הכנסת החמש-עשרה______נוסח לא מתוקן

14
ועדת העבודה והרווחה
4.10.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ד בתשרי התש"ס (4 באוקטובר 1999), שעה 09:30

חברי הוועדה: דוד טל - היו"ר
יאיר פרץ
איוב קרא

שלווה לייבוביץ - מפקחת אומנה, משרד העבודה והרווחה
עוזי שטרן - מנהל ענף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי
אמיליה שחורי - אגף נפגעי עבודה, המוסד לביטוח לאומי
שמעון נבון - ענף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי
מרים שמלצר - אגף מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי
יפה מרוז - מנהלת אגף זקנה ושאירים, המוסד לביטוח לאומי
שולה טל - מנהלת תחום פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי
רות הורן - יועצת משפטית, המוסד לביטוח לאומי
גו'די וסרמן - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
מייק בלבינדר - מחלקת גבייה, המוסד לביטוח לאומי
לאה רוזנברג - הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
שלמה אשכנזי - המוסד לביטוח לאומי
רוני ארד - אגף התקציבים, משרד האוצר
אברהם סלמי - ארגון פעולות איבה
דב קלמנוביץ - יו"ר ארגון פעולות איבה

ארבל אסטרחן

שירלי אברמי

יפעת שפרכר


נושא: 1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (תיקון).
2. תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון).
3. תקנות הביטוח הלאומי (אמהות) (תיקון).
4. תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות).













1. תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (תיקון).

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. כאמור, אנחנו נפתח את הישיבה באישור תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה).

בתקנות האלה יש בעצם 3 הוראות מהותיות, יתר ההוראות הן התאמה של האמור בתקנות הקיימות לנוסח המשולב של החוק, שבו השתנו מספרי הסעיפים. השינויים שאנחנו מציעים בתקנות הללו הן פועל יוצא של עבודה של כמה שנים, ותחילתם בטענות של חברה קדישא על כך שהתמורה שמשולמת להם עבור הקבורה נמוכה מידי. בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה בנושא הזה מונה מומחה מטעמינו - מומחה כלכלי - והתקנות הללו מאמצות חלק גדול מההמלצות שלו באותם הנושאים.

הנושא הראשון, שהוא משמעותי, נמצא בתקנה 3. שם אנחנו מציעים להוסיף: "תוספת תשלום עבור קבורת לילה". כפי שאתם יודעים, קבורות לא מתבצעות מאוד מוקדם בבוקר, ואם לא מנצלים את שעות אחר הצהריים ואת שעות הערב, בעצם אי אפשר להספיק. לכן צריך להשתמש גם בשעות היותר מאוחרות לצורך קבורה. לפי המצב הקיים חברת הקדישא לא מקבלת תוספת עבור קבורה שנעשית אחרי שעות העבודה הרגילות.

כמה כסף הם יוכלו לגבות? זה יהיה איזה שהוא תעריף קבוע?

זה קבוע, וזה משולם על ידי המוסד לא על ידי המשפחה.

אחרי השעה 6?

כן, אנחנו מציעים שזה יהיה אחרי השעה 6.

כאן נאמר שעד השעה 6 בערב יהיה תעריף אחד, ומעבר לשעה 6 בערב יהיה תעריף שני. קיבלתי הרבה מאוד תלונות בנושאים הללו. חברות קדישא עושות לעצמן שבת גם בזמנים של הקבורה. אני מכיר חברת קדישא בראשון לציון שאחרי 2 כבר לא קוברת. אם אחרי 2 אתה רוצה, אז אתה צריך להתרפס, להתפלש בעפר, להתחנן ולהפעיל איזה חבר מועצת עיר, סגן ראש עיר, ראש עיר או חבר כנסת, כדי שיפעילו לחצים על-מנת שחברה קדישא יועילו בטובם לקבור. אני אאשר בתנאי שהם ידעו בצורה הכי ברורה שעד שעה 6 בערב הם קוברים. צריך שיודגש באיזה שהוא מקום שזאת חובתם לקבור עד השעה הזאת. אני לא רוצה לעשות הכללות, אבל בראשון לציון - אני מכיר את זה בוודאות כי אני גר שם - לא קוברים אחרי השעה 2. אנשים לפעמים מחכים לאיזה שהוא קרוב משפחה שמגיע מארצות הברית. עד שהוא מקבל את ההודעה ועד שהוא מגיע, זה לוקח לו קצת זמן, ולכן הוא מבקש שבמקום 2 זה יהיה ב4-, או 5 אחר הצהריים. אני מבין את החשבון שלהם, שאם הם יתחילו ב5- אז הם יגמרו בשעה 6 או 7. אם ממילא גובים משעה 6 מחיר נוסף, אז לכאורה מובן שעד שעה 6 קוברים. אני הייתי רוצה לאשר את התקנה הזאת רק בתנאי שיופיע בצורה מפורשת, שהם יודעים שהם חייבים לקבור עד השעה הזאת.

מטרת התקנה הזאת זה לעודד אותם כן לעבוד בשעות היותר מאוחרות. זה הכלי שיש לנו כדי להבהיר להם את זה. אם היינו מחייבים אותם לנהוג לפי רצון של כל משפחה ומשפחה, בעצם היינו יוצרים מצב בלתי אפשרי בהסכמים. אפשר היה לכאורה לכתוב את זה בהסכמים, כי הרי יש הסכמים בין חברת הקדישא ובין המוסד, אבל אז היינו יוצרים מצב בלתי אפשרי. חברת הקדישא צריכה בכל זאת איזו שהיא אפשרות לנהל את ענייניה, ויש להניח שאם כולם היו מבקשים בשעות הערב, החברה היתה עומדת במצב בלתי אפשרי, היא לא היתה מספיקה.

זה בסדר, אבל שלא יווצר מצב שחברת קדישא בשעה 2 סוגרת את שעריה.

היא מחוייבת לעבוד עד סוף יום העבודה, שזה 4, וכאן..

אני מבין מדבריך, גבירתי, שאם אדם מבקש שמתו שמוטל לפניו ייקבר בשעה 3 או בשעה 4 ולחברת קדישא אין קבורות אחרות, היא חייבת לקבור בשעה הזאת.

עד שעה 4 הם חייבים. כאן אנחנו נותנים להם תמריץ להאריך את יום העבודה, משום שאחרי שעות העבודה יש עלות נוספת. זאת הדרך שלנו לדחוף אותם לעבוד יותר שעות.

איך אנחנו יכולים לעגן את זה, ולהכניס שורה כזאת או אחרת שיובהר למען הסר ספק שהם חייבים יהיו לקבור גם בשעות 3, 4 אחרי הצהריים.

כולם חייבים לקבור עד השעה 4. היום, בעקבות התיקון הזה, אני מאמין שכל חברות הקדישא ישנו את כל המבנה של העבודה שלהן.

או שהם יחכו עד השעה 6.

יש פה עניין של הלנת המת, עניין של מתי מותר לקבור מבחינת הזמן. אם ימשכו את הלוויות עד השעה 6,7 ו8-, אז יצטרכו לשבת עוד יום שבעה.

לא חברות הקדישא יושבות שבעה, המשפחה יושבת שבעה.

אני יודע. אנחנו נבדוק את העניין מתי חברות קדישא כן יבצעו את הלוויה.

דעתי לא נוחה מכל הדבר הזה. יש לי ביקורת חריפה מאוד על חברות הקדישא בכלל, ושוב אני לא רוצה לעשות הכללות כי יש מקומות שבאמת דואגים למת ולמשפחות. אני ביקשתי מוועדת הפנים לקיים איזו שהיא ועדה משותפת ולנסות לסגור את כל הנושא הזה יחד עם שר הדתות וועדת העבודה. אני לצורך העניין - אם לא יהיו פה איזה שהן התנגדויות - אאשר את זה רק לשנה. אני בתום השנה הזאת ארצה לשוב ולדון בזה, ועד אז אני רוצה לקוות שוועדת הפנים יחד עם ועדת עבודה ומשרד הדתות, ששם זה תקוע עד היום מכל מיני סיבות, יסגרו את כל החבילה הזאת שקשורה לקבורה. לדעתי, לא יתכן שבמדינת ישראל יהיו כל כך הרבה תלונות נגד מוסדות שכאלה, שברגע הקריטי שאדם עוזב את עולמו לא יטפלו בקרוב המשפחה, בחבר או בכל אחד אחר.

התקנה הבאה היא תקנה 5, שגם בה יש שינויים מהותיים. מדובר על תקנה של רמת הפחתות שאנחנו מפחיתים מדיני הקבורה, והיא נובעת מקבורות שהחברה עושה בתשלום. אם משווים את האחוז של קבורות בתשלום מסך כל הקבורות שלנו, יוצא שאנחנו מפחיתים מדמי הקבורה.

זאת אומרת שאתם גובים מחברת קדישא 20% ממה שהיא גבתה.

לא, אנחנו מורידים מדמי הקבורה שיעור מסויים.

אני רוצה להבין, יהודי שנפטר בארצות הברית ורוצה להקבר היום בראשון לציון, צריך לשלם 12 אלף שקל, 15 אלף שקל או 20 אלף שקל. הוא מגיע והוא נקבר והוא משלם 12 אלף לצורך העניין, מה ביטוח לאומי עושה? האם הוא מוריד 20%?

לחברת הקדישא יש שתי אפשרויות לגבות תשלום, האחד, זה בקבורה בבית עלמין סגור שהוחלט על ידי ביטוח לאומי, כלומר בשטחים מוגדרים שהוגדרו על ידי ביטוח לאומי, ורק בהם כנגד הצהרה. האפשרות השנייה היא כאשר אדם רוכש חלקת קבר ליד בן זוגו, ואז הקבורה הזאת נחשבת קבורה בתשלום כי הוא שילם לפני 20 שנה סכום מסויים. בסופו של דבר אנחנו עושים בדיקה של סך כל הקבורות שהובאו לקבורה על ידי חברת הקדישא. אם הן עלו, מבחינת האוכלוסייה הקבורה בתשלום, מעל 20%, אנחנו מקזזים בשיטה מודרגת את הקבורה ששילמנו בעד תעריף נפטרים. אם שילמנו 4000 שקלים אז זה 20% מתוך ה4000-.

אנחנו יוצרים דירוג מחדש, שמתחיל מעט יותר גבוה. הדרגה הראשונה שבגללה הפחתנו היתה 20%, ואנחנו עכשיו מעלים את זה לרמה של 25%. זה נושא שנבדק בעקבות הדרישה של חברות הקדישא לבטל לחלוטין את ההפחתות. הדיעות היו די חלוקות בעניין. יש כאלה שדוגלים בכך שיש לבטל את ההפחתות, ויש כאלה שלא. הנושא נבדק בשנת 1997. אני בטוחה שצריך ליצור מדרוג מעט יותר ליבראלי, ולהתחיל אותו ברמה קצת יותר גבוהה מאשר הרמה שניתנה. זה השינוי שמביאים כאן.

באתם בדברים עם נציגות חברת קדישא בנושא הזה? זה מקובל עליהם?

כן, הם קיבלו את ההסכמה של ועדת שרים. בנושא הזה הם ישבו ושמעו את מה שיש להם לומר.

האם יש פה נציג של חברת קדישא?

חברות קדישא, כעיקרון, מעוניינות שכל הנושאים האלה יוסדרו, והם מאוד ישמחו אם ההפחתות יתבטלו לחלוטין.

הנושא ה3-, שהוא בעצם העיקרי, בא לידי ביטוי בהוראות שבסוף התקנות. עד היום התעריפים שלנו של דמי הקבורה היו בעצם ב3- רמות.

אני ברשותך רוצה לחזור לסעיף 3: "נערכה קבורה לאחר השעה 18:00 ולפני 06:00 בוקר, ישלם המוסד לחברה שעסקה באותה קבורה, בנוסף לדמי הקבורה כאמור בתקנה 5, תוספת בעד קבורת לילה בשיעור הקבוע בלוח ג' לפי העניין". מהו לוח ג'?

לוח ג' אומר: תוספת קבורת לילה לנפטר 1046 שקלים.

אם אינני טועה - ובטוח שאני טועה ואת תתקני אותי - שמביטוח לאומי שכל אחד מאיתנו משלם, 0.25% או משהו כזה מיועד לדמי קבורה.

לא.

כל תשלום לדמי קבורה כלול באגף זקנה ושאירים. בשירות של ענף זקנה ושאירים אין הפחתה לדמי קבורה.

כמה פרומיל מיועד לקבורה?

אין הגדרה.

אין לנו משהו לדמי קבורה, זה הכל בענף זקנה.

אני פשוט שמעתי מאיש ביטוח לאומי שאמר לי שזה 0.25%. חשבתי שאולי זה השתנה. מה שרציתי לומר הוא, שבפועל ביטוח לאומי לא משתמש ב0.25, הוא משתמש רק ב0.15 לצורך העניין הזה. במילים אחרות, יש איזה שהן רזרבות שנשארות בנושא הזה, אבל אנחנו נשאיר את זה לוועדה המשותפת של פנים ועבודה.

בענף זקנה ושאירים צריכה להיות רזרבה אקטוארית.

מאה אחוז, אני מדבר ספציפית על הגיזרה המיועדת רק לקבורה. אם את אומרת שזה בסך הכל, אז כל מה שאמרתי לא רלוונטי.

בעקבות אותה עתירה לבג"ץ הוחלט שחברה כלכלית חיצונית תבדוק את כל הנושא..

אגב, זאת חברת קדישא מסויימת שעתרה, או שזה כל חברות הקדישא?

חברת קדישא ירושלים נגד המוסד לביטוח לאומי. היא היתה המובילה בקטע הזה. הוחלט להוציא בדיקה כלכלית חיצונית על ידי חברת "אמן" ועוד כמה חברות שזכו. חברת "אמן" היתה המובילה. היא בדקה את כל השינויים של דמי הקבורה שהמוסד משלם נכון לאותו תאריך בדיקה, שזה היה בשנת 1996. הבדיקות נמשכו מספר שנים. התוצאות הראו שהשינויים הם לפי גודל החברה, קרי מספר הנפטרים שמובאים לקבורה בחברת קדישא. העברנו את תוצאות הבדיקה לבית המשפט העליון, והתייחסנו לקטגוריות מאוד מסויימות, כמו למשל שרצינו למנוע מערים כמו מצפה רמון, מקומות כמו קריית שמונה לקרוס. לכן הוספנו דרגת ביניים לדרגות הקיימות והגדלנו את שיעורי דמי קבורה לחלק מחברות הקדישא, שהיו קטנות מאוד, ולמועצות המקומיות. שם התבצע התיקון שלנו. בערים הגדולות - ערי המחוז - ובחברות הקטנות מאוד, כלומר בקיבוצים ובמושבים, דמי הקבורה לא השתנו. התוצאות הראו שהתשלומים ששילמנו גם בערי המחוז וגם בחברות הקטנות היו ראליים, חוץ מאשר במועצות מקומיות ובערים, שלהן הוספנו קטגוריה של מעל 50 אלף תושבים.

אזרח שקובר את מתו, אני מניח שיש דברים שמחייבים אותו בחברת קדישא מעבר למה שביטוח לאומי משלם.

לא, חברת קדישא אינה רשאית לגבות שום תשלומים בנושא של קבורה.

משהו כגון יסודות לקבר.

היסודות למצבה זה חלק מהמצבה. מה שעושים היום בחברת הקדישא בנושא יסודות זה להקים יסודות מראש בפיקוח של מהנדס שיעמדו לאורך זמן.

ואז האזרח צריך לשלם.

האזרח משלם. עבור היסוד והמצבה האזרח משלם רק לקבלן המצבות. לחברת קדישא אסור לגבות שום דבר מהאזרח בנושא קבורה.

לפי מה שאתה אומר, חברת קדישא שגובה עוברת עבירה?

כן.

:

מה בנוגע לקניית החלקה?

חברת קדישא רשאית לגבות תשלום עבור אחוזת קבר בחיים.

:

יש פיקוח על המחירים?

רוב הסכום שחברה רשאית לגבות מופיע במשרד הדתות, שהוא זה שצריך לסיים לכתוב את התקנות שלו.

אני מתעכב בכוונה בנושא הזה, משום שאני יודע על דרישה. האם הסכום מוגבל, או שעושה מצבות כזה יכול לבקש X ואחר יכול לקחת Y?

אני שמעתי על מחירים שנעים בין 470 - 250, תלוי בטיב הקרקע וטיב היסוד. אנחנו לא נכנסים לקטע של כמה עולה יסוד, כמו שאנחנו לא נכנסים לנושא של כמה עולה מצבה. יש לנו בעיה עם הנושא של היסודות. צריך באיזו שהיא דרך לתחם את זה, אבל כרגע אנחנו לא מוצאים פתרון בנושא של יסודות.

לוח ב' שנמצא בסוף התקנות הוסף רק משום שהכנסנו בו עידכון של הסכומים שבתקנות היום. אני צריכה לשוב ולעדכן אותם. סכומים שנמצאים בתוך הלוח, כפי שנתתי לכם, עדיין לא מעודכנים להיום. הסכומים המעודכנים: בקבוצה א', במקום 783 צריך לבוא 831. בפיסקה 2 של קבוצה א', במקום 392 צריך לבוא 416. בקבוצה ב', במקום 410 צריך לבוא 435. בפיסקה 2 של קבוצה ב', במקום 208 צריך לבוא 221.

רק תאמרי לי מה זאת קבוצה א' ומה זאת קבוצה ב'.

זה מתייחס לטיב החציבה, אם הכל סלע וכו'.

וזה לא משולם לכל חברות הקדישא, אלא זאת טבלה שקבועה לכל איזה 5 שנים.

אנחנו השארנו את סעיף התחולה פתוח, כי לא ידענו מתי הדיון יסתיים. בעיקרון, היינו מציעים להחיל את כל התקנות מראשון לינואר מסיבה אחת: החישוב של ההפחתות הוא חישוב שנתי. אנחנו רוצים לקחת את התאריך של דצמבר, כי אחרת אנחנו נגרום פה עוד נזק.

ראשון לינואר 2000. אני מבקש להוסיף שאנחנו מתקנים את התקנות הללו לשנה בלבד, ולאחר שנה אנחנו נשוב ונדון בנושא הזה, וזאת לאחר שוועדת הפנים יחד עם ועדת העבודה והרווחה ושר הדתות ישתדלו לסגור את כל הנושא הזה של חברות קדישא. אם אין למישהו השגות אז התקנות אושרו.










































2. תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים) (תיקון).

אנחנו מבקשים לתקן את תקנות הביטוח לאומי (מתנדבים), ולהכיר בהורים שמטפלים בילדים במסגרת משפחות אומנה כמתנדבים. כ1800- ילדים מטופלים במסגרות של משפחות אומנה. מדובר או בקטינים או בבגירים, שיש להם בעיות פיגור וכו', ושאינם יכולים לגדול במסגרת המשפחה הטבעית שלהם ומשרד העבודה והרווחה מפנה אותם למשפחות אומנה. כאשר מדובר בטיפול חוץ ביתי, קיימת אפשרות או לטפל בהם במסגרת פנימייה, או לטפל בהם במסגרת משפחת אומנה, כאשר הברירה המועדפת היא משפחה אומנה. המשפחות שמגדלות את הילדים מגדלות אותם בביתם כילדם לכל דבר ועניין. זאת אומרת שהם גדלים ביחד עם הילדים הטבעיים שלהם. הם מטפלים בהם 24 שעות ודואגים להם לכל מחסורם. משרד העבודה והרווחה משלם למשפחות האלה תשלום. כאשר מדובר בילד רגיל, לא חולה באופן מיוחד, מדובר על סכום של כ1500-, 2000 שקל לחודש. כאשר מדובר על ילד שזקוק להשגחה מתמדת של אחד ההורים של 24 שעות, מדובר על סכום של כ3000- שקלים.

באיזה קטגוריה 100 אחוז נכות נופל?

מדובר על פיגור בדרך כלל.

יש פיגור לילד שיש לו 100 אחוז נכות או 120 אחוז נכות.

כ3000- שקל. יש דרגות שונות. עד ינואר 1999 התשלומים האלה חוייבו גם במס הכנסה כי זה נחשב כהכנסה וגם בביטוח לאומי. בעקבות דיון שהתקיים כאן בוועדה ובעקבות הצעת חוק פרטית בכנסת הקודמת, הוחלט לראות בכל התשלום הזה החזר הוצאות ולא הכנסה של המשפחה. לכן זה פטור ממס הכנסה וגם פטור מדמי ביטוח לאומי. כאשר הסכום הזה היה נחשב כהכנסה, האם במשפחת האומנה נחשבה כעובדת עצמאית והיא חוייבה בתשלום דמי ביטוח. היום, כאמור, הנושא הזה פטור מכל הסכום כולו, כי הוא נחשב כהחזר הוצאות. התקנות הללו באות עכשיו כדי לבטח את הנשים האלה מפני פגיעה בעבודה, בכל הקשור בטיפול בילד הזה. כל עוד הן היו מבוטחות, הן היו במעמד של עצמאיות וחוייבו בדמי ביטוח, ברגע שההכנסה לא חייבת, הן כבר לא בסטטוס של עובדות עצמאיות, הן לא מבוטחות. אנחנו מציעים כאן לתקן את תקנות ביטוח לאומי (מתנדבים) ולהוסיף מטרה שיש בה תועלת לאומית וציבורית - מטרה של טיפול בילד במסגרת משפחת אומנה. אם הורים ייפגעו תוך כדי הטיפול בילד, הם יהיו מבוטחים בפני פגיעה.

:

אני באמת מברך על השינוי בתקנות. שלווה ואני הכנו את זה בוועדה משותפת בתפקידי הקודם. אם הנושא עלה לסדר היום, הייתי מבקש לזמן דיון בכל הנושא של תעריפי משפחות אומנה. אני מכיר משפחה מקרית גת שמחזיקה 5 ילדים מפגרים. ההוצאות שלה מתקרבות ל10- אלפים שקל. מדובר על הוצאות שוטפות של הסעות ללימודים, שכר לימוד וכדומה. אני חושב שהגיע הזמן במדינת ישראל למצוא פתרון לאותן משפחות שמחזיקות ילדים כאלה שאף מסגרת לא רוצה להחזיק אותם.

אנחנו נרשום זאת לפנינו.

כמה מקבלים עבור אחזקת ילד במוסד למפגרים?

אני יכולה להגיד לך לא במפגרים אלא בילדים רגילים.

:

בילדים מפגרים זה 5500 שקלים.

יותר. אני חושבת שזה בין 6000-8000 שקלים. גם לנו בשירות ילד ונוער, שזה ילדים כביכול רגילים, יש חלופת אשפוז שזה עלות של 8000 שקל. מרכזי חירום זה אפילו למעלה מזה. לכן כל הפתרון של משפחות אומנה הוא גם יותר טוב וגם הרבה יותר יעיל, וצריך לעזור לנו להרים את זה.

ההוסטלים שנועדו לילדים במצוקה, כמה מקבלים מימון עבור זה?

תלוי איזה סוג של ילדים ומה הקושי שלהם. זה בממוצע 4000 שקל.

זאת אומרת שמשפחות אומנה מקבלות פחות.

זה לא בדיוק נכון, כי אני חושבת שהילד מקבל הכי הרבה. מה שהילד מקבל זה נטו לילד, זה יותר מכל מערכת אחרת, ולכן אני חושבת שזה הדבר הכי טוב.

מוסדות מקבלים יותר, משפחות אומנה מקבלות פחות, ואם ההורה מגדל אצלו את הילד הוא מקבל הרבה יותר פחות, הוא מקבל רק מביטוח לאומי. אם אותו ילד היה גדל במשפחה שכנה, אז היא היתה מקבלת את הקיצבה הזאת ובנוסף את התוספת של משפחת האומנה. אם אין לאף אחד השגות, אנחנו מאשרים את תקנות ביטוח לאומי (מתנדבים).
















3. תקנות הביטוח הלאומי (אמהות) (תיקון).

אנחנו מדברים פה בעצם על תיקון טכני. באפריל 1999 שינו את ההגדרה של קבוצה מזערית, שהיתה יחסית לגביית דמי ביטוח מ25%- מהשכר הממוצע במשק לשכר מינימום. בתקנות אמהות גבו ממי שהשתתף בהכשרה מקצועית 0.1% בהכנסה המזערית כפול 2 כמשמע אז, זאת אומרת 50%. כיוון שנעשה תיקון והיום ההכנסה המזערית היא 47% מינימום, אז עשינו התאמה. דיברנו על השכר הממוצע במשק והשארנו אותו גם כ50%.

הוועדה מאשרת את תקנות הביטוח הלאומי (אמהות).














































4. תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה ( ביטוח למקרה מוות).

אני לא יודעת עד כמה אתם מכירים את חוק נפגעי איבה שלנו, אבל הוא כולו פחות או יותר נסמך על חוק הנכים. באיזה שהוא שלב בשנת 1997 הכניסו לחוק את העניין של האירגון היציג. האירגון היציג הוקם והוכרז. אנחנו פנינו לכל הזכאים לתגמול. הם היו צריכים להודיע לנו תוך 60 ימים, על פי התיקון לחוק, אם הם רוצים להיות חברים באירגון היציג. תקנות שבאו אחרי זה עשו ניכוי מהגימלה לטובת האירגון היציג, ובחוק היתה אפשרות לאירגון לעשות ביטוח חיים. בחוק לנפגעי פעולות איבה יש סעיף שאומר, שהאוצר ישתתף בביטוח למקרי מוות. אנחנו נסמכים פה שוב על תקנות הנכים, שזה פרטנר מאוד קבוע. אותם סכומים נגרעים ומועברים לאירגון היציג.

האוצר מסכים?

האוצר מסכים.

אנחנו שמחים שסוף סוף אנחנו נבוטח.

אני מברך גם על זה.

על כל הנושא של נפגעי פעולות איבה הייתי רוצה שתעשה איזה שהוא דיון, כי יש הרבה מופלים. אנשים שנפגעים בתאונות דרכים או בדברים כאלה, שלא צריכים להיות מוגדרים כנכי צה"ל, ואנשים שמשלמים מחיר בגלל איזה שהוא טרוריסט או רוצח ביהודה ושומרון או בקרית שמונה, פתאום אתה רואה שיש הבדלים עצומים בין התמורה והסיבה שבגללה הם נפגעו. אני מבקש דיון מיוחד בנושא.

חבר הכנסת קרא, תעביר את הדברים שאתה אומר כרגע ליועצת המשפטית, גברת הורן. אם תקבל תשובות שמספקות אותך ותגיעו למשהו אז ודאי שטוב, אבל אם לא, אנחנו נביא את הנושא שהעלית לדיון כאן בוועדה. הוועדה מאשרת את תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (ביטוח למקרה מוות).

הישיבה ננעלה בשעה 10:20