פרוטוקולים/ועדת חינוך/5933




_

3
ועדת החינוך והתרבות
22.10.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5933
ירושלים, כ"ה בחשון, תשס"ג
31 באוקטובר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 529
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי, ט"ז בחשון התשס"ג (22.10.2002), שעה 09:00

הצעת חוק סטודנטים בשירות מילואים, התשס"ב-2001- חה"כ זאב בוים

חברי הוועדה: זבולון אורלב -היו"ר
יהודית נאות
זאב בוים
יהודה גלעד

יבינה זכאי-בראונר -לשכה משפטית, משרד החינוך
עו"ד דורית מורג -לשכה משפטית, משרד החינוך
תא"ל אריה היימן -קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון
מיכל דלין-פרימרמר -המועצה להשכלה גבוהה
יעל טור-כספא -המועצה להשכלה גבוהה
פרופ' אלון גני -דיקן הסטודנטים בטכניון
עו"ד פפי יקירביץ -יועמ"ש אוניברסיטה העברית
יעקב אפק -דיקן הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון
גיא אליהו -התאחדות הסטודנטים
אייל קציר -התאחדות הסטודנטים
ניר קרונר -סגן יו"ר ארגון הסטודנטים והאקדמאים
אייל זנדברג -משרד המשפטים
משה נתיב -נציג מכללות אזוריות.

מירב ישראלי

יהודית גידלי

מיטל אמסלם

הצעת חוק סטודנטים בשירות מילואים, התשס"ב-2001- חה"כ זאב בוים

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. בישיבה הקודמת אנו סיכמנו להניח נוסח חדש של הצעת החוק לאחר התייעצות עם חבר הכנסת המציע זאב בוים. מטרת החוק הזה היא לחייב הענקת זכויות לסטודנטים ששירתו במילואים. הגופים המוסמכים הם אלה אשר ייקבעו כיצד תינתנה הזכויות ומתי הן תינתנה.

אני רוצה לברך את תלמידי "תיכון חדש" מקרית גת אשר יושבים כאן היום. אני רוצה לפתוח ולומר כי אני באמת הסכמתי לשינויים שיהפכו את החוק הזה לחוק מסגרת, אשר בתוכו המל"ג תקבע את ההנחיות והכללים. אני חייב לציין כי אתמול פנה אליי פרופסור מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית, וניסה לשכנע אותי שלא להתקדם עם חקיקת החוק, כדי שור"ה תבדוק האם החוק הזה בכלל נדרש. אני הודעתי לו כי אני נחוש בדעתי לקדם את הצעת החוק הזו. החוק הזה נולד מתוך פניות של סטודנטים רבים. אני חושב כי חשוב לחייב בחוק את המוסדות השונים להקל על סטודנטים ששירתו במילואים, ולא להשאיר זאת לשיקול דעתם ורצונם הטוב.

איזו תקופה של שירות מילואים מחייבת את נתינת ההקלות הללו לסטודנט? בהצעת החוק כתוב כי המועצה תקבע את תקופת הזמן.

הסעיף המקורי דיבר על כך שסטודנט שנקרא לשירות מילואים בן שבעה ימים ומעלה, סמוך למועד בחינותיו, יהיה זכאי למועד בחינה נוסף.

בנוסח החדש אנו משאירים את ההחלטה הזו בידי המל"ג.

למרות שהמוסדות יטענו כי הם כבר מיישמים את ההקלות האלה בפועל, אני חושבת כי יש מקום להצעת החוק הזו. עם זאת, אני חושבת כי צריך להיות כתוב במפורש כי המל"ג תתייעץ עם המוסדות הנוגעים בדבר. אני חושבת שיש הבדל בין תלמיד שהפסיד כמה הרצאות במשפטים, אותם הוא יכול לקרוא אחר כך, לבין תלמיד שהפסיד מעבדה בפיזיקה, ולא יכול ללמוד אותה שוב, כיוון שלא ניתן להעמיד את כל האופרציה מחדש.

אני רוצה לפתוח ולומר, כי האוניברסיטה העברית ושאר האוניברסיטאות עושות את המקסימום כדי לבוא לקראת הסטודנטים המשרתים במילואים. אנו אפילו מעניקים סיוע כספי לסטודנטים אשר משרתים במילואים. אני חושבת כי כאשר המצב בפועל הוא כזה, זה איננו נחוץ ואף מסוכן לעגן את הסיוע הזה בחקיקה. היום הכנסת הנוכחית חושבת כי סיוע לתלמידים המשרתים במילואים זה ערך עליון, ואנו מסכימים לכך, אך מחר יכולה להיות כנסת אחרת אשר תחשוב שצריך לסייע לאמהות חד-הוריות. כך יוצר מצב בו כל אחד יקבע ערכים אחרים ויתערב בכללי המערכת להשכלה גבוהה. חשוב לזכור, כי המערכת להשכלה גבוהה היא מערכת מפוארת, כיוון שאין בה מגע יד של השלטון.

ומי קבע את עצמאותה?

החוק.

החוק הוא פרי בית המחוקקים.

החוק משנת 1958 העניק לאוניברסיטאות ריבונות בתחום של ההשכלה הגבוהה. אני חושבת כי הריבונות הזו והסוברניות הזו, הוא דבר עקרוני מאוד. אני חושבת כי הקלות הזו הבלתי נסבלת שבה הכנסת משתמשת כדי להתערב במערכת הזו, איננה נכונה.

אני מציע לך לקחת את דברייך בחזרה.

אני מתנצלת אם פגעתי במישהו. הכוונה שלי היא שהערך של החופש האקדמי, הוא ערך שאסור לפגוע בו. אנו נתקלים כל הזמן בדרישות ובקשות שאין להן עניין עם האקדמיה.

את אותם דברים שאמרת על בית המחוקקים שעלול להשתנות ועמו גם גישותיו, אני יכול לומר גם על ור"ה. ייתכן וור"ה אחד יתחשב בזכויות סטודנטים ששירתו במילואים, ור"ה אחר יקבע כי הוא תומך בסטודנטים המסרבים ללכת למילואים וכו'. ההבדל בין שני הגופים הללו, הוא שבית המחוקקים נתון לביקורת ציבורית. מבין שני הגופים, ור"ה עלול להיות פחות יציב.

אני חושב כי הצעת החוק הזו אינה מגלה שום התערבות בחופש האקדמי של המוסדות. החוק הזה ממשיך את הכיוון התומך בחופש האקדמי של המוסדות. החוק קובע כי המל"ג תקבע את תנאי ההטבות לחיילי המילואים.

אם החוק היה אומר בצורה הצהרתית כי המוסדות יתנו הקלות לחיילי מילואים על מנת לא לפגוע בלימודיהם, בהתאם לנהלים שיקבעו, זה היה בסדר. המל"ג נותנת הכרה, אך היא איננה קובעת תקנות הנוגעות להתנהלותו של המוסד. המל"ג לא יכולה לקבוע כי האוניברסיטה תיתן פטור לתלמיד שהפסיד שיעור בפתולוגיה. האוניברסיטאות נושאות באחריות הציבורית לכך שמי שמקבל תעודה הוא כשיר לשרת את הציבור.

אני חושבת כי פטור זה דבר חמור. אני חושבת כי צריך לתת לאותו סטודנט אפשרות להשלים את החומר שהוא הפסיד. המוסדות צריכות להיערך בתקציבים מתאימים כדי לתת לסטודנטים ששירתו במילואים את האפשרות להשלים את החומר. ההקלות הן לא במחיר של הורדת ידע, אלא במחיר של מאמץ.

הכוונה לא היתה לתת דקלרציה, כיוון שברמה הדקלרטיבית, המערכת להשכלה גבוהה קבעה הקלות כאלו או אחרות. בחוק הזה אני מעוניין לחייב את ההקלות הללו. ההצהרות על הקלות אמנם קיימות, אך בפועל נאמר לי כי סטודנטים אשר ביקשו לממש את ההצהרות הללו, נתקלו בקשיים גדולים.

אני מעונינת לדעת באיזה מוסד זה קרה.

פנו אליי סטודנטים והתלוננו על כך שהם אינם מקבלים את ההקלות שהבטיחו להם. בנוסף, פנו אליי סטודנטים שהעלו חשש כי יש פרופסורים שאינם מכירים בהקלות הללו בגלל שיקולים זרים של עמדות פוליטיות. החוק הזה אינו עומד בסתירה להצהרות של ור"ה, אלא הוא בא לעגן אותן מבחינה חוקית.

הבעיה היא שהחוק הזה מפקיע מידנו את הסמכות בנושא הזה, ומעביר אותה למל"ג.

אני אנסה לשכנע את חה"כ בוים לתקן את הצעת החוק באופן כזה שיתן את הביטוי הראוי למוסדות. אני חושב כי ההערה שהעירה חה"כ נאות היא הערה מאוד נכונה, והיא גם עולה בקנה אחד עם סעיף 15 המקנה את החופש האקדמי למוסדות המוכרים, ולא למל"ג.

גם כך החוק הזה יעמוד בסתירה עם סעיף 15, כיוון שההחלטות תהיינה באישור של המל"ג ואישור המוסדות.

בישיבה הקודמת הופיעו נציגים של התאחדות הסטודנטים אשר הציגו מקרים קשים מאוד. הם אמרו כי בדרך כלל הדברים ממומשים, ויש מוסדות, פקולטות ומרצים אשר ראויים לציון ולשבח, אך במקביל ישנן גם תופעות לא מעטות בהם סטודנטים נפגעים. בישיבה הקודמת שמענו כי משקל הסטודנטים בכח הכולל של חיילי המילואים, בעיקר ביחידות הקרביות, הוא גדול. שליש מכח הלוחם במבצע "חומת מגן", היה סטודנטים. אנו חייבים להיות בטוחים כי הסטודנטים האלו אינם תלויים בנשיא מוסד או ראש פקולטה. אנו מאמינים כי אם המחוקק קובע נורמה, גם המרצה שדעתו הפוליטית שונה, יפעל על פי החוק.

כיום קיימות הוראות פנימיות בכל מוסד אקדמי.

אנו מאמינים כי מי שמוכן לעבור על הוראה פנימית, יחשוב שלוש פעמים אם לעבור על הוראת חוק.

אני רוצה לציין כי בדרך כלל אנו עמדנו מאחורי כל מה שהצהרנו ופרסמנו, אך במבצע "חומת מגן" היו הצהרות של גורמים שונים שנתנו תחושה לסטודנטים כי כאשר הם יחזרו לבית, הם יהיו פטורים מעבודות ובחינות. אני חושב כי זהו מקור הפניות והתלונות השונות מפי הסטודנטים.

אני רוצה לצטט מתוך פרוטוקול של הישיבה הקודמת, את דבריו של ליאור שטרסברג: "לצערנו, מתוך השטח יש לנו מאות פניות במכלול הנושאים האלה, כשלפחות 70% מאותם פניות מדברות על נושא אחד של מועד מיוחד, ואני רוצה להדגיש את העניין הזה. אם אתה נותן לסטודנט מועד מיוחד לאחר שהוא חוזר ממילואים, שלושה או ארבעה חודשים מיום החזרה שלו, למעשה לא עשית שום דבר. לא נתת לו מועד מיוחד, אלא אילצת אותו להיבחן בסמסטר א' של המועד העוקב. מעבר לזה, אני לא רוצה להכליל. יש רצון טוב ויש מודעות, אך אני חושב כי בעניין הזה אנו לא יכולים לאפשר, ולא יכולים לקבל כי יש המון יוצאים מן הכלל במוסדות ובהמון מוסדות. העובדה שהפניות מגיעות אלינו, הוא אינו משהו באוויר. יש המון סטודנטים שצריכים לאחר שירות מילואים לרדוף הרבה זמן כדי להשיג את העניין הזה. בעניין הזה הגמישות והמודעות צריכים להיות ברורים. מעבר לכך, כאשר נקבע מועד מיוחד, הוא נקבע בזמן שהוא לא רלבנטי, והוא בעצם, למעשה, לא מועד מיוחד. אני חושב כי גם בהצעת החוק צריכים לקבוע זמן ברור…"

הצעת החוק נולדה מצורך הקיים בשטח. אם בעקבות האמנה שאנו תמכנו בה תחילה, לא היו מגיעות תלונות לחה"כ בוים ולשולחנה של הוועדה, לא היינו ממציאים את העניין הזה. העובדה היא שהצעת החוק נולדה רק שנתיים אחרי המלחמה, ולא מיד בראשיתה.

בימים אלו קיבלנו מכתב ממנכ"לית המל"ג המפרט את השירותים המיוחדים הניתנים לסטודנטים המשרתים במילואים. אם אני צריך לפעול לפי המסמך הזה, אני צריך להרע את התנאים הניתנים לסטודנטים באוניברסיטה שלנו, כיוון שאנו נותנים הרבה יותר הטבות לסטודנטים ששירתו במילואים, מאשר אלה המפורטות במסמך זה. המל"ג קובעת כי ההטבות תינתנה לסטודנט אשר שירת במילואים חמישה ימים ומעלה, ואילו אנו מכירים בסטודנט אשר שירת גם יומיים במילואים.

הצעת החוק איננה קובעת את התקופה המחייבת נתינת הטבות לסטודנט אשר שירת במילואים.

המחוקק אינו קובע זאת, אך המל"ג קובעת זאת. איני מסכים כי המל"ג תכתיב לנו את הדבר הזה.

כאשר אני פוגש סטודנטים הנמצאים בשירות מילואים, ואנו משוחחים על הפגיעה אשר נגרמת להם עקב שירות המילואים, אני תמיד אומר להם כי אמנם האוניברסיטאות עושות מאמצים גדולים מאוד על מנת לטפל בהם, אך דבר אחד לא יהיה ניתן להחזיר להם אף פעם, וזה את הזמן. אנו צריכים לראות כיצד לצמצם את הפגיעה למינימום. אני חושב כי המוסדות להשכלה גבוהה, ובעיקר האוניברסיטאות הלכו בשנה האחרונה הרבה מאוד צעדים קדימה לטיפול נאות בסטודנטים. כל אוניברסיטה פועלת מעט שונה בהתאם ליכולות שלה, האופי שלה ובגישתה לסטודנט.

צריך לזכור כי אנו עוסקים לא רק באוניברסיטאות גדולות, אלא גם במכללות בהן המצב הוא לעיתים מעט שונה. אני מסכים כי בסופו של דבר ייקבע רף מינימום בהצעת החוק הזו. מצד שני אני מסכים כי הצעת חוק מן הסוג הזה, עלולה בסיטואציה מסוימת לרדד את מה שקורה היום בפועל. בשל כך אני מציע ללכת בכיוון ההפוך ולתת לאוניברסיטאות פרק זמן מסוים, שלאחריו הן תצטרכנה להגיע עם התחייבות שלהן לנתינת זכויות לסטודנטים האלה. הזכויות שניתנות היום, הן אינן זכויות עליהן האוניברסיטאות התחייבו בפני המחוקק, אלא בפני הסטודנטים. אני חושב כי זה לא נכון לתת את האחריות בידי החוק, אלא בידי האוניברסיטאות עצמן, כדי שהן תלכנה הרבה צעדים קדימה. אני חושב כי בדרך זו התוצאה תהייה טובה יותר מתוצאה של חוק מחייב.

למרות הצעתי, אינני נגד החוק הזה, כיוון שהוא מיטיב עם הסטודנטים. לחוק הזה יש צד ערכי דקלרטיבי של תפיסת המחוקק את המשרת במילואים. אני חושב כי החוק הדקלרטיבי הוא נכון, אך מצד שני צריך לדחוף את האוניברסיטאות לעשות יותר ולעזור להן לממש את מה שהן רוצות לעשות, בעצמן.

אני רוצה היום לדבר תחת שני כובעים. הכובע הראשון מייצג את המכללות, ואילו הכובע השני הוא הניסיון שלי בשלוש מלחמות בהן ראיתי מה עשו האוניברסיטאות לטובת חיילי המילואים. אני בדקתי את המצב כפי שהיה בשלוש מלחמות, והגעתי למסקנה שלא יהיה מנוס, אלא לקבל חוק אשר יגדיר את המינימום המגיע לסטודנט המשרת במילואים. החוק לא צריך לקבוע כיצד המוסד יממש את הזכויות שהוא חייב לתת, אלא יקבע את המינימום שהוא חייב לתת לחייל המילואים.

במוסדות אקדמאים ישנו חופש אקדמי. לא כל הפקולטות נשמעות להנהלת האוניברסיטאות. ישנם שיקולים פרטיים לכל מיני פרופסורים אשר צריכים לנסוע לחו"ל לכנס מסוים, ובשל כך הם אינם מוכנים לבצע מועד נוסף של בחינה. אם כל המוסדות כל כך מעונינים לעזור לסטודנטים, כפי שהם מציינים, מדוע הם מתנגדים להצעת החוק הזו? חשוב לזכור כי הקצונה הצעירה, שרובה מורכבת מסטודנטים, היא זו אשר מובילה את צה"ל, וחשוב שאנו נשמור על המורל של החיילים המרכיבים אותה. בשל כך צריך להראות לאותם חיילים כי המדינה חפצה ביוקרם ומוכנה לתת להם את הזכויות המגיעות להם.

אני רוצה לציין, כי היום ור"ה אינו מייצג את כל המוסדות האקדמאים. בשל כך יש המון סטודנטים אשר אינם נמצאים במוסדות אקדמאים המיוצגים על ידי ור"ה, וצריך גם בהם להתחשב.

התחושה שלנו בטכניון הוא שהדבר הנכון לעשותו הוא להסתפק במשהו הצהרתי, ולהשאיר את כל הפרטים בידי האוניברסיטאות. הרושם המתקבל כאן הוא כי האוניברסיטאות הן גופים אטומים אשר עומדים נגד הסטודנטים. אני חושב כי דבריו של יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצי, אינם מייצגים. אני חושב כי הוא הביא כמה מקרים פרטיים והשתמש בהם כמנוף. אם הייתם שומעים את יו"ר אגודת הסטודנטים בטכניון, הייתם רואים כי היא חולקת שבחים רבים לדרך בה מתנהלים הדברים בטכניון. אני מבקש כי תתנו לאוניברסיטאות להצטיין גם בתחום הזה. מדוע צריך לכפות זאת מלמעלה? אני לא חושב כי חוק יפתור מקרה פרטי של מרצה כזה או אחר אשר אינו בא לקראת הסטודנטים. מקרים יוצאים מן הכלל לא יבואו לידי פתרונם באמצעות חוק או תקנה, אלא באמצעות אווירה כללית במוסד עצמו.

אני מסכים עם מי שאמר קודם כי חוק עלול ליצור מצב של רידוד. אני חושב כי חוק מחייב עלול ליצור מצב של קיום החוק באופן טכני, מבלי להשתדל מעבר לכך. אני חושב כי נכון יהיה להוציא הצהרה כללית, כאשר היישום של הדברים יהיה בידי המוסדות להשכלה גבוהה. אם אתם חושבים כי צריך שיהיה גוף אשר יפקח על הדברים, ניתן לקבוע כי המל"ג היא זו אשר תפקח על כך.

אני מציע כי בשלב הזה אנו נתקדם ונכין את החוק לקראת קריאה ראשונה. עד קריאה שנייה ושלישית תינתן אפשרות למוסדות השונים לקיים הידברות עם התאחדות הסטודנטים ועם קצין מילואים ראשי, ובמידה ותהיה הסכמה ביניהם כי לא צריך את הצעת החוק הזו, אני מניח כי חה"כ בוים לא ירצה להמשיך עוד בקידומו.

אני רוצה להציע כי דרישות החוק תופנינה אל המוסדות.

אני מציע שיהיה כתוב: "המל"ג או המוסדות, הכל לפי העניין". אני חושב כי לא ניתן להפנות את הדרישות רק למוסדות, כיוון שאז הם יוכלו לטעון כי מדובר בעלות תקציבית נוספת. היום הות"ת מתקצבת במידה כזו או אחרת את זכויותיהם של הסטודנטים.

חובת התקצוב תהיה קיימת בכל מקרה. זה אינו חייב להשפיע על מי אשר קובע את תוכן ההנחיות.

אני רוצה להקדים ולומר כי בישיבה הקודמת הוחלט לעצב את הצעת החוק הזו כחוק מסגרת, שלפיו המל"ג קובעת את ההנחיות המחייבות את המוסדות השונים. סוכם כי הדברים הללו יעשו לפי האמנה, דין וחשבון של הוועדה לעניין השירותים המיוחדים לסטודנטים המשרתים במילואים. בשל כך יש הרבה פרטים שגם אני לא הייתי שלמה איתם ושמתי אותם בסוגריים. סוכם עוד, כי המל"ג תקבל את ההערות של המוסדות. אני מתחילה לקרוא את סעיף ההגדרות.
1. בחוק זה-
"המועצה להשכלה גבוהה"-המועצה להשכלה גבוהה שהוקמה בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח1958- (להלן-חוק המועצה להשכלה גבוהה).

(1)מוסד שקיבל הכרה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה
(2)מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.
(3)מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.
(4)מוסד שקיבל רשיון לפי סעיפים 25ג ו25-ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רשיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

מדוע החוק הזה חל גם על שלוחות?

אותנו מעניינים הסטודנטים במדינת ישראל.

כיצד אנו יכולים להכתיב לאוניברסיטת אם הנמצאת בארץ אחרת, כיצד לפעול כאן?

אנו לא מעונינים שתפעל במדינת ישראל שלוחה של אוניברסיטה המוכנה שהסטודנטים שלה במדינת ישראל יהיו מופקרים.

התגובות שקיבלנו מן השלוחות השונות תומכות בחוק מצד אחד, אך מצד שני הן אומרות כי זה לא מסמכותן, ובשל כך לאחר שתיקבענה ההנחיות של המל"ג, הן תצטרכנה לפנות לקבלת אישור מאוניברסיטת האם. בנוסף, הן העירו כי לאחר שהן תקבלנה את ההנחיות הללו, הן תצטרכנה להעלות את שכר הלימוד בהתאם.

אני רוצה לומר כי יש קבוצה של מוסדות שאין התייחסות אליהם בחוק הזה, כמו מכינות קדם-אקדמיות.

מיכל, האם מכינות אקדמיות הן בגדר החוק הזה?

על פניו נראה כי החוק הזה לא מתייחס גם למכינות הקדם-אקדמיות. במטריות העולות כאן, המל"ג איננה אחראית על מוסדות מן הסוג הזה.

מי אחראי על המוסדות הללו?

משרד החינוך.

האם ניתן להוסיף להגדרת החוק, "מכינות קדם-אקדמיות שהוכרו על ידי משרד החינוך"?

העובדה שמשרד החינוך נותן תמיכה תקציבית למוסדות אלו, איננה אומרת בהכרח כי הוא נותן רישוי או הכרה לכל מוסד בישראל.

האם משרד החינוך יכול לומר למוסדות האלה כי הם יקבלו תקציב בתנאי שהם ייכללו תחת החוק הזה?

ייתכן ומחר משרד החינוך כבר לא יתקצב את המכינות הקדם-אקדמיות. משרד החינוך איננו נותן הנחיות אקדמיות.

בכל מוסד אקדמי היום ישנם מועדי ב' וג' לבחינות השונות, ואילו במכינות הקדם-אקדמיות זה לא קיים.

כאשר קצין מילואים ראשי אומר כי חלק מחיילי המילואים שלו לומדים במכינות קדם-אקדמיות, אנו לא יכולים להתעלם מכך.

בחוק קרן החיילים המשוחררים יש הגדרה של מכינה קדם-אקדמית שניתן להשתמש בה. בדרך כלל המכינות הן נספחות למוסדות להשכלה גבוהה ולא למשרד החינוך.

מיכל, מהי הצעתך המשפטית לוועדת החינוך והתרבות אשר מעונינת לכלול גם את המכינות הקדם-אקדמיות בחוק הזה?

אני מציעה כי בטרם יכנס תיקון לנוסח הקיים, אנו נתייעץ עם הגורמים המקצועיים אצלנו ובמשרד החינוך.

הוועדה קובעת כי התיקון הזה יוכנס להגדרת החוק, כאשר הנוסח יתואם בין היועצת המשפטית של הוועדה לבין היועצת המשפטית של המל"ג ויועצת המשפטית של משרד החינוך. מיכל, האם החוק הזה כולל גם מכללות אקדמיות להכשרת מורים?

החוק כולל את כל המכללות שהוכרו על ידי המל"ג.

אני רוצה לציין כי ישנן גם מכינות במוסדות פרטיים.

אנו מדברים על כלל המכינות האקדמיות המתוקצבות על ידי המדינה.

לי עדיין יש הסתייגות לגבי סעיף (4). אינני חושבת כי חוק בישראל יכול לחייב את אוניברסיטת מנצ'סטר לדוגמא.

יכול להיות כי אנו נחליט כי לגבי סעיף 25ג ו25-ד ייכתב שהכוונה היא למל"ג.

אני ממשיכה לקרוא את סעיף ההגדרות.
"סטודנט"-תלמיד הלומד במוסד.
"עבודה"-לרבות תרגיל, עבודה סמינריונית, פרוייקט או כל מטלה לימודית אחרת שעל הסטודנט להגיש [או להציג] במסגרת לימודיו.
"שירות מילואים"-כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו1986-
"השר"-שר החינוך.

2. (א) המועצה להשכלה גבוהה תקבע ותפרסם הנחיות בנוגע לזכויותיו של סטודנט ששירת בשירות מילואים, במסגרת לימודיו במוסד שבו הוא לומד.

סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה המבטיח את החופש האקדמי, מבטיח זאת למוסד מוכר. בשל כך אם המל"ג תפרסם את ההנחיות, אלה תהיינה הנחיות שלא מחיבות את המוסד, כי המוסד על פי סעיף 15 הוא בעל חופש אקדמי.

החוק הזה יגבר על הסעיף הזה.

אני מציע כי בהגדרות של מוסד, בסעיפים (1)-(3) ייכתב כי המוסדות יקבעו ויפרסמו הנחיות בנוגע לזכויות הסטודנט, ואילו לגבי סעיף (4) ייכתב כי המועצה להשכלה גבוהה היא זו אשר רשאית לתת את הרשיון למוסדות.

האם לא ייקבע רף מינימום?

אנו לא באים לקבוע רף מינימום. החוק קובע כי כל מוסד כאשר הוא בא לתת הטבות מסוימות לסטודנטים, הוא צריך להתייחס לנקודות המצוינות בחוק.

למרות הצהרות המוסדות השונים כי הם נותנים הטבות לחיילי המילואים, יש סטודנטים שנפגעים. לפי ההצעה שלך אנו נותנים הכשר חוקי למצב הקיים. אמנם אני מקבל את הקביעה של סעיף 15 לחוק המל"ג הקובע את היות המוסד בן חורין, אך אני בכל זאת חושב כי צריך לקבוע בחוק סף מינימום.

כיצד ייקבע סף המינימום?

החוק הזה נולד מתוך כך שההנחיות והכללים שכל מוסד קבע אינם מתקיימים במלואם בפועל. אם אנו בחוק רק ניתן אסמכתא חוקית ונקבע את המצב הקיים, לא תיקנו שום דבר. אני מעוניין לקבוע סף מינימום, כאשר ממנו כל מוסד יוכל לקבוע את ההנחיות והכללים שלו.

האם אין לך חשש כי סף המינימום יישאר מינימום?

לא. זאת מהות החוק.

אני רוצה לומר כי ברגע שאנו קובעים בחוק כי המוסדות חייבים לפרסם הנחיות וכללים, יש כבר נורמה של חוק. לא ניתן לומר כי זה משאיר את המצב הקיים כיום, כיוון שעד היום ההנחיות היו נתונות לשיקול הדעת ולרצון הטוב של המוסדות.

האם זה יהיה בסדר אם ייכתב כי המוסדות יפרסמו את הנהלים באישורה של המל"ג?

לא. היכן החופש האקדמי שלהם?

אני גם חושב כי העובדה שאנו קובעים בחוק כי המוסדות חייבים לפרסם את ההנחיות והנהלים, משנה את המצב הקיים. אני חושב כי ניתן לומר כי המוסדות בהתייעצות עם המל"ג יפרסמו את הנהלים.

מיכל, אם המל"ג מפרסמת היום הנחיות להקלות על סטודנטים ששירתו במילואים, זה מחייב מבחינה משפטית את המוסדות?

המל"ג מכבדת מאוד את החופש האקדמי שלל המוסדות השונים, והיא מגבשת את ההנחיות בשיתוף עם המוסדות.

אני שואל שוב, אם המל"ג מפרסמת היום הנחיות להקלות על סטודנטים ששירתו במילואים, זה מחייב מבחינה משפטית את המוסדות?

מאיזו בחינה מחייב? מהי הסנקציה?

הסנקציה האפשרית היא שסטודנט יוכל יהיה להגיש בג"צ.

אין סמכות בג"צ במקרים כאלה.

על פניו לא נראה שזה מחייב משפטית. בנוסף אני רוצה להעיר לגבי סעיף 1, כי בדומה להוראה שהוצאה לגבי המוסדות הישראליים, יש מקום לקבוע כי השלוחות בתיאום עם מוסדות האם שלהן יקבעו את ההנחיות. לא נראה כי דווקא לגבי השלוחות, המל"ג היא זו אשר צריכה לקבוע את ההנחיות המחייבות.

האם הניסוח שהצענו קודם כי המוסדות בהתייעצות עם המל"ג יקבעו את ההנחיות, מקובל על ור"ה?

כן.

כאשר החוק אומר כי המוסדות בהתייעצות עם המל"ג יקבעו את הכללים, האם הכוונה היא לכל מוסד בנפרד, או לכל המוסדות ביחד?

מבחינה משפטית הכוונה היא, כי כל מוסד יקיים התייעצות בנפרד עם המל"ג.

זה לא הגיוני כי כל מוסד יפנה למל"ג באופן פרטי.

אם אני הייתי יו"ר המל"ג הייתי קורא לכולם יחד ומציע שנקים ועדה משותפת שתתאם בין המוסדות, כך שיתקבלו כללים המקובלים על כולם. אני חושב כי הניסוח הזה הוא נכון, כיוון שלכל מוסד יש את האופי המיוחד לו. אוניברסיטת חיפה אשר איננה מלמדת מדעי הטבע, איננה דומה למכון ויצמן אשר ברובו מלמד מדעי הטבע.

מה נקבע לגבי המכינות?

כאשר שלוש היועצות המשפטיות תשבנה לדון בהגדרת המכינות, הן תצטרכנה גם להתייחס לסעיף 2, ולקבוע מי יפרסם ויקבע את ההנחיות כאשר זה נוגע למכינות.

אני עדיין חושבת כי אנו צריכים להשאיר את הקביעה הזו בידי המוסדות בלבד.

אנו צריכים לשמור על איזושהי אחידות. לפי השיטה שלך, לכל אוניברסיטה תהיינה הנחיות שונות.

אם נקבע סף מינימום וכל מוסד יוכל להוסיף הנחיות, גם כן לא תהיה אחידות.

תהיה אחידות מינימלית. לגבי סעיף 2(ב) ישנן שתי גישות. הגישה האחת אומרת כי עלינו לקבוע סף מינימום. הגישה השנייה, שאני תומך בה, אומרת כי עצם קביעת ההנחיות בהן אנו מאזכרים נושאים שבהם יש להתחשב, מספיקה. הסיבה לכך היא שאני מעוניין לפגוע בצורה מינימלית בחופש האקדמי. אנו מעונינים כי הפגיעה בסעיף 15 לחוק המל"ג תהייה לתכלית הראויה ובמידה שאיננה עולה על הנדרש. בנוסף, אני חושש שאם אנו נקבע סף מינימום, המינימום יהפוך למקסימום.

אנו תומכים בחוק כפי שהוא. הדו"ח של המל"ג בנושא זכויות של סטודנטים המשרתים במילואים, איננו שונה מהצעת החוק הזו. אנו מקבלים פניות רבות מסטודנטים רבים אשר טוענים כי ההנחיות הללו אינן מתקיימות.

זה לא נכון.

אינני קובע כי ההנחיות אינן מתקיימות באופן גורף. יש מוסדות אשר מקיימים אותן במלואן. אני יודע כי המצב בטכניון טוב יותר מכל המוסדות האחרים. הגיעו אלינו פניות רבות לאחר חופשת הקיץ מפי סטודנטים אשר טענו, כי המוסדות מציעים להם אלטרנטיבה שאינה מתאימה להם. במקום מועד מיוחד, קובעים שהסטודנט ייגש לבחינה בסמסטר הבא.

אייל, אנו מתלבטים בין שתי גישות. הגישה האחת אומרת כי החוק ייקבע רף מינימום, והגישה השנייה היא לפי הנוסח המוצע האומר כי המוסדות בהתייעצות עם המל"ג יקבעו זכויות, כאשר הם יצטרכו להתייחס לנקודות המופיעות בחוק.

אנו תומכים ברף מינימום.

אם כך, אתם לא תומכים בנוסח החוק כפי שהוא מונח על השולחן היום. לצורך הקריאה הראשונה אני הייתי מוכן להשאיר את שתי הגרסאות, כאשר ההכרעה תהייה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. לכל שיטה יש יתרונות וחסרונות. בשיטה המנוסחת בהצעת החוק, יש פחות פגיעה בסעיף 15, אך יש סיכון כי מוסד יקבע זכויות שהן מתחת למינימום. בשל כך אנו החלטנו קודם כי נקבע חובת התייעצות עם המל"ג שתפקח על המוסדות בנושא הזה. לא ניתן להתעלם מהאמנה שהיא תוצר של הסכמה בין האוניברסיטאות.

אני מסכים לדברייך. כאשר אנו נגיע לניסוח של הדברים, חה"כ בוים יגלה כי יש בעיה עם ההצעה שלו, כיוון שקביעת מינימום מחייבת להיכנס לפרטים שבדרך כלל מופיעים בחקיקת משנה, וקשה מאוד להתייחס אליהם ברמה של חקיקה ראשית.

לאחר ששמעתי את ההערות האחרונות, אני נוטה לקבל את דבריו של היו"ר ושל אייל זנדברג, אך בכל זאת הייתי מציע להוסיף במסגרת ההתייעצות גם את התאחדות הסטודנטים.

הם מיוצגים במל"ג.

איני חושב שזה מספיק.

אני חושב כי כבר היום עושים זאת. אינני חושב כי זה משנה אם אנו נקבע חובת התייעצות איתם.

אני חושבת כי זה כן משנה. היום אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית מייצגת רק 3,000 סטודנטים מתוך 24,000 סטודנטים. בשל כך אני לא בטוחה כי התאחדות הסטודנטים מייצגת את עמדתם של כלל הסטודנטים.

המחוקק קבע כי נציג התאחדות הסטודנטים הארצי הוא חבר במל"ג. נציג התאחדות הסטודנטים שהוא גם חבר במל"ג נבחר בין היתר על ידי יו"ר האגודה. ברגע שהמחוקק נתן כח לאגודה שלכם לבחור את הנציג היושב במל"ג, הוא מכיר כי זהו גוף מייצג. אני משוכנע כי יש נושאים נוספים שבהם הנהלת האוניברסיטה מתייעצת עם הסטודנטים. אני מעריך שהיא עושה זאת על ידי התייעצות עם האגודה.

אני מקבלת את דברייך, אך אני עדיין טוענת כי התייעצות זוהי פרוצדורה מורכבת. קשה להעביר את כל ההנחיות הקטנות אשר יורדות לפרטי פרטים, להתייעצות עם הסטודנטים.

האמנה שהיא היום בתוקף, נבנתה כך. אני חושב כי זהו גם אינטרס של הנהלת המוסד להתייעץ עם אגודת הסטודנטים.

האם הכוונה היא כי כל מוסד יתייעץ עם אגודת הסטודנטים שלו?

ברור. האם יש מוסד אקדמי שאין בו אגודה מקומית?

מקרה כזה הוא נדיר. אולי בשלוחות זרות אין אגודה מקומית.

אתם יוצאים מנקודת הנחה כי בעקבות החוק אנו נפעל באופן שונה. אנו פועלים כבר בהתאם להנחיות הללו.

מי שנוסע זהיר, לא צריך להיפגע מכך שמשרד התחבורה קובע מהירות מותרת בכל כביש. אתה לא צריך לקחת את הדברים באופן פרסונלי. הכוונה של החוק היא לאותם מקרים חריגים בהם זכויות הסטודנטים אשר שירתו במילואים לא התקיימו.

אתה צריך לזכור כי לא כל האוניברסיטאות הן אוניברסיטת בן גוריון.

סעיף 2(ב) נוסח בהתאם לדו"ח המל"ג. (ב) ההנחיות תתייחסנה, בין השאר, לנושאים הבאים:
(1)זכות למועד בחינה מיוחד במקום מועד בחינה שסטודנט לא נבחן בו בשל שירות מילואים והמועדים שבו יונהג.

לא כל סטודנט זקוק למועד מיוחד. אם הוא הפסיד את הבחינה במועד א' והוא יכול לגשת לבחינה במועד ב', הוא איננו זקוק למועד מיוחד.

הכוונה היא כי לכל סטודנט, גם לזה אשר היה בשירות מילואים, יהיו שני מועדי בחינה.

צריך לציין כי המועד המיוחד לא יחול בסמסטר שלאחר מועד הבחינה.

בעניין הזה לא קבענו מינימום. המוסד עדיין בן חורין לקבוע את המועד.

בשל כך קבענו קודם כי המוסד יהיה חייב בהתייעצות עם אגודת הסטודנטים של אותו מוסד. האגודה תקבע כמה זמן צריך לחלוף מיום סיום המילואים ועד למועד המיוחד הזה. אני מסכים כי לא ניתן לאפשר מצב בו המועד המיוחד ייקבע לאחר חצי שנה או שנה מיום סיום המילואים.

המוסדות מתוקצבים, ועל כן הם יכולים גם לאחר ההתייעצות לקבוע כי המועד המיוחד יהיה בשנה הבאה.

במקרה כזה אתם יכולים לפנות לבית המשפט.

את חושפת פה את הבעיה האמיתית, והיא שלסטודנטים אין כתובת לפנות אליה.

החוק קובע נורמה שצריך לקיים אותה ברמה סבירה. גיא שואל מה קורה כאשר האוניברסיטה מתעלמת מן הנורמה הזו. החוק לא יכול לתת מענה למצב בו לא מקיימים את הנורמה. זה במסגרת הסנקציות.

אני מעוניין כי החוק יקבע כי על האוניברסיטה לתת לסטודנט מועד מיוחד שלא ימנע ממנו לעמוד באותה שורה עם שאר הסטודנטים שלומדים איתו באותו קורס.

זו כל כוונת החוק. ברגע שהנורמה הזו מעוגנת בחוק היא כבר איננה ניתנת לשיקול דעתו או לרצונו הטוב של המרצה או המוסד.

אנו מנסים לשמור את האיזון בין שמירה על החופש האקדמי, ובין התערבות גסה של החוק לטובת העניין. החוק הזה יעמוד למבחן, כאשר אגודת הסטודנטים תצטרך לעמוד על המשמר. במידה ונמצא כי האוניברסיטאות נותנות פרשנות גמישה מידי לדברי החוק, ולא פועלות לפי כוונת המחוקק, אנו נחזור לדון בנושא, ונבצע את התיקונים המחייבים.

אני חושב כי עבור השקט הנפשי של הסטודנטים כדאי להוסיף ולומר: "זכות למועד בחינה מיוחד בפרק זמן סביר". המילה סביר מהווה הצהרת כוונות של המחוקק.

הוספת הסבירות אין בה כדי להוסיף על משמעות הוראת החוק.

אלא אם כן אנו נאמר: "ובלבד שהמועד לא יהיה לפני תחילת שנת הלימודים הבאה".

בטכניון ישנה תקנה ברורה אשר אומרת כי אם סטודנט מעריך שייפגע, או שכבר נפגע כתוצאה משירות מילואים ממושך, הוא יפנה למורה המקצוע שיפעל למציאת פתרון שימנע פגיעה בלימודיו, בציון המגן או במשך לימודיו. הפתרון יכול להיות בל מיני צורות. בכל מקרה חייב מורה המקצוע למצוא פתרון לסטודנט אשר לימודיו שובשו באופן חמור.

ישנן דוגמאות אשר מצביעות על כך שמועד הבחינה לעיתים נקבע במועד מאוחר באופן בלתי נמנע. אחת מהדוגמאות הן הבחינות של לשכת עורכי הדין.

במקרה הזה אנו לא מדברים על סטודנט.

אני בעד לקבל את הצעתו של חה"כ גלעד. כאשר אנו נאמר כי מועד הבחינה ייקבע תוך זמן סביר, הכוונה היא שמועד הבחינה המיוחד לא יחבל באפשרות של הסטודנט לעמוד בקצב לימודים זהה לזה של חבריו.

אני חושב כי אם לא יהיה כתוב בחוק "תוך זמן סביר" המוסדות אמנם יורו למרצים לתת מועד מיוחד, אך המרצים יקבעו את המועד המיוחד בשנה שאחרי המועד המקורי.

האם מישהו מתנגד לכך שאנו נכניס לנוסח החוק את הביטוי: "בזמן סביר"?

כן. אני חושב כי הביטוי הזה בחקיקה אינו טוב. אנו מניחים כי כל בעל סמכות שהמחוקק הטיל עליו סמכות, לא יפעל לפיה בסבירות.

האם אתה טוען כי באף מקום בחוק לא מופיע הביטוי: "בזמן סביר"?

אני לא יכול לענות על השאלה הזו, כיוון שלא בדקתי זאת. אם אנו נכניס את הביטוי הזה ישתמע מכך שבמקומות אחרים בחוק בהם לא כתבנו בזמן סביר, הכוונה היא שלא יבצעו את ההוראה בזמן סביר. אנו מדברים על גוף בעל ידע המצוי בחוק, הנתון לביקורת מצד ארגון הסטודנטים והמל"ג, ובשל כך הביטוי סביר אינו מתאים כאן.

אני חושב כי חשוב להבחין בהגדרות בין מועד ג' למועד מיוחד. הרבה פעמים המוסדות מפרשים את המועד המיוחד כמועד ג' החל במחזור הבא. המטרה שלנו היא שהסטודנט לא ייפגע עקב שירות המילואים ויוכל לעמוד בקצב של שאר בני מחזורו.

האם כאשר אנו אומרים "מועד מיוחד" לא ברור מכך כי הכוונה היא אכן למועד מיוחד?

מהניסיון שלי אני יכול לומר, כי הרבה פעמים מוסדות מפרשים את ה"מועד המיוחד" כמועד ג'.

עד היום זה לא היה קבוע בחוק.

מועד ג' הוא מועד מיוחד.

אנו קובעים כי הנוסח יכיל את הביטוי: זמן סביר". משרד המשפטים יוכל עד לקריאה שנייה ושלישית לברר את עמדת החקיקה כלפי הביטוי הזה.

הכוונה של זמן סביר היא גם שהמוסד לא יחליט על מועד בחינה מיוחד מוקדם מדי עבור אלה אשר רק חזרו משירות מילואים, ולא הספיקו עדיין להשלים את חומר הלימוד לקראת הבחינה.

אני עוברת לסעיף (ב)(2)זכויות לגבי הגשת עבודות, כגון הגשת עבודה במועד מיוחד, פטור או הגשת עבודה חלופית. קיבלנו הערה כי לומר "פטור" זה בעייתי. אם תשימו לב בחלק מן המקומות בחוק נתנו דוגמאות לאחר המילה "כגון", ובחלק מן המקומות לא. אני מציעה להוריד את הדוגמאות.

אני גם כן הייתי מציע להוריד את כל החלק הפותח במילה "כגון". אני חושב כי חובת המוסדות להיוועץ עם המל"ג ועם התאחדות הסטודנטים פותרת לנו הרבה בעיות בחקיקה הזו.

אני עוברת לסעיף (3): זכויות לעניין שיעורי מעבדה, סמינריונים, סדנאות, ושיעורי הכשרה מעשית אשר נבצר מהסטודנט להשתתף בהם בשל שירות מילואים [וזאת בהתאם למהות השיעור ובתיאום עם המרצה]. ההערה שנכתבה בסוגריים היא הערה של המל"ג. אני חושבת כי אנו לא זקוקים להערה הזו בסעיף הזה, כיוון שאמרנו זאת בסעיף נפרד כהוראה כללית.

מדוע אנו צריכים לציין כי הזכויות הנקבעות הן בשל שירות מילואים? הרי כל החוק מדבר על זכויות הסטודנט בשל שירות המילואים.

הכוונה היא להראות כי ישנו קשר ישיר בין כל סעיף וסעיף לשירות המילואים.

אני חושבת כי הניסוח הנכון בסעיף (3) הוא "השלמת שיעורי מעבדה", כדי שלא יוצר מצב בו סטודנט יטען כי כיוון שהוא לא היה בשיעור לפתולוגיה, הוא מבקש שיפטרו אותו מכך.

מישהו מתנגד לניסוח הזה?

אני חושבת כי היא צודקת.

הניסוח הזה לא יאפשר חלופה אחרת.

קיבלנו הצעה לניסוח כזה: "זכויות להשלים מטלות באופן חלקי או מלא במועד מאוחר יותר, אך לא פטור".

אני חושב כי המילה "השלמה" מכסה את כל האפשרויות.

אני עוברת לסעיף (4): סיוע בהשלמת חומר הלימוד שהפסיד הסטודנט בשל שירות מילואים, ללא תשלום נוסף, כגון באמצעות שיעורי עזר, תלושי צילום, תקצירי הרצאות, חומר לימוד שחולק לסטודנטים והקלטות.

פה אני חושב כי החלק הפותח במילה "כגון" הוא חשוב, כיוון שמדובר על זכויות ללא תשלום נוסף.

סעיף (5): זכויות הנוגעות להשתתפות סטודנט ששירת במילואים בקורסים, לרבות לעניין תנאי רישום מיוחדים לקורסים, לעניין תנאים להשתתפות בקורסים מתקדמים שלהם נדרש קורס אחר כדרישה מקדמית ולעניין אפשרות לרישום מחדש לקורס ללא חיוב בשכר לימוד נוסף. קיבלנו הערה שאומרת כי כדאי להוסיף לחלק הפותח במילה "לרבות", "לרבות תנאי נוכחות והשאלה מורחבת בספרייה".

אני מציע שלא נרחיב מעבר לניסוח הקיים.

אני עוברת לסעיף (6): נקודות זכות לצורך בחינת זכאות למלגות ולמעונות. אני לא חושבת כי זה קשור להטבות שעל המוסדות להעניק לסטודנט עקב שירות המילואים.

אני נגד הסעיף הזה בחוק הזה. זה אינו שייך לזכויות תלמידים עקב היעדרות.

אני חושב כי זה סעיף חשוב מאוד.

החוק מדבר על זכויות עקב היעדרות, ולא על כך שהמדינה רוצה לתמוך בסטודנטים.

סעיף 2(א) אומר כי המוסדות בהתייעצות עם המל"ג והתאחדות הסטודנטים יקבעו ויפרסמו הנחיות בקשר לזכויותיו של סטודנט אשר שירת במילואים. לא מצוין כי הכוונה היא רק להקלות בלימודים. מדובר על זכויות של סטודנטים בשל שירות מילואים. אחת מהזכויות שמוסד רשאי לקבוע, היא שמי שהולך למילואים יהיה בעל נקודות זכות לצורך בחינת זכאות למלגות ולמעונות.

אם שירות המילואים הוא באמצע השנה, נקודות הזכות יינתנו עבור אותה שנה או עבור השנה שלאחריה?

אני יודע כי אוניברסיטת בר-אילן נתנה מלגות מיוחדות לסטודנטים אשר שירתו במילואים.

גם האוניברסיטה העברית.

אני חושב כי זהו תגמול חומרי יפה מאוד.

הרציונל כפי שעלה כאן בוועדה, ולפי מה שעולה מן הסעיפים השונים, הוא להביא את הסטודנט למצב שבו היה אם לא היה יוצא לשירות כוחות הביטחון.

גם אני חושבת כי מדובר כאן בנושא אחר.

סטודנט שלא היה במילואים יכל לנצל את הזמן לעבודה ולצבירת כסף עבור תשלומי מעונות ושכר לימוד. אנו מעונינים להחזיר את אותו סטודנט ששירת במילואים לאותו מצב שבו הוא היה אילמלא היה יוצא לשירות המילואים.

אני חושב כי נקודות הזכות האלה אינן רק תמורה חומרית אלא גם תמורה אקדמית, כיוון שסטודנט שנעדר מלימודים כתוצאה ממילואים פוגע בממוצע הציונים שלו, ועל ידי כך פוגע באפשרות שלו לזכות במלגות.

אני גם כן תומך בסעיף הזה. אני רוצה להסב את תשומת לב כולם לניסוח אשר מדבר על נקודות זכות לצורך בחינת הזכאות. לא נקבע כי באופן אוטומטי אותו סטודנט יקבל את ההטבות הללו.

החוק לא מחייב מינימום, אלא רק מציין כי יש להתייחס לנקודה הזו כחלק מהזכויות המגיעות לסטודנטים.

כיוון שזה סעיף בעל חשיבות ערכית, הייתי מציע להפריד אותו מרשימת הזכויות האקדמיות.

אני עדיין מתנגדת לסעיף הזה בחוק הזה. אני חושבת כי מדינת ישראל צריכה לשלם תגמול גבוה יותר לחיילי מילואים. כל חיילי המילואים, ולא רק זה הסטודנט אלא גם האדם העצמאי, נפגעים כלכלית בשל השירות במילואים, אך זו שאלה ערכית שהכנסת צריכה לדון עליה בחוק אחר. מטרת החוק הזה היא למנוע מצב בו שירות המילואים יפגע בלימודיו של הסטודנט. מטרת החוק היא למנוע פגיעה אקדמית ולא פגיעה כלכלית.

אני מסכים לדברייך, אך השאלה היא אם לא ניתן בכל זאת לכלול זאת בחוק הזה.

חה"כ נאות, את תוכלי לקראת קריאה שנייה ושלישית להגיש הסתייגות כדי שהסעיף הזה יבוטל.

אני עוברת לסעיף (7): הוראת נוהל לצורך קבלת הזכויות לפי חוק זה, לרבות לעניין הודעה על יציאה לשירות מילואים, לעניין הגשת בקשה על ידי סטודנט, לעניין הודעה על הפסקת לימודים בקורס ולעניין רישום מוקדם לקורסים. בעניין הזה התאחדות הסטודנטים העירה כי מתעוררות שאלות לגבי הגורם המטפל ולגבי הליך הפנייה.

הרבה פעמים סטודנט אשר יוצא למילואים חוזר בכדי לבנות את מערכת הלימודים שלו, ורואה כי כמעט כל הקורסים סגורים, וכי נותרו מקומות בודדים בקורסים בודדים. כך המערכת שלו איננה טובה והוא נפגע מכך.

אני עוברת לסעיף (8): הוראות לעניין הגורם המטפל ולעניין הליכי הטיפול בסטודנטים בשירות מילואים בכל מוסד. 2(ג): בהנחיות כאמור בסעיף זה רשאית המועצה להשכלה גבוהה לקבוע-(1)את אורך ואת מועדי שירות המילואים הנדרשים לצורך קבלת זכויות שונות. (2)במקום בו קיימות חלופות שונות-את זכותו של המוסד לבחור את החלופה המתאימה בהתאם לנסיבות.

קודם קבענו כי הסעיף הזה יקבע כי המוסדות הם אלה אשר יקבעו את הנהלים האלה בהתייעצות עם המל"ג והתאחדות הסטודנטים.

אני חושב כי כל הסעיף הזה מיותר.

אני חושב כי הסעיף הזה נותן פתח להתחמקות מכל ביצוע החוק.

תסכימו איתי כי מי שיצא רק ליומיים מילואים, לא יכול לבוא ולדרוש הטבות בגין שירות המילואים.

על אותו משקל, אינך יכולה לקבוע כי המינימום המקנה לו הטבות הוא תקופת מילואים של 18 יום.

אני חושב כי את סעיף 2(ג)(1) צריך לשלב בסעיף 2(א), ולומר: "המוסדות להשכלה גבוהה בהתייעצות עם המל"ג ועם התאחדות הסטודנטים תקבע ותפרסם הנחיות בנוגע לזכויותיו של סטודנט ששירת בשירות מילואים, במסגרת לימודיו במוסד שבו הוא לומד בהתחשב באורך ומועדי שירות המילואים".

אני עוברת לסעיף 3(א): כל מוסד יפרסם את הנהלים שיקבע ליישום ההנחיות לפי סעיף2. (ב)המועצה להשכלה גבוהה תקבע הוראות לעניין קביעת הנהלים לפי סעיף קטן(א), ולעניין אופן פרסומם.

אני חושבת כי לעניין אופן הפרסום צריך שיהיו נהלים אחידים, כאשר כל שאר הסעיף הוא מיותר.

אני חושב כי גם בנוגע לאופן הפרסום תהיה התייעצות כפי שקבענו במסגרת סעיף 2(א).

בכל זאת אני רוצה שתהייה הוראה אשר תחייב את המוסדות לפרסם את הנהלים.

זה מופיע כבר בסעיף 2(א).

לא משנה היכן זה ייאמר, אך אני מעונינת כי תהיה חובת פרסום. סעיף 4 מיותר לאור הדיון, ועל כן הוא מבוטל. אני עוברת לסעיף 5: הנחיות ראשונות לפי סעיף 2 והוראות ראשונות לפי סעיף 3(ב) יפורסמו בתוך חודשיים מיום פרסומו של חוק זה.

נציגי ור"ה מהו זמן המינימום לפרסום מבחינתכם?

שלושה חודשים.

האם הניסוח לא צריך להיות: "שלושה חודשים מיום תחילתו של החוק"?

אנו קובעים כי שלושה חודשים מיום הפרסום תתפרסמנה הנחיות חדשות, וזהו גם המועד של תחילת החוק, בהתאם להצעתה של ור"ה.

אני רוצה לבקש כי הטענות שהועלו לגבי הטיפול הלוקה של האוניברסיטאות במקרים ספציפיים, תועברנה אלינו בצירוף שמות הסטודנטים, על מנת שאנו נוכל להתייחס ולטפל בכך.

אני פונה אל התאחדות הסטודנטים ומבקש למלא את בקשתה של פפי יקירביץ היועצת המשפטית של ור"ה, ולהעביר אליה את ריכוז התלונות שהצטברו אצלם בחצי שנה האחרונה.

דוגמה אחת אני יכול להעביר מתוך משפחתי.

גם לי יש שני בנים סטודנטים אשר מספרים לי כי חבריהם פונים אליהם בבקשה שייפנו אלי כדי שני אוכל לטפל בעניין הזה. אני רוצה להעלות את החוק להצבעה בקריאה ראשונה.
ה צ ב ע ה
בעד: 4
נגד: 0

אין

התקנון והחוק מחייבים אותנו לדון בעלות התקציבית של הצעת החוק הזו. האם לחוק הזה יש עלות תקציבית מתקציב המדינה? האם הוא מחייב תוספת עלות לתקציב המדינה? נציג האוצר שהוזמן לדיון הזה לא הגיע.

אני חושבת כי להצעת החוק הזו ישנה עלות. אני בטוחה כי תקציב האוניברסיטאות שתחלטנה ללכת לקראת הסטודנטים, יעלה.

הטענה של האוצר תהיה שזה חייב להיות מתוך התקציב הקיים.

השאלה היא האם ישנו פער בין הפעולות שנוקטות האוניברסיטאות היום למען הסטודנטים, לבין מה שהן תצטרכנה לעשות כתוצאה מהפעלת החוק.

ברור לי כי לחוק הזה יש עלות, אך צריך לזכור כי העלות הזו עד היום נספגה במסגרת התקציב של המל"ג, ועל כן החוק הזה איננו מחייב תוספת לתקציב המל"ג.

אתה מדבר על תקציב המוסדות.

בתקציב המדינה אין סעיף הנקרא תקציב למוסדות, אלא תקציב המל"ג. אנו קובעים שביצוע החוק הזה איננו כרוך בתוספת לסעיף התקציבי של המל"ג, כיוון שהוא ייכלל בתוכו ובמסגרתו.

אם סטודנט הפסיד שיעור מעבדה, למוסד אין יכולת להשלים זאת עבורו, כיוון שעלות הפעלת ניסויי מעבדה נוסף יכול להיות בעל עלות של 10,000 שקלים.

המחוקק אומר במפורש כי החוק הזה איננו מחייב את אוצר המדינה להוסיף למל"ג ולו שקל אחד לצורך ביצוע חוק זה, וכי החוק הזה יבוצע במסגרת התקציב הכולל של המל"ג.

אנו עומדים לפני שנה קשה מבחינה תקציבית באוניברסיטאות. בשל כך ייתכן ואת הדברים שעשינו בעבר, לא נוכל להמשיך ולעשותם בהיקף זהה.

אני מסכים איתך, אך אני יכול לומר לך כי גם במערכות האחרות של משרד החינוך יש קיצוצים גדולים. אם האוניברסיטה תחליט כי עקב הקיצוצים היא מקריבה קודם כל את הטבותיהם של הסטודנטים, אני אהיה מאוכזב. תקציב המל"ג הוא שישה מיליארד וחצי שקלים. אני מאמין כי המל"ג לא תפנה לאוצר בבקשה לתקצוב נוסף כדי לדאוג להטבותיהם של הסטודנטים. הות"ת עד היום פעל למען הסטודנטים במסגרת התקציבים המיוחדים שעמדו לרשותו. בשל כך אני טוען כי לחוק הזה אין עלות במובן שיחייב תוספת תקציב למל"ג. המל"ג גם לא טוענת כי החוק הזה יחייב תקציב נוסף. בנוסף ישנה תמיכה של הממשלה בהצעת החוק הזו.

המשמעות של תמיכה ממשלה היא שהיא מאשרת זאת גם אם תהיה עלות תקציבית.

אני חושש כי בעוד תקופה קצרה שר האוצר כבר לא יהיה באותו מחנה של חה"כ זאב בוים, וועדת שרים לחקיקה תסיר את תמיכתה בחוק הזה. בשל כך אני מודיע כי לחוק הזה לא תהיה עלות תקציבית, ועל כן אין מניעה מלבצע אותו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20