פרוטוקולים/עבודה/1551

1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
15.11.99

פרוטוקולים/עבודה/1551
ירושלים, י"א בתשרי, תשס"א
10 באוקטובר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 37
של וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
מיום שני, ו' כסלו התש"ס (15 בנובמבר 1999), שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד טל – יו"ר
איוב קרא

ראובן בוימל - ממונה על אגף גמלאות, נציבות שרות המדינה עו"ד גוטנברג דפנה - לשכה משפטית, נציבות שרות המדינה

משה בוטון

שירלי אברמי

דרורה רשף

החלטת ועדת השירות בנושא העסקת עובדים שאינם אזרחי
ישראל בשירות המדינה.


החלטת ועדת השירות בנושא העסקת עובדים שאינם אזרחי
ישראל בשירות המדינה

בוקר טוב רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא החלטת ועדת השירות בנושא העסקת עובדים שאינם אזרחי ישראל בשירות המדינה.

אנשי הנציבות, בבקשה. מה יש לכם לומר. תסבירו לי רק למה צריך את המעט שיש לועדה הזאת לקחת גם ממנה.

אנחנו לא לוקחים.

הסיפור הוא סיפור פשוט. בשרות המדינה משרתים עובדים שאין להם אזרחות ישראלית. הקבוצה היותר מפורסמת היא קבוצת עובדים ערבים ממזרח ירושלים, שאחרי שנת 1967 הממשלה התחילה להעסיק אותם כעובדים ולא היתה להם אזרחות ישראלית ולחלקם עד עצם היום הזה אין אזרחות ישראלית. זאת הקבוצה המפורסמת יותר.

הקבוצה הפחות מפורסמת הם עובדים בשרות המדינה, יהודים או לא יהודים, שאין להם אזרחות ישראלית. לדוגמא: ארץ מתקדמת כמו הולנד איננה מאפשרת אזרחות כפולה ויש אנשים שאינם מוכנים לוותר על אזרחותם ההולנדית.

קבוצה שניה מפורסמת שנתקלתי בה כמה וכמה פעמים הם עובדים יוצאי איראן, שאינם מוותרים על אזרחותם האיראנית, כי אם יעשו כן יוותרו על כל רכושם שנמצא באיראן ולכן חלקם של יהודים אלה מבקשים לשמור את האזרחות על מנת שלא ילך רכושם לאיבוד.

על פי תקנות של חוק שרות המדינה: מינויים, ניתן להעסיק עובדים כאלה עד לגג של 25 שנה. התיקון האחרון, שהעלה את הגג מ 20 שנה ל 25 שנה, הוא תיקון משנת 1989. הוא העלה את הגג המותר להעסקת עובדים בחוזה מיוחד לעובדים חסרי אזרחות ישראלית ל 25 שנה. החוזה הוא חוזה שבו ניתן להאריך את שירותו של העובד כל פעם לתקופה של שנתיים, עם גג של 25 שנה.

יוצא היום מצב אבסורדי – לאחרונה נתקלנו בכך בכמה וכמה מקרים – שעובדים צעירים יחסית, לדוגמא עובדים בגיל 45 שהתחילו לעבוד בגיל 20, למרות שהם מעונינים להמשיך לעבוד והמשרד מעוניין שהם ימשיכו לעבוד, הם צריכים להפסיק את שרותם ולא זו בלבד אלא שנשאלת שאלה האם הם זכאים לפנסיה או לא זכאים לפנסיה. בסוגייה הזאת כבר ישבה ועדת השירות וקבעה קריטריונים באילו מקרים כן ניתן פנסיה לעובדים שמועסקים בחוזה חסר אזרחות. אם זה מעניין את הועדה, אני רק אזכיר בקצרה את אותם הקריטריונים:

עובד שהגיע לגיל 60 ושרת לפחות 10 שנים.

עובד שפרש מטעמי בריאות לאחר שהשלים 15 שנות עבודה.

עובד שנפטר לאחר 10 שנות עבודה.

הוא יקבל 2% על כל שנה?

כן. על פי חוק הגמלאות באופן רגיל. סעיף 99 לחוק הגמלאות. אנחנו נמצאים היום במצב שבו לכאורה, נמצא את העובדים חסרי האזרחות בעלי זכות עודפת על פני העובדים הרגילים, כי לאחר שכבר מלאו 25 שנה לעבודתם, אם הם יזכו לפנסיה, תהיה להם זכות עודפת על פני עובדים בעלי אזרחות.

לכן, התכנסה וועדת השירות וקיבלה החלטה להגביל את העסקתם של העובדים האלה לחוזה לשנתיים שיוארך כל פעם על פי הצרכים של השירות ועד לגג של גיל 65. זוהי ההצעה. אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 2(3) לתקנות הקיימות כדי לאפשר את הגג של גיל 65. אני חוזר ומדגיש, בכל שנתיים צריך להיערך דיון האם ממשיכים את העסקתו של העובד וזה על פי צרכי השירות.

כתוב פה: שנתיים בכל פעם, אך לא יותר מעשרים וחמש שנים.

אלו התקנות הקיימות, שאותן אנחנו מבקשים לשנות.

אז אנחנו נבקש למחוק אותן. אז נתקן את המילים "לא יותר מעשרים וחמש שנים"?
בסדר. מה שאני רוצה להבין, עוד לא התעמקתי במסמך שהונח לפני, האם כל שנתיים הנציבות תביא לכאן, לועדה, התייעצות?

לא. זו פעולה של הנציבות פנימה, שבה הנציבות מאשרת או לא מאשרת את המשך העסקתו של עובד.

אם הוא טוב או לא טוב, לפי המלצת הממונים עליו.

למה צריך לאשר את זה לעובדי מזרח ירושלים?

זה לטובתם. משום שככה הם מוגבלים.

זה לטובת העובדים. אני לא מתייחס אם הם ערבים או לא ערבים. זה לטובת העובדים, שהיום הם מוגבלים רק ל 25 שנות העסקה. רוצים להסיר את המגבלה, כך שאם הם טובים והם טובים לשירות, שירות המדינה יכול להעסיק אותם יותר מאשר היום הוא יכול להעסיק.

אני רוצה להדגים את זה. מעשה בפקיד שומה, שלגביו אנחנו נלחמנו בגלל התקנות. פקיד שומה שמניב פרות יוצאים מן הכלל טובים במזרח ירושלים. הוא תושב מזרח ירושלים, חסר אזרחות והמשרד אמר, אם אנחנו נפסיק את עבודתו של אותו עובד, תהיה ירידה משמעותית בשומות. זו דוגמא, למשל, לבן אדם שמאד מאד חשוב, לטובת השירות, להמשיך את העסקתו.

רק אם חבר הכנסת קרא יהיה בעד, אנחנו נצביע בעד. מפני שהוא עכשיו חבר הכנסת היחידי כאן.

מה שאני חושב, אני לא מגלה. יש לי הרבה הסתייגויות, אבל בעניין הזה…

אדוני, אתה רשאי להתבטא בכל דבר ועניין ובמקרה הזה, ספציפית כרגע, הקול שלך הוא קול קובע.

אז אני עם ראש הועדה בעניין הזה. שקול והגון ראש הועדה.

אני מודה לך ואנחנו מתייחסים קורקטית לנושא הזה. אני חושב שאני לא רואה בזה בעיה מיוחדת, אנחנו נאשר את הבקשה הזאת, על דעתך, ידידי, חבר הכנסת איוב קרא. הבקשה אושרה.

אני מבקש להוסיף, לפרוטוקול, שהממונה על השכר הצטרף לבקשה.






הישיבה ננעלה בשעה 09:45.