פרוטוקולים/עבודה/1515

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
16/11/99

פרוטוקולים/עבודה/1515
ירושלים, ו' בתשרי, תשס"א
5 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 39

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' בכסלו התש"ס (16 בנובמבר 1999), שעה 09:30

חברי הוועדה: ד' טל – היו"ר
יאיר פרץ – מ"מ היו"ר
ת' גוז'נסקי
א' קרא

נושא 1: בתיה הולצמן - עו"ד, הממונה על יחסי העבודה באיזור ירושלים
והדרום, משרד העבודה, הרווחה והבריאות
מגי בר אשר - משרד האוצר
אסתר הכט - עיתונאית, ג'רוסלם פוסט
אלק ישראל - עיתונאי, ג'רוסלם פוסט
אריה כהן - עיתונאי, ג'רוסלם פוסט
בראיין פרימן - עיתונאי, ג'רוסלם פוסט
ג'ודי מונטגיו - אגודת העיתונאים
יעקב קצב - אגודת העיתונאים
אלישע שפיגלמן - אגודת העיתונאים
דוד גלנוס - ההסתדרות הכללית
משה מלכה - ההסתדרות הכללית
ריאד עליאן - ההסתדרות הכללית
אבנר יוסף - מתמחה, המחלקה המשפטית, הכנסת

נושא 2: חברת-הכנסת ענת מאור
גלעד ריקלין - אגף התקציבים, משרד האוצר
מאיר ריבה - משרד הבריאות
דוד רגב - משרד העבודה, הרווחה והבריאות
יונה קליפר - משרד העבודה, הרווחה והבריאות
איתן קשמון - משרד העבודה, הרווחה והבריאות
ברוך מרום - המוסד לביטוח לאומי
יהודה סרוסי - שירות התעסוקה

שירלי אברמי

חפציבה צנעני

1) פגיעה בעובדי הג'רוסלם פוסט במסגרת שינוי בהסכם עבודה.
2) היערכות משרדי העבודה, הרווחה והבריאות לבאג 2000.

פגיעה בעובדי הג'רוסלם פוסט במסגרת שינוי בהסכם עבודה

אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא: פגיעה בעובדי הג'רוסלים פוסט במסגרת שינוי בהסכם עבודה. עברתי על החומר שהוגש לי, שרוכז על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, אך אני מעדיף לשמוע את העובדים ואת ההנהלה כדי שנראה איפה הבעיה.

אני אסתר הכט, חברה בוועד העובדים. כדי שתבינו בכלל במה מדובר, ברצוני לספר לכם קצת על העיתון שלנו שהוא עיתון יחודי בארץ. להבדיל מ"מעריב" ו"ידיעות אחרונות", לעיתון הזה יש תפקיד עולמי. העיתון הזה נוסד בשנת 1932 והיה ידוע במשך הרבה שנים כ"פלשתין פוסט", ולאחר קום המדינה הוא שינה את שמו ל"ג'רוסלם פוסט". העיתון הזה, במשך כל שנותיו, משקף את פרצוף ישראל בעיני העולם. את ה"ג'רוסלם פוסט" קוראים בכל העולם, ולא רק בארץ, ומכאן תפקידו החשוב וההסטורי. יש לנו מהדורה בצרפתית שיוצאת בחוץ-לארץ, ויש לנו מהדורה באנגלית שקוראים אותה כשישים אלף מנויים ברחבי העולם. בנוסף, יש לנו מהדורה באינטרנט. מכל העיתונים בעולם שיש להם מהדורות באינטרנט אנו במקום השישי בעולם במספר המבקרים. כלומר, מי שרוצה לדעת משהו ברחבי העולם על ישראל פונה ל"ג'רוסלם פוסט". זהו נכס לאומי חברתי, וחשוב מאד לשמור עליו.

גבירתי, אאפשר לך לומר את מה שתרצי, אך ברצוני להבין את הבעיה. לפי דף שהוצג לי, יש מחד בעיות של הוועד, כאשר בעצם ההסכם הקיבוצי הסתיים ועכשיו ההנהלה רוצה לשנות את ההסכם הקיבוצי. קיבלתי את עמדת הנהלת העיתון, שאומרת בצורה חד-משמעית שההנהלה מוכנה לשמור על האינטרסים של העובדים הכלולים כיום במסגרת ההסכם הקיבוצי. אם אתם חוששים מזה שהולך להיות איזה שהוא שינוי, וההנהלה אומרת שהם מוכנים לשמור על האינטרסים של העובדים במסגרת ההסכםהקיבוצי הזה, אז תגידי אולי לוועדה איפה בדיוק הולכת להיות הבעיה של העובדים כדי שנתייחס אליה.

אם אדוני ירשה לי לסיים את דבריי, הוא יבין מיד את ההקשר. לפני עשר שנים קנה את העיתון הזה משקיע זר. זו חברה רב-לאומית, שיש בבעלותה מאות עיתונים, ורובם ככולם בעיירות קטנות בצפון ארצות-הברית. אלה עיירות כמו מרידיאן מיסיסיפי. האם אדוני שמע על העיתון "מרידיאן סטאר"? - מעולם לא.

דרך אגב, אני לא אינדיקציה.

אני מבטיחה לך, שאין אדם בחדר הזה, חוץ מעובדי ה"ג'רוסלם פוסט", שמכיר אותו. אני מזכירה את העיתון הזה, משום שכאשר קנו את העיתון בא נציג הבעלים, דוד רדלר, וניפנף בפנינו בעותק של ה"מרידיאן סטאר". זה המודל של חברת "הולנג'ר" לאיך צריך עיתון להיות. יש להם תחשיב, לפי מספר הקוראים, כמה עובדים צריכים להיות בעיתון. את ה"מרידיאן סטאר" לא קורא איש מלבד תושבי מרידיאן. את ה"ג'רוסלם פוסט", כפי שהסברתי, קוראים בכל העולם. אי אפשר לבוא ולכפות מודל כזה על עיתון בעל חשיבות כלל-עולמית.

כמה במרידיאן קוראים את זה?

הם טוענים, שכמעט כל תושבי מרידיאן, ואלה אולי מאה אלף איש.

ברצוני לספר לכם משהו גם על העיתונות ב"ג'רוסלם פוסט". היום, יש הרבה השתלחויות בעיתונות כמאפיה שמאלנית חילונית. ב"ג'רוסלם פוסט" עובדים אנשים מכל גוני הקשת הפוליטית, הדתית והלאומית; ישראלים, יהודים, ערבים, פלשתינאים ועולים חדשים מחבר המדינות עובדים יד ביד בהרמוניה, וזה דבר חשוב. אנו מיקרוקוסמוס של האידיאל של הארץ הזאת. אנו, העיתונאים, באנו מארצות רווחה לתרום לארץ ולבנות כאן חברה צודקת. אנו, עובדי העיתון, מיקרוקוסמוס של מה שצריך להיות במדינה. החברה הזו באה ומנסה לכפות על העיתון מודל, שאנו חשבנו, כאשר עלינו לארץ, שהשארנו מאחורינו: רדיפת בצע לשמה, העיתון לא חשוב והעיקר זה רק השורה התחתונה. לכן, הגענו למצב הזה של ההסכם הקיבוצי. העיתון מעוניין לחסל בכל דרך את ההסכם הקיבוצי בעיתון. הוא כבר עשה זאת בסקטור האדמיניסטרציה. הוא מנסה עשר שנים לעשות זאת בקרב העיתונאים, ואנו נלחמים בכל כוחנו בזה. בקרוב אנו מניחים שהוא ינסה לעשות זאת גם בקרב עובדי הדפוס.

אתם חוששים מכך, שמעמד העיתונאים ב"ג'רוסלם פוסט" ייפגע כתוצאה מזה שכרגע הם לא רוצים שתהיה לכם נציגות מקצועית בוועד.

כן, ואסביר מדוע. נשאיר בצד כרגע את ההצעה הראשונה שההנהלה הציעה לנו, שהיתה בה פגיעה במעמד הוועד והאיגוד - פגיעה בכל הזכויות שלנו בנסיון להחזיר את כל הזכויות והתנאים שלנו למינימום שנקבע בחוק.

סליחה, ששוב אני עוצר את גבירתי אך הייתי רוצה להבין זאת. אם אתם מרוצים היום מההסכם הקיבוצי הנוכחי?

אנו - כן, אבל לא ההנהלה.

אם יגידו, ההנהלה, שהם מאמצים את ההסכם הקיבוצי שהיה וממשיכים אותו, האם זה טוב לגביכם?

זה היה מצויין, אבל הם לא רוצים.

אם כך, אולי נשמע את ההנהלה.

תן לי רק לסיים את דבריי. סעיף חשוב ביותר בהסכם המוצע הוא ביטול הליך הפיטורין. היום, אי אפשר לפטר עובד בשרירות לב וללא הסכמת הוועד. על-פי הצעת ההנהלה, אפשר יהיה לפטר עובד עם הודעה מראש של ארבעה-עשר יום. אני מצטטת בתירגום מהאנגלית, כי ההסכם הוצג לנו באנגלית: "בגין כל סיבה שהיא וגם ללא סיבה". זה אומר, שעובד שיכתוב דבר שלא ייראה בעיני המו"ל או בעיני העורך הראשי יפוטר לאלתר, ואין עם מי לדבר. לכן, אנו כל כך מודאגים לגבי חופש העיתונות והכבוד המקצועי שלנו.

מדוע שהוא יפוטר, אם העורך הראשי ירצה להשמיט משפט כזה או אחר? יש עיתונאים שמאפשרים להשמיט להם משפט אחד או שניים או שלושה, ויש עיתונאים שאומרים: "לא. כזה ראה וקדש". אם גבירתי תאמר לי שאותם עיתונאים יכולים לכתוב ככל העולה על רוחם ועד היום זה היה עובר בלי "צינזור" של העורך, בסדר. אבל, אם אנו נותנים לעורך לערוך, זה חלק מתפקידו; הוא רוצה להוסיף או להוריד מלה או משפט.

השאלה היא האם יפוטר העובד.

למה שהוא יפוטר, אם הוא מוריד את המשפט הגרוע שהוא כתב?

הוא לא צריך להסביר את הפיטורים. כשאתה במקום עבודה מאורגן, אתה צריך להסביר למה אתה מפטר.

אני מצטער, שאף לא אחד הופיע מההנהלה, מפני שהיינו יכולים לדעת האם באמת ההנהלה מוכנה לקיים את ההסכם הקיבוצי האחרון.

לא כתוב, שהיא מוכנה. היא אומרת, שהיא מוכנה לשמר את התנאים. היא לא אומרת, שהיא מוכנה לקיים את ההסכם.

הוא לא מוכן בכלל.

אני קיבלתי איזו שהיא עמדה של ההנהלה, שאומרת כך.

לא, זה לא כתוב. תקרא זאת. קראתי את זה.

נאמר, שההנהלה מוכנה לשמור על האינטרסים של העובדים הכלולים כיום בהסכם הקיבוצי.

וזאת, בחוזים אישיים.

כתוב: "בהסכם הקיבוצי".

לא.

לא. אלה רק את העובדים הכלולים. לא מדובר על ההסכם. זוהי ההתחכמות.

מדובר על האינטרסים של העובדים, ולא על ההסכם עצמו. היא לא רוצה לחדש את ההסכם.

מדובר על ההסכם הקיבוצי.

השאלה היא הפוכה: אם ההנהלה כל כך רוצה לשמור על הזכויות, למה היא מבטלת? אם אתה מגיע לאותו מצב, לשם מה אתה מבטל? נחזור להסכם, וגמרנו.

למה לבטל את ההסכם?

אין לי בעיה בהבנת הנקרא, אך הבנתי שהם מוכנים לשמר את ההסכם הקיבוצי.

לא.

לא את ההסכם.

אחרת, לא היינו כאן.

ברצוני לענות על שאלתך הקודמת. המצב שתיארת, שעיתונאי מגיש כתבה והיא עוברת עריכה ולעורך הראשי יש מה לומר אם משפט כן יכנס או לא יכנס, הוא תהליך טבעי בעיתון. אבל, יש מצב בו עיתונאי מפוטר בגלל מה שהוא כתב.

האם היו דברים כאלה?

היה מקרה של עיתונאי בחוזה אישי שכתב כתבה, שבגינה הוא זכה בפרס עיתונות וזכה לשבחים מטעם ההנהלה. כעבור שנה הוא פוטר בגין אותה כתבה.

זו שנה אחת יותר מדי.

ברצוני להודות לכם שבכלל הזמנתם אותנו, כי בסך הכל ה"ג'רוסלם פוסט" הוא עסק פרטי ולא איזה שהוא עסק שכפוף להחלטות של הכנסת או להחלטות הממשלה.

חוק הסכמים קיבוציים חל על כולם.

מה שקורה פה, ולכן אנו נזעקנו, הוא שההנהלה הזאת, גם בדברי התשובה שהעבירה לך וגם כלפינו, היא הנהלה מתחכמת. בעצם, מדובר על הוצאה להורג בשני שלבים - ביטול ההסכם הקיבוצי. ההצעה הראשונה היתה: "תחתמו על הסכם קיבוצי, שאין הסכם קיבוצי".

מה היא הגאונות כאן?

אמרו: "תחתמו על הסכם קיבוצי, ששולל את כל הזכויות של ההסכם הקיבוצי --

--שמרוקן את ההסכם הקיבוצי.

--מבטל את כל ההליכים של קבלת החלטות והתדיינות, ואת כל זה מבטל, ואתם תחתמו על זה". היה שם סעיף מעניין מאד בקשר לפיטורים, שאמר: ההנהלה רשאית, על-פי החלטתה, בכל נושא של עבירה כלשהי, עבירת משמעת, לפטר את העובד גם בלי פיצויים בכלל, והודגש: כולל איחור לעבודה. כלומר, עיתונאי שיגיע בשעה 08:02 יפוטר בלי פיצויים.

האם זו שרירות לב או עורלת לב?

שכר עבדים.

זהו סעיף, שמופיע בהצעה שלהם, וזו הדוגמא הקיצונית.

זה אותו דבר בתשובה שהם העבירו לך. התשובה מתחכמת. הם אומרים: "אנו נשמור על האינטרסים של העיתונאים הכלולים בהסכם הקיבוצי". זו לא שמירה על ההסכם הקיבוצי. הם אומרים לנו: "ניתן לכם את ה-GROSS PAYMENT, את הברוטו שאתם מקבלים עכשיו. זה יישמר. מה עם השאר? השאר - שלום על ישראל". במכסימום, הם אומרים, אנו מוכנים להשאיר גטו של קבוצת עיתונאים קטנה שהיום חתומה על הסכם קיבוצי. להם נשמור על ההסכם הקיבוצי ועל ההליכים אחרי שכמעט נרוקן אותם מתוכן. אבל, כל עובד חדש יתקבל רק בהסכם אישי. את העמדה הזו הם חזרו והציגו בכל הפגישות שלנו, כולל בפגישה אצל הממונה על יחסי העבודה. כלומר, תוך זמן קצר מאד, ונניח שהליך הפיטורים בהסכם לוקח חודש או חודשיים, יפטרו חלק מהעובדים בהסכם הקיבוצי. כל העובדים החדשים יועסקו בחוזה אישי, ויותר אין על מה לדבר. הגטו הזה ילך ויצטמצם עם נשירה טבעית ועם לחצים על העיתונאים. ואז, העיתון "ג'רוסלם פוסט" יעבוד כולו על עובדים שקשורים בהסכם אישי. אם, למשל, דוד טל, לא מוצא חן בעיני ההנהלה, היא מבקשת: "נא לכתוב לי מאמר נגד חבר-הכנסת דוד טל. לא מוצא חן בעיניך, אתה לא רוצה לכתוב - שלום! לך הביתה! תמר גוז'נסקי לא מוצאת בעיני, ואני רוצה עכשיו תחקיר השמצות עליה". אותו עיתונאי, אם הוא רוצה או לא רוצה, יכתוב את זה, כי פרנסתו תלויה. אנו חושבים, שאין דבר יותר נורא לעיתונאי מאשר האיום שאם אינך עושה את מה שהעורך אומר אתה מפוטר תוך עשרים וארבע שעות. וזאת, בעיקר בעיתון שהוא בעצם הקול של ישראל כלפי כל העולם דובר האנגלית והצרפתית.

היות וההנהלה לא נמצאת פה, ברצוני לדעת אלו פגיעות נוספות יש מבחינת השכר.

אני חושב, שזה שהיא לא נמצאת פה זה לא מקרי. אתם הזמנתם אותם.

אנו הזמנו, והזכרנו אתמול והיום.

הם קיבלו גם תזכורת.

זה חלק מהעמדה של הבעלים כלפי כל המוסדות --

--בישראל.

בשיחה עם הבעלים, הוא אמר לי דבר אחד. הבעלים לא רוצה לסגור את העיתון. הוא אמר לי: "באתי לכאן למכור מודעות". שאלתי אותו: "סליחה? אתה באת לנהל עיתון. אתה מו"ל", והוא אמר: "תתפלא".

הוא לא צריך את ה"ג'רוסלם פוסט" כדי למכור מודעות.

אבל, יש לו שלט.

מדובר על השם והיוקרה.

זה השלט של ''ג'רוסלם פוסט". אינני יודע אם אדוני מכיר, אך גם העיתונים שמופצים חינם כדי למכור את המודעות צריכים תוכן. למשל, העיתון "אינדקס" שבארץ הולך כל כך טוב, הוא בעצם עיתון שמופץ חינם וחי כולו על המודעות. עובדים שם כל מיני אנשים, שכותבים את המאמרונים. התוכן הזה מאפשר למכור מודעות. זה לא FLYER עם מודעות שאתה מחלק מבית לבית, אלא הוא אומר לך: "אנשים יקחו את זה וירצו לקרוא את המאמר, ויגיעו למודעה שלך". כך הוא מוכר את המודעות. זאת הגישה של המו"ל הנוכחי. המו"ל הנוכחי אומר:"באתי למכור מודעות". לא מעניין אותו כלום. הדפוס הוא כדי להדפיס את "דפי זהב" ולא בשביל העיתון. הוא אומר: "מאחר ואני מפסיד בפרוייקט של 'דפי זהב', אני אערוף ראשים אצל העיתונאים". זה המצב שלו היום. את זה הוא אומר בפומבי על השולחן: "יש לי בעיות עם ההדפסה של 'דפי זהב'. יש לי בעיות עם המכונה החדשה בדפוס. אין לי ברירה. אני מוכרח לקצץ. אתם הראשונים החוצה".

ברצוני להזכיר את סעיף 23 בחוק ההסכמים הקיבוציים, שכל העובדים שחתומים על הסכם קיבוצי, גם אם מבטלים אותו, זה חל עליהם. כלומר, הבעיה היא העובדים העתידיים או העיתונאים העתידיים. אני מאד מנסה להיות מאוזן, כי באמת נציגי ההנהלה לא נמצאים כאן ואני לא נכנס למשא ומתן בקטע הזה. כשאני אומר "אני", זה גם חבריי - שאחד מהם סיים משמרת לילה במיוחד כדי להגיע והגיע לפה והשני הוא אחרי תאונת דרכים - שבאו כדי לבוא ולעודד ובהחלט לתמוך במאבק הצודק הזה שמתקיים כרגע ב"ג'רוסלם פוסט". יש פה ענין ברור שההנהלה היא כמו הנהלות אחרות כוחניות, לצערנו, בעיתונים היומיים. היה לנו מאבק קשה מאד ב"ידיעות אחרונות", ולפני חודש וחצי הוא הסתיים. זה היה במשך חודשיים, וגם ביטלו הסכם קיבוצי. רק בגלל ארגון עובדי הדפוס והסולידריות מכל הבחינות, הצלחנו להגיע "להסכמה" שביטלו את הביטול.

אני מבין, שגם אתמול בישיבה שהתקיימה אצל הממונה על יחסי עבודה לא הגיעו להסכמה, כאשר הדרישה היחידה היתה, ואני מתפלא שלא הזכרתם זאת, רק לבטל את הביטול ולהמשיך בהסכם הקיים, כלומר שום תוספות ושום מכשולים בדרך, וכמובן לראות בהמשך מה קורה.

זו היתה הצעה של העובדים.

כן. זו הצעה שלנו.

זו הצעה שלי, הממונה על יחסי עבודה. אני הצעתי, באופן זמני, וביקשתי להאריך את תוקף ההסכם, כך שהמשא ומתן לא יהיה בתנאי לחץ.

נכון.

תוקף ההסכם פג ב- 31 בדצמבר. הצעתי היתה, ולא קיבלתי תשובה עד עכשיו, שגם אם הם רוצים, נניח, לא ששים יום מראש שיגידו מה התקופה שהם מבקשים הודעה מראש, כדי שההסכם יבוטל. כלומר, הקלף עדיין נשאר בידינו. בינתיים, שימשיכו במשא ומתן ויתקדמו.

בודאי שזה חלק מהליך הגישור או מהפישור.

כמה עובדים ישנם?

הוא שואל: כמה עובדים ישנם היום בהסכם?

מדובר על העיתונאים.

יש 31 עיתונאים בהסכם הקיבוצי, ו- 23 בחוזים אישיים.

אבל, הבעיה היא לא המספר. הבעיה היא העקרון.

אני חושב, שהציפיות שלנו מכם צריכות להיות שזה יהיה גישור ברמה הכי גבוהה, כלומר של אפשרות לגשר ולבוא ולהגיד: "רבותי, תדעו" - כך אני רואה את זה - "שאנו רוצים את טובת העיתון. אנו, כולם, גם העובדים וכל העיתונאים, רוצים להמשיך במשאים ומתנים כמה זמן שזה יקח ביחסי עבודה תקינים ושלא תהיה החלטה חד-צדדית מן ההנהלה, כוחנית לכל הדעות, כי אנו, עובדי הדפוס, רואים את עצמנו כמאויימים והבאים בתור, וזה רק עניין של זמן". נכון להיום אנו חזקים. נכון להיום, יש לנו הסכם קיבוצי טוב.

עד מתי?

בפברואר-מרץ.

האם זה עד פברואר-מרץ 2000? זה קרוב מאד. עד שיגמרו איתם, יתחילו אתכם.

זו, בדיוק, הנקודה. כשעיתונאים הודו לי או אלישע שפיגלמן, אמרתי: "אני דואג לעצמי, ואני לא דואג רק לכם, כי אני יודע שאם באותו בית, באותה משפחה, עושים צעדים כאלה יש כוונות מעבר לזה". יכול להיות שיש בעיה עם עיתון שהתחייבו כך וכך עם "דפי זהב" ועם המכונה החדשה שקנו ויש בעיות, אבל זה עדיין לא אומר שהם לא חושבים לבטל את כל העבודה המאורגנת, וודאי גם כל נושא הוועדים ווודאי כל נושא הפגיעה בחוקים שהכנסת הנכבדה החליטה עליהם.

האם שלושה חודשים יהיו פרק זמן סביר כדי שאפשר יהיה להמשיך את ההסכם הקיבוצי הנוכחי וכדי לבוא בדברים?

להערכתי, כן.

אני יעקב קצב, יושב-ראש אגודת העיתונאים בירושלים. למעשה, מה שקורה ב"ג'רוסלם פוסט" זה דוגמית למה שקורה בכל העיתונים. זה סחף שעובר על כולנו, ולצערנו, אנו רואים מה הולך בעיתונות הכתובה ואולי גם בעיתונות המשודרת. זה הסכר האחרון שאנו צריכים לעמוד בפניו. גם ב"ידיעות אחרונות" הולכים לעשות את אותו דבר. החוזה הקיבוצי מסתיים, ויכולים להוסיף לחוזה אישי בשנת 2000, ואנו יודעים מה הולך ב"מעריב". זה לא אך ורק עניין של זכויות עובד וזכויות עובדים והסכם קיבוצי, שזה חשוב מאד, אלא גם חופש העיתונות במדינת ישראל. - זה מונח כיום על השולחן.

מה היא הסיבה לכך שקנו את העיתון? קנו שלט בורסאי, וקנו מוניטין. למעשה, הם חושבים שהיום יכולים להוציא את העיתון באמצעות החוזים האישיים - 23 אנשים, ואת השאר - לירות בהם.

שאלתי בהערת ביניים, ואינני יודע אם היא נרשמה, שאם מטרתם לשמור על האינטרסים של העובדים, מה גורם להם לבטל את ההסכם הקיבוצי. כפי שאמר מר גלנוס, קודם כל זה אנחנו שעד ה- 1 בינואר גומרים איתנו, ויש להם חודשיים לתת הודעה, וזה אותו דבר, ו"ג'רוסלם פוסט" הופך לשופר לכל המרבה במחיר. זה העניין הדמוקרטי שצריך בכנסת לעניין אתכם. צריך לעניין אתכם לא פחות ש- 31 עובדים, שהם למעשה גם לוחמים וגם מראים את דעת הקהל, הולכים להיזרק לרחוב. להגיד "שומרים על האינטרסים", ואם אתה מאחר וכל מיני דברים, אינני יודע אם זה- - -

זה לא רציני.

זה לא רציני.

אנו לא מקבלים זאת. אני לא חושב, שאפילו אחד מחברי-הכנסת מקבל זאת.

הדבר המקומם ביותר הוא, שהוועדה המכובדת פה תזמין את ההנהלה, ויש פה לפחות כעשרה נציגי עובדים שבאים לכבד ולהציג את עמדתם, וההנהלה הזאת לא ראתה לנכון להראות מעט כבוד כלפי מוסד הכנסת וועדת העבודה ולבוא ולהציג את עמדתה. זה מראה על היחס שלה כלפי העובדים, כלפי ההסכם הקיבוצי וכלפי כל דבר קדוש בעינינו כאזרחי מדינת ישראל.

אני בהלם מעצם הפרשה, כי ציפיתי מהנהלת ה"ג'רוסלם פוסט" שתהיה דגם לחיקוי מהבחינה האנושית וגם מבחינת אינטלגנציה וטיפול בכתבים ובכל העובדים שלהם. מאז שפתחתי עיניים במדינה הזו, ראיתי בעיתון הזה סמל. בישיבה הזו השחירו פני והאדימו, כששמעתי את הדברים. אינני חושב, שבמדינת ישראל בכלל צריך להתנהל עסק בצורה כזו. מה עוד, שאתם מדברים על דברים מסויימים, שאפילו העסק הכי בעייתי לא מתנהל בצורה הזו. הודעת פיטורים של ארבעה-יום מחייבת כל מעסיק, וזה לא משנה אם הוא חתום על הסכם כזה או אחר. יש חוק במדינה, וזה לא משנה אם הם חתומים או לא חתומים. צריך לתת לעובד הודעה ארבעה-יום מראש, ואין דבר כזה לבוא ולהגיד למישהו: "אתה הולך הביתה", ואם מדובר בעובדים קבועים - על אחת כמה וכמה. לא באים מהיום למחר ואומרים לו: "לך הביתה!", ולא חשוב מה היא העבירה.

אני לא אקבל את זה. גם אם יש איזה שהוא הסכם קיבוצי כרגע עם תנאים ותבוא ההנהלה ותגיד היום: "אני נותנת לכם רק מה שהחוק אומר", יש פה איזו שהיא מסורת של הרבה מאד שנים שמקבלים א', ב', ג', ד' וכו', ואני לא אהיה מוכן לתת יד, ואני מקווה שגם חבריי בוועדה לא, כדי להוריד את מה שהיה עד היום.

בדיוק.

זו הרעת תנאים. זו לא הטבת תנאים. אם רוצים לעלות בקודש, בבקשה זה אפשרי. אם קשה להם, אז בסדר. אם מאד קשה להם, יש ועד עובדים. יישבו עם ועד העובדים --

--ויסכימו.

אני מניח, שוועד העובדים רוצה לשמור על פת לחמם של העובדים יותר אפילו ממה שהמו"ל רוצה להרויח.

אגודת העיתונאים נמצאת פה. אני חושב, שזו פגיעה בהם, בכבוד של המו"ל והחבורה שלו, שלא מצאו לנכון לכבד את הוועדה. אני חושב, שזה דבר שלא עשה בחיים אף גורם שהוזמן לפה מאז שאני בכנסת.

דרך אגב, בנושא הזה, לאו דוקא בנושא ה"ג'רוסלם פוסט", הגשתי בקשה ודיברתי עם יושב-ראש הכנסת, כדי שיאפשר תיקון בחוק, אם צריך, או בצורה אחרת, על מנת שתהיה לנו את אותה סמכות שיש לוועדה לענייני ביקורת המדינה אפילו לחייב ואפילו עם צו הבאה. אני סבור, שמקרה כגון זה, למשל, הוא זלזול וזילות בכנסת.

בדיוק. אדוני היושב-ראש, צריך אולי למצוא דרך מה אפשר לעשות נגד תופעה כזו. זו פעם ראשונה שזה קורה. אני חושב, שצריך לבדוק מה אפשר לעשות במצב כזה. אנו, ואני חושב שזה על דעת חברת-הכנסת גוז'נסקי וגם על דעת היושב-ראש, איתכם במאבק, כי המאבק צודק ואין סיבה לפגוע בכם. העיתון הזה קיים משנות ה- 30, ואין שום סיבה, אחרי כל כך הרבה שנים, לבוא ולפגוע בכם. אנו מחזקים את ידיכם, ונפעל לפי מה שטוב לאנשים שהביאו טוב במדינה הזאת.

אני מודה ליושב-ראש שקיים את הדיון הזה. ראשית, אנו נדאג וחייבים לדאוג לכל קבוצת עובדים, בין אם מדובר בשלושה עובדים, בשלושים עובדים או בשלושת אלפים עובדים, ולא המספר קובע.

שנית, שאנו נמצאים בעידן של הפרטה ומעבר חברות מידיים ישראליות לידיים זרות. אם נשלים עם כך שבכל פעם שחברה תעבור מידיים ישראליות לידיים זרות באותה הזדמנות חגיגית גם יוציאו אותה בעצם מהתחום הטריטוריאלי של ישראל ומתחום החוקים של ישראל, ויגידו: "עכשיו, אנו רכשנו אתכם, אז לא מעניינת אותנו כלל כל ההסטוריה החברתית של מדינת ישראל" - אז המצב שלנו יהיה גרוע מאד בהרבה מאד תחומים.

שלישית, רציתי להדגיש שאנו נמצאים בבעיה קשה מאד של עבודה מאורגנת. קיימנו פה דיון בנושא עובדי קבלן ועובדי חברות כוח-אדם. אנו נמצאים היום במתקפה כללית. מספר העובדים בעבודה מאורגנת והסכמי עבודה יורד ויורד. אנו תוקפים או מותקפים בנושא הזה בשני תחומים. תחום אחד הוא שפוגעים במי שמתארגן. הנושא פה לא עומד על סדר-היום, אבל דעו לכם שאנו דנו בקדנציה הקודמת בכמה וכמה מקרים, שכאשר עובדים העזו להתארגן ולהקים ועד עובדים פיטרו את כל היוזמים וזרקו אותם ואת האחרים הפחידו שאם מישהו יעז להעלות על דעתו לארגן את מקום העבודה הוא הבא בתור. אני יודעת שלפחות בנצרת יש חברת אוטובוסים, וכבר שנתיים הבעיה שם לא נפתרה. אנו צריכים לקדם איזה שהוא חוק שיגן על זה.

לדאבוני הרב, חוק ההסכמים הקיבוציים מאפשר, באופן חד-צדדי, לבטל הסכם. יש שם סעיף של התראה מוקדמת וכו'. עלינו לבדוק את החוק הזה. אנו צריכים לראות את החוק הזה ולראות אלו הגבלות אנו צריכים לתת. זה לא יכול להיות שרירותי. בעבר, החוק היה קיים, אך לא השתמשו בו. כלומר, המעבידים לא עשו בו שימוש כל כך נפוץ. אבל, זהו סעיף דרקוני, כי, בסופו של דבר, אדם אומר: "אני פועל לפי החוק".

רביעית, כפי שאנשים ציינו פה, אנו נמצאים במתקפה על חופש העיתונות, ולא נכנס פה להרצאות ארוכות. פרשת נמרודי הדליקה הרבה מאד נורות אדומות במדינה. אנו שואלים את עצמנו איזו מין עיתונות תהיה פה. בעניין העיתונות זה גם העיתונאים וגם מה אנו נדע. מה יספרו לנו? מה יכתבו? מה ישדרו לנו? מה בכלל הציבור יידע? ההגנה על זכויות העובדים היא הגנה על הנושא הזה. לא מזמן שמעתי את חיים צדוק, נשיא מועצת העיתונות, שאמר שהמעבר הזה מהסכמים קיבוציים לחוזים אישיים מסכן את חופש העיתונות, מסכן את חופש הביטוי ומסכן את עתיד העיתונות. לכן, יש לנו פה גם תפקיד דמוקרטי מאד בסיסי.

יתכן שצריך טיפול מיוחד לעיתונות.

ה"ג'רוסלם פוסט" הוא אחד העיתונים הוותיקים עם המוניטין הכי גדול בארץ. עיתונים עלו וירדו ונפלו וכו'. כמה עיתונים יומיים יש לנו? הרי כל כך הרבה נסגרו וכו'. עוד כלי אחד לתקשורת זה חשוב לנו. חשוב גם שהוא באנגלית.

כמובן שאם רוצים להוריד את כל העיתונים היומיים לרמה, לדאבוני, של מקומונים מסויימים, זה יהיה עצוב מאד. אני חושבת, שמי שבא לישראל צריך להבין שהוא בא לחברה הישראלית ויש לה כללים וחוקים.

היושב-ראש, אני חושבת שאנו צריכים למצוא דרך לפגוש את ההנהלה הזאת ירום הודה גם בדרך אחרת. אם הם לא רוצים לשבת פה, נשב איתם אחרת. אינני חושבת, שאנו צריכים לתת להם להתחמק. אפשר לעשות זאת עם הגברת הממונה על יחסי העבודה או באיזה שהוא הסדר אחר. אם הם לא רוצים ישיבה רישמית - ישיבה לא-רישמית. אנו מוכנים להתגמש, לדעתי, ובלבד להביאם לכך שישמעו אותנו ושיבינו את העמדה הנחרצת שלנו בנושא הזה.

היושב-ראש, אתמול היתה לי ישיבה אחרת, ואנשים מהטלויזיה הישראלית הוזמנו ולא באו, וגם אנשים מ"נגה תקשורת", שמפיקים בכבלים, הוזמנו ולא באו וכן הלאה. למה? ככה. לכן, יש לנו בעיה כללית בנושא הזה.

כרגע, יש לנו בעיה כללית בנושא הזה לגבי אנשים פרטיים.

הטלויזיה הישראלית היא לא אדם פרטי, וגם נציגיה לא באו. לכן, אני מספרת לך זאת.

אני מעביר, באופן קבוע, ליושב-הראש, כאשר מוזמן מישהו מנציגי משרד כזה או אחר או חבורות כאלה ששייכות- - -

האם אתה מעביר לו מי לא בא? "נגה תקשורת" פועלים מכוח חוק בכנסת. הם לא פועלים באויר. הם לא קמו וסתם עושים דברים, אלא הם פועלים מכוחו של חוק בכנסת.

התרשמתי, שיושב-ראש הכנסת הזה החליט לטפל בנושא הזה בצורה חד-משמעית - ועוד נדבר בנושא הזה - כולל סנקציות.

אם מישהו מהעובדים רוצה לומר משהו, אני מבקש שירגיש נוח. שימו על השולחן את מה שכואב לכם.

האם אפשר לדבר באנגלית?

אינני מדבר אנגלית.

Most of the things I want to say were covered by Mrs. Gojansky. I have three points I want to make basically. When the prime minister of this country invites a foreign intelligence agency to open up a shop here and to check its’ activities, then maybe it is naïve for us to complain that a foreign company, with its’ own agenda, is buying your newspapers and is controlling your English language press in this country.

There are three publications essentially in English: the Jerusalem Post, the Jerusalem Report and the Herald Tribune. Two out of the three are owned by Hollenger, and the other one is owned by an Amercan company with a bit of Ha’arets.

The next point I want to make is that when local employers are allowed to treat foreign workers badly and their own workers - not much better, then maybe we should not be surprised and maybe we should not complain when a foreign company comes here and refuses to respect our traditions and treat us like third world cheap labor. Maybe we should just accept that this is what is going on in this country today.

My point is that what we are dealing with here is a failure intellectually and moraly at the executive level, at the Knesset level, the law makers level; They are not recognizing the problem, or if they recognize the problem – they are refusing to do any thing about it, and there is a very serious problem.

We are trying.

I sincerely wish. There are always exeptions to the rule. What we are dealing with here is not a simple labor dispute – the Jerusalem Post. It is not a little beauty spot. It is a cancer, and if we don’t see it, it can destroy society. We are dealing with freedom of the press, other people mentioned. We are dealing with foreign capital that comes here and that is not ready to respect our laws – not the laws where they come from or the laws any where else in the world.

And there is also a question of antitrust legistlation, because when two thirds of your media, when 60% of your media is in foreign hands it’s like a monopoly. In Canada Hollenger owns 60 papers out of a hundred, here they own two out of three; The numbers are different – the percentages are the same: 60%-60%.

In our situation, in our existential situation, in our tricky situation, in our delicate situation, it is self distructive to give your one voice to the world to somebody with very definte links to a foreign establishment, to a foreign policy establishment in North America with their own agenda which is not your agenda.

And that’s it. That’s about what I want to say here. Than there is the element of extortion, when they come to us with threats that if we don’t accept it, they are going to fire us and so on.

Thank you.

רציתי להוסיף דבר נוסף. לפעמים, חושבים איך אפשר לקשט עיתון ואיך אפשר לעשותו יפה. במסדרונות העיתון שלנו ובחדרי העורכים תלויים גליונות ממוסגרים מתאריכים חשובים מאד: ממלחמות, מהכרזת המדינה וכו'. בחדר המו"ל יש קישוט אחד - טבלה של מספר העובדים שהוא פיטר מאז שהוא בא לעיתון.

אני רוצה להציע הצעה, שהוועדה הנכבדה תוכל לגשר בין הצדדים. אני מציע לבוא לסיור ב"ג'רוסלם פוסט" בשבוע הבא, ואז אין שום ברירה ולא תהיה לכם גם שום בעיה להגיע לשם. לדעתי, הם יתייחסו בהתאם.

אני חושב, שמי שלא רוצה לראות אותי, אני לא ארצה לראות אותו.

מדובר על החבר'ה האלה שנמצאים פה, וזו הנקודה.

אני מדבר על ההנהלה. אעשה מאמצים לבוא בדברים עם ההנהלה כדי שבסוף נשב יחד.

אני רוצה לקרוא איזה שהוא סיכום של הישיבה הזאת, ואם עמיתתי תצטרף ותרצה להוסיף או לגרוע, אהיה מוכן לכך: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קוראת להנהלת ה"ג'רוסלם פוסט" להאריך בשלושה חודשים נוספים את תוקף ההסכם הקיבוצי עם העובדים. במהלך תקופה זו יגשו הצדדים למשא ומתן, שלא ייערך תחת לחץ הזמן של סיום ההסכם הנוכחי בדצמבר שנה זו. הוועדה רואה בחומרה רבה את העובדה שנציגי ההנהלה לא הגיעו לדיון בוועדה, ותתמוך בעובדים במאבקם להמשך העסקתם בתנאים הקיימים.

בהסכם הקיים.

בהסכם.

לא הזכרת את נושא ביטול הביטול, ויש לזה משמעות רצינית מאד.

אדוני היושב-ראש, יש לנו כאן בעיה עם המשפט שאומר "להאריך בשלושה חודשים". זה זמן קצוב, ששוב יחזיק את השוט מעל הראש.

אני רשמתי זאת על דעת ההסתדרות. שאלתי אותם אם שלושה חודשים הם זמן מספיק.

כן, אבל "להאריך בינתיים" זה יותר טוב.

אנו מעריכים שנוכל בשלושה חודשים, אבל אין לנו שום ביטחון. לכן, חשוב לנו שיהיה כתוב: "לבטל את ביטול ההסכם".

אפשר לומר: "להאריך בינתיים".

אפשר לומר: "להשהות את ביטול ההסכם הקיבוצי", שזה הדבר שאנו בקלות נוכל לחיות איתו, ולאפשר להם לבטל מתי שהם יראו שאנו כאילו עושים סחבת.

זה סכסוך העבודה שלך.

ודאי. אני מיד אסחוב את סכסוך העבודה. אם הוועדה תקרא לנו, לעובדים - והרי זה צריך להיות דו-צדדי - לבטל את הסכסוך, להשהות את סכסוך העבודה- - -

לא. אני אקרא לבטל סכסוך אחרי שהבעיה נפתרה.

נכון.

אנו נהיה מוכנים לבטל את ההודעה על סכסוך עבודה, ברגע שהם ישהו את ביטול ההסכם.

רשמנו לפנינו. תגיד, שהוועדה רשמה לפניה שהעובדים מוכנים לזה.

בהחלט מוכנים.

הוועדה רשמה לפניה את הודעת נציג האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, שתהיו מוכנים --

--לבטל את ההכרזה על סכסוך עבודה --

--לבטל את ההכרזה על סכסוך עבודה.

--וכמו כן לבטל את החידוש האוטומטי של ההסכם אם ההנהלה תשהה את מכתב הביטול שלה.

האם אתה חושב שזה כדאי לכם?

אנו מוכנים לזה.

הייתי משתמש בשתי מלים: להשעות ולהשהות.

אני לא חושב כך.

זה לא כדאי לי, אבל אני מוכן לזה.

אם כך, אנו נגיד להם את זה בעל-פה.

היות ואני מכיר משאים ומתנים, זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד. זה בשיחות וכו', אך שלא תהיה החלטה של ועדה שייתפסו תמיד בוועדה ואחר כך לא אוכל לחזור בי.

אני רק רוצה להזכיר, שאיגוד עובדי הדפוס לא הכריז סכסוך עבודה ברמה הארצית, ואם לא תהיה ברירה - הוא יכריז סכסוך עבודה. וזאת, עם כל ההשלכות שבזה. אני מצטרף.

מעבר להודעת סיכום זו, יושב-ראש הוועדה יעשה מאמצים להשיג את נציגי ההנהלה כדי לבוא איתם בדברים, ואם לא - נמצא את הדרכים איך לטפל בנושא הזה אולי ב-LEVEL קצת יותר גבוה. אפשר לעשות סנקציות גם דרך משרד העבודה והרווחה.

אני נועל את הישיבה.

רבותי, אני מודה לכם.



(הישיבה הופסקה בשעה 10:25.)

(הישיבה חודשה בשעה 11:05.)



היערכות משרדי העבודה, הרווחה והבריאות לבאג 2000

אני פותח את הישיבה בנושא: היערכות משרדי העבודה, הרווחה, הבריאות והתשתיות לבאג 2000. האמת היא, שנושא "באג 2000" נתון בתחום סמכותה של ועדת המדע. היות והוועדה הזו מפקחת על המשרדים שהזכרתי, אני סבור שחשוב שהוועדה הזו גם תהיה בעניינים כדי שתוודא שאכן עשו את כל הדברים כדי לקדם את הרעה ב- 1 בינואר.

עד שתגיע יושבת-ראש ועדת המדע, שרוצה לומר כמה מלים, הייתי רוצה לתת כמה דקות לכל נציג משרד להציג מה נעשה בתחום משרדו, ולאחר מכן נדבר גם על ההתמודדויות במצב של כשל מערכתי כזה או אחר. די אם אזכיר את מה שקרה אתמול כמדומני בבית-החולים "תל-השומר" שהיתה שם איזו שהיא הפסקת חשמל והיתה בעיה עם שנאי כזה או אחר, וההשפעה היתה שמכונות הנשמה הפסיקו לעבוד. באותו זמן התגברו על זה, אבל יש את כל החשש הגדול מה יקרה כתוצאה מ"באג 2000". על-פי מה ששמעתי גם ממשרדים אחרים, נראה לי שהמערכת די מוכנה וכמעט כל המערכות די מוכנות, אבל אני מניח שתהיינה אולי איזה שהן תקלות קטנות ואני מקווה שלא יהיו רציניות. עתה, נשמע את מאיר ריבה ממשרד הבריאות. אני מבקש להצטמצם בזמן, ואם תצטרך עוד שתי דקות - אתן לך אותן.

המשרד פעל כמו כולם בשני מישורים: במישור המניעה ובמישור החירום. עיקר העבודה נעשתה דוקא במישור החירום. בצד המניעה עשינו את אותה המתודולוגיה כמו כולם, ואין טעם לחזור עליה. בעיקרון, סרקנו את כל הציוד הרפואי משובץ מחשב שישנו בבתי-החולים, כדי למצוא מה הסטטוס שלו, ונהגנו לפי המימצאים בהתאם. הציוד משובץ מחשב שהוא חיוני לחיי החולה ואיננו תואם 2000 שודרג או הורחק מבתי-החולים. ב- 31 בדצמבר לא יהיה בבתי-החולים שום פריט משובץ מחשב שתומך בחיי אדם ואיננו תואם 2000, והוא תוקן או הורחק. הציוד שאיננו תואם 2000 ואיננו מסכן חיי אדם סומן במדבקות.

האם ציוד גדול הורחק?

מעט מאד הורחק, כיון שמצאנו שסך הכל הבעיות בציוד משובץ מחשב הוא כאחוז אחד, ומתוך זה הציוד שתומך חיים הוא אולי אחוז מתוך האחוז. ברמת המדינה כולה יש אולי שלושים מכשירים. אינני יודע אם זה המספר הנכון, אבל מדובר במספר קטן מאד.

הרבה מאד ציוד שאיננו תואם 2000 אבל לא מסכן חיי אדם, שיש בו כל מיני תופעות שוליות כאלה שהוא מוציא על המסך תאריך אחד ועל הדו"ח יש תאריך אחר וכו' - המכשירים האלה שודרגו ככל שהכסף הספיק. עדיין לא קיבלנו כסף נוסף מהאוצר לשידרוג הציוד. אנו נקבל אולי עכשיו בדיעבד מספר מליוני שקלים לנושא, אך זה כבר מאוחר לבתי-החולים. שהוציא את הכסף הוציא, ומי שלא הוציא את הכסף לא יוציא וזה לא יעזור לו כי זה מאוחר מדי. חלק מהציוד שודרג, וחלק מהציוד סומן במדבקות כתומות שכתוב עליהן מה האחות או העובד צריכים לעשות להבין מתוך התוצאות ואיך להתייחס אליהן. רוב הציוד תקין, והוא מסומן במדבקות.

האם עברתם, בפירוש, על כל מכשיר ופריט?

כל הציוד בבתי-החולים מסומנים במדבקות ירוקות או לבנות. צבע לבנה אומר שזה לא רלוונטי. צבע ירוק אומר שהמכשיר הזה תואם 2000 במלואו. צבע כתום אומר שהוא לא תואם אבל הבעיה שולית. צבע אדום אומר שזה ציוד שצריך להרחיקו. בנוסף לזה קמו מספר ועדות עבודה במסגרת המשרד.

האם אלה הסימונים המוסכמים בין –

--כל בתי-החולים בארץ.

-- כל המשרדים השונים או שרק לגבי משרד הבריאות?

אני לא יודע. זה רק משרד הבריאות. העתקנו את המתודולוגיה מארצות-הברית ואימצנו אותה פה.

בנוסף לצוות שטיפל בציוד רפואי, הקמנו צוותים שטיפלו בנושאים אחרים: תשתיות במשרד שזה מיזוג אויר וחשמל כמו מה שקרה בתל-השומר. יש צוות שטיפל ברכש ומלאי, כדי ליצור מלאי גבוה יותר של ציוד חיוני: תרופות וציוד מתכלה, כדי שאם תהיה, חס וחלילה, בעיה ברכישת האספקה של בתי-החולים בטווח של מעל לחודש בתי-החולים יוכלו להתארגן לבד. דאגנו לנושא המים ודלק.

נושא מערכות מידע, שזה הנושא הסטנדרטי של "באג 2000", הוא אצלנו נושא יחסית שולי. הוא חשוב, אך הוא לא הראשון בתור. מבחינת סדר החשיבות, הדבר הראשון בתור הוא הציוד משובץ מחשב, השני בתור הוא תשתיות אלקטרומיכניות למשל חשמל, גז וכן הלאה, והשלישי בתור זה מערכות המידע. בסדר החשיבות. מערכות המידע יכולות להשפיע על מצב החולה, אבל ברמה שניה. זה לא לגמרי שהן לא פוגעות בשלום החולה, מכיון שאם אתה מוציא תיק רפואי והוא איננו ואינך יודע מה יש לחולה, זה גם חשוב. מדובר, למשל, על מעבדה שלא עובדת או על תשובה של בדיקה. אבל, בפירוש, זו המערכת השלישית בחשיבותה בבתי-החולים. זה הנושא הראשון שמשרד הבריאות טיפל בו כבר בשנת 1998, ומדובר במערכות משודרגות היום. פה ושם נשארה איזו שהיא מערכת שולית, אבל אולי 95% ממערכות המידע תוקנו והוחלפו.

אחרי שטיפלנו בצד המניעה, טיפלנו בצד חירום. לצערנו, בתי-החולים מתורגלים בשעת חירום בארץ כל הזמן בעקבות המלחמות, הפסקות החשמל והפסקות המים. הוצאנו את כל נהלי החירום של בתי-החולים וכתבנו אותם מחדש בזוית ראיה של "באג 2000". היום, בתי-החולים מוכנים עם נהלי חירום. כולם תירגלו את נהלי החירום בשני תרגילים שמשרד הבריאות ערך, שאחד היה ב- 9 בספטמבר, שהיה חלקי כיון שהיתה שביתה של בתי-החולים באותו יום. למרות השביתה, חלק מבתי-החולים תירגלו.

היושב-ראש, בשעה 11:00 יש לי דבר אחר. אמרתי לך שיש לי זמן עד השעה 11:15, והאירוע עומד להתחיל.

עוד חצי דקה הוא מסיים.

זה יכול להיות חצי דקה, וזה יכול להיות גם עשר דקות. אין שום משמעות לזה שאני נכנסת ואני ממהרת. הוא לא יודע, שאני צריכה לצאת, שכן לך אמרתי את זה.

קצבתי זמן לכל אחד מהם.

התרגיל השני היה ב- 27 באוקטובר. הקמנו חדר שליטה ארצי שתורגל בתרגילים האלה ועובד מול חדר המצב הארצי שיהיה במשטרה. אתם ודאי יודעים שמוקם חדר מצב ארצי במשטרה במטה הארצי והולך להיות מתורגל ב- 23 בנובמבר, בשבוע הבא. אנו נתרגל שוב מולו בצורה מצומצמת את ההיערכות שלנו. נביים את הנושא מול חדר המצב, וישתתף שם חלק מהצוות של המטה הארצי. הקמנו שתי רשתות תקשורת עוקפות "בזק" עם בתי-החולים, כדי שנוכל לדבר איתם ביום הבאג. מעבר לטלפוניה, יש לנו מערכת "מירס" ומערכת "רב-גל" שעובדת מול בתי-החולים. בחדר המצב הארצי שלנו יישבו גם נציג קופת-חולים שמקימה חדר מצב ארצי שלה מול בתי-החולים שלה, נציגי מד"א ונציגי פיקוד העורף.

יש לי אירוע עם מאתיים אנשים בשעה 11:15. לכן, עם כל הכבוד, תחליט לכאן או לכאן.

מאיר ריבה, האם אני יכול לבקש את סליחתך ותמשיך לאחר מכן?

אין שום בעיה.

חברת-הכנסת מאור, יושבת-ראש ועדת המדע של הכנסת - בדברי פתיחתי הצגתי אותה, אף שלא היתה פה, וגם אמרתי שהנושא הזה נמצא בתחום שיפוטה במרכאות או לא במרכאות. זימנתי את הדיון הזה, משום שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ממונה ומפקחת על המשרדים האלה. מצאתי לנכון לבדוק את הנושא הזה כאן, כדי לראות שאכן נעשו כל הדברים. על-פי דיווחים קודמים שכבר קיבלתי מהיועץ הארגוני שלי, הסתבר שנעשתה עבודה טובה. רציתי שנקיים כאן דיון כדי לשמוע את הדברים וגם כדי שהדברים יירשמו בפרוטוקול. ברצוני לבקש מחברת-הכנסת ענת מאור לומר את דבריה, ואני מתנצל מראש.

אדוני היושב-ראש, אני גם מצטערת אבל אינני מתנצלת כי הכנסת אינטנסיבית באירועים. מן הראוי שכאשר הוועדה מקיימת דיון, ואני מברכת על כך, לא כל אחד יתחיל לברוא את הגלגל יש מאין. אני רוצה לציין, שלמעשה, לועדת המדע יש משקל גדול מאד בעובדה שהנושא בכלל נמצא בסדר-היום הציבורי. היא לא היחידה, וטוב שמבקר המדינה יצא עם דו"ח מראש ולא רק עם דו"ח בדיעבד. נדמה לי, שטוב שהמדינה נכנסה היום למהלך הכנות רציני מאד.

הכנתי פה דו"ח בכתב, ואפשר להעבירו למשתתפים. ברצוני לומר בקצרה, שאנו, למעשה, בארבעת החודשים שאנו מתפקדים, ולא יצאנו לפגרה בגלל הנושא הזה, קיימנו שבע ישיבות שמפורטות פה, ולא אחזור על הפירוט המדוייק, ושלושה סיורים בשטח שאחד מהם היה במשרד הבריאות. התחלתי לשמוע פה על נושא התירגול, ואכן התירגול היה חלקי כי היתה באותו יום שביתה במערכת הבריאות. לפי הידוע לי, עשו כבר תרגיל נוסף.

אדוני היושב-ראש, ראשית, לדעתי, הוועדות בכנסת צריכות להיות מופקדות על מה שמשרד ראש הממשלה פנה אלינו: לא להכניס לפאניקה יתירה. עם זאת, תפקיד הפיקוח שמור לנו, ואנו חייבים לבדוק, כדי שיהיה כפי שאמר מבקר המדינה: "שהטפיחה על השכם תהיה ב- 2 בינואר ולא מראש".

שנית, אני שמחה שבמשרד ראש הממשלה הוקם סוף-סוף צוות, שמרכז אותו מבחינה מקצועית גדעון שפר. זה הישג אדיר, שהוועדה יכולה לרשום לזכותה.

שלישית, למעשה, אנו עוברים על כל נקודה, ואנו נמשיך לעשות עד ה- 1 לחודש.

רביעית, כאשר הממשלה טרם התארגנה, לפני 3-2 שנים, התברר שהיו היערכויות רבות מאד של פורום תשתיות בראשות חברת החשמל שיצרו פורום התנדבותי והיה גם משרד הבריאות, לפי הדיווח שקיבלנו מדוקטור לב בוועדה הכללית. התרשמנו שבהחלט - ואני אומרת זאת כנקודת מוצא, וטוב מאד שממשיכים הלאה לפקח - נעשו הכנות מבעוד מועד. יש מכשירים שסומנו ויצאו מהתיפקוד וכו'. עם זאת, הצוות הממשלתי ביקש ממשרד הבריאות להוסיף ולבדוק דברים נוספים, וטוב שהדברים האלה ייבדקו.

ברצוני לסיים, כי עלי לעבור לאירוע הבא, ואשמח להתעדכן אחר כך. לגבי משרד העבודה והרווחה, לא קיימנו דיון ישיר. היושב-ראש, אני רוצה לעדכן אותך, מעבר למחלוקות הפוליטיות בינינו, שנושא שמירת שבת חשוב לכולנו. עם זאת, אין ספק שההיערכות ל"באג 2000" תחייב, וזה נוגע למשרד העבודה והרווחה, מתן אישורי עבודה בסטנדרטים שלא היו ידועים אף פעם. שמחתי לשמוע, ששר העבודה והרווחה מודע ורגיש לנושא. פנייתו גם גובתה על-ידינו שהבקשות יתקבלו מראש. מדובר בענפים בשלטון המקומי. אני פונה בבקשה, שלנושא הזה ינתן גיבוי גם פה, במשרד העבודה והרווחה, במשרד הבריאות ובכל המשרדים. זה יום מיוחד במינו. זו עבודה כשמה כן היא: עבודת חירום. אני מקווה, שלא ניאלץ להפעיל את צו תקנות עבודה בשעת חירום, אלא שזה ייעשה בדרך של אישורי עבודה דרך חוק שעות עבודה ומנוחה.

עד כאן, מבחינת הרקע. אשמח אם יהיו דברים שאחר כך הוועדה צריכה להמשיך או שנמשיך במשותף. סליחה על לחץ הזמנים.

תודה רבה ליושבת-ראש ועדת המדע. מר ריבה, אתה יכול להמשיך בדבריך.

ברצוני להגיד בסוגריים, שבנושא העבודה בשבת משרד הבריאות פטור מחוק שעות עבודה ומנוחה. אני מניח, שאין בעיה כלל.

טוב לשמוע.

(יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, חה"כ ע' מאור, יוצאת מחדר הישיבות.)

וזאת, מלבד בעיה עם אנשים דתיים שיש להם ספיקות אישיים. מעבר לזה, המשרד עובד בשבת ויפעל בשבת לא כרגיל, אלא מתארגן לשעת החירום כמו שהוא צריך.

מעבר לתרגילים שעשינו, אנו כרגע עוסקים בשיפוצים האחרונים כתוצאה מהמסקנות מהתרגילים במבנה ובשיטות הפעולה של חדר החירום שלנו. החדר ייפתח ביום שישי, ה- 31 בדצמבר, באגף לשעת חירום במשרד הבריאות בתל-אביב. הוא יהיה מחובר, מצד אחד, לכל בתי-החולים במספר שיטות תקשורת כדי שאם "בזק" תיפול הוא יוכל לתפקד, ומצד שני הוא יהיה מחובר לחדר המצב הארצי בירושלים. יישבו בו נציגי מד"א, פיקוד העורף והצבא, שעוזר לנו במקרי חירום, ונציגי קופת-חולים הכללית וקופות-החולים האחרות. יש לנו מוקדים מקצועיים בחדר הזה, שיוכלו לעזור לבתי-החולים בתחומי הטלפוניה, חשמל, מחשב וכל דבר. כל תקלה שתהיה להם, שלא יוכלו להתגבר עליה לבד, אנו ננסה לעזור להם מהמרכז. אם לא נוכל, נפנה את שוועתנו למעלה - לחדר המצב הארצי.

לשמי מרומים.

כן.

האם אתם נמצאים באיזה שהם קשרי עבודה עם מדינות שהבאג נכנס אצלן מספר שעות לפני כן, או שלא יהיה מספיק זמן לעשות זאת?

גם וגם. כרגע, אנו מנסים ליצור קשר, דרך סמנכ"ל קשרי החוץ במשרד הבריאות, עם המוסדות המקבילים באוסטרליה, שם יש לנו קשרים לא רעים, כדי לקבל מהם נתונים על מה שמתרחש שם. בצד המקצועי, אני יכול להגיד לך שאני לא מאמין שזה יביא תועלת כלשהי.

עלי לצאת, ואני מתנצל. חבר-הכנסת יאיר פרץ ימלא את מקומי.

(יו"ר הוועדה, חה"כ ד' טל, יוצא מחדר הישיבות.)

אמשיך בנושא מדינות המזרח הרחוק. כנראה, שניצור קשר בוודאות עם אוסטרליה, כדי לקבל מהם מידע מוקדם על המתרחש שם. אני רואה את זה יותר כדבר שלא יזיק, אך אינני מאמין שהוא יועיל הרבה. קשה מאד לקבל מידע מדוייק על מה שקורה. זה שנפל מכשיר רפואי מסויים והתקלקל באוסטרליה עדיין לא אומר שהוא יתקלקל גם פה. אולי פה טיפלו בו אחרת. אולי זה דגם אחר. ההבדלים הם לא רק בדגמים, אלא לפעמים בתוך סידרת היצור ואז יש תופעות שונות כי הצ'יפ האלקטרוני בפנים הוא מסידרה אחרת. אינני מאמין הרבה במידע המוקדם הזה מאוסטרליה, אך נעשה זאת כי זה לא יכול להזיק. וזאת, תוך תקוה שהטלפון והאינטרנט יעבדו ואז נקבל משם מידע מוקדם על המתרחש שם. בהתחלה, דובר בזמנו על גישה חדשה וכולם החליטו שאין טעם בזה, זה לא מועיל וחבל על הכסף.

מעבר להתארגנות לשעת חירום עצמה, הדבר האחרון שאנו עושים הוא שאנו כרגע הולכים לפתוח, בשני קווים מקבילים, מסע הסברה או מידע לציבור. ננסה לפתוח באתר האינטרנט של משרד הבריאות תת-אתר בו הציבור יוכל לשאול שאלות ולקבל תשובות, כאשר חלק מהתשובות מוכנות מראש. חשבנו שניתן לציבור תשובות מראש אם אופציה לשאול שאלות ולקבל תשובות מהמומחים שלנו.

בנוסף לזה, כרגע אנו דנים בארגון צוות מומחים שלנו שיישב במקום מסויים מספר שעות או מספר ימים הציבור יוכל להתקשר לשם, לשאול שאלות ולקבל תשובות. ננסה לארגן, שזה ישודר ברדיו במקביל. זהו איזה שהוא פתח לציבור לשאול שאלות שמעניינות אותו. אני בטוח, שאנשים מתעניינים מה קורה במכשירי הנשמה או בקוצבי לב וכו'.

האם יש היערכות או תכנית להיערכות למקרה, חלילה, של פיגוע המוני או אסון טבע?

ההיערכות הזו לפיגוע המוני קיימת כל הזמן, והיא לא קשורה ל"באג 2000".

לפי התיאורים, מדובר על כמויות של אנשים שיגיעו לפה לארץ. האם המדינה ערוכה להיות, חלילה וחס, לפיגוע, לנזק או לאסון טבע כמו שקרה בעבר במקום אחר?

בשני התרגילים שערכנו חלק מהתרחישים שבדקנו את עצמנו לגביהם הם תרחישים כאלה: השריפה בבית-מלון בתל-אביב, מטוס שלא מצליח לנחות ודברים כאלה. אלה אירועים שהם לאו דוקא ב"באג 2000", אלא על רקע של "באג 2000". תירגלנו אותם, ולצערנו, אנו מתורגלים בנושאים האלה כל הזמן וזה לא דבר יוצא דופן. לצערי, כנראה, לא באים מספיק תיירים בכל מקרה.

אני חוזר על שאלתי: ההיערכויות השיגרתיות של נפילת מטוס, נחיתה או דברים מהסוג הזה קיימות. אני מדבר על פיגוע המוני, חלילה, עם כמויות של אנשים. האם היום אנו בנויים וערוכים לקלוט ולתת טיפול לאותם אנשים שייפגעו?

טיפול מסויים עד גבול מסויים, ושוב בלי קשר ל"באג 2000".

אני מדבר על "באג 2000".

כל האירועים השונים ב"באג 2000" מכוסים במשרד הבריאות. אם עכשיו, בנוסף לזה שיש "באג 2000", יהיה אירוע המוני בו נפגעו 5,000 איש, משרד הבריאות ערוך לזה או לא? זה בלי קשר ל"באג 2000". הוא ערוך לזה, כמו שהוא ערוך למלחמה או לאירוע המוני היום. זה לא קשור דוקא ל"באג 2000". האם הטיפול באנשים האלה, כשיש "באג 2000", יהיה שונה או לא יהיה שונה? - הוא יהיה כמו היום. כל נושאי "באג 2000" מכוסים. אם יש 200 אלף נפגעים - הוא לא ערוך לזה, בלי קשר ל"באג 2000". הוא ערוך במידה מסויימת כמו שהוא ערוך היום. אני חושב, שכיסיתי את הנושא.

אולי לא שמעתי, אך איך אתם ערוכים לגבי מחלות איידס, סמים ודברים כאלה כשבאים אנשים מבחוץ? האם יש לכם איזו שהיא דרך לבדוק את הדברים האלה?

זה לא קשור ל"באג 2000"? זה דיון אחר, ואינני מומחה בו.

אנו צפויים לקלוט או לארח בארץ אלפי אנשים. על כמה אנשים מדברים?

זה יורד כל הזמן.

לצערי, זה יורד.

האם יש איזו שהיא היערכות מיוחדת לדבר הזה? יהיו פה אנשים שירצו להישאר בארץ וכו'.

אינני יודע. אני אחראי רק על נושא פרוייקט "באג 2000".

אני יונה קליפר ממשרד העבודה והרווחה. העברנו ליושב-ראש הוועדה את כל החומר שקשור ל"באג 2000". אתחיל בשורה התחתונה: משרד העבודה והרווחה ערוך לנושא "באג 2000" הן מהבחינה המשרדית מיחשובית והן מבחינת מערכות משובצות מחשב. נכון להיום, אנו במצב שכל המערכות עברו בדיקה. ב- 9 בספטמבר נערך אצל מנכ"ל המשרד תרגיל "באג 2000" בו הופעלו כל המערכות הכספיות הפועלות ובמקביל בתוך האגף למערכות מידע הופעלו כל יתר המערכות ונבדקו. על-פי דרישת השר והמנכ"ל, מנהלי האגפים והיחידות העבירו בחתימתם שהם בדקו מול כל אחראי ישום את המערכת שלו ושהיא אכן מוכנה לשנת 2000.

באשר למערכות משובצות מחשב, הסתייענו בחברת "גילת" שעשתה עבורנו את הסקר. יחד איתנו ועם דוד רגב ששימש כאחראי מטעמנו לנושא "באג 2000" בדקנו את כל המערכות החל משערים אלקטרוניים וגדרות בכל המוסדות שאתה מכיר אותם וכלה בכל יתר הדברים. הכל נבדק מא' עד ת'. אנו נמצאים ממש באפס ליקויים, אפס מערכות של תפקוד שיש איתן איזו שהיא בעיה בנושא "באג 2000".

אני מניח ומקווה, שלא תהיינה בעיות. אנו מקימים חמ"ל סמוך לאירוע. אנו גם ניתן את הדעת בהתאם לכך בכל מה שקשור לנושא - אם יהיו דברים קריטייים או משהו מיוחד ואז נפעיל את המערכות.

בעיקרון, גם לא דרשנו משהו במסגרת ההיתרים המקובלים. אני גם יושב בוועדה של היתרי העבודה בשבת עם הרבנות הראשית. אמרנו: על תנאי, על שלושה עובדים במידה ויהיה צורך ותהיה קטסטרופה. זה לא יהיה שנפתח את השערים ונפתח את הדלתות לנושא. זה יהיה, אך ורק במידה ויהיה צורך, ולא יותר מכך.

שמענו על איזו בעיה שיש במשרד העבודה. נציגי הרשויות המקומיות שהיו פה אמרו, שהם התבקשו, בגלל הבאג, להגיש דו"חות מוקדם יותר ויש להם בעיה עם זה.

חשב המשרד ישיב לך.

אתייחס להתארגנות לקראת סוף השנה. בסך-הכל, המשרד הכין איזה שהוא תסריט שתלוי במספר החלטות שעדיין לא התקבלו. התקבלה החלטה ששכר עובדי מדינה יוקדם לסוף חודש דצמבר, וכתוצאה מזה תהיה גם נטיה של כל מיני גופים לבקש גם איזה שהן הקדמות. אחרת, ייווצר איזה שהוא מצב לא נורמלי. אנו מוכנים במשרד לשני מצבים: היה ויאשרו הקדמת תשלומים, והיה ולא יאשרו הקדמת תשלומים. הוצאנו הנחיות לכל הנוגעים בדבר, כולל הרשויות המקומיות וגופים אחרים, להקדים את כל מערכת הדיווח על מנת שאפשר יהיה לסגור את הספרים מוקדם ממה שהיה מקובל בדצמבר. עשינו את זה. לא יהיה הפסד. יש טענות, שיתכן שיהיה הפסד כתוצאה מזה. לא יהיה, כי אם יהיה ההפסד יהיה שולי. יש כאלה שטענו שיש הפסד תקציבי כתוצאה מזה שמקדימים תשלומים. בדקנו גם את זה, ואין חשש כזה.

האם אתם לקחתם בחשבון רשת ביטחון, במידה אנשים לא יספיקו לדווח, ומדובר דוקא על האוכלוסיות החלשות ועל תשלומים למוסדות מפגרים וכו'? האם לקחתם בחשבון את הדברים האלה?

הפגיעה יכולה להיות שולית שבשולית. השינויים בתאריכים הם לא כאלה שבעצם מערכות, אנשים, מי שהיה צריך להיקלט או מי שהיה צריך לדווח לא הספיק להכנס לתוך הנושא הזה. ברור שכל שינוי תאריך יכול לגרום למשהו, אבל מספיק שהמערכת הודיעה בזמן, ולכולם איכשהו יש מודעות לנושא הזה, הרשויות המקומיות מודעות לזה וכל המערכות יודעות. מערכות הרווחה יודעות, שיש התארגנות מיוחדת. לא נראה לי, שתהיה פגיעה. עשויה להיות פגיעה במידה ומערכות תשלום לא יעבדו. אינני רואה פה נציגים של משרד האוצר.

יש נציג.

אני חבר בצוות בחשב הכללי, ואכן ישנה התארגנות והופצו הנחיות וכללים. למעשה, כל משרד התארגן כך שמצד אחד באמת נעשו בדיקות של כל המערכות, ומצד שני יש איזה שהם צעדים שננקטו על מנת שאפשר יהיה להתגבר על קשיים. ברור שיש אנשים שחושבים בכל מיני מושגים, ועד היום לא התקבלו החלטות. יש אנשים שחושבים, שאולי היה צריך לפזר כספים כדי שיהיו כספים במזומן בכספות כי בנקים לא יעבדו. הועלו כל מיני רעיונות. בשלב זה, למשל, משרד העבודה והרווחה בנוי בצורה כזו שאם בכל זאת מערכות תשלום לא תעבודנה, ישנה מערכת שתאפשר להגיע עם רשימת האנשים שצריכים לקבל כספים למקום מסויים, כשאותו מקום מסויים יכול להיות מקום שאנו עדיין לא יודעים עליו כי אנו הרי עדיין לא יודעים מי לא יעבוד. יכול להיות שהבנק לא יעבוד, יכול להיות שבנק הדואר לא יעבוד ויכול להיות שמערכת "בוחן" לא תעבוד. תהיה קלטת שאפשר יהיה לקלוט אותה, והיא כוללת את כל הנתונים של כל התשלומים שיש לבצע. זו ההתארגנות שקיימת בשלב זה. יתכן, שעד סוף השנה יהיה איזה שהוא חידוד נוסף, על מנת שיהיה עוד יותר ברור מה יתחבר עם מה. בסך הכל, הספרות המקצועית בתחום המיחשוב מתחילה לדבר על האירוע שלא היה, וצריך להתחיל להירגע. אומרים, ש"באג 2000" העשיר הרבה מאד אנשים, ובסך-הכל כולם מאורגנים, המערכות תעבודנה ולא יהיו כל כך הרבה נזקים. כמובן שתמיד אפשר להגזים ולהכין ויש מי שאמר: "תדפיסו צ'קים ותכינו". על כל פנים, אנו עובדים. אנו חושבים שבדקנו, ונעשו פה ניסויים. נעשו ניסויים בסוכות על מערכת התקשורת. מערכת "בוחן" בדקה את עצמה האם המערכת עובדת. בשנת 2000 המבחן הצליח. הדבר היחיד שלא עבד זה הגנרטור, וגם את זה תיקנו. אני נותן זאת כדוגמא, כי אם גנרטור לא עבד אני מבטיח לכם שעכשיו הוא כבר עובד. בסך הכל, נראה שצריך להיות אופטימיים ושהמערכת אכן תתפקד.

בנימה אופטימית זו נעבור לנציג משרד התשתיות.

הם הוזמנו.

אני יהודה סרוסי משירות התעסוקה. למעשה, שירות התעסוקה סיים את הכנותיו כבר בשנת 1998. חיי שירות התעסוקה היו קלים, כי כל מערכות המידע שלו הן מערכות שנכתבו בשנים האחרונות ופותחו תחת הראיה של שנת 2000. המודעות לשנת 2000 היתה קיימת בשלב הבניה. אנו כבר בסוכות 1998 בדקנו את המערכות, ומאז אנו עובדים ומותאמים לשנת 2000.

יחד עם זאת, בתחילת השבוע ובתחילת החודש נעשה עוד שני תרגילים גדולים, כדי להיות משוכנעים שהכל בסדר. אנו מתארגנים למצב של כשל. אנו, בשיתוף עם הביטוח הלאומי, דואגים להעביר להם כבר ב- 26 בדצמבר את כל הנתונים על דורשי העבודה, כדי שיוכלו להתארגן ולהכין להם את תשלומי דמי האבטלה שלהם. זה, כמובן, נעשה כדי להיות בצד הבטוח של העניין, כי אנו בדרך כלל נוהגים להעביר זאת להם בתחילת החודש. אם השנה תעבור בסדר, נעביר את נתוני האמת מה- 1 לחודש ואילך. במידה ותהיה תקלה, יש בביטוח הלאומי גיבוי מאיתנו מה- 26 בחודש כדי שהם יוכלו להתארגן ולשלם דמי אבטלה.

אנו בנינו תרחישי כשל מלאים לכל אחת מהפעילויות של שירות התעסוקה. יש לנו ספרי תרחישים מוכנים לכל דבר, שאנו צופים שאולי יכול לקרות, ולא הכל תלוי בנו. גם אנו, כמו כולם, תלויים בחברת החשמל וב"בזק", ויש תקלות שאנו לא צפינו אותן. אנו התארגנו עד למצב של עבודה ידנית, קרי ברגע שהלשכות יושבתו, לשכה אחת יותר, אנו מסוגלים לתת שירות לדורשי עבודה, להפנותם לעבודה ולרשום להם אבטלה וכל מה שמתלווה גם בעבודה ידנית. אנו נערכנו עד כדי כך.

ב- 2 לחודש אנו נפעיל חדר מצב של שירות התעסוקה, בו נרכז את כל הבעיות והפתרונות שנצטרך להמציא. גייסנו את כל המומחים לעניין הזה. בשבת לא נעבוד, אך במוצאי-שבת כן נעבוד. נעשה בדיקה, לפני שדורשי העבודה מגיעים ללשכות, כדי לראות שהכל מוכן. אנו התארגנו עם פקידים שלנו שילכו ללשכות הרחוקות להפעיל את המערכת בסימולציה ב- 1 לחודש, במוצאי-שבת, כדי לבדוק שזה עובד, כך שאם יש תקלה שאיתרנו אותה במוצאי-שבת בערב נוכל לתקנה עד יום ראשון בבוקר. זוהי ההתארגנות של שירות התעסוקה.

אני ברוך מרום מהמוסד לביטוח לאומי. אתן סקירה קצרה כלשהי לגבי מה שנעשה בביטוח הלאומי. ציינתי זאת גם בוועדה של מר קוצ'יק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואחזור פחות או יותר על אותם הפרטים. התחלנו את הפרוייקט הזה בשנת 1996, ואנו נמצאים בו וסיימנו את הפרוייקט הזה למעלה משלוש שנים תמימות. אינני יודע אם כולכם יודעים במה מדובר בביטוח הלאומי, אך מדובר על מערכות כבדות ביותר. למעשה, זהו המחשב האזרחי הגדול ביותר בארץ. מדובר על מערכות אפליקציות מאד מורכבות. למעשה, אנו חובקי כל הארץ. כל המבוטחים שלנו הם כל אזרחי מדינת ישראל, כך שהדברים מאד כבדים אצלנו. הושקעו המון משאבים כספיים. בסך-הכל, כנראה שיושקעו כ- 40 מליון שקל בפרוייקט הזה. השקענו כאלף חודשי אדם חיצוני. השקענו בעבודה הפנימית שלנו - כל זה יחד עם הפיתוחים שנעשו וימשיכו לעשות במוסד לביטוח לאומי, כי אנו לא הקפאנו פיתוחים עצמיים שלנו. ברצוני לציין, שבסך-הכל, כל התשתיות שלנו הותאמו לשנת 2000 החל מבדיקות הספק וכלה בבדיקות וניסויים שנעשו אצלנו במוסד לביטוח לאומי.

אנו ערכנו ניסוי כללי, באוגוסט 1999, במחשב גיבוי שהיה המחשב הראשי שהיה אמור להיות מותקן ומפאת סכסוכים כאלה ואחרים הוא לא הותקן והוא שימש אותנו לצורך ניסוי גדול ביותר כשלמעשה היתה איזו שהיא הדמיה של הביטוח הלאומי לתוך המחשב הזה ומכאן הגיבוי שלנו. למעשה, העברנו את כל הבדיקה, את כל הניסויים שלנו, בתוך מערכת המחשב שהותקנה לצורך העניין הזה. הניסוי עבר בהצלחה רבה. היו גם טעויות ובאגים, שתוקנו במהלך הניסוי והוחזרו לתוך הניסוי כי הניסוי הזה ארך כחודש ימים. בסך הכל, אפשר לומר שהמוסד לביטוח לאומי ערוך ומוכן לקראת המעבר למילניום הבא. זה בגדול לגבי מה שנעשה בביטוח הלאומי.

ברצוני לציין, וזה לא קשור ל"באג 2000", שבתחילת השנה, בגלל מצוקות שלנו, רכשנו מחשב הרבה יותר גדול והרבה יותר חדיש לצורך התקנתו במוסד לביטוח לאומי. עקב סכסוכים כאלה ואחרים עם הוועד, כתוצאה מזה שהם דורשים כל מיני כוננויות שאינן לעובדי המחשב אלא לעובדים ממינהלים אחרים, המחשב הזה נתקע במשך אחד-עשר החודשים האחרונים. המשמעות היא כבדה ביותר. ללא קשר ל"באג 2000", ברצוני לנצל את ההזדמנות הזו ולקרוא לחברי הוועדה אם הם יכולים להירתם למשימה הכבדה הזו, שארבעה מליוני דולר שוכבים בחדר המחשב שלנו ללא שום צפי מתי הוא יותקן. למעשה, המחשב הקיים נמצא בשיא ה-CAPACITY שלו. אין לנו שום מקום פנוי לצורך המשך הפעילות שלנו. מדובר על מערכות וקבלת קהל בשעות אחרות לגמרי מה שהייתי אמור לקבל אותם. השירות לקוי ביותר. אנו נותנים שירות בביטוח הלאומי, שאינני זוכר בכלל איך אפשר לתת שירות כזה. ניסיתי להעביר החלטה במינהלה האחרונה, שאולי כדאי לסגור את הסניפים ובשירות כזה כדאי לא לתת שירות כלל. המצב קטסטרופלי. אני מקצר בדבריי, כי אינני רוצה להאריך בדברים, אבל תבינו: אם חברי-הכנסת הנכבדים יכולים להירתם למשימה לעזור ולהחיש את תהליך התקנת המחשב, אני אשמח מאד.

איפה זה תקוע?

אמרתי, ששורש הסכסוך הוא בדרישת ועד העובדים לקבל פיצוי על התקנת המחשב. מדובר על כוננויות. בסופו של דבר, זה מתבטא בכסף.

הכל סביב הכסף.

כתוצאה משאלתך, אולי קצת ארחיב בנקודה הזאת. עד היום, היה נהוג לתת כוננויות לעובדי המחשב. ישנה דרישה חדשה של ועד העובדים לתת זאת לכל המשרד הראשי. כתוצאה מהסכם הוועד הארצי, לתוך הסיפור הזה נכנסו כל עובדי הביטוח הלאומי גם ברמה הארצית. העסק הסתבך לגמרי, ואין שום קצה חוט או אור בקצה המנהרה.

התחלת בזה שהמוסד לביטוח לאומי ערוך ל"באג 2000", ועכשיו הגעת לנושא המחשב. האם יש קשר בין שני הדברים? האם זה יפגע ב"באג 2000"?

זה, המחשב החדש, יכול לעזור להם להיערך יותר טוב .

נדמה לי, שסקרתי בקצרה את מה שנעשה לגבי "באג 2000". אנו ערוכים בביטוח הלאומי ל"באג 2000", למעבר למילניום הבא. אנו ערוכים בכל המערכות שלנו.

אני רוצה בכל זאת לנצל ולראות מה אני יכול להפיק מכסימום מהישיבה הזו. מדובר פה על 4,000 מחשבים אישיים, שהוסבו. מדובר על תשתיות MAIN FRAME עם 465 MIP (מליון תנועות בשניה). מדובר על כל התשתיות, על כל התקשורות ועל כל מה שנעשה. נעשה ניסוי, ונבדקו כל הדברים הללו. וזאת, מעבר לאפליקציות שציינתי שנעשו והיתה הסבה במשך שלוש שנים תמימות, והן נכנסו לתוך הניסוי. גולת הכותרת של הניסוי היתה בדיקת האינטגרציה של המערכות, איך הן עובדות ביחד ואיך הן מנגנות ביחד. אני חושב שעברנו זאת בהצלחה רבה. היו באגים והיו דברים שתוקנו תוך כדי הניסוי.

לגבי השאלה הישירה שלך, התשובה היא: כן, אנו ערוכים למעבר, אבל יכול להיות שרמת התקלות תהיה במעבר הזה יותר מהשוטף. אף אחד לא יכול להבטיח לנו שלא תהיינה תקלות. אני מקווה, שהחזרה הגנרלית שעשינו היא חזרה גנרלית שבהחלט מספקת.

אני חוזר לנושא הכואב של המחשב החדש. מכיון שאנו לא צופים שהוא יותקן עד ינואר 2000, אנו גם ערכנו ניסוי במחשב הקיים במשרד הראשי. השבתנו אותו במשך לילה אחד, וראינו בהקפצת תאריך לשנת 2000 איך העסק הזה מנגן במידה והמחשב החדש לא יותקן. אני יודע, שהמחשב החדש כבר מנגן כמו שצריך בשנת 2000, כי הוא עבד בתאריך אמיתי לשנת 2000. אבל, המחשב הזה - אין לי שום מושג איך הוא יעבוד, מעבר להבטחות הספקים.

בכל זאת, אנו שקטים. מכיון שאני מאד פסימי בנושא התקנת המחשב, ערכנו ניסוי ושינינו את התאריך ל- 31 בדצמבר לשעה 23:30 בלילה וראינו איך המחשב הקיים עובר לשנת 2000. אנו רגועים גם בנושא הזה במחשב הקיים. אני מקווה שזה לא יקרה, אך אם נצטרך להמשיך לעבוד על המחשב הקיים אני מקווה שהעסק הזה יעבוד כמו שצריך.

לגבי נושא המחשב החדש, אני מאד מקווה שהדברים האלה יקבלו איזו שהיא תאוצה. אני יודע, ששר העבודה והרווחה כל כולו נמצא בתחום הזה ויודע על בוריים את כל הדברים עם כל הסכסוכים למיניהם. מכיון שמדובר בוועדים, כנראה שדברים הם הרבה יותר מסובכים. ההסתדרות בתוך הסיפור הזה, והממונה על השכר נמצא בסיפור הזה. המינהלה רצתה לתת את הכספים האלה, אך הממונה על השכר עומד. יכול להיות, שנציג האוצר יודע על מה אני מדבר. אני חוזר וקורא: האם אפשר איכשהו להזיז את העגלה הזאת? לדעתי, זה דבר שגובל באבסורד מוחלט.

אנו נעבור את המעבר לשנת 2000 בצורה חלקה כזו או אחרת, אך נמשיך לתת שירות לקוי ביותר לציבור המבוטחים שלנו. כל אחד מאיתנו הוא לקוח שלנו.

יכול להיות שנביא זאת כנושא לוועדת העבודה והרווחה, ונוכל לקיים דיון.

אני מאד שמח על תגובתך, כי זו היתה כוונתי. זה ללא קשר ל"באג 2000".

זה ללא קשר לזה. אם נוכל לשפר את השירות לאוכלוסיית הארץ, זה דבר מעולה וטוב.

אני חוזר ואומר: השר עושה מעל ומעבר, אבל כנראה שהדברים הם הרבה יותר מורכבים. זה קשור עם משרד האוצר, וזה הגיע גם לראש הממשלה שכנראה עדיין לא פתר את הבעיה.

אני מבין, שזה ועד העובדים.

אלה ועדים, וזה סיפור לא פשוט. אני מקווה, שזה יהיה טוב.

אני מלכה בורו מההסתדרות הרפואית, ואני לא ממשרד ממשלתי. באתי יותר כדי לשמוע. אוסיף, שזו לא אחריות הרופאים הבודדים לדאוג שכל מכשיר פועל כראוי, אך בכל זאת הרופאים יהיו אלה שיעמדו מול הפציינטים ב- 1 בינואר. לאור זאת, שלחנו הנחיות לרופאים במיוחד איך לפעול במידה ויש תקלה. היינו בקשר עם מנהלי המחלקות ועם משרד הבריאות, והבענו גם את הנכונות שלנו לעזור ולשבת בנושא. אנו נדאג, שלכל רופא יש את מספר המוקד. נקווה, שהכל אכן מוכן ולא תהיינה תקלות.

שאלה כללית, ואם יש לכם מה להוסיף אולי זה המקום: האם יש תכנית להתמודדות במצב שיש כשל מערכתי?

ודאי. במסגרת ההכנות או נהלי ההכנות שאיוררנו וכתבנו מחדש, ולא המצאנו אותן מחדש ל"באג 2000" דוקא, כרגע חלק גדול מהמערכות מוכנות לכשל של חשמל ומים. בנושא חשמל, לבתי-החולים רובם ככולם יש גנרטורים עצמאיים שעובדים. לא בכל בתי-החולים הגנרטורים מכסים את כל מאה אחוז הפעילות של בית-החולים, אלא בחלק - כן ובחלק - לא. יש בתי-חולים שיש להם עודף חשמל, ויש בתי-חולים שיש להם כיסוי של 60% או 70%. בתי-החולים מכינים את צנרת החשמל החיונית למערכות, שאותן רוצים להפעיל ברגע שיש תקלה ומנתקות החוצה את מה שלא חיוני; לא תהיה תאורה למנהל בחדר, אך יהיה חשמל למכונת הנשמה. אותו דבר הונחו בתי-החולים לרכוש מלאי דלק, כדי שיוכלו לתפקד עד שבוע בלי אספקת דלק חיצונית. אותו דבר בעניין מים. כמעט לכל בתי-החולים יש אספקת מים עצמית במיכלים, במאגרים עצמאיים שלהם, אך לא לכולם. אלה שאין להם עומדים בקשר עם המועצה המקומית שתספק להם במקרה חירום. כך הלאה לגבי כל מערכת חיצונית.

הנושא היחידי, שאין לו פתרון ברוב בתי-החולים, זה נושא הטלפוניה. אפשר לתת פתרון לחשמל, למים, למזון ולמה שאתה רוצה פרט לנושא הטלפוניה. אם אין טלפונים, בית-החולים מנותק מהעולם. לא רק בית-חולים, אלא גם מד"א מנותק מהעולם. אם אשה יולדת בבית ורוצה להזמין אמבולנס ואין טלפונים, אין לה טכניקה להזעיק אמבולנס מלבד שליחת בעלה, אם יש לה בעל, שירוץ ברחובות ויחפש מישהו שיעזור לו.

האם פלאפונים אינם מענה?

פלאפון איננו מענה משתי סיבות: ראשית, תשתיות הפלאפונים למיניהן, בדרך זו או אחרת, תלויות בתשתית של "בזק". שנית, ברגע ש"בזק" נופלת העומס על המכשיר הזה מפיל אותם מיד. אחרי חצי שעה הכל מפסיק לתפקד. לזה אין פתרון במדינה, וגם אינני חושב שאפשר לייצר פתרון עד ינואר. כיון שהמדינה נתנה מונופול ל"בזק" אי שם בהסטוריה, ברגע שאין תחרות ל"בזק" אז אין תחרות ל"בזק" ואין תחליף ל"בזק".

כן. אנו הכנו תיק לגבי כל אגף ואגף, כל מחלקה ומחלקה וכל יחידה ויחידה ולגבי כל מה שקשור בחשבויות ומערכת "בוחן". התיקים האלה הופצו לכל מנהלי האגפים - כל אחד וחלקו הוא. מהבחינה הזו, אנו נערכנו במלוא מובן המלה.

גם בכל מה שקשור למערכות משובצות מחשב אנו נתנו את הדעת, ונתנו גם הנחיות, לגבי דברים והיה ועלול לקרות משהו בדרך זו או אחרת לגבי מוסדות או דברים אחרים. נראה לי שהמשרד בהחלט ערוך.

יונחו הנחיות - בכל המוסדות וכל האגפים - לגבי מערכות אזעקה נגד פריצות וגניבות.

בשירות התעסוקה נערכנו לאפשרות של כשל טוטאלי. גם במקרה הזה, לשכות שירות התעסוקה ימשיכו לתת הפניות לעבודה וירשמו דורשי עבודה, ונוכל בבוא העת לשלם, בעקבות ההתייצבויות - לא אנו, אלא גם הביטוח הלאומי - ואפשר יהיה לשלם דמי אבטלה. אנו נערכנו לזה. ב- 2 לחודש נתרגל את העניין של מקרי כשל טוטאלי יחד עם המנהלים. אנו הולכים לתרגל את המצב הזה.

מינהלת המוסד לביטוח לאומי קיבלה החלטה ביום א' האחרון וגיבשה תכנית בנושא כשל מערכות. בגדול, התכנית מדברת על מצב של כשל טוטאלי בנושא הזה ואיך אנו בכל זאת ממשיכים לשלם את הקיצבאות לאוכלוסיות שאנו צריכים לשלם להן. מעבר לזה, המוסד לביטוח לאומי גם גובה. יש את השאלה איך אנו יוצרים את המצב הזה שתהיה פגיעה מזערית בכשל טוטאלי. לצורך העניין הזה יוקם גם חדר מצב בתאריכים קצת קודם וקצת אחר כך במעבר. חדר המצב הזה יטפל בכל התקלות שתצוצנה בתאריכים הקריטיים הללו. בנוסף לכך, אנו משביתים ולמעשה לא מפעילים את המחשב אלא לא מקבלים קהל; מיום רביעי, מה- 29 בדצמבר, עד ה- 3 בינואר 2000 לא מקבלים קהל, כדי לראות שכל המערכות שלנו אכן עבדו כמו שצריך. במוצאי-שבת אנו נכנסים לאיזה שהוא מהלך, בו תיבדקנה בהדרגה כל המערכות שלנו: איך הן עברו לשנת 2000? המחשב נשאר דלוק. למעשה, במוצאי-שבת אנו באים ומתקיפים את כל המעבר הזה. ברצוני לציין, שאנו מכוסים בגנרטורים ברוב הסניפים הראשיים בארץ.

במקביל, אנו נערכים לתשלום בדצמבר, כלומר ב- 26 בדצמבר, לכל מאוחר, כי התשלומים הכי מאוחרים הם ב- 28 בחודש, ואנו מתכוונים להקדימם ל- 26 בחודש.

אנו מתכוונים לעשות גיבוי טוטאלי של כל המערכות שלנו בימים האלה שאנו לא מקבלים קהל, על מנת להיערך למצב של כשל טוטאלי. במידה וזה יקרה, חלילה, נוכל לשלם על-פי הקבצים של חודש דצמבר; כל מקבל קיצבה שקיבל קיצבה בחודש דצמבר, סביר להניח שבכשל טוטאלי, חלילה, יקבל את אותה קיצבה על-פי קבצים שיגובו במהלך סוף חודש דצמבר.

אני מקווה שהדברים האלה לא יקרו, אך אם יקרו - אזי זהו התהליך בגדול. אם תרצו, יש לי פה את כל החומר לגבי הכשל עצמו, לגבי כל גימלה וגימלה ואיך אנו הולכים לתקוף את הבעיה: האם היא תשולם ידנית? האם תשולם באופן אוטומטי? לדוגמא: ישנם קבצים של תשלומים בבנקים עצמם. הבנקים כבר שומרים את הקבצים האלה לפי בקשה שלנו. דרך אגב, זה תהליך גיבוי בחירום בכל ימות השנה. במידה ואכן הביטוח הלאומי למעשה יקרוס, חלילה, הבנקים יודעים לשלם, כלומר לתת את אותה תמונה שהיתה בחודש דצמבר. בסך הכל, זה מה שיקרה.

ברצוני לציין שאני נציג אגף התקציבים ולא נציג החשב הכללי, ולכן תשובות לגבי מוכנות מערכת החשב הכללי, מערכת "בוחן", אינני יכול לתת.

יש החלטת ממשלה מהשנה שעברה, לפיה כל משרדי הממשלה יממנו את המוכנות למעבר לשנת 2000 מהתקציב שלהם, ולא תינתן תוספת תקציב. למרות זאת, פנה אלינו משרד הבריאות וביקש איזו שהיא עזרה במספר נושאים כדי להשלים את ההכנה למעבר לשנת 2000.

אני מקווה, שחוסר התקציב לא יפגום בהיערכות. זה מדאיג אותי. שמענו פה סקירה מקיפה, ואני היום הולך רגוע לאור מה שקראתי ושמעתי והבהלה היא פחותה. אבל, אני מקווה מאד, שחוסר התקציב, שהאוצר לא העביר להיערכות של שנת 2000, לא יפגום בהיערכות הכללית.

מה שהתחלתי לומר קודם הוא, שלמרות החלטת הממשלה משרד הבריאות פנה למשרד האוצר וביקש איזו שהיא עזרה במספר נושאים כדי להשלים את המוכנות שלו למעבר לשנת 2000. היו מספר דיונים בין נציגי משרד האוצר למשרד הבריאות, והגענו איתם להסכמה לפיה יועבר סכום של 46 מליון ש"ח למשרד הבריאות שחלקו סכום שיועבר ולא יוחזר וחלקו יועבר כהקדמת מימון. מתוך הסכום הזה מדובר על חמישה מליוני ש"ח תוספת למערכות משובצות מחשב, ארבעה מליוני ש"ח למימון תוספת כוח-אדם, לתיגבור כוח-אדם, במעבר לשנת 2000, כוננויות ואולי רופאים ואחיות במשמרות, כשהסכום של ארבעה מליוני ש"ח יתחלק כך: שני מליוני ש"ח לבתי-חולים ממשלתיים, ושני מליוני ש"ח לבתי-חולים ציבוריים. בנוסף, מדובר על הקדמת מימון שתוחזר במהלך שנת 2000 של שמונה מליוני ש"ח לאגף לשעת חירום לצורך רכישת ציוד מפני סכנה של כשל ספקים שלא יוכלו להעביר ציוד למשרד הבריאות בתחילת שנת 2000. מדובר על עוד 22 מליון ש"ח הקדמת מימון לבתי-החולים הממשלתיים לצורך רכישת ציוד ועל עוד שבעה מליוני ש"ח, שבעצם, יהיו קרן במשרד הבריאות בה יוכלו להשתמש בתי-חולים ציבוריים שיבקשו להשתמש בכסף כדי לרכוש ציוד לפני שנת 2000 על מנת להגביר את המלאים לקראת המעבר לשנת 2000.

ברצוני להודות לחברים שלקחו חלק בדיון. זה נשמע טוב. אני מקווה, שלא נצטרך לעבור איזה שהוא מבחן של כשל במערכות האלה. דבר אחד היה חסר לי פה: איך היא ההיערכות בין משרדי הממשלה? האם יש דבר כזה? האם נעשתה איזו שהיא היערכות?

אנו מתואמים בינינו.

כן.

שמעתי, שהמוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה מתואמים ביניהם. לגבי משרד הבריאות, למשל, לא שמעתי על שום תיאום בינו לבין מערכת אחרת.

אין לנו תיאום עם משרד העבודה והרווחה, אך יש לנו ודאי תיאום עם המשרדים או הגופים במשק שרלוונטיים לגבינו. ציינתי קודם כדוגמא את מד"א או את פיקוד העורף של הצבא. אנו חברים באותו צוות של גופי התשתית, שהקים בזמנו רפי פלד והיום מנוהל ע"י משרד ראש הממשלה, שמכיל את הגופים שלגבינו רלוונטיים: משטרה, "בזק", חברת החשמל, "מקורות", שאיתם אנו מתואמים ממש ברמה של מטה מול מטה וביום יום זה כך וגם בחירום. התיאום הזה הוא מלא.

שאלה לחשב משרד העבודה והרווחה, איתן קשמון: האם לכם היה תקציב מספיק כדי להיערך, שלא כמו משרד הבריאות?

לא קיבלנו שום תקציב, והכל היה על חשבון האגף למערכות מידע.

שמעתי כאן את משרד הבריאות, והם קיבלו סכום מכובד.

ברצוני להתייחס לנושא הזה. לפי הערכתנו, עד היום מערכת הבריאות בארץ הוציאה 150 מליון ש"ח על ההיערכות לשנת 2000, וכדאי שזה יירשם. חלק מהסכום, שכרגע דיבר עליו נציג האוצר, כמו שנאמר, הוא הקדמת מימון שאותה נחזיר, כלומר זה לא כסף אמיתי וזו הלוואה. משמעותה ריבית, וזה לא כסף אמיתי. רק מיעוט הסכום הוא סכום אמיתי, וגם הוא - אינני בטוח שנוכל לממשו כיון שהוא הגיע מאד מאוחר. נכון שאנו דנים על זה כבר די הרבה זמן, אך הכסף הזה הוקצב היום. כאשר בית-חולים בא היום לרכוש ציוד מספק מחוץ-לארץ או להחליף מכשיר שאיננו תקין, בדרך-כלל הספק אומר לו שזמן האספקה הוא ששה חודשים, שמונה חודשים או תשעה חודשים, כך שזה לא רלוונטי. למעשה, הסכום הזה בא להחזיר כסף שבתי-החולים כבר הוציאו. הוא יעזור להם בדיעבד.

אחלק את התשובה לשני חלקים. יש חלק שנוגע למיחשוב עצמו, וחוץ ממערכת אחת קטנה שזו מערכת נוכחות עובדים שהצלחנו איכשהו לקבל תוספת תקציב לפעולה הזו למעשה לא התווספה אף אגורה לנושא התקציב. לכן, כל ההתארגנות של ההתמודדות עם המערכות שלא היו מעודכנות היא, בעצם, מתוך התקציב הקיים של המערכת, ואיכשהו התגברו על זה כי הלכו רק על הדברים הקריטיים, ותהיינה הרבה מערכות שבעצם ישארו לא מעודכנות ולא יפעילו אותן בתקופה הזו עד שאפשר יהיה בשנה הבאה לעדכן אותן. יש את המערכות הקריטיות שהן גם מערכות של חומרה ובעיקר אני מדבר על המערכות שהיה צריך לעדכן אותן.

שמעתי פה על הקדמת תשלום או מיקדמות או משהו שצריך להחזיר. המשרד הגיש בקשה לחשב הכללי להקדמת תשלומים, על מנת שאפשר יהיה לשלם דברים מסויימים, ואינני מדבר על "באג 2000". אני מדבר על הקדמת תשלומים למערכות. כיון שאין ביטחון שמערכות תעבודנה בראשית ינואר, אז לפי הדוגמא של הקדמת השכר המשרד עומד לבקש מהחשב הכללי שאכן תהיינה הקדמות, שאפשר יהיה להקדים תשלומים לאותן מערכות שרגילות לקבל תשלומים בתחילת חודש ינואר. מה- 1 בינואר עד ה- 10 בינואר המשרד נוהג לשלם למספר גופים, ותהיה בקשה שאפשר יהיה להקדים תשלומים. לבקשה הזו עדיין לא היתה היענות. אנו יודעים, שבסך-הכל, ההיענות לבקשה הזו תלויה בשני דברים: בתוספת תקציב כפי ששמעתי שאושרה למשרד הבריאות או באישור לעשיית גרעון יזום מתוך הבנה שמדובר בגרעון טכני ולא בגרעון מהותי. על כל פנים, אנו עדיין לא קיבלנו תשובה. אנו יודעים, שהדבר הזה נמצא בטיפולו של החשב הכללי, וכשתהיה תשובה נדע איך להתגבר על זה.

אומר עוד משפט אחד לגבי מה שאיתן קשמון אמר. למעשה, מה שקרה הוא שהאוצר או החשב הכללי החליט שכל "באג 2000" יהיה על חשבון המשרדים, קרי על חשבון אגף מערכות מידע וכל מה שקשור במערכות הממוחשבות. למעשה, זה עיכב פיתוח של כל מיני מערכות עתידיות. אבל, אנו מקווים שכל מה שצריך לפעול ב"באג 2000" או בשנת 2000 יפעל ללא בעיות.

כלומר, ההיערכות תקינה.

נציג משרד הבריאות, ברצוני לעדכן אותך שגם איתנו עשיתם איזה שהוא מבחן. אנו קשורים לקופות-החולים, ולכן הקבצים שלנו היו בניסוי. גם הדברים האלה נבדקו מולכם.

אני נועל את ישיבת הוועדה.
אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:05.