פרוטוקולים/ועדת חינוך/6055



3
ועדת החינוך והתרבות
12.11.02

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6055
ירושלים, י"ג בכסלו, תשס"ג
18 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי


פרוטוקול מס' 544
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שלישי, ז' בכסלו התשס"ג – 12 בנובמבר 2002 – בשעה 08:30

הצעת חוק העתיקות (תיקון מס' 3) (צמצום היקף הסחר בעתיקות),
התשס"ב-2002.

חבר הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

ענת מאור
אופיר פינס-פז

עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך
עו"ד יבינה זכאי בראונר - לשכה משפטית, משרד החינוך
פקד אילן סלומון - קצין מדור תביעות, המשרד לבטחון פנים
שירה יהל - נציגת הפרקליטות הצבאית, משרד הבטחון
עו"ד עמי ברקוביץ - לשכה משפטית, משרד המשפטים
עו"ד תמר בורנשטיין - משרד המשפטים
שוקה דורפמן - מנכ"ל רשות העתיקות
יורם בר סלע - יועץ משפטי, רשות העתיקות
אורית שמיר - מנהלת קשרי חוץ, רשות העתיקות
אמיר גנור - מנהל תחום מניעת שוד העתיקות, רשות
העתיקות
אבי זוהר - רשות שדות התעופה
אסתי אורן - רשות הנמלים והרכבות

מרב ישראלי

יהודית גידלי

הדס דויטש

--------------


הצעת חוק העתיקות (תיקון מס' 3) (צמצום היקף הסחר בעתיקות), התשס"ב-2002

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

השלמנו את הכנת החוק, אלא שרשות העתיקות ביקשה מאיתנו לחזור לסעיף מסוים, שתיכף נעסוק בו.

קיבלנו הודעה מעו"ד שפרג, והוא מסר את התנצלותו על שלא יוכל להשתתף בישיבה. נשלח לו ברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה.

לפני שנתחיל אני רוצה להעיר, שמה שמונח לפניכם על השולחן הוא נוסח שמנוסח לקריאות שנייה ושלישית, ולכן הוא שונה מעט מזה שנשלח אליכם בפקס. בנוסח שנשלח אליכם היו כמה טעויות, כי הוא נוסח בחופזה, והנוסח שלפניכם הוא המחייב.

שלחנו אליכם מכתב, ובו ביקשנו להכניס הסתייגות שהעלית, אדוני היו"ר, בישיבה הקודמת, סעיף שמורכב משני אלמנטים; הראשון הוא שיאסור הכנסת עתיקות מהאיזור אלא על פי אישור של המנהל, והשני הוא שלגבי ייבוא מחו"ל תהיה חובת דיווח למנהל.

עניין אישור הייבוא מהאיזור נובע מכך שבאיזור מתנהל שוד עתיקות אדיר, והדבר עוד מתגבר במצב הכלכלי הקשה. זו פרנסה קלה לעבוד באתרי עתיקות ולשדוד אותם – להבריח אותם, למעשה. מבחינת דיני האיזור, אסור לייצא לישראל בלי אישור, אך הם מייבאים, וכשאנו תופסים אותם פה, זו לא נחשבת עבירה מבחינת החוק בישראל. כשתופסים אדם שהבריח עתיקות בארץ, אפשר להעמיד אותו לעבירה ביהודה ושומרון, אך אין מערכת שתטפל בזה.

למה?

כי כל האכיפה של דיני עתיקות היא בידי רשות העתיקות.

כלומר, אתה רוצה שאותו חוק שהוא כרגע עבירה באיזור תהיה גם בתחום מדינת ישראל.

בדיוק, כדי לבלום את השוד האדיר.

אם אדם שודד את העתיקות ביו"ש ומוסר את זה שם למישהו, אף אחד לא יכול לעשות דבר.

נכון, ואני גם לא רוצה לעשות. אני רוצה לטפל בזה בישראל. על פי החוק ביו"ש, יש סמכות לבעל סמכות לתת רשיון לייצא, ולכן יש לעשות כך שהעבירה תהיה למי שאין רשיון.

יש הרבה חוקים ישראליים שחלים ביש"ע.

הם אומרים, שלפי חוקי יו"ש אסור לייצא עתיקות אלא באישור, אך בגלל המצב ביו"ש, למעשה אין שם חוק. רשות העתיקות טוענת שזה הפתח הגדול כיום לסחר עתיקות שהן תוצאה של שוד. הוא גם העיר לגבי המצב הכלכלי, שמהווה תמריץ עצום. לכן הם רוצים שכמו שהחוק חל ביו"ש, כך הוא יחול גם בישראל. במצב הנוכחי אם שודד נתפס בארץ, בארץ לא ניתן לעשות לו כלום, וצריכים להחזיר אותו ליו"ש כדי שישפטו אותו שם. ביו"ש ניתן להעמידו בפני בית דין צבאי, אבל אז צריך לחפש אותו במחנה הפליטים, וזה לא מעשי.

ואם מדובר במתנחל שגר ביו"ש?

עם מתנחל אין בעייה, כי הוא לא בורח, ואפשר להעמיד אותו משפט. שוד העתיקות לא נעשה בידי מתנחלים אלא בידי פלשתינאים, שרואים בזה פרנסה קלה. הם יודעים שאין עליהם את מורא החוק, כי לא יעמידו אותם שם למשפט בגלל התמוטטות המערכת.

ואם הוא משטח שלא בשליטת ישראל?

אנו מדברים על כל האיזור.

כלומר, אתה מדבר גם על מי שבא משטח A, כלומר גם שטח של הרשות הפלשתינאית, תושב איזור C שנתפס פה בארץ בלי רשיון.

ודאי.

למי יש הסתייגות?

אתן סקירה קצרה לגבי המערכת ההסכמית שלנו עם הצד הפלשתיני.

לפני כן; הבקשה של רשות העתיקות עומדת בסתירה לדין הבינלאומי?

לא, הקביעה שאמורה לפקח על הוצאת עתיקות לא עומדת בסתירה למשפט הבינלאומי, וגם מבחינת הדין באיזור הדברים עולים בקנה אחד.

אני רוצה לציין, שבהתאם להסכמים שנעשו עם הצד הפלשתיני, עברו הסמכויות בתחום הארכיאולוגיה בשטחי A ו- B ביו"ש ובעזה בכלל לידי הצד הפלשתיני. עם זאת, הסמכויות בתחום המעברים נשארו בידי הצד הישראלי, ולמעשה, כשאנו נלחמים בתופעת המעבר בעתיקות, אנו מדברים על מעברים, ולכן הסמכות בכל הנוגע לנושא העברת טובין, ובכלל זה העברת עתיקות, היא בידי הרשות הישראלית.

כלומר, את אומרת שבשטחי A – בוודאי, אבל גם בשטחי B ו- C בידי הפלשתינים.

לא. רק A ו- B. הסמכות לגבי C עדיין נמצאת בידי הצד הישראלי.

אז למעשה, רשות העתיקות מנסה לשנות דברים שמדינת ישראל הסכימה עליהם בהסכמי אוסלו, ולהחזיר אליה את השליטה בעתיקות באזורי B ו- C.

אנו לא רואים במה שנאמר כאן סתירה למה שהוסכם בהסכם הביניים, כי כל נושא העברת הטובין, שנועד כדי לפקח על הוצאה של טובין מכל האיזור, וזה עוד נמצא בסמכות הצד הישראלי. יש הצווים בדבר העברת טובין, הם קובעים היתרים כללים לגבי מה מותר ומה אסור להעביר; בנוסף לזאת, יש ההתייחסות להוצאת עתיקות מהאיזור לחו"ל, ואין התייחסות להוצאת עתיקות מהאיזור לישראל; יש חקיקה פרטנית יותר, שמבוססת על חוקי העתיקות שהיו קיימים בשני האיזורים, שאוסרת הוצאה של עתיקות משני האיזורים בכלל. כלומר, אנו לא באים להוסיף איסור שלא היה קיים אלא אנו מנסים לטפל בבעייה שקיימת במעברים.

החוק הזה אינו חודר לשטח A ו- B. הוא רק אומר שאם אדם העביר במעברים בניגוד להסכמים ובניגוד לחוק שקיים שם, ניתן לשפוט אותו גם בארץ.

ברור לנו, שעל מנת שהחוק יסתיים בכנסת הזאת, אנו צריכים לסיים את הדיון עליו היום. איפה אנו עומדים מבחינת תהליך הדיון?

הדיון בחוק הסתיים, ונשאר רק סעיף אחד.

אדוני היו"ר, זאת לא הצעה שולית.

אני מתלבט אם להגיש הסתייגות.

הטענה שלי היא טענה פרוצדורלית; אני חושבת שזאת לא השעה לקיים דיון על נושא כזה, שהוא מורכב וטעון מבחינה משפטית, ציבורית ופוליטית.

זאת דעתך, ואני חולק עלייך. אני לא חושד ברשות העתיקות שהם פוליטיים.

החוק הזה הוא חוק מאוד חשוב, ואל תגרור אותי להגיד "כל הנושא של יהודה, שומרון ועזה", שבעיניי הם שטחים כבושים. אתה יודע מה, אפשר לחזור לגבולות 67' ולפתור את כל הבעייה. המעמד המשפטי של כל השטחים הכבושים והמעמד של אכיפת החוק מעבר לקו הירוק הם נושאים בעייתיים, ובתוך כל הבעייתיות והרגישות הזאת, ערב בחירות, אני פונה אליך לקטוע את הדיון על הנושא הזה. גם אם הנושא הזה עולה עם החוקים או עם האמנות הבינלאומיות במאת האחוזים, אין זה הזמן לדבר עליו. יש להתכנס בחוק כל כך חשוב כזה, ולסיים אותו בצורה מכובדת.

מבחינת רשות העתיקות, החקיקה שאישרתם עד כה מאוד חשובה לנו. הסעיף הזה הוא סעיף חשוב לנו, אבל העברת החוק כמו שאושר עד כה יותר חשובה לנו. לכן אם זה מעורר מחלוקת או אי-הסכמות, רשות העתיקות מבקשת לעשות הכל על מנת שהצעת החוק שאושרה עד פה, תעבור.

אי אפשר לעשות את זה.

גם לפי השקפתה של ענת מאוד, שמחר יקימו מדינה פלשתינית, זה יהיה אותו דבר. אנחנו צריכים אותו חוק.

אנו אומרים בסך הכל, שאדם לא ייבא עתיקות מהאיזור אלא באישור.

מפריע לי האיזור של שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה שלא חל עליהם החוק.

זאת הערה נכונה, ואכן הוצע למחוק את עניין השטחים שלא חל עליהם החוק. אנו נמחוק את הדברים האלה, זאת היתה טעות שלנו.

אין לי בנושא הזאת שום פוליטיקה; כל העניין הוא הגנה לרשות העתיקות, ובזה יש להתאחד.

האיזור צריך להיות מוגדר שטחי יהודה, שומרון וחבל עזה, ובלבד שיידרש האישור.

ודאי, על יהודים וערבים.

בלי קשר לשאלה הפוליטית, יש בעיות קשות בהחלת החוק ובהבנת החוק שחל בשטחים. ההדגרה היא כאן טריטוריאלית, והאיסור יחול גם על תושבי השטחים, שכוללים את גבעת זאב ומעלה אדומים. כלומר, אם מדובר בסוחר עתיקות שגר במעלה אדומים, הוא יצטרך לקבל אישור. זה יהיה קו החלת החוק. תושבי שכם או רמאללה לרוב לא יכולים להיכנס לגבולות ישראל – בין אם עתיקה בידם ובין אם לאו - ולכן עיקר הבעייה תהיה היהודים תושבי השטחים שרוצים להיכנס ולנוע באופן חופשי עם עתיקות, כמו כל תושב. זה, כפי הנראה, יימנע מהם.

האיסור הזה לא ימנע את שוד העתיקות, והמסלול יהיה הוצאתן של העתיקות למקום
אחר. אם לא תהיה אכיפה במקום, השוד ימשיך להתבצע, ויהיה לו אפיק אחר. אבל כאמור, ממילא איני רואה מצב שבו תושב שכם נכנס לישראל.

כשאומרים פה "אדם", הכוונה היא לכל תושב ישראל, אזרח ישראל?

לא. במציאות ישנה הברחת עתיקות עצומה מיו"ש לישראל, בין על ידי אלה שמותר להם להיכנס ובין על ידי אלה שאסור להם. זאת היתה הבעייה המרכזית של שוד העתיקות.

יש שיתוף פעולה בין פלשתינים לישראלים.

נכון, אנחנו תופסים פלשתינים עם עתיקות, ואיננו יכולים להעמידם לדין, כי זאת לא נחשבת עבירה.

זו לא נחשבת עבירה בחוק שעשינו, גם בלי הסעיף הזה?

לא. אם הוא שדד ביו"ש והעביר לישראל, זו לא נחשבת עבירה בישראל.

תעמיד אותו לדין על כך שהוא לא ביקש רשיון?

ודאי. זוהי בדיוק תכלית הסעיף, ואם אתם רוצים לעזור לנו להתמודד עם שוד עתיקות, זו הדרך היחידה.

אז למה אתה לא כותב "מי ששודד עתיקות ביו"ש"?

כי זאת בעייה מבחינת הדין הבינלאומי וגם מבחינת העקרונות של המשפט שלנו, שניצור עבירה על מעשה שנעשה מחוץ לישראל. כעקרון משפטי זה לא מקובל, ולכן אנו אומרים לא להביא ללא היתר.

זה יהיה ממש לא נאות שנסיים את הכנסת בחוק שכל פלשתינאי שמכניס עתיקה שלא ברשות וכו' יועמד לדין.

לא, אנחנו מדברים על פלשתינאי שעושה מה שישראלי עושה. הרי אנחנו רוצים להחמיר את החוק לישראלים, אז להם לא?

אבל אנחנו יודעים כמה שאין אכיפה שווה של חוקים במקום שבו הם חיים.

מה שהפריע לי הוא החשש שכתוצאה מכך, אנחנו "בדלת האחורית" מפרים הסכמים שאנחנו חתומים עליהם. ברגע שהשתכנעתי שזה לא קורה ושמדובר כאן על כולם, אני חושב שהחוק נכון.

מאז לפחות 67', כששחררנו את השטחים, ועד היום---

לא שחררנו אלא כבשנו את השטחים. מפה זה מתחיל.

מאז אנשי ההתיישבות הישראלית לא עוסקים בעתיקות; לא מייבאים ולא מכניסים. זה נתון מוחלט. אם יהיה, הוא יגיש לנו בקשה, ואם הוא סוחר, הוא יקבל אישור.

נגיד שיש במעלה אדומים סוחר עתיקות. היום אתה לא יכול לאכוף עליו שום דבר?

אני יכול, אבל מכיוון שהוא דמות ערטילאית, כי הוא לא קיים, הבעייה היא שכל הזמן ברשימות שלו יש הלבנה של עתיקות.

הבעייה היא לא עם אותו פלשתיני שמביא את העתיקות אלא עם הסוחר הישראלי. בעצם, הסוחר הישראלי מנצל את השטחים, ונוסע לשם או נפגש במחסומים כדי לקנות עתיקות. לאחר מכן הוא מגיע לחנות שלו, רושם שמות פיקטיביים, וכך מלבין סחורה שמגיעה משוד עתיקות.

הסעיף של הסוחר לא תופס את זה, כי הפלשתיני לא צריך אישור מהמנהל. לכן, אולי נעשה כך שהסוחר לא ירכוש מאדם שלא קיבל אישור.

אין אפשרות להוכיח את זה, כי אני לא תופס אותם בזמן העסקה.

את זה אתה יכול להגיד גם על מה שעשינו בעבירה הראשונה, לגבי אנשים בתוך הארץ.

ישנם מיליוני אנשים שאנו עוצרים עם עתיקות.

ברור שהסוחרים הם ישראלים, אגב – כולל ישראלים ערבים.

הם אומרים, שרוב התפיסות לא מתבצעות באמצע עשיית העסקה אלא בהברחה. כך לא ניתן לעשות לו כלום. הם טוענים שהמרכיב העיקרי היום של שוד העתיקות הוא הפירצה. זהו המרכיב היחידי, כמעט.

אתן לך דוגמה; סוחר עתיקות הלך וקנה תכולה של מערת קבורה מתקופת הברונזה במחסום תרקומיא, והביא אותה עכשיו לתל אביב. כשאשאל אותו מה זה, הוא יענה לי: "מחסום תרקומיא". במצב כזה איני יכול לעשות לו כלום. זאת הבעיה.

אם יוחלט לקבל את הסעיף הזה, כיוון שיש כאן בעיות גם עם תושבים של ההתיישבות וכו' - אגב גם בנסיעה מטבריה לירושלים דרך הבקעה, לכאורה, היה צריך אישור---

למה?

כי כתוב "לא יכניס אדם עתיקה מהאיזור". לכן אנו מציעים שיהיה איזה מנגנון של פטור להסמיך את השר או של סמכות לתת היתר כללי למנהל.

אנו מקבלים את זה.

ההצעה של היועצת המשפטית, שזה יהיה דרך הסוחר, אינה אפשרית?

לא. אנו רוצים שלא יהיה שוד עתיקות.

אבל זה כמו עם העובדים הזרים; השאלה היא אם לאכוף את זה דרך העובד הזר או דרך המעסיק.

הרי יש לנו סעיף סוחר, והוא חל על כולם.

תסתכלו בבקשה על הוספת סעיף 20א: סוחר עתיקות לא ירכוש עתיקה אלא מאחד מאלה:

(1) סוחר עתיקות;

(2) אדם שבידו אישור של המנהל לפי הוראות סעיף 25, אלא אם כן אותו אדם אינו חייב בהודעה לפי הוראות חוק זה.

הסעיף הזה לא חל על מי שלא חייב בהודעה, ומי שלא חייב בהודעה הוא מי שפטור ומי שהוא לא תושב ישראל.

כרשות עתיקות, רק נשמח אם תחמירו, אבל נראה לי שזה מסבך אותנו מעט. ההצעה שלנו היא כל כך פשוטה.

אבל מדוע לא לסגור גם פה?

אני מסכים.

צריך לראות איך לבנות את זה ואיך לקשור את זה כאן בסעיף כי לא חלה חובת ההודעה.

אז נוסיף בסעיף (3): "אדם שקיבל אישור מהמנהל לפי סעיף של הייבוא". נעשה סעיף איסור יבוא.

אבל לגבי תושבים ישראליים יהיה צורך במהלך כפול, כי חובת ההודעה חלה עליו ממילא.

סוחר שקיבל עתיקה מהאיזור יהיה חייב ב---

אבל אפשר יהיה להלבין את זה.

לא, החוק ימנע את ההלבנה.

אבל אז יש לשנות את כל הקונספציה של החוק, כי אין לנו סעיף הלבנה.

בעקבות הדיון הראשון שהיה ביקשנו להכניס דרישה, שהוא הסעיף הראשון בהצעה שלנו, שמי שמייבא עתיקה מחו"ל יצטרך לדווח על כך למנהל. אגב, רצינו שיקבל אישור, אך התפשרנו על דיווח. אסביר את מטרת הסעיף; אנו חוששים שבעקבות מעצרים ביו"ש, אנשים יתחילו לייבא מחו"ל.

אני מתנגד להגבלות על יבוא. בכל חוק יש פרצות, ולא ייתכן שנתחיל עכשיו להגביל יבוא של עתיקות לישראל, כי אולי חלק מהעתיקות אינן מיובאות אלא תרגיל. נתנו לכם עכשיו עוד כלים, אז תעבדו. תאכפו את החוק. אם עוד חמש שנים תגידו לנו שזה לא מספיק, נדבר.

נאמר שהיום סוחר עתיקות נוסע ללונדון, שם יש רחוב שלם שמלא בחנויות של עתיקות. הוא קונה שם 20 מטבעות, פני כל מטבע. בבן גוריון הוא זורק את המטבעות בפח הזבל הראשון שהוא רואה, ומוציא מתחת לשולחן את 20 המטבעות שהגיעו אליו בלילה מהשודד. כך יש לו 20 עתיקות – מטבעות חוקיות שהוא הביא ברשיון. לכן אני רק רוצה שידווח לי.

אנחנו לא במדינת משטרה.

בחיים צריך להתפשר, ואם סגרנו את יו"ש, אני מקבל את הדעה הזאת.

אם כך, מה שהוחלט בסופו של דבר הוא: "לא יכניס אדם עתיקות לישראל מהאיזור אלא אם קיבל לכך אישור מאת המנהל ובהתאם לתנאי האישור; המנהל רשאי לפטור אדם או סוגים של בני אדם מהוראות סעיף זה; האיזור – שטחי יהודה שומרון וחבל עזה".

רשות שדות התעופה מפעילה גם את מעבר המטענים שבין חבל עזה לשטחי ישראל. איך רשות העתיקות רואה עצמה פועלת?

מהי תגובתכם, בהנחה שהצעת החוק מתקבלת?

זה לא מטיל עליהם שום חובה. אנחנו ננסה לתאם איתם.

זה גורם להם להוצאות נוספות? הם יצטרכו להוסיף כוח אדם? יהיו להם משימות נוספות?

לא.

זה יפגע בתפעול השוטף של המסוף?

לא, אפילו נעזור לכם...

אנא הסתכלו בסעיף 9. (1) (ב): העובר על הוראה מהוראות סעיף 6, 9(א), 20א, 25א או 29, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

העבירות החדשות הן סעיף 20א - העבירה של הסוחר, שאסור לו לקנות, וסעיף 25א – הפריטים שאסור למכור. אני מציעה שתמר בורנשטיין תסביר את מידרג הענישה.

כשהדרגתי את העונשים והעבירות בחוק ראיתי שיש עבירות שעניינן המהותי הוא אי-מילוי חובות דיווח, והענישה עליהן נעה בין חצי שנה לשנתיים. העבירות החדשות למעשה, באופן מהותי, גם הן עבירות מסוג של אי-דיווח – רכישה ללא דיווח או רכישה ממי שלא דיווח – ולכן מתאים שהן יהיו שנתיים, ולא מתאים שיהיו 3 שנים. העבירות החדשות עוסקות בבירוקרטיה, בדיווחים. אם מדובר בגניבות, ישנה הענישה החמורה, ונראה שעדיף לא להחמיר בעניין אי-הדיווח.

העבירות של הדיווח ואי-הדיווח אינן עבירות בירוקרטיות.

הן יכולות להתבצע גם כשהעתיקה היא בסדר; כאשר שוכר קונה מאדם שלא דיווח, והעתיקה היא בסדר גמור, גם אז יכולה להתבצע עבירה.

אבל מדובר על עונש מקסימלי. יש ללכת על הדבר החמור.

לכן הן נעות בין חצי שנה לשנתיים.

אני אשים הסתייגות על 3 שנים.

ואני אשים הסתייגות על שנתיים.

אני מבקש שאת הסעיף הזה, על איסור הייבוא בלי אישור, תכללו בסעיף העונשים. כדי שלא יהיה ויכוח, אני מציע שתכניסו אותו ב- (ג). שנתיים מספיק לי.

ב- (ה) כתוב: "העובר על כל הוראה אחרת מהוראות חוק זה... דינו מאסר שישה חודשים". זוהי ענישה שיעורית, אם שום דבר אחר לא חל. השאלה היא מה אנו רוצים שיהיה כתוב כאן.

חצי השנה חלה על רוב העבירות שנמצאות בחוק, שעניינן מי שלא נותן דין וחשבון, לא מנהל, מוציא עתיקות מהארץ בלי רשיון.

אבל הוא לא ביקש שמשהו בענישה השיעורית יהיה שונה.

נכון, ביקשתי שהסעיף שהוועדה הכניסה עכשיו ייכלל ב- (ג).

זה בעייתי, משום שכיוון שזה חל על כל האוכלוסייה בחתך רחב, וזה תופס בחובו הרבה מאוד מקום כמו תושב מעלה אדומים וכמו המקרים האחרים. גם השיעורי הוא עונש מקסימלי, והחוק הזה בכל זאת צריך לבטא מידרג.

רשות העתיקות באה ואומרת שהשוד היחידי שקיים במדינת ישראל היום הוא מהאיזור. אז דווקא בפרצה הגדולה הזאת אתה רוצה לתת עונש מופחת?

נלך על שנתיים. זה הרי השוד האמיתי. השיעורי יילך על כל העבירות הפעוטות.

מי בעד החוק? מי נגד? אני קובע שהחוק הופר, ויש הסתייגות דיבור.

אני מבקש פטור מחובת הנחה מוועדת הכנסת.

אני התחייבתי לא להצביע, ואעמוד בזה. ההסתייגות שלי היא לבטל את הסעיף שכרגע הוספנו, ועוד אחת טכנית.

יש גם הסתייגות של אופיר פינס-פז, בעניין השנתיים.

אבקש שתצויין בפרוטוקול ההצהרה של רשות העתיקות, שהפעילות שלה במעברים לא תצריך הוספת אמצעים, כוח אדם או כספים מהרשויות האחרות וכן גם לא תפגע בתפעול השוטף של המעברים.

לגבי סעיף התקנות; לדעתי, היה שם חוסר בהירות.

קבענו שהתקנות של השר יהיו תוך ארבעה חודשים. יש תקנות של השר שהן חובה - "יתקין", ויש תקנות של השר שהן רשות – "רשאי להתקין". אני מפרשת את זה בצורה כזאת, שתוך 4 חודשים הוא צריך לשקול אם להתקין את התקנות או לא, לפי סמכות הרשות שיש לו. זאת אף על פי שכתוב "יותקנו תוך ארבעה חודשים". זאת שאלה ניסוחית.

זה לא ברור, כי אחר כך מתחילים להתווכח, ואותנו שואלים שאין חובה להתקין תקנות.

כתוב: "תקנות יובאו לאישור הוועדה", כשהסמכות היא "רשאי". אם מרב תשתכנע שעדיף לעשות כאן הבהרה, שתבהיר שככל שמדובר בתקנות שהן בשיקול דעת---

אני מסכים ובלבד שזה בהסכמה. הואיל וזה לא עניין מהותי, אני לא רואה חובה להצביע בוועדה, אבל לעניין הניסוח – כל דבר שמוסכם על ידי מרב, על ידי משרד המשפטים ועל ידי רשות העתיקות הוא חדשה מעניינת.

כשמדובר בתקנות שאין חובה להתקינן תוך ארבעה חודשים, מה אם נרצה להתקין תוך תשעה חודשים?

זה בדיוק המנדט שביקשנו.

רשות העתיקות מבקשת להודות תודות עמוקות לקבוצת חברי הכנסת שיזמו את החוק בראשותו של אופיר פינס ולחברת הכנסת ענת מאור. אנו מבקשים גם להודות ליו"ר זבולון אורלב תודה מיוחדת על הניהול ועל הסיוע להעמקת אכיפת העניין.

אני רוצה להבהיר רק עניין אחד נוסף; קיבלנו מנדט בישיבה הקודמת לגבי החזקה שהיתה בסעיף 20א, ובהתייעצות עם משרד המשפטים החלטנו שאין לה מקום יותר, והורדנו אותה.

מקובל עלינו.

גבירותי ורבותי, הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30.