לדיון כאן.
אני רוצה לומר לך שהיום אני חרד לגורלם של 76 בתי אב מהעיר דימונה, עיר מוכת אבטלה, שאת מקומם תופסים עובדים זרים.
יצחק קוג’ק מורד
¶
נכון מה שנאמר. את מקומנו היום תופסים
העובדים הזרים.
הנתון שמר זק"ש העלה, חמישים מיליון שקל הפסדים, יכול להיות שהוא עושה את החשבון לגבי כל השנים. ההפסדים האלה במשך השנים אבל את הרווחים בסופו של דבר עשו פוספטים. אני התחלתי לעבוד עבור פוספטים במחירים אפסיים, כי הפוספטים לא מחזיקים קבלנים אחרים בשבילנו, ואנחנו המשכנו לעבוד שנים על גבי שנים, כל השנים האלה משנת 1977 ו1978- כשאנחנו נותנים רווח לפוספטים וחברת “אדום” מפסידה ומתחילה לצבור חובות שהגיעו עד לחמישים מיליון. מי שהרוויח מזה, זה פוספטים. יש חברות שמקימות מחנה עבודה, מביאים כושים שלוקחים את מקומנו ואת פרנסתנו, באפשרותן יש לתת את העבודה במחיר זול יותר ממה שאנחנו נותנים. פוספטים מרוויחה עכשיו בצורה אחרת. הם אומרים שייפטרו מכל העובדים בחברה, יוציאו אותם, יש להם עכשיו את עובדים הזרים, יש קבלנים שלוקחים את מקומנו.
אנחנו הגענו למצב כזה שאם מוציאים אותי מחוץ לבית וזורקים אותי עכשיו החוצה, אין לי איך להתקיים. אני לא גר בתל-אביב אלא אני גר באזור הנגב והנגב היום על הפנים. שמונים אחוז מהמקומות נתפסים על-ידי עובדים זרים שאני לא יודע מי מאשר את בואם, אבל הם עובדים על חשבוני. כשאני אצא מפה, אני לא יודע אם אני אקבל תשובה ואם יאמרו לי שאני חוזר בחזרה לעבודה שלי ואני לא יודע איזו תשובה אני אגיד הביתה ונראה לי שלא אוכל לומר שאין בעיה ושמחר אני אמשיך להביא משכורת. לא נראה לי שיתקיים דבר כזה.
אני מדבר בשם כל החברים שלי וכולנו בדעה אחת. לקחו לנו את המקום שלנו. כל העובדים הזרים לקחו לנו את מקומנו.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אל תמקד את כל הנקודה בעובדים הזרים.
העובדים הזרים זו נקודה שנבחן אותה וביקשתי מאפרים כהן לשלוח צוות לשטח ולבדוק את הנתונים. כשנקבל את הנתונים, נתמודד אתם. אם אלה הם הנתונים שהם באמת תפסו את מקום העבודה שלכם, אני מבטיח לך שהם לא יתפסו את מקום העבודה שלכם.
צריך לבחון את הסוגיה מהיבטים אחרים ולראות את המכלול הכללי. צריך לראות איך ניתן לגרום שחברת “אדום” היום תקבל עבודה במדינת ישראל בדרך אחרת כדי שתוכל להמשיך להעסיק אתכם ותכף נשמע את ההסתדרות, את שירות התעסוקה ואת המוסדות וזאת כדי לבדוק ולמצוא מענה ולצאת מהמכשול הזה שנקרא פיטורי העובדים.
יצחק קוג’ק מורד
¶
עובדים זרים שמגיעים למקומות עבודה, הקבלן
שמעסיק אותם לא עובד רק בפוספטים בנגב אלא הוא עובד בכל מיני מקומות. הוא יודע שמתקיים כאן דיון לגביו, והוא מרים טלפון לאותו אתר ואומר למפקח שייקח את החבר'ה שנמצאים שם מקניה ואוגנדה, תעביר אותם לתל-אביב ואני שולח לך עובדים יהודים. כשאתם מגיעים לביקורת בשטח, תשעים אחוז יהודים, אבל את העובדים הזרים העבירו לאתר אחר.
היו"ר יאיר פרץ
¶
הביקורת היא ביקורת פתע ולא מכינים את אותו
אדם שמגיעים אליו ומודיעים לו על קיום הביקורת. אני סומך על האגף לאכיפה שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר.
דן אל אנגליק
¶
אני רוצה להרחיב את היריעה ולומר שמדובר
בתופעה. לא מדובר באיזשהו מקרה ספציפי. היום אנחנו יושבים כאן עם החבורה המכובדה מאוד בעיני של “אדום”, מאוד יכול להיות שבעוד שבועיים או בעוד חודשיים נשב כאן עם חבורה מכובדת לא פחות של אוליצקי. התופעה היא תופעה שהיא תופעת רוחב והיא קיימת בכל החברות כי מנסים לשרוד, להתמודד במכרזים, בתנאים שהם לא שווים אחד מול השני כי המדיניות היא מדיניות לא ברורה. לא ברורה מהבחינה הזאת שהיא צריכה לאסור חד-משמעית עבודה זרה בחברות ישראליות. אין דרך אחרת כי מחר נשב כאן עם החבר'ה של אוליצקי והיינו כבר בסיפור הזה, גם בוועדה הזאת לפני כשנתיים עם סיפור דומה בקשר לעיר אחרת, אילת, אבל זה פשוט אפקט הדומינו. זה מתחיל מצפון, מגיע דרומה, וחסר לנו את הרווח הזה בין חוליה לחוליה כדי שזה ייפסק. אם באים ובוחנים איזושהי אלטרנטיבה כדי לפתור את הבעיה ב”אדום”, זה לטווח הקצר, אז יהיה לגביזון עבודה, אבל אנחנו נפגע בחברה אחרת שגם שם יש חברה ישראלים. בחברת אוליצקי כולם עובדים זרים? אני כהסתדרות יכול לומר לך שהבעיה הזאת היא בעיה של כל החברות כי הן מנסות לשרוד. היום אוליצקי זכה במכרז מול “אדום”, אבל מחר זה יהיה הפוך. צריך לקבוע מדיניות ברורה ולתת עדיפות במכרזים לעבודה ישראלית.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אני רוצה לשמוע מה שירות התעסוקה עושה.
האם למשרד העבודה והרווחה יש פתרונות על-מנת שאותו איש כמו חבר הוועד יוכל מחר בבוקר להגיד לילד שלו שהוא חוזר לעבודה.
יעקב ניזרי
¶
על-פי המידע שברשותי, חברת אוליצקי פנתה
לשירות התעסוקה בדימונה וביקשה לגייס כעשרה עובדים לתחומים של הפעלת ציוד מכני כבד. אנחנו לא ערוכים לדבר הזה. אני מניח שבימים הקרובים, אפילו עוד השבוע, אנחנו הולכים לגייס את אלה שהיו בדרך לפיטורין, להעמיד אותם מול המעסיק ולראות מה ניתן לעשות. מבחינתנו גם יזמנו מהלך שמאפשרים למעסיק להופיע בלשכה ולהתמודד על-מנת לבדוק את ההיבטים המקצועיים של אלה שהוא מחפש אותם. כלומר, יש פה פעולה שנקטנו בה והיא תיעשה במיידי.
במקביל גם בדקתי באילת האם יש מפוטרים שמגיעים ליישוב ומסתבר שיכול להיות שמעט מאוד, מספר מאוד זעום של מפוטרים, תושבי אילת שעובדים בתוך הקומפלקס הזה. כפי הבנתי ממנהל האזור שלנו באילת קיימת אפשרות שהם ישובצו במקומות עבודה אחרים.
כדאי שנדע שכאן מדובר בענף שעניין ההתאמה הוא גם מרכיב, כי זה לא מספיק שאנחנו מציינים שיש לנו מפוטרים שנמצאים בלשכות אלא הם חייבים להיות בעלי היתר להפעלת ציוד מכני, כולל מה שנקרא גיוס נהגים מעל 15 טון כי זו המגמה של המעסיק. כלומר, חשוב שנתמקד וניתן מענה ספציפי לאותו מעסיק שפנה אלינו.
והיה ותהיה פה בעיה של אי-התאמה, יש פה עניין של המעסיק שדורש נהגים והוא דורש מפעילים, ואם הם לא בנמצא, צריך להתמודד עם הדבר הזה. יש לי את המידע לגבי חברת אוליצקי בעקבות מה שנעשה לפני מספר חודשים על-ידי יחידת האכיפה.
יעקב ניזרי
¶
יתכן. הם התייצבו בלשכה כמפוטרים. כתוצאה
מזה שאוליצקי פנה אלינו בדרישה למקצועות מהסוג הזה שהוזכרו כאן, אנחנו רוצים לנסות ולחבר בין החברה לעובדים.
שירלי אברמי
¶
מהדברים שלך השתמע שחברת אוליצקי לא
תרצה בעובדים אלו כי הם מחפשים נהגים מעל 15 טון וכולי. השאלה אם הם לא מעמידים דרישות על-מנת שעובדי “אדום” לא יוכלו לעמוד בהן ובעקבות כך החברה תוכל להביא עובדים זרים.
שירלי אברמי
¶
אתה אומר שאתם נכנסים לתהליך של העברת
עובדים מאותה עבודה לאותה עבודה בין שני מעסיקים שונים, אבל אם הדרישות הן שונות, אולי זאת אומרת שהמעסיק יכול לומר זאת על-מנת להביא עובדים זרים.
יעקב ניזרי
¶
לא. אנחנו גם בוחנים שמא יש כאן מגמה לגרום
לזה שאותם דורשי עבודה לא יתאימו, אבל בהנחה שהם עסקו בענף הזה, השאלה לא קיימת בכלל. אם הם עשו את העבודה הזאת ב”אדום”, הם יעשו את זה גם בחברת רותם או להפך.
גבי ללוש
¶
הופעתי פעמים רבות בוועדה הזאת ובפעם
האחרונה שהופעתי קיבלתי את כל התמיכה והסימפטיה, אבל בסופו של תהליך 400 עובדי טקסטיל דימונה חלקם מקבלים דמי אבטלה, חלקם הגיעו לפת לחם, חלקם נמצאים בדיכאון, חלקם איבדו כל חשק לעבוד. זו הייתה התוצאה של הדיונים.
בפועל דימונה נמצאת היום עם 12 אחוזי אבטלה אם לא מעבר לכך. הנתון הזה הוא מטעה ואני מעז לומר שהאחוז גבוה יותר משום שיש לנו בין ארבעה לחמישה אחוז לפחות שנמצאים בתהליכי הכשרה מקצועית. זה אומר שבתום ההכשרה המקצועית הם חוזרים למעגל האבטלה ואז אנחנו סביב עצמנו וממשיכים לשקר את עצמנו עם סטטיסטיקות למיניהן. העובדה היא שבארבע-חמש השנים האחרונים בדימונה נסגרו למעלה מחמישה מפעלים ואני יכול למנות לך אותם בעל-פה, ואפילו חצי מפעל לא נפתח. זה לא דבר חדש. הבטחות יש לי בלי סוף. אני רוצה לומר לך שביקורי ניחום אבלים של שרים היו לי למכביר.
דימונה לא יכולה לשאת יותר חצי מובטל. אי-אפשר. מי שעבד ב”אדום”, חזקה עלי שהוא לא היה שם מדריך תיירים אלא הוא עבד בכלים כבדים, ואני קצת יודע מה עשו החבר'ה האלה. מי שעובד בקריה ובמקומות האלו, זו עבודת פרך, זו עבודה קשה ובתנאים לא קלים, אבל אנשים מוכנים לזה, הם רוצים להתפרנס. אם נוסיף את הנדבך הזה של האבטלה הנוספת על הקיימת, אנחנו קוראים כל בוקר יש עני, יש פחות עניים, אבל האמינו לי, לא צריך להיות דוקטור בסטטיסטיקה אלא צריך רק לסייר ולראות בעין ולאחר מכן ללכת ולקבל כדור ולריאן. זאת האמת המרה. מגדלים דור של טעוני טיפוח, דור שלישי ורביעי של עוני בערי הפיתוח ואנחנו חלק מהם. לא יועיל שום תרגיל היום ביחסי ציבור כי זה המצב.
אני מבין שחברת “אדום” נקלעה לקשיים, אני מבין שפוספטים חייבת להתייעל, אלה הם דברים ברורים. גם אני בעוונותי הרבים נאלץ להבריא את העירייה. אני איני מוכן לקבל בשום פנים ואופן שבמקום אותם העובדים שיפוטרו, יועסקו עובדים זרים. חד וחלק לא. אם נצטרך לעמוד ולבלום בגופנו – נעשה זאת. אי-אפשר לעשות את החשבונות הללו על-בסיס של דקורות מזדמנות ותחשיב זמני . כל מובטל נוסף שתוסיף לשירות התעסוקה, הוא יעמוד בתור, הוא יירשם ואנחנו יודעים מה התוצאה הסופית. הראיה היא שבטווח של השנה הקרובה, הן במשרד המסחר והתעשייה והן במרכז ההשקעות, בכל מדינת ישראל אין לך יזם אחד שרוצה לבנות מפעל בדימונה. אני לא רוצה לומר למה, אבל כל סטודנט במבוא לכלכלה מבין את זה.
אנחנו מדברים באנשים בעלי משפחות, בחלקם הגדול תושבי דימונה, ואני אומר שזה לא משנה אם הוא מערד או מירוחם, לדידי הם תושבים שלנו ואנחנו מצווים לעזור להם. הם לא מבקשים מאתנו לעזור להם אלא בסך הכל הם מבקשים לשמר את תנאי העבודה שלהם כדי שיוכלו לחיות בכבוד. אם מחר בבוקר אותם אנשים ימצאו את עצמם בלי עבודה, התהליך הזה כבר ידוע. אני רוצה שתדעו שבשנה האחרונה נאלצתי לסגור 12 גני ילדים בדימונה וזאת על אף שהעיר גדלה, אבל הזוגות הצעירים נוטשים. הצעירים לא חוזרים לדימונה וזו מכה ידועה. הנתון הזה ברור ואפשר לקבל אותו במחלקת המחקר ולראות אותו. מה אנחנו רוצים מעצמנו? שדימונה תהפוך לבית אבות גדול? לא ירחק היום וזה יקרה. לזוג הצעיר אין שום סיבה הגיונית להמשיך ולגור בדימונה. למה שיגור בה, כדי שהוא יהיה מובטל? כדי שיבוא אלי לשירות הרווחה? מה עוד שאין לי מה לתת לו ואני אומר לו זאת מראש. אין לי במה לסייע לו.
אסור לתת לסרטן הזה של עובדים זרים שימשיך להתפשט. זה סרטן ממאיר. ריבון העולמים, או שאנחנו במדינה שאנחנו רוצים להתקיים בה בכבוד, לא מבקשים מי יודע מה. אם אומרים לעובדים שהמצב הוא קשה, אתם תצטרכו בתקופת ביניים להוריד מהשכר שלכם כדי לשמר את מקום העבודה שלכם, אני חושב שהייתה היענות לזה. אנשים לא עד כדי כך לא רואים את הנולד. היו יושבים וחושבים והיו מסכימים להצטמצם ולהתייעל. אבל לבוא ולומר להם אחרי כל כך הרבה שנים שאין להם מה לעשות, זה נורא.
חובת ההוכחה עליך ועל החברים שלך ואני מתנצל על מה שאני אומר. שבעתי הבטחות. אני כבר לא מאמין. אנחנו נצא מפה עם הבטחה, נלך הביתה ולאחר מכן עולם כמנהגו נוהג.
אדוני היושב-ראש, בקשתי אליך, אנא עשה למען שהאנשים האלה לא יחזרו ויסבלו את אותה חרפה שאבותיי ואני עברנו על בשרנו. אני רואה את זה כל יום, שעה שעה. אין מה להציע. קצינת צה"ל מבקשת לקבל את תקופת ההסתגלות, אבל גם כאן אין לנו מה להציע לה. בדימונה אין מה להציע. שום דבר. מה אני יכול להציע לאנשים הללו? רכבת מהירה שאולי תעבור דרך פרנקפורט ופריז? זה לא רציני כל הדברים האלה. חייבים לקבל החלטה חותכת וברורה, ליישם אותה ולומר עם כל הכבוד וההערכה צריך הבראה. מאידך, אל לנו לתת יד שאחד מהעובדים הללו יפוטר משום השיקול הכלכלי שמייבאים מחר פועל. האם אנחנו רוצים לשלם את השכר שמשולם בדרום תאילנד? אנחנו כבר היום בעולם המערבי במקום השני בפערים החברתיים אחרי ארצות-הברית.
אני מבקש לא לתת יד לזה. צריך להתמודד וללמוד את הנתונים. אומרים לי ש19- עובדים כבר מצאו פתרון ומבקשים לראיין עשרה נוספים. על מה לראיין אותם? על הכישורים שלהם? ב4:00- בבוקר תעיר אותם, שים לב מסכה, הם מכירים את הכלים. אלה חבר'ה טובים מאוד וכולם בנו את ביתם.
עשו את המוטל עליכם. אם צריך, תרדו, תבחנו, תבקרו ותעשו זאת במיידית. שימו את כל הדברים הצידה ועשו זאת. אם תצליח, ואני בטוח שנוכל להצליח להציל את האנשים האלה, מילאנו את חובתנו.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אדוני ראש העיר, כיוונתי לדעת גדולים ולפני
כניסתך לכאן כבר ביקשתי מאפרים כהן להוריד צוותים עוד היום, יחד עם שירות התעסוקה, על-מנת לבחון את הסוגיה הזו של העובדים הזרים ולא לתת לאף אדם מה18- שפוטרו להישאר בלי מקום עבודה.
יתרה מזאת. אני פונה עכשיו למנכ"ל חברת “אדום” ויושב-ראש הדירקטוריון להקפיא את כל נושא הפיטורים בשלב זה. אני פונה אליכם בקריאה להקפיא בשלב זה את הפיטורים. אני מקש לתת לנו, חברי הוועדה, ביחד עם שירות התעסוקה לפעול. הבנתי שיש לכם מכרז בכביש חוצה ישראל.
שמואל זק"ש
¶
לא. יש לנו דיבורים עם הקבלן הזוכה. שם יש
שרשרת של מכרזים. אחד הקבלנים הזוכים יצא למכרז, מולו עומדים גופים גדולים שאחד משני הגופים הגדולים יצר אתנו קשר ברמה של דיבור ולא של משא ומתן. הוא אומר שאם הוא יזכה, הוא רוצה להיכנס אתנו למשא ומתן על עבודה חלקית, דבר בו כמובן אנחנו רוצים.
היו"ר יאיר פרץ
¶
ועדת העבודה והרווחה תפנה לשר התשתיות
במדינת ישראל ותבקש ממנו למען העיר דימונה - שמענו את ראש העיר סוקר מתוך לבו את הסבל ואת מה שקורה דימונה - להתערב בנושא הזה באופן אישי על-מנת שלפחות חלק מעובדי “אדום” יוכלו למצוא מקום בעבודה בכביש חוצה ישראל.
אפרים כהן
¶
אנחנו נתחיל היום לבקר במקום - ויש לנו את
השיטות שלנו – על-מנת לבדוק אם באמת אותה חברה שזכתה במכרז מעסיקה עובדים זרים במקום. אם היא מעסיקה עובדים זרים, אנחנו ננקוט בכל האמצעים.
אפרים כהן
¶
אדוני, אנחנו נפעל היום ומחר. אנחנו לא מודיעים
מתי אנחנו מגיעים ואף אחד לא יודע.
אני מבקש מהעובדים במידה ואתם יודעים, אדרבא, תודיעו לנו. אני מודיע כאן גם בשם חברי ניזרי שלא יהיו עובדים זרים באתר הזה במקום ישראלים. חד משמעית. אני משוכנע ובטוח שאותה ועדה של שירות תעסוקה לא תיתן אישור העסקה להעסיק עובדים זרים במקום שיש עובדים ישראלים. אם יש תרגיל עקום, ניישר אותו. מצב כזה לא יכול להיות ולא נראה לי הגיוני. אם אותה חברה שזכתה במכרז קיבלה עובדים לעבודה באתר בתל-אביב ומשם היא מעבירה אותם דרומה, אנחנו ננקוט באמצעים ויש לנו את האמצעים והאפשרויות. יש לנו צוותים ניידים והם יודעים לנוע ויודעים לעבוד.
אבי אזולאי
¶
במידה ויש עובד זר בלתי ליגלי או ליגלי שמגיע
למדינה ומפעיל ציוד מכני כבד שלא בהיתר, לא דרך ההיתרים של משרד התחבורה, זו עבירה חמורה מאוד. אם אותו מעסיק העלה אותו לכלי הכבד הזה שלא בהיתר, הוא מהווה גם סכנה בטיחותית ולאותו אדם אין היתר להיות מועסק על הכלי הזה.
היו"ר יאיר פרץ
¶
אנחנו בסך הכל רוצים לעזור לכם. אנחנו נתערב
אצל שר התשתיות וזה לעזור לכם גם בחברה ולא רק לגבי נושא הפיטורים הספציפיים שאנחנו מדברים עליהם.
שמואל זק"ש
¶
אני מכבד מאוד ומעריך את הרצון לסייע גם
במקומות שקשה לסייע, כי שם מדובר בחברות עסקיות. אני מעריך מאוד את הנכונות ואת עמדת המשרדים, ומעריך מאוד את עמדת משרד העבודה בטיפול בפרשה, דבר שבוודאי יכול לעזור. מבחינת התהליך בו אנחנו נמצאים והאחריות שיש לנו כלפי החברה, אנחנו מתמודדים עם השאלה היום יומית עם כל הכאב והצער. לפטר בן-אדם, מי שלא עסק בזה, לא יודע, אלה הם תהליכים מאוד קשים גם לנו כמנהלים. זה לא דבר שקל לקום בבוקר ולהגיד לעובדים ללכת הביתה. יחד עם זאת אנחנו מצווים לנסות לשמור על החברה, כי לכאורה הפתרון הקל היה לבוא ולומר שסוגרים את החברה. זה לא היה הפתרון שבו בחרנו למרות הלקחים שספגנו לאורך זמן ואני אומר לך את זה כצעיר שבא לחברה, כי קיבלתי אותה לפני שנתיים להתמודד עם השאלה הזאת ולקחתי על עצמי משימה שלצערי אני מוכרח להודות היום בפה מלא שלא הצלחתי להבריא אותה לחלוטין. ידידי ראש העיר יודע שאני עושה מאמצים גדולים לספק תעסוקה לאנשים בדימונה, במסגרת החברה שאני מנהל כמנכ"ל וזה לא פשוט ולא קל. כל מקום עבודה בודד שאנחנו מצליחים להתערב, אנחנו שמחים.
התהליך כאן הוא תהליך קשה. יחד עם זאת, המציאות שבה אנחנו נמצאים, להתייחס לבקשה הזאת של אדוני, קשה. אני לא רוצה לומר שלא נתחשב בזה, אבל קשה לי להתחייב. אני לא רוצה להתחייב על משהו שאני לא בטוח שאקיים אותו.
שמואל זק"ש
¶
אם מדובר בסדר גודל של שבוע-שבועיים, אני
מעריך שאין בעיה. מעבר לזה, אני לא יכול להתחייב.