פרוטוקולים/ועדת חינוך/5369



3
ועדת החינוך והתרבות
18.6.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5369
ירושלים, כ' בתמוז, תשס"ב
30 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 486
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי ח' בתמוז התשס"ב (18 ביוני 2002), שעה 13:30

תכניות נוער שוחר מדע

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

ד"ר חגית מאיר מנהלת גף מדעים, משרד החינוך
ריבי לקריץ מנהלת המחלקה לנוער שוחר מדע, משרד החינוך
צבי מוצן מרכז אוריינות מדעים, משרד המדע, התרבות והספורט
פרופ' חגית מסר ירון משרד המדע, התרבות והספורט
פרופ' חנוך גוטפרוינד יו"ר הוועדה לקידום החינוך המדעי טכנולוגי, האוניברסיטה העברית
סוזי סליגמן מנהלת היחידה לנוער שוחר מדע, האוניברסיטה העברית
שירה שופטי מנהלת היחידה לנוער שוחר מדע, אוניברסיטת תל-אביב
ד"ר צבי פלטיאל מנהל היחידה לנוער שוחר מדע, מכון וייצמן
אורי אלון מנהלת העמותה לקידום החינוך המדעי ביישובי אצבע הגליל
אבינועם שוורץ הסתדרות המורים
פרופ' דן שכטמן יו"ר החטיבה למדעי הטבע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
בועז סלוק מנהל תכנית נוער שוחר מדע בביה"ס הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים
אבי רונן מנכ"ל בשער

יהודית גידלי

יפה קרינצה









תכניות נוער שוחר מדע

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה בעניין נוער שוחר מדע. אני מאלה שיודעים להעריך מאוד את הפעילות הנעשית בתחום הזה, שתורמת תרומה חשובה לקידום החינוך המדעי והטכנולוגי. הייתי חבר בוועדה לקידום התחום המדעי טכנולוגי, הידועה בשם ועדת הררי, כבר אז עסקנו בכל התכניות לקדם ולעזור.

נשמע היום סקירה, נשמע מה הבעיות ונראה איך ניתן להתקדם.

אני שמח על ההזדמנות שניתנה לנו להעמיד על סדר היום את המפעל הזה. בשבוע שעבר התקיימה ישיבה מיוחדת של ועדת החינוך של הכנסת יחד עם עמותת "בשער", על הנושא של נגישות להשכלה גבוהה. כל הדוברים, כמעט, עמדו על חשיבות המוטיבציה, הסקרנות, הביטחון העצמי והכרה שכל מי שרוצה יכול. כל מי שדיבר עמד על חשיבות תכניות לא ממוסדות שאמורות לקדם את המגמה הזאת. בהקשר של נגישות, דובר על פוטנציאל אישי עצום שנמצא ברחבי הארץ, באזורים מרוחקים ממרכזי תרבות, מחקר והשכלה גבוהה, ויש לנו משימה להגיע אליהם.

המפעל של נוער שוחר מדע, מקיים את השליחות הזאת במשך מספר שנים, בצורה מאוד מרשימה. יש מספר עקרונות עליהם מבוססת הפעילות הזאת. כל מי שמתעניין וכל מי שיכול פיזית מוזמן. אין שום בחינות מיון. המפעל, בשנת 2001, הגיע ל- 60,000 ילדים. נוער שוחר מדע פעל במשך שנים בשגרה מסוימת שמבוססת על חוגים וימי עיון של צעירים וצעירות שבאו לאוניברסיטאות. החל מ- 94 הצטרפו לאוניברסיטאות גם מכללות ומוסדות מחקר אחרים ברחבי הארץ.

בשנים האחרונות, הפעילות של נוער שוחר מדע התרחבה, גם בהיקף, גם בגיאוגרפיה וגם במגוון הפעילויות. למשל, יריד המדע שהתקיים בירוחם בחודש מרץ האחרון, והביא כמה אלפי ילדים. הוא התקיים בשיתוף של נוער שוחר מדע עם עמותת "בשער", אותה איני צריך להציג בוועדה זו.

היתה יזמה של עמותת "בשער" לפתוח בפעילות שאנחנו קוראים לה אוניברסיטה בהישג יד, ותכליתה להביא ממקומות מרוחקים בארץ לאוניברסיטאות ילדים לשבוע מכל רחבי הארץ, כדי לשבור טבואים. קיימנו בשנה שעברה קבוצת ניסיון קטנה, אותה אנחנו מרחיבים מאוד השנה. זה לא היה מתקיים, למרות שזה אירוח של האוניברסיטאות, ללא נוער שוחר מדע.

אני רוצה להעלות על סדר היום את ההיקפים, המגוון והאמביציה של הפעילויות. הסיבה שנכון שוועדת החינוך של הכנסת תעסוק בזה נובעת מכך שנוער שוחר מדע מעוגן במשרד ממשלתי, והוא מתקיים במסגרת תקנונים תקציביים של משרד ממשלתי, בלעדיהם לא היה מתקיים. הוא לא היה מתקיים בלי השותפים הנוספים שלו: עמותת "בשער", גופים פילנתרופיים כמו קרן צדקה רש"י, קרן יד הנדיב, ועוד.

אנחנו נקיים סיבוב סקירות קצר בו נעלה את הבעיות. שירה שופטי מאוניברסיטת תל-אביב תפתח.

אני אציג הנושא בעזרת מצגת. הנגישות לאוניברסיטה היא חלק מהרצון לקרב את בני הנוער למדע, ואת המדע לבני הנוער. אנחנו פונים לנוער שרוצה לדעת יותר. איננו בוחנים, הרצון לדעת הוא תנאי הקבלה.

מטרה נוספת היא פיתוח המצוינות. אנחנו מקפידים על שמירה על נורמות גבוהות, ורוצים להגיע לתלמידים היותר טובים. גם כאשר פונים לאוכלוסיות החלשות אנחנו לוקחים מתוכם תלמידים חזקים ומקדמים אותם הלאה. כולנו מוכיחים שאפשר לקיים מצוינות בלי סתירה לשוויוניות, ולאפשר לכל אחד להיכנס.

בנושא הכספי, יש לנו קרנות של מלגות, ותקציב משרד החינוך עוזר לנו להוריד עלויות ולאפשר לכל התלמידים להשתתף בכל אחת מהפעילויות. אצלי לא היה מעולם ילד שלא נכנס בגלל בעיה כלכלית. חשוב לנו להעלות את השאיפות של הילדים, ולהראות להם שהם יכולים להגיע רחוק.

אני מנהלת המחלקה לנוער שוחר מדע. כאן אני מציגה את כל היחידות בהן מתקיימת פעילות לנוער שוחר מדע. עד 1994, התקיימה פעילות של נוער שוחר מדע ב- 9 יחידות, ואחרי 1994, היחידה עברה למינהל למדע וטכנולוגיה. אחת ממטרות המינהל היתה להרחיב ככל האפשר את יחידות הנוער שוחר מדע, ולקבל כל מי שהוא מוסד להשכלה גבוהה, או מוסד מחקר אקדמי כדי שתוקם בו יחידה לנוער שוחר מדע.

יש במכללת אורנים ובמכון וינגייט?

כן. יש לנו פעילות ענפה במכון וינגייט של כ- 7,000 תלמידים שמגיעים לשם לימי עיון. במכון וינגייט, במכללה, יש לימודים אקדמיים בנושא תזונה, קואורדינציה ועוד.

מה זה מו"פ הגליל?

אגודת הגליל הוא מו"פ אזורי שנמצא בשפרעם והוא עוסק בתחום הבוטני. אנחנו תומכים בו ויש בו עבודה יפה עם המגזר הערבי.

יש לנו מגוון רחב של פעילויות. הרוטינה שאותה אנחנו מקיימים כבר שנים רבות זה סדנאות מדע בקיץ והחוגים בשעות אחר הצהרים. דוגמאות לנושאים יש בחוברת, וקצת שמענו פה.

תחום החינוך הפורמלי הוא תחום אליו נכנסנו ב- 10 שנים האחרונות, והוא הולך ומתפתח. כיתות מגיעות אלינו לימי עיון וחשיפה. בשנה האחרונה הגענו לבתי ספר שבאופן טבעי לא היו מגיעים, באמצעות קרנות שונות, כדי שילדים יראו מה זאת אוניברסיטה, ויחוו חוויה לימודית מהסוג שאנחנו יכולים להעניק.

כל היחידות מתחילות להיכנס לתחום של פעילות וירטואלית. יש לנו היצע מגוון של פעילות כזו, החל מפעילות ON-LINE ועד אתרים שנבנו בכל מיני מקומות וילדים יכולים להשתתף בהם. רוב הפעילות הזו היא ללא תשלום, וזה קצת בעייתי.

אחת המטרות שלנו היא צמצום פערים. נדמה לי שבפעילות של נוער שוחר מדע מתקיימת אחת האינטגרציות הטובות ביותר במערכת החינוכית, כיוון שהילדים מגיעים מכל מיני אזורים ושכבות. כל האוכלוסייה הישראלית מיוצגת אצלנו, ואף אחד לא יודע מהיכן מגיע כל ילד, אם שילם או בעל מלגה.

מה מהות הפרוייקט?

ילדים שהגיעו בקיץ לפעילות בת שבוע באוניברסיטה. ההבדל הוא שהאוכלוסייה הזו הגיעה דרך עמותת "בשער" ודרך קרנות שמימינו את זה, ולכן היתה מכוונת לאוכלוסייה מהפריפריה. בפריפריה אני מתכוונת גם לפריפריה חברתית ולא רק גיאוגרפית.

כל מגוון האפשרויות שקיים במוסדות שהזכרנו עומד לרשות הילדים. אנחנו לא צריכים להקים מעבדות ותשתית, אלא משתמשים במתקני האוניברסיטה, ובמרצים שהם אנשי סגל מהאוניברסיטה.

בנושא פערים, יש לנו כמה כיווני פעילות: מחנות קיץ, פעילות משותפת לילדים יהודים וערבים, מעורבות של הורים, ואנחנו גם מנסים לגייס בנות לתחום מדע. התחלנו לעשות גם קשר וירטואלי עם התפוצות, ויש לנו ביחידה גם ילדים יהודים מחו"ל.

במסגרת טיפוח המצוינות, יש לנו אולימפיאדות בכל מיני תחומים, השופטים בהן הם אנשים בכירים.

מי אחראי לכישלון של הילדים המתמטיקה, מקום 20 בעולם?

זה החינוך הפורמלי, לא אנחנו.

במסגרת הנגישות לאוניברסיטה, יש כמעט בכל המוסדות פעילות שוטפת של ילדים שלומדים לקרדיט. ילדים אלה זקוקים לעזרה, אותה אנו מגישים להם. זה פרוייקט קצת שונה, כי הילדים האלה הם סטודנטים מן המניין ולא נוער שוחר מדע.

מי מממן את זה?

החל מאגף שחר וכלה באנשי עסקים.

אני רוצה שאורי אלון, שמייצגת את המקום המרוחק ביותר מאתנו, תאמר איך מגיעים עם כל הפעילויות האלה לגליל העליון.

יושבת כאן הוועדה לקידום החינוך המדעי שמאגדת בתוכה את יחידות נוער שוחר מדע בארץ. אנחנו פרושים על כל הארץ.

יחידות נוער שוחר מדע במוסדות להשכלה גבוהה.

באנו לפה כדי לבקש שיתוף פעולה. צמצמנו את הדברים ל- 3 נקודות עיקריות, הראשון הוא הרחבת המודעות. לדעתנו, אין מספיק מודעות למה שאנחנו עושים.

לא יודעים כלום.

הבעיה השניה היא הרחבה תקציבית לציוד ומעגלי פעילות, והשלישית היא שיתוף פעולה בנושאים נקודתיים.

אנחנו מרגישים שאנחנו מציעים פעילויות חשובות למורי המדעים ומנהלי בתי הספר, מכיוון שהתחומים שאנו עוסקים בהם הם תמיד תחומי הרחבה והעמקה. זה לא משהו שפוגע בתוכנית הלימודים אם התלמידים מגיעים אלינו ויכולים ליהנות מסך השירותים שלנו שכולל ימי עיון והעשרה, כשאין בבתי הספר אפשרות לתת מעבדות וידע כמו שלנו, לכן אנחנו חושבים שיכולה להיעשות הפצה של הדברים. אפשר לפתוח ערוץ מידע דרך החוזרים של משרד החינוך, למשל. אנחנו מחפשים דרכים להגיע ולהיות משווקים טוב יותר בבתי הספר. ביקורים של חברי כנסת ביחידות השונות יכולים לתרום.

עלה אצלנו רעיון של שילוב מפעל הפיס בשדרוג מערכות המחשבים שלנו.

מפעל הפיס הוא קופה בי"ת של המדינה. זה כמו תקציב משרד החינוך. אם משרד החינוך יגיד לו הוא ייתן. משרד האוצר מורה למפעל הפיס לתת תקציב מסוים למשרד החינוך, והוא מחליט למה לתת.

לוועדת החינוך יש ודאי משקל בהחלטה איפה לתת. אני חושבת שהבסיס של כל היחידות הוא השימוש במחשב. המחשב הוא כלי שבעזרתו מעלים נתונים, עושים עיבוד נתונים, מאפשרים לתלמידים למידה מרחוק. עמדות המחשב שלנו הן העט שלנו.

מפעל הפיס משתתף בתקציב החינוך בשירותים שרשויות מקומיות נותנות. כל התקציב מופעל דרך הרשות המקומית. ליחידות נוער שוחר מדע אין רשות מקומית, כי הבסיס הוא לא הילדים של אותה רשות מקומית, ולכן הרשות לא תשקיע בהן אלא בבתי הספר שלה.

יש קרן של מפעל הפיס לתרבות ואמנות.

על בסיס מקומי.

על בסיס ארצי, ובאותה מידה היא יכולה להקים קרן לטיפוח נוער שוחר מדע.

זה רעיון שאנחנו חושבים שיכול להקל עלינו בהרבה.

בעניין הפריפריה, אני מסכימה עם שירה שיש גם פריפריה באזור המרכז, אבל אני אתייחס לזאת שלנו. אנחנו יושבים בקרית שמונה. אצלנו נושא פיזור האוכלוסייה על פני שטח גיאוגרפי נרחב, ללא תחבורה ציבורית, ואנחנו מקבלים תלמידים מכל הגליל העליון, זה גורם לכך שכל הפעילויות שלנו כרוכות בהסעות אותן אנחנו מממנים. זה ממומן על ידי קרנות.

האוכלוסייה אצלנו היא מגוונת, אבל מרביתה חקלאים שהחינוך הוא לא בראש מאווייהם. כשאני פונה למשפחה כזאת אני צריכה להסביר להם כמה חשוב שהילד שלהם יתקדם ויקבל חינוך מדעי עשיר ככל שאפשר, ואני גם צריכה להגיד להם איך מממנים את זה. לכן, אנחנו צריכים מלגות לסבסוד של תלמידים טובים שיכולים להתקדם, אבל היום עובדים במשק אחרי הלימודים.

יש אצלנו הרבה מאוד אוכלוסייה מעורבת, קליטה גדולה של אתיופים, בדואים, דרוזים וערבים. אנחנו עושים הרבה פעילויות לכל המגזרים האלה, מה שדורש הדרכה בשתי שפות, וזה מייקר מאוד את הפעילות.

במסגרת חיפושיי אחרי כספים הגעתי לחברות שונות, והתשובה היא תמיד: עניי עירך קודמים. לעירי אין את העשירים שיגידו עניי עירך קודמי, וזו עוד אחת מהבעיות של הפריפריה בצפון.

חוץ מהנקודה האחרונה, כל הנקודות נכונות בכל היחידות, ובחלק מהדברים המצב של הדרום הרבה יותר קשה.

אני חוזרת לייצג שוב את כל היחידות. חלק מהחינוך שלנו הוא לטכנולוגיה ולביו-טכנולוגיה, ולדעתי שיתוף התעשייה בנושאים אלה הוא קריטי. יצא חוק חדש שאומר בכל הדו"חות הכספיים יש לדווח על פעילות קהילתית, זה נותן דרבון למפעלי תעשייה לתמוך בחינוך, ולדעתי יחידות נוער שוחר מדע צריכות להיכנס לקריטריונים האלה כדי שאפשר יהיה לשתף אותנו במעבדות, בידע ובתרומה הכספית שאנחנו משוועים אליה היום.

אנחנו יודעים שהמצב הוא קשה, אבל מוכרחים להסתכל קדימה ולראות את העתיד. אם אנחנו לא נטפח את הילדים האלה, נישאר בהווה העצוב שיש לנו. יחידות נוער שוחר מדע הן נקודת אור בחינוך בארץ, אנחנו עושים המון עם כל הנשמה, וצריך לתת על זה את הדעת. אני מודה על תשומת הלב.

יש ילדים שרוצים להגיע אלייך ולא מגיעים בגלל מחסור כספי?

לא.

אני בדקתי את הכספים שקבלנו ממשרד החינוך בשנים האחרונות, אם אני משווה נומינלית את הכספים שקבלנו בשנה שעברה לעומת תשנ"ו, יש ירידה של 20 אחוז נומינלית ב- 5 שנים. אם אני מוסיף לכך את הירידה של 33 אחוז שמוזכרת כאן, אז נומינלית יש פחות מ- 50 אחוז ממה שהיה בתשנ"ו, וזה למרות ההתרחבות בפעילות שלנו.

אנחנו מקבלים סכומים קטנים ממשרד המדע, הם מראים על רצון טוב, אבל מבחינת התמונה הכללית הם לא משנים הרבה. במשך ה- 5 שנים האלה התמיכה של משרד החינוך ירדה משליש של כל הפעילויות שלנו, לפחות מ- 20 אחוז. מבחינה מסוימת התמיכה הממשלתית הופכת לפחות ופחות רלוונטית. זה חבל, משום שיש מדיניות שלנו שלא משאירים מאחור תלמידים, כיתות ובתי ספר שלא יכולים לשלם, אבל אנחנו תלויים בתקציב, ואיננו יכולים לתת יותר ממה שאנחנו משיגים. זה אומר שתכניות רבות לא מתקיימות כי איננו יכולים לקיים אותן. חלק מהנסיגה של ישראל בסקר שהזכרת, נובע גם מחוסר היכולת של החינוך הלא פורמלי לתת את ההתלהבות והעניין שלבתי ספר קצת קשה לתת.

מה פרופיל הילדים שמגיעים אליכם, לעומת אלה שלא מגיעים?

יש לנו תוכניות למוכשרים ביותר, לאלה שקצת מתעניינים ושואלים - רוב התלמידים שלנו הם כאלה - ויש לנו הרבה תכניות לאוכלוסיות חלשות, לאתיופים, לפריפריה. אנחנו יוצאים עם כלי רכב לפריפריה, יש לנו מחנות מיוחדים, תכניות פרחי מדע לנוער בפריפריה.

חייב להימצא תקציב נוסף, או במסגרת משרד החינוך, או במסגרת מפעל הפיס לכל הנושא של נוער שוחר מדע. אני חוזר מכנס של נאס"א, שם יש מדיניות שבכל פרוייקט שהם מקיימים, בין אחוז ל- 2 מושקע בחינוך, החלק העיקרי בחינוך לא פורמלי. אולי צריך להנהיג מדיניות כזו בארץ.

מה פרוש פרוייקט, כשהמדינה מקצה סכום כסף למחקר מסוים, אחוז אחד הולך לחינוך? אם תוכל להשיג לי ניירת על זה אולי -

יש עכשיו שינוי של חוק עידוד מו"פ בתעשייה, כספים של המדען הראשי והתמ"ס. יש שם מיליארד וחצי שקלים, 2 אחוז מזה הולך לקרן מחקר טכנולוגי, שזה בעצם החזקה של מט"י מו"פ, אולי במקום זה, ש- 2 אחוז מזה ילכו לחינוך מדעי.

אני רוצה להציע עוד דבר. יש כאן דו"ח של הממשל האמריקאי מלפני שנתיים שנקרא: before it's too late, שמדבר על החינוך המדעי ומתמטיקה. אני חושב שהמצב אצלנו הוא עוד הרבה יותר גרוע. אנחנו חייבים לעשות מעשה לפני שזה מאוחר מידי. מה שנעשה היום שהסכומים הולכים ויורדים, תוך 5 שנים לפחות מ- 50 אחוז, זה בדיוק בכיוון ההפוך.

וזה עוד לא הסוף, ממשיכים לקצץ. אין לי ספק שגופים כמו שלכם יספגו את זה, כי השרה כבר לא יכולה לקצץ בהיערכות לפתיחת שנת הלימודים, זה מאוחר מידי.

חומרת הקיצוץ היא שאנחנו מקבלים את התקציב בתחילת שנת הפעילות שאחריה. כלומר לתשס"ב, אין לנו עדין מושג כמה אנחנו נקבל, כאשר השנה כבר הסתיימה. לכן הקיצוץ הוא עוד יותר כואב.

מתי תדעו?

עוד לא שחררו לנו תקציב אז כל פעם הוא מתקצץ, זו בדיוק הבעיה. היחידות לא יכולות להיערך.

למה אי אפשר להגיש את הבקשות בינואר ובפברואר לעשות ועדת תמיכות.

הבקשות מוגשות כסדרן.

אנחנו משתדלים לשמר את הפעילות הקיימת, כתוצאה מכך לא נותר לנו כסף לפעילויות החדשניות שמושכות אחריהן את כל הפעילות הכללית. עולים כל פעם רעיונות חדשים אותם צריך לנסות, תרבות בילוי הפנאי של הצעירים משתנה וצריך ללכת עם זה. כשהתקציב מקוצץ, וגורע מכך, לא קבוע, הוא מגיע ליחידות אחרי שנת הפעילות. אנחנו משתדלים שהיחידות לא תיפולנה תקציבית, אז לא נשאר לנו כסף למו"פ והחשש הוא שהפעילות תהיה לא רלוונטית.

אני לא מקבל את זה, וזה לא ברור לי. המדינה מאשרת תקציב, ומאותו רגע הוא ידוע.

אצלי אין בעיה, שחררנו את הכסף מזמן. הבעיה היא במשרד החינוך.

משרד החינוך מדבר על תמיכה בנוער שוחר מדע, והוא עושה פעילות מבורכת. אני רוצה למקם את משרד המדע בנושא. משרד המדע הקצה בשנת 2002 למעלה מ- 2 מיליון שקל לנושאים אלה, במסגרת פעילות לה אנו קוראים מדע וקהילה. אנחנו פועלים לקירוב המדע והקהילה זה לזה, ואני בכוונה לא מתמקדת רק בבני נוער, אני חוזרת על הסיסמה שאם האמא לא תאמין שהילד יהיה מדען, יהיה לו מאוד קשה לעשות את הצעד הזה.

אנחנו מנסים למקד את הפעילות שאנחנו מממנים לנוער שוחר מדע, באופן עקיף, על הסתכלות ברמת הקהילה, אבל כמובן שהילדים והנוער הם חלק אינהרנטי מזה. אנחנו מעבירים את הכספים שלנו במסגרת פעולות ולא תמיכות, דרך פרחי מדע אנחנו יוצאים במכרזים להפעלת חוגים ממוקדים. זה אחד ההבדלים מנוער שוחר מדע שמפרסם את החוגים שיש להם. אנחנו מפעילים אותם בשימוש במקורות ממוסדות המחקר, ההשכלה הגבוהה, מרכזי המו"פ האזוריים, מהמוזיאונים למדע - שהם כלי טוב שמגיע לפריפריה. אני חושבת שאנחנו מפעילים זאת בהצלחה מרובה. אני נותנת את דוגמת הכפר רג'אר, שהפעלנו שם פעילות יפה אחרי פינוי לבנון. זו דוגמה להבאת המדע לפריפריה באופן ישיר.

במסגרת הפעילות שלנו אנחנו נותנים גם כסף עקיף. אנחנו תומכים במרכזי המו"פ האזורי, ואחד הקריטריונים לקבלת תמיכות של המרכזים האלה זה הפעילות שלהם בקהילה. אם הם מפעילים חוגים מסוג זה, הם יקבלו יותר כספי תמיכה. מלגות ייעודיות לנשים במדע ולמיעוטים במדע, המלגאים שלנו מחויבים בהתנדבות לפעילות למען הקהילה, וחלקם מתנדבים לפעולות במסגרות לקידום בני נוער.

במכרז של פרחי מדע, שגם המוזיאונים פתוחים לו, היו לנו מיליון וחצי שקל.

כמה מתוך זה למוזיאונים, וכמה לנוער שוחר מדע?

זו תחרות, מכרז. להערכתי נוער שוחר מדע מקבלים שני שליש מהסכום.

זה לא פותר את הבעיה.

בשנה שעברה התקציב לנוער שוחר מדע, שכולל פעילויות, תחרויות, אולימפיאדות ופרוייקטים, היה 8.2 מיליון ש"ח. השנה הובטחו לנו 5.6 ועוד היד נטויה לקיצוץ.

למה לא יושבת ועדת התמיכות וגומרת את העניין.

כי הכסף לא הועבר עדיין.

מה מפריע לזה שהוא יעבור? לכן חבל שגברת יפה ויגוצקי לא הגיעה, כי אין לנו תשובות. אני צריך לדעת איפה ה"פקק" ואני לא מבין.

אני מבית הספר הגבוה לטכנולוגיה, מכון הלב בירושלים. אני רוצה להתייחס לגורמים להם אני קורא קיצוץ עקיף. בעבר, בית הספר היה מקבל גם כספים לשיעורי העשרה לתלמידים, ובכך היה מסייע לתלמיד לשלם את העלויות שלו לנוער שוחר מדע, שהרי גם אנחנו גובים מהתלמיד שכר לימוד. הנושא הזה ירד בעקבות הקיצוץ. היו מקומות בהם היתה גם עזרה בהסעה, וגם את זה אין היום.

בנוסף, יש בעיות כלכליות אובייקטיביות של המשק. אני מרגיש את זה היום. היו לי כ- 400 פניות טלפוניות לאור הפרסום שעשיתי לקיץ, ועד עכשיו, לצערי, אחרי ששמעו את המחירים, לא מימשו.

כלומר, לך יהיו תלמידים שלא יגיעו בגלל בעיות תקציביות.

בהחלט.

אני גייסתי 40 תלמידים בוגרי כיתות י' מכל הארץ למחנה קיץ, מתוך ה- 40, אולי 4 בלי מלגה. חיזרתי על הפתחים.

מצד אחד מקצצים לאוניברסיטאות ולמכללות, ואנחנו קרויים מכללה, מצד שני אומרים לנו לתת מלגות וגם להגדיל את הגירעון של היחידה. היום, אני נמצא בגירעון של כ- 70,000 ש"ח מפני שעוד לא קבלתי את התקציב השנה, וזה יגדל, כי אני אגיע לקיץ ועדין לא אקבל את התקציב. אני חושש שאם אעלה את שאלת המלגות, האוניברסיטה תגיד שלא נוכל לקיים את פעילות נוער שוחר מדע השנה.

אנחנו מדברים על סגירת פער חברתי על ידי רכישת השכלה, ואני לא רואה שאנחנו מגיעים ליעד הזה.

אדוני היו"ר, תודה על הישיבה. הישיבה עמדה בסימן של דיסוננס בין מפעל עצום שהוקם בעמל רב ומתקיים בכשרון ובמסירות של אנשים רבים. מצד שני, מבחינת המודעות והתמיכה הכספית של הממשל הוא מדשדש. למרות מה שנאמר פה, שאין ילד שלא יגיע בשל מחסור כספי, כל קיצוץ בעבר התבטא במספרים מאוד גדולים של ירידה במספר המשתתפים בפעילויות שלנו. בצורה הבולטת ביותר זה קרה בשנת 2000, כאשר בין השנים 1999 ו- 2000 היה קיצוץ גדול. אני חושש שזה יקרה בשנת 2002, דווקא כשהדבר הוא נחוץ יותר מאי פעם, והיכולת לעשות היא גדולה יותר.

נושא פעילויות הקיץ, היום מעבר לערך החינוכי שלהם יש ערך נוסף של להחזיק את הילדים ולתת להם משהו מאוד משמעותי. זה לבד סיבה מספקת לתמוך בפעילות זאת, ויש עוד הרבה סיבות. ראינו שפעילויות קיץ, באחוזים, בין 1999 ל- 2000 נפגעו הכי הרבה. יש פה מכלול של ארגומנטים. אנחנו באים אליך כדי להנחות אותנו מה לעשות, וגם אם יש קיצוץ שנדע עליו בזמן ולא שנה אחרי.

תודה על הסקירות שחידדו אצלי את ההכרה בחשיבות העניין. מטבע הדברים, מערכת החינוך שעובדת בסדרי גודל גדולים, אז פרוייקט של 8 מיליון שקל, זוכה לפחות תשומת לב. אני אבדוק עוד מקור תקציבי, שהוא המועצה להשכלה גבוהה. הות"ת מאוד חדשני במפתח התקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה על פי כל מיני פרמטרים, בין היתר גם נושא הנגישות והעדפה מתקנת. יכול להיות, שייתן פתרון לחלק מהיחידות, למרות שלא למיג"ל ולא למו"פ.

אפנה למשרד החינוך לשקול מחדש את סוגיית הקיצוץ, לאור החשיבות שאנחנו רואים בנושא. אני רוצה לקבל תשובה בכתב, תוך שבוע ימים, מדוע ועדת התמיכות לא ישבה מחודש מרץ עד היום. אני רוצה להבין מה הגורם המעכב. לא מן הנמנע שנמליץ להעביר את כל התקציב הזה למועצה להשכלה גבוהה. שם אין כאלה עיכובים.

הנושא הכי חשוב בעיניי הוא נושא התודעה. בדרך כלל, מערכת החינוך לא קיצצה תכניות שקשורות במאבק למלחמה בסמים, למשל, כי ידעה שיקומו עליה. לא קיצצה מהחינוך המיוחד, מאותה סיבה. היא יכולה לקצץ בנוער שוחר מדע, כי לא תקום מהומה. הנושא הזה לא נמצא בתודעת האנשים, לכן אני אומר לך פרופ' גוטפרוינד, להיכנס לנושא יחסי הציבור, ולחשוב איך מביאים חברי כנסת, עיתונאים, ולהגיד שקרובים לסגירה. יש לעורר דעת קהל.

מקצצים איפה שחושבים שיעבור בשקט, לכן יש להעלות התודעה הציבורית באשר לחשיבות הפעילות של נוער שוחר מדע. אני מוכן לעזור לכם, אם השתתפותי בפעילות מסוימת יכולה לתרום, אבוא ואשתתף. האווירה בכנסת השתנתה ויש יותר פתיחות והקשבה לאקדמיה.

אעזור לכם גם במאמץ לבלום את השחיקה.

יש לנו בעיה קשה. גם כשאנחנו מצליחים לגרור עיתונאי, בשלב העריכה זה נקטע.

אני לא מציע שהמשרד ייזום את זה, כי משרד החינוך יהיה מיד חשוד. היחידות צריכות לעשות את זה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:40