פרוטוקולים/עבודה/1508

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – 17.11.1999

פרוטוקולים/עבודה/1508
ירושלים, ו' בתשרי, תשס"א
5 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום רביעי, ח' בכסלו התש"ס, 17 בנובמבר 1999 בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר דוד טל
יעקב ליצמן

מאיר אזרד, סמנכ"ל משרד הדתות
יהושע ישי, משרד הדתות
שמואל סננש, משרד הדתות
הרב אשר זמל, ארגון רבני התיישבות
הרב יצחק אביטן, ארגון רבני ההתיישבות
הרב דוד גבאי, ארגון רבני ההתיישבות
הרב יעקב עדי, ארגון רבני ההתיישבות
הרב יעקב אביטן, ארגון רבני ההתיישבות
הרב אהרן רבינוביץ, ארגון רבני ההתיישבות
הרב יוסף משאלי, ארגון רבני ההתיישבות
הרב יוסף בן-פורת, ארגון רבני ההתיישבות
מנחם זינדל, סגן נציב שירות המדינה, נציבות שירות המדינה
שלום בן-אבי, ההסתדרות
עו"ד חנה שניצר רהב, ההסתדרות
אהרן עוזיאלי, סגן הממונה על השכר, משרד האוצר
יעל אנדורן, משרד האוצר
רפי מלאכי, יועץ שר העבודה והרווחה
יהודה קלימי, יועץ שר העבודה והרווחה
הרב חנניה שפירא, משרד העבודה והרווחה
הרב משה ראוכברגר, הרבנות הראשית
עו"ד מנחם ינובסקי, יועץ הרבנים הראשיים לישראל, הרבנות הראשית
עו"ד מרגלית ביטרמן, משרד הפנים
עו"ד צבי צנגן, משרד הפנים
ישראל שפיצר, מנהל אגף כוח-אדם ושכר ברשויות המקומיות, משרד הפנים
שרגא שמר, מרכז המועצות האזוריות

שירלי אברמי

חבר המתרגמים בע"מ




ס ד ר ה י ו ם

שכרם ומעמדם של הרבנים בהתיישבות העובדת

שכרם ומעמדם של הרבנים בהתיישבות העובדת

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה,
הרווחה והבריאות בנושא שכרם ומעמדם של הרבנים בהתיישבות העובדת. אם נגדיר את המעמד של הרבנים, סביר להניח שכל שאר הדברים ממילא יגיעו לפתרונם.

מישהו מהרבנים רוצה להציג את הנושא? אני חושב שכולנו מכירים פחות או יותר את הנושא היות והנושא מתגלגל כבר משנת 1980 אם אני לא טועה.

הנושא בו אנו מדברים מתחלק לשלוש בעיות:
הנושא הראשון הוא מי מממן את משכורות הרבנים, והנושא השני הוא השכר. השכר שלהם צריך להיגזר מהמעמד שלהם. ישנם רבנים שהם במעמד רב מקומי, אבל השכר שלהם לא נגזר משכר הרב המקומי אלא מהסכם שכר שלכל היותר הוא קצת יותר משכר המינימום ופחות מהשכר הממוצע במשק. הבעיה השלישית היא המגורים של הרב במושב. כל המושגים בזמנו, הסוכנות היהודית הקדישה דירת שרד לרב ולרופא. לגבי הרופא המושב ממלא אחר ההוראות, אבל לגבי דירת הרב, כמה שאפשר לדחוק אותו ולתת לו לגור בצריף – וישנם רבנים שגרים בדירת חדר-שניים במושב עם ששה-שבעה-שמונה ילדים – והמדינה לא נוקפת אצבע.

אלה שלושת הבעיות בגדול.

אני מייצג את הרבנות הראשית. הבעיה שאנחנו
רואים כבעיה ראשונה, לפני הבעיות הללו שהועלו, היא מי קובע איפה יהיה רב, מי קובע מה תפקידו של הרב. כל הדברים הללו לא הוגדרו. אולי זה תוצאה מכך שאין לנו את המעסיק, אבל זאת העובדה הבסיסית.

אם נפתור את הבעיה ונדע מי המעסיק, ממילא
נוכל להגיע לפתרונות.

השאלה מי קובע איפה צריכים רבנים. האם
העובדה שמחליטים שבמטה יהודה צריכים עשרה רבנים או 12 רבנים, בעמק הירדן צריכים כך וכך רבנים, השאלה מי הוא הגוף שקובע את הצורך ברבנים, למי הם כפופים מבחינה הילכתית, איפה הכפיפות המשמעתית שלהם. זה מעבר לעובדה של מי המעסיק. בסופו של דבר רב צריך למלא תפקיד מסוים והרבנות צריכה להשגיח עליו או לפקח עליו. הדברים הללו נמצאים לגמרי מחוץ לשליטה ואין שום מערכת נורמטיבית שקובעת את היחסים בין הרב האזורי לבין הרבנות הראשית.

נאמר לי ששר הדתות בדרך ואני מניח שהוא יבוא
עם איזה פתרון יצירתי.

מנכ"ל משרד הדתות מינה ועדה שתפקידה לקבוע
באותו נושא שאנחנו עוסקים בו היום. הוועדה היא ועדה בין-משרדית. היא הייתה אמורה להתכנס אבל מסיבה לא ברורה לא התכנסה לישיבתה הראשונה. הוועדה הזו הייתה אמורה לקום על-ידי המנכ"ל הקודם ואני לא אומר את שמו מסיבה פשוטה, משום שהוא אמר שאם תוך שלושים יום הוא לא יסיים את זה, אל תקראו לי בלושטיין. אז השלושים יום חלפו פי כמה ואני לא יודע אם אנחנו רשאים עוד לקרוא לו בשמו לפי בקשתו. בכל אופן, נכון לרגע זה אמורה לשבת ועדה בין-משרדית לדון באותם נושאים שאנחנו דנים בהם ולגבש הצעות ולהביא אותן לשר וכמובן זה יובא גם בפני יושב-ראש הוועדה.

אני רוצה להביא את הנושא הזה לכלל פתרון. אני
חושב שלא נכון שהרבנים לא ידעו למי הם כפופים. אני לא יודע אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין הרבנים שהם הנציגים של הרבנים האזוריים לבין גוף אחר כלשהו.

אני רוצה להתייחס לדבריו של עורך-דין ינובסקי.
רב צריך בכל מקום, אבל השאלה היא התשלום. זאת לא שאלה מי זכאי לרב ואיפה צריך רב.

אני צריך להבהיר. אנחנו מדברים על 15 רבנים אזוריים שלא מקושרים עם אף גורם?

110 רבנים עובדים היום במועצות האזוריות.
ישנם רבנים במועצות ששם הוקמו מועצות דתיות ושם אין בעיות.

אני מדבר על המקומות שם יש בעיות.

יש 110 רבנים בהתיישבות.

כשהרבנים היו אצלי, הם דיברו על 60-55 רבנים.

לא דומה רב של חמישים משפחות לרב של עיר.

זה נכון, אבל אני לא מתכוון להיכנס לשכר של
הרבנים.

אם המשכורת היא לא אותה המשכורת, זה לא
הוגן. צריך לקבוע קריטריונים שיותאמו למשכורתו של רב בעיר עם מספר מסויים של תושבים.

אנחנו במרכז המועצות האזוריות בדעה שהבעיה
הזו צריכה לבוא על פתרונה. אני חושב שמלבד עינוי דין שיש פה, שהנושא הזה מתמשך כבר יותר מדי שנים, יש פה גם עניין של ביזוי מעמדם של הרבנים, בכלל של בני אדם ושל רבנים במיוחד. אני חושב שהבעיה הזו צריכה למצוא את פתרונה.

לפני כשלוש-ארבע שנים התקיימה ישיבה כזו בראשותו של חבר הכנסת מקסים לוי שקדם לך בתפקיד הזה, ואז מונתה איזושהי ועדה. הוועדה התכנסה ודיברה על השאלה הראשונה של מעמדם של הרבנים. ישנן 19 מועצות דתיות במועצות האזוריות. אותם ששים-שבעים רבנים שאין להם פתרון, הם אלה שאינם משרתים בקודש במועצות הדתיות, באותן מועצות אזוריות שיש בהן מועצות דתיות. זאת הבעיה. אז הייתה איזושהי הצעה של אימוץ המועצות האזוריות לצורך השירותים הדתיים על-ידי אותן מועצות שיש בהן מועצות דתיות. אני חושב שהדבר הזה נותן מענה גם לנושא של מעסיק.

אתה מדבר על דוח בורשטיין?

כן, על המסמך הזה. המסמך הזה, לאחר שהוכן,
הוא נדון בוועדה והרושם שלי לפחות – לא ראיתי פרוטוקול מהישיבה הזאת – שהמסמך ההוא אומץ על-ידי הוועדה. כך התרשמתי בתום אותה ישיבה. אז נכון שזה לא כליל השלמות ויש בו מספר דברים שיש לתקן אותם, שהם אולי לא עונים ולא נותנים מענה מושלם לכל השאלות, אבל אמרנו שנתחיל מהשלב הראשון הזה שניתן לבני האדם שידעו מי המעביד שלהם ומי משלם להם את המשכורת ואחר-כך אפשר להמשיך בשלב ב' ולפתור את אותן הבעיות שלא מצאו את פתרונן בחלק הראשון.

אני רוצה למחות נגד הדברים שנאמרו בעניין תנאי המגורים. נכון הוא שהתנאים לא מספיקים, אבל לא צריך ללכת ולומר שאנשים גרים בצריפים. הדברים האלה חלפו והם אינם יותר. יש בעיה נוספת של מגורי רבנים במושבים כי ישנם ישובים שדורשים ועומדים על כך שרב שמכהן במקום, יגור במקום והוא לא מוכן.

אתם גולשים. אני לא מתכוון לדבר לא על
התנאים שלהם ולא על שכר שלהם אלא אני רוצה לדבר על המעמד שלהם. אם נקבע את המעמד שלהם, אני חושב שלאחר מכן העסק פחות או יותר יסתדר. אני רק רוצה לשאול האם ההסתדרות מסכימה למה שהוצע.

לא.

צריך לדעת שהשותפים העיקריים הם אנשי
האוצר.

המלצנו במשותף בפני הוועדה על הנאמר באותו
מסמך. כדי שאפשר יהיה לתת מענה לשאלה הראשונה והחשובה של מעבידים, יש רבנים ויש פה ושם גם מספר משרתים בקודש, מספר לא משמעותי כל כך אבל גם הם בני אדם וצריך לתת גם להם מענה ושידעו מי המעביד שלהם. ההצעה הייתה שהמועצות הדתיות המכהנות במועצות האזוריות תאמצנה את המועצות האזוריות שבהן אין מועצות דתיות, על-פי איזושהי חלוקה פחות או יותר גיאוגרפית, מועצה אזורית צמודה אל המועצות האזוריות, ואנחנו חושבים שמענה ראשון למעביד יימצא ברעיון הזה.

אני חושב שנקטת בגישה מאוד נכונה כאשר
זה היה הטיעון המרכזי שלנו כל הזמן. הבעיה היא באמת המעמד לא במובן הרוחני או דברים מהסוג הזה, או איך הם נתפסים בעיני החברה ואוכלוסיית הרבנים, כי לא זאת הסוגייה שעולה על הפרק. הסוגייה שעולה על הפרק מבחינת מעמד זה באמת הגדרת המעסיק.

אני רוצה לחדד ולומר שצריך לזכור שהבעיה לא רק ייחודית לרבנים אלא היא ייחודית לכל המשרתים בקודש באותם ישובים. זה יכול להיות בלנים, בלניות, שוחטים, כל אותם עובדים שמשרתים בעבודת הקודש ולכולם יש בעיה אחת משותפת. היכן שאין מועצה דתית, אין להם מעסיק. מזה נגזר לב העניין ולב הוויכוח. על זה יש טרמפים נוספים שאני חושב שזה נכון לא להתייחס להם כרגע. אם נרצה, בוודאי אפשר להתייחס אליהם כי יש להם משמעויות מרחיקות לכת במובנים אחרים.

היו לנו סטים ארוכים של דיונים עם אבי בלושטיין בזמנו ובסיכומו של דבר אנחנו הצבנו איזשהו מודל שמצריך שינוי חוק, ואני חושב שהוא נכון, בתפיסה ונכון בגישה, שבה הוא אומר שאנחנו בעצם לא נאפשר את יצירת הוואקום שקיים היום מבחינת הגדרת המועצות הדתיות, כאשר היום ההגדרה היא בעצם שמול כל ישוב יש מועצה דתית. מול רשות מקומית, יש מועצה דתית.

לכן אנחנו הלכנו ובנינו פתרון – וזה היה הפתרון הבסיסי שאליו התייחסנו ואחר-כך הוא עבר קצת שינוי ואני אחזור לזה בהמשך - ואמרנו שאנחנו נלך ונקים חמש מועצות אזוריות מרחביות, כך קראנו לזה.

אני מבין לאן אדוני שואף, וזאת לאור השיחה
שהייתה לנו אתמול, אבל כרגע אני שומע כאן איזושהי הצעה. האם אדוני מסכים לסנף את הרבנים האזוריים שאין להם גג של מועצה דתית באזור שלהם למועצות אזוריות בהן קיימת מועצה דתית? יש מועצות אזוריות שאין בהן מועצות דתיות ולכן אין להם אבא.

זה יכול להיות בסיס, כאשר התחלנו מזה שבעצם
דיברנו שחמש מועצות כאלה תחלפנה את הגופים שעובדים שם. אחר כך דיברנו על הגרעינים שכבר קיימים ולכן אמרנו שבעצם ישנן היום 14 מועצות אזוריות כאלה. היו 19, אבל אנחנו הסכמנו – וזה טעון בדיקה מחדש, צריך לראות את הפריסה ואת הגיאוגרפיה של העניין – ל14- מועצות וזה היה המסמך האחרון שאליו הגענו בהבנה, משרד הדתות, משרד האוצר.

ברמה העקרונית אני מבין שיש הסכמה.

ברמה העקרונית.

ההצעה ששרגא דיבר עליה זו הצעה של אימוץ
העובדים הקיימים על-ידי המועצות הדתיות האזוריות הקיימות. זו הצעה שבאופן עקרוני נדונה והיו עליה דיונים. אחרי ויכוחים רבים הגענו להסכמה לגבי זה. יכול להיות שיותר הגיוני שרק מספר מצומצם של מועצות דתיות יאמצו אותם וזה בשביל למנוע תהליך שכל אחד ישוייך למועצה דתית אזורית אחרת. לכן אולי עדיף באמת שמתוך ה19- מועצות הקיימות, חמש הן אלה שיאמצו את הרבנים הקיימים.

אני אגיד לך מדוע אני סבור שאם המספר יהיה
גדול יותר, לא בגלל הריבוי, אפשר יהיה לסנף אנשים שגיאוגרפית יותר קרובים לזה, מאשר לקחת מישהו מהדרום ולהעביר אותו לצפון.

אנחנו עובדים משנת 1980 ומאז יושבים ומדברים.
אנחנו רואים שיש רק דיבורים אבל אין מעשים. מצד אחד אין כסף, מצד שני אתם מחפשים איך להתפרס בכל המקומות.

ההצעה שלי לגבי המעמד היא שלא נלך רחוק. משרד הדתות, אנא מכם, תנו לנו פינה במשרד הדתות. אנחנו רוצים אחת במשרד הדתות וזה יראה לנו שמתייחסים אלינו. אנחנו רוצים את תשומת הלב.

אני רוצה להבטיח כאן שהנושא הזה הפעם ילך
לאיזשהו סיום, כזה או אחר למרות שאני לא יודע אם כבודו יסכים במאת האחוזים לסיום.

אסור לשכוח שהעובדים האלה מאורגנים
בהסתדרות ובארגון עובדים. אי-אפשר להחליט חד-צדדית בנושא הזה, אי-אפשר לקבוע חד-צדדית שמסמך זה או מסמך אחר יהיה. יש הסכמים קיבוציים שמבטיחים לעובדים האלה זכויות, אבל ההסכמים האלה לא מקוימים ככתבם וכלשונם בלשון המעטה, יש הרבה דברים שכן אבל יש הרבה דברים שלא.

אם מעבירים את העובדים האלה אוטומטית למועצות אזוריות קרובות או רחוקות, וזה לא משנה, כמובן שקרובות למקום מגוריו של הרב עדיף, מה יהיה לגבי ההסכמים האלה?

מה ההסתדרות עשתה בנושא לטובת הרבנים
הללו? מה ההסתדרות עשתה בנושא הזה משנת 1980 ועד היום לטובת הרבנים הללו שמאורגנים ומשלמים את מס הארגון שלהם?

אני מבקשת שעל השאלה הזאת יענה מר בן-אבי.
הוא שנים נציג העובדים האלה, ואני לא מייצגת את ההסתדרות.

בשנת 1988 הגענו למצב שכרתנו הסכם בין
האוצר, המדינה, והמעסיקים והחלנו אותו על הרבנים האזוריים וההתיישבותיים . את המעסיקים ייצג אז מר דנון שהיה ממונה על השכר והוא ייצג את המעסיקים עד 1988, ומנכ"ל משרד הדתות דאז, מי שהיום חבר כנסת ויושב-ראש ועדה נכבדה בכנסת. אנחנו מייצגים את המעסיקים.

אם אני אבוא לחברים כאן ואומר שאני מייצג את
ההסתדרות, זה רציני?

אהרן עוזיאל מייצג את המועצות האזוריות.
אנחנו חתמנו הסכם והחלנו על הרבנים את הוראות התקשי"ר. אנחנו סברנו שעל-פי ההסכם, כפי שאנחנו מפרשים אותו, המדינה היא המעסיק שלהם.

השאלה שלי הייתה מה ההסתדרות עשתה לטובת
הרבנים הללו כאשר עד היום העניין הזה לא סגור?

עשינו חמישה הסכמים אלא שהמדינה היום לא
רוצה למרות פסקי-הדין. יש פסק-דין שאומר שהרבנים האזוריים הם עובדי מדינה. הלכנו לבית-הדין ויש פסק-דין של בית-הדין לעבודה שאומר שהרבנים במושבים הם עובדי מדינה.

אני רוצה לקבוע, אם זה יהיה מקובל על אהרן
עוזיאל, ששר הדתות, אתה ועבדכם הנאמן, יחד עם נציג הרבנים, נשב ונגבש את הדבר הזה ונסיים אותו. זה יהיה על-בסיס מה שהוצג כאן היום.

הייתי מבקש שנציג הרבנות הראשית ישותף
משום שזה נושא שנוגע לרבנות הראשית. אני סבור שבנושא הזה חייב להיות נציג מועצת הרבנות.

אנחנו לא מדברים בנושא הלכתי כזה או אחר.

מדברים בנושא של מעמד הרבנים לטוב ולרע.

לאחר שהדברים יסוכמו עם אהרן עוזיאל נבוא
לכאן ואז נביא את הרבנות הראשית ונמשיך עם כל מה שמשתמע מכך.

אני חושב שיש בהם פגיעה. אני לא מדבר כעת על
מעמדה של הרבנות אלא על מעמדה של הרבנות הראשית. יושב פה הרב הוכברגר שהוא חבר מועצת הרבנות הראשית ואני לא רואה סיבה מדוע הוא לא יהיה. לא יעלה על הדעת שנושא שעוסק ברבנים, לא יהיה שותף לו נציג הרבנות הראשית. אני לא אומר את זה סתם. עם כל הכבוד לרבנים, ואנחנו באמת מעוניינים בכבודם ובמעמדם, אבל נוצר מצב שיש כאלה, המיעוט שבמיעוט שבמיעוט, שסרחו ואנחנו לא רוצים שישבו. יש שניים שהורשעו ואנחנו לא רוצים שיהיו.

אני אסביר לך לאן אני רוצה להוליך את העניין. ברמה העקרונית אין לי בעיה, אני חושב שאולי גם נכון שנציג הרבנות יהיה, אבל אם נציג הרבנות יהיה, אני בטוח שהנציגה הנכבדה מההסתדרות תבקש להיות, והיא תהיה צודקת כי הם מייצגים את הרבנים, ואני בטוח שיכול להיות שעוד אנשים אחרים מגיע להם על אחת כמה וכמה. אני רוצה להיות תכליתי. היות שהמצב הזה נמשך כבר עשרים שנה ואין לו פתרון, אני רוצה למצוא פתרון בארבע אמות יחד עם אהרן עוזיאל, נציג הרבנים, עבדכם ושר הדתות שדיברתי אתו והוא מוכן להיכנס לנושא הזה., להיכנס לעובי הקורה. אני רוצה לסיים את הדבר הזה קודם כל ברמה העקרונית ולאחר מכן, כשנדבר על פרטים אחרים, על המעמד שלהם ועל השכר שלהם כלה דברים שלהם שייסגרו על-פי המבנה הארגוני עליו נחליט, יהיה לכל אחד מהגורמים שיושבים כאן מה לומר.

יש הבדל מהותי. הרבנות הראשית היא גוף
ממלכתי, היא חלק מהמשרדים הממשלתיים. אם יושב-ראש הוועדה מכנס משרדים ממשלתיים, הסתדרות איננה עדיין משרד ממשלתי, אולי היא רוצה בזה אבל היא לא. אין להשוות בין נציג הרבנות לבין נציג של הסתדרות זו או אחרת. אנחנו מדברים כרגע על מעמד הרבנים ולא יעלה על הדעת שהרבנות הראשית לא תהיה שותפה.

אתה רואה שעל הדעת פה זה עולה.

אני רוצה שיירשם שהרבנות הראשית דורשת,
עומדת על כך שנציגיה ישותפו בכל הנושא.

נרשם.

היות שעורך-דין ינובסקי אומר שיש בעיה, אני
מציע שהוא יבהיר בכתב מטעם הרבנות הסתייגות או הערות ולשם כך לא צריך את ההשתתפות הרבנות.

זאת לא הצעת חוק שמגישות הסתייגויות כאלה
ואחרות. אני מוכן לקבל מעורך-דין ינובסקי כל מכתב שהוא רוצה וכל הערה כזו או אחרת ובוודאי כל מי מהמשתתפים שנמצא כאן יכול להעביר אלינו הצעות או הסתייגויות כאלה ואחרות ואנחנו נשב ונדון בזה.

אני אומר לכם שוב. בכוונה דיברתי על ארבעה אנשים ולא יותר, וזה כדי שנוכל לפתור את הבעיה. לאחר מכן לרבנות יהיה מה להגיד ולא רק לה. אני כבר דיברתי עם הרבנים והם יודעים את עמדתי בנושא הזה.

הצעות או הסתייגויות כאלה ואחרות ואנחנו נשב ונדון בזה.

אני אומר לכם שוב. בכוונה דיברתי על ארבעה אנשים ולא יותר, וזה כדי שנוכל לפתור את הבעיה. לאחר מכן לרבנות יהיה מה להגיד ולא רק לה. אני כבר דיברתי עם הרבנים והם יודעים את עמדתי בנושא הזה.

במשך השנה האחרונה דנו בהצעה שהועלתה כאן. אני רואה שמבחינת האוצר אין התנגדות, מבחינת המועצות האזוריות אין התנגדות, ומה שאני יודע הוא שישבתי יחד עם הרבנים עצמם בתל-אביב וגם להם לא הייתה התנגדות בנושא הזה. איפה הבעיה שקיימת כרגע שבגינה צריך להקים ועדה נוספת שתחליט לדון, שייקבע מה שייקבע ואחר-כך היא תבוא לוועדה הזאת ובעזרת השם בשנת 2010 אנחנו נסיים את הנושא הזה? מה הבעיה היום מצד הרבנים להגיד את מה שאמרו לי בתל-אביב?

אל תעמיד את הרבנים במצב כזה. זה מפני
שהמועצות האזוריות לא רצו לקבל את הרבנים.

משרד הדתות לא ישאל מועצה דתית אם היא
רוצה לקבל או לא. משרד הדתות הוא גוף ריבוני שמטפל בנושאים הללו והוא יכול לקבוע והוא יקבע את הדברים הללו.

זאת עלילה. המועצות הדתיות שבמועצות
האזוריות, הרעיון הזה שדיברנו בו קודם, מקובל עליהן. הם יודעים את משמעות הדבר הזה והם מבינים ודובר על כך שמשמעות הדבר שהם מקבלים את הרבנים המשרתים, המכהנים במועצות האזוריות שהם יהיו המאמצים שלהם. הם מקבלים והם יהיו העובדים שלהם. אני לא מבין את הדברים שאתה אומר. זאת עלילה.

אני מברך על ההצעה שלך, אני רואה בהצעה שלך
איזשהו מהלך לקראת פתרון הבעיה.

זו הצעה שכבר קיימת. החידוש יהיה בזה שאנחנו
נתכנס, נחליט ונפסוק. זה יבוא לוועדה.

אני לא יודע אם זה יהיה נכון שעל רשויות
מקומיות, שהם גופים סטטוטוריים, ינחיתו איזשהו סיכום שלא מקובל עליהן מראש.

אנחנו נשתדל שזה יהיה מאוד מקובל עליהם.

אנחנו מדברים על העתיד. בעבר היו בעיות יותר
קשות מבחינת המועצות כפי שהמצב היום.

את הבעיה הזו פתרנו.

היו המון בעיות, בעיות יותר קשות.

כשאתה אומר את הדברים, תתייחס לפחות
לשנתיים האחרונות. האם בשנתיים האחרונות במועצות הדתיות האזוריות יש בעיה? בוודאי שזו לא טענה משום שחל מהפך.

אם אנחנו הולכים, אנחנו צריכים לתקן ולא
חלילה להגיע למצב יותר קשה.
אנחנו מבקשים שהוועדה תכלול את נציגי ההסתדרות.

אם תרצה שנציגו ההסתדרות יכנסו, אין בעיה
ואני אכניס גם את נציגי הרבנות, אבל אז אני מודיע לך שהעסק הזה יימשך עד שנת 2020. אז קחו את האחריות על עצמכם ואין לי עם זה כל בעיה.

אני מתכוון לומר שנציג ההסתדרות ילווה אותנו.

נציג ההסתדרות יכול ללוות אתכם מאחורי
הקלעים השכם והערב. אין לי שום התנגדות לזה. לכן הם מקבלים שכר.

לחילופין, מה שיוחלט צריך להיבחן בשטח.

כשנדון, ניתן את דעתנו גם בנושא הזה.

הרבנות אומרת שהיא רוצה להצטרף לדיונים
כיוון שיש רבנים שצריך לפטר ולא יודעים איך לעשות ואין סמכות. אם יש בעיה לקבוע מי המעסיק של העובדים האלה, לשם מה צריך שעוד גוף יתערב? הרי אם יש מעסיק, לו הסמכות הבלבדית לעשות את הפעולות האלה.

ההסתדרות צריכה להיות שותפה בגלל שמדובר באינטרסים של העובדים האלה.

הם ישמרו על האינטרסים של העובדים מאחורי
הקלעים ויעשו זאת יותר ממה ששמרו עליהם הפעם.

ידוע שכאשר העובדים מלוכדים, הם יותר חזקים.

זה נכון.

אני מבקש לקבוע לוח זמנים לעבודת הוועדה
שהיושב-ראש דיבר עליה.

אני רוצה לסיים את הדבר תוך 45 יום מהיום.

חודשיים.

בסדר. ששים יום. אני מבקש מהרבנים להעביר
לוועדה את שם הנציג בוועדה זאת.
תודה רבה. אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:45