פרוטוקולים/ועדת חינוך/5864

הכנסת החמש-עשרה
מושב רביעי

3
ועדת החינוך והתרבות
15/10/2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5864
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ג
21 באוקטובר, 2002

פרוטוקול מספר 525
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום ג' ט' בחשון התשס"ג, 15/10/02, בשעה 14:00

משחק שחמט סימולטני עם הנבחרת הלאומית של ישראל ואישים מתחומים שונים

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
גנדי ריגר
יורי שטרן

אבו וילן
יוסף לפיד
אלי כהן
אברהם פורז
מיכאל קליינר
מרינה סולודקין
דוד מגן
השר נתן שרנסקי
סגן השר יולי אדלשטיין
השר מתן וילנאי

נכחו: יואש אלרואי האיגוד הישראלי לשחמט
ישעיהו לנדאו האיגוד הישראלי לשחמט
פרופ' יאיר גולדרייך האיגוד הישראלי לשחמט
דידי מנוסי האיגוד הישראלי לשחמט
יצחק מאיר האיגוד הישראלי לשחמט
צבי אורטנברג האיגוד הישראלי לשחמט
ישראל זינגר האיגוד הישראלי לשחמט
יהודה שנהב האיגוד הישראלי לשחמט
אלמוג בורשטיין האיגוד הישראלי לשחמט
שלמה סמילטינר האיגוד הישראלי לשחמט
שאול ויינשטיין האיגוד הישראלי לשחמט
מקסים רודשטיין האיגוד הישראלי לשחמט
יאיר גולצרייך האיגוד הישראלי לשחמט
ידעאל סטפק האיגוד הישראלי לשחמט
קלאוד כץ האיגוד הישראלי לשחמט
אלה סמירין רב אמן, האיגוד הישראלי לשחמט
אמיל סוטובסקי רב אמן, האיגוד הישראלי לשחמט
עמירם קפלן האיגוד הישראלי לשחמט
לב פסחיס האיגוד הישראלי לשחמט
בוריס אברוך האיגוד הישראלי לשחמט
ינאי שימחין האיגוד הישראלי לשחמט
אבריל גולדריך האיגוד הישראלי לשחמט
תמר לרנר האיגוד הישראלי לשחמט

יהודית גידלי

מילת - הקלטות ותמלול




משחק שחמט סימולטני עם הנבחרת הלאומית של ישראל
ואישים מתחומים שונים במשק

אני מתכבד לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך והתרבות שעומדת בסימן קבלת פנים חגיגית לנבחרת האולימפית שלנו בשחמט כדי לתת לה את ברכת הדרך של הכנסת ושל הממשלה.

הנבחרת שלנו יוצאת בעוד כעשרה ימים לאולימפיאדה שתתקיים בסלובניה. יתמודדו שם למעלה מ- 135 מדינות ועוד כ- 90 נבחרות נשים. צריך להדגיש שספורט השחמט הוא ספורט שמדינת ישראל רואה בו ברכה רבה. ב- 1998 הגענו למקום הרביעי, ובשנת 2000 הגענו למקום החמישי. אנחנו קרובים למדליה, שהיא מדליה לענף שלם. אנחנו מאוד מקווים ומצפים שהנבחרת שלנו תעלה בקודש ותנסה להשיג גם מדליה שתכבד את מדינת ישראל כולה.

אני מוכרח לומר שענף השחמט הוא מענפי הספורט החזקים וצריך להזכיר גם שאלופי עולם רבים באים מהעם היהודי. אני לא מדבר על יהודים מבחינת ההלכה היהודית אלא יהודים בהזדהותם כמו בוטביניק, קספרוב (ששם משפחתו זה ויינשטיין), מיכאל טל, בובי פישר ורבים נוספים. זה הוא ענף ספורט שאנחנו מעונינים מאוד להתגאות בו ולמעשה זה כמו בפרסי נובל שאחוז מבין העם היהודי שמקבלים את פרסי נובל הוא באמת מעל ומעבר למשקלנו באוכלוסייה העולמית. אנחנו נקיים היום משחק עם הנבחרת הלאומית.

אנחנו רוצים לברך אתכם במספר ברכות. אכבד בראש ובראשונה את שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת נתן שרנסקי.

לפני כמה שבועות הייתה ממש רעידת אדמה בעולם השחמט כאשר נבחרת רוסיה הפסידה לנבחרת העולם, פעם ראשונה בהיסטוריה. אין ספק שזה לא היה יכול לקרות בלי התרומה המיוחדת של שני שחקנים מישראל גרשון וסמירין. בכלל עם העלייה מברית המועצות לשעבר ישראל הפכה למעצמת-על מבחינת שחמט. המוח היהודי עובד גם בארץ ישראל, לא רק בגלות, אבל אין לו זמן לשחק שמחט אז הם לומדים על מחשב והצליחו עד כדי כך שהתוכנה הישראלית היום היא החזקה בעולם כבר במשך שנתיים. לא במקרה שאלוף העולם הוא גרי קספרוב, ידיד גדול של מדינת ישראל. הוא הקים פה מרכז ועשה מאמצים מיוחדים לפתח לימוד שחמט באינטרנט.

אדוני יושב ראש ועדת החינוך אני חושב שחבל מאוד שכל המערכת לא עושה מאמץ מיוחד לנצל את הכוחות שיש במדינת ישראל ולהכניס לבית ספר על בסיס יום-יומי לימוד של שחמט. יש לנו הכוחות הטובים בעולם. אנשים מכל העולם שמבינים את החשיבות של משחק השחמט מזמינים מומחים שלנו ללמד, לפתח תוכניות בבתי הספר ואנחנו נלחמים על תקציבים הכי קטנים, תוספת קטנה של כמה שעות ובינתיים לא כל כך הצלחנו.

אם תעביר כספים ממשרד השיכון למשרד החינוך לשחמט אני מבטיח לך שהגברת לבנת תסכים לזה!

ועדת כספים לא תעביר. אנחנו חייבים למצוא תקציבים, ואני מוכן להשתתף במאמץ הזה. עד כמה שמשרד השיכון יכול להשתתף בחינוך אנחנו נשמח. דרך אגב, במסגרת שיקום שכונות חברתי אנחנו כן עושים את זה, ועכשיו נפעיל את שיתוף הפעולה שלנו גם בנושא השחמט. אני מאוד מקווה שהוועדה שלכם שקשורה לחינוך ולמדיניות של משרד החינוך תוכל לעזור לזה.

אני מודה לך על ההערה שנפלה על אוזניים קשובות. אנחנו בהחלט נברר, ניכנס לעומק העניין ונראה באמת מה ניתן לעשות.

אני רוצה קודם כל לברך את יורשי בתפקיד יושב ראש האיגוד לשחמט, את עמירם קפלן על היוזמה שלו לעריכת האירוע הזה, ובכלל על הפעלתנות האינטנסיבית שלו שהיא תרומה מאוד חשובה לעצם קיום השחמט בארץ.

אני אתן לכם מספר שמדגים את היחס של ממשלת ישראל לשחמט. כאשר אבלבוך זכה באליפות אירופה בקפיצה במוט הוא קיבל - ובצדק - תמיכה, פרס עידוד בסך 75,000 שקל ואני אפילו לא רומז, חלילה, שזה לא מגיע לו. אבלבוך קיבל 75,000 שקל על זה שזכה באליפות אירופה. לפני שנתיים סוטופסקי זכה באליפות אירופה וקיבל 1,000 שקל. זה היחס של משרד החינוך התרבות והמדע למה שנוגע למוח. אמר השר שרנסקי בצדק: אם יש ספורט יהודי, זה הספורט היהודי. בשביל להצליח בכדורסל אנחנו מייבאים כושים מאמריקה, בשביל להצליח בכדורגל אנחנו מייבאים קרואטים וסלובנים וסרבים. פה אנחנו עובדים עם יהודים, לא הבאנו אף גוי אחד לשחק שחמט. אני צריך לתקן את מר שרנסקי בדבר אחד: מר שרנסקי אמר שבפעם הראשונה בהיסטוריה נבחרת שאר העולם נצחה את נבחרת רוסיה, אני אומר שנבחרת מהגרים מרוסיה נצחה את נבחרת רוסיה.

יהודים מישראל ניצחו יהודים מרוסיה!

יהודים שעלו לישראל נצחו יהודים שטרם עלו לישראל.

אין שום תחום בחיים שלנו שבו התרומה של העלייה מרוסיה היא כל כך גדולה. מר וילנאי, עשית מעשה מאוד נכון שנתת לאבלבוך 75,000 שקל על שהביא לנו את אליפות אירופה ונתת לסוטובסקי על אליפות אירופה בשחמט 1,000 שקל. זה משקף את היחס של השלטון הישראלי לשחמט. אני מקווה שזה לא דוגמה לעתיד לבוא ואתה תשתדל לשפר את המצב.

כחבר באגוד השחמט בכנסת זאת חגיגה. אני שמח לראות אתכם, אנחנו גאים בכם ומאחלים לכם הצלחה.

בהמשך לדברי היושב ראש אני חייב לומר שב- 1979, בהיותי סטודנט במוסקווה, כמו כל הסטודנטים במוסקווה באותה תקופה, חויבתי בקורס מיוחד בשפה האנגלית לקראת האולימפיאדה ב- 1980. חלק מהחברים זוכרים את זה, בכל מוסדות להשכלה גבוהה היה קורס, הנושאים היו סביב הספורט. המורה, אשה מאוד אינטליגנטית, לקחה איזה מאמר ממוסכו ניוז ושם היה כתוב על הצלחות, אותה מורה בנונשלנטיות אומרת בכיתה, בשיעור רשמי באוניברסיטה: אני לא מבינה. עם יהודים זה ברור, כי היהודים נורא חכמים, אבל למה הגרוזיניות? אנחנו בוודאי לא מסכימים עם אותה מורה אבל אי אפשר להתעלם ממה שנאמר על ידי כמה אנשים: זה ספורט בהרבה שלנו. כשאני אומר שאני לא יודע לשחק שחמט אומרים לי שאני יוצא מן הכלל שמעיד על הכלל אבל יש כמה כאן באמת שמייצגים את הענף הזה. בהמשך לדברי השר שרנסקי, ולפני שניכנס לויכוחים איזה משרד יעביר למה, כבר צוין שאנחנו מנסים בכוחותינו הדלים כמשרד הקליטה לעזור לנבחרת האולימפית, מסיבה פשוטה שחוץ מההצלחות שלהם שמביאות כבוד למדינה זה גם הרבה מאוד כבוד לעליה. יחד עם זה, התקווה הגדולה שלי, בלי לפגוע בהם, כשאני נמצא בתחרויות בגמר גביע, ואני רואה ילדים עוד לא בני עשרה שכבר מתמודדים מול קבוצות ברמה ארצית, ואפילו בינלאומית, אני חושב שבאמת זה העתיד. אם היוזמה להכניס את זה לבתי ספר תתרחב, יש לנו דרכים לסייע. מטבע הדברים אותם מורים, המאמנים, יהיו גם כן עולים ויש לנו דרכים במשרד לסייע להם בהעסקתם. אני רק מקווה שלא רק החבורה תמשוך תשומת לב בעקבות ההצלחות שלהם אבל גם שזה יהיה פרויקט לאומי הקשור לכלל הילדים והנוער.

באתי לברך ואכן אני מודה לכל מי שלוקח חלק ותורם ומאדיר את מעמדנו בעולם בכל תחום. היום אנחנו עוסקים בתחום השחמט ואני מודה לכם על זה מאוד. יחד עם זאת מחוסר ברירה אני צריך להתמודד עם העניין של הכסף. אני אומר לכם בביטחון מוחלט, אני שלוש שנים שר והבנתי דבר אחד: לא לתת כסף לשום אדם כי כל מה שנותנים אף פעם לא מספיק ותמיד זה הבסיס לדרישות הבאות. אני תומך באלפי גופים מכל מין ומכל סוג (וכל פעם אני מופתע מחדש) ולא שמעתי תודה ולו פעם אחת! גוף שאתה מכפיל לו פי 100 שואל למה זה רק פי 100, גוף שאתה מוסיף לו רק פי 5 רוצה פי 6. אני כבר סיגלתי להציב את השריון המתאים וכך אני מתנהג וכך אני גם אתייחס. לבקשה של אגוד השחמט יש לי בעיה כי את עמירם אני מכיר שנים ארוכות ויש לי אליו יותר ממה שאנחנו רואים מעל פני השטח. אני אעזור בכל מה שאני יכול כי אני חושב שאתם עושים דבר גדול. אנחנו משקיעים כספי ענק בכאלה שלא מביאים כלום חזרה, ואני שמח על מה שאתם עושים.

בתחומים שאני מופקד עליהם התרומה של העולים מברית המועצות לשעבר מובהקת. רק השמות שעלו כאן, אם זה אלקס בקפיצה במוט, ואם זה השחמט, בתרבות ובמדע, התרומה ניכרת, חשובה מעין כמותה, לא רק בזה שמגיעים להישגים אלא בקביעת נורמה ושיטת טיפול בנושאים, ויש לזה ערך בפני עצמו. זאת הזדמנות נוספת להודות לכל העולים מברית המעוצות ולהצטער על כך שיש כאלה שעדיין לא הגיעו, זה חלק מעוצמתה של החברה הישראלית. אני חייב להגיד לכם שהייתי לפני כמה זמן עם ראש עיריית באר שבע בפגישה עם קבוצה של עולים, תוך 3 דקות הם שמו אותי בצד, הם הלכו ישר לראש העירייה שלהם ובאו אליו בדרישות שממש ריחמתי עליו, אצלהם זה המינימום הנדרש וראש עירייה בישראל פשוט לא מסוגל לתת את זה מהרבה טעמים. נהניתי מזה שאני יושב מהצד ושומע דרישות, כולן סבירות, הגיוניות, נכונות, עושות אותנו לחברה נכונה יותר, חזקה יותר, ואמרתי לעצמי מזל שאני לא יושב בכסא שלו. עניינית אנחנו תומכים בכל הדברים האלה ככל שניתן מתוך הבנה עמוקה של משקל הנושאים האלה בחברה הישראלית והתרומה של העולים מברית המועצות בתחומים האלה.

תודה רבה לשר המדע, התרבות והספורט. מתוך היכרות ושיחות אני יודע שיעשה מאמץ מיוחד מתוך הוקרה לנבחרת ישראל לסייע ככל האפשר. אנחנו כוועדת החינוך והתרבות נוכל לעזור לשר ולאחרים כדי לנסות להעמיד את התקציבים הראויים וגם את נושא בית הספר שהוזכר.

היוזמה יצאה מתוך האגוד הישראלי לשחמט, יושב ראש האיגוד, מר קפלן, שפנה אלינו ומיד נענינו. אני מעביר אליו את רשות הדיבור לצורך הצגת הנבחרת.

אני רוצה להגיד מאיפה באה האסוציאציה לקיים את האירוע הזה. אמנם אני הולך קצת רחוק אבל זאת הייתה האסוציאציה שלי, והדברים שלי יכוונו לשר וינלאי. לפני 54 שנים כתב אלטרמן, מגדולי המשוררים שלנו, שיר יפהפה שנקרא "צבי במדורה". השורה הראשונה שם אומרת: "ומתן לא הייתה להם אם, לא ידעה בצאתם לדרך". אלטרמן אומר שהמדינה לא יכולה להיות האמא של הפלמ"חניקים, של החיילים אם היא לא יודעת על קיום הפעולות שלהם ומתי הם חוזרים. ברור שזאת פרפרזה, הם לא לוחמים ולא בדיוק פלמ"חניקים אבל הם הדגישו את המעמד שלהם בעולם, הם יכולים לנסוע לאולימפיאדה כזו ולא ידעו בתקשורת, ועם ישראל (חוץ מהמשוגעים לדבר) בבואם ולצאתם, ולכן הרעיון להביא אותם הנה לבית המחוקקים הישראלי, שהוא בכל זאת משהו מאוד מרכזי בחיים הציבוריים שלנו. זה כבוד גדול בשבילנו, כבוד גדול בשביל הנבחרת. אני אפילו חושב שהיה כדאי להמליץ את זה לכל נבחרת לאומית שיוצאת לאולימפיאדה, להביא אותם הנה לאחת הוועדות, לברך אותם. זה נכון שיש להם עבר ברוסיה אבל הם נמצאים שם בשם ישראל, והיום הם ישראלים לכל דבר.

בוריס גלפנד איננו כי הוא שיחק עד אתמול בדו-קרב. הוא הפסיד במקרה נגד ילד הפלא לשעבר, הצרפתי בקרו. הוא הלוח הראשון שלנו. ממש במקרה נקלעתי ביום העצמאות לבית של בוריס גלפנד וראיתי שם את דגל ישראל. אף אחד לא ידע מזה. וזה לא בדיוק הספורטאים שנמצאים באצטדיון מול הטלויזיה. אף אחד לא ידע מזה, וגם אתם לא הייתם יודעים אם לא הייתי אומר לכם. בהמשך למה שמר לפיד אמר, זה לא חברה שבאים לשנה-שנתיים בשביל להרוויח, ואם מרוויחים טיפה פחות חוזרים לקרואטיה או לארצות הברית, זה אנשים שנמצאים בוריס גלפנד 5 שנים וכל היתר 10 ו- 12 שנים, ואני מקווה עוד הרבה שנים הם יהיו אתנו.

החוזק של הנבחרת הזאת זה לא רק שהיא לקחה מקום רביעי וחמישי. כל אחד מהחבורה שיושבת פה, כולל גלפנד, וחוזמן שנמצא אתו בתור מאמן בצרפת, כל מי שיושב מולם, כולל קספרוב, נותנים להם את כל הרספקט המקצועי, הרציני כי הם בצמרת העולמית לכל דבר. אני שואל את השר וילנאי: איפה יש ענף ספורט ששלושה ספורטאים הם בשלושים הראשונים בעולם? יש לנו כוכבים בענפים אחרים אבל תיאורטית אם נבחרת ישראל הייתה זוכה במדלית זהב זה לא שאבלבוך זכה בזהב, זה נקרא שנבחרת האתלטיקה שלנו עשתה מדליות זהב יותר מכל הנבחרות האחרות, כי זה ששה מתמודדים, זה לא איזה כוכב פה, כוכב אחר. זה רק מאפיין את הרמה של השחקנים האלה.

בוריס גלפנד פחות או יותר מדורג בעשירייה הראשונה בעולם, 3 או 4 שנים. איליה סמירין גם היה עד לפני חצי שנה בערך מקום 12-13 בעולם, גם מקום 20 היום בעולם זה רמה אדירה. הוא וגלפנד נבחרו לנבחרת שאר העולם נגד רוסיה. אמיל סוטובסקי זכה לפני שנה באליפות אירופה. הוא קיבל הוקרה מהשר, ואני רוצה להגיד בזכות השר שעד לפני שנה גם לא קיבלו 1,000 שקל, קיבלו רק גביע. אמיל סוטובסקי לא רק אלוף אירופה אלא ישב על יד קספרוב כשנבחרת אסיה שיחקה מול נבחרת אירופה. בוריס אברוך, אלוף העולם לשעבר עד גיל 12, מהצעירים המוכשרים ביותר שלנו. בצדק הוא בנבחרת למרות שהוא רק גמר את הצבא לפני כשנה. הוא השתחרר משלוש שנים שירות צבאי. לב פסחיס לא צריך להציג. הוא סיים עם גרי קספרוב ב- 1981 כאלוף ברית המועצות לשעבר. הוא שם שכל אחד שמתיישב מולו נותן לו את כל הרספקט. הוא אחד השחקנים שהכי מעט הפסיד. זאת הנבחרת שלנו יחד עם חוזמן, שהוא המאמן של גלפנד, וזה אומר הכל. מקסים רודשטיין הוצג כאלוף ישראל עד גיל 14 אבל הוא הוזמן הנה לא על התקן של אלוף ישראל עד גיל 14 אלא בשבוע שעבר הוא השיג מדלית כסף, מקום שני באליפות אירופה עד גיל 14, והוא היה סגן אלוף אירופה עד גיל 10. הוא מתאמן עם פסחיס קפטיין נבחרת הנשים. לא הזמנו את נבחרת הנשים כי היא ברמה קצת אחרת אבל היא יוצאת גם לאולימפיאדה לא רק כנבחרת לאומית אלא כנבחרת לאולימפיאדת הנשים.

אני אומר תודה חמה למשרד הספורט שעוזר, ואני גם מקווה שהוא יענה לבקשות. תודה רבה לחבר הכנסת אורלב שנענה ליוזמה שהגיעה ממר נתן אשד, שהוא הבן של ישראל אשד, מגדולי הפעילים בשחמט בישראל, שעשה פה את אולימפיאדת השחמט בשנת 1964. תודה חמה מאוד למר יולי אדלשטיין שבאמת סייע לחבורה הזאת, עזרה פנטנסטית, ולכל אלה שיושבים פה. אחרון שאני אציג שלמה סמילטינר, בן ה- 87, שהוא מייצג את הדור של שנות ה- 50' יחד עם צ'רניאק, פורת, אלוני, אורן שיחק אתם באולימפיאדות במינכן, קובה, מוסקווה, והיום הוא שחקן פעיל. עד לפני שנה הוא שיחק בתחרויות, כיבד אותנו ואנחנו מכבדים גם אותו. אני מודה לכולם שבאו הנה.

כולם יכולים לשחק אבל בחרנו את איליה סמירין שישחק מהלוח של חבר כנסת אלי כהן. אמיל סוטובסקי, יאיר גולצרייך ישחקו על חבר כנסת גנדי ריגר.




הישיבה ננעלה בשעה 15:30