פרוטוקולים/ועדת חינוך/6063



3
ועדת החינוך והתרבות
04/11/2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6063
ירושלים, י"ג בכסלו, תשס"ג
18 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי



פרוטוקול מס' 539
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, כ"ט בחשוון התשס"ב (4 בנובמבר 2002), שעה 10:30

זכויות שידור באירועי ספורט מרכזיים – גיבוש אמנה




נכחו: זבולון אורלב – היו"ר
קולט אביטל

חה"כ אבשלום וילן
חה"כ איוב קרא
עו"ד עדנה הראל משרד המדע, התרבות והספורט
אורי חרל"פ מנהל מנהל הספורט, משרד המדע, התרבות
והספורט
עו"ד שירלי אבנר משרד המשפטים
יוסי משולם מנהל התכניות בטלוויזיה, רשות השידור
אורי לוי רשות השידור
דני דבורין "קול ישראל", רשות השידור
עו"ד יניר פלג רשות השידור
עו"ד מיטל דמארי עוזרת ליועץ המשפטי, הרשות השנייה
לטלוויזיה ולרדיו
עו"ד יורם מוקדי המועצה לשידורי כבלים ולוויין
עו"ד אורי שוורץ עוזר ליועץ המשפטי, "טלעד"
יאיר שטרן ערוץ הספורט
עו"ד דב אברמוביץ ערוץ הספורט
עו"ד אורי שילה מ"מ היועץ המשפטי, התאחדות הכדורגל
עו"ד רתם קמר התאחדות הכדורגל
עו"ד שוקי קרמר איגוד הכדורסל
אפרים זינגר מנכ"ל הוועד האולימפי
אורית צח הוועד האולימפי
עו"ד אברהם וול יועץ משפטי, "ישראל 10"
אמיר הוכפלד מנהל מחלקת ספורט, "ישראל 10"
שמוליק כורזין הטלוויזיה החינוכית
רינה בר-טל יו"ר שדולת הנשים

מרב ישראלי

יהודית גידלי

דקלה אברבנאל

זכויות שידור באירועי ספורט מרכזיים – גיבוש אמנה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בעניין זכויות שידור באירועי ספורט מרכזיים. הדיון היום משודר בערוץ 33 – בלי אמנה.

בעקבות הצעות חוק של ח"כ וילן ושל ח"כ חיים כץ התעורר הצורך להסדיר את שידורם של אירועי ספורט מרכזיים – כמו השתתפות נבחרות מובילות של ישראל בטורנירים רשמיים. שידורם באמצעי התקשורת יובטח כך שאדם שיש לו טלוויזיה יוכל לצפות במשחקים. הנושא עלה בעקבות תקלות שונות בעבר.

כל הגופים המשדרים ביקשו להסדיר את הנושא בהבנה, באמנה בין כל הגופים, ולא מכוח כפייה של הכנסת בחקיקה. לשבחם של חברי הכנסת המציעים ייאמר שהם הסכימו לבקשה אף על-פי שבאופן טבעי לכל חבר כנסת יש יצר לחוקק. הפעם לא רצינו לריב עם השומר אלא לאכול את הענבים ולהגיע לתוצאה.

הדיון היום הוא הדיון השלישי בנושא זה. כבר בישיבה הקודמת עלתה בעיה של הגבלים עסקיים. הפנינו את תשומת לבו של הממונה על הגבלים עסקיים לנושא זה. הזמנו לדיון את הממונה על הגבלים עסקיים ממשרד התעשייה והמסחר. נאמר לנו שמכינים כעת חוות דעת בנושא זה, ושהיא תוגש בישיבה הבאה.

ראשית הרי ייתכן שהישיבה הבאה תהיה מחר; שנית, ואמרתי זאת ליועצת המשפטית של הוועדה, אינני חושב שהכנסת צריכה לעבוד לפי לוח הזמנים של הרשות המבצעת. הרי כך יכול כל משרד ממשלתי לעכב את עבודת הכנסת ולעצור אותה, משום שיידרש לו זמן להכין חוות דעת. לדעתי חלק מריבונותה של הכנסת היא שהפקידים המופקדים על הנושאים ברשות המבצעת יתאימו את עצמם ללוח הזמנים שלה. הממונה יכול היה לבוא היום מפני כבודה של הוועדה, או לשלוח נציג מטעמו. אך לא הגיע נציג אלא קיבלנו הודעה טלפונית.

לכן אינני רואה שום צורך לעצור את מהלך האמנה. אם יתברר לאחר מכן שיש צורך בשינויים מסוימים, נבצע אותם. אך אינני מציע לעצור כרגע אמנה והבנה שמתגבשות. אינני מציע שבכל מחיר נסיים היום את הדיון באמנה כדי להעמיד את הממונה על הגבלים עסקיים במקומו. אבל אם יתברר שהגענו להסכמה, אני מציע שחתום חתימה חגיגית על האמנה. זאת ההערה בנוגע לממונה על הגבלים עסקיים.

כעת נקרא את הנוסח. ראשית יש לברר שכל הצדדים שקשורים לאמנה נמצאים כאן: כל הגופים שאנחנו מעוניינים שיצטרפו מרצונם הטוב והחופשי להסכם הזה. זהו הסכם של רצון טוב להבטיח את השידורים. מאחר שהדיון הזה מוקלט ואנשים צופים בנו, אני מבקש לומר לצופים שמדובר באירועי ספורט מרכזיים ובסעיף 1 הסכמנו על אלה: "משחקים רשמיים של נבחרות ישראל בכדורגל ובכדורסל, הנערכים בישראל, למעט משחקי ידידות; משחקי חצי הגמר וגמר גביע המדינה בכדורגל ובכדורסל" – וכאן יש להוסיף את המילה "לגברים"; וכן "משחק גבר גביע המדינה בכדורסל – נשים".

אלה אירועי הספורט המרכזיים שנדונים כאן. אנחנו מבקשים להבטיח שהאירועים ישודרו בהבנה בין כל הגופים המשדרים.

אם כן אלה הגופים הנוגעים לאמנה: ההתאחדות לכדורגל בישראל – והנציגים מטעמה עדיין לא הגיעו. בישיבות הקודמות הביעה ההתאחדות לכדורגל בישראל הסכמה לאמנה, אך היינו רוצים שהיועץ המשפטי שלה יגיע; איגוד הכדורסל בישראל – הנציג מטעמו הוא עו"ד שוקי קרמר; מטעם רשות השידור נוכח עו"ד יניר פלג מהלשכה המשפטית; מטעם הרשות השנייה נמצאת בדיון עו"ד מיטל דמארי. האם נציגי הזכיינים נמצאים בדיון?

אני מייצג את "טלעד". אין כאן נציגים של "רשת" ו"קשת" אך שוחחתי עם היועצת המשפטית של "קשת" בנושא זה. העמדה שאביע היא גם עמדתה. אינני יודע איפה הדברים עומדים בנוגע ל"רשת".

לפי המסמך שבידי הזכיינים הוזמנו, וכן YES והזכיין של ערוץ 10. אני רואה שהנציג של ערוץ 10 נוכח בדיון.

במכתב מהטלוויזיה הלימודית נמסר שיגיע נציג.

מהמועצה לשידורים כבלים ולוויין נוכח עו"ד יורם מוקדי; גם הזכיינים הוזמנו לדיון, וכנראה סומכים על המועצה. גם חברת YES הוזמנה. אני מבהיר זאת לפרוטוקול כדי שלא תעלה טענה שלא הוזמנו לדיון.

מטעם ערוץ הספורט נוכח עו"ד אברמוביץ וכן מר יאיר שטרן. מטעם משרד המדע, התרבות והספורט נוכחת עו"ד הראל וכן מר חרל"פ ממִנהל הספורט.

אני מתנצלת מראש. יש במקביל ישיבה נוספת בענייני זכויות שידור וייתכן שאצטרך לעזוב את הדיון כאן. הדיון הוא בוועדת הכלכלה, בנוגע לפרסום סיכויי ההגרלות בהימורים.

זה חלק מהקלקולים שיש כאן בכנסת.

אני מבין שבינתיים הגיעו נציגי ההתאחדות לכדורגל: עו"ד שילה ועו"ד קמר. הגיע גם נציג של "קול ישראל", מר דני דבורין. את קולו של מר דבורין אני מכיר, אך לא את מראהו. אני בטוח שגם הצופים בבית לא יודעים לקשור בין הפנים לבין הקול.

מר אורי לוי, שאף הוא נוכח כאן, רוצה לקחת אותי לטלוויזיה. זה יפתור את הבעיה.

את מראהו של אורי לוי כולם מכירים בוודאי.

אבל לא מזהים את הקול.

נוסף על מר דבורין ומר לוי הגיע גם מר יוסי משולם מטעם רשות השידור.

אני מציע שנעבור לקרוא את האמנה. מי שמבקש להעיר הערה יוכל להעיר אותה בסוף כל פסקה. אני מבקש שלא נפתח מחדש דיונים שכבר מוצו.

אני מתחיל לקרוא את הפתיחה לאמנה. כאמור כתבנו כאן "שיהיו נגישים לחלק משמעותי מהציבור" משום שבמקרים מסוימים השידור לא יהיה לכל הציבור – כי הוא יהיה בכבלים או באמצעי תקשורת אחרים.

אני קורא את סעיף 1 לאמנה. לעניין סעיף א בהגדרת "אירוע ספורט מרכזי": למה צריך לכתוב "למעט משחקי ידידות"?

רצינו להבהיר שהמשחקים הרשמיים לא יכללו את משחקי הידידות. בישיבה הקודמת נאמר שצריך להגדיר זאת כך.

אם אני זוכר נכון זאת הייתה הערה של ח"כ כץ בישיבה הקודמת.

משחקי ידידות הם משחקים רשמיים, אך הם אינם משחקי נבחרת לקראת טורניר מסוים.

בסדר. אני ממשיך לקרוא את סעיף 1. בסעיף ב יש להוסיף את המילים "לגברים".

גם בסעיף א יש להוסיף "לגברים". זאת הייתה ההחלטה. אני מבקש גם להעיר שיש להוסיף שהמשחקים ישודרו בשידור חי. זאת חשיבותה של האמנה, שהאירועים ישודרו בשידור חי.

נגיע לכך בהמשך.

אני מסכימה עם ההערה של עו"ד מוקדי, זה חלק מההגדרה. השידור המאוחר יותר אינו אירוע ספורט מרכזי.

האירוע הוא אותו אירוע, וכאן מדברים על אופי השידור. אך זה עניין ניסוחי וחבל להתעכב עליו כעת. נשלים אותו אחר כך. בהמשך עולה שאלה אם כל השידורים צריכים להיות בשידור חי ומלא כשמשדרים אותם.

אני מבקש לחזור לסעיף א בהגדרת "אירוע ספורט מרכזי" בסעיף 1. עו"ד מוקדי אמר שיש להבהיר אם מתכוונים לגברים או לנשים במשחקים רשמיים של נבחרות ישראל בכדורגל ובכדורסל, ושהכוונה כאן לגברים. אך אם נבחרת הכדורסל לנשים של מדינת ישראל תגיע לגמר גביע אירופה לנשים – זה לא אירוע מרכזי? זה נראה לי לא תקין. אני מבקש להפנות את השאלה למומחים כאן. מדוע לא לכלול כאן גם גברים וגם נשים? יש בעיה מעשית?

בישיבה הקודמת נאמר שמן הראוי לא להרחיב מדי את הרשימה, בין היתר משום שבפועל גם משחקים שאולי נתפסים כבעלי חשיבות לאומית לא תמיד זוכים לשיעורי צפייה גבוהים. ערוצי ספורט שמוגדרים ככאלה ולאו דווקא ערוצי השידור המרכזיים הם המקום הטבעי לאירועים מסוג זה. בעניין זה עלול להיווצר מצב של "תפסת מרובה לא תפסת". הרחבת הרשימה דווקא עלולה לגרום לכך שחלק מהאירועים לא ישודרו.

אני מבקש לקבל דוגמה מעשית. מה היה בשלוש השנים האחרונות? היו משחקים רשמיים רשמי של נבחרת ישראל בכדורגל ובכדורסל לנשים, שנערך בישראל, בטורניר שמי?

היו משחקים, ושום ערוץ לא רצה לשדר אותם.

יש הבדל בין כדורגל לבין כדורסל. כדורגל נשים לא שודר בשום צורה. כדורסל נשים שודר בהרבה מאוד מקרים. יש הבדלים מובהקים ברמה. כדורגל נשים הוא שולי. כדורסל נשים הוא בהחלט ברמה אחרת.

אבל הכדורגל מתקדם.

אולי אם ישדרו יותר משחקי כדורגל לנשים הענף יתקדם יותר.

אני מקבל את הערתו של עו"ד אברמוביץ שלכל הרחבה יש מחיר. אך אולי אפשר בכל זאת לחשוב על הרחבה רק לכדורסל?

אסור להיתפס לראייה שמה שלא יהיה באמנה לא ישודר. אדרבה, אם יהיו יותר מדי שידורים שלפי האמנה ישודרו בערוצי Broadcast הם עלולים שלא להיות משודרים. אנחנו רוצים שהם ישודרו. דווקא על מנת שהם ישודרו אין להוסיפם כאן.

אילו היה משחק רשמי של נבחרת ישראל בכדורסל לנשים הייתה בעיה לשדר אותו?

אני לא זוכר ששודר משחק נבחרת של נשים.

משחקי נבחרת הנשים שודרו. לפחות חלק מהמשחקים שודרו.

אבל זה לא היה אירוע מרכזי.

אפשר להגביל יותר את ההגדרה בנוגע למשחקי הנשים בכדורסל?

נבחרת הכדורסל לנשים משחקת בכל המפעלים הרשמיים שנבחרת הגברים משחקת בהם, ללא יוצא מן הכלל. כלומר: אליפות אירופה, על שלל הטורנירים שם, גביעי אירופה.

אין ספק ששיעורי הצפייה במשחקי נבחרת הנשים פחותים משיעורי הצפייה במשחקי נבחרת הגברים. ההתעניינות הציבורית הגברית בוודאי מתמקדת יותר בנבחרת הכדורסל לגברים. זאת עובדה שאינה שנויה במחלוקת, כך אני מבין.

אך איננו רוצים למחוק את הנשים לגמרי. השאלה היא אם אפשר לקבוע שסעיף א יהיה רק לגברים, ולהוסיף סעיף נוסף, שיעסוק בנבחרת ישראל בכדורסל לנשים. אני מציע שנקבע רף מסוים שיקבע שמשחקי גמר וחצי גמר אליפות אירופה, למשל, ישודרו.

אני מבטיח לך שהם ישודרו, ח"כ אורלב. יש בכך עניין ציבורי רחב.

בסדר גמור. גם למען היושר צריך להוסיף זאת. נקבע דבר שבאופן טבעי ייושם. אם כן סעיף א יעסוק במשחקי גברים. נוסיף סעיף חדש: "משחקים רשמיים של נבחרת ישראל בכדורסל נשים, הנערכים בישראל במסגרת חצי גמר או גמר של טורניר בין-לאומי רשמי". זה לא בדיוק הניסוח המשפטי, אבל זאת הכוונה.

את אותם דברים אפשר להוסיף גם לכדורגל. אם נבחרת הנשים תגיע לחצי גמר בטורניר אליפות אירופה, גם את המשחק הזה ישדרו. נכון שזה לא יקרה בעשור הקרוב.

אם כן למה להוסיף? האמנה היא לשנתיים. בעוד שנתיים נתאסף ונלמד לקחים.

יש בקשה של הטלוויזיה החינוכית לכלול באמנה גם משחקים רשמיים של נבחרות הנוער בכדורגל ובכדורסל.

זה יהיה בטלוויזיה החינוכית. אני מוכן להוסיף זאת, אבל הדרישה תחול רק על הטלוויזיה החינוכית.

זאת בדיוק בקשתנו.

כלומר נוסיף עוד סעיף קטן לסעיף 1: משחקים רשמיים של נבחרות ישראל לנוער בכדורגל ובכדורסל הנערכים בישראל.

וכן גמר גביע המדינה לנוער.

אני לא מסכים לכך. אני חושב שגם לערוץ הספורט יהיה עניין לשדר משחקים של נבחרות לאומיות, של נוער או של צעירים.

עו"ד אברמוביץ מבקש שלא להרחיב, אך כאן הגישה שונה. הטלוויזיה החינוכית מוכנה להתחייב באמנה שהיא תשדר את שידורי משחקי הנוער.

אך מה אם גם ערוץ הספורט ירצה לשדר אותם? ניתנת בלעדיות לטלוויזיה החינוכית. ומעבר לכך, לא תמיד יינתן לטלוויזיה החינוכית זמן השידור לצורך כך. מקנים לטלוויזיה החינוכית בלעדיות.

בישיבות הקודמות דיברנו גם על הרשימה הזאת. דנו בכך הלוך וחזור. יש כמה שיקולים חשובים שעומדים על הפרק, ולא רק השיקולים הקונסטיטוציוניים של חופש העיסוק וכולי. אם מגדירים מה ישודר הדברים האחרים לא ישודרו.

אני זוכר שמועצת הכבלים טענה שיש דברים שמופיעים בתקנון הפנימי של מועצת הכבלים. הצענו לצרף לאמנה חלק מהדברים שמועצת הכבלים קבעה בתקנון שלה. למשל הייתה בעיה בשאלה אילו משחקים משודרים בערוץ 5 ואילו משודרים בערוץ +5. יש הנחיות לכך.

גם במקרה הזה אפשר לרשום לפנינו את הודעת הטלוויזיה החינוכית שאם לא יהיה גוף משדר אחר, היא מקבלת עליה לשדר את המשחקים. זאת תהיה הודעה של הטלוויזיה החינוכית שתהיה חלק מהאמנה, כמו במקרה של הכבלים.

זה בסדר.

הטלוויזיה החינוכית אכן מתחייבת לשדר את המשחקים?

בוודאי.

אך אנחנו לא מחויבים לתת לטלוויזיה החינוכית את הזכויות. הטלוויזיה החינוכית מחויבת לשדר את המשחקים אם לא נמצא מקום אחר.

אם כן אנחנו ממוקמים בעדיפות שנייה?

לא, יש לטלוויזיה החינוכית עדיפות רגילה, כמו היום.

הטלוויזיה החינוכית מתחייבת לרכוש את הזכויות? זאת שאלה חשובה.

היא מתחייבת לשדר.

שום דבר לא בחינם.

אם הטלוויזיה החינוכית היא קונה "בטוח", שתמיד יהיה, זה משפיע על המשא ומתן בשלב הראשון. מה ההתחייבות שהטלוויזיה הישראלית מקבלת עליה?

הטלוויזיה החינוכית רואה את ייעודה בכך שמשחקים מרכזיים של נוער ישודרו. כל הגופים משחקים במשחק קניית זכויות השידור. אם בסוף יתברר שהתהליך לא הסתדר, הטלוויזיה החינוכית מקבלת עליה לרכוש את הזכויות ולשדר אותן.

לא שמענו כאן את המילה "לרכוש".

הטלוויזיה החינוכית חייבת לרכוש. אם לא, איך תשדר? האמנה אינה מקנה זכויות כספיות למישהו.

באמנה הייתה כוונה למנוע מאירועים מרכזיים להיות משודרים בערוצים שבעיני חברי הכנסת והצדדים לאמנה אינם מרכזיים. איננו באים לתת ציון מהו אירוע חשוב, מהו אירוע שצריך לשדר. גם תחרויות אתלטיקה ושחייה חשובות מאוד ונרצה שישודרו. הבעיה היא באירועים המרכזיים שחוזרים למסך בכל שנה, וחברי הכנסת והצדדים לאמנה מסכימים שהם צריכים להיות בערוצים מרכזיים. לכן אין צורך ללכת לכיוון הנוער וגם לא לכדורסל נשים.

אך אם הטלוויזיה החינוכית עושה פעולה וולונטרית למען אירועי ספורט מרכזיים, למה לא לקבל זאת? גם מועצת הכבלים עושה שירות לעם ולמדינה, ומאפשרת למרב האזרחים לצפות באירועים שאינם מרכזיים. דיברנו על כך: נבחרת אירופית שבאה לשחק בישראל – לפי הנחיות מועצת הכבלים משחק כזה היה חייב להיות משודר בערוץ 5 ולא בערוץ +5. זה מה שהוסבר בפעם הקודמת. אני משבח את מועצת הכבלים על כך.

לכן הוחלט להוסיף את הודעת מועצת הכבלים לאמנה, כהודעה ולא כחלק ממנה. הציבור ידע שמועצת הכבלים פועלת כראוי, ואם "מנצ'סטר יונייטד" תגיע לישראל המשחק לא יהיה בערוץ 5+ אלא בערוץ 5 הרגיל – אם אחרים לא רכשו את זכויות השידור.

זה המצב גם כאן. הטלוויזיה החינוכית מודיעה שאם לא יימצא סידור אחר היא מוכנה לשדר את אירועי הספורט המרכזיים לנוער.

אני מבקש להסב את תשומת הלב שבסעיפים הקודמים יש להוסיף את המילה "לבוגרים".

אך בכבלים יש מנגנון לקביעת מחיר ובטלוויזיה החינוכית אין מנגנון כזה. השאלה היא אם הטלוויזיה החינוכית אכן מתחייבת לרכוש את הזכויות. איך יהיה המנגנון לקביעת המחיר. הטלוויזיה החינוכית מתחייבת לשדר אם ערוץ אחר לא ישדר.

פועלים מול ההתאחדות לכדורגל ומול איגוד הכדורסל. כל מקרה נדון לגופו. מנהלים משא ומתן.

אבל נציג הטלוויזיה החינוכית בעצם מתחייב לרכוש את הזכויות. כדי לשדר הוא חייב לרכוש זכויות.

זה ברור.

הטלוויזיה החינוכית מתחייבת באמנה שתגיע לסידור כספי באופן שהתוצאה הסופית תהיה שהיא תשדר את המשחקים. המשמעות של הדברים ברורה, מר כורזין?

כן.

אך אם ההתאחדות אינה מתחייבת להציע לטלוויזיה החינוכית את הזכויות, מה המשמעות של הדברים?

ההתאחדות אינה חייבת דבר. הטלוויזיה החינוכית מתחייבת. אני חושב שזה דבר יפה מאוד.

בזאת סיימנו את הדיון בסעיף 1. אני קורא את סעיף 2 לאמנה.

לפי מה שהבנתי מהערות שקיבלנו ההצעה צריכה להיות לזכיינים ולא לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

אם כן יש לתקן: "ההתאחדות והאיגוד, שלהם נתונות זכויות השידור של אירועי הספורט הרכזיים מתחייבים להציע אותן לרשות השידור" ולמי עוד?

יש להוסיף: "ולזכייני הטלוויזיה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו".

או "לבעלי זיכיון לשידורי טלוויזיה על-פי חוק רשות השנייה לטלוויזיה או לרדיו".

הניסוח הוא: "בעלי זיכיון לשידורי טלוויזיה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, התש"ן-1990".

נדמה לי שכאן חייבים להכניס התייחסות לשידור חי. הרי ההתאחדות והאיגוד מתחייבים להציע זכויות לשידור חי; אין מגבלה בנוגע לדברים אחרים.

נחזור לעניין זה.

אני מציע להכניס את הנושא הזה גם בכותרת: "לשם הבטחת שידורם של אירועי ספורט מרכזיים בשידור חי, כהגדרתם במסמך זה…".

וכן בסעיף 1: "…לגיבוש אמנה מוסכמת בין הצדדים בנושא שידור אירועי ספורט מרכזיים בשידור חי…". וגם בהמשך: "…בחשיבות הציבורית של שידור אירועי ספורט מרכזיים בשידור חי…". וכן: "במסמך זה 'אירוע ספורט מרכזי בשידור חי – ' ".

כלומר כל האירועים שהוגדרו כולם בשידור חי. השידור גם מלא?

כן.

ההגדרה של "בעלי זיכיון לשידורי טלוויזיה" כוללת גם את חברות החדשות ואת הטלוויזיה החינוכית. אני חושב שלא זו הכוונה. אני מציע להוסיף בסוגריים, אחרי המילים "בעלי הזיכיון על-פי חוק" את המילים "למעט חברות החדשות והטלוויזיה החינוכית". אפשרות אחרת היא להפנות לסעיפים.

אני מבהיר שלטלוויזיה החינוכית יש רצועת שידור בערוץ השני.

אז למה למעט אותם?

אנחנו מבקשים לנסח אמנה של רצון טוב. זה איננו מסמך משפטי. זה לא ניסוח חוק, אלא ניסוח של הבנות. אנחנו נגררים על-ידי עורכי הדין לניסוחים מסובכים. מי שירצה להפר את האמנה יכול לעשות זאת. ההתאחדות לכדורגל, למשל, יכולה לפוצץ את העסק, ואין לנו שום עילה חוקית נגדה. אני מציע שלא להסתבך בניסוחים ארוכים ומיותרים.

היום למשל הבהרנו שמדובר בבוגרים ולא בנוער, הכנסנו את הטורניר הבין-לאומי לנשים.

בעניין התוכן הכול בסדר. אבל ההבהרות המשפטיות מסבכות את העניין שלא לצורך. אני שומע לאן כולם גוררים את הניסוח. החלטתי לרדת מהצעת חוק כדי להגיע לאמנה ולהבנה. אני מתעסק עם עורכי דין רק בחוקים. בהבנות אין צורך בעורכי דין.

אני חוזר על הערתי: ההגדרה לבעלי הזיכיונות כוללת גם את חברת החדשות, למשל.

הם ודאי לא מעורבים. את הטלוויזיה החינוכית לא הייתי מוציא.

לפי הניסוח הזה ההצעה היא רק לרשות השידור ולרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. לטענתי צריכה להיות הצעה גם לערוץ הספורט. אם מציעים לערוץ 10 את הזכויות, וזהו ערוץ שלא מגיע לכלל הציבור בישראל, צריך להציע אותן גם לערוץ 5. הוא נמצא באותו מצב. האמנה היא גם בין כל הגופים הללו לבין ערוץ הספורט. הוא לא מוזכר כאן.

מר שטרן צודק. זה לא יעמוד בבג"צ, אם כבר רוצים להיכנס לזה.

ערוץ 10 לא מגיע לכולם. ערוץ 2 לא מגיע לכולם היום – הורידו אנטנות מבניין "כל-בו שלום", ובתל-אביב יש אזורים שלא קולטים בהם את ערוץ 2. מצפצפים. יש לנו בעיה קשה. כל החברות היום עושות מה שבראש שלהן. אם ערוץ 2 היה חייב להגיע לכלל הציבור הוא היה דואג לאנטנה בתל-אביב. הוא לא עושה זאת. לדעתי יש להתייחס בסעיף זה לערוץ 1 ולערוץ 2. אם ערוץ 10 בפנים, גם ערוץ 5 בפנים.

אני חוזר על מה שנאמר בדיון הקודם: ערוץ 10 משדר לכולם על-פי חוק, להבדיל מערוץ 5. כולם יכולים לקלוט אותו אם כי לא כולם יכולים לקלוט אותו באנטנה הביתית הרגילה. יש כוונה של משרד התקשורת, ואנו מברכים עליה, לתת לנו גם תדר.

מי שאינו מחובר לכבלים, לא רואה את ערוץ 10. הוא צריך לשים אנטנה. המחיר לה יכול להגיע ל-2,000 ש"ח.

אתה מכיר אדם אחד שהתקין אנטנה בשביל ערוץ 10, ח"כ וילן?

אני מבקש להזכיר שני דברים שעלו בישיבה הקודמת. ערוץ 10 הוא ערוץ Broadcast על-פי חוק. חלים עליו כללים ומגבלות שאינם חלים על ערוץ 5. שנית איננו משדרים בתדר רק מסיבות טכניות. המדינה לא יכולה להקצות לנו תדרים.

ערוץ 5 מגיע ל-95% מהבתים, גם אתם לא מגיעים ליותר מזה.

הדגש הוא על החוק שקיים במקרה שלנו.

במסמך מיום 21 באוקטובר 2002 הציע ערוץ הספורט פשרה. בסעיף 10 למכתבו נאמר: "יחד עם זאת ובכפוף לאמור לעיל מוכנה עקרונית JCS להסכים להעניק עדיפות לשידורם של משחקי גמר המדינה בכדורגל ובכדורסל גברים בערוצים הארציים".

אני מבהיר שאלה לא ערוצי Broadcast. המבחן היחיד הוא מבחן הנגישות בפועל לצופה.

"וזאת לאור מעמדם המיוחד והצביון הממלכתי שנלווה אליהם…". מהם "ערוצים ארציים"?

הכוונה לכל הערוצים שנגישים לכולם: ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 5 – ואני מניח שגם ערוץ 10.

אם כן לשם מה הדיון? זה המצב הקיים היום.

מה המשמעות של האמירה הזאת?

ערוץ 5+ ממילא אינו יכול לשדר את המשחקים הללו לפי כללי המועצה לכבלים וללוויין.

אני מבקש להבין מעו"ד אברמוביץ' מה הוא מציע. הוא כתב כאן סעיף שניתן להבין ממנו שמוצעת בו פשרה, ואני חושב שאני קורא סביר לעניין זה. הפשרה היא לתת עדיפות לשידורים של משחקים מסוימים. נכנסנו כאן לוויכוח בשאלה מה ההבדל בין שידורי Broadcast, שידור ארצי פתוח, לבין הכבלים. אמרנו שאנחנו רוצים לתת עדיפות לערוצי Broadcast. עו"ד אברמוביץ מבקש שלא תינתן לערוצים אלה עדיפות מוחלטת בכל אירועי הספורט המרכזיים, אלא תינתן לו עדיפות חלקית. אגב, אני אישית מוכן לקבל את הפשרה הזאת.

כעת עו"ד אברמוביץ טוען שאני לא קורא נכון את הדברים. הייתה כאן התייחסות ברורה: "להעניק עדיפות לשידורם של משחקי גמר גביע המדינה בכדורגל ובכדורסל גברים". אני מציע לקבוע את הפשרה הזאת.

אני מבקש לשאול את עו"ד מוקדי שאלת הבהרה: בכמה בתי אב נמצא היום ערוץ 5, ובכמה מהם נמצא ערוץ 10?

שני הערוצים מגיעים לאותו מספר של בתי אב, למעט בודדים.

אפשר לומר שהערוצים הללו מגיעים ל-90% מהאוכלוסייה?

הם מגיעים ל-90% מהאוכלוסייה שצופה בטלוויזיה, בהחלט.

אנחנו עושים הסכם לשנתיים ולכן אני מציע לקבוע את הפשרה שהציע ערוץ הספורט. אנחנו נותנים לערוצי Broadcast עדיפות רק במשחקי גמר גביע המדינה. כלומר, נפצל את סעיף 2 לפי סעיף 10 שבמכתב מטעם ערוץ 5.

אני חושב שהאינפורמציה שמסר עו"ד מוקדי חשובה, כי ברור שמדובר באותו היקף צפייה בשני הערוצים. וגם בפשרה הזאת שמרנו על עקרון ערוצי Broadcast.

בשיחה עם נציגי משרד המדע, התרבות והספורט עלה עניין אחר: יש להבהיר שאין בסעיף זה כדי לפגוע בחוזים שנחתמו בעבר.

נכתוב זאת. צריך להוסיף זאת.

אבל מה עושים אם היום מר אביב גלעדי חותם עשר שנים קדימה? וזאת סתם דוגמה.

מה אפשר לעשות? האמנה אינה יכולה לפגוע בהסכמים מחייבים שנחתמו קודם החתימה על האמנה.

אפשר למנוע חתימת הסכמים גם אחר כך?

אי-אפשר למנוע זאת. אפשר רק לומר שמי שחתם מנוול, אדם לא ישר. נעשה ישיבה ונקרא לכולם ונגיד שאנשים לא מכבדים את החתימות שלהם. הציבור ידע מי ידיד ומי לא ידיד.

אני מקדם בברכה את התלמידות שמצטרפות כעת לחדר הדיונים וצופות בנו. הן מבית הספר "הראל" בכפר סבא. ברוכות הבאות.

לעניין חתימת החוזים, ראוי שיובהר בפרוטוקול שההתאחדות לכדורגל מכרה כבר את הזכויות שלה לרשות השידור עוד לפני חתימת האמנה. למשחקי חצי גמר גביע וגמר גביע המדינה נמכרו הזכויות לשלוש השנים הקרובות; למשחקי נבחרת ישראל נמכרו הזכויות לשנתיים הקרובות. כלומר בכל מקרה הזכויות מכורות לרשות השידור, גם לגמר גביע המדינה, גם לחצי גמר גביע המדינה וגם למשחקי הנבחרת.

רשמנו זאת לפנינו. זה עולה בקנה אחד עם האמנה. בסדר גמור.

מה הועלנו?

יש דברים אחרים, והמסמך הוא תשתית לשנתיים שיבואו לאחר מכן.

אם הגופים המשדרים חתומים בחוזים כמובן אין באמנה לגרוע. אך העובדה שסוכן כזה או אחר קנה את זכויות השידור אינה צריכה לפגוע באמנה. יש להבהיר זאת.

כלומר בעצם בדיון הובהר שאין בסעיף זה לפגוע בחוזים שנחתמו בעבר על-ידי הצדדים לאמנה זו.

זה לא נכון. אם הסוכן לא ימכור באותו מחיר?

הסוכן צריך למכור לאחד הגופים כאן, והגופים כאן מקבלים עליהם לעמוד באמנה.

יש גם בורר.

אך הסוכן אינו כפוף לבורר.

לפחות פורמלית אפשר לחייב מוסרית רק את הצדדים שקשורים לאמנה. זה נכון.

ההתאחדות מחויבת למכור את הזכויות לגופים המשדרים ישירות, או למכור אותן לסוכן וכך כאילו "להתחמק", ואל תתפסו אותי במילה.

אנחנו לא מוכרים לסוכן.

מעלים כאן שאלה מוסרית מדרגה ראשונה. ההתאחדות לכדורגל פתחה חוזה עם 21 מיליון, בשיטת "חבר מביא חבר". זה בניגוד גמור למה שמופיע באמנה או למדינת חוק. במדינת עולם שלישי היו עושים זאת. אבל זה כבר מאחורינו. נכון, אין גבול לקומבינות. אני מקווה שהסמנכ"ל החדש של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד שילה שנוכח כאן, ידאג שלהבא יהיה מנהל תקין.

אני קורא את סעיף 3(א) לאמנה. הצעתי בזמנו שם של פוסק. עוד לא סיכמתי עמו את הדברים. הואיל והדיון משודר בשידור חי אני מבקש שלא נעסוק כאן בשמות. אני משלים את קריאת הסעיף.

ראשית אני מבקש לציין: זהו הדיון הראשון שנציג כלשהו של "טלעד" משתתף בו. לכן אינני ער למה שעלה בדיונים הקודמים. אנחנו מתנגדים לסעיף הזה. בנוסחו הנוכחי יש בו שתי בעיות עיקריות: לכאורה הפוסק יכול לחייב אותנו לשדר דברים שאיננו מעוניינים בהם, והוא יכול לחייב אותנו בסכומים שאינם מקובלים עלינו. בסך הכול "טלעד" הוא אחד מהגופים שאמורים לשים את הכסף על השולחן.

לא, הכוונה במילים "למי יימכרו" הייתה לאחד הגופים שרצה לקנות את הזכויות.

אם כן אני מציע להבהיר זאת.

אך אם הגוף יהיה מחויב לשדר הפוסק יקבע גם בנוגע למכירה.

בשלב זה אני נאלץ לעזוב את הדיון לכמה דקות ולהצביע בוועדת הכנסת. החוקים שלי שם בסכנה.

איננו מעוניינים להתחייב לרכוש משחקים שלא נרצה לרכוש. בוודאי שאיננו מוכנים להתחייב להיות כפופים לפסיקה של בורר שיחייב אותנו לשלם סכומים שאיננו מעוניינים לשלם.

בישיבה הקודמת הרשות השנייה לכאורה התחייבה מטעמה לעשות זאת. לכאורה רשות השידור והרשות השנייה הסכימו לסעיף הזה בישיבה הקודמת.

בכל הכבוד, בישיבה הקודמת היו בדיון נציגי הרשות השנייה, ש"טלעד" כפופים לה.

אנחנו אלה שצריכים לשלם בסופו של דבר.

תודיע למנכ"ל שלך, זה עניין של הסכמה רחבה. אם מר עוזי פלד לא רוצה – במלחמה כמו במלחמה. אני מציע לך, עו"ד שוורץ, לטובתך, להתייעץ קודם אתו בשמי, לפני שהוא מצהיר הצהרה מרחיקת לכת. הייתה כאן הסכמה כללית. אם אתם רוצים להתנער – זה עובד בשני הכיוונים. אני מבקש מעו"ד שוורץ לחזור ולהתקשר למר פלד עכשיו. אחר כך נשמע מה הוא אומר.

הדברים נאמרים על דעתו של מר פלד. פתחתי ואמרתי שלא הוזמנו לישיבות הקודמות ולכן איננו יודעים מה נאמר בהן.

חבל על הזמן. אני מבקש מעו"ד שוורץ להתקשר למר פלד ולומר לו שח"כ וילן מוסר לו שאם הוא רוצה לפוצץ אמנה שהגענו אליה בהסכמה, אם הוא לא מכיר בה, זה צעד של הכרזת מלחמה ואני מציע לו לשקול זאת שוב לפני שנציגו מעלה זאת בוועדה. תגיד לו שח"כ וילן אמר לו זאת מילה במילה.

אני מבקש להתייחס להצעת החוק שהייתה בעבר.

זאת לא הצעת חוק, עכשיו זאת אמנה, במקום הצעת חוק. היו שתי הצעות חוק. איננו חושבים שסוג כזה של שידורים, שיש בו גם אלמנט מסחרי, צריך להיות מוסדר בחקיקה. לכן על דעת כל הגורמים החלטנו להגיע להסכם שיפתור את הבעיה.

אבל לא טרחו להזמין אותנו ולשאול לדעתנו. בסופו של דבר אנחנו אלה שצריכים לרכוש את הזכויות.

הגוף המפקח על הזכיינים היה כאן. הוא הביע נכונות לאמנה. רוצים להמציא את הגלגל מההתחלה.

הגוף המפקח אינו מי שרוכש את הזכויות. הוא לא יכול לחייב אותנו לרכוש, ובוודאי שלא לקבוע את הסכומים בשבילנו. נעשתה כאן טעות לדעתי.

עו"ד שוורץ, אתם מתווכחים על גרושים. מתי מגיעים למצבים שאיש אינו רוצה לרכוש את הזכויות? הרי אז הסכומים מגוחכים. כשמר פלד ישמע שמדובר בסכומים בסדר גודל של 20,000$ לשידור לכל היותר – גם הוא לא יעשה עניין. יש דברים שהם לטובת הקהילה ולטובת הציבור, ולפי האינטרס המסחרי עדיף להגיע להסכם כאן.

אני מוכן להציג את הדברים לפני מועצת המנהלים של "טלעד". תאמין לי, עו"ד שוורץ, שהם יחליטו פה אחד להיות שותפים לאמנה.

שמעתי את ההערה של עו"ד שוורץ שזהו הדיון הראשון שלו בנושא זה. אני מבין לכן את הערתו. אך אני כמעט בטוח שאילו השתתף בכל הדיונים ההערה הזאת לא הייתה נשמעת. הרצון המתגבש כאן הוא לשרת את הציבור. הזכיינים, בסופו של דבר, נועדו גם לשרת את הציבור. באילו שידורים מדובר? שידורים שאיש אינו רוצה לשדר אותם, אך אנחנו, כולנו, חושבים שהם צריכים להיות משודרים. ייתכן שפעם אחת באמת "טלעד" תקבל שידור שלא רצתה לשדר מרצונה, אך כל החבורה הנפלאה שנוכחת כאן אמרה שהשידור הזה צריך להיות משודר. במקרה כזה יגידו ל"טלעד" לשדר.

אין לנו שום התנגדות לרעיון של האמנה, להפך. ההתנגדות היא אך ורק למנגנון הכפייה.

יש מנגנון אחר? ומה אם אחד מהאירועים יהיה משחק של ישראל נגד מיקרונזיה למשל, משחק בטורניר בין-לאומי, ואיש אינו רוצה לקנות אותו? מוכרחים לקבוע מנגנון שכולם מסכימים עליו, שיחייב את הגופים המשדרים אך שגם יהיה בנוי בזהירות. בלי הרעיון הזה אין אמנה: אם לא מקימים מנגנון שפותר את הבעיה במקרים שבהם הגופים אינם רוצים לשדר – לא עשינו כלום. זה מרוקן את לב האמנה מתוכן.

אך יש גם מקרים הפוכים: משחקים שמעוררים הרבה מאוד עניין. ניתנת כאן עמדת כוח להתאחדות לכדורגל. היא יכולה לדרוש סכומים גבוהים מאוד, אנחנו לא נסכים להם, ואחר כך נהיה כפופים להחלטת פוסק שיכריע באמצע קרוב לוודאי. ואי-אפשר לערער על כך, כך קובעת האמנה.

במשחק שיש בו עניין כלכלי מטבע הדברים תהיה תחרות ומישהו יזכה בו. שם מסתדרים מסחרית. ברחנו מחקיקה בדיוק משום שלא רצינו להגיע שהמחוקק יחליט על משא ומתן מסחרי. המחוקק נדרש לתופעה ההפוכה בדיוק, וגם בה הוחלט שלא לפעול בחקיקה אלא באמנה. התופעה ההפוכה היא משחקים שאיש אינו רוצה לשדר אותם, אך יש חשיבות ציבורית לשידורם. להתאחדות אין עמדת כוח. הבורר רואה לנגד עיניו את טובת הציבור. אין לו אינטרס לפגוע בחברות מסחריות. הוא יגיע לסכומים הנכונים. תמיד אפשר לטעון טענות כאלה.

אני חושב שהפתרון לטענותיו של עו"ד שוורץ הוא לטפל בכך בסעיף שקובע כיצד הפוסק קובע את המחיר. הגורמים המשדרים צריכים להיות בטוחים שהפוסק קובע מחיר כלכלי אמתי. אפשר לכתוב "לפי השווי לפלטפורמה הרלוונטית".

לכן נקטנו את המילה "מחיר שוק". גם על זה דיברנו בפעם הקודמת.

אני מציע שעו"ד שוורץ יחזור לבעלי המניות. ח"כ וילן ואני מוכנים לשכנע אותם לנקוט את המהלך הזה. אם "טלעד" לא ירצו להצטרף נכתוב בקול רם שלא רצו להצטרף. מתוך היכרותי את בעלי המניות ב"טלעד" זה לא נראה לי סביר.

תן לנו שלוש דקות מול מועצת המנהלים של "טלעד" ותאמין לי שהבעיה פתורה, עו"ד שוורץ.

והכול ברוח טובה. כשעושים סימולציה מה עלול לקרות, אני לא רואה בעיה.

גם לא ראיתי שהמועצה אינה מגנה על זכויות הזכיינים. היא בהחלט עושה זאת.

לדעתי יש מקום להפיס את דעתם של בעלי הזיכיון בכל זאת ולקבוע מנגנון שיחייב את הבורר בעבודתו. חסר כאן מנגנון. אין לבורר אפילו חובה לשמוע את כל בעלי הזיכיון הרלוונטיים. אין לו חובה לשקול באופן מחזורי את מי חייב בפעם הקודמת. אין לו חובה לשקול מה החוזים שבעל הזיכיון צריך להפר כדי לשדר לפי הוראותיו. יש כמה דברים שייתכן שמחובתו של הבורר לעשות לפני שיחליט מעבר להתחשבות במחיר השוק של הזכויות – שאולי הוא לא כל-כך נמוך.

ההגנה על מחיר השוק מצוינת כאן. אך אין כאן הגנה על הצדק הטבעי בהליך. יש מקום להוסיף זאת.

לפי ההצעה כאן הבורר אינו כבול בשום דין.

בכוונה. ברור שהוא צריך לשמוע את כולם. זה היגיון בריא. וָלא, איך אפשר לקבוע? לכן התנגדתי להזמנת משפטנים לדיון: אני אומר "בורר" וכוונתי לאדם שיש לו היגיון בריא שמבין בספורט ובשידורים. הוא, בצדק טבעי, יזמין את כל הצדדים, ישמע ויפסוק פסיקה הגיונית. ככל שנכניס אותו לתוך סד, לתוך כתב מינוי, הדברים יסתבכו. במקרה כזה אני כבר מעדיף חוק.

אני מסכים להוסיף את מה שהתבקש. אני בעד הבהרת הדברים. אך האם באמת עולה על הדעת שפוסק מוסכם – הפוסק צריך להיות מוסכם – לא יפעל כפי שצוין כאן? יש מישהו שמעלה על דעתו שהוא יקבע קביעות בלי שישמע את הצדדים, יתחשב בהסכמים וכולי? מדובר באדם משכמו ומעלה שכולם הסכימו לו, אדם שבקי בפרוצדורות מנהליות, בקבלת החלטות, אדם בכיר בשירות הציבורי.

אולם כדי להניח את הדעת אני מוכן, להוסיף כאן: "לאחר ששמע את הצדדים והובאו בפניו כל העובדות הקשורות בנושא".

וגם: "הנזקים שעלולים להיגרם", וכן יש להתחשב בהחלטות שהתקבלו בפעמים הקודמות.

נכון. נכתוב: "ובהתחשב בהחלטות שקיבל בעבר בסוגיה זו". בסדר. הנייר סובל את זה. אני אומר לעו"ד שוורץ: חזור למועצת המנהלים, ואם אפשר אל תמתין לישיבה הבאה. אם לא אקבל הודעה בתוך עשרה ימים שיש עדיין בעיה – אראה את העניין כפתור.

דובר על הענקת עדיפות לערוץ 1 ו-2 למשחקים שדיברנו עליהם. אני מבקש לשאול: לפי סעיף 3 הם מחויבים לרכוש על-פי החלטת הפוסק, או העדיפות שלהם היא בשלב הראשון ואם הם אינם מגיעים להסכמה ואינם מוכנים לקבל את החלטת הפוסק האפשרות עוברת הלאה? הפוסק מחייב את הצדדים?

אני קוראת את סעיף 4: "כן מתחייב הצד שלו נמכרו זכויות השידור בהתאם להכרעת הפוסק לשדר את אירוע הספורט המרכזי נשוא ההכרעה".

השאלה היא מה בנוגע לזכויות המועדפות שניתנו לערוץ 1 ולערוץ 2. מה אם הם אינם רוצים לרכוש את הזכויות?

אם כן לשם מה האמנה?

המנגנון שבסעיפים 2, 3 ו-4, שכרגע צומצם רק למשחקי הגמר, הוא המנגנון הזה: זכות בלעדית מצד אחד; זאת לא עדיפות. הכוונה היא לתת רק לערוצים הללו. ומצד אחר הערוצים הללו מתחייבים לשדר. כרגע צמצמנו את הדברים רק למה שערוץ 5 הסכים לכאורה במכתבו: משחקי הגמר.

אם כן מה הטעם? ערוצים 1 ו-2 מקבלים עדיפות מוחלטת רק למשחקי הגמר? הסיפור הוא הנבחרת, לכן קיימנו את הישיבה הזאת.

ביתר המשחקים דין ערוץ הספורט כדין ערוץ 10 וכדין רשות השידור. בכל מקרה אחד מהם ישדר.

בסעיף 3(א) כתוב: "לא הגיעו הצדדים האמורים". לכאורה המשמעות היא שכולם צריכים להגיע להסכם. יש לכתוב: "לא הגיע גורם משדר" או "גורם בעל זכויות".

נכתוב: "גורם משדר מהצדדים האמורים לעיל". נשמע את נציגת משרד המשפטים.

יש מישהו שאינו עורך דין באולם?

לסעיף 3: לפי דעתנו חיוב השידור של אירועי הספורט המרכזיים דווקא במי שנחשבים צדדים לאמנה לא בא לידי ביטוי. אמנם מדובר בהכרעת הפוסק אך לא ברור מהנוסח שהוא חייב להכריע בין הצדדים ושהצדדים חייבים לשדר.

שנית אנחנו מבקשים להבהיר שבהתייחסות לערוץ הספורט, הכוונה לערוץ זה ככל שהוא חלק מהחבילה הבסיסית. יש שינויים בזיכיונות כמו שאני מבינה.

לפי הכללים של המועצה לכבלים ממילא אי-אפשר להעביר את המשחקים לערוץ 5+, זה עלה בדיון הקודם.

אני מבקשת להגיב: הכוונה היא כפי שהציגה עו"ד אבנר. אפשר להציע הצעת ניסוח שתבהיר זאת טוב יותר. לדעתי סעיפים 3 ו-4 יחד קובעים זאת.

אני קורא את סעיף 3(ב) לאמנה. כאן נוסיף את המגבלות שהציעה עו"ד הראל.

עליי לעזוב את הדיון כעת ולהשתתף בוועדת הכספים. אני מבקש להגיב לסעיף הבא. כמו שאני הבנתי הפוסק הוא מעין מינוי ציבורי לתועלת הציבור, בלי שכר. זה גם לא מכובד מבחינת הפוסק.

אני מסכים. זה מקובל. איננו עוסקים כאן בתפקיד בשכר.

אנחנו נמצאים בסעיף 3(ב) בשאלה אם להנחות את הפוסק גם לעניין בחירת הגוף המשדר. התשובה לכך חיובית. ודאי. חלק מההכרעה של הפוסק היא בחירת הגוף המשדר.

אני מבקש שלא נגביל את הפוסק בשום הגבלה וניתן לו יד חופשית גם בהכרעת הסכום וגם בבחירת הגוף המשדר.

עו"ד הראל העירה שהואיל ומדובר בפסיקה של סכומים וכולי, וגם כדי שהזכיינים לא יחששו, יש לקבוע שהפוסק יצטרך להתחשב בפסיקות קודמות, לשמוע את כל הצדדים, להתחשב במחיר השוק וכולי – כללים ציבוריים בסיסיים. עדיין יש לפוסק מרחב גדול להחלטה. הואיל ונשמעה כזאת הערה, לדעתי יש לקבל אותה. אינני רואה בכך הגבלה מעשית כלשהי על הפוסק.

כרגע מצטרפות גם בנות מבית ספר נווה שרה הרצוג בבני ברק. יש כאן שתי קבוצות של בתי ספר תיכוניים דתיים, והן שומעות דיון באמנת ספורט. הדיון יסתיים בקרוב, ויש להן היום שיעור קצר. ברוכות הבאות.

נעבור לדון בסעיף 3(ג). אני קורא את הסעיף. כאמור הוחלט שהפוסק לא יקבל שכר. אני גם לא מציע להוסיף פרטים בנוגע למקום ההתדיינות.

אני קורא את סעיף 4 לאמנה. יש להוסיף את המילים "בשידור חי ומלא".

כתוב שהחלטתו של הפוסק תהיה סופית ותחייב את כל הצדדים. הכוונה כמובן לגורמים המשדרים ולא למועצת הרשות השנייה או למועצת הכבלים.

נכון. את כל הצדדים מבין הגופים המשדרים.

ובעלי הזכויות.

נכון.

הערה נוספת שעלתה במכתב מטעם עו"ד מוקדי היא שסיקור האירוע ייעשה באמצעים הולמים ומקובלים.

אם כופים על גוף לשדר אירוע, יש לוודא שהוא מסקר את האירוע באופן הראוי.

אין צורך בכך לדעתי. אנחנו עוסקים בגופים הגונים. הגוף המשדר גם לא ירצה לפגוע בעצמו או בצופים. הוא לא יכתוב על המסך שהוא ישדר תחת מחאה.

אני מבקשת להבהיר: סעיפים 2-4 חלים על הגמר. מה בנוגע לשאר המשחקים שהגדרנו כאירוע ספורט מרכזי?

הכול חל בהתאמה בין (א) ל-(ב).

אני קורא את סעיף 5 לאמנה. גם כאן הכוונה לגופים הרלוונטיים ולא ל"צד מן הצדדים". מה הטעם בסעיף הזה?

כמו שאני מבין את הסעיף יש בו סתירה פנימית בין הסיפה לרישה.

זה סעיף שנהוג לנסח באמנות. השאלה היא אם יש צורך בו.

אם זה לא מפריע, נשאיר את הסעיף. אני קורא את ההערה שבסוגריים.

הועלו בדיון הקודם אפשרויות שבדיוק יש צורך לשדר שידור אחר, והגוף המשדר צריך להכריע אם לשדר בשידור חי או לפעול בדרך אחרת. הוא צריך להיות סוברני במידה מסוימת לשקול שיקולים כאלה. יש ליצור מנגנון שיאפשר לו זאת.

אפשר להכפיף זאת על הכללים שחלים על הגוף המשדר על-פי כל דין. הרי יש הנחיות. יש כללים של הרשות השנייה.

אין כללים. זה שיקול של ניהול.

יש אצלנו הנחיות כיצד לפעול במקרה של פיגוע, ויש זמן שמוקצה לחברת החדשות כדי שהם יוכלו לעלות לשידור.

אני מציע להכפיף זאת לכללים המקובלים של הגורם המשדר. לכל אחד מהגורמים המשדרים יש כללים ונהלים.

אני קורא את סעיף 6 לאמנה. אין צורך בהערה בסוגריים. אם אין הערות, נמתין עשרה ימים ואחר כך נאשר את האמנה. נוציא היום מכתב לממונה על ההגבלים ונודיע לו שיש לו שבוע ימים להעיר הערותיו. אם נקבל הערות שיחייבו המשך דיון, נדון בכך. אם לא, נקבע מועד לטקס חגיגי וכל ראשי הגופים יבואו לטקס.

נודיע לממונה שאם לא ימסור הערות בתוך שבוע ימים, נראה זאת כהסכמה ונקבע את הטקס. אני כחבר כנסת מתקומם על כך שפקיד ברשות המבצעת קובע לי את לוח הזמנים. אם ידרשו ממני להמתין חצי שנה לדבר כזה למשל, אני יכול לחוקק חוק. אז אין שום בעיה. אפשר לקבוע בחוק שהאמנה גוברת על חוק ההגבלים. הודיעו לנו הבוקר שעלינו להמתין, ולא אומרים מתי יימסרו ההערות. אנחנו לא מקבלים זאת.

ייתכן שהסמכות היא לבית הדין להגבלים עסקיים.

לכן ביקשנו את חוות דעתו.

אנחנו מבקשים רק שחוות הדעת תיכתב בתוך שבוע ימים.

היועצת המשפטית של הוועדה תכין את התיקונים לאמנה לקראת סוף השבוע ותשלח את הנוסח המתוקן לכל הגופים. אנא מכם, איננו מבקשים עוד הערות. נכין את המסמך בצורה מסודרת. נכין גם נוסח חגיגי וטקסי ונערוך טקס מכובד. הייתי אופטימי מלכתחילה והאמנתי שאפשר להגיע לאמנה. אני משבח מאוד את כל הגופים כאן, שמראים שבחברה המשוסעת שלנו אפשר, גם בעניינים שקשורים בכסף גדול, אפשר להגיע להסכמות. היה אינטרס ציבורי, הגופים נרתמו לעניין, והציבור צריך לדעת שהגופים המשדרים ראויים לציון לשבח בעניין זה.

תודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45.