פרוטוקולים/עבודה/5296



3
ועדת החינוך והתרבות
11.06.2002

פרוטוקולים/עבודה/5296
ירושלים, י' בתמוז, תשס"ב
20 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 478
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי א' תמוז התשס"ב (11 ביוני 2002), שעה 13:00

תוצאות מחקר - הגיר מסרטן

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
רחמים מלול

עירית ליבנה הממונה על תחום הבריאות, משרד החינוך
פרופ' מנפרד גרין ראש המחלקה לבקרת מחלות, משרד הבריאות
סילביה קוטון משרד הבריאות
אביבה טרכטמן ממונה ניטור ודיגום, המשרד לאיכות הסביבה
עידית גרינבאום לשכה משפטית, משרד התעשייה והמסחר
ד"ר למיש קורט אגף הפיקוח על העבודה - מפקח רפואי ארצי, משרד העבודה והרווחה
לייזר מרסל אגף הפיקוח על העבודה, משרד העבודה והרווחה
יוסי וסרמן מזכ"ל הסתדרות המורים
דפנה הראבן אחראית נושא חינוך, הרשות להגנת הצרכן
ד"ר אנריקה ביצ'אצ'י
ד"ר גרי וסטין
ד"ר אליהו ריכטר ביה"ס לרפואה, הדסה עין כרם

יהודית גידלי

יפה קרינצה








תוצאות מחקר - הגיר מסרטן

אני פותח את הישיבה בעניין הקשר בין חשיפה לאבק גיר ותחלואה בסרטן ריאה בקרב מורים בישראל. כמו שקבענו בסוף הישיבה הקודמת, אפשרנו למשרד הבריאות פסק זמן כדי לגבש עמדה. אני רואה שמונחת פה חוברת. אני מודה שראיתי אותה לפני דקה, ולא הספקתי לעיין בה.

"לדעתנו, המידע שהוצג בדבר הקשר בין סיליקה גבישית חופשית ובין הגיר אינו שלם ומחייב בירור מדעי נוסף. רשמנו לפנינו את בקשת משרד הבריאות וגופים נוספים להשלים את הבדיקות בסוגייה זו תוך חודש ימים, תוך בדיקת חלופות אפשריות לשימוש בגיר". הישיבה הזו היתה ב- 7 במאי, ואנחנו מקיימים מה שהבטחנו, להתכנס שוב אחרי חודש ימים.

פרופ' גרין ממשרד הבריאות, בבקשה.

אני אציג את הנושא בעזרת שקפים. בהמשך לדיון הקודם של הוועדה עלתה השאלה לגבי השימוש בגיר מהאספקט הבריאותי. השאלה עלתה בעקבות הודעה שיש קשר בין סרטן ריאה וגיר, והחשש שיש קשר כזה. אני מזכיר שאנחנו מקבלים פניות בעניין זה באופן שוטף ואנחנו עונים עליהן. תפקידנו הוא לברר את העובדות, זה לא מחקר.

הנושא שעלה כאן הוא בעקבות שתי מורות שחלו בסרטן הריאה, ללא הסטוריה של עישון, כלומר לא היה גורם סיכון ברור למחלה. הרקע התעסוקתי שלהן הוא הוראה במשך שנים רבות, ועלתה שאלה אם יכול להיות קשר בין השימוש בגיר לסרטן, האם היתה סיליקה בגיר, ואם זה יכול להיות גורם מסרטן.

במקום שני מקרים שהיו ידועים, יש היום 4, ויכול להיות עוד אחד.

אנחנו מתייחסים לישיבה מה- 7 במאי, ואז היה ידוע על שני מקרים.

אני מציע להתייחס למה שיש לנו. קבלנו נתונים על אחת מהמורות, על השניה לא הצלחנו לקבל. מדובר על אישה שחלתה בסרטן הריאה, הגילוי היה בעקבות בדיקה אחרת. הסרטן התגלה ברמה מאוד ראשונית, וזה נדיר, והיא טופלה בהתאם.

1. מה מרכיבי הגיר, האם יש ביניהם סיליקה גבישית חופשית, ואם כן, מה הכמות?
2. האם קיימת עדות לנזק בריאותי הקשור לחשיפה תעסוקתית לאבק גיר?
3. האם קיימת עדות לקשר סיבתי בין חשיפה לגיר לתחלואה בסרטן הריאה?
4. האם קיימת סכנה בריאותית מיידית, או לטווח ארוך, כתוצאה מחשיפה לאבק גיר?

אספנו מידע ממפעל מקומי המייצר את מקלות הגיר לכתיבה לפי התקן האירופאי והאמריקאי. יש שתי מעבדות שעוסקות בבדיקה מסוג זה, אחת בטכניון ואחת בבאר-שבע. בבדיקה שנעשתה בטכניון לא נמצאה סיליקה בתוך הגיר. בדו"ח כתוב שהמסקנה שלהם היא שרמת הסיליקה בגיר היא פחות מאחוז אחד. זה שהם כותבים פחות מאחוז, זה לא אומר שיש אחוז אחד, אלא שלא ניתן למדוד מתחת לכך. בבדיקה בבאר-שבע יש בין אחוז לאחוז וחצי, אבל גם כאן היתה שאלה של דיוק הבדיקה, ויש כאן חילוקי דעות.

אין חובת ניטור ביולוגי או סביבתי, אגף הפיקוח על העבודה ניסו לבדוק רמות סיליקה גבישית חופשית בסביבת העבודה של מורים, אבל זה מדגם קטן מאוד. יש לנו המלצה להרחיב את היקף הבדיקה.

מה זאת אומרת "נמצאו במורים מתנדבים"?

היו שלושה מקרים שביקשו את הבדיקה בסביבה, ולא נמצא החומר. זה מדד אישי של החשיפה של המורים.

הסליקה היא גורם מסרטן מוכר בבעלי חיים, חשיפה נשימתית לסיליקה גבישית חופשית גורמת לסרטן הריאה, ברמה של בעלי חיים. במחקרים אפידמולוגיים בבני אדם, קיימת עדות לגבי שאיפת סיליקה גבישית חופשית, על פי המידע הזה הסיליקה הזו היא גורם מסרטן בבני אדם.

אני רוצה להדגיש שכמעט אין מחקרים בנושא השימוש בגיר ומחלות ריאה. מחקר בודד הוא על שלושה מקרים ביפן, וזה לא סרטן, אלא מחלת ריאה. גם במקרה שהוצג אין הוכחה של קשר סיבתי. התייעצתי עם מומחים, ולא ידוע על מקרים של סרטן ריאה אצל מורים.

המסקנות הן שלא מצאנו עדות לסכנה בריאותית למורים עקב חשיפה תעסוקתית לאבק גיר. מומלץ לבצע ניטור סביבתי של חשיפה נשימתית לאבק גיר במדגם מייצג של המורים. בשלב זה אין, לדעתנו, מקום להמליץ על שינוי בהרגלי השימוש בגיר.

האם נבדקו מורים מעשנים, חולים בסרטן כדי לגלות ממה חלו: מעישון או משימוש בגיר.

התחלואה מסרטן היא, בערך, 20,000 מקרים לשנה, ומתוך זה כמה מאות מקרים של סרטן הריאה. אם אוכלוסיית המורים היא 130,000 אנחנו צריכים לצפות כמה מקרי סרטן הריאה בשנה, באופן רנדומלי. לרוב, עד 70 אחוז, אנחנו חושבים שזה קשור לעישון. יש אחוז של סרטן הריאה שאין גורם סיכון, כמו בכל מחלה. יש גם דברים אחרים: סביבה, גנטיקה, גם ילדים חולים. יש כנראה גורמים נוספים, מעבר למה שאנחנו יודעים. אולי כדאי לעשות עבודה של הפרדה בין מורים שמעשנים, לבין כאלה שאינם מעשנים, אבל זה לא שייך לעניין הגיר.

הבאת נתון של הטכניון שאין כמעט סיליקה בגיר, ואילו בבאר-שבע מצאו אחוז עד אחוז וחצי. זו יכולה להיות טעות של המכשיר?

זו הטענה, אבל לא הצלחנו לשלול את זה.

באילו מוצרים נמצא החומר סיליקה באופן ודאי?

בבלוק איטונג שמשתמשים בו בגנים.

תודה רבה פרופסור גרין. ניתן לאנשי משרד העבודה והרווחה להגיד את דברם בסוגיה.

המדיניות שלנו לגבי חשיפה תעסוקתית לחומרים מסרטנים בכלל היא לשאוף לכך שתהיה קרובה לאפס מוחלט. כשיש תחליף סביר, אנחנו אוסרים על השימוש בחומר, וזה עשינו במקרים אחרים.

אין לנו שום ספק שסיליקה חופשית היא חומר מסרטן בבני אדם, לא רק בבעלי חיים, לכן איננו רוצים חשיפה. עשינו בדיקה במפעל עצמו של חשיפה של העובדים, והם נמצאים הרבה מתחת לסטנדרטים, כלומר מתחת לריכוז שמחייב איזושהי פעולה. בדקנו שניים או שלושה מורים מתנדבים שבאו אתנו לכיתה, ועבדו אתנו עם הגיר, משום שאיננו יכולים להיכנס לכיתה פעילה.

כיתה קטנה ללא אוורור, בתנאים הכי גרועים האפשריים.

גם שם ראינו שהחשיפה היתה מתחת למותר בהתאם לתקנות אצלנו ובעולם. בכל זאת, אפילו אם החשיפה היא קטנה, אנחנו רוצים שהמפעל המייצר יוריד את ריכוז הסיליקה קרוב לאפס. המוצר שמוסיף סיליקה חופשית לגיר, הוא לא הגיר עצמו. מה שעושה את הסימנים הוא קאוסו-קרבונט, חומר שאינו מזיק. בתהליך הייצור מוסיפים מוסף שנקרא קאולין, והוא החומר שבו יש כ- 10 אחוז סיליקה חופשית. התוסף הוא פחות מ- 15 אחוז מסך כל המוצר.

אנחנו דרשנו מהמפעל לבדוק את אפשרות השימוש בתוסף שמכיל פחות סיליקה. הם כבר הודיעו לנו שהם התקשרו עם ספק אחר שמבטיח לספק קאולין עם פחות מאחוז אחד של סיליקה חופשית. בסופו של דבר, במוצר הסופי יהיה פחות ממה שיש היום.

אנחנו נוטים יותר להאמין לתוצאה של באר-שבע, מבחינת הריכוז. אנחנו בדרך כלל, הולכים לחומרה. יוצאים מהנחה שיש סיליקה חופשית ורוצים להוריד את זה עד כמה שאפשר, קרוב לאפס.

למה אי אפשר בכלל ללא סיליקה?

התוסף מוסיף חוזק לגיר כדי שאפשר יהיה לכתוב איתו, שלא יתפורר.

ישנם שני סוגי גיר, אחד רך והשני יותר קשיח. לאיזה מהם אדוני מתכוון?

אינני מתמצא בטכנולוגיה של הייצור. המפעל בארץ מייצר עם התוסף בכל המוצרים שלו. אין מוצר של המפעל שלא מכיל את התוסף, וזה המפעל היחיד בארץ.

השורה התחתונה, מבחינת משרד העבודה, היא שאנחנו רוצים שהמוצר במפעל יהיה עם כמה שאפשר פחות סיליקה חופשית, אפילו אם הממצאים שלנו מראים שאין סיכון גדול.

אנחנו מסכימים להרחיב את המדידות שלנו לעוד מורים, אבל היתה לנו בעיה להיכנס לבית ספר ולעשות מדידות בכיתה פעילה עם תלמידים. מנהל המעבדה שלנו, שיושב פה, ישמח לערוך בדיקה כזו. אנו מבקשים שייתנו לנו להיכנס לבית ספר, ואולי הגברת עירית ליבנה תוכל לעזור לנו בעניין זה.

האם יש תקן לסיליקה חופשית במקומות עבודה?

יש תקנה משותפת למשרדים שלנו משנת '84.

אתם מתמקדים במורים, אבל יש בכיתה גם תלמידים שלא צריכים להיות חשופים.

דיברנו גם על התלמידים בישיבה הקודמת, במיוחד אלה שמוחקים את הלוח.

נושא התלמידים הועלה פה, כי צריך להתייחס לכל מי שמצוי בסביבה, בלי אפליה.

אני רוצה לעדכן את מי שלא היו בישיבה הקודמת, שאנחנו ביקשנו את הישיבה. הנושא נחשף לראשונה בעיתון הסתדרות המורים. דברנו על שתי אוכלוסיות: התלמידים, אלה שמוחקים את הלוח ואחרים שנושמים את האבק, והמורים שנחשפים לגיר כל ימיהם בהוראה. אנחנו מגינים על שתי האוכלוסיות.

חשוב לנו להיות בטוחים שברמה המדעית המורים והתלמידים לא חשופים לסכנה של הדבקות במחלת סרטן הריאה עקב השימוש בגיר, והימצאות הסיליקה בתוכו. אנחנו רוצים שמי שאמון על כך במדינת ישראל יאמר שאין סכנה בשימוש בגיר, ואפשר להמשיך להשתמש בו.

שמעת מפרופסור גרין שזו ההמלצה.

פרופסור גרין אמר גם שליתר בטחון יש לערוך בדיקות נוספות.

המסקנה היא לא רפואית אלא הגיונית. אני הייתי אומר שהואיל וסיליקה גבישית היא מסרטנת, ויש אחוז עד אחוז וחצי ממנה בגיר, מה עושה אחוז זה למורה שמלמד 30 שנה, או לתלמיד שיושב בספסלים הראשונים מכיתה א' עד י"ב, 12 שנה. אין מחקרים שיכולים לומר בוודאות שזה לא גורם מסרטן. האלטרנטיבה היא לתת למפעל זמן מוגבל להפסיק את השימוש בסיליקה בגיר, או שנפסיק לקנות את הגיר. שימצאו חלופה לחומר זה.

לא יקרה כלום אם נבוא בדרישה, תוך זמן קצר יימצא תחליף. יכול להיות שהגיר יעלה יותר, אבל אני בעד זה שהגיר יעלה כפול ולא יהיה חשש. אני אומר שיש לנקוט במידת הזהירות המונעת.

זה גם לטובת העובדים במפעל.

אנחנו בוועדת החינוך אומרים לך, ד"ר למש, שתדרשו מהמפעל לא להכניס ולו גרם אחד של סיליקה לגיר, שימצאו פתרון אחר. אתה תקבל גיבוי מלא לזה.

אני רוצה לומר שיו"ר הוועדה דבר גם בשמנו, ואנחנו דורשים שלא יהיה ולו אחוז קטן של סיכון, לא של גיר שמיוצר בארץ ב"אומגה" ולא של גיר מיובא. אני מבקש שההחלטה תהיה ברוח זו.

תעשו את המחקרים, ואם יתברר בעוד שלוש שנים שאין עם זה בעיה, יכניסו את החומר הזה חזרה.

כשמדברים על שתי בדיקות, אחת בטכניון ואחת בבאר-שבע, אחד קטן מאחוז והשניה אחוז עד אחוז וחצי, זה לא בהכרח שהבדיקות האלה שונות. יכול להיות שזה במסגרת הטעות של הבדיקה. המסקנה היא שיש לבדוק זאת, ובינתיים יש למצוא דרך לא להשתמש בגיר זה.

אני מבקשת לא לצאת בהצהרות שתגרומנה לפאניקה בקרב מורים והורים, ולחשוב אם יש אפשרות לדרוש מהמפעל המייצר שגיר ייוצר ללא סיליקה. אני אוציא חוזר מנכ"ל כבר לגבי השנה הבאה.

אני מקבל את הגישה שלך.

גברת סילביה קוטון, בבקשה.

צריך לקחת בחשבון מה החלופה. גם בשימוש בלוח לבן עם טושים, יש לחשוב באילו טושים מותר להשתמש.

אנו נבקש שהחוזר שייצא יבהיר גם את זה.

אני מנהל המעבדה לבריאות תעסוקתית, עשיתי את כל הבדיקות שהוזכרו כאן. בדקנו את כל המרכיבים שישנם במפעל זה. בישיבה הראשונה עם הנהלת המפעל, בקשתי למצוא תחליף. במפעל אין חשיפה אישית של העובדים לסיליקה. אם נרחיב את הבדיקות אצל המורים לפי הסטנדרטים התעסוקתיים שמתייחסים ל- 8 שעות עבודה, יש לי ספק אם אמצא ריכוזים מעל הסטנדרטים המקובלים בתקנות הישראליות.

עשית את הבדיקה הזו?

עשיתי עם מספר קטן של נבדקים, בבית ספר ביפו. אם ארחיב את הבדיקות, לא אגיע ליותר מכך. אני רוצה להרחיב את הבדיקות.

הגברת ממשרד החינוך תעזור לך למצוא מורים, הסתדרות המורים תעזור לך.

במקרה שיהיו מקרים של מורות שיחלו בסרטן הריאה, תמיד יימצאו רופאים שיקשרו את החשיפה לגיר עם המחלה, ואת זה אנחנו לא יכולים למנוע.

התקן משנת '84 הוא כמעט בן 20 שנה, ועל זה אנחנו צריכים לדבר. מה שקרה לפני 30 שנה, זה מה שצריך לעניין אותנו, כי לוקח 10 עד 30 שנה לסיליקוזיס להתפתח, וכך גם סרטן הריאה. אם מסתכלים על מה שקרה לפני חודש, או שנה, לא נראה כלום, אם נבדוק מי היה חשוף לפני 10 או 20 שנה - שם הבעיה.

למזלנו מצאנו גיר מלפני 25 שנה בערך, וקבלנו ממשלת ארה"ב הסכמה - בעל פה בינתיים - לבדוק את הגיר הזה. יש גם גורמים בארץ שמוכנים לבדוק.

סף שמתחתיו אין סכנה, זה לא קיים. אני חושב שכולם הגיעו למסקנה הזו. I.A.R.C. אומרים זאת כבר 30 שנה. יש תקן, אבל הוא לא מבטיח כלום. הוא מבטיח שהתעשייה שמחה, כי הם יכולים לעשות כל מה שנכנס לתוך התקן. אבל תקן לא מבטיח כלום בריאותית.

מי קובע את התקן?

התקן הישראלי כרגע מבוסס על תקן תעשייתי אמריקאי, קבוצה של אנשים שקשורים וממומנים על ידי התעשייה האמריקאית, בנוסף לכך שהוא כבר מיושן, בן 20 שנה.

כרגע, יש 5 או 6 נשים עם סרטן, ולא שתיים, כולן מורות. ל- 3 יש סרטן הריאה ועוד 2 או 3 עם סרטן הלשון. לפי הספרות המדעית שני סוגים אלה, אפשר שנגרמו על ידי הסיליקה. גרוע מזה, תוך כדי הבדיקות של הספרות, גילינו שנוסף לתוסף הזה יש גם תוספים נוספים כמו: ניקל, קדיום, ארסן וכרום. 4 מתכות כבדות בגיר. כולם מסרטנים לא פחות מהסיליקה. כלומר, בגיר אחד יש ארבעה או חמישה סוגים של מחוללי סרטן.

משרד העבודה והרווחה לא יודע את זה?

אם זה לא נבדק, לא יודעים. יש לי דפי בטיחות של ארה"ב ויש לי 20 או 30 מפעלים שונים שמוסיפים את התוספים האלה לגיר. אנחנו לא יודעים מה מתוך זה מגיע ארצה.

אני חושב שלד"ר אנריקה בוצ'אצ'י וד"ר ריכטר יש מה להוסיף.

ד"ר בוצ'אצ'י, הצג את עצמך בכמה מילים.

אני רופא תעסוקתי, מומחה לבריאות הציבור. עבדתי בקופת חולים כללית, במכבי, במשרד הבריאות. היום אני עצמאי.

למי אתה נותן יעוץ? אני שואל שאלות כדי לברר שמי שיושב מולנו הוא חסר פניות, לדעת שאינך נציג של מפעל כלשהו.

ד"ר בוצ'אצ'י זכה לפרס ההסתדרות הרפואית על פי סקר דעת קהל, כרופא האהוד ביותר במדינת ישראל.

הסיכון של ילדים הוא לא רק בגלל הקרבה למורים הכותבים, אלא ילד תורן מוחק, וילדים מכים במחק ומעלים אבק רב. כאשר אנחנו חושבים על גורמי סיכון, סיליקה ואולי אחרים, שאין להם סף בטיחות, וכשאנחנו יודעים שהאוכלוסייה הצעירה פגיעה שבעתיים מאוכלוסייה מבוגרת בריאה, אנחנו חייבים לקחת את הרובד התרחישי הזה בפני עצמו.

אני רוצה להדגיש את הדיון הבלתי רלוונטי לגבי הגיר הבלתי אקטואלי. אנחנו לא יודעים מה היה סוג הגיר בו השתמשו לפני 20 שנה. אפשר לאתר גיר ישן.

אתה צודק, אבל צריך להפריד בין שני דברים. קודם כל יש לדון במה שקורה היום.

אנחנו עדיין חוקרים. את המחקרים לגבי הקשר בין חשיפה למחלה לא צריכים יותר. השאלה היא אם היתה חשיפה בעבר למחוללים, לא רק סרטן, אלא גם מחלות קטלניות אחרות, לזה חייבים גם כן להתייחס.

היו לי כמה סייגים לגבי הניטור שנעשה. המפעל הזה קיים כבר שנים רבות. אני מבין שהתגלית לגבי הסיליקה היא בת כמה חודשים, מסקרן אותי מה קרה בעבר. האם המפעל הזה מעולם לא דיווח על תהליך הייצור, ואם לא דיווח, המפעל הוא עבריין, כי חייב לדווח.

אני גם לא מקבל את הגישה שצריך להתחנן למשרד החינוך שימצאו את המורים שיהיו מוכנים לעבור בדיקת ניטור כזו. יש למשרד העבודה את כל השיניים, על פי חוק, להיכנס בלי הודעה מראש -

זה בית ספר, לא מפעל.

זה מקום עבודה לכל דבר.

אין צורך, יפנו למזכ"ל הסתדרות המורים שביקש את הדיון, ויש לו עניין שהמורים ישתפו פעולה.

אני מסכים שאם יש חומר מסוכן כלשהו בתוך הגיר, יש להוציאו משם. הדו"ח שלנו מתייחס לחשיפה היום. אני מסכים שיש כאן שני נושאים: אלה שנחשפו בעבר, ואולי גם לדברים אחרים. השאלה כרגע היא המשל השימוש במוצר הקיים. אנחנו צריכים לבדוק את המוצר הקיים. לעשות את הפניה בצורה מסודרת, ולדרוש שלא יהיה סיליקה בגיר.

עקרונית, אני בהחלט תומך בעיקרון הזהירות המונעת, בתנאי שהתחליף לא יהיה כרוך בסיכונים, כפי שאמרנו בפעם הקודמת. יש משימה להסתדרות המורים לעזור לאלו שניזוקו. זו גם הזדמנות להעלות את נושא הסיליקה ובריאות העובד, בכל שאר המקומות בהם יש סיכון.

הבהרתי בפעם הקודמת שזה לא מנדט שלנו. אני פניתי ליו"ר ועדת המדע, לצערי ענתה לי בשלילה. אני מייעץ לכם לפנות אליה ולבקש את הדיון הזה, או בוועדת העבודה והרווחה.

לגבי נושא התקן. היינו בכנסים שדנו במגבלות התקנים שנעשו על ידי בני אדם, במיוחד לגבי חומרים מסוכנים. אני יכול להביא שפע של מאמרים על איך שהתקנים המנהליים לא בהכרח מגינים, במיוחד כשמדובר בחומרים מסרטנים.

הנקודה האחרונה היא לגבי דגימות. כאשר עושים מספר מצומצם של דגימות, שאמורות להתייחס לאוכלוסייה גדולה.

יש 120,000 מורים שחשופים לגיר פלוס 10,000 בהשכלה הגבוהה, ו- 1,800,000 תלמידים.

אי אפשר להגיע למסקנות שליליות על אוכלוסייה כל כך גדולה ממספר כל כך קטן של דגימות.

אני מסכים, כפי שאמרתי קודם. מבחינתנו כל סיכון מיותר. אני מבקש שתעבירו אלינו את ההחלטה ואנחנו נפעל בהתאם. יש לציין שלנו אין סמכות לגבי יבוא, ויש לסגור את הפרצה הזו.

אני מאוד מודה לך על הגישה שלך, ומעריך אותה.

במסגרת החוברת שקבלנו, תקן 574 מדבר על מקלות גיר לכתיבה, התקן מדבר רק על כתיבה. אני מצפה שהוועדה הזו תפנה למכון התקנים ותנסה להעלות את ההיבט שאם יש תקן, שיטפל גם בנושא הבריאותי.

אנחנו נגד תקן. אני בעד זה שלא יהיה סיליקה בכלל.

אני רוצה להודות למזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי וסרמן שזרז אותנו בדיונים האלה. אני גם רוצה להודות לד"ר וסטין, ד"ר ריכטר וד"ר בוצ'אצ'י שהביאו אותנו למודעות לנושא. כמו כן אני מודה למשרד הבריאות שמיד בדק ופעל, ואנשי משרד העבודה והרווחה, משרד החינוך, המשרד לאיכות הסביבה.

בפעם הקודמת הקדשנו שעה לנושא, והפעם שעה. אני למדתי הרבה על הנושא, ואני אומר את זה גם על דעתו של ח"כ רחמים מלול שהיה בשני הדיונים. הסוגיה הזו הטרידה אותנו מאוד, לא רק בהיבט של המורים אלא גם בהיבט של התלמידים. התלמידים שוהים בכיתות יותר מהמורים, אם כי המורה נמצא בכיתות יותר שנים.

אני מציע שמה שנסכם היום יהיה בהמשך להחלטות מהפעם הקודמת. הוועדה רושמת לפניה כי בעקבות המידע שנמסר כאן, משרד החינוך והתרבות ינחה לקראת פתיחת שנת הלימודים התשס"ג להימנע משימוש בגיר שיש בו סיליקה גבישית חופשית, וכן ינחה באשר לשימוש בפתילונים ( טושים) כדי להבטיח שאין בהם חומרים מזיקים, על פי הנחיות אגף הפיקוח על העבודה, במשרד העבודה.

הוועדה מבקשת ממשרד העבודה והרווחה לאסור כליל על המפעלים בארץ המייצרים גיר כתיבה להשתמש בכל דרך שהיא, ובכל כמות שהיא, בחומרים שיש בהם סיליקה גבישית חופשית, וכן בחומרים כגון: ניקל, כרום, קדיום וארסן הידועים גם הם כחומרים מסרטנים.

הוועדה פונה לשרת התעשייה והמסחר כדי למנוע יבוא של גירי כתיבה המכילים כמות כלשהי של סיליקה גבישית חופשית, וכן של החומרים האלה.

הוועדה פונה למכון התקנים כדי לבטל את התקן ולקבוע איסור מוחלט של המצאות סיליקה חופשית, ויתר החומרים, בגיר בישראל, הן מייצור מקומי והן מיבוא.

הסתדרות המורים רוצה להודות ליו"ר הוועדה, ולכל המשתתפים. החלטות יו"ר הוועדה מקובלות עלינו.

מקובל על כל הנוכחים?

לא הזכרת בסיכום שלך אם כדאי להרחיב את הבדיקה על עוד מורים.

הוועדה מברכת את כוונת משרד העבודה להרחיב את הבדיקות בסוגיה זו בקרב עובדי ההוראה. הוועדה ממליצה בפני הסתדרות המורים ומשרד החינוך להעמיד לרשות משרד העבודה והרווחה את כל העזרה הדרושה לביצוע הבדיקות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00