הכנסת החמש-עשרה_________נוסח לא מתוקן

26
ועדת
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 14

מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני א' בחשוון התש"ס, (11 באוקטובר 1999), שעה 10:30

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
איוב קרא

ראובן ריבלין

משרד האוצר:
מירב שביב
עמיחי כץ
נטע דורפמן - לשכה משפטית

עזי פרל
עו"ד נסים זינבר - לשכה משפטית

עו"ד מיכאל אטלן - הלשכה המשפטית
שלמה אמזלג - ממונה על היחידה לפיקוח ובקרה

ליפא פרידמן - אגודת בת-עמי
אלון נפתלי - אגודת בת-עמי
הרב צפניה דרורי - ראש האגודה להתנדבות
יצהר לנגה - האגודה להתנדבות
ירון לוץ - האגודה להתנדבות

משה בוטון

שירלי אברמי

חנה כהן

תקנות שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) (דמי כלכלה ודיור).







תקנות שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) (דמי כלכלה ודיור), התש"ס1999-

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים בתקנות שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) (דמי כלכלה ודיור). בקדנציה הקודמת הועבר חוק שירות לאומי ובעצם נותרו מספר דברים שלא היו ברורים בנושא של כלכלה ודיור והוחלט לתקן אותם בצורת תקנות. עתה משרד העבודה והרווחה מביא את התקנות לאישורנו.

אני מבקש שנציג משרד העבודה יפרט לפי אלו קריטריונים נקבעו הסכומים. לאחר מכן נקרא את התקנות ונאשר.

ביולי 1998 פורסם החוק שהתקבל בכנסת, שקובע את העיקרון שמתנדב בשירות לאומי זכאי במשך זמן שירותו, נוסף על תנאי השירות החלים עליו, גם לתנאי השירות המפורטים להלן: דמי כלכלה ודיור. דמי הכלכלה והדיור ינתנו למתנדב בשירות הלאומי על ידי הגוף המוכר שהפנה אותו לשירות הלאומי. בסעיף 4 לחוק נקבע: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, ייקבע כללים ומבחנים למתן דמי כלכלה ודיור לפי סעיף 2.

החוק קבע גם משהו לגבי תחבורה ציבורית, שהוא לא מענייננו כרגע.

אני מבין מדבריך, שבעצם משרד הביטחון לא משלם את דמי הכלכלה לבנות השירות הלאומי, אלא הגוף המוכר.

כן, אבל המימון הוא מהמדינה. את הדברים האלה התקנות באות לפרט ולהסדיר.

לאחר קבלת החוק, יש מכוח החלטת הממשלה, ועדה מייעצת לשר העבודה לנושא השירות הלאומי. במועצה הזאת חברים נציגים ממשרד הביטחון, משרד החינוך, משרד האוצר ומשרד הבריאות. כינסנו את הוועדה הזאת וקיימנו דיונים, כאשר מן ההתחלה לא היתה מחלוקת על הכוונה בגדול. הכוונה בגדול היתה לצלם מצב קיים. החוק הזה לא יצר משהו שלא היה קיים, אלא עיגן את זה בצורה של זכות חוקית. החוק עיגן הטבות שניתנו בעבר.

לפיכך הכוונה של התקנות לא היתה לעשות מהפיכה בתחום, אלא לצלם עד כמה שניתן את המצב הקיים, גם מבחינת הסכומים וגם מבחינת עקרונות הפעולה. על כך היתה הסכמה בוועדה המייעצת, ולכן השר מביא בעצם דבר שהוא לאחר התייעצות עם הגוף הזה, שמשקף את עמדות המשרדים השונים.

זה אומר שלגבי זה אין מחלוקת בין המשרדים השונים?

אני מקווה שלא יצוצו התנגדויות. פתאום נודע לי שיכולה להיות התנגדות, אך על כל פנים, לא אמורה להיות התנגדות. עד לפני עשר דקות לא ידענו שצפויה להיות התנגדות.

האם בוועדה המייעצת לא היו התנגדויות?

לא, ואני מקווה שמדובר רק בתקלות טכניות.

ברור שאם יש התנגדויות, צריך להעביר את זה למשרד הרלוונטי בעוד מועד, כדי שיוכלו להתכונן לזה.

האם הלכתם לפי הדגם של מורות חיילות, כפי שדיברנו בכנסת הקודמת?

על כך בדיוק ההתנגדות, שהם לא הלכו בדרך הזאת.

הפרקטיקה הולכת בחלק מהדברים בדומה למורות חיילות ובחלק מהדברים זה מעט שונה. כשהיה ספק בין ללכת לפי הפרקטיקה או לפי המורות החיילות, הלכנו לפי הפרקטיקה, כדי לצלם עד כמה שאפשר את מה שכולם התרגלו אליו ולא לעשות שינויים.

זה פחות ולא יותר.

בחוק חיילים משוחררים, יש שוויון בין מורות חיילות לבנות השירות הלאומי.

אני מציע להתקדם והיכן שתהיה לכם הערה, תעירו את תשומת לבנו ונדון על כך. אני מקווה שגם משרד העבודה יביע את הסכמתו.

התקנות מחולקות לשלושה פרקים עיקריים: 1. פרק של הגדרות, שהוא נחוץ. 2. הגדרת דמי הכלכלה. 3. הסדרת נושא הדיור.

אני קורא את "תקנות שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי) (דמי כלכלה ודיור), התש"ס1999-". "בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4 ו5- לחוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח1998- (להלן - החוק) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

"הגדרות - 1. בתקנות אלה - 'גוף מוכר' - גוף שאישר השר לפי תקנות הביטוח הלאומי (בנות שירות לאומי בהתנדבות), התשל"ח1978-". פה אנחנו לא מייצרים שום דבר חדש.

"מפעיל" - זו הגדרה חדשה - "רשות ציבורית, מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה או חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בסעיף 32 לחוק הנאמנות, התשל"ט1979-, האחראי מכוח הסכם בינו ובין גוף מוכר על הפעלת מתנדב המופנה אליו על ידי אותו גוף מוכר למטרת שירות לאומי". הכוונה לכל מי שאיננו גוף עסקי שפועל למטרת רווחים.

לפי זה, משלם זה שמפעיל בפועל את המשרת בשירות לאומי.

זה מי שנהנה באופן ישיר מהשירות.

דיברנו בזמנו על מוסד ללא כוונות רווח. מפעיל יכול להיות מוסד עם כוונות רווח?

להיפך, ההגדרות האלה נועדו לזה שזה לא יהיה. מדובר ברשות ציבורית או מוסד ציבורי. כל המונחים הטכניים האלה הם מונחים של מוסדות ללא כוונות רווח.

"מפעיל" זה עמותה?

לא. עמותה זה גוף מוכר.

זה יכול להיות גם עמותה. הוראת ההתארגנות לא רלוונטית, רלוונטי אם הגוף הוא עסק או לא עסק.

"'מקום מגורים' - מקום מגורי הקבע של מתנדב שלא במסגרת השירות". זה אומר שאם הוא בתנאי פנימיה זה הבית שלו.

"'שירות' - התנדבות בשירות לאומי בהתאם לסעיף 1 לחוק".

"'דמי כלכלה' - תשלום לפי תקנות אלה לכיסוי הוצאות המתנדב עבור תזונה, הוצאות אישיות ודמי כיס".

2. "דמי כלכלה" - (א) אלה דמי הכלכלה בשקלים חדשים שיינתנו למתנדב המתגורר -

(1) "במקום מגוריו ונושא בהוצאות תזונתו - 617"; אני רוצה לומר שכל הסכומים היו אמורים להתעדכן ב- 1 בספטמבר, אך עדיין לא קיבלנו את העידכון החדש. לאחר האישור של הוועדה ולפני שזה יעבור למשרד המשפטים, זה יעודכן ואני מבקש שתאשרו את זה.

כל הסכומים הם בשקלים חדשים, כפי שכתוב ברישא של הסעיף.

הוועדה תאשר את זה.

בסעיף 4 יש מנגנון עידכון קבוע.

יש מנגנון עדכון, אבל הבסיס צריך להיות לפי העדכון שיהיה.

צריך להיות כתוב שאלה דמי כלכלה בשקלים חדשים חודשיים.

זה כתוב בסעיף 2(ב).

אני רוצה שזה יהיה ברור שהם חודשיים.

כתוב שזה לכל חודש ובכל חודשי השירות.

לא יזיק אם נכתוב: אלה דמי הכלכלה החודשיים בשקלים חדשים.

יש לנו השגה לגבי הסכום הזה, השגה כללית של משרד הביטחון לגבי כל הנושא הזה. ההשגה שלנו מתחילה עוד מתחילת חקיקת החוק. כפי שזכור לכם, העילה לחקיקתו של החוק היתה הטענה שרוצים להשוות את הזכויות של בנות השירות הלאומי למורות החיילות שמקבלות שכר. טענו שלא ייתכן שבת שירות לאומי שמשרתת עם מורות חיילות, תופלה לרעה, כי מקבלות שכר, מגורים וכלכלה, ואילו בנות השירות הלאומי אינן מקבלות. לפיכך דרשו שיהיו תנאים זהים.

בתקנות האלה, מבקשים למעשה תנאים שעולים על התנאים שמקבלים החיילים והחיילות. לדוגמה, 617 ש"ח, זה הרבה מעבר למה שמקבלת חיילת.

כמה מקבלת מורה חיילת?

הסכומים בתקנות האלה מפוצלים ולכן אני לא יכול לתת השוואה מדויקת. אני יכול לתת את הנתונים שקיבלנו מאכ"א. לדעתי זה לא נכון לעשות את החשבונות כאן, כי יכול להיות שאנחנו מפספסים. מה שהיה צריך להיעשות, ולדעתי לא נעשה, זה לשבת עם אנשי אגף תקציבים במשרד הביטחון ולהשוות את התנאים לאלה של המורות החיילות.

אני מצטער מאוד, אבל הנציגים שלכם ישבו בוועדה המייעצת לשר העבודה והרווחה.

הנציגים שלנו לא ישבו בוועדה, זה כל העניין. הנציגים שלנו היו בדיון הראשון של הוועדה.

הבנתי מהיועץ המשפטי של משרד העבודה שהיו נציגי כל המשרדים הנוגעים בעניין.

הם היו רק בדיון הפורמלי.

זה לא נכון, כי החומר של כל הדיונים הופץ לכל החברים. נכון שלדיון על השכר לא בא נציג משרד הביטחון, אבל גם חבר אחר שלא בא ומצא להעיר הערות, העיר בכתב. יש דרכים ליצור קשר.

זה אומר שנציגי משרד הביטחון אומנם חברים בוועדה, אך לא מצאו לנכון להשתתף בדיונים.

הנציגים היו בדיון הראשון, אך בדיונים אחרים, משום מה הם לא היו. זה לא אומר שצריך לקבוע - -

אתם קיבלתם את הנייר הזה? השגתם עליו? מי שרצה להביע את השגתו יכול היה לעשות את זה?

את הנייר הזה קיבלנו רק אתמול.

גם אנחנו קיבלנו את זה רק אתמול.

קיבלנו את זה אתמול ומייד עשינו את הבדיקה עם אכ"א, כדי לעשות השוואה.

אני מצטער, הדבר הזה צריך להיגמר באיזשהו מקום, וזה לא אמור רק לגבי משרד הביטחון. מי שחבר בוועדה ולא מוצא שיש לו מספיק אחריות כדי לייצג את המשרד שלו, שלא תהיינה לו טענות. תעשו אצלכם סדר בבית ותסגרו שם את העניינים. אם לא היה לכם מספיק זמן להגיב, אני מבין, אבל היתה לכם אפשרות להגיב על זה ואחד מהחברים בוועדה כן הגיב.

אני לא מתכוון להפוך את דיוני הוועדה למשא ומתן, כי אנחנו משתדלים מאוד, ועל דעת כל הצדדים, להעביר את הענין לוועדה הרלוונטית שתראה את כל הצדדים, ואז מביאים לכאן מוצר מוגמר. קורה שאין הסכמות, אבל אז אנחנו יודעים מראש. אך כשיש הסכמות ואתם מקבלים את זה, ורק בגלל שמישהו לא הגיב או לא עשה שיעורי בית, אתם מתנגדים, הבעיה היא של משרד הביטחון. אני לא מתכוון לוותר לכם הפעם.

מאחר שאני חבר בוועדה מטעם שר הביטחון, אני יכול לומר שבאותן ישיבות שהייתי, מעולם לא הסכמתי לאשר סכומים מעבר למה שמקבלות חיילות. הגענו תמיד לרמה של עד שיוויון. נקודה. את הנייר הזה קיבלתי אתמול בפקס. יתרה מזאת, אם ייבדק הדבר על ידי משרד העבודה, תיווכחו שגם אני כחבר הוועדה לא קיבלתי את זה, אלא זה נשלח אתמול בפקס ללשכה המשפטית של משרד הביטחון. הלשכה המשפטית דאגה להעביר את זה מייד אליי.

מייד עשינו את הבדיקה, על מנת לראות אם אנחנו מדברים על סכומים זהים, כי אם היתה זהות לא היתה לי כל התנגדות. ברגע שראינו שהסכומים הם כפולים ויכולה מורה חיילת לבוא מחר ולהגיש נגדנו עתירה, על כך שיש הפליה. אני מוכן שתהיה הפליה מתקנת, וכך אני נוהג כמנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים וכל אותם פיקדונות ומענקים שאנחנו נותנים לחייל ניתנים גם לבת שירות לאומי.

במישור הפרוצדורלי אני יכול להלאות את הוועדה ולהביא את כל הטיוטות הקודמות, כדי להראות שעיקרון ההשוואה בא לידי ביטוי בכל הטיוטות הקודמות. גם אם הנייר האחרון לא הופץ, אי אפשר לטעון שזה בא בהפתעה. גם אם אנשים משנים את דעתם, וגם זה מותר, אפשר להרים טלפון ערב לפני הדיון.

לגבי הטענה כאילו יכולה מורה חיילת לעתור על כך שיש הפליה, אני יכול לומר ששום עתירה כזאת לא תתקבל, כי יש בסיס לרעיון שעליו מושתתים התנאים הללו. אני לא יודע כמה מורה חיילת מקבלת, אבל צריך לזכור שיש הבדלים בתנאי השירות. לדוגמה - מורה חיילת יכולה ליהנות מהשק"ם, מה שמתנדבת בשירות הלאומי לא יכולה לעשות והיא קונה את הפלאפל בקיוסק המקומי. יש גם ענין של ביגוד וכו'.

אני מבקש לדעת מה מורה חיילת מקבלת ולא מקבלת מורה בשירות לאומי.

בת שירות לאומי נזקקת גם לדיור וגם לביגוד. אם לדוגמה נשברות לה המשקפיים היא צריכה לממן את זה. החיילות מקבלות את זה מהצבא.

הצבא נותן הטבות שוות כסף, כמו ביגוד וכד'. לכן הסכומים הם שונים. אם מורה חיילת יכולה ליהנות מכל מיני הטבות שוות כסף שמתנדבת אינה יכולה לקבל, סביר שהמתנדבת תקבל יותר שקלים.

אנחנו חוזרים עתה על דברים שהיו בוועדה. אחד הדברים המנחים היו, שבת שירות לאומי באה כמתנדבת ותיאורטית היא יכולה מחר בבוקר לקום, לשים את המפתחות וללכת. מורה חיילת שתעשה את הדבר הזה, חוק שיפוט צבאי חל עליה, עם תורנויות וכו'. לכן אם משווים משקפיים או לא משקפיים, צריך לזכור את הדברים האלה.

אם מדברים על נושא של כלכלה, אני חושב שמורה חיילת שנמצאת בבית שאן ובת שירות לאומי שגם נמצאת שם, כשהן צריכות לקנות את מנת המזון שלהן לארוחת צהריים, הדבר צריך להיות שווה. נקודה.

לא מדובר רק על אוכל. הוצאות אישיות זה חלק מההוצאות שלהן.

בדיון שהיה בכנסת הקודמת הסכמנו להפליה המתקנת לגבי הוצאות נסיעה. תמכנו בכך שגם בנות שירות לאומי תיסענה חינם באוטובוסים, בדיוק כמו מורה חיילת.

אין לנו שום התנגדות שהחיילות תקבלנה יותר. שיפנו לראש אכ"א לבקש יותר.

אני מבקש סליחה מנציגי משרד הביטחון. אני בא מהשטח ויודע מה התנאים של מורות חיילות ומה התנאים של בנות שירות. אני מוכן, מבלי שאני יודע את כל הפרטים, שבת שירות לא תקבל יותר ממה שמקבלת מורה חיילת.

חבר הכנסת ריבלין נכנס זה עתה, ואני רוצה להזכיר שהוא העלה את הצעת החוק הזאת. הוויכוח שניטש כאן בין משרד הביטחון לבין משרד העבודה הוא על הוצאות תזונה בסך 617 ש"ח, שלדעת משרד הביטחון זה יותר ממה שמורה חיילת מקבלת. נציגי משרד העבודה טוענים שמורה בשירות לאומי אינה מקבלת הרבה דברים שמורה חיילת מקבלת.

אני בהחלט בעד השוואת התנאים של בנות השירות הלאומי לתנאי החיילות, אבל בהחלט לא להביא למצב שהן תקבלנה יותר. אני חושב שיש בכך משום הגזמה ומשום פגיעה בהיגיון של החוק.

השאלה איך נוכל לשקלל את מה שמקבלת מורה חיילת ולהשוות עם מה שמקבלת בת שירות לאומי.

אנחנו לא צריכים לשקלל. אנחנו מדברים על כל פרט ופרט לגופו של עניין. אם מדברים על לינה, אז על לינה, ואם מדברים על כלכלה, זה כלכלה. יש דברים שהם שייכים למסגרות כוללות. לצערי הרב לא הרי מסגרת השירות הלאומי כמסגרת השירות הצבאי. אני בהחלט בעד חקיקת חוק גג שיאמר שירות לאומי כשירות צבאי, אבל הוא מרחיק לכת וכנראה שבכנסת הזאת לא נוכל לקבל אותו.

אני פרצתי פריצה, בבחינת הכרה, באותן בנות שירות לאומי שמשמשות כמורות לכל דבר, במסגרת השירות הלאומי.

אני לא מאמין שיהיה חבר כנסת שיתנגד למה שאנחנו קובעים כאן ולא יסכים להטבות לבנות השירות הלאומית בהתחשב במה שהן עושות.

נדמה לי שאתה טועה. אינך יודע איזה מדורים עברנו עד שהגענו לחקיקת החוק. אל תשכח שיש את המפלגות הערביות שמפחדות שיחייבו את האוכלוסייה הערבית בשירות לאומי בלי הסכמתם. לעומת זאת יש כאלה שחושבים שבצורה כזאת יכירו באנשים שעושים שירות לאומי כאנשים שעושים צבא לכל דבר. כלומר, יש מחלוקת קשה מצד זה ומצד אחר.

מדובר בדמי כלכלה של 617 שקלים. האם נציגי משרד הביטחון יודעים כמה מקבלת מורה חיילת?

חבר הכנסת ריבלין אמר דברים כדורבנות לענייננו. אני רוצה לצטט מדברי ההסבר להצעת החוק של חבר הכנסת ריבלין: "מוצע כי מתנדב בשירות לאומי יהיה זכאי להטבות שלהן זכאית מורה חיילת". זאת היתה כל הכוונה וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה.

רבותיי המלומדים, אני רוצה לומר שבזמנו היתה לנו מחלוקת קשה עם משרד הביטחון שחשש בצורה ברורה ביותר, שמא בסופו של דבר שמתנדבים שכפופים לחוקי תגמולים ושיקום של הצבא, יביאו לידי מצב שלמרות שהם לא חיילים הם יוכפפו לאותם חוקים. או שאדם מגויס או שאדם לא מגויס. כולנו הסכמנו בצורה מפורשת, כולל אנשי משרד העבודה והרווחה ואנשי העמותות המפעילות, שלא תהיה פה איזושהי ארוזיה, שתביא לידי השוואת תנאים מוחלטת.

אמרנו אז שעד אשר יחוקק חוק שירות לאומי, שיהיה חוק חובה, ובו יוגדרו כל הדברים, אנחנו מסתפקים בהשוואת תנאים. חבר הכנסת דיבר בהתחלה על נסיעה, לאחר מכן זה המשיך למתן דמי כיס. אני בהחלט חושב שלא היינו מרחיבים מעבר לרצונו של משרד הביטחון, אך אם נמשיך מעבר לעניין הזה, אני מפחד שבסופו של דבר נחטיא את המטרה שלשמה רצינו לחוקק את החוק.

בדקנו את מה שהחיילות מקבלות, אבל הבדיקה הזאת נעשתה במהירות ויכול להיות שאנחנו מפספסים ובכך נגרום לעיוות. אני מציע שתיעשה בדיקה מול אגף תקציבים.

האם אתה מציע שנפזר את הישיבה, היות שאתם התרשלתם בהתייחסות לוועדה המייעצת לשר העבודה?

לא התרשלנו.

אני רואה את זה כהתרשלות. אם הנייר הזה הגיע אליכם כמו גם כל הפרוטוקולים, אך לא היתה התייחסות נאותה, זאת התרשלות. יכולתם להעיר את תשומת ליבם של אנשי משרד העבודה. אני יכול לפזר את הישיבה ולשלוח אתכם להמשיך ולדון בדבר הזה, השאלה אם זה יהיה נכון. השאלה אם זה ראוי, לאחר שהיה לכם כל כך הרבה זמן לדון בדבר הזה, להפסיק לדון בזה. מה יקרה אם גם בפעם הבאה לא תתייחסו לזה כמו שצריך? האם גם אז אני אצטרך לסגור שוב את הישיבה ושוב להטריח את האנשים שהגיעו לכאן?

נציג משרד העבודה והרווחה מציע לשלם 617 שקלים ואני רוצה לדעת כמה מורה חיילת מקבלת. אם ההפרש הוא זניח, נדלג על זה. אם ההפרש הוא פי שניים, אתם צריכים לשכנע אותנו ונראה מה אנחנו עושים.

מה שמוצע כאן הוא פי שניים ממה שחיילת מקבלת.

בסעיף 2(א)(1) כתוב: "במקום מגוריו ונושא בהוצאות תזונתו". חיילת מקבל 13 שקלים לארוחת צהריים ו- 5 שקלים לכל ארוחת בוקר וארוחת ערב. זה אומר 23 שקלים X 20 יום, שזה 460 שקלים.

460 שקלים זה לא חצי ממה שהוצע.

מה לגבי התשלום עבור דמי כיס שכל חייל מקבל?

זה לא קשור לכלכלה.

אתם אומרים דברים לא מדויקים.

אמרתי שאני לא יודע את הנתונים המדויקים ובגלל זה לא רציתי לומר.

זה לא מקרי שהיושב ראש לא יקבל תשובה חד משמעית, מפני שהשאלה היא איך משווים ואיזה מרכיבים כן לוקחים בחשבון ואיזה מרכיבים לא לוקחים בחשבון. לכן אמרנו שכדי לא להסתבך אנחנו ניתן גושפנקא למציאות הקיימת ונעגן בחוק את מה שנהגו על פיו לאורך שנים. ירצו לתקן - נחזור לוועדה ונתקן את התקנות. אנחנו מאחרים עם התקנות האלה לעומת הכניסה של החוק לתוקף.

אני מקבל את מה שאתה אומר ולפיכך נמשיך לדון בתקנות.

אני קורא את סעיף 2 - "דמי כלכלה" - (א) "אלה דמי כלכלה בשקלים חדשים שיינתנו למתנדב המתגורר - -

צריך לכתוב שאלה דמי הכלכלה החודשיים.

(1) במקום מגוריו ונושא בהוצאות תזונתו - 617;
(2) "במקום מגוריו והמפעיל נושא בהוצאות תזונתו - 425;
(3) במרחק 50 ק"מ או יותר ממקום מגוריו (להלן - מחוץ למקום מגוריו) ולא ברשות המפעיל ונושא בהוצאות תזונתו - 686;
(4) מתגורר מחוץ למקום מגוריו ולא ברשות המפעיל והמפעיל נושא בהוצאות תזונתו - 440;
(5) מתגורר ברשות המפעיל ונושא בהוצאות תזונתו - 686;
(6) ברשות המפעיל והמפעיל נושא בהוצאות תזונתו - 425".

למה הכוונה "ברשות המפעיל"?

זה יכול להיות תנאי פנימיה.

השאלה אם זה רַשות או רְשות.

יש רשות הרבים, רשות היחיד, רשות המפעיל. מדובר במקום של המפעיל.

אני מבקש שהיועצים המשפטיים ימצאו את המילה המתאימה.

(ב)"דמי הכלכלה ישולמו למתנדב מראש, מדי חודש, בכל חודשי השירות; ואולם בחודש שבו ניתנת למתנדב חופשה, רשאי גוף מוכר לנכות עד מחצית מדמי הכלכלה לפי תקנת משנה (א) באופן יחסי למספר ימי החופשה באותו חודש".

זה אומר שאם היו חמישה ימי חופשה, אזי לא ישלמו מחצית מדמי הכלכלה.

לא, כי זה יחסי. זה יכול להיות מכסימום מחצית. אם נעדרים 20 יום, אפשר להוריד רק חצי מדמי הכלכלה. אם המתנדב נעדר תקופות הרבה יותר ממושכות, יש גם אפשרות להפסיק את השירות.

אני רוצה להעיר בעניין "המתגורר במרחק 50 ק"מ או יותר ממקום מגוריו". לכאורה משתמע מכאן שמי שעובד 50 ק"מ ממקום מגוריו איננו יכול לגור במסגרת שירותו והוא צריך לנסוע כל יום הביתה. זה אומר שהוא לא יקבל זכויות של מי שמתנדב וגר מחוץ למקום מגוריו. אותה בחורה תקבל סכום קטן יותר מבת אחרת שגרה קצת יותר רחוק. לדוגמה - בחורה מצפת שעובדת בקריית שמונה וחברה שלה מתל-אביב שעובדת באותו מקום, הבחורה מצפת לא תקבל דמי שירות כבת חוץ ואילו זאת מתל-אביב כן תקבל כבת חוץ. הדברים הללו לא מתקבלים על הדעת.

לא זאת הכוונה. בתקנה 5 יש את הנתון איפה היא גרה ומי נושא בהוצאות. זה נתון שנקבע בהסכמה מראש ולאחר מכן נגזר מהתקנות איזה תשלום ישולם.

תקנה 5 אומרת: "לפני תחילת השירות ייערך הסכם בין המתנדב ובין הגוף המוכר העוסק בטיפול ובהפנייתו לשירות, לגבי תנאי השירות של המתנדב ובו ייקבעו, בין היתר, מקום המגורים של המתנדב ומי ישא בהוצאות תזונתו בעת השירות לצורך קביעת דמי הכלכלה ותנאי הדיור לפי תקנות 2 ו3-".

זה אומר שהוא יכול לגור 30 ק"מ ממקום עבודתו ובהסכם יהיה רשום שהוא מקבל.

השירות הוא בהתנדבות והמתנדבת לא חייבת לקבל את התנאים שמציבים לה. אם כולם מגיעים להסכמה לגבי איפה היא גרה ואיפה היא משרתת, אז נגזר מהתקנות כמה היא מקבלת.

זה שייך לגוף המממן. אם זאת תהיה המדינה, היא תגיד שהיא לא רוצה לשלם, כי יאמרו שכתוב 50 ק"מ.

למה אנחנו צריכים לכתוב שזה במרחק 50 ק"מ? אפשר לכתוב שזה יהיה על פי הסיכום שיהיה עם המפעילים.

הרעיון הוא שככל שמתגוררים יותר רחוק מהבית, ההוצאות גדלות.

מה זה משנה לענין, הרי המדינה נותנת לכל בת את אותו הדבר. ה- 50 ק"מ לא משנים לגבי שום דבר.

כך המדינה לא תסכים לשלם לבת שגרה בצפת ועובדת בקרית שמונה, והיא תצטרך לנסוע כל יום לקריית שמונה.

אי אפשר לומר את זה בוודאות, כי יכול להיות שהצורך בשירות לאומי במקום מסוים יהיה אחר. העניין של השירות הלאומי הוא שילוב של רצון להתנדב, רצון של המדינה לממן והצורך בהתנדבות. לכן גם אם המדינה תתנה תנאי שהיא לא תסכים לממן בתנאים מסוימים לגבי מרחק המגורים, זה סביר, אך זה לא אומר שזה יימנע תמיד. יכול להיות שיהיה צורך במתנדבים באזור ספר ושם הצורך יגבר.

משרד החינוך כבר פנה אלינו ואמר שהולכות להיות תקנות חדשות, ולכן כל בת שגרה בצפת תצטרך לנסוע כל יום לקריית שמונה, כי הם לא יאשרו לנו לינה לבת שעובדת בקריית שמונה ושהמגורים שלה בצפת.

יכול להיות שמשרד אחר כן יאשר ואם יהיה צורך למשרד החינוך יכול להיות שגם הוא יאשר.

למה צריך להוסיף סעיף כזה? זה סעיף דווקני.

יכול להיות חייל שגר ביישוב ברמת הגולן והוא משרת בבסיס ליד. בכל מקרה הוא לא הולך כל יום הביתה.

בוועדה הקודמת, כאשר חבר הכנסת ריבלין העלה את ההצעה, סוכם שבת שגרה בצפת וצריכה לנסוע לקריית שמונה, תיסע בחינם באוטובוס. לכן אני לא מבין מה הבעיה כאן.

האם יש מישהו שמתנגד שאותה בת תתגורר בפנימייה בקריית שמונה יחד עם כל החברות שלה?

כן. אני חושבת שמן הראוי תהיה איזושהי סבירות של הוצאה. אנחנו צריכים להוציא את ההוצאה הזאת, כאשר ההוצאה הזאת היא מחויבת. אני חושבת שדרושה מינימום של יעילות ולכן עדיף שהיא תשרת קרוב למקום השירות. אם יש הסכמה אחרת ואם הבת לא רוצה לשרת קרוב למקום מגוריה, אז צריך לממן מקום מגורים והוצאות נסיעה. אבל אם יש הסכמה והבת משרתת קרוב למקום מגוריה וזה יעיל יותר מאשר לממן לה הוצאות שהיה בפנימייה במקום רחוק, מן הראוי שמדינת ישראל תנהל כך את המתנדבות ולא תיקח מתנדבת שגרה בקריית שמונה לשרת בתל-אביב ולהיפך.

גם אני הייתי שותפה לאותה ועדה מייעצת. אני חושבת שהוועדה פעלה בצורה טובה, אך יש דברים נכונים במה שאמרו נציגי משרד הביטחון, משום שגם אני קיבלתי את התקנות האלה רק אתמול ולמרות שניסיתי לתפוס את אנשי משרד העבודה לא הצלחתי לדבר אתם. גם אני לא מבינה בדיוק כל סכום ואני לא יכולה לומר שכל סכום שנמצא פה אני זוכרת בדיוק איך הגענו אליו ומה המשמעות שלו. אני גם לא זוכרת מתי היתה הישיבה האחרונה בנושא.

מן הראוי, שגם אם דמי הכלכלה הם צילום של מצב קיים, לראות אם יש הסבר אמיתי מדוע זה יותר גבוה מדמי הכלכלה של מורות חיילות. אם אנחנו יכולים להסביר לעצמנו למה באמת הם יותר גבוהים ויש לזה הצדקה, אין לי בעיה עם זה. אבל אם אין הצדקה לתת הוצאות יותר גבוהות, אני חושבת שחשוב שנשב שוב בינינו, בהליך מאוד מקוצר - -

אני לא מתכוון לתת לכם זמן נוסף. יש לי הערכה גדולה לפקידים בכל המשרדים הממשלתיים, אבל מי שלא עושה שיעורי בית, אני לא מתכוון להיות לו מטריה. אם גברתי רוצה, אני בעד זה שיראו בדיוק מאיפה נובע כל סכום ונוכל לעשות את זה פה, למרות שזה לא צריך להיות פה.

בכל מקרה, ואת זה אני מבקש שתעבירי לעמיתייך במשרד האוצר ובכל המשרדים הרלוונטיים האחרים, שאת כל הדברים הללו צריך לעשות במקום אחר לגמרי ולא בשולחן הזה. כשמגיעים למחלוקת בנושא אחד או שניים, אפשר לדון בזה כאן. אבל להשחית את הזמן של הוועדה רק כדי להגיע לכל הדברים האלה, זה לא צריך להיות.

אני חושבת שכדאי שהוועדה המייעצת תתכנס מהר ואז תגיע להסכמה.

הוועדה הזאת התכנסה יותר מפעם אחת והיה מספיק זמן לזה.

אני לא זוכרת שהסכמנו לסכומים האלה.

את לא באת אפילו פעם אחת לוועדה, אז אל תבואי בטענות.

לא קיבלתי זימון. אני רוצה לראות זימון אחד שקיבלתי ולא הגעתי.

אני מבקש לראות את הזימונים מי זומן ולא הגיע. בהתאם לכך אני אפנה מכתבים לשרים הרלוונטיים בנושא הזה. אני לא צריך להתעסק בדבר הזה, אבל אם אתם מתחילים להתווכח פה, מי הזמין ומי לא הזמין, מי בא ומי לא בא, אני צריך שהוועדה הזאת תרוץ בשטף העבודה שלה ולא ייתכן שמישהו יתקע פה במזיד או בשוגג מקלות בגלגלים.

לגבי אלו סכומים יש לך השגה?

אני לא מכירה את התעריפים של משרד הביטחון, אבל בדקתי ואני יודעת שהתעריפים הקיימים הם באמת צילום מצב קיים.

אם כך אין לך בעיה.

אבל אם משרד הביטחון טוען שהתעריפים האלה יותר גבוהים, אנחנו צריכים להבין למה.

את זה אני לא מוכן לקבל. אם למשרד הביטחון יש השגה, לאחר שנתקן את התקנות האלה, שיבקשו לתקן ואז יש לכם מספיק זמן לדון בנושא הזה ולחזור אלינו לכאן כדי שנתקן את התקנות בהתאם להסכמה שתהיה בין כל המשרדים.

לפיכך אנחנו ממשיכים עתה לעבור על שאר התקנות.

כדי להניח את דעתה של נציגת משרד האוצר אני יכול לומר שבתוך התעריפים יש סכומים לבת שמקבלת כלכלה מהמפעיל וזה מגיע ל- 421. אם הכלכלה של הבת היא עצמית הסכום הוא 679. מה שהיא מקבלת עבור כלכלה הוא 230 שקלים בלבד. לכן אני טוען, שאנשי משרד הביטחון, עם כל הכוונה הטובה שלהם, לא קראו נכון את הנייר הזה ולכן הם חושבים שעבור כלכלה משלמים 670 שקל בעוד שכתוב כאן במפורש שעבור הכלכלה משלמים 230 שקל. הם פשוט לא קראו נכון את המסמך הזה.

אני רוצה לקרוא תגובה של מר שמעון נחמה ממשרד החינוך לגבי סעיף 2(א). מר נחמה טוען שהמרחק של 50 ק"מ צריך להצטמצם ל- 30 ק"מ או למכסימום 40, אך בשום אופן לא 50. לטענתו גם בתקשי"ר עובדי המדינה זה מתייחס למכסימום 40 ק"מ ולכן פה הוא מציע שזה יהיה 30 ק"מ.

האם אתם מוכנים להתפשר על זה?

כן.

לגבי מורות חיילות זה 60 ק"מ.

לגבי מורות חיילות זה 50 ק"מ.

אני לקחתי את המרחק הזה מהצבא.

אתם תוכלו לתקן את כל הדברים האלה.

לא נוכל לעשות את זה.

אתם תוכלו לעשות את זה ואז אני בטוח שתקדישו מספיק לדבר הזה ותגיעו עם שיעורי בית.

לפיכך, אנחנו מתקנים את הסעיף 2 (א)(3) שזה יהיה במרחק 30 ק"מ או יותר.

בסעיף 2(ב) כתוב ש"דמי הכלכלה יינתנו למתנדב מראש מדי חודש". אנחנו לא יכולים לקבל את זה שנשלם למתנדב מדי חודש מראש, עוד לפני שאנחנו יודעים אם הוא השלים את עבודתו בחודש הזה. אי אפשר לשלם לאדם מראש, טרם השלים את עבודתו. כשישלים את עבודתו הוא יקבל את שכרו.

יש דברים כאלה גם בשוק האזרחי, אבל אין לי בעיה שזה יתוקן. השאלה אם אדם קיבל את מה שהוא קיבל ובדיעבד הסתבר שהוא עבד פחות, האם לא ניתן לקבל את זה ממנו בחזרה?

לאחר שהבנות עוזבות אותנו אין לנו שום דרך לבקש מהן בחזרה.

לא נשארות בידיכם שאריות שתוכלו לקזז מהן?

לא.

בזמנו הצענו שהם יתנו מקדמה, כי כשבת שירות לאומי מתגייסת אין לה כסף לאכול סנדוויץ', אין לה כסף לנסוע וכו'. אם היא מתחילה כבר לשרת, אנחנו חושבים שצריך לתת לה משהו כמקדמה ואם היא עובדת אז מגיעה לה משכורת.

בזמנו היה מקובל בצבא לתת מקדמה.

האגודות הפעילות נותנות לבת כסף בחודש הראשון כמקדמה. השנה סכום המקדמה עמד על 250 שקל. רק בחודש הראשון הן צריכות לקבל מפרעה ובתום החודש הראשון מקזזים לה את המפרעה. בחודשים הבאים יש לבת כסף והיא לא צריכה לקבל כסף מראש.

הקשר עם הבת בשירות הלאומי מתנתק רק בתום השירות שלה. אם היא עבדה חצי שנה, אז לכל היותר היא יכולה "לזכות" בדמי כלכלה עודפים של חודש אחד בלבד. לכן אפשר לקזז את המפרעה בחודש האחרון.

האם יש סיבה שהאגודה תשלם חודש עבודה לבנות שלא עובדות? האם לא יותר מוסרי שהבת יודעת שכשהיא מסיימת חודש עבודה היא מקבלת את דמי הכלכלה המלאים על מה שהיא עשתה? היא לא צריכה לקבל מראש. היא צריכה לקבל דמים והיא מקבל את הדמים האלה אם היא צריכה הוצאות שוטפות.

זה לא דבר קריטי. הקונספציה פה היא שאלה דמי כיס והחזר הוצאות אמיתיות ולצורך הוצאות. השאלה היא את מי רוצים להעמיד במצב יותר קשה, את האגודות או את הבנות.

זה מתנקם בבת. לכל עמותה יש בוודאי את ה- 200 שקל האלה שחסרים לבת.

אם זה 200 שקל כפול 100 בנות, זה כבר סיפור אחר.

זה יוצא סכום ניכר.

נשאיר למפעילים להתמודד עם זה ואני מקווה שתתמודדו עם זה בהצלחה.

3. "דיור" - (א) "מתנדב המשרת מחוץ למקום מגוריו, זכאי לדיור הולם בעת שירותי שהוא אחד מאלה:
(1) דיור ברשות המפעיל בתנאי פנימייה;
(2) דיור בקהילה באחריות הגוף המוכר, המפעיל או הרשות המקומית, בסמוך למקום השירות, במיטב התנאים האפשריים בנסיבות העניין, על בסיס של מימון בשיעור של 816 שקלים חדשים לכל מתנדב".

אצלנו כתוב סכום אחר.

זו טעות. זה צריך להיות 370 שקלים.

משרד החינוך מדבר על סכום שבין 450 ל- 500 שקל. זה כתוב בהשגות של נציג משרד החינוך.

אין כאן ביטוי לסכום הריאלי שמשלמים לבת היום וגם לא לאחזקת הדירה של המתנדבת.

איך שלא יהיה הסכומים, גם הנהוגים בפרקטיקה, לא משקפים עלות רגילה של מה שנהוג בשוק, מפני שבדרך כלל, כך הסבירו לי, הרשות המקומית או הגופים המפעילים עושים כל מיני פטנטים.

אין שום פטנטים. הולכים לאנשים ושוכרים מהם דירות לפי מה שמשלמים בשוק החודשי.

אני מוכן לבדוק שוב אם זה הסכום הנחוץ.

אני מבקש שהסעיף הזה ייבדק שוב ויסוכם על דעת כל הגורמים.

העיקרון יכול להיות מקובל פה, שהולכים גם כאן לפי הפרקטיקה.

אני בהחלט בעד לצלם מצב קיים, אבל אין לי את הנתונים ואני לא בקיא ברזי התיקצוב הזה, אך במשרד החינוך מדברים על סכום שנע בין 450 ל- 500 שקל. נציג משרד החינוך טוען שכתוצאה מהמצב הזה יכול להיווצר מצב שיהיה קיצוץ בבנות השירות.

לכן אני מבקש שתבדקו שוב את הסעיף הזה ומה שתסכמו על דעת כל חברי הוועדה, זה מה שיהיה.

(ב) "פנה מתנדב לגוף מוכר בטענה כי תנאי הדיור הניתנים לו אינם הולמים, יבדוק הגוף המוכר את הטענה וימסור למתנדב את תשובתו בכתב במהירות האפשרית".

צריך לזכור שכל הדבר הזה הוא בפיקוח ואפשר במקרים קיצוניים להסיר את ההכרה בעמותות.

תקנה 4 - "עדכון" - (א) "הסכומים הנקובים בתקנות 2 ו3- ישתנו ב1- בדצמבר, ב- 1 במרץ, ב- 1 ביוני וב- 1 בספטמבר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה - "המדד" - לעניין תקנה 2 - מדד המחירים לצרכן, ולעניין תקנה 3 - מדד שכר הדירה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם ב ". צריך יהיה לשים את התאריך לפני.

בזמן שתפרסמו את התקנות תרשמו את התאריך הזה.

(ב)" השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר הסכומים המעודכנים כאמור".

5 - "הסכמים" - (א) "לפני תחילת השירות ייערך הסכם בין המתנדב ובין הגוף המוכר העוסק בטיפול ובהפנייתו לשירות, לגבי תנאי השירות של המתנדב ובו ייקבעו, בין היתר, מקום המגורים של המתנדב ומי ישא בהוצאות תזונתו בעת השירות לצורך קביעת דמי הכלכלה ותנאי הדיור לפי תקנות 2 ו - 3".

איך אני דואג לכך שכל מי שתגיע תדע שצריך לעשות הסכם? האם נערך הסכם אוטומטי עם כל אחת?

לא בהכרח.

יש הסכם אחיד שמחתימים עליו והמתנדבת לא חופשייה לנהל מו"מ על ההסכם.

אם היא לא חופשייה לעשות את זה, אז מה הטעם בזה?

זה עניין של האגודה, אנחנו לא רוצים לחסום אפשרות להתגמש לפי צרכים ולפי רצונות.

אני חושבת שזה מוזר, כי אתם מפרטים פה את הזכויות ואולי ראוי גם לפרט חלק מהחובות של אותה בת שמשרתת בשירות לאומי, כדי שאותו סעיף יהיה סעיף של תנאי שירות.

זה כתוב בתנאי השירות.

זה מחוץ לתנאי ההסמכה של התקנות האלה.

אם היא לא תעמוד באותם תנאים, דמי הדיור והכלכלה לא אמורים להינתן לה.

מבחינה משפטית אני מוסמך להוציא תקנות בדבר תנאי הכלכלה ותנאי הדיור. בתקנות האלה אני לא יכול להסדיר שום דבר מעבר לזה. זה שאני מזכיר פה שיש הסכם, זה כדי לעגן את זה.

כשכתוב פה שתהיה הסכמה לגבי תנאי השירות, האם לא מציינים בתנאי השירות תנאים מסוימים?

בוודאי, אבל אין לי סמכות לקבוע תנאים.

זה העניין של המפעילים למיניהם.

תקנה 5 (ב) "גוף מוכר רשאי להתקשר בהסכם עם מפעיל למימון דמי הכלכלה והדיור, שהגוף המוכר חייב לתת למתנדב לפי סעיף 2(ב) לחוק".

לפי החוק, מי שממן את זה, אלה בעצם הגופים המפעילים.

לפי הפיסקה הזאת זה בעצם מגולגל אליהם.

לכן זה לא רק על חשבון המדינה. אם לדוגמה יש מתנדבת ב"הדסה", אז אתה משלם לה את הסכומים האלה. אבל אם יש גופים וולונטריים שהם לא "המדינה" והם לא רשויות מקומיות, אז זה לא על חשבון המדינה. זאת אומרת שהגוף המוכר פונה לגוף שרוצה לקבל את השירות ואומר לו שמוכנים לשלוח להם מתנדבים בתנאים מסוימים. לכן כל הוויכוח על הסכומים הוא לא כל כך אקוטי.

המעסיק הכי גדול במדינה הוא משרד החינוך.

המפעיל הגדול זה משרדי הממשלה.

תקנה 6 - "מתנדב בחוץ לארץ" - "תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים על מתנדב בחוץ לארץ, למעט הסכומים הנקובים בתקנה 2 ובתקנה 3, ובמקומם יבואו הסכומים שייקבעו בהסכם כאמור בתקנה 5".

אנחנו לא חייבים לדעת מראש איזה סכומים בדולרים או במטבע אחר צריך לשלם.

האם יש לנו מתנדבים בחוץ לארץ?

יש לנו כ- 25 מתנדבות בחוץ לארץ. אלה בנות שירות לאומי שמשרתות בברית המועצות, ארגנטינה ועוד מקומות.

יש גם בארצות הברית.

מה הן עושות שם?

זו שאלה שהיחידה לקליטת חיילים משוחררים שאלה, שואלת וכנראה גם תשאל. על כך לא קיבלנו תשובה. יש לנו מצב עובדתי, כי אנחנו משלמים להם לאחר מכן פיקדון, מענק שחרור וכו', כמו לחיילת משוחררת. כדאי שהוועדה תדע את זה.

החוק שמכוחו הן מופעלות הוא חוק הביטוח הלאומי ותקנות שהתקין השר. לדעתי התקנות האלה לא אקס-טריטוריאליות, זאת אומרת שהן חלות רק בישראל. לפי ההגדרה, מתנדבת בשירות לאומי יכולה להיות רק מתנדבת בשירות לאומי בארץ.

אני מבקש שתקנה 6 תיבדק אם זה לא נוגד את התקנות של חוק ביטוח לאומי.

הטענה הזאת מרחיקת לכת. יש גם מתנדבים שהם מחוץ למסגרת הזאת ובאותה מידה אפשר לומר שגם הם לא זכאים. אם הטענה הזאת נכונה, אז יש נתחי התנדבות שונים ומשונים שנופלים לתוך התקנות האלה.

"גוף מוכר" זה גוף שאישר השר לפי תקנות הביטוח לאומי. התקנות האלה לא מדברות על מתנדבים בחוץ לארץ.

אני מוכן לבדוק את זה.

יכול להיות שהגוף המוכר בעצמו שולח לשם.

ההגדרה של גוף מוכר היא גוף שיש לו היתר להפעלה בארץ.

אני מבקש שהנושא הזה ייבדק שוב ויתואם עם היועץ המשפטי של הוועדה. במידה שאין בעיה משפטית זה יכול להישאר, אך אם קיימת בעיה משפטית, צריך למצוא לה פתרון.

אם יש בעיה, אנחנו נמחק את הסעיף הזה.

היות שאין לזה כיסוי, אני לא אשאיר את זה כפירצה בחוק או בתקנות, ולכן נמחק את הסעיף הזה.

תקנה 7 - "תחילה" - "תחילתן של תקנות אלה 30 יום מיום פרסומן".

מאחר שוועדת העבודה והרווחה אישרה את חוק חיילים משוחררים, וכפי הנראה גם השינויים בחוק יגיעו לשולחנה בבוא העת, ואני מקווה בזמן הקרוב, אני מבקש לשאול האם מה שנאמר לגבי שירות לאומי בחוק הביטוח הלאומי חל גם על חוק חיילים משוחררים?

לא. אלה שתי מערכות שונות. חוק חיילים משוחררים אומר שהמענקים ישולמו גם לבת מתנדבת בשירות לאומי.

אני מדבר רק לגבי חוץ לארץ.

אני מוכן לבדוק את זה.

ביקשתי שהסעיף הזה בכלל ייבדק ואם הוא לא לפי החוק הוא יימחק.

תקנה 8 - "הוראות" - "יראו דמי כלכלה ודיור שניתנו למתנדב בתקופה שמיום תחילת החוק ועד יום תחילתן של תקנות אלה כאילו ניתנו לפי תקנות אלה".

בשביל מה אתם צריכים את הסעיף הזה?

כיוון שהחוק נכנס כבר לתוקף והתקנות לא אושרו - -

אבל כך זה היה בפועל, זה לא שהם קיבלו פחות.

אי אפשר לדעת.

זה בעייתי, כי אם בנות קיבלנו סכומים יותר גבוהים, אז הסעיף הזה יכול לבוא ולומר שאולי צריך להחזיר.

התקנות האלה לא מונעות מבנות לקבל יותר ממה שכתוב פה.

אם כך מה זה נותן?

התקנות מעגנות זכות לקבל מינימום.

אני משאיר את תקנה 8 לתיאום בין היועצים המשפטיים.

אנחנו מאשרים את שאר התקנות בכפוף לבירורים שביקשנו לבדוק: 1. סכום של 816 שקל בתקנה 3 (א)(2). אם תהיה הסכמה אנחנו נאשר את זה ואם לא תהיה הסכמה זה יגיע בחזרה אלינו. 2. לבדוק את חוקיות תקנה 6. במידה שלא, הסעיף הזה יימחק.

עכשיו בטוח לא תהיה הסכמה, משום שהם ינצלו את זה בשביל לקבוע עובדות אחרות.

משרד העבודה יבוא בדברים עם משרד הביטחון והמפעילים וזה יגיע אלינו שוב תוך שבועיים.

לפני מידע שקיבלנו עכשיו, חיילת מקבלת בין 700 שקל ל- 1,100 שקלים בחודש.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.





- - - - - - - -


הישיבה ננעלה בשעה 11:50