פרוטוקולים/ועדת חינוך/6148



3
ועדת החינוך והתרבות
26.11.02

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6148
ירושלים, כ"ז בכסלו, תשס"ג
2 בדצמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי

פרוטוקול מס' 549
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ג – 26.11.02

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), סעיף 37 – תיקון חוק רשות השידור.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
עוזי אבן

משרד האוצר: אמיר לוי

אברהם נתן - יו"ר
יוסף בראל - מנכ"ל
מוטי לוי - סמנכ"ל
מודי בן צבי
עו"ד ז'אנה קרני - לשכה משפטית

הילה רפפורט - מנכ"לית
פרופ' אלי פולק - יו"ר האגודה

דני מעיין - מנכ"ל

אייל מלובן
יורם חטבי

עו"ד נילי ורקר

עו"ד מירב שיבק
לייזר פלס

אתי בנדלר

יהודית גידלי

חדוה בנקין

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-
הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה
(תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)
סעיף 37 – תיקון חוק רשות השידור

אני פותח את הישיבה.

קודם כול אני מקדם בברכה את היושב ראש החדש של הוועד המנהל, אברהם נתן. הייתה לנו זכות לעבוד יחד בשעה שהוא כיהן כנציב שירות המדינה, ולמען גילוי נאות אני אומר שאנחנו גם ידידים. בהצלחה, ומניסיוני אני יודע שמי שמכהן כיושב ראש רשות השידור צריך גם הרבה ברכות להצלחה, ואל תהא קלה בעיניך ברכת הדיוט כמוני.

הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), סעיף 37 – תיקון חוק רשות השידור.

על פי קביעתה של היועצת המשפטית של הכנסת, אין חובה להניח את הצעת החוק הזו לקריאה שניה ולקריאה שלישית יחד עם הצעת חוק ההסדרים. אנחנו יכולים להחליט שכן, ואנחנו יכולים להחליט שלא, אבל מתוך עיון מוקדם בהצעת החוק נראה לנו שיש עניין אחד שראוי וכדאי להצמיד להצעתחוק ההסדרים, שאני מבין שתובא בשליש הראשון של חודש דצמבר, והוא עניין ההפקות. אגב, הצעת חוק זו כוללת כמה עניינים, ואני מציע להתרכז היום בעניין ההפקות, ואם נגיע לסיכומים, אני אבקש לפצל אותה. יש פרוצדורה של פיצול. עברנו כבר חוויה אחת של פיצול, וגם פה אפשר לפצל, ואם נגיע להסכמה עם הממשלה, אני מבין שגם הממשלה תתמוך בפיצול הזה.

יש עוד שני נושאים הכלולים בהצעת החוק: עניין האגרות – האם לפטור מהצורך לאשר את האגרות ותקציב רשות השידור בוועדת הכספים – והפרדה בין הרדיו לטלוויזיה. אלה שני נושאים כבדים המחייבים דיונים רבים, וברשותך, אני מציע להתרכז בדיונים שלנו היום בעניין ההפקות. מי מוכן להציג את הצעת החוק בעניין ההפקות? בבקשה, מר אמיר לוי, סגן הממונה לענייני תקשורת ולעניינים נוספים.

בהצעה שהממשלה מגישה לאישור הכנסת יש שלושה מרכיבים, ואני אזכיר את שלושתם, אבל אתייחס רק לשלישי: א. הפרדה ניהולית וכספית בין הרדיו לבין הטלוויזיה, כדי לוודא שכל יחידה מתנהלת כמשק סגור; ב. להביא למצב שהאגרות יאושרו רק על ידי הוועד המנהל של הרשות ושר האוצר - בלי ועדת הכספים; ג. והמרכיב השלישי, שהוא המהותי והחשוב ביותר בהצעה, עוסק בסוגיית ההפקות שהרשות עושה.

לפי המצב המשפטי הקיים היום, 30% בלבד מתוך תקציב הטלוויזיה של הרשות אמורים לבוא מבחוץ, ולאור העובדה שמדובר בשידור ציבורי ולאור העובדה שרצינו לעודד פעילות בשוק ההפקות המקומיות בישראל ולייעל את פעילות הרשות על ידי זה שהיא תרכוש הפקות מבחוץ, ובדרך זו תוציא חלק מעובדיה המיותרים, לטענתה – וגם כל מי שמכיר את הרשות יודע זאת – הצענו להביא למצב ש-75% מההפקות של הרשות יירכשו מבחוץ ושלפחות 50% מהן יהיו הפקות מקומיות.

על מנת לא לעשות את זה ביום אחד, הצענו מדרג. הצענו שליעד של 75% יגיעו רק בשנת 2006, כלומר, במהלך ארבע השנים הקרובות יעלה השיעור כלהלן: בשנה הבאה הוא יעלה מ-30% ל-40%, בשנת 2004 - ל-50%, בשנת 2005 - ל-65%, ורק בשנת 2006 – היינו, בעוד ארבע שנים – יגיע ליעד של 75%. המספר הזה לא ננקב סתם כך אלא נגזר מבדיקות שערכנו. בדקנו את תקציב הטלוויזיה, וגם בתיקון המוצע כאן אנחנו מציעים שהרשות תהיה עדיין מחוייבת להפיק את החדשות בעצמה, ולא תרכוש את ההפקות מבחוץ - זאת כדי לשמור על עצמאות מסויימת בהיבט של החדשות – וזה מותיר תקציב מסויים לטובת הפקות שהן הפקות ייחודיות, למשל: משהו בסגנון "עמוד האש", שגם אותן חשבנו שנכון יהיה שהרשות תפיק בעצמה.

כמובן, הנגזרת מזה היא התייעלות שצריך לעשות בכלל ברשות, ולצורך העניין התקיימו דיונים וניתנו לרשות השידור תנאי פרישה משופרים לעומת התנאים הקיימים, ומעבר לזה אנחנו התחייבנו שאם הרשות אכן תוציא מאסה של עובדים – ואני מדבר על מאסה, זאת אומרת, על מאות עובדים, ולא על בודדים – גם ניתן לזה מימון תקציבי מסויים, וזאת כדי לאפשר את השלמת המהלך.

תודה.

אני מבקש לשאול שאלה. אמרת שאתה רוצה להפריד בין הרדיו לטלוויזיה. האם התקנה הזו כוללת גם את שידורי הרדיו וגם את שידורי הטלוויזיה?

אתה מתייחס להפקות מקור?

כן.

לא, זה חל רק על הטלוויזיה.

צריך יהיה לכתוב את זה בחוק.

זאת אומרת, כשאנחנו מדברים על הגדלת אחוז ההפקות החיצוניות, אנחנו מדברים רק על הטלוויזיה.

כן, וזה כתוב. חבר הכנסת אבן, תקרא את סעיף קטן (4)(ג), האומר ש-75% מסך התקציב של הרשות המיועד לשידורי הטלוויזיה יופנה לרכישת הפקות חיצוניות.

תודה. נעבור לרשות השידור. בבקשה.

אני אפתח בשאלה למשרד האוצר.

ההצעה הזאת מתואמת עם רשות השידור?

לא בנוסח כפי שהוגש. רשות השידור מסכימה באופן עקרוני להגדיל את הפקות המקור החיצוניות ב-5% כל שנה. מה ההגיון העומד מאחורי זה? הלא ברגע שאתה אומר שיש להוציא החוצה הפקות מקור, אתה אומר שיש לפטר עובדים. יש תהליך מסויים של פיטורי עובדים ויש גם נזק מסויים שנגרם כאשר אתה אומר לעובדים: תפסיקו היום לעבוד אצלי, תלכו החוצה. אם עושים את זה בהדרגה - - -

אתה היית נציב שירות המדינה ואתה יודע איך מפטרים.

כיוון שאני הייתי נציב שירות המדינה וכיוון שאני יודע שזה תהליך קשה, אני אומר שצמצום כוח האדם ב-5% לשנה הוא צמצום כבד, אבל עדיין אפשרי. צמצום מעבר לזה ייכתב, אבל הוא לא סביר. לכן, ההצעה שלנו היא להביא את זה לתחום סביר. אנחנו בעד העניין הזה, אבל צריך גם לבצע אותו בהליך מסויים. לכן, ההצעה שלנו היא: 5% מדי שנה.

למשך כמה שנים?

למשך שלוש-ארבע שנים. כשנגיע ל-50%, בעוד כשלוש שנים, נבחן את זה, אבל לא לעשות את זה בצורה כזאת, כי זה יגרום לאי סדר, זה יגרום להשבתה, לסכסוך, וזה מה שאנחנו לא רוצים. אנחנו לא רוצים לפגוע במערכת.

תודה. לפני שאני מוסר את רשות הדיבור למנכ"ל רשות הדיבור, שאלה לחבר הכנסת אבן.

רשות השידור היא לא ארגון צעיר, ויש קצב פרישה. מה קצב הפרישה השנתי אצלכם?

באופן כללי קצב הפרישה בשירות הציבורי - - -

לא, אני שואל על רשות השידור.

בשנה הזו ובשתיים-שלוש השנים הקרובות – מעבר לזה השיעור יהיה יותר גבוה – פורשים מדי שנה 30 -35 עובדים בממוצע.

איזה אחוז זה מתוך עובדי הרשות?

אם אני מדבר על העובדים הקבועים ברשות – לא על הפרילנסרים למיניהם והחוזים – יש היום כ-1,700 עובדים, לאחר שפרשו כ-100 עובדים - - -

ובעוד שנתיים-שלוש כמה זה יהיה?

אנחנו עושים את זה בשיטות שונות. אנחנו מצמצמים את כוח האדם. במשך החודשים האחרונים פוטרו מהעבודה ברשות השידור כ-115 איש. 19 מקרים נמצאים בבתי דין לעבודה. כל מקרה הולך לבית דין לעבודה. אפילו פרילנסר, שהוא עובד חד פעמי, אבל עבד כחד פעמי אחת לשבוע במשך חודשים או שנים, רואה את עצמו כקבוע. יש לנו בעיות קשות מאוד בבתי דין לעבודה.

מה שיעור הפורשים פרישה טבעית?

שיעור הפרישה הטבעית הוא 1% עד 1.5%-2%.

אבל מה הגיל הממוצע של העובדים שלכם?

40-42 בממוצע. בטלוויזיה הגיל הממוצע הרבה יותר צעיר, וברדיו – יותר מבוגר. בממוצע יש הבדל של 5-6 שנים.

ראשית, מבחינת צמצום כוח אדם, אני חושב שלראשונה מאז נקבע שיא כוח אדם ברשות השידור – זה היה בתקופתו של נציב שירות המדינה דאז, אברהם נתן, שנמצא אתנו כאן היום – השנה אנחנו כנראה נעמוד בשיא כוח האדם של 1,570 עובדים. את כל ההעסקה הנוספת שהייתה - באמצעות פרילנסרים, בצורות שונות ומשונות שדובר בהן ושקשה למנות אותן - אנחנו מכניסים לשיטת העסקה אחידה, ונדמה לי שנגיע לראשונה למספר בדוק וקיים וקבוע, ולא מוסיפים כוח אדם. לכן, ירשה לי מר אמיר לוי מהאוצר לומר שההתייעלות כאן נעשתה ללא סיוע רב מהאוצר. אני חושב שעשינו זאת בכוחות עצמנו, וכך היינו צריכים לעשות. נאמר לי מתחילת השנה שהאוצר לא יכול לעזור בכסף. השר בעצמו אמר: בפעם הראשונה הקופה ריקה לחלוטין, אל תבקשו מאתנו כסף.

לגופו של עניין, הניסוח של הצעת החוק הוא ניסוח לא נכון. נאמר כאן שצריך להקדיש אחוז וכזה מתקציב הטלוויזיה וכולי, וצריך קודם כול לתקן את הנוסח ולכתוב: מתקציב ההפקות בטלוויזיה. תקציב הפקת התכניות בטלוויזיה הוא כ-10% מתקציב הטלוויזיה. היתר – הוצאות קשוחות, קשוחות מאוד.

כמו מה?

כמו שכר עובדים, אולפנים.

זה כלול בתקציב הפקה.

לא, שכר עבודה זה לא תקציב הפקה. תקציב הפקה הוא תקציב פעולות, והוא מוקדש רק להפקה. הוא לא כולל שכר עובדים מן המניין, הוצאות על אולפנים, שכר טכנאים וצלמים וכל הצוות הגדול הזה. לכן אם באים ולוקחים 40% מכל התקציב הזה, זאת אומרת, שמביאים בחשבון שמפטרים גם את העובדים. אנחנו מקדישים היום - - -

ודאי. ההצעה של האוצר היא - - -

- לפטר עובדים. צריך לקרוא לזה: פיטורי עובדים.

אם כן, בואו נקרא לזה פיטורים.

כן, הוא אומר את זה.

אז שלא יגיד: להקדיש אחוז מהתקציב להפקות מקוריות, אלא שיגיד: תפטרו 40%-50% מהעובדים.

לא, אני מבקש שלא תציגו את ההצעה בצורה מעוותת. יש סעיף - - -

אני מצטער, זאת המשמעות המעשית של ההטבה הזאת. היום קשה מאוד בארץ לפטר עובד. בדיונים פתוחים שקיימנו עם אנשי האוצר, כששמעו שפיטרנו 115 עובדים, אמרו: אצלכם, בשירות הציבורי, פיטרתם מעל 100 איש? זה דבר - - -

קבועים?

כן, קבועים. פיטרנו והפסקנו חוזים. אין מנוס.

אני יודע שהפסקת חוזים, אני גם מקבל מכתבים.

ותמשיך לקבל, כי נמשיך להפסיק חוזים. אין מנוס.

קיבלתם הגנה מלאה.

אנחנו חייבים לכבד חוק. חוק התקציב קבע, ורשות השידור החליטה לפטר 200 תקנים, ונעשה זאת. זה לא קל, זה לא עניין של יום אחד.

כתוב כאן "בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), 75% לפחות מסך התקציב של הרשות המיועד לשידורי טלוויזיה...".

זו טעות. צריך לתקן ולכתוב: מתקציב ההפקות.

- מתקציב הפקת התכניות בטלוויזיה.

טעות – זה לא.

אבל יש הגדרה היום בחוק. החוק מגדיר ואומר שהרשות צריכה להקצות 30% מהתקציב המיועד ישירות להפקות - - -

מתי עמדתם בזה בעשר השנים האחרונות? - - -

תירגע, אל תרים את הקול. אנחנו לא בבית כאן.

רבותיי, אתם תקבלו את הבמה.

זה מה שכתוב בחוק. סעיף 44ג(א) לחוק מגדיר ואומר שהרשות צריכה להקצות 30% מתקציב הרשות, המיועד ישירות להפקות, להפקות מקומיות קנויות ולרכישה של שירותי הפקה ואמנות מחוץ לרשות או ממי שאינו נמנה עם עובדי הרשות. זאת ההגדרה היום. היושב ראש הציג את נכונות הרשות להעלות בכל שנה ב-5% מאותם 30%, דהיינו, בשנת 2003 - - -

כדי שנבין את ההבדלים מבחינה כספית, מה סך תקציב הרשות המיועד לשידורי טלוויזיה?

תקציב הטלוויזיה בשנת 2002 עומד על כ-320 מיליון ₪.

לטלוויזיה?

לטלוויזיה בלבד.

ומתוך זה מה התקציב המיועד להפקות?

45 מיליון ₪.

איך הגעת ל-320 מיליון ₪?

יש גם מחלוקת מה תקציב הטלוויזיה?

בוודאי. הצעת התקציב היא 900 מיליון ₪.

אולי הממשלה תעשה סדר בתוכה?

תקציב הטלוויזיה, ערוץ 1 – 320 מיליון שקל בשנת 2002.

מה המקור שלך לעניין זה?

ספר התקציב של רשות השידור.

יש על זה חילוקי דעות?

כן, בהחלט. ויש 200 מיליון שקל לרדיו. לזה אתם מסכימים?

לא.

אני חושב שאתה לא עשית שיעורי בית.

מר אמיר לוי, למה שיהיו חילוקי דעות בינינו על הנתונים האלה?

כי אני מחזיק בידי את החוברת, ואני קורא מתוכה: טלוויזיה בעברית – 337 מיליון ₪.

זה לשנה הבאה.

אנחנו מדברים על תקציב הטלוויזיה בעברית - - -

עתודות, העברות ורזרבות – אתה לא כולל אותן בטלוויזיה, אבל מן הסתם הן מיועדות לטלוויזיה – 100 מיליון ₪.

איך הן מיועדות לטלוויזיה?

מימון גירעון בתקציב 2001 ו-2002 - - -

אני לא מבין, אתם מחזיקים בידיכם את אותו עמוד בספר התקציב ואתם לא יכולים לקרוא את אותו הדבר?

ערוץ 3, המזרח התיכון - - -

כיוון שאין בידי החוברת, אני אשמח אם תקרא את המספרים.

אני מבקש לצלם את העמוד הזה בספר התקציב ולהפיץ אותו בינינו.

אני קורא מהצעת התקציב של שנת 2003. אני מדבר כרגע רק על התקציב הישיר, מה שאושר בוועד המנהל לפני כעשרה ימים: טלוויזיה בעברית – 337 מיליון שקל.

אתה מדבר על 2003, ואני מדבר על 2002.

זה לא משנה, הצעת החוק מדברת על 2003. עתודות, העברות ורזרבות – 93 מיליון שקל. חלק מזה הולך בסופו של דבר לתקציב הטלוויזיה, גם אם כרגע זה מופיע במסגרת עתודות, העברות ורזרבות. כשאתה מפריש עובד טלוויזיה ואתה משלם לו, זה חלק מהשכר שלו. אפשר לקרוא לזה "עתודה", אבל בסוף זה הולך לשם.

זה מה שהזכרת כתמיכה לצמצום סגל העובדים?

לא. זה כמו בתקציב המדינה. כשיש, למשל, 3% רזרבה לשכר ורזרבה לקניות, אנחנו דורשים מכל רשות – לא רק מרשות השידור – לשים גם לעצמה רזרבה. תהיה התייקרות, השכר של העובדים יעלה, הרזרבות יילכו לשם. האם זה חלק מהטלוויזיה או לא?

זה רק מפליא אותי שזה 100 מיליון שקל מתוך 320 מיליון שקל.

לא, 100 מיליון מתוך כל ה-900 מיליון.

עכשיו יש סעיף של מימון גירעון בתקציב 2001 ו-2002. הגירעון הזה לא נוצר כתוצאה - - -

- - -

ערוץ 33, המזרח התיכון – למיטב ידיעתי, מדובר בערוץ טלוויזיה, ולא בערוץ רדיו – עוד 80 מיליון שקל.

אבל זו החלטת ממשלה לשדר בערבית.

אבל זו טלוויזיה.

זה לא קשור לערוץ 1.

זה לא קשור להפקות מקור. אתה מטעה אותם.

- - -

רבותיי, אני רוצה שחבר הכנסת אבן ואני נבין את העובדות. התקציב של ערוץ 1 לשנת 2003 הוא 337 מיליון ₪. יש עוד עתודה כללית של 90 מיליון ₪, שמיועדת למימון התייקרויות והוצאות בלתי צפויות, יש עוד סעיף של מימון גירעון בתקציב משנים קודמות - 34 מיליון שקל, ויש תקציב של 80 מיליון שקל לערוץ המזרח התיכון. אלה העובדות. כל אחד יכול לעשות פרשנות. לעניות דעתי, התקציב הרלוונטי הוא 337 מיליון שקל. כל היתר לא רלוונטי לעניין שלנו, כי אנחנו מדברים על התקציב האמיתי שממנו פועלת רשות השידור. עד היום יש חובה מסויימת על פי החוק, ובאה הממשלה ומציעה להגדיל.

רבותיי, המסמך שצילמנו ושחילקנו כרגע הוא עמוד 12 מתוך הצעת התקציב ל-2003. הצעת התקציב אושרה?

רק בוועד המנהל.

אם כן, זה עמוד 12 מתוך הצעת התקציב שאושרה על ידי הוועד המנהל של רשות השידור.

בשנה שעברה, למשל, הטלוויזיה בערבית הייתה חלק משידורי הטלוויזיה. עכשיו העבירו אותה לערוץ 3 – המזרח התיכון, אין יותר טלוויזיה בערבית.

זו החלטת ממשלה.

לא אמרתי שלא. אתם פועלים בסדר גמור. אני רק מסביר למה זה לא 337 מיליון ₪, אלא 337 מיליון ₪ פלוס 80 מיליון ₪, כי בשנה שעברה הטלוויזיה בערבית הייתה בתוך ערוץ 1, והיום זה שידור טלוויזיה. אבל זה לא משנה כרגע.

מר אייל מלובן, רצית להעיר משהו? בבקשה.

מבחינת התוכן אנחנו מתייחסים לכל שלושת הערוצים באותו אופן, כי אנשים מערוץ 1 נותנים את השירותים לערוץ 33 - - -

אנחנו מדברים על ערוץ המזרח התיכון.

לגבי הערוץ בערבית, בעבר עשינו כל מיני סדרות נפלאות, שצולמו עוד בטלעד, וחברינו עבדו ביצירות שנעשו בערבית ושהיום כמעט שלא רואים אותן בכלל על המסך.

ולכן, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת להתייחס לכלל השידורים, ולא להפריד ולדון עכשיו האם לשידור מוסיקלי הולכים מיליון שקלים, ולערוץ שידורי הדת במוצאי שבת הולכים 2 מיליון שקלים. נסתכל על כל מכלול השידורים הכללי שרשות השידור, תחת ידיהם של שני החברים הנכבדים, משדרת בו, ולא ניכנס עכשיו לשאלה אם זה בערבית, באמהרית או בכל שפה אחרת.

מר בראל, מדוע לא להביא בחשבון גם את נושא ערוץ 3, המזרח התיכון, שאני מבין שהוא כולל גם את ערוץ 33 - - -

שני הערוצים האלה נקראים אצלנו מדיום אחד, כיוון שמדובר בסכום כסף מינימלי. הם משדרים פעמיים 24 שעות ליום - 48 שעות - בתקציב שהוא בקושי תקציב של שעה וחצי שידור בערוץ 1. לכן, ההפקה שם היא בעיקר אולפנית – אולפן אחד פתוח, ועושים את התכניות ומשדרים. ההפקה היקרה היא בערוץ 1. ערוץ 1 הוא הגוף המפיק טלוויזיה בתוך רשות השידור. היתר הם או אולפנים פתוחים או - - -

ואי אפשר להגדיר גם בערוץ הזה אחוז של הפקות?

הכל מוגדר. יש שכר ויש הפקות. תקציב הפעולות שלו אינו עובר את ה-8-9 מיליון ₪. אם תוסיף אותם לערוץ 1, זה בכל זאת לא ישנה בהרבה.

אנחנו ביוזמתנו הגדלנו את תקציב הפקות המקור ב-50% - - -

איזה חלק מן התקציב בסך 300 מיליון שקל ומשהו היה להפקות? שמעתי בעניין זה שני מספרים.

כן, מה תקציב ההפקות מתוך אותם 336 מיליון שקל?

אם תיקח את תקציב ההפקות – בלי החדשות, רק תכניות, כי תקציב הפקת החדשות הוא תקציב נפרד - - -

כמה הוא מתוך ה-336 מיליון ₪?

הוא גדול מאוד. מתוך ה-320 מיליון הוא מהווה כ-170 מיליון ₪ בחישוב מלא.

חדשות וספורט. זו אותה חטיבה.

זה החלק הכי יקר, כי מעורבים בו הרבה אמצעים, הרבה חוזים, הרבה סוכנויות, הרבה זכויות לספורט. זכויות ספורט בלבד הן מעל ל-32-33 מיליון שקל.

קח את החצי שנותר. כמה מזה הפקות?

תקציב הפעולות של החצי שנותר הוא כ-35%.

כלומר, כ-60 מיליון שקל?

כ-35% מ-160 מיליון ₪, היינו, כ-55 מיליון ₪.

כלומר, תקציב ההפקות היום הוא כ-55 מיליון ₪, ולכאורה, על פי החוק הקיים היום, מתוך זה הייתם חייבים להוציא 30% החוצה.

שליש.

ועל זה אתם אומרים שאתם מוכנים להגדיל כל שנה ב-5%.

אני רק רוצה להציג מה יקרה אם ההגדרה תהיה אחרת ונגיע ל-75%. אם התקציב הוא 337 מיליון ₪ - בערוץ 1, אני מדגיש – ונגיע למצב שנצטרך להוציא החוצה 75% מזה, זאת אומרת, 252 מיליון ₪, יישארו לרשות 85 מיליון ₪ כדי לקיים גם את שידורי החדשות, הספורט וההוצאות הקבועות, ההוצאה לבזק להפעלת המשדרים - - -

- - -

לפי ההגדרה, תקציב השידורים בטלוויזיה זה כלל התקציב.

אני מבין שזה למעט תקציב החדשות.

לא. מכל תקציבם שהולך לטלוויזיה.

הוא אומר: יש לך 2 שקלים, תפיק בהם מה שאתה רוצה.

מר אמיר לוי, מה שהוא אומר לך כרגע הוא שאם אתה לוקח, לגרסתך, 75% מערוץ 1, אין לך חדשות וספורט, כי רק זה לוקח 50%.

חדשות לוקחות 50%?

כן, חדשות וספורט – מעל ל-50%.

אולי גם את זה צריך להוציא החוצה. בערוץ 2 זה יותר זול.

אדוני היושב ראש, העניין הוא שהאוצר רוצה לנהל את רשות השידור. אין לי בעיה, רק שהוא יקח את האחריות.

פוליטיקה – בוועדות אחרות. אנחנו פה מדברים עניינית.

סך תקציב החדשות – כשעשינו את זה, הסתכלנו על תקציב 2002 – 67 מיליון שקל.

אבל יתר העלויות הן של טכנאים, שירותי הפקה - - -

אגיד לכם מה מפריע.

אני מתבלבל בין המספרים שמוסרים פה.

יושבים כאן שני נציגים של הממשלה, של הרשות המבצעת, ומבלבלים את הוועדה בנתונים. זה מאוד מקשה עלינו שאין פה איזו שהיא הסכמה לגבי הצגת הנתונים. אנחנו יושבים כבר חצי שעה - - -

נקודת המוצא היא שאין בינינו הסכמה - - -

אני רוצה להבין, יש חלק מן הצוות של ערוץ 1 שעוסק רק בהפקת חדשות, ולא עושה שום דבר אחר?

ודאי. אתן לך דוגמה. תקציב החדשות קיים בשלושה תחומים שונים. תחום המוגדר כחדשות, שאתה תראה אותו בסעיף החדשות, הוא שכר והפרשות וזכויות ספורט וסוכנויות וכולי. זה חלק אחד. חלק שני קיים בהנדסה. יש תקציב הנדסה – האולפנים, הטכנאים וכולי שמשרתים את החדשות. והחלק השלישי, שירותי הפקה, שכוללים את התפאורנים והגרפיקאים - - -

והם מועסקים פול טיים ג'וב, כל יום, בהפקה של החדשות?

כן. מתוך 20 צוותי צילום, 12 עד 13 מועסקים בחדשות בעברית – על פני כל הארץ, בפול טיים ג'וב. ברגע ששיבצת אותו צוות לחדשות, אתה לא יכול לקחת אותו למקום אחר, כי אם שלחת אותו למקום כלשהו, אתה לא יודע מתי תהיה הפעם הבאה, ויש לו העובדים שלו, הניידות שלו. כך נהוג בכל העולם, לא רק אצלנו.

שאלה ישירה: אילו היו מנסחים את החוק כך שתקציב החדשות היה נפרד, הייתם מקבלים את הצעת התיקון של הממשלה?

כן. הוא אומר לך: אני מוכן להגדיל את תקציב ההפקות.

הפקות התכניות, אני מסכים.

לא הפקות, אלא מסך כל התקציב.

האינטרס הטהור שלי שמנכ"ל רשות השידור ושל מר אברהם נתן הוא להגדיל את ההפקה המקורית. כל שקל שחוסכים מאדם שמפוטר – אחרת, לא היינו שוברים את הראש ומפטרים – אנחנו רוצים להפנות לפעולות.

אני שאלתי שאלה מאוד ספציפית. אילו ניכו את תקציב החדשות מתקציב הפעולות של הטלוויזיה, הייתם מוכנים להסכים להצעה כפי שהוגשה על ידי האוצר?

מתקציב הפעולות של התכניות – כן.

הוא מדבר אתך על הקצב. הוא אומר: אני מוכן ללכת אתך בדרך, רק תלך אתי בקצב של פיטורי העובדים, כי הגדלת הפקות פירושה פיטורי עובדים.

אבל, אדוני היושב ראש, אני אמרתי, בואו נוציא את החדשות מן המשחק ונדבר עכשיו על הכל, חוץ מהחדשות.

מתוך 330 מיליון ₪ הורדנו 170 מיליון לחדשות וספורט, נשארו 160 מיליון שקל. אמרת שמתוך 160 מיליון שקל כ-55 מיליון שקל הולכים להפקות. נשארו 105 מיליון שקל. מה הם 105 מיליון השקלים האלה?

שכר עובדים, שכירת אמצעים מחוץ לטלוויזיה. אם תבדוק, תמצא שרוב הכסף הזה יצא החוצה. אנחנו משלמים לבזק,לוויין וכולי.

אבל, מר בראל, ככל שאתה מגדיל את תקציב ההפקות, אתה יכול להקטין את תקציב המשכורות, כי אתה תפטר עובדים.

תגיד אחרת: אם אתה מקטין את תקציב המשכורות, אתה יכול להגדיל את תקציב ההפקות. וזה מה שאנחנו עושים.

תודה.

רשות הדיבור עכשיו ליוצרים. בבקשה, מר יורם חטבי.

אני אדבר אולי ברמה התיאורטית יותר, וחברי ידבר על מספרים, על תכנון הפקות, כי זו אחת ההתמחויות שלו.

אני רוצה להקדים ולומר שאנחנו סמוכים ובטוחים שהאנשים המכובדים שאנחנו מכירים ועובדים אתם עושים כל שביכולתם – ואני לא אומר את זה מן הפה ולחוץ – על מנת שרשות השידור בכלל, וערוץ 1 בפרט, יפרחו ויגדלו ויתעצמו, והדברים שאני אומר עכשיו, שהם אולי דברים קשים, אינם מכוונים אישית לאנשים שיושבים כאן.

אולי אתחיל מזה שבחוק רשות השידור יש עדיין קנס שנקוב בלירות – 3,000 לירות קנס. זה מראה מתי מישהו פתח את החוק הזה לאחרונה ועדכן אותו.

לגופו של עניין, אנחנו מגיעים אליך, כבוד היושב ראש, אחרי סאגה ארוכה ארוכה של ועדות כספים, של ועדות בדיקה שראשי ממשלה זימנו, של דו"ח גינזבורג, רואה חשבון חוקר מטעם המליאה. פרק של 50 דקות דרמה ברשות השידור, "דום לב", עלותו 179,000 דולר. בערוץ 2 נאותות ההפקה - הזכיינים היו רוצים לשפוך עלינו רותחין - קבעה שעלותה של סופר דרמה היא בין 100,000 ל-130,000 דולר ל-50 דקות.

אני אומר דבר אחד פשוט - זה לא קשור לאנשים הנכבדים האלה וזה לא קשור אלינו, זה קשור אליכם, אנשי הציבור, וקשור לציבור - זה כסף ציבורי, והכסף הציבורי צריך להיות מנוהל בצורה הנכונה ביותר.

אין ויכוח. כל הוויכוח הוא על הקצב ועל האחוזים. אין ויכוח על התהליך.

לכן, הצעת האוצר שאומרת שצריך להוציא דברים החוצה היא ברכה לציבור ומייעלת את השימוש בכספי ציבור. זה דבר ראשון.

במשך חודשיים אנחנו מחכים לתכנית בליל שבת. הוצאנו אותה להפקה בחוץ, עם מיטב הכסף. חודשיים לא מצליחים לעשות אותה.

למה?

בגלל הנאותות של ההפקה. אנחנו פסלנו את האיכות. זה לא הולך.

אולי זו דוגמה שבגללה צריך לפסול את כל החוק הזה, אבל בכל זאת אנסה להמשיך בדבריי.

דבר נוסף. קראנו את כל הדו"חות שהוגשו עד עכשיו. הרשות איבדה את זכות הקיום שלה. לצערנו, יש הרבה אנשים שהיו שמחים לנצל את זה ולמחוק אותה לגמרי, כמו שר האוצר בכבודו ובעצמו, שאנחנו נפגשנו אתו, ולזכותו ייאמר שהוא אמר את זה בצורה ישירה. הוא אמר: מה אתם צריכים את ערוץ 1? יש לכם ערוץ 2 והכבלים. אני יכול להעיד על זה בבית משפט, במכונת אמת של השב"כ השבדי. כך הוא אמר. אנחנו מכירים את עמדתו, והוא מכיר את עמדתנו.

ההצעה הזאת של האוצר, באופן מפתיע, מחייבת את הרשות – ונציג האוצר אמר את זה בגלוי - להפנות תקציבים להפקות, ועכשיו נשאלת השאלה מאיפה. הרי צריכים לפטר עובדים כדי להעביר כספים להפקות, ואנו תקווה שההצעה הזאת תחשק גם את האוצר וגם את הרשות ותחייב להתחיל בתכנית הרפורמה המיוחלת הזאת ולהקצות משאבים וכספים מהאוצר. זאת אומרת, אנחנו רואים את ההצעה הזאת כמחייבת גם מבחינת האוצר, לא רק מבחינת הרשות. אם האוצר לא יעמוד בחלקו - - -

זה לא מה שכתוב בחוק.

אז אולי צריך להוסיף את זה לחוק.

אתה מאמין שבחוק ההסדרים יגישו חוק כדי שאני אחייב את הממשלה להוציא כספים?

אני אומר שהמצב הזה הוא תקין. קודם כול שנגיע למצב שרשות השידור תגיד: חוקקו חוק שמחייב אותי לעשות את זה.

תודה. בבקשה, מר אייל מלובן.

לי מאוד קשה פה יחסית ליורם חטבי, כי חצי מהנוכחים כאן הם משפחה שלי. עם בראל בכלל קשה לי לריב. אדוני היושב ראש, אתה דיברת על גילוי נאות, ומבחינתי זה הגילוי הנאות. יושב פה יאיר שטרן והוא יגיד לך.

הרי בכל הדו"חות שהונחו לפני תקופת בראל אנחנו קוראים ש-75% מתקציב רשות השידור הולכים למשכורות. אני בא ואומר, לא 75%, 60%. מי שכתב את הדו"ח טעה בעניין זה.

45%.

הדו"ח מדבר על 80%.

אני מדבר על 60%, ומר בראל - על 50%. אם מתוך תקציב של 336 מיליון שקל 50% הולכים רק למשכורות, ועוד 170 מיליון שקל הולכים לחדשות וספורט, איפה 55 מיליון שקל של הפקות חיצוניות? הכסף נגמר.

אתה סופר פעמיים.

אתם סופרים פעמיים. אם הסכום הכולל של תקציב רשות השידור הוא 336 מיליון שקל, ומזה 50% הולכים למשכורות, כפי שאמר המנכ"ל, הרי נשארו 150 מיליון שקל, ומזה צריך להפנות עוד 170 מיליון שקל לחדשות וספורט.

לא, אתה מעוות מספרים.

אני אגיד לך למה אני רוצה להגיע. 170 מיליון שקל הולכים לחדשות וספורט, 55 מיליון שקל הולכים להפקות מקור, והיושב ראש שאל אותו לאן הולכת יתרת הכסף, והוא אמר: היתרה הולכת למשכורות. אבל אם 50% מתוך ה-336 מיליון ₪ הולכים למשכורות, כפי שאמר כאן מר בראל, יש פה יותר - - -

אותם 170 מיליון שקל של החדשות כוללים לא רק משכורות.

כדורסל עולה לו והחדשות עולות לו והזכויות עולות לו.

- - -

אני מאוד מצטער, יש פה משהו שלא מסתדר אצלי בחשבון.

אצלי זה מסתדר. מתוך ה-330 מיליון ₪ 50% הולכים למשכורות. לגבי 50% הנותרים, אומר לך מה הבנתי מתוך הדיון הזה: 55 מיליון ₪ הולכים להפקות, כ-30 מיליון ₪ הולכים לזכויות שידורי ספורט, ועוד 75 מיליון ₪ הולכים לרכישת אמצעים, לתשלום עבור זכויות יוצרים, שכירת פרילנסרים, הפקת שידור, תשלום לבזק על המשדרים וכולי. כ-15% מתקציב הטלוויזיה החינוכית משולמים לבזק על האנטנות שלהם. זה בגדול. הרי בחוק לא יהיו כתובים מספרים.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להמשיך הלאה. יש ערבוב של תקציבים שעוברים מפה לשם. בואו נבדוק כמה עולה הפקה. אמר כאן המנכ"ל שהוא רוצה לעשות הפקה חיצונית ביום שישי. בואו נפרט כמה עולה לו הפקה חיצונית ביום שישי. עולה לו המפיק החיצוני שהציע לו את ההפקה הזאת, שבמקרה קוראים לה יהורם גאון, ובסך הכל אנחנו מתפארים ומתגאים מאוד בהפקות של אותם מפיקים. התקציב המשוקלל של הפקה בחוץ, נכון להיום, עדיין זול יותר מהתקציב של הפקה IN HOUSE.

לא נכון.

ואני מוכן להוכיח לכם את זה.

התכנית הזאת עולה לי פי שניים מבחינה תקציבית.

כבוד המנכ"ל, אני מוכן להוכיח את מה שאני אומר, כי האנשים אצלו בבית, כשהוא בא למשמרת, הוא רושם את שעותיו - - -

הכל כתוב בדו"ח גינזבורג.

אני אקצר לך את הדרך. בעניין הזה אני חולק עליהם ותומך בך.

כי אדם שבא לשם רושם משמרת 23 ו-24 שעות, ובואו נראה את הדו"חות בפועל - - -

לפי דעתי – ואני אומר את זה גם לחבר הכנסת עוזי אבן – זו צריכה להיות הנחת היסוד שלנו. אין ספק שהפקה בחוץ היא יעילה יותר. אלא מה? הואיל ומדובר בשידור ציבורי, אנחנו לא בוחנים הפקות רק על פי יעילות כספית. זה חלק מהעניין. לו היו מוציאים תכנית כמו "עמוד האש" להפקה חיצונית, בהחלט יכול להיות שלא הייתה מתקבלת אותה איכות ולא הייתה מושקעת אותה השקעה של רשות שידור שלא עושה את השיקול הכלכלי. יש הפקות שבהן לא צריכים לעשות את השיקול הכלכלי, אלא צריך לעשות את השיקול האיכותי, את השיקול הערכי, את השיקול של מה שחוק רשות השידור מחייב את רשות השידור למסור לציבור. זה חלק מהעניין. ולכן, גם האוצר לא מציע להעביר 100%.

ודאי שלא.

הוויכוח יכול להיות אם להעביר 75%, 50% וכדומה. ברור שיש נכסי צאן ברזל תרבותיים, איכותיים, שלדעתי, לעולם לא יוכלו להיות בחוץ, כי המפיק בחוץ שצריך לקחת לשונאי יכול לקחת לשונאי ברמה כזאת, ויכול לקחת לשונאי ברמה אחרת, וכשהוא צריך לקחת תסריטאי, הוא לוקח תסריטאי ברמה הזאת, ולא ברמה אחרת. וכיוון שהם תמיד לוקחים את הזול ביותר, אתה מקבל איכות בהתאם.

אדוני היושב ראש, הבעיה כרגע היא לא שהרשות לא מסוגלת או לא נועדה להפיק הפקות כאלה. חס וחלילה. הלוואי שהיו עושים הרבה תכניות כמו "עמוד האש".

רבותיי, בואו נמקד את הדיון. יש כאן הסכמה ברורה שצריכים להגדיל את החלק של ההפקות. הדבר הזה ברור. הוויכוח כרגע הוא מה בסיס התקציב שממנו אנחנו הולכים להגדיל, מה ההגדרה שלו, ושנית, מה הקצב ומה האחוז לכל שנה.

אני חושב שאת הפתרון שהצעתי לכם הייתם צריכים לתפוס בשתי ידיים.

מה הפתרון שאתה מציע?

הצעתי שיעמדו ביעדים שמוכתבים על ידי משרד האוצר, בתנאי שמדובר על תקציב שאינו כולל את תקציב החדשות.

בעיניי, זה בעייתי, ואני אסביר גם למה. אנחנו רשות ממלכתית ואנחנו מתנהלים לפי חוק. ההגדרה שלנו מופיעה בחוק רשות השידור. מה שאתה מציע עכשיו זה לתקן את חוק רשות השידור.

זה מה שמונח פה.

התיקון שאתה מציע הוא תיקון דרסטי. אם באים מנכ"ל ויושב ראש רשות השידור ואומרים לך מראש שהם מסכימים לבצע תיקון, אתה צריך, לפי דעתי - - -

- לקבל את עמדתך.

לא לקבל את עמדתי, אבל להקשיב, כי אני אומר לך מה אני יכול לבצע.

אני עניתי לך. תעשה את החשבון לפני שאתה עונה לי.

מה שחבר הכנסת אבן רומז לך הוא שמה שהוא מציע עולה בקנה אחד עם מה שאתה אומר. כך אני מבין. תקשיב למה שאומר לך אדם שיש לו שם של מדען דגול.

אני אסביר. האוצר אומר, 10% לשנה, והם אומרים, 5% לשנה. אם אתה מוריד חצי מהתקציב, כי מדובר בחדשות, אתה מגיע למה - - -

לא, הם מדברים על 5% לא מהבסיס שלנו, לא מכלל שידורי הטלוויזיה, אלא ממשהו שהוא כמעט קבוצה ריקה, ממה שהולך להפקות - - -

דבר במספרים.

דובר על 340 מיליון שקל.

פחות 170 מיליון שקל.

צריך להפחית את הסכום שהולך לשכר, שמסתכם בכמה, מר לוי?

אנחנו מדברים על אותם 50 מיליון ₪ שהם תקציב הפעולות. אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים כל שנה - - -

תוריד זכויות ספורט, תוריד שכר - - -

לא, הוא מטעה אותך. 50 מיליון שקל הם תקציב הפעולות של התכניות.

מר בראל, אל תגיד "מטעה". זה לא מנומס.

- - -

זה התקציב המיועד להפקות היום?

- - -

כרגע הם מפרידים בחישוב בין תקציב הפקות לשכר. הרי שכר הוא חלק בלתי נפרד מההפקות. 130,000 דולר בערוץ 2 כוללים שכר של כל מי שעובד בהפקות.

רבותיי, יש לי הצעה. הרי יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת, שנחפור מאוד מאוד לעומק ונבקש פירוט של כל התקציבים.

ניתן לכם הכל.

ואפשרות אחרת, לקצר דרך ולנסות להגיע להבנות כלשהן. אני מבין שהאוצר מציע להגדיל כל שנה, בחמש השנים הקרובות - - -

קודם כול אנחנו מדברים על בסיס שידורי הטלוויזיה.

אבל יש לי בעיה עם עמדת האוצר. לנו הייתה פגישה עם השר הממונה על רשות השידור. ישבנו בלשכת ראש הממשלה אתה, מר אמיר לוי, ואני ומנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה וקיימנו דיון על הנושא הזה והגענו לעמדה אחידה, ואתה לא מציג כאן את העמדה שאליה הגענו.

אנחנו לא הגענו לעמדה משותפת.

הנה העמדה.

יש לי הפרוטוקול עם הסיכום. אתה מציג פה עמדה כאילו הממשלה לא יודעת מה שהיא אומרת.

יש החלטת ממשלה.

סלח לי, לפני שבוע – עשרה ימים ישבנו כדי להגיע לפה עם עמדה מוסכמת, ובעניין זה יצא פרוטוקול מלשכת ראש הממשלה, וזה מפריע לי מאוד שהממשלה לא מדברת בקול אחד.

כפי שאני רואה, זה פרוטוקול של פגישה שהתקיימה במזכירות הממשלה ב-12 בנובמבר. נכחו: גדעון סער – מזכיר הממשלה, אביגדור יצחקי – מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסף בראל, אברהם נתן, מוטי לוי, אורן גלעד ממשרד האוצר – לא אמיר לוי?

אמיר לוי היה.

אבל שמו לא כתוב.

לא אנחנו כתבנו את הפרוטוקול.

אני רואה שהוא הגיע חצי שעה אחרי זה, הייתה עוד ישיבה. אם כן, השתתף גם אמיר לוי ממשרד האוצר, והחליטו: לעניין סעיף 31 לחוק רשות השידור - - -

זאת לא החלטת ממשלה.

לא, אמרתי שזו פגישה שהתקיימה במזכירות הממשלה.

אבל סוכם שזו תהיה עמדה אחידה שלנו.

אגב, זה לא מחייב אותנו. אנחנו רק רוצים לדעת מה נאמר שם.

זה לא מחייב אתכם, אבל - - -

זה השר הממונה.

הוא רוצה לומר, במלים עדינות, שראש הממשלה התערב כבר.

הוא ממונה על חוק רשות השידור.

אני חוזר להחלטה שהתקבלה באותה פגישה: "לעניין סעיף 31 לחוק רשות השידור, תחילתו של הסעיף האמור תהא ביום 1 בינואר 2004...". מה אומר סעיף 31 לחוק רשות השידור?

אם אינני טועה, זה הסעיף המדבר על ההפרדה בין תקציבי הרדיו והטלוויזיה.

כרגע אנחנו לא עוסקים בזה. ובהמשך נאמר: לעניין סעיף 44ג לחוק רשות השידור, האוצר ישקול הצעת רשות השידור, לאמור, הקצאה מתקציב הטלוויזיה לגורמי חוץ בשיעור גדל של 5% לשנה, עד לשנת 2006, כולל 2006, עד לירידה בשיעור כולל של 50% - - -

- מתקציבה.

פה כתוב "מתקציב הטלוויזיה".

זה פרוטוקול שלהם, לא שלנו.

עכשיו גם הפרוטוקול שלהם לא בסדר.

אני מביא לך פרוטוקול שהוא לא באחריותנו. התקיים בירור במשרד ראש הממשלה שנמשך שעתיים. אנחנו מחוייבים לתיאום עם האוצר ועם השר הממונה.

הערה מבחינת הפרוצדורה. יש החלטת ממשלה. החלטת הממשלה מדברת על ההצעה שהצגתי כאן. היא אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה. הגיש אותה שר האוצר, וכרגע זאת העמדה. אם יוחלט על ידי שר האוצר וראש הממשלה למשוך את ההצעה או לעצור את העניין בשלב זה, מובן שזה מה שיקרה. כרגע גם אין חובה של הוועדה להעלות את זה בחוק ההסדרים. בסופו של דבר זו החלטה של חבר הכנסת אורלב.

הואיל ויש הסכמה וזה אינטרס של הציבור להגדיל את הפקות החוץ – יש הסכמה גם שלהם, גם של היוצרים, גם של חברי הכנסת, גם של משרד האוצר – אני מציע שנתקדם ונראה איפה הקו שכולנו מסכימים להתקדם אליו ונגיע לאיזו שהיא פשרה. אני יכול לעכב את כל העניין הזה, וזו תהיה בעיה של היושב ראש הבא, אבל חבל. לכן, אני רוצה להציע שני דברים. ראשית, אני מציע שנתייחס עכשיו לשלוש השנים הבאות - 7% כל שנה.

על בסיס איזה תקציב אתה מציע את זה?

על בסיס תקציב ערוץ 1, למעט חדשות. אני מסכים עם מה שאמר כאן יורם חטבי, אי אפשר להפריד משכורות מהפקות. הכל חבילה אחת.

זה נכון, אבל אם אתה כותב "למעט חדשות", זו השארת המצב הקיים.

השארת את המצב הקיים, כבוד היושב ראש.

למה?

כי כשאתה מנכה את החדשות מהבסיס, כשאתה מנכה סדר גודל של 80 מיליון שקל מהבסיס, בסופו של דבר אתה יכול להגיע לתוצאה דומה מאוד למה שיש היום.

לא, התוצאה רחוקה מאוד ממה שיש כיום.

זה לא נכון מה שאתה אמר, מר אמיר לוי.

אני מתנצל, אבל אני לא מבין. עד עכשיו הבנתי שהם הקציבו 30% מתקציב ההפקות של 50 מיליון ₪.

אבל זה מעולם לא התקיים בפועל.

אתה רק מחזק את עמדתי, כי אתה אומר שעד היום גם זה לא היה. אתה אומר, היה חוק כזה, ואף אחד לא מימש אותו.

נכון.

ועכשיו אנחנו מציעים שגם יממשו את החוק - ונגיש בג"ץ אם לא יממשו אותו - וגם להגדיל את הבסיס. למה אתה אומר שזו הנצחת המצב הקיים, מר אמיר לוי? בחוק כתוב היום: 30% מתקציב ההפקות, ואני מציע שבחוק יהיה כתוב: מתקציב הטלוויזיה, למעט שידורי החדשות והספורט. בכך אתה קודם כול מגדיל את הבסיס בחוק. הרי בחוק כתוב היום: מתקציב ההפקות.

מתקציב הטלוויזיה או מתקציב ערוץ 1?

כבוד היושב ראש, מתקציב הטלוויזיה, ולא להפריד בין - - -

רבותיי, נלך שלב שלב.

לכן, אני לא מסכים אתך שזה אותו דבר. קודם כול נשנה את הבסיס, נגדיל אותו, ונתייחס לתקציב הטלוויזיה – לא לתקציב ההפקה – למעט שידורי חדשות.

שנית, הם אומרים שהם לא יכולים ללכת ל-10% כל שנה, כי לא יעמדו בזה. הם מסכימים להגיע ל-50%, אלא שהם מבקשים שזה ייעשה בקצב שהם יכולים לעמוד בו. הם אומרים שהם יכולים להגיע ליעד הזה בארבע שנים – עד 2006, ואני אומר, עד 2005, היינו, בשלוש שנים.

אבל מתקציב ההפקות, ואגיד לך למה. אדוני היושב ראש, על ההצעה שלהם אני כבר קיבלתי הודעה על סכסוך עבודה.

קודם כול אני מבין שלעניין של ה-7% לשנה למשך שלוש שנים אין התנגדות עקרונית.

אם זה מתקציב ההפקות, אני מקבל את זה מיד, אבל לבוא ולפטר את העובדים היום? בגלל ההצעה שלהם יש לי כבר הכרזת סכסוך עבודה מההסתדרות, מהאיגוד המקצועי, מזה שנים.

נו, תחסוך הרבה כסף לאוצר. האוצר תמיד היה אומר שכל יום שביתה במשרד החינוך עולה - - -

אם יסגרו, נחסוך את כל הכסף.

העובדים הוזמנו לכאן?

לא.

מחובתנו לשמוע גם את העובדים.

אם היית מקבל כאן את הוועדים, היית שומע שהם מתנגדים אפילו להגדלה באחוז.

אדוני היושב ראש, אנחנו חייבים להבין את האנכרוניזם של סעיף 44ג לחוק שקובע את שיעור ההפקות שמוציאים החוצה. האם ידוע לכבוד היושב ראש שהיום נסיעה במונית נחשבת כחלק מתקציב ההפקות?

לא.

למה אתה מפריע לי? אני נוסע עם נהגי מוניות שלך שאומרים לי את זה. תן לי להסביר.

אבל איך נהג המונית יודע יותר טוב ממר מוטי לוי - - -

על זה אנחנו מתווכחים, על מוניות? מה אתכם?

כתוב פה "30% מתקציב הרשות, המיועד ישירות להפקות". קודם כול יש בעיה עם המלים "ישירות להפקות". מה זה "הפקות"?

נכון, אני מציע לשנות את זה.

בהמשך כתוב "יופנה להפקות מקומיות קנויות ולרכישה של שירותי הפקה ואמנות מחוץ לרשות או ממי שאינו נמנה עם עובדי הרשות".

מר חטבי, היום מציעים לשנות לגמרי את הנוסח. תקרא את נוסח הצעת החוק.

אבל אני רוצה לבאר, כי דובר על זה גם בכל מיני דו"חות.

מה אתה רוצה, לשכנע אותנו לשנות את הנוסח הזה? השתכנעתי לשנות את הנוסח, אבל אתה מפריע לי.

אני מדבר עכשיו עם רשות השידור, כי אנחנו רוצים להגיע להסכמה. זו רשות ממלכתית, אין לנו עניין להגיע לשביתות, וכן יש לי אמון שהם יודעים על מה הם מדברים מבחינת כושר הניהול ויכולת המשא ומתן עם העובדים.

אבל כשמדובר בדברים חשובים אי אפשר לאיים עלינו כל הזמן בשביתות.

- - -

כל פעם יבוא מנכ"ל של רשות השידור וידבר על שביתות ועוד פעם שביתות? ישב פה חבר הכנסת פורז בחדר הזה, וכל פעם אמרו: לא נעשה, כי הוועדים ישבתו. רבותיי, עד מתי יימשך ההליך הזה, עד עולם?

מר מלובן, יושבת פה הנהלה אחרת, תהיה הגון .

- - -

זה לא אישי, אל תהפוך את זה לעניין אישי.

מר מלובן, יושבת פה ההנהלה ואומרת לך: אנחנו מוכנים לכך, אנחנו נפטר עובדים, רק שאנחנו יכולים לפטר עובדים בקצב של 5% לשנה, ולא בקצב של 10% לשנה. כל הוויכוח הוא כרגע על הקצב. אין כאן ויכוח על זה שיפוטרו עובדים. יפוטרו עובדים.

ולכן, ה-30% צריכים להיות מהתקציב הכולל של רשות השידור, שכולל את כל יתר המחלקות - - -

אתה לא יכול לכלול את החדשות והספורט בתוך העניין הזה.

לא את החדשות והספורט. כבר הציעו להוציא את החדשות והספורט.

אבל אתה מפריע לי לנהל את הישיבה. קודם כול אני אומר כבר היום שנקיים ישיבה, אולי עוד מחר או מחרתיים, כי אנחנו חייבים לשמוע את העובדים ברשות השידור. אני חושב שזה לא הגון שוועדה תקבל החלטה בלי לשמוע את העובדים.

צריך להזמין את נציגי ועדי העובדים בטלוויזיה.

ודאי.

אני מבין שמה שכתוב היום בחוק הוא אנכרוניסטי, הוא לא עומד במבחן המציאות.

למה? החוק קיים, הוא אפילו לא מבוצע. אנחנו מציעים להוסיף להצעה הקיימת היום שמדי שנה תהיה הגדלה של 5% - מאותו תקציב שמופיע שם. אומר לכם למה תוביל הגישה שלכם. אנחנו רוצים לבצע ואנחנו רוצים לעשות את השיפור בעדינות המכסימלית, ואתם לוחצים אותנו לקבל החלטה שלא תבוצע. מה ייצא לכם מזה? אם אתה מנהל גוף ארגוני - - -

אני לא אוהב את הסגנון הזה.

עם כל הכבוד, אתם לא יכולים להגיד: אם אתם תקבלו חוק מסויים, אנחנו לא נבצע אותו.

עם כל הכבוד, מדובר באנשים חיים, יש כ- 3,000 עובדים ברשות השידור. להוריד 5% כל שנה זה להגיד לאנשים ללכת הביתה. שום גוף ממשלתי - - -

אתה מעוות את המספרים שהצענו, ואני מציע שתימנע מלהשתמש בסגנון כזה. אנחנו הפרדנו את ההפקה לצורכי חדשות וספורט מן ההפקה האחרת, כך שכבר לא מדובר על 3,000 עובדים, אלא על כמה?

- חצי מזה. גם אז צריך להוריד 5% מדי שנה.

כמה זה 5%? בכמה עובדים מדובר? כמה מהם פורשים בין כה וכה?

1.5%.

1.5% מ-3,000.

5% מ-1,500 עובדים זה 75 עובדים.

אדוני היושב ראש, אני לא מבין איך פעם אחת יוצא שמדובר ב-1,500 או ב-1,700 עובדים, ופעם אחרת – ב-3,000 עובדים.

- - -

יש להם 1,700 עובדים קבועים.

אם כן, למה דיברתם על 3,000?

יש פרילנסרים שאסור לגעת בהם. זאת הבעיה שלי גם בבתי דין.

תוריד חצי מ-3,000 נשארים 1,500. כמה זה 5% מ-1,500?

75 עובדים.

וכמה פורשים מדי שנה – מכל הפרילנסרים שאסור לגעת בהם ומכל האחרים?

פורשים 20 איש.

לא יכול להיות, פורשים יותר. הוויכוח הוא לא כזה שמוצדקת שביתה על זה.

כן, מוצדקת שביתה. יש חלק מהתמונה שאינו ברור לכם - עד כמה הנושא הזה הוא בנפשם של העובדים. כל הפקה שאני מוציא החוצה – כל הפקה נפרדת, לא באחוזים, לא במיליונים – מאויימת בשביתה ובסנקציות. תראו, זאת פרנסתם. הוא - פרנסתו מהשוק הפרטי, הוא מעוניין להגדיל את אחוזי הצפייה בשוק הפרטי המסחרי. כדי להגדיל שם, הם בנויים על דבר אחד: לסגור את השידור הציבורי. כל ערב של שביתה מעלה לו את האחוזים, מגדיל את ההכנסה המיידית של ערוץ 2. זה מה שהוא מחפש. כל אחוז צפייה שם מתבטא בכסף.

יש פה עיוות ושקר מוחלט. אנחנו לא מייצגים את ערוץ 2.

אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

- - -

אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. בבקשה, מר בראל, תמשיך.

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לייעל את העבודה על חשבון השידור התקין, אנחנו לא יכולים לשפוך את התינוק עם מי האמבט. אנחנו מנסים לשקם את השידור - - -

אני מבקש שבכל זאת תשקול את הצעתי. אנחנו נעצור כאן. אני אומר גם לרשות השידור וגם למשרד האוצר שאנחנו נקיים ישיבה בשבוע הבא.

ביום ראשון, ב-08:30 - - -

אני מצטערת, אני לא אוכל להשתתף.

ב-2 בדצמבר יש לי פריימריס, ואני מבקש להתחשב בזה.

מר אמיר לוי, עד מתי אפשר למשוך את הישיבה הזאת מבחינת לוח הזמנים שלכם?

בעיקרון הקריאה השנייה והקריאה השלישית מתוכננות ל-11 בדצמבר. הישיבה צריכה להתקיים כמה ימים לפני כן.

אם כן, חבר הכנסת אבן, אנחנו יכולים לקיים את הישיבה יומיים אחרי הפריימריס. מתוך ניסיון אני אומר שיום אחרי הפריימריס מרגישים הרוגים.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משפט אחד, כי אתה גם חבר הוועדה המשותפת, ויושבת פה גם היועצת המשפטית של הוועדה המשותפת שדנה בערוץ - - -

היא לא ועדה משותפת, היא ועדה מיוחדת.

אפרופו הדברים שאמר פה המנכ"ל, קודם כול אנחנו לא מתעניינים ברייטינג של אף אחד, ואם יש שביתה במקום אחד, אנחנו לא שמחים על כך. באופן מוחלט ענייננו אינו בכך, אנחנו לא מייצגים לא את זה ולא את זה, וחברינו עובדים גם פה וגם שם.

אנחנו רק אומרים שכאשר אנחנו מחייבים, בחדר הסמוך, את כל הסקטור הפרטי להוציא לא 50 מיליון שקל בשנה אלא מאות מיליוני שקלים, אנחנו מדברים פה על 50 מיליון שקל, ואני אשמח אם בישיבה הבאה יבואו ויתנו פירוט אילו הפקות הם עושים בשוק בשנה הזאת ב-50 מיליון שקל, כי השוק לא מכיר את ההפקות האלה, לא מכיר את הסכומים האלה שהם מדברים עליהם. אנחנו יודעים כרגע על ארבע הפקות שיצאו החוצה, ולא יותר מזה, ואם כבוד היושב ראש והמנכ"ל טוענים אחרת, שיבואו לישיבה הבאה ויגידו: הנה החוזים שנחתמו, הנה ההפקות שאנחנו הולכים להוציא לשטח. לא ייתכן, שמצד אחר, אנחנו באים ואומרים לכבלים, ללוויין, לערוץ 2 ולערוץ 10: אתה כגוף פרטי תוציא מהכיס הפרטי שלך מאות מיליוני שקלים – ואתה יודע את זה, כבוד היושב ראש – ופה אנחנו מדברים על 50 מיליון שקל, שהם לא כלום בהשוואה למה שנמצא בתוך התעשייה הזאת. אנחנו יודעים שמיד יאמרו בוועדה השנייה: רגע, ערוץ שאנחנו מממנים אותו מכספנו, מכספו של משלם המסים, לא מוציא אפילו עשירית ממה שמוציא הגוף הפרטי בעניין זה. יש איזו שהיא מחוייבות בעניין הזה.

דיברו כאן על 170 מיליון שקל. גם כשאני עבדתי ברשות השידור, אם הגעתי בבוקר, עבדתי בחדשות והמשכתי באולפן, בתכנית דת במוצאי שבת. אז איך מתחלק השכר? כשאני עבדתי כ-FLOOR MANAGER, עבדתי בחדשות והייתי ממשיך עם חיים יבין בערב, באולפן. אז איך מתחלק השכר? הרי זה אותו צלם שעובד. יוצאים צוותים לעשות את "מפעל הפיס". בערוץ 2, שקודם השמיצו אותו, יוצאים ארבעה אנשים, שעה שאצלם יוצאים עשרים איש לעשות את "מפעל הפיס". אלה ההבדלים גם בכמויות. לכן, עלות ההפקה בערוץ 2 היא 130,000 דולר, כפי שנאמר כאן, כי ההתייעלות היא אחרת. כשיוצא אצלם כתב של החדשות לראיין את כבוד היושב ראש, באים SOUNDMAN , תאורן, צלם, עוזר צלם – ארבעה אנשים – כשבערוץ 2 באים שניים.

לא, לא.

תבדוק, אם התאורן לא מדליק את האור, כי אנחנו משתמשים בו - - -

חזרנו לדמגוגיה. הרי כל אלה השמצות חסרות שחר.

זאת לא דמגוגיה, ואני מוכן שתבואו ותוכיחו את ההפך.

אני התראיינתי בשידור חי ביום ראשון בלילה. היה תאורן כי - - -

- - -

אז האלוף ורדי הוא דמגוג ומר צוקרמן הוא דמגוג, כולם דמגוגים?

אולי טעיתי באחד, לא ארבעה אלא שלושה אנשים, כשבצוות של ערוץ 2 הם שניים. ולכן, ההפרשים האלה באים לידי ביטוי.

קודם כול אני מסכים אתך שהשוק הפרטי תמיד יותר יעיל מגוף ציבורי. על זה אין ויכוח. מה אתה רוצה, להוכיח את זה?

לא, אבל כשמגישים דף כזה, אני שואל איפה המספרים - - -

תודה לך, מר מלובן.

אני מציע שגם משרד האוצר וגם רשות השידור ישקלו את ההצעה שהחוק ידבר על כך שבשלוש השנים הקרובות אנחנו מגדילים את שיעור ההפקה מ-30% ל-50%, בקצב של כ-7% לשנה. כלומר, האוצר יוותר פה על ה-10% לשנה ויוותר על ה-75%, ונלך כרגע ל-50%, ולא ל-75%, נעשה את זה בשלוש שנים, ורשות השידור תלך לקראתנו בזה שהבסיס לא יהיה תקציב ההפקות, אלא תקציב ערוץ 1, למעט שידורי חדשות וספורט.

לא תקציב ערוץ 1 בלבד, אלא התקציב הכולל, גם ערוץ 33 וגם - - -

חברים, אפשר לחטוף הכל. אני כרגע מנסה להגיע להבנה.

אנחנו לא יכולים - - -

תשקול. אתה לא צריך לתת תשובה עכשיו.

לא, אני מבקש להסביר לפני שאתה מפזר את הישיבה. הבסיס שאנחנו הבאנו בחשבון כשכתבנו את ה-75% הוא לא פחות מ-500 מיליון שקל: 340 מיליון ₪ שיש בערוץ 1, 80 מיליון ₪ שיש בערוץ 33 – המזרח התיכון - ועוד חלק מ-90 מיליון ₪ שיש בתוך הרזרבות שמיועדות לתקציב טלוויזיה.

יש לי הרגשה שלא יהיה לך רוב לזה בוועדה.

בסדר, יכול להיות שלא צריך תיקון כזה. עדיף לא לבוא עם תיקון מאשר לבוא עם תיקון שלא נותן לנו - - -

עדיף כלום על פני תיקון כזה?

ננסה פעם אחרת. רק תבינו את המספרים. 75% מתוך בסיס של 500 מיליון שקל - - -

זאת מדיניות שמכוונת לפגוע בשידור הציבורי, לחסל אותו.

אותם 75% מתוך בסיס של 500 מיליון שקל פירושם הוצאה של 350 מיליון שקל הפקות החוצה, כש-50% מזה בהפקות המקומיות. אמרתי, אני גם לא יודע לשלוט בבסיס, ועכשיו לנכות את החדשות ולנכות ספורט – אין שום יכולת לעקוב אחרי זה ולבקר את זה, כי אני לא יודע אם עובד מסויים שרשום - - -

תסתמך על הדיווחים שלהם.

אתה יודע אם עובד מסויים עובד לטובת החדשות או לטובת שאר התכניות בטלוויזיה?

אני לא עוסק ב-MICROMANAGEMENT, ואני מציע שגם אתה לא תעסוק בזה.

עדיף שהשיעור יהיה יותר נמוך והבסיס יהיה מלא, כי אז אין ויכוחים, אין פרשנויות, זה מאוד ברור ושקוף.

לזה הם הסכימו.

לא, הם אומרים: ממה שהולך להפקות. הם מדברים על בסיס של 50 מיליון שקל.

אין פה שום כוונה להרוס את הטלוויזיה. להפך, אם תקראו את החלטת הממשלה, יש שם - - -

זאת הכוונה.

אתה יודע שהכנסת לא תרשה את זה.

לנו כאוצר אין שום כוונה לבוא ולהרוס את השידור הציבורי, אמרתי את זה בתחילת דבריי. להפך, אני חושב שאם ישילו עובדים מיותרים, בסופו של דבר זה יהיה שידור ציבורי יותר חזק, ואמרתי שאנחנו נהיה מוכנים לסייע בתנאי פרישה ובמימון חלק מהעובדים שיופרשו החוצה, ואני חושב שיותר ברור מזה אני לא יכול להיות.

כוונתך ברורה, רק שאנחנו חולקים עליך.

עם כל הכבוד, אני חייב לומר שיש פה תחושה מוזרה, שנקלענו פתאום לאיזה שהוא מקח וממכר מה ועד העובדים יכול או רוצה, האם זה דמגוג וההוא דמגוג. אני לא מבין, מונחים על השולחן דו"חות בדיקה של אנשים מכובדים שלמדו את המטריה, יש דו"ח רואה חשבון. משום מה כל הדו"חות האלה לא נמצאים לנגד עינינו.

אין שום בעיה, אתה מכיר אותי, אני אדם יסודי, אני יכול להקדיש לזה חמש ישיבות, אבל אני לא אעשה את זה.

חבר הכנסת אורלב אני רק אומר, שאם בפשרה עסקינן, יותר טוב שלא יהיה כלום, ונחפש את המפלט בערכאות אחרות. אם הכנסת מחושקת – אני מבין מדבריך שזה לא יעבור – עדיף לא לעשות כלום.

מר חטבי, אנחנו עכשיו כבר במערכה החמש-עשרה של ההצגה, תבין, הכנסת עומדת להתפזר. אני לא מתכוון עכשיו להביא לכאן את כל כותבי הדו"חות ולהתחיל לחפור בעניין. או שאנחנו מצליחים להגיע להסכמה מהירה בישיבה הבאה – וזו פשרה, הבנה, בלי כיפופי ידיים – או שאני אשקול לא להביא את העניין הזה, ושהיושב ראש הבא של הוועדה ישבור את הראש. הרי כדי לקבל החלטה חותכת צריך ללמוד את הדבר עד היסוד, צריך להבין מה המשמעויות לעומקם של דברים, ואתה יודע שאני אמיץ, יש לי גם תעודה כזאת. אין לנו זמן עכשיו להתחיל לקחת את כל הדו"חות וללמוד אותם ולהבין מה המשמעויות ומה משמעותה של שביתה ולרוץ לוועד העובדים. אין לנו האפשרות הזו, אני אומר את זה בגלוי, ולכן אפשר ללכת פה או לאיזו שהיא פשרה או ללא כלום. יש מדיניות אחת, שלכאורה אמיר לוי מייצג אותה כרגע, של הכל או לא כלום - - -

לא, לא אמרתי את זה. אמרתי שלגבי הבסיס - - -

אמרתי "לכאורה". יכול להיות שטעיתי, ולכן אמרתי "לכאורה". טעות לעולם חוזרת.

ואפשרות אחרת היא לנסות לגבש איזו שהיא פשרה שתקדם אותנו קידום שבו האוצר יירד קצת מהאחוזים שהוא נקב, והם יגדילו את הבסיס. זה רעיון הפשרה.

מה מבטיח לנו שזה יתקיים? הם אומרים שיש להם שביתה בפתח.

את זה אני לא יכול להבטיח.

האוצר אומר: אני לא יודע אם אני יכול לתמוך.

שום החלטה שנקבל פה – לא נהיה בטוחים שתקויים.

כמו ששמעתי אותך – ואתה "חתום קבע" פה – ההגינות מחייבת שנשמע גם את העובדים.

ודאי. העובדים לא אשמים בשום דבר.

אם כן, אני מציע כך: תשקול רשות השידור, ישקול האוצר.

אני מבקש עוד בקשה אחת מנציג האוצר: לקיים דיון נוסף עם השר הממונה על רשות השידור, כדי שתגובש בכל זאת איזו שהיא הבנה בזרוע המבצעת, כי זה מצב מביך שבאה הרשות המבצעת לוועדה של הכנסת והיא בכל זאת משדרת בשני קולות. אם אפשר, לנצל את הזמן הזה, והישיבה הבאה תהיה אחרי הפריימריס של חבר הכנסת עוזי אבן, כלומר, אחרי ה-2 בדצמבר, ומר אמיר לוי, אתה תגיד מה המועד האחרון שבו אנחנו יכולים לקיים ישיבה בנדון כדי שזה ייכנס לחוק ההסדרים.

בכל מקרה זה לא ייכנס לחוק ההסדרים. אני מניחה את זה כהצעת חוק נפרדת. אני אניח את זה לפני כן ואני אבקש מוועדת הכנסת פטור מחובת הנחה.

כמה ימים את צריכה קודם?

תלוי מה יוחלט כאן, אם זה משהו שיחייב ניסוח דרמטי או יחייב שינוי קל. אני בדרך כלל רוצה שלושה ימים - - -

בסביבות ה-7-8 בדצמבר.

בין ה-4 ל-6 בדצמבר. אלה ימי חול?

ה-4 וה-5 בדצמבר חלים בימי רביעי וחמישי.

כבוד היושב ראש, יש לי שאלה. הרי כל השנים תיק רשות השידור הוא דמי אתנן שרצים בין שרים כאלה ואחרים. פעם אחת ולתמיד צריך שיידעו שכמו שהטלוויזיה החינוכית היא בתחום סמכותו של שר - - -

זה שינוי חוק.

האם אי אפשר להעלות גם את זה במסגרת זו?

לא, הממשלה תטען טענת נושא חדש. אנחנו בשלב של קריאה ראשונה. כל דבר שהוא לא ממין העניין כרגע – יכולה לעלות לגביו טענת נושא חדש, ואני מציע לך לקרוא את ההצעה שלי לתיקון חוק רשות השידור, שבכלל מרחיקה את רשות השידור מהפוליטיקה ואומרת שהממשלה תמנה את המליאה – זה הכל.

קראתי.

ובכל יתר הדברים רשות השידור עצמאית. המליאה תמנה את הוועד המנהל, המליאה תמנה את היושב ראש, הוועד המנהל ימנה את המנכ"ל, והמנכ"ל יידע למי הוא כפוף.

כמו הות"ת.

כמו כל הגופים האחרים. והיא לא זקוקה לאישורי האגרות, היא עצמאית, היא תאשר את התקציב שלה, והכל מתנהל באופן רציונאלי. היום יש אבסורד, הכפיפויות פה לא ברורות, כי כל אחד מתמנה ישירות על ידי הממשלה: המליאה מתמנה על ידי הממשלה, הוועד המנהל מתמנה על ידי הממשלה, היושב ראש מתמנה על ידי הממשלה, המנכ"ל מתמנה על ידי הממשלה. יש פה אבסורד ניהולי שיוצר בלאגן.

בכנסת החדשה שתיבחר אנחנו נשמח - - -

השמחה תהיה משותפת לכולם.

אגב, אין סיכוי שממשלה תתמוך בהצעת חוק כזו, כי זה מוריד מכוחה. הממשלה הציעה עכשיו בהצעת החוק שלה להרחיק את הכנסת מרשות השידור, כלומר, הממשלה תתקרב לרשות השידור, והכנסת תתרחק מרשות השידור.

להפריט חלקים מהרדיו – את זה הורידו היום, לא הביאו, כי קמה צעקה, אבל מציעים להוציא את כל ההפקות החוצה, לפטר 75%, כלומר, לחסל את רשות השידור.

האם לדעת מישהו כאן צריך להזמין עוד גורם שעלול להיות נפגע מההחלטה הזאת?

- את הציבור.

הציבור זה חבר הכנסת אבן ואני.

אנחנו הציבור.

השילוב של מרצ ומפד"ל הוא שילוב מנצח. אם נגיע להסכמה, אף אחד לא יחשוד. ולכן, אני אומר, תחשבו על ההצעה.

זה הדבר האחד שאני מוכן להסכים לו במלואו, שניכם, מרצ ומפד"ל, תבואו במקום האוצר, תרחיקו אותם מרשות השידור...

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:00)