פרוטוקולים/ועדת חינוך/5509



3
ועדת החינוך והתרבות

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5509
ירושלים, י"ג באב, תשס"ב
22 ביולי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 508
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום שלישי, ז' באב התשס"ב - 16 ביולי 2002 – שעה 09:00

1. הערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"ג – אכיפת תשלומי הורים, שעות תקן,בינוי, תכניות פדגוגיות – ישום דו"חות שנהר וקרמניצר.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
קולט אביטל
שמואל הלפרט
גלעד יהודה
מוחמד כנען

רונית תירוש - מנכ"לית משרד החינוך
אדי הרשקוביץ - סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד
החינוך
לאה רוזנברג - סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
פרופ' יעקב כץ - יו"ר המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך
ציפי לביא - מ"מ מרכזת מטה שנהר קרמניצר, משרד החינוך
שמחה שניאור - סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך
אורית ריזל - מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
יעל פרבר - מתאמת השר לכנסת ולממשלה, משרד החינוך
אפרת כהן - רפרנטית אגף תקציבים, משרד האוצר
יעקב אגמון - סמנכ"ל מרכז שלטון מקומי
עפרה דונסקי - משנה למזכ"ל הסתדרות המורים
גאול דונסקי - הסתדרות המורים
רן ארז - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
ראובן שלייכר - יו"ר ארגון הורים ארצי
איתן ויינרייך - ארגון הורים ארצי
אתי בנימין - יו"ר ועדת בטחון ובטיחות וסגנית יו"ר ארגון
הורים בירושלים
עאטף מועדי - מנהל ומרכז ועדת המעקב לחינוך הערבי
אבי קמינסקי - יו"ר איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות
המקומיות
רמי הופנברג - איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות
פרופ' מרדכי קרמניצר
גידי אבנון
אילו שומר חי
חנה גנור - המרכז הלימודי בכנסת

גדעון בן דרור

יהודית גידלי

הדס דויטש

--------------------

1. הערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"ג – אכיפת תשלומי הורים, שעות תקן,בינוי, תכניות פדגוגיות – ישום דו"חות שנהר וקרמניצר.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

נפתח בנושא הבינוי.

השנה, לאחר שהגשנו בעזרת השרה תכנית ל- 5,000 כיתות כדי לגשר על פער מתמשך בחסר של כיתות במגזרים שונים, התקבלה החלטה בקבינט ביבנו 4,000 כיתות. באותה הזדמנות נקבע, שכ- 1,000 כיתות יבנו על ידי משרד החינוך, 2,350 כיתות יבנה מפעל הפיס, ו- 1,000 כיתות נוספות יבנו על ידי P.F.I. טיפלנו בכיתות שהוטל על המשרד לבנות, הוצאנו את כל הרשימות, והקצב הוא סביר. גם לגבי הכיתות של מפעל הפיס הוצאנו את הרשימות, אך לצערי מפעל הפיס התעכב, כי הוא הוציא מכרז מטעמו.

בעבר המשרד היה שולח רשימות לפיס, אך עכשיו נכנס גורם נוסף: משרד האוצר.

רק עכשיו הפיס הודיע לכל הרשויות המקומיות, ובניית 400 כיתות יצאו לדרך.

העיכוב הוא יוזמה לא ברוכה של יו"ר מפעל הפיס. הם הוציאו מכרז מטעם עצמם, ועכשיו הרשויות אמורות לבחור במי שהן רוצות שיבנה אצלן. הסחבת הזאת גורמת לסיכון חיי ילדים, כי יבנו תוך שנת הלימודים.

יש פה האשמות קשות מאוד כלפי הפיס.

כן, בהחלט. מעבר לכך, משום שבאחד בספטמבר לא יהיו כיתות לתלמידים, אנחנו נאלצים לממן רכישה של מבנים יבילים, שעלות כל מבנה כזה היא 100,000 שקלים. זאת פשוט עבודה כפולה בגלל סחבת בירוקרטית. גם ה- P.F.I מתמהמה, והמכרז עוד לא יצא.

החלטת הוועדה המשותפת לחינוך וכספים הטילה עליי, בין השאר, להגיש רשימה. לכן הבאנו לידיעתך את רשימת הפרויקטים. ישבתי עם יו"ר מפעל הפיס, המכרז אכן התפרסם, ומתוך 134 קיבלו 138 רשויות. נפתרה בעיית הגופים הזכאים. 48 יסתיימו באוקטובר.

מעולם לא התירו לרשות להתחיל בנייה עד שלא יתקבלו כל האישורים. הפעם ביקשתי ממוטי מרוז לתת לרשויות שנערכו אפשרות להתחיל לבנות. הוא הסכים באופן חריג להחזיר להן את הכסף, רטרו, כדי למנוע עוד הוצאות.

יש בעיה גם לגבי שנת תשס"ד?

לא. נושא חידוש המבנים בעייתי. מצבו מאז הישיבה הקודמת הורע. ירדנו מ- 44 ל- 36 בספר התקציב.

אנחנו מקיימים בצורה אינטנסיבית דיונים על הערכות פתיחה, ואנחנו מנסים לפתור כל בעיה עם מנהלי המחוזות. כרגע עוד אין בעיות מערכתיות.

לגבי בטיחות מבנים, מדובר על 20 מליון שלפני שנתיים האוצר העביר לחינוך, ואנחנו סיפקנו אותם לרשויות באופן דיפרנציאלי. בשנה שעברה הוכרע על ידי ראש הממשלה שמתוך העשרים, 15 יינתנו על ידי משרד האוצר וחמישה על ידי משרד החינוך. אנחנו נערכנו, אך משרד האוצר סרב להעביר את חלקו. לכן הנחנו את הרשויות, ששיפוצי הקיץ יהיו רק במה שנוגע לבטיחות המוסדות, ואנחנו ניסינו לבות את הנתח שלנו ל- 10 מליון, שמחולקים עכשיו לרשויות.

השרה ביקשה להעלות את זה לממשלה, כתבתי הצעת מחליטים בשבילה על ה- 20 מליון, מזכיר הממשלה העביר את זה לתגובה של שר האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, והשרה לא תוותר.

ביום שישי האחרון התפרסמה כתבה בעיתון "ידיעות אחרונות" על משקיע שהחליט לא להשקיע בארץ רק בגלל הבירוקרטיה. אחרי ששר האוצר מכריז על 4,000 כיתות, ואף גורם לא מצביע על בעיות כספיות, רק הבירוקרטיה במשרד החינוך ובין משרד החינוך למפעל הפיס היא שגרמה לבזבוז של מליוני שקלים.

במחלוקת הזאת לא שאלו אותנו.

לא האשמתי את משרד החינוך. בכל משרדי הממשלה יש בעיות בירוקרטיות קשות. לבזבז עשרות מליונים על בניינים טרומיים במקום על מבנים מקוריים שהיו אמורים להיבנות זה נורא.

שמחה שניאור עושה עבודה מצויינת, אך גם שם יש מקום לשיפורים. חוסכים כסף בבדיקת תכניות על ידי מהנדס, אך זה עולה להם בסופו של דבר הרבה יותר. צריך לפשט את התהליכים הבירוקרטיים.

לבי לבי עם מנכ"לית משרד החינוך. יותר מדי ידיים מטפלות כאן באותה בעיה. עוד בחודש ינואר הצעתי תכנית של מימון בנייה בנוסדות החינוך בתקציב שישנו; הצעתי להשקיע מליארדי שקלים בבניית מוסדות חינוך, אך בינתיים הוקמו רק ועדות. לכן אני מסכים לכל דברי המנכ"לית. קשה לצאת מכל הבעייתיות שבמשרד החינוך, ולכן צריך להעמיד את הדברים האלה בראש הדברים בממשלה, דווקא בזמן הזה, לפני פתיחת שנת הלימודים.

העלויות של הקראוונים שהרשויות מקימות יורדות מהקופה הציבורית שמיועדת לחינוך, העיכוב בבנייה גורם לבעיות תחזוקה קשות, לבעיות בטיחות ולתנאי לימוד לא ראויים.

הבנייה דרך הפיס גורמת לשכבה נוספת של בירוקרטיה, ולכן זאת מעין לידה עם שלוש מיילדות.

לפני שנה כמעט ולא רצינו לפתוח את השנה בגלל נושא הבטיחות, והשנה זה לא פחות קשה. נראה, שהשנה חלק מזה ימומש. אני משקיע מזמני הפרטי בהתנדבות, וכצבר ישראלי אני לא מאמין שזה קורה. הבירוקרטיה משבשת את כל התהליכים, כמו שקורה בתחומי הבינוי, ובתשלומי ההורים.

אל לנו לשכוח, שאנחנו מדברים רק על הכיתות שמשרד החינוך אישר, ויש עוד הרבה חדרי לימוד שלא אושרו. נושא הבטיחות הוא כמובן מאוד קריטי, ואני מקווה, שהתקציב יחולק באופן מחושב, כדי לדאוג לנושא הבטיחות.

לגבי הבינוי במגזר הערבי, מדובר ב- 132 מליון שקלים שמוקצים לבינוי כיתות במגזר הערבי.

מתוך 4,350 כיתות שהמשרד בונה 1,896 כיתות הן למגזר הערבי, כלומר יותר מארבעים אחוזים.

עאטף, המשרד לא בונה את הפרוייקטים הגדולים, וכנראה שאצלכם יש הרבה פרוייקטים גדולים. כנראה שהפיס הוא שבונה אצלכם בעיקר, בנוסף לבנייה של ה- P.F.I. זה נתון שאפשר להתפאר בו.

מההכרזה הגדולה של מערכת החינוך לבנות 5,000 כיתות יבנו רק 4,000, ומתוכן נבנות רק 940 כיתות; 2,300 כיתות עדיין בהליכי מכרז בפיס, ו- 1,000 כיתות של ה- P.F.I טרם פורסם המכרז. לכן פרוייקטים שלמים לא יהיו מוכנים, התלמידים ילמדו באתרי בנייה, שלדברי המנכ"לית מסכנים חיי תלמידים, ובנוסף – יהיה בזבוז משאבים, כיוון שבינתיים צריך לתת פתרונות לילדים, ולכן משרד החינוך בונה כיתות, כשעלות כל כיתה היא הוצאה ישירה של תקציב המדינה של 100,000 שקלים והוצאה של הרשות המקומית. כל זה נובע מסיבות בירוקרטיות, משום שלא ניתנו לשרה כל הסמכויות, כפי שהיה בעבר.

בנוסף לכך, יש לי השערה, שלמערכת היחסים המשובשת בין משרדי החינוך והאוצר יש תרומה לעיכובים ולהשעיות בניצול תקציבים קיימים. לדעתי, צריך לקרוא לראש הממשלה לערוך דיון מיוחד עם שרי החינוך והאוצר, כדי להסדיר את מערכת היחסים, ולסדר את הבעיות הבירוקרטיות, שמונעות את ניצול התקציבים הקיימים לבינוי. מעבר לזה, הוועדה גם מאוחדת בקריאתה לממשלה להיעתר בחיוב לפנייתה של שרת החינוך, כדי לאשר תקציב מיוחד לפתיחת מוסדות חינוך. הסדר התקציב הזה מסכן חיי תלמידים, ואני חוזר על פנייתי לוועדי הורים לדרוש אישורי בטיחות, ולהימנע מהיכנסות למבנים ללא אישורי בטיחות.

נעבור לנושא הבא; שעות התקן.

יש להתייחס למסמך שהונח לפנינו באשר לשעות התקן כמסמך חלקי, ופה נקבל את ההשלמות.

בזמנו דיווחנו על קיצוץ של 14,000 שעות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים ועל קיצוץ של 20,000 שעות בתיכונים. ניסינו למצוא חלופה לקיצוצים על ידי קיצוץ במקומות אחרים, שאינם שעות הוראה. עשינו קיצוץ ראשוני של בין 5% ל- 30%. מעבר לזה, קיצצנו בשלושה אחוזים את התקנות כדי לממן החזרה של 3,000 שעות בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים, ו- 1,000 שעות בתיכונים.

מעבר לזה, בזמנו היה לנו ויכוח עם האוצר לגבי הגידול הטבעי. הם חישבו לנו גידול טבעי מסוים, ועל פי החישוב שלנו, מגיעה לנו תוספת גידול טבעי של עוד 4,000 ילדים, שזה 5,600 שעות ביסודי ובחטיבות הביניים.

זה לא מודל שנכפה אלא מודל שהוסכם.

מהי נקודת החיתוך? האם נתון שהיה קיים לפני שנתיים או נתון רלוונטי להיום?

נחתם סיכום שעוד לא דיברנו עליו. אי אפשר לדבר על סיכום חדש לפני שיהיו נתונים חדשים.

אם הנתונים יראו לך שיש צורך לשנות את הגידול הטבעי, להוסיף או לגרוע, לפי מה תלכי? האם רק הנתונים קובעים?

הנתונים קובעים. אם יתברר שצריך לעשות שינוי, אני מעריכה שיהיה שינוי. בימים הקרובים נשב עם משרד החינוך.

נעשה סדר בקשר לנתונים; יש הבנה על 21,000 תלמידים בחינוך העל-יסודי, שנותן 42,000 שעות, יש הבטחה ממנכ"ל משרד ראש הממשלה על גידול טבעי ביסודי על כ- 6,000 שעות, ויש הערכה של אפרת, שאם יהיה שינוי בנתונים על פי המודל והתחזית, יהיה גם שינוי בהקף הקצאת השעות.

כרגע המצב הוא שחסרות לקראת פתיחת שנת הלימודים תשס"ג 39,000 שעות בחינוך העל-יסודי לעומת ספטמבר 2000 בכיתות י'-י"ב, וכל זאת כתוצאה מקיצוצים יזומים של משרד החינוך. במשך שלוש השנים האחרונות הרשתות והעיריות מימנו מכספן לא מעט בשל הקיצוצים של משרד החינוך, כעת הן לא יכולות עוד לממן, ולכן הקיצוץ של משרד החינוך הוא הרבה יותר גדול. מבחינת לימודים, כל תלמיד בכיתות י'-י"ב ילמד שעתיים פחות.

לגבי פיטורי מורים קבועים, ברגע זה אנחנו מטפלים ב- 737 מורים קבועים מפוטרים, ובכ- 3,000 מורים שמשרותיהם קוצצו. לכן 1,500 השעות שהמנכ"לית הסכימה להחזיר הן סימן טוב, אבל זאת צריכה להיות רק ההתחלה. לא נפתח את שנת הלימודים באחד בספטמבר הקרוב בגלל שעות הלימוד.

אלפי מורים נמצאים בחוסר ידיעה בימים אלה במקום לעבוד על תכנית ההוראה שלהם. המורים האלה לא פוטרו, אבל הם לא יודעים היכן יעבדו בגלל הקיצוץ.

אם מורה לא יודעת איזו כיתה היא תלמד בשנה הבאה, היא לא מכינה בינתיים מערכי שיעורים, ואם יודיעו לה רק ברגע האחרון היכן היא משובצת, כל ימי הלימוד הראשונים יהיו מבוזבזים מבחינת איכות ההוראה.

מוצג פה כאילו שזה סחבת של משרד האוצר.

לגבי המסמך שלפנינו; יום חינוך ארוך ביש"ע, עוד 4,100 שעות הוחזרו, 3,200 שעות לגני ילדים ביש"ע הוחזרו. למעשה, נשארו רק ה- 14,000, שאותם צמצמנו ל- 11,000.

לפנינו יש מסמך שאינו מעודכן. הואיל ותהיה לנו ישיבה נוספת, אני מבקש שתעדכנו אותנו בנתונים, ונדון במידת הצורך.

כאמור, נותרו 11,000 שעות מקוצצות, ומול זה יש הבטחת ראש הממשלה של 6,000 שעות. אני לא רואה בזה בעייתיות רצינית. עדיין נותרנו בבעיה של הקיצוץ בחטיבה העליונה, אנחנו תומכים בתביעה להשיב שעות, אך כמובן מתנגדים לשביתה.

בנושא הביצוע;

אנחנו מבקשים לקבל דיווח לגבי הפעילות שקשורה לדמוקרטיה.

כפי שהצהרנו ביום העיון שהוועדה קיימה לפני מספר חודשים בנוגע לאזרחות ודמוקרטיה, אני חוזר ואומר; למרות הקשיים התקציביים, בנושא יישום דו"חות קרמניצר ושנהר תימרנו את המצב כדי שלא יהיה קיצוץ בתקציבים האלה, היות ואנחנו רואים את זה כדגם חשוב לחברה הישראלית. מובן, שיש לזה השלכות על פעולות אחרות שאנחנו עושים התחום החינוך.

אני רוצה לציין, שאני עוד צריכה להציג את הקיצוץ החמישי, של 64 מליון. זהו קיצוץ חד-צדדי של האוצר, והוא על תקציב השתלמויות ואמרכלות. אנחנו לא ניגע השנה בקרמניצר, כי השילוב של מורשת ודמוקרטיה הוא חשוב מאוד.

אנחנו מכניסים את המערכת לתזזית פדגוגית, כשהמורים לא משתלמים.

אנחנו הכנו מסמך שמסכם את הפעולות שנעשות במערכת החינוך בתשס"ג, ונעשה מאמץ גדול מאוד בנושא האזרחות והדמוקרטיה. הקשנו מהמהלך של החלת השעה למורשת לנושא האזרחות, ובתשס"ג במאות חטיבות ביניים נקצה שעות לכיתות ח' ללימודי הדמוקרטיה. זה לא יהיה בכל הארץ, יתקיים במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי, ואנחנו מאוד שמחים על התחום הזה. אנחנו מקצים קרוב לאלף שעות לחטיבות הביניים, וזה בהחלט צעד גדול קדימה. חשוב לי שלא תסיקו מזה, שאני אומר שבממלכתי-דתי צריך אזרחות ובממלכתי דרושה יהדות. זה עניין של סדרי עדיפויות.

אני מציע לומר, שראוי להעדיף את לימודי הדמוקרטיה בחינוך הממלכתי-דתי, כי הוא מטיבו מעדיף לימודי יהדות, ואין צורך שהוא יקבל העדפה מהמשרד. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי המשרד צריך לעשות העדפה מתקנת של לימודי יהדות, כי מטיבם בתי הספר הממלכתיים מעדיפים לימודי דמוקרטיה.

מלבד השעות האלה הוקצו עוד שעות לבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים.

הוקצו 895 שעות לבתי ספר יסודיים וכ- 900 שעות לבתי ספר על-יסודיים. השעות האלה כוללות לימודי תושב"ע.

פיתחתי תקנת תמיכה חדשה בסדר גודל של 4 מליון שקל, שתהיה מכוונת בעיקר לפיתוח פרוייקטים ומעקב מחקרי אחרי פרוייקטים, כדי שנדע אם אנחנו עושים את הדבר הנכון באשר לשני הדו"חות המדוברים.

בנוסף לכך יש כמובן שתי תקנות תמיכה מסורתיות: יהדות ודמוקרטיה.

מעבר לכך אנחנו עובדים על תכנית ליבה, במצוות הבג"ץ ובמצוות האידאולוגיה, ובתוך התכנית הזאת יש אשכול ערכים שמובנה בכל המקצועות שבתכנית הליבה. כרגע אנחנו עובדים על פרטים טכניים אחרונים, אחרי שהעקרון כבר נקבע.

כל ההמלצות שנוגעות למקצוע האזרחות, דמוקרטיה ודו-קיום ייושמו בתשס"ג, ואנחנו גם נרחיב את לימודי הנושא הזה לשתי יחידות. תהיה אפשרות לבחור במקצוע האזרחות גם במקצוע של חמש יחידות. אנחנו משקיעים הון תועפות בהכשרת מורים באוניברסיטאות לתואר שני, כדי להפוך את הלימודים האלה לטובים יותר. כרגע אנחנו מוציאים קול קורא נוסף על מנת לשבח עוד יותר את לימודי הדמוקרטיה.

אני רוצה לציין, שהתכנית החדשה של לימודי האזרחות טובה הרבה יותר מזו הישנה. התלמידים מצליחים להתחבר אליה יותר, והם מוצאים אותה מעשית. לכן התכנית השנייה היא שתילמד.

אנחנו רוצים להרחיב את לימודי האזרחות לשתי יחידות, כשהלימודים יחלו מכיתה ט'; בכיתה ט' התלמידים ישתלבו באזרחות פעילה; הם ישתלבו בחברה בתחום כלשהו שקשור לאזרחות, וזה ייחשב להם עוד יחידה.

אני רוצה לציין, שאחד היתרונות בהכשרה של מורים לאזרחות, שהוזכרה כאן קודם, הוא שהיא מאפשרת לאנשים שאינם מתחום החינוך להיכנס למערכת, וכך יכולים להתווסף לחינוך הזה נופכים נוספים.

תחילת לימודי האזרחות בכיתה ח' היא עניין חשוב מאוד. אני יכול לספר לכם, ששמעתי שההשגים בבגרות במקצוע האזרחות בבתי הספר הדתיים-ממלכתיים הם טובים מאוד, לפעמים אפילו יותר מההשגים בבתי הספר הממלכתיים.

אני הצעתי להקדיש לאזרחות ארבע שעות שבועיות במקום שלוש, ורצוי מאוד שהמשרד ילך על שתי יחידות לימוד.

נראה לי, שכל מורה חייב לקבל גם תכנים וגם מיומנויות בתחום הזה. בנוסף, בבתי הספר הטכנולוגיים כמעט ולא נלמדים לימודי האזרחות, וצריך לפעול גם בתחום הזה.

לגבי השימוש באמצעים מודרניים להנחלת הערכים; התחום הזה בהחלט יכול לכוון את הטלוויזיה החינוכית, ולשמש בה תכנים מרכזיים.

חשוב שהמשרד יקים צוות עבודה כדי להבטיח במערכת החינוך לימוד נכון של נושא הדו קיום היהודי והערבי בישראל.

יש חשיבות עצומה למסרים שבאים מבעלי התפקידים בחינוך. אני אומר את זה בעקבות הפעולה הלא-מבורכת של שרת החינוך בהקשר של חוק הקרקעות. ההתייצבות שלה אחרי חוק מפוקפק כזה גורמת נזק אדיר, אם לא בלתי-הפיך. זה גורם לתלמידים להרגיש שכל הלימודים הם תאורטיים, כשבמציאות נעשות פעולות שסותרות לחלוטין את החומר שנלמד.

יש אינדיקציה של ההשפעה של הארועים של הזמן האחרון לתפיסה את הדמוקרטיה? איך אתם נערכים לזה?

אני בהחלט יכול לומר, שבכל הפרוייקטים שאנחנו עורכים במשרד בנושא דו-קיום בין ערבים ויהודים אנחנו חשים נפילה עצומה דווקא מצד היהודים; כשערכתי מפגש בין תלמידים יהודים וערבים, התלמידים היהודים פשוט לא הגיעו. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בלימודי נושא הדו-קיום, אבל מה שקורה בציבור היהודי משתקף במשרד החינוך. זה נושא מאוד קשה.

אני נכחתי במפגש בין מורים ישראלים וערבים, ונראה לי שיש שם הגיון מאוד עמוק.

כן, אבל צריכה להיות הכנה מוקדמת של הצדדים.

בנוגע ללימוד נושא הדמוקרטיה; בחטיבות התחתונות והעליונות יש הכשרה של מורים, לכן הלימוד הוא קל. בבתי הספר היסודיים, לעומת זאת, אין כל יומרה בכלל להכשרה כזאת. חבל שזה לא קורה, כי התלמידים יכולים להרוויח מזה הרבה.

לפני ארבע שנים ערכנו בין כל בתי הספר העל-יסודיים תחרות בנושא דו-קוים. 59 בתי ספר נרשמו לתחרות, ובשנת האינתיפאדה נרשמנו רק 22, מתוכם הרוב הם בתי ספר ערביים.

נדמה לי שבשנה האחרונה כמעט ולא התרחשו בכלל מפגשים. אני יכול לספר, שבדרך כלל התגובות מהמפגשים בצד היהודי היו 'לא ידענו שהם נראים בדיוק כמונו'.

אני רוצה לספר על מפגשי דו-קיום מסוג אחר; לא כאלה שבנויים על שאלות 'מה דומה' ו'מה שונה' אלא כאלה שעוסקים בתחומים מעשיים יותר, כמו בניית אתרי אינטרנט, למשל. אלה מפגשים מוצלחים יותר, לטעמי, ומביאים להתקרבות אמיתית.

אני מחזקת את הנקודות שעלו כאן. למפגשי דו-קיום בין תלמידים אין ערך אלא אם כן זה בא מבפנים. למורים יש כאן תפקיד גדול, והם אלה שצריכים לגרום לתלמידים להאמין בשיטה הדמוקרטית.

אני רואה כאן קרן אור. יש כרגע קונסטלציה נכונה לקידום הדמוקרטיה ומורשת ישראל. תחזקנה ידיכם, ואני מאחל לכם הצלחה.

אכיפת תשלומי הורים.

רשויות בבתי ספר פונות בפניות בלתי-חוקיות בעליל להורים בנוגע לתשלומים. אנחנו באופן עקרוני נגד תשלומי הורים, שמהווים מס רגרסיבי קשה מאוד להורים, ופוגע בעיקר בשכבות החלשות. אם ועדת החינוך מאשרת תשלומים, זה בבחינת הכרח שלא יגונה. הבעיה היא שבנוסף לכך הורים נתבעים לעוד תשלומים שונים ומשונים, ואנחנו מוצפים בפניות של הורים בנושא הזה.

אנחנו ביקשנו שלא כל מוסד חינוכי יפנה להורים בתביעה לתשלום, אלא שתהיה מתכונת אחת, שהמשרד יכין אותה. זה יבטיח, שלא כל בית ספר ימציא המצאות משלו. כאן נשאל האם זה נעשה.

מעבר לזה, בנושא האכיפה; בתי ספר שלחו חוזרים בלתי-חוקיים, ואנחנו שואלים כיצד המשרד אוכף את ההנחיות שלו. אנחנו לא רואים במנהלים בעיה עיקרית, אלא פעמים רבות דווקא ועדי ההורים הם הבעיות העיקריות. שוב, אם היה חוזר אחיד או אז היתה אכיפה. כרגע אנחנו נמצאים במצב של הפקרות, ואני שואל עד אנה. הובטח לנו כמה פעמים שהשנה המצב יהיה שונה, ועל זה אנחנו מבקשים דיווח.

שמעתי כאן קודם על דמוקרטיה, וקשה לי לראות את מה שקורה בשטח, שהוא ההפך הגמור מדמוקרטיה. עצוב לי מאוד לראות שהדברים לא נעשים. נרמז לנו במשך כל השנה האחרונה מצד המנכ"לית על הכנה בתחום הזה, עם הבטחה שהמצב ישתנה, אך בפועל כלום לא השתנה. חייבים לעצור את הגלגל הזה. כל זה לא קשור לאוצר אלא למשרד החינוך.

אנחנו מתעסקים רק עם החוק, ובודקים בדיוק מה מותר ומה אסור. למעשה, מנהל בית הספר הוא שנותן את הדין על הכל, כשוועדי ההורים לא באמת יכולים לקבוע. שמעתי על בית ספר שדרש 7,000 שקל מהורים, וזה פשוט מצב בלתי-אפשרי.

אני מבקש שמשרד החינוך יבהיר לא לשלם לבית ספר שלא הגיש דו"ח כספי על השנה הקודמת. רק כך הדברים יוכלו להעצר. זה העקרון שאני מנסה להפיץ כל הזמן - "מרד תשלומים" עד שהמערכת תתאזן.

את התשלומים החוקיים חייבים לשלם, אסור לעשות מרד תשלומים כללי.

מנהלים לא מדווחים, כי יש הרבה שחיתויות.

צריך להבחין בין מה כן לשלם ומה לא לשלם. את התשלומים החוקיים יש לשלם.

כשלא מקבלים דו"ח כספי, נוצרות המון בעיות; אין על מה לתת דו"ח, כי הכספים לא הוצאו. במצב כזה המנהלים חייבים להחזיר את הכסף להורים, לפי החוק. בנוסף לכך, לא נעשתה שום אכיפה בנושא התשלומים הלא-חוקיים. אי אפשר לחייב את ההורים בעניינים מסוימים, ולדרוש מהם כספים שאינם חוקיים.

אני נציג של ועד הורים עירוני. עם מתן תעודות לתיכון "חדרה", בתי הגיעה אלי בוכיה, כשהיא מספרת לי שלא קיבלה תעודה. אני שילמתי על פי חוזר מנכ"ל 1,300 שקלים, והם ביקשו 3,300. מנהלת החטיבה אמרה לי שמדובר בתרומה, והיא לא הבינה את הסרוב שלי לשלם תרומה. זאת עמותה פרטית שמנהלת בית ספר ציבורי, שכפוף לקריטריונים של משרד חינוך.

מנהלת החטיבה כתבה לי שהתרומה היא תנאי לרישום, ושזה חוקי מבחינתה לדרוש את התרומה. בבתי ספר מקבילים משלמים הרבה פחות, ולכן אני תומך בחוזר ארצי אחד לכל ההורים. אני רוצה שבני ימשיך ללמוד בבית הספר, אך לא רוצה שיתנכלו לו.

אני אגיש נגדה קובלנה לנציב שרות המדינה. היא עובדת מדינה, וזה עניין משפטי.

הזמנו את יורם גלובוצקי, שהוא החשב והמנהלן של בית ספר חינוך משותף בשער הנגב, שתבעו 3,000 שקלים. הוא לא הגיע, כמו גם עוד מנהלים שהזמנו. הזמנו גם גורמים מהמחוזות במשרד החינוך, אך אף אחד מהשישה לא הגיעו.

התופעה נפוצה יותר בבתי הספר היוקרתיים יותר, ובכך יש הגדלת פערים. נדמה לי, שהקף התופעה הוא כל כך נרחב, וגם אנחנו ברשות המקומית שותפים לעצימת העין. אני מציע לעשות בדיקה ספציפית לגבי הקף התופעה, ולאחר מכן להסיק מסקנות ולהעניש.

אני כבר אמרתי, אני הצעתי חקיקה, שתעלה את התופעה לעבירה פלילית. זה אמנם בעייתי, אבל אם לא תהיה דרך אחרת, נצטרך לעשות את זה בדרך הזאת.

נכון, שבית ספר יגיש דו"ח כספי. מצד שני, צריך גם לבדוק מה עושים עם ההורים שמסרבים לשלם את התשלומים שהם חייבים לשלם. אני כמובן מדבר על ההורים שמסוגלים לשלם.

במקרה כאלה יש למנוע מילדיהם את השרות החינוכי, ובלבד שיהיה בסיום יום הלימודים.

המשרד עושה מאמצי אכיפה קשים מאוד עם מנהלים, ויש שינוי מדרגה מוחלט בנסיון להתמודד עם הבעיה. עובדה היא שזאת גזרה שהציבור לא יכול להתמודד איתה. הסיבה לכך היא שזה לא דמוקרטי למנוע מהורים השבחה של חינוך ילדיהם. מדינת ישראל נותנת חינוך ממוצע מסוים, ולא ניתן למנוע מהורים למנוע את העלאת הרמה של החינוך. הנסיון למנוע בדרך הנוכחית לא יפעל. המוח היצירתי של הורים ומורים תמיד ימצא מעקפים, גם אם יחוקקו חוקים.

אני רוצה לציין, שהמצב בשטח אינו נובע מלחצים של המנהל בדרך כלל. יש מקום להשביח את הלימודים באזורי מצוקה, ולפתור את הבעיות שנוצרות באשר להורים שמסרבים להשבחה ונמצאים במיעוט. בדרך הנוכחית זה לא יצליח.

אף אחד לא מונע מכם יוזמות. מעבר לזה, צריך להבין שההסדר הנוכחי הוא תוצאה של ישיבות משותפות של השלטון המקומי, המשרד וארגון ההורים הארצי. אנחנו רק עוזרים לכם לשמור על מה שהחלטתם.

מעבר לזה, אין מניעה לתרום לחינוך, כל תרומה היא מבורכת, אך היא לא נחשבת לתשלום חובה. לא חייבים לתת שירות למי שלא משלם את התשלומים שאינם חובה.

אני עושה מאמצים בלתי נלאים מול בתי הספר. העניין הוא בעיקר בחטיבות העליונות. הבעיה היא בעיקר בחדרה; מדובר בעמותה, שפועלת מכוח היותה פרטית, ולכן הם גובים מה שהם רוצים. כלומר, מבחינת החוק הם לא ממש עוברים עבירה. מנכ"ל בית הספר פועל כשש-שנתי, ונהנה מהחסינות שניתנת לו בתחום העל-יסודי. דיברתי איתו על העניין, והוא כתב לי מכתב נבזי יחד עם עוד שלושה מנהלי בתי ספר. כתבתי להם מכתב, שיבהיר להם שההנחיות יצאו מכאן.

השר הוא היוזם, ואני המאשר.

על כך קיבלתי מכתב בוטה, שהעיקר בו הוא טענה, שאני לא מאפשרת להם חינוך טוב לילדיהם. כלומר, הורים ומנהלים טוענים שאנחנו מחשקים את ידיהם, ובנוסף - לא נותנים להם אפשרות להשלים את החסרים. אני תמהה על חבריי המנהלים שלא רואים את הדברים כמוני.

במהלך השנה עשינו מספר פעולות בתחום. בין השאר, פיתחנו באינטרנט, באופן ניסויי, את פרוייקט "אפיק". שם אנחנו הם מכתיבי העלויות, ומדובר כאמור בפורמט אחיד.

ככלל, מרבית בתי הספר ישרו קו איתנו. במקרים מיוחדים הערתי, שרק באישור הראשות המקומית, מפקח המחוז ומפקח בית הספר נאשר אישורים מיוחדים, אם זה בהסכמת כלל ההורים. זה הפתח שהותרנו. כל שאר המקרים הם עבירה על החוק, ויש לטפל באותם מנהלים שעוברים על החוק.

לגבי חדרה, מנהל המחוז מסר לי, שהוקמה ועדה משותפת: מנהל המחוז, מנהל בית הספר וההורים בדיון בתשלומי ההורים ובעניין הרשמת הילדים לשנה הבאה.

יש מנהלים שצריכים להעמיד לדי משפטי, ואולי צריך לעשות שיפוט מהיר.

אני חולק עליך, כשאת אומרת שרוב המנהלים בסדר. לדעתי, כמעט אין בית ספר שנותן הוראות נכונות. זאת ממש מכת מדינה.

זה לא כך, ואנחנו נטפל יחד באלה שחורגים.

התופעה של גביית תשלומי הרים בלתי חוקיים נפוצה מאוד, לצערי, הן על ידי בעלויות, הן על ידי ועדי הורים והן על ידי מנהלים.

רשמנו לפנינו, שמשרד החינוך הוציא לוח תשלומים אחיד לבתי הספר, עם מתכונת אחידה לגבי גובה התשלומים. זהו החוזר היחידי שרשאים בתי הספר לשלוח להורים.

המנכ"לית מצהירה על כוונה לפעול בנחישות כמו בעבר לקשר לתשלומי הורים בלתי-חוקיים.

בקשר לעניין המשפטי, אני קורא למשרד לבחון את המצב המשפטי, ואם המשרד סבור שאין לו הכלים המשפטיים, יציע תיקון הצעת חוק ממשלתית, כדי להסדיר את הסמכויות של המשרד בעניין הזה. גם אני אבחן את הדברים האלה.

אם איגוד מנהלי מחלקות החינוך רוצה לקחת יוזמה ולגבש הצעה חדשה, אנחנו ברצון מוכנים להתייחס לאותה בקשה ולדון בה.

הוועד תמשיך לעקוב אחר הנושא, ואני אישית אתבע לדין כל עובד חינוך שעובד שלא כדין, ואדרוש מיצוי הליכים משפטיים, דוגמת עדנה זיידמן, שהיא מנהלת בתיכון "חדרה", שהוציאה פנייה בלתי חוקית בעליל להורים.

הוועדה חוזרת ומדגישה את חובת הבעלויות ומנהלי בתי הספר בסוף כל שנת לימודים לפרסם דו"ח הוצאות והכנסות של הורים בשנה החולפת.

הישיבה ננעלה.

------------------

הישיבה הסתיימה בשעה 12:30.