פרוטוקולים/ועדת חינוך/5291



3
ועדת החינוך והתרבות
12.06.02

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5291
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ב
20 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מספר 480
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום ד', ב' תמוז התשס"ב, 12.6.02, בשעה 08:00

איום השבתת בתי הספר על ידי ארגון המורים העל-יסודיים

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
יהודית נאות
שמואל הלפרט

לימור לבנת - שרת החינוך
רונית תירוש - מנכ"לית משרד החינוך
אורית ריזל - סגן סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים
איתי הדר - מרכז יוזמות בקרה ותכנון, משרד החינוך
פנינה בן שלום - משרד החינוך
חנה נאמן - משרד החינוך
כמאל שופניה - מנהלת אגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך
נטע ויצמן - יו"ר ועד הורים כפר שמריהו רישפון
יעקב אגמון - סמנכ"ל מרכז שלטון מקומי
דוד עמר - ראש עיריית נשר, מרכז שלטון מקומי
יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים
עופרה דונסקי - הסתדרות המורים
גד דיעי - הסתדרות המורים
שגית סמט - סגן מזכ"ל הסתדרות המורים ויו"ר סניף ירושלים
רן ארז - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
ברכה מציאל - יו"ר המחלקה הפרופסיונלית, ארגון המורים העל-יסודיים
אברהם פסקל - ארגון המורים העל-יסודיים
ניצה בראל - יו"ר המחלקה לפדגוגיה, ארגון המורים העל-יסודיים
נורית ולנסי - ארגון המורים העל-יסודיים
ארז פרנקל - יו"ר ארגון הורים ארצי
קובי צורף - מועצת תלמידים ונוער ארצית
עדי הרשטיק
ענת ברזילי
שי רינצקי
מרים רקנטי
שמעון הראל

יהודית גידלי

מילת - הקלטות ותמלול




איום השבתת בתי הספר על ידי ארגון המורים העל-יסודיים

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. התכנסנו כאן כדי לדון בשביתת המורים של ארגון המורים העל-יסודים, שהיא נמשכת, וחשבנו שראוי שוועדת החינוך והתרבות, גם מבלי שיש הצעות דחופות לסדר היום, שתתכנס מיד ותדון בסוגייה הזאת.

כולם יודעים את העובדות, שמאז אמצע שבוע שעבר הארגון מקיים השבתות - אחרי שהשבית יום אחד את כל המערכת, כל יום במחוז אחר. אני באופן אישי לא הסתרתי את דעתי, שאף שאני חושב שכל הרקע וכל הנימוקים הם בהחלט מוצדקים, אני באופן עקבי נגד השבתות תלמידים, מלבד נושאים שקשורים בשאלות של חיים, כמו אבטחת מוסדות חינוך, או כמו בטיחות. אנחנו מאד מאד עקביים ומנסים להשפיע תמיד על המערכות להימנע מן ההשבתות האלה, שלדעתנו הן פוגעות בתלמידים, ואנחנו תמיד מוכנים להושיט יד, כתף אל כתף, להיות שותפים במאבקים כדי לקדם את מעמד המורים, כדי לחזק את מערכת החינוך.

אנחנו הקצבנו לדיון הזה עד שעה 09:30, ודחינו בחצי שעה ישיבה אחרת, כדי לקיים את השעה הזאת. אני מציע שסדר הדיון יהיה כזה שתפתח שרת החינוך, לאחר מכן יושב ראש הארגון, ואז נפתח את הדיון למשתתפים.

אני אהיה מאד קצרה. אדוני היושב ראש, חבריי, אני מקווה שבמהלך הבוקר עוד יגיעו לכאן גם חברי הכנסת, שבוודאי מוטרדים מהמתרחש.
ובכן אדוני היושב ראש, ההשבתה של מערכת החינוך בבת אחת או לשיעורין במהלך השבוע האחרון, היא השבתה של ארגון המורים העל-יסודיים, השבתה שהארגון החליט לבצע אותה, בניגוד לעמדות השונים ובניגוד להסתדרות המורים שהחליטה שלא להשבית את המערכת ובחרה לדבר ולשבת ולבדוק כיצד ניתן למזער את הנזקים של הקיצוץ, ובניגוד לכל יתר הגורמים שסבורים שהשבתה איננה פתרון והיא בעצם רק מזיקה לתלמידים - לדעתי גם למורים - אבל היא מזיקה ודאי לתלמידים.

זה נכון, לא ביקשנו רשות לא מהסתדרות המורים ולא ממשרד החינוך לשבות.

מר רן ארז, יש לי בקשה. אפשר לעשות את הדיון בשני אופנים.

במקום לדבר בצורה עניינית - אנחנו לא צריכים לקבל אישור לא של מר דוד עמר ולא של שרת החינוך ולא של הסתדרות המורים על מנת להיאבק.

רבותיי, אפשר לנהל את הדיון בצעקות, אפשר לנהל את הדיון בצורה אחרת. אני מציע שננהל את זה בדרך המקובלת כאן בוועדה, שאנחנו נשמע איש את דברי רעהו, וגם אם יש מחלוקת, כל אחד יאזין בסבלנות לדברי רעהו, ואני מרגע זה אגן על רשות הדיבור ולא אאפשר להפריע. תודה רבה. בבקשה, שרת החינוך - והזכות הזאת תעמוד לכל דובר.

תודה לך. ובכן, כפי שאמרתי, ההחלטה הזאת על השבתת המערכת ועל פגיעה בתלמידים - ואני מיד עוד אחזור לנקודה הזאת - היא החלטה של ארגון המורים העל-יסודיים, ועומדת בניגוד לכל יתר הגורמים בתוך מערכת החינוך, בתוך המעשה החינוכי, אשר סברו שלא כך צריך לנהוג.

לפני חודשים אחדים, בסוף 2001, פעם שניה בתחילת 2002, באזור חודש פברואר, הממשלה והכנסת החליטו על קיצוצים בכלל התקציב הממשלתי, ובכלל זה גם בתקציב משרד החינוך. הקיצוצים האלה היו קיצוצים קשים, אני נאבקתי, אני מודה לכל מי שסייעו לי במאבק הזה - לא כולם דרך אגב, אבל היו מי שסייעו, ובהם יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, מר זבולון אורלב - אבל לא רק הוא - השלטון המקומי, והיו עוד גורמים רבים נוספים שסייעו להיאבק נגד הקיצוצים הללו.

אבל הקיצוצים הללו הם עובדה ומאז לא התחדש שום דבר, לא קרה שום דבר נוסף. קיצוץ נוסף שהיה אמור להתבצע לא חל על מערכת החינוך - אנחנו מצאנו לו פתרונות על פי הנחיית ראש הממשלה, ולכן כל מה שקרה מאז פברואר, כולל הנחיות שיצאו על ידי משרד החינוך בחודש אפריל כבר, לא חל שום שינוי במהלך החודש האחרון.

אני לא אוהבת את הקיצוצים האלה, דעתי בעניין הזה ידועה, אני נאבקתי עד כדי כך שאני אפילו נמנעתי מלהצביע בעד התקציב, כזכור לך, יחד עם מר זבולון אורלב, לפני כ3- שבועות, בהצבעה שהייתה בכנסת, ואפילו קיבלתי בגין זה מכתב נזיפה מראש הממשלה. אבל צריך גם לדעת - התוצאה של הקיצוצים הללו, היא תוצאה שאיתה כולנו צריכים להתמודד כמערכת, ואנחנו נתמודד טוב יחד, נתמודד פחות טוב לחוד.

צריך לקחת בחשבון - מתוך הקיצוץ שהושת על מערכת החינוך בסכום של - ואני מציעה לא להפריח כאן מספרים, שמעתי כל מיני מספרים שארגון המורים מפריח - בסכום של פחות מחצי מיליארד שקל. מתוך כל הקיצוצים הללו, חלק קטן בלבד, רק מעט מתוך הסכום הזה, נוגע בקיצוץ שעות הוראה. כל היתר הושת על פעולות.

הסכום הזה, או החלק הזה שהושת על קיצוץ בשעות הוראה, אנחנו משתדלים מאד שיפגע כמה שפחות, אנחנו משתדלים מאד שיפגע בכמה שפחות מורים, וכמובן יגרום לכמה שפחות פיטורי מורים ויפגע כמה שפחות בתלמידים. אבל חלק מהפיטורים שמתבצעים ושמתפרסמים חדשות לבקרים, וחלק מהמספרים שפורחים באוויר, או מפריחים באוויר, לא נוגעים לעניין.

אני רוצה לתת דוגמה, אדוני היושב ראש - רשת אורט - ויש לי כאן מסמך של הרשת עצמה - ברשת אורט פוטרו על פי מסמך של הרשת מלפני ימים אחדים, 134 מורים. עוד 521 מורים, משרתם צומצמה. מספר השעות שצומצמו עקב צמצום משרות או פיטורי מורים קבועים, לפני קבלת חוזר משרד החינוך, היינו על ידי הרשת כפי שכתוב פה, הוא 3,780 שעות. צמצום נוסף של שעות על פי חוזר משרד החינוך - 2,180 שעות. היינו, שליש מהשעות שצמצמה רשת אורט, וכנראה שליש מפיטורי המורים, וכנראה שליש מצמצום משרות המורים, נובע מהקיצוצים שהושתו על ידי משרד החינוך, ושני שליש בערך הם צמצומים וקיצוצים שנעשו על ידי הרשת עצמה ולא על ידי משרד החינוך. זה דרך אגב חוזר על עצמו גם בבתי ספר אחרים, יש פה עוד דוגמאות לגבי בעלויות שמחליטות לצמצם.

אבל גם לא זה מה שאני רוצה כאן לומר, ולכן כיוון שאני רוצה לקצר, המנכ"לית אולי אחר כך תרחיב - אני מקווה שכולם מבינים היטב מה אני אומרת כאן - יש בהחלט צמצום בגלל הפחתות בתקציב המדינה, בגלל צמצום בתקציבי הרשויות,

האם יש נתון על כמה שעות אנחנו מדברים, על הצמצום בחינוך העל-יסודי?

ודאי שיש נתון, אחר כך המנכ"לית, אם תרצו, תענה על כל השאלות באופן מפורט ומדויק. אני רק רוצה שיהיה ברור כשמש - כאשר באים ומדברים על פיטורי אלפי מורים, ואחרי זה מסבירים שמדובר בקיצוץ של עשרות אלפי שעות הוראה, במספרים שאין להם שחר, ואחר זה משתלחים באופן אישי בשרת החינוך - כל הדברים האלה, מי שצריך לתת הסבר לגביהם הוא כמובן ארגון המורים.

ההשבתה הזאת, השבתה שארגון המורים כופה עכשיו על המערכת, היא בפני עצמה חמורה ביותר בעיני - אני אומרת את זה באופן הברור ביותר - כל השבתה של תלמידים, כפי שאתה אמרת קודם, ואני מקבלת את זה, חוץ מאשר סיבות של ביטחון ובטיחות, כל השבתת תלמידים מלימודיהם היא חציית קו אדום - אין להשבית תלמידים מלימודיהם, נקודה. על כל דבר אפשר לדבר, פה סביב השולחן, סביב שולחנות אחרים, כל דבר ניתן לנסות ולפתור.

יש גם כלים אחרים למחאה, יש כלים רבים למחאה. למה צריך להביא את המורים להפגין - הם רוצים להפגין, וזו זכותם, זו זכות בדמוקרטיה - בשעות הבוקר, במקום שילמדו תלמידים? ישבתו, יפגינו, יעשו דברים אחרים, לא על חשבון התלמידים.

אבל יש דבר עוד יותר חמור - השבתת תלמידים בתקופת בחינות בגרות - אני רוצה לספר כאן לוועדה, בשבת האחרונה - אני לא שומרת שבת בדרך כלל - דווקא בשבת האחרונה הייתי עם משפחתי אצל אחי, שהוא שומר שבת, ואנחנו בילינו את כל השבת בשמירת השבת, אבל אחר הצהרים בכל זאת הפריעו לי למרות הכל, מפני שארגון המורים העל-יסודיים הוציא הודעה שביום ראשון הוא משבית את מחוז תל אביב, וההודעה שיצאה בגלי צה"ל יצאה ב3-4, אינני זוכרת במדויק, הייתה שגם בחינות הבגרות לא יתקיימו. כמובן התקשרו אלי, אני התקשרתי, ואנחנו מיד הודענו שבחינות הבגרות יתקיימו כסדרן - בכלל הן מתקיימות על ידי גורמים חיצוניים, ואז דוברת ארגון המורים נבהלה קצת ומיד היא הודיעה שבחינות הבגרות כן יתקיימו - זה לקח קצת זמן עד הודיעו וכן הלאה.

בחינות הבגרות הרי מתקיימות, אבל מה לא מתקיים כתוצאה מההשבתות? אני אומר כאן - לא מתקיימות בחינות מתכונת במועדים שנקבעו, כמו ביום ראשון האחרון במחוז תל אביב, כשלא התקיימו בחינות מתכונת. כלומר, תלמיד שהתכונן, שהתרגש, שהיה לחוץ - לא מספיק מה שעובר עכשיו על כל התלמידים ועל הילדים, אז עכשיו מודיעים לו, במוצאי שבת - הוא צמוד לרדיו: יש שביתה או אין שביתה? יש בחינת מתכונת או אין בחינת מתכונת? במחוז הזה או במחוז ההוא? רגע, המורה שלי חבר בארגון המורים, או בהסתדרות המורים? שהרי הסתדרות המורים לא שובתת. אולי הוא בחטיבת ביניים, אז אין בחינות מתכונת, נכון, אבל הוא צריך ללכת לבית ספר או לא? ובחטיבה העליונה יש בחינות מתכונת. אז לא תהיה בחינת מתכונת ביום ראשון, נכון? אפשר להגיד: אז מה? אז היא תהיה ביום שני או שלישי, זה הרי בחינה פנימית של בית הספר. אז אנחנו צריכים עכשיו להלחיץ את הילדים? זה מה שהמערכת עושה.

רק מי שלא חש את התחושות של ילד, ילדים כמו שאני מגדלת בבית וכולנו מגדלים בבית, אלא נהפך לאטום לחלוטין למה שקורה לילדים, מסוגל לפגוע בשיעורי תגבור לבגרויות בחטיבה העליונה, מסוגל לפגוע בבחינות מתכונת, מסוגל לפגוע - אני אומר לך אדוני היושב ראש, ואני אומרת לכל החברים שיושבים פה סביב השולחן - ונמצאים פה כל השותפים לעשייה החינוכית - אף אחד לא שמח על שום קיצוץ. על הכל אפשר לדבר, כל דבר אפשר לנסות ולפתור - הקיצוץ הזה הוא קיצוץ ישן נושן. אבל לפגוע בילדים ובתלמידים, שלא לדבר על תדמית המורים - אני מפנה אתכם למאמר שקראתי בדרכי עכשיו לירושלים, של גברת ענת גוב באחד משני עיתוני הערב: מורים נמאסתם - על ההשבתות, על השביתות, מאמר קשה ביותר. היא לא חברה במפלגתי, אני לא הכתבתי לה את המאמר, אני לא דיברתי איתה, אבל תקראו את המאמר הזה ותחשבו טוב טוב איך נוהגים כאן.

ובכן אני חוזרת ואומרת, אדוני היושב ראש - השבתה בכלל של תלמידים מלימודיהם עומדת בניגוד מוחלט להשקפת עולמי ולראייה שלי, ואני יודעת שגם להשקפת עולמך. השבתת תלמידים מלימודיהם ערב הבגרויות, כדי לפגוע בהם, היא מעשה חמור שבעתיים. השבתת תלמידים מלימודיהם ערב בגרויות ובתקופה של מצב ביטחוני כל כך קשה - אתמול נרצחה עוד תלמידה בהרצליה, ילדה בת 15, כאשר כולם במתח כל כך גדול - הרי המתח, כן משביתים, לא משביתים, הרי לא זה מה שיקבע, אבל המתח הזה כל הזמן, שהילדים מצויים בו בשנה האחרונה, לצערנו בחודשים האחרונים במיוחד, היא מעשה חמור שבעתיים.

יש כאן פגיעה בילדים. הרקע והנימוקים להשבתה הזאת הם תמוהים, הם מעוררים סימני שאלה, ונכון, אפשר לבוא לכאן עם שקפים - אני לא באתי עם שקפים, באתי רק עם דבר אחד, עם אמירה ברורה: זו השבתה שאין לה מקום, היא חמורה ביותר, ולמרות שהיא נעשתה על פי הכללים של הכרזת סכסוך עבודה וכוליה וכוליה, היא פרועה, אין לה מקום, ואני קוראת לוועדת החינוך ולכנסת לומר את דברה בצורה הברורה ביותר.

תודה רבה. המנכ"לית, אם אפשר להשלים ואם אפשר גם לקבל נתונים מה היקף הקיצוץ בשעות בחינוך העל-יסודי - חטיבת ביניים, חטיבה עליונה.

אני בכל זאת חייבת לומר גם, בהמשך לדברים המאד ברורים שהשרה חזרה באופן עקבי ודיברה בגנות השביתה כאמצעי להפגין כנגד הקיצוץ - כולנו נגד הקיצוץ, אני חייבת לומר את זה ברמה מאד אישית - אני מאד מחוברת לשטח, הקשר שלי עם תלמידים, עם הורים ומורים ומנהלים הוא בלתי אמצעי לחלוטין. אין לי לילה ואין לי יום - זה התחיל מאמצע השבת - אני אומרת לך, ואני אמרתי לך את זה - כן שומרת שבת, לא שומרת, כשומרי מסורת - אני אומרת את זה במלוא הכאב. אני אירחתי את משפחתי - זה דבר שמבחינתי הוא בלתי נסלח - כולם כאחד עזבו את הבית. בשעה 4:30 פשוט פרשו כולם כי אני נעלמתי מהשולחן, משולחן האוכל, משום שהייתי כל הזמן מחוברת עם שני טלפונים להורים, לתלמידים - אנשים שמכירים אותי באופן אישי - מה קורה מחר? שהילד יתכונן או שלא יתכונן? אני אומרת שזה בלתי נסלח בעליל מה שקרה ומה שממשיך לקרות.
אני לא מוכנה להמשיך עם זה, הפגיעה היא פגיעה קשה בטכסי הסיום - שנה שלמה מורים נותנים את נשמתם יחד עם הילדים כדי להביא אותם לקו הגמר. מסיבות הסיום, השבוע האחרון של הלימודים, שבועיים אחרונים, זה חגיגה שלמה בבתי הספר. עושים דברים, יוצאים לטיולים, עושים אירועים, עושים טכסי סיום לתלמידים מצטיינים, למי שהיה מעורב אישית בקהילה, למי שהישגיו מצוינים - יש מהלך שלם של חגיגות בסוף השנה - כל זה נפגע. זה בלתי נסלח. אני אומרת את זה ברמה האישית, אני כועסת ואני נרגשת.

עכשיו לעניין העובדות - אנחנו, מתוך קיצוץ של כ450- מיליון שקל, הורדנו כ71- מיליון שקל שיכסו את הקיצוץ הזה על חשבון שעות הוראה, שעות ימי הדרכה ושעות ניהול ותפקידים. שנבין, זה בערך כ15%- גג של סך הקיצוץ, לקחנו את זה מנושא השעות. גם אם מדברים איתנו על הסטות - אין מאין. זה המינימום שיכולנו לקחת. עכשיו, מה עשינו? חילקנו את זה בצורה הבאה: בחינוך היסודי הורדנו כ14,000- שעות. 14,000 שעות לקחנו אותם כפי שציינתי - לא משעה מכל תלמיד, אלא משעות הדרכה, משעות סלים מרכזיים, מהעלאת תקן התלמיד בכיתה.

על זה יש לך עוד ריב איתי, אבל הלאה.

בסדר, אבל אני שמה את זה על השולחן.

אני גם אעשה שביתה.

וכדי להשלים את זה ולא לפגוע בילדים, אנחנו לקחנו עוד קיצוץ על חשבון פעולות המשרד, כחלופה לשעות הללו, וכיסינו את השווה ערך ל14,000- שעות, זה 56 מיליון שקל.

כתוצאה מכך, הצפי לפיטורים של כ1,500- מורים ירד ל110-, וזו גם ההזדמנות לומר מדוע באמת הסתדרות המורים הוקירה את המאמץ שהמשרד השקיע, ואמרה: זה נכון, אתם עומדים בפרופורציות של פיטורים של כל שנה ושנה - לא חרגנו מהפרופורציות הללו.

ההשלמה לאותם 71 מיליון שקלים, שזה שליש הזה של השנה, לקחנו מ20,000- שעות בחטיבה עליונה. 20,000 שעות בחטיבה עליונה, הערך הכספי שלהם הוא 100 מיליון שקלים לשנה, לשנה שלמה. לקחנו את זה באופן הבא: אנחנו הורדנו את זה מאגף שח"ר, כ4,000- שעות, מהחינוך הטכנולוגי כ5,000- שעות, מהחינוך העיוני כ4,000- שעות, אומנויות כ4,000- שעות וחקלאי כ1,400- שעות.

את השעות האלה פיצלנו, כהמלצתך מזה זמן רב שאנחנו נעשה את זה באופן דיפרנציאלי. זאת אומרת, לא עשינו את זה בצורה קלה, גורפת - חשבנו דיפרנציאלית איפה עושים, אפילו בנושא של שח"ר - אם יש כיתה באזור מבוסס של מב"ר, היא לא שווה במפתח שלה לכיתה באזור לא מבוסס. זאת אומרת, באמת פה השקענו לילות בעבודה עניינית, נקודתית, ואני חושבת שעשינו את המיטב בעניין הזה.
ההערכה שלי שאנחנו נגיע בחינוך העל יסודי למשהו כולל של כ300- מורים מפוטרים.

כולל בעלויות?

כולל בעלויות ורשתות.

את מדברת על מורים קבועים, כן?

אני מדברת על מורים קבועים. כאשר אנחנו יודעים כבר לומר שעשינו עבודה עם הרשתות של עמית, עמל ואורט, ואנחנו הגענו איתם להבנה שכנראה במקסימום - ואני אומרת שגם אם פה הייתי מתעקשת, הייתי מוכיחה שזה פחות - אבל הסכמנו לצאת עם המספר הזה של 185 מורים מפוטרים ברשתות. ההערכה שלי לגבי היתרה היא כ100-120 מורים מפוטרים יהיו בבעלויות.

השרה נתנה דוגמה אחת של אורט, ואני רוצה להגיד מה קרה בבעלויות.

לא בהכרח - יכול להיות שראש העיר יחליט שעדיף לו חינוך מאשר משהו אחר.

כן. כנגד זה אנחנו - וחייבים להזכיר את זה לעצמנו - מקבלים גידול טבעי בחטיבות העליונות של 21 תלמידים, שזה שווה ערך ל42,000- שעות. אין לנו ספק שהקיצוץ קיים, אבל מנגד הגידול הטבעי יכסה בהרבה מהמקרים את הנזק הנגרם כתוצאה מהקיצוץ.

אני רוצה פה כמעט לסיים ולומר שהניפוח הזה של פיטורי מורים בהמוניהם נובע ממצב עובדתי, שבו בחלק מבתי הספר יש קיטון - יש פחות תלמידים, יש פחות כיתות. כשבבית ספר אורט סינגלובסקי יורדת כיתה שלמה - ואני אומרת את זה מבדיקה אישית שעשיתי - או בעירוני א', או בכל מקום אחר שבדקתי, אז יורדת כיתה, אין מה לעשות, אז מורים גם צריכים לעזוב את המערכת. זה לא כתוצאה מקיצוץ. גם אם לא היה קיצוץ של שקל. כתוצאה מכך יש ירידה במספר המורים.

מעבר לכך, הבעיות שנוצרו בבעלויות מסוימות, ברשתות מסוימות, גרמו

זה לא הנושא. הנושא זה כמה מורים מפטרים בגלל קיצוצים במערכת החינוך - זה הנושא.

אז אני רוצה שיעשו הבחנה. כשארגון המורים מצביע ומפנה אצבע מאשימה ומכוון אותה ספציפית למשרד החינוך, ויותר ספציפית לשרת החינוך, אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם ולומר שבאותה הזדמנות חגיגית יש פיטורים ענייניים, שנובעים או מסגירת כיתות, או מקיצוצים שנעשים ברשויות עקב סיבות תקציביות וגרעוניות שלהם, שמעמיסים על הנטל הזה ומנפחים את המספרים.

דבר נוסף שאני רוצה עוד לומר, שכשם שיש בחינוך העל-יסודי גידול טבעי, וזה ימתן קצת את רוע הגזירה, באותה מידה גם ראש הממשלה אישר, בלחץ שרת החינוך, הגדלה של מספר המכסות לפרישה מ900- ל1,200- וגם זה יסייע ביסודי וחטיבות ביניים, בעובדי מדינה, וגם מה שנקרא כפ"מ, כשם שבשנה החולפת עמדנו על 220 מכסות ואפשרו לנו להגדיל את זה ב100-, סביר מאד להניח שיגדילו את זה גם השנה, וגם זה יסייע.

הפרישות בעל-יסודי.

בעל-יסודי, ברשויות ובבעלויות.

אני רוצה להבין, מצד אחד יש קיצוץ של 20,000 שעות, ומצד שני יש תוספת לגידול טבעי של 42,000 שעות

שזה דיפרנציאלי, זה לא בכל בית ספר, זה לא פלאט.

שניהם דיפרנציאליים. אני רק רוצה לחדד את הדברים. כלומר, את בעצם אומרת שיש תוספת נטו למערכת של 22,000 שעות בעל יסודי, עקב גידול. אני מדבר כרגע על נפח שעות שבהם מועסקים מורים. הקיצוץ יכול להיות בהרצליה והתוספת יכולה להיות במצפה רמון, זה ברור לנו הדברים האלה. הכיתה יכולה - יש פחות תלמידים בסינגלובסקי, ויכול להיות שיש יותר תלמידים בשוהם - אני מדבר כרגע בהיקף הארצי של מערכת החינוך. מר רן ארז, הנתונים לכאורה, צריכים לברך עליהם.

אני מצטער על ההתפרצות שהייתה לי בתחילת הישיבה, אדוני היושב ראש, אני מצטער על זה ואפילו מתנצל, אבל פשוט לא יכולתי להתאפק כאשר שמעתי דברים כל כך לא נכונים. אני אומר את הדברים עכשיו בצורה כפי שאנחנו רואים אותם, וקודם כל על מה אנחנו שובתים. לפי מה ששמעתי את אדוני, וגם את שרת החינוך, הם לא יודעים על מה אנחנו שובתים. זה שאתה לא יודע על מה אנחנו שובתים, זה בסדר, כי אתה לא עובד מולנו. זה ששרת החינוך לא יודעת על מה שובתים, זה רע מאד, כי היא עומדת בראש המערכת והייתה צריכה לדעת מה קורה במערכת, אבל היא לא יודעת. או שמטעים אותה, או שלא, או שהיא מטעה, או שהיא טועה, אבל היא לא יודעת.

אנחנו לא שובתים על פיטורי מורים. אנחנו אמרנו לאורך כל הדרך שאנחנו שובתים נגד החלטת השרה לקצץ שעות בחינוך העל-יסודי, ואני חוזר עוד פעם: אנחנו שובתים נגד ההחלטה של השרה, שהייתה החלטה עצמאית ובלעדית שלה, לקצץ בשעות לימוד בתלמידים בחינוך העל-יסודי.

ואני עכשיו רוצה לומר כמה משפטים כרקע - בספטמבר, אוקטובר, כאשר הממשלה רצתה להעביר את התקציב ל2002-, דובר על איזה 600 מיליון שקל קיצוץ במערכת החינוך, ואז הופיע ראש הממשלה בכנס לטרון של הסתדרות המורים, ואמר בין השאר.

הוא אמר: תקום מדינה פלשתינית.

אני מקבל את ההערה של אדוני בכבוד רב, כי זה רק מאשר את מה שאני אומר. הוא אמר: לא יהיו קיצוצים בשעות ולא יפוטרו מורים. 11,000 מורים חברי הסתדרות המורים, מחאו לו כפיים. גם שרת החינוך הייתה שם. לא יפוטרו מורים ולא יהיו קיצוצים בשעות. טוב, התקציב לא עבר, אלא רק בפברואר. בפברואר הוא עבר, הוא קוצץ, וכן היו דיבורים על קיצוץ בשעות ופיטורי מורים.

איך זה יתכן? ראש הממשלה אמר שלא יהיה - זה דובר על הקיצוץ ההוא, זה קיצוץ אחר. טוב, זה משחק של מילים, אבל נמשיך הלאה.

בספטמבר 2001, תחילת שנת הלימודים, קוצצו 11,000 שעות בחינוך הטכנולוגי בכיתות י', י"א, י"ב. שימו לב היטב: 11,000 שעות בספטמבר. 11,000 השעות האלה שקוצצו הורדו מהחינוך הטכנולוגי. בפברואר, כאשר הממשלה אישרה את התקציב, הורדו עוד 20,000 שעות בחינוך העל-יסודי, והיה עוד דבר - אמנם זה לא שעות, אבל בסופו של דבר זה שעות - תוקנה הנוסחה של הפרופיל. כל שעה מתוקצבת פחות כך שבהשוואה לכסף זה עוד 8,000 שעות. סך הכל במהלך שנת הלימודים תשס"ב, מספטמבר ועד היום, קוצצו 39,000 שעות שבועיות בחינוך העל-יסודי, כיתות י', י"א, י"ב. המשמעות היא: כל תלמיד ילמד פחות שעתיים בשבוע. יכול להיות שההורים לא אוהבים שאנחנו שובתים, אבל ההורים צריכים לדעת שהילדים ילמדו פחות אנגלית, פחות מתמטיקה, פחות אזרחות, פחות תנך, ישוטטו יותר, יהיו צפויים יותר לחשיפה לאלימות ולואנדליזם ולסמים, ואולי להישגיות יותר נמוכה.

נכון, יהיו גם פיטורי מורים, אבל אנחנו לא מתמודדים עם התוצאה, אנחנו לא רוצים להתמודד לחוד עם אלימות, לחוד עם הסמים, לחוד עם ההישגיות ולחוד עם פיטורי המורים - אנחנו רוצים להתמודד עם הסיבה לכך, והסיבה לכל הדברים האלה זה קיצוץ בשעות. קיצוץ בשעות של 39,000 שעות. שימו לב, הקיצוץ הזה, לא היה כזה גדול מאז קום המדינה, והוא בא לאחר מסכת של קיצוצים מ96- ועד היום, כאשר למעשה לא נשאר לא שומן ולא בשר על מערכת החינוך העל-יסודית. היום גם שוברים את העצמות.

לכן אנחנו, כארגון מורים, באנו ואמרנו: חובתנו המצפונית, המקצועית והאזרחית זה לבוא ולהתריע, לבוא ולהיאבק נגד קיצוץ בשעות לימוד. ומי שמנסה להסיט את הוויכוח - 200 מורים קבועים, 100 מורים קבועים - זה כמו לקבוע את המקצוע של הגברת ואחר כך לדבר על המחיר. אנחנו לא מדברים על פיטורים של מורים קבועים, אנחנו מדברים על קיצוץ שעות, וכאשר אומרים: המורים הזמניים הם זמניים וזה לא חשוב, כי הם פוטרו ונשארו 300 מורים קבועים, זה לזרוע חול בעיני הציבור, כי הקיצוץ נשאר, תלמידים ילמדו פחות. אז מה אם המורה הוא זמני? התלמיד בסופו של דבר יקבל פחות.

אבל בואו תסתכלו רגע אחד, לא רק מה שקוצץ עכשיו. מה קוצץ מ96- ועד היום? מ96- ועד היום קוצצו כ2- מיליארד שקל מתקציב החינוך - כ2- מיליארד שקל מתקציב החינוך, לזה מתווסף הקיצוץ של השנה. זאת אומרת, המכה הגדולה הזאת זה בדומה לאותו תרגיל שעושים עם הסוס, שרוצים להרגיל אותו לעבוד בלי לאכול, וכשהוא למד, הוא מת. היום אנחנו נמצאים עם סוס גוסס, עם מערכת גוססת, עם מערכת שמדרדרת וצריך לעצור את זה.

לא יותר. אם נגזר על ממשלת ישראל לקצץ את תקציב החינוך ותקציב המדינה - בסדר. שרת החינוך שקלה את זה והצביעה בעד הקיצוץ. אם היא, כשרת חינוך, הצביעה שיש לקצץ את תקציב החינוך, אז כנראה שהיא יודעת מה שהיא עושה. אבל נתנו לה את העצמאות ואת הפריבילגיה להחליט באיזה סעיפים לקצץ, והיא הלכה איפה שיותר קל - בשעות לימוד. מדוע בשעות לימוד? כי מערכת החינוך שמקצצים אותה היום, תוצאות רואים בעוד כמה שנים. לא רואים כמו בבניית כביש, או בניין, תוצאות היום. התהליך הוא תהליך מתמשך ומתבשל. אנחנו יודעים שקדנציות מתקצרות, ממשלות מתחלפות, שרים עוברים ממשרד למשרד. בסופו של דבר, מי שיצטרך לתת את הדין על ההחלטה הגרועה הזאת, של לקצץ כל כך הרבה, זה שר אחר, והוא יגיד: זה מישהו אחר עשה את זה, זה לא אני, מה אתה בא אלי בטענות? כמו שהיום אומרים: מה אתה רוצה? הקיצוץ הוא מ96-.

הגיע הזמן להגיד לא יותר - זאת המחויבות שלנו, וגם ההורים, שמתקוממים נגד שביתה, צריכים לדעת את זה. גם אנחנו לא אוהבים לשבות, אנחנו עובדים עם הילדים ואנחנו לא רוצים לפגוע בהם. לא משביתים בחינות בגרות, לא עושים שביתה כללית, עושים לפי אזורים - רוצים שהפגיעה תהיה מינימלית. אנחנו רוצים לעורר את דעת הקהל ואת דעת ההורים, לדעת ולהגיד לכל אמא ולכל אבא: הילד שלך ילמד פחות, העתיד שלו בסכנה. לא ככה מכינים אותו לאוניברסיטה.

ועכשיו עוד דבר אחד שאני רוצה להגיד לכם - אני מחזיק פה טבלה שפורסמה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנות ה60- מדינת ישראל הייתה במקום הראשון - דרך אגב, הסקר של אונסקו - במדעים ובטכנולוגיה, מתוך בדיקות של אונסקו. בשנות ה70- ירדנו למקום שישי. עכשיו אנחנו במקום 28 מתוך 38 מדינות במתמטיקה ומדעים. לא אני עשיתי את הסקר הזה - אני לא מאשים את שרת החינוך בזה, אני מדבר על מערכת החינוך.

כל הציבור מבין שהשרה לימור לבנת לא הייתה שרת החינוך בשנת 2000.

אני לא מאשים את השרה, חס וחלילה, אני גם לא מאשים אותה בקיצוצים מ96-. כדאי שתדעו שאנחנו מקום ראשון באלימות בני נוער, ואנחנו פה לפחות במשהו ראשונים. ועל מנת להתמודד עם התופעה הזאת ממשיכים לקצץ במערכת החינוך.
אבל לא רק זאת, אנחנו גם מתברכים בהצלחות בבחינות בגרות - כל הזמן יש הצלחות בבחינות בגרות. עלינו השנה בכ3%- וזה יפה מאד, אבל יחד עם זאת, קרוב ל6- תלמידים מכל 10 תלמידים לא זוכים לתעודת בגרות. גם אלה שזוכים לתעודת בגרות, הם לא זוכים לתעודה איכותית שיכולה לאפשר להם ללמוד בפקולטות יוקרתיות באוניברסיטה, והמספרים הם פה - שוב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

ועוד שני נתונים שכדאי שתדעו - אני מחזיק פה את נתוני האבטלה במדינה - העמודה הקצרה הזאת זה עובדים אקדמאיים שמובטלים ב3%-. העמודה הגבוהה ביותר, אלה שלא סיימו בית ספר, ו12%- אלה שסיימו רק בית ספר תיכון. במילים אחרות, ככל שההשכלה יותר גבוהה, ברור שיש אפשרויות תעסוקה יותר טובות. למה זה חשוב? תסתכלו גם על ההכנסה של כל אדם במשק - השכר הממוצע במשק - שכר של עובד אקדמאי, והשכר הממוצע של בוגר תיכון בלבד. זאת אומרת, לא רק שלאקדמאי קל יותר למצוא עבודה, לא רק שלאקדמאי גם קל יותר להשתכר ולתרום לתל"ג המדינה,

מר רן ארז, עכשיו אני רוצה שתענה על השאלה.

אבל תן לי לגמור את המשפט.

אני אאפשר לך, רק דקה אחת. שכר המורים במשרד החינוך זה 70% - המשקל של שכר המורים בתקציב משרד החינוך הוא 70%. זאת עובדה מוסכמת? כ70%-. באה המנכ"לית ואומרת נתון שמתוך הקיצוץ שהכנסת החליטה עליו, נגעו בשכר המורים 15%. היא אומרת, מתוך כך וכך הקיצוץ במורים זה בערך 15%. אומרת המנכ"לית: הנה, זאת העובדה הטובה ביותר - לא עשינו קיצוץ. אמרנו: הואיל ושכר המורים הוא 70%, אז גם 70% מהקיצוץ יהיה בשכר מורים - הבנו שנושא שעות ההוראה זה ציפור הנפש של מערכת החינוך, ולכן צמצמנו ככל האפשר, ככל שאנחנו יכולים, ואין לנו מאיפה לגרד יותר את הקיצוץ. מה אתה אומר על זה?

אני אומר תשובה מורכבת, משפט מורכב, לא בכן ולא. אני לא מדבר יותר על נתונים, אני רק רוצה שתבינו על מה אנחנו מדברים.

לא, אני רוצה שתתייחס למה שאני שואל.

יפה, אני מתייחס בעזרת הגרף הזה. הגרף הזה מצביע על כך - זה תקציב החינוך מידי שנה בשנה, והקו הליניארי הזה, הגרף הליניארי הוא גידול מספר התלמידים במערכת. כל מי שרואה פה, יכול לראות שכל שנה התקציב יורד ומספר התלמידים עולה.

לא. הגרף אומר שמשנת

מ1999- עד 2002 זה הגרף.

בוא נאמר מה אני רואה - צריך לומר לפרוטוקול. הצגת גרף, אז תאמר - משנת 1999 ל2000- התקציב יורד ומשנת 2000 ל2002- יש עלייה קטנה, אבל עלייה בתקציב משרד החינוך, יש עלייה גדולה יותר במספר התלמידים.

נכון אדוני. אני מראה את הגרף - אני יכול גם לצלם ולתת לכל אחד ואחד. עכשיו אתה שאלת אותי שאלה במספרים. אני מכיר את מערכת החינוך, אני עובד במערכת הזאת הרבה שנים ואני יודע פה ושם איפה כדאי להוסיף ואיפה שאפשר - למרות שזה לא טוב - גם להוריד. אין ספק שבמערכת שיש בה 23 מיליארד שקל, אפשר למצוא מאיפה להוריד 500 מיליון, ולא דווקא משעות לימוד. אינני מתכוון פה כרגע, בפומבי, להצביע על מקומות, כי אחר כך ירוצו ויגידו: רן ארז אמר להוריד לכם. אינני רוצה לעשות את זה, כבר מנסים לעשות לי דה-לגיטימציה, שאני שובת בלי אישור משרד החינוך והסתדרות המורים - אבל אני בא ואני אומר כך: תמיכה בעמותות - תמיכה בעמותות, משרד החינוך נותן מאות מיליוני שקלים. זה חשוב, זה חשוב, אבל מה יותר חשוב? שעות לאותו ילד, או תמיכה בעמותות? גם זה חשוב וגם זה חשוב, אבל זה סדר עדיפויות. ואם אין סדר עדיפויות נכון, אנחנו חייבים לבוא ולהתריע. אם נגזר עלינו לקצץ בחינוך.

על איזה עמותות אתה מדבר?

אני לא רוצה לפרט כרגע. לא רוצה לפרט שמות.

אני הייתי מאד מציע שכן נפרט.

לא, אני לא רוצה לפרט פה שמות. אם אתה רוצה שאני אגיד לך בצורה לא רשמית, אני אגיד לך, אבל לא פה ליד השולחן.

תגיד לי. אני מוכרח לומר לפרוטוקול שני דברים - אתמול התקיימה פה ישיבה דחופה של 4 ועדות כנסת - ועדת העבודה והרווחה, ועדת העלייה והקליטה, ועדה לקידום הילד וועדת החינוך בראשותי, על השבתת ניידות עלם, ועל הפסקת הפעילות של ידידים - אלה שתי עמותות שמטפלות בנוער בסיכון. מינהל חברה ונוער הקפיא את התקנה של התמיכה בעמותת ידידים - זאת עמותה שכל כולה - דרך אגב, זה קצינים במילואים, מתנדבים, דבר מדהים - אני לא הכרתי את העמותה עד אתמול - דבר מדהים, שהם מטפלים בנוער בסיכון, בעיקר נוער עולה בסיכון. משרד החינוך - לדעתי מחוסר ידיעה - אני בטוח ששרת החינוך לא יודעת על זה - הלך והקפיא.

מר זבולון אורלב, קיצצנו 30% בעמותות.

עמותת עלם ניידות, יש להם שתי פעולות.

זה לא יכול להיות מחוסר ידיעה - הם יודעים כל דבר במשרד החינוך.

אני לא בטוח שההנהגה יודעת. לפעמים אתה יורה יריה ואתה לא יודע בסוף במי זה פוגע - אני אומר את זה מניסיון אישי דרך אגב, אני לא מטיל את זה על אחרים. המשרד הזה הוא מורכב. דבר שני, פנתה אלי עמותת טללים - עמותת טללים מטפלת, הואיל וחוק חינוך חובה חינם לילדים חולים של עוזי לנדאו מוקפאת בחוק ההסדרים, אז בינתיים זה מופעל על ידי עמותה של מתנדבים, בסיוע משרד החינוך, הולכים ונותנים שעות לילדים בבתי חולים, בבתים שלהם וכדומה. הלך משרד החינוך והתרבות וקיצץ להם את השעות. הם באו, התלוננו אלינו: הורגים אותנו לגמרי. לכן אני אשמח לקבל שמות.

אני אתן לך אדוני, אתה יודע שכל פעם ששאלת אותי שאלה, קיבלת תשובה.

אני אשמח לקבל גם אם תיתן לי פתק תוך כדי הישיבה.

אני רוצה לומר לך כמה דברים - יש פה מסכת שלמה של הטעיית הציבור. אלף, אומרים שמדובר בסך הכל 100-200 מורים מפוטרים, והגישה היא - אולי בחינוך היסודי - שרת החינוך רואה את עצמה כמנכ"ל התעשייה האווירית, או אל על, שדואגת לעובדים שלה, עובדי המדינה. אבל יש פה עובדי בעלויות ורשתות ששם היא לא משלמת פיצויים ושם היא גם לא מפטרת - אחרים מפטרים כתוצאה מהחלטות שלה.

לנסות לערבב את הנתונים, כשאנחנו מדברים על חינוך על-יסודי והיא עונה על חינוך יסודי - אמנם נתונים נכונים מבחינתה - אבל זה יותר גרוע משקר, כי זה חצי אמת.

למה? היא אומרת לך נתון של 20,000 שעות קיצוץ בעל-יסודי.

רגע רגע, היא אומרת: סך הכל איזה 170 מורים פוטרו.

כ300- מורים.

אבל אתה לא מדבר על מורים מפוטרים.

אני לא מדבר, אני מדבר על שעות, אבל היא מנסה להעביר את הוויכוח כאילו אנחנו מדברים על מורים מפוטרים. אנחנו מדברים על קיצוץ שעות.

הדבר השני - גידול טבעי. אתה היית במערכת החינוך, גם מנכ"לית המשרד הייתה מנהלת בית ספר תיכון. אין מנהל בית ספר שלא יודע כמה תלמידים יהיו לו בשנה הבאה בבית הספר, בחודש מאי - כולם יודעים. אז גם אם יתווספו, ומצאו תחת איזה אצבע גליל 21,000 תלמידים שאף אחד לא ידע על קיומם - פתאום משרד האוצר גילה אותם, ככה אמרו לי - גם אם גילו אותם, צריך לתת להם כיתות, ובכיתות האלה הם ילמדו לימודים מקוצצים - הם יהיו ילדים חדשים מקוצצים כמו הילדים הקיימים היום מקוצצים. זה שפתאום אומרים לקבל עבור גידול טבעי - יהיו גם כיתות חדשות, ששם תלמידים ילמדו לימודים מקוצצים. לא פתרו שום בעיה, זה שוב לשחק במספרים.

לא בהכרח.

אני יודע, תתבע אותי אדוני, אם אתה חושב שאני לא אומר אמת.

מתקן אותך.

תתקן את דברי, לא אותי - אותי כבר אי אפשר כבר לתקן. מה שאני רוצה לומר, אני אומר ככה - גם אם יתווספו תלמידים, דבר שלא קרה, התלמידים האלה יהיו מקוצצים כמו התלמידים הוותיקים. אני אתן לך דוגמה: בית ספר הראשונים בהרצליה. בית ספר של י', י"א, י"ב - 3,600 שעות שבועיות. בשנה הבאה מורידים 900 שעות מבית הספר.

כמה תלמידים סך הכל?

הרבה, הרבה מאד, 1,600-1,700 תלמידים. שאלתי את מר נפתלי מנאי מנהל בית הספר, איך יכול להיות? על פי חוזר משרד החינוך שיצא בחודש מאי - כי רק אז הם אמרו מה לקצץ וכמה לקצץ, לא בפברואר - אתה לא צריך לקצץ כל כך הרבה. אז הוא אמר לי ככה: נכון, 400 שעות זה החוזר של מר איציק כהן, עוד 200 שעות אני צריך להוריד כי העיר מזדקנת ויש לי פחות תלמידים, ועוד 300 שעות קיבלתי מהעירייה תמיד כתוספת לבית הספר, שעכשיו העירייה שנמצאת במצוקה לא נותנת לי יותר. סך הכל אני צריך להוריד עכשיו 900 שעות. 900 שעות זה 36 משרות מבית ספר של 160 מורים. האם בית הספר יכול להמשיך לתפקד? אני לא מסתכל מי אשם. מי אשם? העירייה? העיר שמזדקנת? משרד החינוך? העובדה היא שבבית ספר כזה הקיצוץ הוא נוראי, ויש עוד הרבה בתי ספר כאלה.

ואז אני בא ואני אומר, תפקידו, כפי שאני רואה אותו, של שר חינוך במדינת ישראל, שיושב בראש הפירמידה החינוכית, לראות ראייה כוללת את צרכי המערכת ולא לבוא ולהגיד: זה לא מעניין אותי, אני צריך להוריד ושיישרפו. אמר לי דוקטור זאבי - דוקטור זאבי הוריד 5,000 שעות מרשת עמית. אמרתי לו, דוקטור זאבי, על פי ההוראות של משרד החינוך אתה לא צריך לקצץ כל כך הרבה. אז הוא אומר לי: רן, אני בכספי, בכספי תרומות ספגתי קיצוצים משנים קודמות, ובמקום לקצץ במערכת שלי, אני הוספתי מתרומות. מה לעשות? ב11- בספטמבר נפלו התאומים והיהודים האמריקאים לא תורמים לי יותר כסף - אין לי אין לכסות, ועכשיו אני מוריד לא רק מה שקיצצו אותי השנה, אלא מה שקיצצו אותי כמה שנים. ועם המערכת הזו אנחנו מתמודדים.

תודה רבה.

המשרד באמת מתנצל על נפילת מגדלי התאומים - גם הייתי אז שרת החינוך, זאת האמת.

תודה רבה. מזכ"ל הסתדרות המורים מר יוסי וסרמן, אחריו מר דוד עמר, ממלא מקום ראש השלטון המקומי. בבקשה מר יוסי וסרמן.

לפני חודש ימים, עקב הקיצוץ הקשה ותקציב החירום הקימונו פורום שקראנו לו "נאמני החינוך", כי אכן הצטרפו לפורום הזה כל מי שמודאג מאד ממצבה של מערכת החינוך ומהקיצוץ החד והחמור בתקציב החינוך. היינו שם שני ארגוני המורים, ארגון ההורים הארצי, מרכז השלטון המקומי, הסטודנטים להכשרת עובדי הוראה, מועצת תלמידים ארצית, והשגנו מספר הישגים - והתחלנו רק להשיג מספר הישגים היות וזו הייתה תחילתה של דרך.

ונציגי משרד החינוך, ביחד.

ונציגי משרד החינוך כמובן. הם לא היו חברים בפורום, הם רק התבקשו על ידינו, בישיבות משותפות, לתמוך בפורום היות והמטרה היא משותפת.

כשבא מר רן ארז ידידי ואומר שתקציב החינוך קוצץ ויש סכנה חמורה למערכת החינוך, ובייחוד לחטיבה העליונה - הוא צודק. זה אכן נכון. ואני חושב שכל מי שיש לו נגיעה למערכת החינוך במדינת ישראל והמערכת הזו מדאיגה אותו - לא רק את היום, אלא גם את המחר - כי אם רוצים אנו לחיות כאן כעם חזק במדינתנו, החינוך הוא התנאי.

כולנו יחד חייבים להתאחד במסגרת הפורום ובכל מסגרת שלא תהיה, ובתנאי שמה שקוצץ מתקציב החינוך, יוחזר. יוחזר, אם לא היום, יוחזר מחר, אבל יוחזר, וחייבים לקבל על זה החלטה בממשלה, שאי אפשר לקצץ בתקציב החינוך קיצוץ שכזה, היות וזה פגיעה רבת שנים בתלמידים ובכל מערכות החינוך - וביחוד בעליונה, ומר רן ארז צודק בכך, ואני אומר שאכן הוא צודק.

השינוי בביצוע הוא בכך שאנחנו, הסתדרות המורים, לאחר שנמצה את כל אפשרויות המאבק, יכול להיות שנתנהג גם כן כמו איגוד מקצועי שממצה את כל האפשרויות שלו, ולא תהיה ברירה אלא לנקוט גם באמצעי של השבתה. אבל לפני כן - ואני אומר, מאד מאד הטריד אותנו פיטורי אלפי מורים. מפיטורי אלפי מורים, במשא ומתן עם השרה, המנכ"לית, מר מנחם כהן, אנחנו הגענו ל100- מורים עובדי מדינה. ומאה מורים עובדי מדינה גם כן לא יהיו מהמורים, יהיו ערעורים ויהיה פחות מ100- מורים עובדי מדינה קבועים.

ישנה בעיה לא פשוטה של מורי בעלויות ורשתות - אכן ישנם מאות מורים בבעלויות וברשתות. אני יודע שהמנכ"לית והשרה, ביום ראשון, על פי בקשתי ובקשתנו, נפגשו עם ראשי הרשתות עמל, אורט, עמית, ויש הבטחה ל180- מורים בלבד.

יש בעיה של קיצוצים במשרות - אני בא ואומר ככה: אני מציע - וזוהי דרכנו וזוהי החלטת הסתדרות המורים - אנחנו מבקשים למצות במשא ומתן משותף, בתיאומים, במאבק עבור כל מורה ומורה - את כל האפשרויות של מזעור פיטורי המורים, מיזעור קיצוץ במשרות, ומאבק עיקש תוך שיתוף הציבוריות כולה - ההורים וכולנו יחד, למען החזר למשרד החינוך - החזרת תקציבים למשרד החינוך.

היינו יחד אצל ראש הממשלה, אני לא יכול לומר שיצאתי מאד מאד מרוצה מהפגישה עם ראש הממשלה - לא. חשבתי שראש הממשלה יאמר: אני מכיר בטענות שלכם, אנחנו נעשה כל מאמץ לראות איך אנחנו מחזירים למשרד החינוך תקציבים שנלקחו, היות ומערכת החינוך לא יכולה לשאת זאת. ראש הממשלה אמר במעמד זה שהוא מקים ועדה ממלכתית לבדיקת מעמדו של המורה - זהו שלב חיובי בעיני. כשהתוצאה תהיה תוצאה טובה, אומר גם שאנחנו מאד מאד מרוצים מהוועדה הזו, מהחלטותיה ומיישום החלטותיה, אבל בינתיים אנחנו מבקשים למצות את כל אפשרויות המשא ומתן, לעבוד יחד במשותף מול משרד החינוך עבור כל מורה ומורה, ולראות בהמשך, יחד עם ההורים, מובן מאליו שני ארגוני המורים, עם מרכז השלטון המקומי, עם כולנו יחד, לנסות ולעשות מעשה ממלכתי מול הממשלה, בכנסת, על מנת שתקציבים יוחזרו למערכת החינוך ועל מנת לתקן את כל מה שקרה עכשיו, כי המערכת לא תוכל לשאת קיצוץ כזה, בייחוד לא החטיבה העליונה, שאני מודע לזה שישנה בעיה חמורה מאד בחטיבה העליונה, ובכך אני מצדיק את ידידי רן ארז - בהחלט הוא צודק, הדברים שהוא הראה הם נכונים, פשוט אין על זה ויכוח.

אין ויכוח.

אני פשוט רוצה לרכז את כל הכוחות יחד, את כולנו, על מנת להשיג את המטרה.

תודה רבה. מר דוד עמר, ממלא מקום מרכז השלטון המקומי, אחריו הערה לשרת החינוך ואחרי זה ארז פרנקל, יושב ראש ארגון ההורים הארצי.

מה שאמר מר יוסי וסרמן למעשה זה המהות של מה שקרה בחודשיים ושלושת החודשים האחרונים, ומה שאמור וצריך שיקרה בעתיד בנושא החינוך. מה חשבנו? חשבנו שאי אפשר יותר להמשיך מידי שנה עם הקונצרט הזה - נקים גוף שייצג את כל הנוגעים בנושא, שרת החינוך נענתה, וחשבנו שפעם הראשונה אנחנו הולכים לקראת מצב שכל תקציב החינוך תהיה לו שקיפות ולא כל פעם מישהו יגיד עמותה פה, עמותה שם - הכל שקוף.

ישבנו פגישה אחת במשרד החינוך בתל אביב, במקלט. אחר כך ישבנו עוד פעם, אותו פורום, אצל ראש הממשלה, ויצאנו עם איזה שהיא הצעה - אני לא רוצה לחזור על מה שקרה בחודשים האחרונים - המאבקים שאתה הובלת, אני הובלתי, השרה הובילה, וביחד, ולילות לא ישנו עד שהקטנו את רוע הגזירה. הרי אין אחד כאן שמסכים לקיצוץ ולו בשקל אחד בחינוך, אבל יש כורח מציאות. אני רוצה שנדע מדוע אנחנו שובתים היום - ואני אגיד לך, מר זבולון אורלב, אני הרוס, אני פגוע, אני רואה במסך הטלוויזיה איך מוציאים את הילדים שלנו שרופים מהאוטובוס בצומת מגידו, אני מרים טלפון ליושב ראש הארגון ואני אומר לו: רן, תעלה עכשיו על אתר תקשורת ותן הוראה שכל המורים חוזרים לבתי הספר, זה לא הזמן כרגע. לצערי, 3 שעות אחרי זה, בצומת קרית אתא היה פיצוץ של מפעל החמצן - עוד 2 הרוגים ועוד 9 פצועים. מה הייתה התשובה שלו? אתה נותן לי הוראה?

אני נותן לך הוראה? עם ישראל נשרף, עם ישראל מקבל מכות, זה הזמן עכשיו להשאיר 100-200,000 ילדים ברחובות? "תגיד לחברה שלך שתחזיר את הכסף לעוז ותמורה." ריבונו של עולם, ילדים שלנו נשרפים והוא מדבר איתי, חברה שלי, בלעג ובציניות? אני המעביד שלך, אז אתה מדבר אלי ככה? אני משלם לך את המשכורת - אתה מדבר אלי ככה?

מה אתה אומר?

גברת ברכה מציאל, אני מעיר לך פעם שניה.

לא, יש גבול.

אין גבול, את תצאי החוצה.

מה ביקשתי בסך הכל? ביקשתי שלאור זה שהילדים שלנו נשרפים - ואתה רואה את זה בטלוויזיה, איך מוציאים אותם מהאוטובוסים - תן הוראה שהמורים חוזרים ללמד, שהתלמידים חוזרים ללמוד. אני לא איתך במאבק של עוז ותמורה? אני לא הייתי הראשון שאמרתי שכל ראשי הערים יהיו איתך? צריך להוסיף 4 מיליארד שקל לחינוך, צריך שיהיה עוז ותמורה בכל מדינת ישראל, ולא יהיה ל4- בתי ספר פה, ובשנה הבאה עוד 4 - זה לא יהיה.

לי אל תספר, מר רן ארז, אני יודע מה זה חינוך, אני בא ממשפחה של 7 ילדים - לו היו מטפלים בי ומטפלים באחים שלי ומטפלים באלה שבאו איתי בשנות ה50- ומשקיעים מה שמשקיעים היום, למרות שהיום משקיעים, אבל לא מספיק, לא היינו מגיעים - לא היה קם אחד כמו חיים חפר ואומר מה שהוא אומר.

אין תרבות, אין חינוך - מה שיש היום זה השכלה - אין חינוך. אם ילד קם ורוצח את אמא שלו, אז אין חינוך. אם חבר יורד מאוטו והורג נהג בגלל שהוא עקף אותו, אז אין חינוך.

לכן מאד שמחתי שקם הגוף הזה, פעם בחודש להתכנס ולהעלות נושא בפורום הזה, ולהתמודד פעם באלימות, פעם בסמים, פעם באלכוהול, לאט לאט נעבור ונקיף את זה. אתה היום צריך להתנצל על זה שהשבתת במשך שבוע ימים, ומיד להחזיר את הילדים. יש לנו חודשיים זמן, כמו שאמר מר יוסי וסרמן, עד פתיחת שנת הלימודים. עד פתיחת שנת הלימודים נשב ונחשוב ונבדוק ונבחן, כי זו פעם ראשונה - ואני 30 שנה במקצוע הזה - זו פעם ראשונה שאני זוכה לראות שקיפות בתקציב החינוך.

יש לי ברוך השם יושב ועדה שהוא גם חבר של החינוך, גם חבר של השלטון המקומי, גם אוהב את הילדים. יש לנו גם שרה טובה וגם יושב ראש ועדה, ואני חושב שעם הפורום הזה אנחנו יכולים להגיע להישגים. אבל לא שביתה - ואותי אל תלמד מה זה שביתות - אתה יודע מה זה עובדי נמל. אבל ידעתי, כאשר אני הולך להשבית את הנמל, רק כשאין לי ברירה. אתה יודע למה נמל חיפה היה תמיד טוב יותר מאשר נמל אשדוד? מכיוון שאני דאגתי גם למשתמשים בהובלה ימית. אם הכרזנו שביתה בנמל, רק כשלא הייתה ברירה. לעומת זאת, מבלי לפגוע במנהיגות של אשדוד - כל שני וחמישי.

צריך לחשוב - סוף מעשה במחשבה תחילה. אנחנו נלחמים על 20,000 שעות וכל יום שילדים לא לומדים, תכפיל 100,000 תלמידים כפול 5 שעות, הנה חצי מיליון שעות הוראה הלכו לאיבוד. כך תחשוב, לא שמה שהצגת זה לא נכון - זה נכון מאד, זה אפילו יותר חריף ממה שאתה מציג את זה, כי אתה מייפה את זה - זה הרבה יותר חריף.

אתה שומע מה המשטרה אומרת היום - יש מאפיה מאורגנת. למה זה קרה? כי אין חינוך. לא השכלה, לא העשרה - אין חינוך. אין דרך ארץ, דרך ארץ קדמה לתורה. חכמים אומרים: דרך הארץ קדמה לתורה, יותר בענווה, יותר בהקשבה, יותר בדרך ארץ.

לכן אני מבקש ממך דבר אחד, מר רן ארז, עכשיו להודיע - להחזיר את התלמידים לבתי הספר - היום יש לי מסיבת סיום לי"ב שלי - לך תדע, יבואו? לא יבואו? כן שביתה? לא שביתה?

יש שביתה במחוז חיפה?

הרי זה לוטו. לכן אני מבקש. ואני רוצה בהזדמנות הזו גם להודות לשרת החינוך ולמנכ"לית שלה, שהם עשו באמת את המכסימום. יש לי גם כמה רעיונות, אדוני היושב ראש.

מר דוד עמר, תודה רבה לך.

שני משפטים. אני למשל חושב, אולי אפשר לצמצם בהוצאות ההנהלה. יכול להיות שאנחנו צריכים לבחון, אבל זה בפורום - אולי האינטגרציה לא טובה, אולי אנחנו משלמים על מנהל לשש כיתות, עוד מנהל 3 כיתות, עוד מנהל 3 כיתות - זאת אומרת, 3 החטיבות. מה היה רע בזה שהיה מנהל עד 8 כיתות ועוד מנהל 4 כיתות? צריך לשבת ולחשוב. אבל אני רוצה שכל שקל ילך לילד, לתלמיד.

לכן אני מבקש, אדוני היושב ראש, לעשות את הכל שהילדים מחר יחזרו בצורה סדירה ללימודים.

תודה רבה. שרת החינוך רצתה להעיר הערה לגבי בית ספר ראשונים.

רק לגבי בית ספר ראשונים, שמר רן ארז הביא אותו בתור דוגמה לקיצוץ של 900 שעות - בדקנו את זה עכשיו עם מנהלת בית הספר, ולהלן הנתונים: על פי הבדיקה שלנו, הקיצוץ של משרד החינוך בבית ספר ראשונים הוא 176 שעות. הקיצוצים הנוספים הם כדלקמן: 200 שעות הקטנת בית הספר, היינו פחות תלמידים פשוט בבית הספר, 200 שעות שהייתה להם חריגה מהתקן, 100 שעות קיצוץ של התמיכה העירונית, עוד כ50- שעות סיום פרויקט "בגרות 2000", ובקיצור, מתוך 900 שעות, 176 שעות קוצצו על ידי משרד החינוך במסגרת הקיצוץ האחרון. חשוב לדעת את הנתונים האלה, חשוב להבין שאם רוצים באמת לפתור את הבעיות, צריך לדון בהם, לפרק אותם ולראות מה הם.

יש לנו עוד בעיות - יש לנו גם בטיחות, יש לנו גם ביטחון - אני עוד לא יודע אם נפתח - אנחנו, אני לא יודע אם נפתח.

כי קיצצו גם בשלטון המקומי, נכון.

אם אני לא יכול לקבל היום מה שהיה לי שנה שעברה, 40 מיליון שקל כדי לשפץ את הדברים המינימליים - אני עוד לא יודע. אבל אני אומר: יש פורום, נשב ביחד, נחשוב ביחד עם החברים בפורום הזה.

רק עוד הערה אחת בשבילי - תוך כדי הדברים שלך הוא היה ממושמע, הוא לא הפריע לך, אבל הוא כתב לי פתק שביום הפיצוץ בצומת מגידו, לא היה יום שביתה של ארגון המורים.

במחוז הצפון היה.

ככה הוא אמר: ביום של הפיצוץ בכלל לא הייתה שביתה.

זה לא נכון, הייתה שביתה במחוז הצפון.

רבותיי, זה הפתק.

הורדנו את זה.

למחרת - בעקבות הפניה שלי שכתבתי לו באותו רגע, אז ישבו בערב והודיעו שלמחרת.

מר דוד עמר, מספיק. קיבלת רשות דיבור. חברים, ההערות נשמעו, אני בסוף אאפשר השלמות לבעלי העניין כאן, ובהחלט לשרת החינוך. השרה תוכל לומר, מר רן ארז יוכל לומר, מר יוסי וסרמן יוכל להוסיף משפט אם הוא ירצה, אין עם זה שום בעיה. מר ארז פרנקל בבקשה.

השנה התאפיינה לצערי בקיצוצים ובהרבה מאד מאבקים. האמת היא שדווקא בעצתך, מר זבולון אורלב - אתה יעצת לי בזמנו, כשפניתי אליך, לחבור לארגוני המורים, וכבר אז נזרעו הזרעים של שיתוף הפעולה. אני חושב, מר רן ארז, שהיום אנחנו צריכים לבדוק מדוע אנחנו שוב פעם לא באותה חזית, מדוע ארגון המורים שובת לבד, מדוע אותם ההורים שתמכו בהתחלה, היום הם נגד, וחזרה לחזור לתוך שיתוף פעולה. בלי שיתוף פעולה, לא נראה לי שנצליח להגיע למשהו.

בכל מאבק צריך מטרה וצריך אויר - אני אומר את זה פה על השולחן בצורה גלויה - אני לא חושב ששרת החינוך היא האויב של מישהו פה. אני חושב שהאויב של כולנו, גם של שרת החינוך, זה הקיצוץ בתקציב החינוך, ועל זה צריך להתמקד. אני חושב שכל צד צריך להתמקד בדברים שכואבים לו, אני חושב שהקיצוץ בתקציב החינוך - לדעתי, לפחות כבעל מקצוע מתחום אחר - נעשה בצורה מאוזנת. לא מדברים איתי על פלאט, אז אני שמח, שפוגעים בצורה דיפרנציאלית אני שמח, כי בצורה דיפרנציאלית אפשר להקטין את הפגיעה, אחרת היא איומה.

כהורים יש לנו כל יום בלבול, והבלבול הזה חייב להיפסק. אם אנחנו שובתים, והמטרה שלנו היא תקציב החינוך, אנחנו צריכים לשאול האם השביתה הזאת מקדמת את המטרה שלנו, או שהיא הופכת להיות מטרה בפני עצמה. אסור ששביתה תהפוך למטרה, שביתה צריכה להיות אמצעי לקדם את המטרה.

אם אתם רוצים את התמיכה של ההורים, בואו נחזור כולנו לאותה נקודה של שיתוף פעולה - אני חושב שסביב השולחן הזה אמרו את זה כולם, ואני מצטרף לזה - יש לי המון המון בעיות באופן אישי בתחום האבטחה ובתחום הבטיחות, ואני לא יודע מה אני באופן אישי, עם ההורים, הולך לעשות בשנה הבאה. אבל אם אנחנו רוצים להמשיך להאבק ולהצליח, הדרך היחידה היא מתוך שיתוף פעולה.

קיצצו משנת 1996 הרבה מאד כספים - קיצצו את בריאות השן וקיצצו היסעים וקיצצו חינוך טכנולוגי, קיצצו ספרי עיון, אינטרנט - המון דברים. אנחנו הנפגעים, כצרכנים. זה לא כף לבוא היום לבית ספר. כשהבן שלי הולך לבית הספר ואני שואל אותו: אביעד מה אתה עושה היום? הוא אומר לי: תראה, אני בכיתה ט', חלק מהמורים הם חברי הסתדרות המורים, אז הם עובדים, וחלק הם חברי ארגון המורים, אז בשיעור הזה אני לא לומד, בשיעור הזה אני כן לומד - זו לא הדרך.
לעומת זה, אני מסכים שהדרך ודאי לא עוברת דרך קיצוץ מורים, והדרך צריכה להיות כדרך שאם יש גידול טבעי - ולא ניכנס לוויכוחים על מספרים - אז צריך להוסיף מורים ולא לקצץ מורים השנה. אבל ברור לי בפני מה אנחנו עומדים כולנו. לכן אני חושב שמה שאנחנו צריכים עכשיו לעשות - או לסגור היום את השנה ולהודיע שיש רק בחינות מתכונת ובגרות, או לרדת מהשביתה. אחד משני הדברים, הדרך הנוכחית היא לא דרך טובה.

תודה רבה. גברת נטע ויצמן, רצית לדבר?

אני יושבת ראש ועד ההורים של בית הספר כפר שמריהו-רשפון, זה בית ספר בן 9 שנים - יש לנו מנהלת שמנהלת את היסודי, את החטיבה - בית הספר נפלא, כי הוא מושתת, כפי שאמר האדון פה, בעיקר על חינוך. כשצועקים לי שעות מתמטיקה זה לא מרשים אותי.

אחד הדברים שאותי מאד הכעיס בכל נושא השביתה, שניצלו את שמו של בית ספרנו והשביתו אותו - ארגון המורים העל-יסודיים - כשבבית ספרנו יש מורה אחת, בתקן של 10 שעות, ששייכת לארגון המורים העל-יסודיים.

אני יושבת פה, אני לא פוליטיקאית, אני הצרכן שלכם. אתם רוצים שאני אקשיב לכם, אתם רוצים שאני אתמוך בכם - תקשיבו לנו הצרכנים לפעמים, תקשיבו לילדים, תנו קצת את הדעת. ילד ששומע בחדשות ברדיו, 6 פעמים, שמודיעים שבית ספר כפר שמריהו-רשפון מושבת, לא מגיע לבית הספר. צר לי, הוא לא יודע מי מהמורים חבר בארגון, מי בהסתדרות, הוא לא מכיר את הפוליטיקות שלכם, התוצאה שלנו שהיה לנו נזק בבית הספר. אנחנו זימנו את דובר צה"ל - במשך 3 חודשים עבדנו על זה - למפגש עם ילדי החטיבה - נאלצנו לבטל את זה. וזה הונאה ציבורית. אם טענת מול השרה על הונאה, גם אתה.

מעבר לזה, אם אתה מדבר על הרצליה - ניסיון אישי שלי - הבת שלי בכיתה י"א, בשכבה שלה נשרו מהתיכון לטובת האקסטרני 6 ילדים. למה? זה מראה משהו. אני נוכחתי שבתיכון - ואני שוב מדגישה - שעתיים מתמטיקה זה לא מה שישפיע על הילדים שלי, זה לא מה שמשפיע על האלימות. חינוך - לצערי הרב, אני אומרת את זה פה - אין חינוך בתיכונים. אין חינוך. תעודת בגרות זה העיקר, אנחנו שוכחים את הדרך. יש לנו מטרה של תעודת בגרות וציונים - את זה אפשר באקסטרני. והמסר שאתה מעביר בשביתה לילדים, הוא מסר מאד לא חינוכי.

תודה רבה. מר קובי צורף בבקשה.

כמו שנאמר פה, גם אני בשבוע שעבר, בשבת בארבע בצהרים היו מלא פניות של תלמידים - כל השבוע. ברגע שאין מגינים לילדים, המגן יוזז למגן שקרוב אליו, או סמוך לבחינת בגרות, כך שהם לא יספיקו ללמוד בזמן. כמו כן, כפי שנאמר כאן - מסיבות הסיום. אצלי בבית הספר המורים הגיעו - למרות שהכל נעשה על ידי הפקה חיצונית, אי אפשר היה להמשיך את הנושא של מסיבת הסיום, למרות שבסוף המורים כן הגיעו והם לקחו את האחריות, ואני מאד שמח שבית הספר שלי בכל אופן כן עשה את זה. מה רן ארז, אתה גם יודע את העמדה שלי אישית, שזה לא הזמן המתאים להשבית, גם בגלל המצב הביטחוני, גם בגלל נושא הבגרויות, ואם דיברתם על פורום נאמני החינוך, לפי דעתי אומרים שאנחנו חברים בו, אבל בעצם אנחנו לא חברים בו, כי לא רק שלא הוזמנו ולא שותפים לקבלת ההחלטות, אני לא מבין למה אתם מזכירים אותנו. תודה רבה.

אני קצת קיצונית בנושא שביתות, אני מוכרחה להודות - אני מתנגדת לשביתות בשירותים חיוניים. יכול להתפתח כאן דיון אם חינוך זה שירות חיוני - בעיני מאד. אני אפילו תרגמתי את הדעה שלי מזה שנים רבות, פעם כאם צעירה שצריכה לצאת לעבודה, ולא יודעת אם הילדים שלה בבית ספר או לא, גם אחרי כן כמורה, גם כמרצה בטכניון - אני מתנגדת לנשק השביתה ואני מגדירה את החינוך כשירות חיוני בדרגה ראשונה - כמו שאף אחד לא מעלה בדעתו שהמשטרה תשבות, צה"ל ישבות, משרד הביטחון ישבות, יש עוד כהנה וכהנה. גם חברת חשמל לדעתי לא צריכים לשבות, אספקת מים ואספקת גאז. וחינוך בוודאי מעל לכל.

אני תרגמתי את הדברים להצעת חוק של בוררות חובה ושירותים חיוניים, שמסתובבת הלוך וחזור, כל פעם יש איזה חבר כנסת שמגיש את זה, כרגע זה בוועדת שרים נגד, אבל זה בערעור לממשלה, ואני לא יודעת מה יחליטו.

אני לא חושבת שזה בריא לחנך חברה - ילדים ביסודי וילדים בעל-יסודי - שנשק השביתה הוא נשק למשא ומתן במקום משא ומתן. לכן זו דעתי, אני ממש מפצירה בכם, תפסיקו עם זה משום שזה לא מוליך למטרה.

תודה רבה. מר שמואל הלפרט בבקשה.

האמת היא שיש סיבות מאד מאד סבירות לקיים שביתה בגלל הקיצוץ שהיה בשנים האחרונות בתחום החינוך - מיליארדי שקלים בכל המגזרים - חינוך, שעות הוראה, חינוך טכנולוגי וכדומה. אני לא יודע בדיוק מה היה סכום הקיצוץ, אם 4 מיליארד שקל, פחות או יותר, אבל היה קיצוץ גדול מאד. אבל העיתוי שארגון המורים החליט עכשיו להשבית את בתי הספר - אני חושב שהיה צריך מחשבה יותר מעמיקה אם זהו העיתוי עכשיו, בגלל המצב הביטחוני, לקיים את השביתה. יש סיבות לקיים את השביתה, אבל לא בעיתוי הנוכחי. לכן אני גם מצטרף לכל אלה שסוברים שיש להפסיק עכשיו את השביתה, כי זה לא העיתוי.

תודה רבה. מר גד דיעי בבקשה ואחריו גברת ברכה מציאל.

שתי עובדות: מעובדי מדינה היום פיטרנו רק כ110-120 מורים, ואני מקווה שזה יפתור את הבעיה. בבעלויות זה לא מדויק - עם משרד החינוך הגיעו לסיכום, אבל הרשתות מנצלות את ההזדמנות אולי והם משתמשים בסגירת מגמות וכל מיני סיבות, ולפעמים סוגרים מגמה ופותחים אותה בשם אחר, אבל אותה מגמה. אז יש הרבה יותר פיטורים.

האם זו דרך להחלפת מורים?

כן, בדיוק.

אם הרשתות ימשיכו בדרך הזו, יכול להיות שראשי הערים יפסיקו איתם.

לדוגמה: סגירת אופנה, פותחים אותה טיפוח חן. אני מבקש שמשרד החינוך ומרכז השלטון המקומי יהיו מעורבים בכל המקרים האלה עם הרשתות. בית, יש צורך דחוף להגדיל את מכסות הפרישה, וגימל, המדינה באופן משמעותי, ולהמשיך בפורום את המאבק נגד הקיצוצים.

אני יושבת ראש המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים ומטבע הדברים צווי הפיטורים מגיעים לשולחני. לכן המספרים שנאמרו פה ונזרקו פה הם בפירוש לא מדויקים. יכולה הייתי להביא לשולחן הזה ערימה של יותר מאלף מכתבי פיטורים ברחבי מדינת ישראל. יותר מאלף.

של מורים קבועים?

ואני לא מדברת על צמצומים ואני לא מדברת על זמניים, ואני רוצה להבהיר איזה שהיא נקודה - אנחנו לא מסתתרים מאחורי צמצומים - אנחנו יודעים שיש צמצומים בבתי ספר, שבתי ספר מצטמצמים עקב הזדקנות של יישובים, אנחנו יודעים שנסגרות מגמות כאלה ואחרות, ואנחנו שותפים לדינמיקה במערכת החינוך. אנחנו לא השבתנו עד היום על צמצומי תלמידים - אנחנו לא יכולים ללדת מה שאין - ואנחנו מעולם לא דיברנו על זה, כי משרד החינוך היה פרטנר כל השנים לעזור לנו לפתור את המצוקות הלוקאליות שנולדו.

מה שקרה השנה לא קשור - אני רוצה להגיד את זה למר גד דיעי - לא קשור לצמצומים. הצמצומים קיימים כי הם קיימים בכל שנה. השנה יש צמצום אמיתי, רציני במערכת. מורים של 20 שנות ותק, 15 שנות ותק, לביולוגיה, למתמטיקה, לאנגלית, הולכים הביתה, ואי אפשר לקרוא לדבר הזה אחרת - זאת המציאות. אז אפשר לקרוא לזה 40,000 שעות או 20,000 שעות. העובדה שפחות מורים מלמדים, והעובדה שהתלמידים מקבלים פחות שעות. אז בכפר שמריהו ההורים יפתרו את הבעיה, אבל לא בנתיבות ולא בירוחם ולא בשום מקום אחר.

אין קיצוץ בנתיבות, כי זה דיפרנציאלי, אז אין קיצוץ בנתיבות.

אני אראה לך את מכתבי הפיטורים של האזור הזה. זה נתיבות כמשל.

גברת ברכה מציאל, אני מאד מזדהה עם דבריך ואני חושב שכחוט השני, פה לא תהיה מחלוקת על כך שצמצומים בחינוך זה דבר רע מאד וקיצוצים בחינוך זה דבר חמור מאד - פה יש חזית אחידה. הוויכוח היחידי שקיים זה מה הדרך, מה האופן שבו גורמי החינוך צריכים לפעול כדי להביא לתיקון העניין. אני חלוק על גברת יהודית נאות על זה שחינוך זה שירות חיוני ויש לאסור שם שביתות - אני חולק על זה, אני מודה שאני יותר סוציאליסט בעניין הזה. אני לא הייתי שולל את נשק השביתה במערכת החינוך, בעיקר לא אצל מורים, שיש להם שיקול דעת - מורים זה אליטה ערכית, אליטה חברתית.

יש קיצוץ של 20,000 שעות, יש צימצוצים - אין על זה ויכוח. אף אחד פה לא מנסה להעמיד עמדה ומנסה להצדיק את הקיצוץ הזה - איש לא מנסה להצדיק. אז יש גישה אחת של מר רן ארז שאומרת: תשמעו, יכולתם לא לקצץ פרופורציונלית 20,000 שעות בעל-יסודי - לא יודע מספרים - יכולתם לעשות משהו אחר - שאני עד לרגע זה לא יודע מה, יכול להיות, אינני יודע - ובא משרד החינוך ואומר: תשמעו, אין לי ברירה אחרת. אבל הוויכוח, גם אם מר רן ארז צודק, שזה קיצוץ לא פרופורציונלי - גם אם הוא צודק, נגיד שהוא צודק - על הנייר, 3 השכבות העליונות היו צריכות לספוג X, 20,000 שעות פחות 1,000 שעות. גם אם יש כזאת טענה, האם התגובה לכך צריכה להיות השבתות - זה בעצם הוויכוח האמיתי שיש לנו בדבר הזה.

אני בטוח שאם תשלחי את רשימת המורים הקבועים המפוטרים למשרד ותבקשי ועדות - את מכירה את כל המנגנון - ישבו, ידברו, ותמיד השולחן הזה יכול לקבל - אם יש רשתות שלא מקבלות על עצמן את המשמעת של מערכת החינוך, נביא אותם לפה ונגיד לרשת אורט, יחד עם שרת החינוך: רבותיי, זה לא עולה על הדעת, יש הסכמים, יש הסדרים, זה לא שוק פרוע בדבר הזה.

לנו חשוב להגן על הביטחון הסוציאלי של מורים, כי אנחנו רוצים שמורים טובים יבואו למערכת וידעו שזה לא המערב הפרוע - שהיום מורה למתמטיקה, אחרי 20 שנה, אומרים לו סתם: לך הביתה. אני שותף לך, כולנו שותפים לך בדעה הזאת, אין לנו מחלוקת בדבר הזה. יש לנו עניין שתהיה יציבות, שמורה ידע שיש לו אופק מקצועי, שיש לו ביטחון - זה חשוב מאד כל העניין הזה.

הוויכוח כאן הוא בנקודה הספציפית, האם ההחלטה הערכית להשבית באופן שבו עושה הארגון היא החלטה נכונה - וכולנו שומעים כאן את הלך הרוחות.

אני רוצה להעלות שני דברים שעלו, ולא עלו במשתמע. אנחנו מדברים על מורים שילכו הביתה - אני מדברת על מורים טובים שמקוצצים ממשרה לחצי משרה. ברגע שהם יהיו בחצי משרה, הם פשוט לא יהיו יותר במערכת. אנחנו מדברים על תשתית - זה לא כביש, שאם לא יבנו אותו היום, יבנו אותו מחר - אם המורה הזה ילך הביתה, מחר הוא לא יהיה, תחפשו אותו.

נושא שני - אני נפגשתי השבוע עם 250 בוגרי מכללות שבאו אלי בטענות כאילו שאני בעלת המכללות: למה נתתם לנו ללמוד 3 שנים, אנחנו עכשיו נכנסים לשנה רביעית - למה אתם לא סוגרים את המכללות?

אני רק רציתי להביא את המשמעות של חינוך כתשתיות - ותשתיות שאי אפשר ביום אחד לתקן אותם. מה שיינזק היום, אנחנו לא נתקן את זה מאה שנה.

שלושה משפטים בלבד. פיטורי מורים - אנחנו כל שנה מתמודדים עם פיטורי מורים, או קיצוצי משרות, ואף פעם אנחנו לא משביתים את מערכת החינוך כפי שזה קרה הפעם. אנחנו לא נאבקים נגד פיטורי מורים, אנחנו נאבקים נגד קיצוץ שעות מתלמידי ישראל. התמודדות עם קיצוץ השעות תפתור את כל הבעיות האחרות של אלימות, נשירה, חינוך - כל מה שאתם רוצים - גם פיטורי מורים. אנחנו רוצים לטפל בסיבה ולא בתוצאה.

דבר שני - מצב בטחוני - לצערי הרב, 54 שנים במדינה הזאת המצב הוא לא טוב, ותמיד קל יותר לפגוע בחינוך, כי שם בכלל לא מרגישים את זה מיד. מי שצריך לראות את התוצאות בעוד שנים, זה מישהו אחר, לא זה שהחליט לקצץ. קל מאד לקצץ בחינוך. לכן עם כל הכבוד, לא מעט פוליטיקאים שצועקים שהחינוך הוא חשוב, רואים בזה רק מס שפתיים, כי בתכלית לא עושים עם זה כלום.

דבר אחרון - העיתוי - הואיל ואנחנו מדברים על העיתוי - לא זה העיתוי - בואו נסתכל מתי אנחנו נמצאים עכשיו? אנחנו עכשיו לקראת סוף שנת הלימודים, כאשר המנהלים מתכננים את שנת הלימודים הבאה. סוגרים מערכות, סוגרים חוזים עם מורים, הם בונים את שנת הלימודים על פי המצב של היום, לא על פי המצב שאולי נגיע אליו אם נדבר חודשיים בקיץ. אם לא נפתור את הבעיות היום, שנת הלימודים תשס"ג היא אבודה, כי כל שעה שיביאו לנו בספטמבר, אין איפה להדביק אותה למערכת, הכל יהיה סגור - בונים את זה היום. ולכן אנחנו נאבקים היום.

כאשר שרת החינוך הודיעה במחצית מאי שזה מה שאני מקצצת לשנה הבאה, כי זה החוזר המפורסם של מר איציק כהן - אז באנו ואמרנו: אי אפשר, אם לא מטפלים בזה היום. לכן כשראינו שהפורום שהקמנו הוא פורום שמדברים הרבה, אבל אנחנו עלולים להגיע לסוף שנת הלימודים ולהיכנס לתוך הקיץ רק עם דברת, הבנו שתשס"ג אבודה. לכן הגענו למסקנה שצריך לשבות היום. ועובדה היא שבמשך חודשיים פרסמנו מודעות בעיתון ולא הייתה התייחסות, אחר כך עשינו הפגנות ולא הייתה התייחסות, והישיבה הנכבדה הזאת מתכנסת רק אחרי שאנחנו שובתים, כי כנראה, במדינת ישראל, רק כשמישהו צועק אז מתחילים להקשיב לו - ואנחנו צועקים למען המערכת.

אילו זה היה אחרת, לא היינו צריכים לשבות, כי השביתה הזאת פוגעת בשכר שלנו, השביתה הזאת פוגעת בעבודה שלנו, אנחנו נצטרך להחזיר את התלמידים לתוך המסגרת שיצאו ממנה, אנחנו פה מקריבים למען מטרה, והשביתה היא לא המטרה - אי אפשר לשבות בעוד חודשיים.

תודה רבה. שרת החינוך בבקשה, ואחריה סיכום.

נדמה לי שמתוך הדיון הזה שהיה כאן עכשיו, מתוך הדברים שנאמרו כאן - ואני מקבלת מאד את הסיכום שלך - ברורים שני דברים שמקובלים כמעט על כל מי שמשתתף כאן בדיון וכמעט כל העושים במלאכת החינוך, לרבות חברי הכנסת ויושב ראש הוועדה.
הרי כולנו כאחד מתנגדים באופן החריף ביותר והברור ביותר לכל קיצוץ במערכת החינוך ובתקציב החינוך. הפגיעה היא פגיעה קשה, ואנחנו נעשה כל מאמץ, כמו שעשינו כל מאמץ, ואני מודה, כפי שאמרתי קודם, לכל אלה שסייעו בידי בשעתו להיאבק - לא כולם סייעו, אבל היו רבים מאד וגורמים רבים מאד שסייעו - להיאבק נגד הקיצוץ. הצלחנו גם להקטין אותו באופן משמעותי כתוצאה מהמאבק - הוא עדיין קשה, הוא עדיין גדול, הוא עדיין גדול מידי והוא עדיין פוגע וקשה.

אבל הקיצוץ הזה, כפי שאמרתי, הוא קיצוץ שנעשה לפני חודשים אחדים, הצביעה עליו גם הממשלה וגם הכנסת - הוא עובדה קיימת. האם ניתן יהיה להחזיר את זה לאחור, האם ניתן יהיה להחזיר את הכספים? הלוואי, אני מוכנה להיות הראשונה שאעמוד ואאבק יחד עם כולם ויחד עם הפורום החשוב הזה שהוקם למען החינוך, של הארגונים וההורים והמורים והשלטון המקומי ומחלקות החינוך והתלמידים - כל הגורמים כולם - כדי להחזיר אותו. לצערי, החשש שלי הוא שאנחנו נהיה צפויים לעוד ניסיונות לקצץ קיצוצים נוספים, שהרי המצב הכלכלי לא הולך ונהיה יותר טוב, וגם המצב הביטחוני לא - אנחנו נצטרך לעמוד כצוק איתן בפני מה שיבוא - אני מקווה שלא, אבל אם יבוא עלינו גם בהמשך.

כאשר אנחנו מדברים על כך שאנחנו רואים את החומרה שבקיצוצים, אני חושבת שכולנו רואים את זה עין בעין, בדיוק באותה צורה. ואנחנו עושים מאמצים - ונאמר כאן כבר קודם - אנחנו עושים מאמצים גדולים ביותר לבצע קיצוצים דיפרנציאליים, כדי לפגוע כמה שפחות. ונכון אמרה קודם מנהלת מחוז הדרום בקריאת ביניים, נתיבות לא נפגעה, משום שאנחנו לא קיצצנו במקומות הללו, או קיצצנו פחות בהרבה. ונאמר כאן קודם, אנחנו קיצצנו יותר במקומות כמו כפר שמריהו ואחרים - נכון. ונאמר כאן קודם - אנחנו פגענו למעשה בפעולות המשרד, אנחנו פגענו בהיקפים של בין 5-30%, יש פעולות, יש עמותות, יש רכישות שנפגעו בהיקפים של 30% אפילו. אבל גם אלה כולם, אלה הנשמה היתרה של החינוך.

ולכן, כאשר צריכים לקצץ כמעט חצי מיליארד שקל, אין מנוס אלא לקחת בחשבון, מתוך הסכום הזה, כ70- מיליון שקל שיקוצצו גם בשעות הוראה, כאשר כפי שאמר היושב ראש, 70% מתקציב משרד החינוך הוא תקציב של שכר מורים. יש כאן קושי, הרי אי אפשר להתעלם ואת כל המאות מיליוני שקלים להשית רק על מה שנותר מתוך תקציב הפעולות של המשרד, כי אז נשתק אותו לחלוטין - הרי כל התכניות הן ייחודיות: קרן רשי, קרן קרב, פרנקו וייס, שהן דרך אגב תכניות של MATCHING, אם אנחנו מקצצים אצלנו שקל אחד, אנחנו בעצם קיצצנו 2, לפעמים 3 שקלים, תלוי ב-MATCHING - זה גם הקרנות, גם השלטון המקומי וכן הלאה - ופוגעים בסוף בילדים הכי חלשים, שהכי זקוקים לעזרה. אז הנחינו לא לגעת שם, ולא נגענו.

עשינו בהחלט עבודה - ואני רוצה לומר כאן שהנהלת המשרד, בהנהגתה של גברת רונית תירוש המנכ"לית, עשו עבודה סיזיפית כדי לדאוג שהקיצוץ לא יהיה קיצוץ אחיד, לא יהיה פלאט, כמו שאמר קודם יושב ראש ארגון ההורים מר ארז פרנקל - אנחנו לא שמחים כמובן גם עם זה, אבל לפחות באמת כדי לוודא שאין כאן איזה מין עבודה קלה, חיים קלים. אנחנו רואים את זה ברצינות - אני שמה בצד את ההתקפות האישיות, את ההשמצות, הן בלתי חשובות, פשוט בלתי חשובות.

נקודה אחרונה, להתייחס לדברים שאמרה כאן קודם גברת יהודית נאות, ואתה התייחסת איפה שהוא באמצע. אני בעד בוררות חובה, ואני גם אומרת לך שאם זה יגיע לערעור בממשלה - אני בעד בוררות חובה.

אני גם - צוותי הצלה, מכבי אש, זה כן.

אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע - אם תהיה הצעת חוק לבוררות חובה שתגיע לממשלה, אני אתמוך בה, תמכתי בה כל חיי. אבל אני אומרת כך, אני לא פוסלת את זכותו של ארגון מקצועי של מורים לשבות, למרות שאני חושבת שהחינוך הוא במידה רבה שירות חיוני. אבל אני גם לא פוסלת את זכותם לשבות, כי גם זו זכות בדמוקרטיה, וצריך להיזהר מלמתוח את השירותים החיוניים, או את ההגדרה שלהם, לבלי גבול. בעולם מודרני, מערבי, משכיל, מתקדם, דמוקרטי, עושים שימוש בזכות הזאת של השביתה מאד מאד מאד צנוע, בזהירות רבה, בחרדת קודש - כך צריך להתייחס למערכת החינוך, ועל זה אני מניחה שלא תהיה לנו מחלוקת. אפשר בסוף לחלוק על השאלה האם זה כמו צבא או משטרה, או לא. אבל בחרדת קודש, במינון נמוך, ולא בהשבתות חוזרות ונשנות, ובאיומי השבתה כל הזמן. כבר שמענו איום הרי ששנת הלימודים לא תיפתח - וכי השבתת התלמידים מלימודיהם, כפי שאמרתי קודם, ואמרו כאן רבים אחרים, האם היא תביא להרחבת השכלתם? האם היא תביא לעוד תקציב למערכת? האם היא תבטל את החלטת הכנסת כפי שהתקבלה, והחלטת הממשלה?

לכן אני אומרת כאן ואני מציעה לא להפעיל יד קלה על ההדק הזה, שלא תהיה יד קלה על הדק השביתה. יש תחושה, ולא רק לי, שהיד על הדק השביתה במערכת החינוך, השבתת מערכת החינוך, קלה מדי, קלה מאד, קלה עד שאין כוח, לא לתלמידים, לא להורים וגם לא לחלק גדול מהמורים ומנהלים לשאת אותה יותר.

אדוני היושב ראש, אני פונה כאן בקריאה לארגון המורים לגלות אחריות - ואני מצטרפת לפנייתם של חבריי כאן, כל מי שדיברו כאן קודם - להחזיר את המערכת לסדר נורמלי. גם כך המדינה הזאת נחנה בסערות, שלא בטובתנו, לא פשוטות. להחזיר את המערכת לסדר נורמלי. לא לאיים בהשבתת פתיחת שנת הלימודים כדי ששוב ההורים יצטרכו ברגע האחרון, בלילה, עד 6 בבוקר, לראות כן פותחים, לא פותחים, כן שולחים, לא שולחים - לשבש את הכל, לשבש את מערכות החיים. להחזיר את המערכת ללימודים סדירים, להחזיר אותה לשפיות ולשבת ולדבר ולבדוק ולהידבר ולחדש את הפעילות, שאני רואה אותה בברכה רבה כפי שאמר קודם יושב ראש הסתדרות המורים, מר יוסי וסרמן, ויושב ראש ארגון ההורים מר ארז פרנקל, וממלא מקום ראש מרכז השלטון המקומי מר דוד עמר - לחדש את הפעילות של הפורום למען החינוך. יחד, אנחנו נצטרף, נתמוך, נשתף פעולה, כל מה שצריך יהיה כדי לסייע ולקדם. אנחנו נשב גם עם ארגון המורים - כפי שיושבים דרך אגב, שלא תהיה טעות - יושבים כל הזמן - אנחנו נשב גם עם ארגון המורים, כפי שישבנו, ויושבים עדיין עם הסתדרות המורים, ועם הרשתות ועם הבעלויות, כדי לנסות ולצמצם נזקים.

האם יהיו נזקים? כן - לצערנו. האם המערכת היא מושלמת? האם אין בה בעיות? יש בה. הוצגו כאן נתונים קודם - מי חולק עליהם? הם עובדה. הם נוצרו במשך שנים. האם על ידי זה שנשבית את התלמידים אנחנו נפתור אותם? לא ולא. תחזרו לעבודה, תחזירו את המערכת, תחזרו לתלמידים, שכל אחד יעשה את מלאכתו כאן, כל אחד יעשה את עבודתו וביחד נעשה אותה הרבה יותר טוב.

תודה. אני רוצה לקבל שני סיכומים: סיכום אחד הוא שוב לחזור ולקבוע את עמדתנו המשותפת שקיצוץ בחינוך בכלל ובשעות הוראה בפרט פוגע באופן קשה ביכולת להשיג את המטרות הלימודיות, החינוכיות, החברתיות, הערכיות של מערכת החינוך. הקיצוץ הוא נזק שלא ניתן לתיקון ולכן יש לפעול בכל דרך ציבורית ופרלמנטרית לשנות את המגמה ולהגדיל את תקציבי החינוך. זה אני חושב דבר שהוא משותף לכולנו.

הדבר השני הוא שהוועדה מתנגדת באופן נחרץ להשבתת לימודים, גם בגין סיבות מוצדקות של קיצוץ, באשר אין לפגוע בתלמידים עקב החלטות בלתי מוצדקות שגורמות לקיצוץ בחינוך, ולכן פונה הוועדה לארגון ומבקשת ומפצירה בארגון המורים להתחשב בעמדת הכנסת, להתחשב בעמדת ועדת החינוך והתרבות, שעומדת תמיד לימין המורים ולימין מערכת החינוך, ולהפסיק את השביתה. אנא, תשקלו את בקשתנו.
תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:50