פרוטוקולים/ועדת חינוך/5246



3
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
05/06/02

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5246
ירושלים, ו' בתמוז, תשס"ב
16 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 473
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, כ"ה בסיון התשס"ב (5 ביוני 2002), שעה 10:00

הכוונה לסגור את בית הספר "ורדים" לחינוך מיוחד ביפו.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
חוסניה ג'בארה
מוחמד כנעאן

שמואל גרוס - מפקח מחוז תל-אביב – משרד החינוך
אילן לייבה - מנהל אגף חינוך – עיריית תל-אביב-יפו
סעד בשארה - מנהל בית ספר "ורדים"
סובחי חאג' יחיא - מורה בבית הספר "ורדים"
עטה אבו עמר - מורה בבית הספר "ורדים"
מונה ג'באריה - מורה בבית הספר "ורדים"
מנאל פאדילה - מורה בבית הספר "ורדים"
חנאס עבדול רחמן - יו"ר ועד הורים בית ספר "ורדים"
אסמאעיל קומבג' - הורה

יהודית גידלי

מזל כהן








הכוונה לסגור את בית הספר "ורדים" לחינוך מיוחד ביפו

אני פותח את ישיבת הוועדה בעניין הכוונה לסגור את בית הספר "ורדים" לחינוך מיוחד ביפו. הדיון הזה מתקיים על פי בקשתו של חבר-הכנסת מוחמד כנעאן, שביקש וקיבל אישור לדיון מהיר בוועדת החינוך. לא יכולנו לקיים את הדיון טרם הפגרה ובהסכמת חבר-הכנסת מוחמד כנעאן נדחה הדיון להיום.

נמצא אתנו מפקח מחוז תל-אביב שמואל גרוס, מנהל אגף החינוך בעיריית תל-אביב מר אילן לייבה. כמו כן הוזמנו מנהל בית הספר "ורדים, המורים ויו"ר ועד ההורים.

חבר-הכנסת מוחמד כנעאן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני מצטער מאוד להגיד שהנושא הזה התחיל להיות נוהל ומנהג במשרד החינוך ובעיריית תל-אביב. לפני שנתיים הם סגרו את בית ספר עמל ביפו בטענות שונות. כאן טוענים שאין מספר ילדים מספיק, ואני יודע שיש חמש כיתות בבית ספר "ורדים" לפי הנתונים שיש בידי. דיברתי עם מספר מורים שם, דיברתי עם הורים, דיברתי עם נציגי התושבים. אני יודע שיש מחלוקת בנושא הזה. ועדות ההשמה לא מעבירות בכוונה לבית הספר הזה ילדים מאזור יפו על מנת לייבש אותו ולסגור אותו. באותו זמן הוכרז על פתיחת בית ספר לחינוך מיוחד בלוד בן ארבע כיתות.

לכן, אינני מבין. מצד אחד, מכריזים על פתיחת בית ספר לחינוך מיוחד בלוד עם פחות כיתות; מצד שני, כאן מכריזים על כוונה לסגור את בית ספר "ורדים" בטענות שהן לדעתי לא מקצועיות, לא חינוכיות, אלא טענות שאין להן שום קשר למערכת החינוך.

עם כל הכבוד למפקח המחוז, שאני מעריך אותו ונפגשנו קודם לכן בנושא יפו. אם יש טענה כלפי מנהל בית הספר או כלפי מורה מסויים, שלמשרד יהיה אומץ ויחליף את המנהל. אני לא בא להגן על המנהל או על המורה, אני מגן על הילדים. אם המשרד חושב שהמנהל לא בסדר, שיחליפו אותו. אני לא מיניתי אותו.

על כן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש שהוועדה תקבל החלטה לאפשר לבית הספר להמשיך לפעול, לטפח אותו ולהעביר אליו ילדים. ועדות ההשמה השונות קבעו שיש מספר רב של ילדים. אני יודע שבחינוך הרגיל יש כיתות מיוחדות לחינוך המיוחד. אני מודע לזה שיש כיתה מתקדמת וכיתה טיפולית. אמנם היום כל הכיתות בחינוך הרגיל הן כיתות מתקדמות. אני לא קבעתי מלכתחילה שצריך להיות בית ספר לחינוך מיוחד. אבל אם זה נקבע, צריך להמשיך להפעיל אותו ולא לסגור אותו היום ומחר להקים מסגרת אחרת באותו מקום.

אין לי אמונה בנציגי העירייה, כי לאנשים שמפקחים שם, שממונים על מערכת החינוך הערבי ביפו, אין שום מושג על המנטליות ועל התרבות הערבית והם מחליטים לא לפי המציאות בשטח.

על כן, אדוני היושב-ראש, הגעתי למסקנה שהכוונות הן לא כוונות חינוכיות. שוב אני אומר, אם הנושא קשור במנהל או במורה מסוים, יש אלטרנטיבות שונות והמשרד יודע איך לסדר את זה. היו דברים מעולם, שמנהל הועבר ממקום למקום, שמורה הועבר ממקום למקום אם הוא לא מתאים למסגרת.

כמי שעסק בתחום הזה בפועל וכמי שמכיר את מערכת החינוך המיוחד מקרוב, אני אומר שאין שום הצדקה, לא לעירייה ולא למשרד, לסגור את בית הספר הזה. בשנה שעברה כשרצו להיפטר מהמנהל אמרו שרוצים לסגור את בית ספר עמל ולעשות מסגרת אחרת. הכל סיפורי סבתא. בפועל יש היום בבית ספר עמל מסגרת אחרת ושם אחר אבל התוכן הוא אותו תוכן.

חשוב לקחת את הנושא הזה בצורה עניינית. שוב אני אומר, לא יתכן לסגור כאן בית ספר לחינוך מיוחד ולפתוח אותו במקום אחר. אין שום הצדקה לכך.

תודה. שמואל גרוס, בבקשה.

ברשותכם, אני מבקש להגיב בקצרה על הדברים של חבר-הכנסת כנעאן ולהתייחס לדברים כי הכנתי שיעורי בית.

אני מבקש להניח הנחת יסוד, והיא ידועה לכל הציבור הערבי ביפו, שמאז שמחוז תל-אביב
נכנס ליפו, על פי החלטת הוועדה לפני ארבע-חמש שנים, מה שלא היה מקובל בכל הארץ, חל מהפך עצום.

נכון להיום, חבר-הכנסת כנעאן, נפתחו שלושה בתי ספר חדשים לגמרי ביפו הערבית. בית הספר עמל נסגר מחוסר תלמידים ונפתח במקומו בית ספר מקיף עם מנהל ערבי כמובן, אחת ההצלחות המדהימות שלנו.

בית ספר "ורדים" כבר כמה שנים נמצא בשאלת סגירה עקב שני נתוני בסיס. אחד, רשומים כשלושים תלמידים, מתוכם שמונה ילדי חוץ, עשרים ושניים ילדי תל-אביב. בכל הביקורים שעשינו, כולל האחרונה שלשום, ביקורי פתע, תמיד לא היו התלמידים מכל מיני סיבות. נומינלית יש שלושים תלמידים, פיזית אף פעם לא היה המספר הזה.

שאלת הבהרה. הרי ועדת השמה לא קובעת בית ספר מסוים. ועדת השמה קובעת את הזכאות ולאחר מכן מישהו בעירייה משבץ. אומר חבר-הכנסת כנעאן שמישהו בעירייה לא משבץ תלמידים שזכאים לחינוך מיוחד בבית ספר "ורדים".

על זה אני מבקש להגיב. הורה אחד שיבקש לעבור לחינוך המיוחד של המגזר הערבי ביפו ולא למגזר היהודי, יקבל מונית מפתח הבית עד בית הספר. מה לעשות ויש הצבעה ברגליים של הורים. אנחנו מבקשים מהם לעבור לבית ספר "ורדים" כי זה בית ספר ערבי עם מנטליות ערבית ותרבות ערבית שחשובה לנו. לכן הוקם בית הספר החדש עכשיו בחינוך הרגיל כדי לתת מענה למנטליות הערבית ולתרבות הערבית. יש הבעת אי-אמון של האוכלוסיה.

לטענתך, ההורים הערבים מעדיפים לשלוח את ילדיהם לחינוך המיוחד היהודי?

כן. יש לנו בית ספר יהודי מסוים שמספר התלמידים הערבים בו עולה על סך תלמידי בית הספר "ורדים".

יש ביפו בית ספר נווה שאנן לבעיות התנהגות. יש בו 17 תלמידים ערביים. יש בית ספר תקומה עם 28 תלמידים ערביים מתוך כ-80, שאלה ילדים גבוליים. יש בית ספר אנוך עם קבוצה גדולה נוספת, שהוא בית ספר לפיגור קל-בינוני.

אתם אומרים שאין תלמידים כיוון שהציבור הערבי מעדיף במפורש ובמוצהר לשלב את הילדים שלהם בחינוך מיוחד מעורב ולא בחינוך מיוחד של המגזר הערבי.

יש עוד בעיה. בשל הגודל של בית הספר, שהוא קטן, הוא רב-בעייתי בחינוך המיוחד. כלומר, יש בו מקבץ של לקויות, אם זה הפרעות התנהגות, אם זה הפרעות מוטוריות. בגלל שהדברים הללו התקבצו בבית ספר קטן, אין אפשרות לתת מענה מקצועי לילדים כל כך מעטים ברב-בעייתיות. לכן הורה אומר: אני מעדיף לשלוח את הילד שלי לנווה שאנן, שהוא ממוקד לבעיות התנהגות ולא לבית ספר שבו יש גם זה וגם זה, כי מיעוט תלמידים הוא מיעוט מורים ואפשרויות בכלל.

הדבר האחרון שאני רוצה לומר הוא שבית הספר בלוד הוא בית ספר צומח. אנחנו פתחנו בבית הספר אל-אזרה שתי כיתות, היום יש כבר ארבע, כי הוא צומח. בית ספר "ורדים" הוא במגמת הצטמקות וירידה. זה לא מצדיק את קיומו של בית הספר, בפרט ששמונה תלמידים הם מבחוץ.

הנקודה האחרונה והיא המדהימה וקשה לי. מבדיקת תיקי התלמידים נמצאו שמונה תלמידים שוועדת ההשמה החליטה שהם צריכים להיות בחינוך רגיל על פי החוק, אלא שבוועדת ערר ההורים העדיפו שילדיהם יקבלו את החינוך בבית ספר "ורדים" ואני לא יודע למה, ולא בבית ספר רגיל. זאת אומרת, אני היום על פי חוק עובר על חטא.

למה ועדת ערר אישרה?

כי ההורים לחצו.

אתה לא עובר על שום חטא.

אין בעיה להראות לחבר-הכנסת מוחמד כנעאן את התיקים האלה.

ודאי.

כמה ילדים ועדת השמה קבעה שהם צריכים להיות בחינוך המיוחד ועדיין אין להם מסגרת, לא הוכנסו לשום מסגרת שדיברת עליה כל כך יפה?

אני שוב חוזר וטוען, אתם רוצים לייבש את בית הספר "ורדים" בכוונה תחילה, כמו שעשיתם זאת בבית ספר עמל. אני אומר את זה חד וחלק.

זכותך לומר זאת, רק שלא תוכל להודות שבמקום עמל קרה משהו יותר טוב.

ועדת היגוי של יפו מורכבת כולה מתושבי יפו החוקיים. ועדת ההיגוי יושבת פעם בחודש אתי ופעם בשלושה חודשים עם מנהלת המחוז. היא מורכבת מנציגי הרשות המקומית, משרד החינוך, יושבי-ראש ועדי ההורים ונציגי הציבור של המגזר הערבי בעירייה, פורום של כ-25 איש. היא אישרה אתמול פה אחד את סגירת בית ספר "ורדים". המועצה האיסלמית ביפו אישרה את סגירת בית ספר "ורדים" בתפיסה הפדגוגית שלה, כשאני אומר בפירוש, לכל ילד יש פתרון, לכל מורה יימצא פתרון.

אותם אנשי חינוך שדיברת עליהם לא סובלים שמנהל בית ספר "ורדים" הוא מטירה ולא מיפו. לכן הם רוצים לסגור את בית הספר.

אותם מנהלים לא רוצים לשתף פעולה כי הם רוצים לקחת כמה ילדים מאותו בית ספר למסגרות שלהם על מנת להוסיף עוד כיתה, עוד תקנים, עוד מורים ועוד שעות ניהול. זו הכוונה האמיתית של אותה מערכת שדיברת עליה.

שמואל, האם אתה יכול להתייחס לשאלתו של חבר-הכנסת מוחמד כנעאן, כמה ילדים זכאים לחינוך מיוחד במגזר הערבי ביפו שטרם נמצאה להם מסגרת.

אני אענה. אולי שני משפטים משלימים ואחר-כך התשובה.

יש פה שני דברים שמביאים לסגירת בית הספר. האחד, זה מספר תלמידים שהולך ומצטמצם. בתוכם הרכב בלתי אפשרי. אנחנו לא מכירים כזה, ואני חושב שהעיר תל-אביב, שמשופעת במוסדות לחינוך מיוחד, יכולה לתת לילדים האלה יותר מאשר לשים במסגרת אחת החל מילדים תקינים, שלא ברור למה הם יושבים בבית הספר, המשך בילדים גבוליים. יש שמונה ילדים תקינים, שישה ילדים גבוליים, שישה עם פיגור קל, תשעה עם פיגור בינוני. זה הרכב שהוא כמעט בלתי אפשרי. יכול להיות שיישוב קטן, שאין לו ברירה, שם את כולם יחד כי אחרת הוא לא מצליח להרכיב מסגרת.

סך הכל?

פורמלית רשומים 43 תלמידים. חמישה תלמידים, למרות שבית הספר לא דיווח עליהם, לא מגיעים מזה כמה חודשים לבית הספר והם לא לומדים. יש 37 תלמידים רשומים בפועל. מתוכם תשעה תלמידי חוץ. אנחנו עם 29 תלמידים תל-אביביים.

מה זה חוץ?

מרמלה, לוד ויבנה. מתוך 29 תל-אביביים, שמונה, להערכתנו, בכלל לא צריכים לשבת במסגרת הזאת כי הם ילדים תקינים. מקסימום הם זקוקים לכיתת חינוך מיוחד בבית-ספר רגיל. ואז נשארנו עם 22.

כפי שציינתי קודם, נכון שמינהלית זה בסדר, ופה גם יש לי ביקורת כלפי משרד החינוך על ועדת ערר שלא מתייחסת מקצועית אלא שומעת את ההורים ומחליטה מה ההורים רוצים ולא מה הילד זקוק לו.

ועדת השמה החליטה שהילדים האלה הם תקינים. חלקם לקויי למידה. הם זקוקים לכיתת לקויי למידה בבית ספר רגיל. זו דרגה הרבה יותר רכה במסגרת טיפולית.

אני מבקש לקבל את השמות של אותם שמונה ילדים. אני מבקש שייכתב מכתב שלי ליושב-ראש ועדת הערר כי אני רוצה הסבר.

אני אקריא מה השיקול של ועדת ערר: ילד איקס, לא משנה, הביע רצון עז להישאר בבית ספר "ורדים" והתנגדות נחרצת להעברתו למסגרת חינוכית רגילה. הוועדה הסבירה למשפחה את המשמעויות של צעד כזה לאור הנתונים החיוביים של הילד אשר לא מצריכים המשך לימודיו במסגרת חינוך מיוחד. למרות זאת, האם והילד התנגדו בתוקף למעבר לבית ספר בחינוך הרגיל והביעו את רצונם להישארות בבית ספר "ורדים". זה דבר שבמגזר היהודי אני לא מכיר אותו בכלל. בדרך כלל זה הפוך.

זה לא בדיוק כך. גם במגזר הערבי לא רוצים ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד.

אני מבקש הסבר כי אני רואה בזה תופעה פסולה מן היסוד. אגב, זה לא קשור למגזרים. כל ילד באשר הוא. עושים פה מלחמה להוציא ילדים מהחינוך המיוחד לחינוך הרגיל. ופה זה הפוך.

מספר הילדים מאוד מצומצם היום. בית הספר פועל היום עם ארבעה או חמישה תקנים. אני לא מבין איך אפשר לקיים מסגרת.

הואיל וועדת השיבוץ היא עירונית ולא של המשרד, אני רוצה שוב לוודא שהאינפורמציה שמסר שמואליק גרוס היא גם מאומתת על ידך. לא שאני חושד בו. אני מכיר אותו היטב ואני יודע שהוא אומר כל דבר על פי מיטב ידיעתו, אין לי ספק בדבר הזה. אבל לוודא שוב את העניין הזה: ועדות השמה החליטו על זכאות, אתם ניסיתם להפנות את הילד לבית ספר "ורדים" ואומרים לכם: אנחנו לא רוצים ללכת לבית ספר "ורדים". האם העובדה הזאת היא נכונה?

העובדה היא נכונה, וזו בדיוק הבעיה השנייה של בית הספר. זה לא סוד שלפני שש-שבע שנים, מנהלת המחלקה לחינוך מיוחד בעיר תל-אביב פנתה למשרד החינוך לחילופי הנהלה. הצמידו מפקח אחר. דרך אגב, בהתחלה מפקח בית הספר היה המפקח על המגזר הערבי, שהוא בן-דודו של המנהל וביקשנו להחליף אותו. בשנים האחרונות יש מפקחת מטעם משרד החינוך.

המפקח על המגזר הערבי לא היה מטעם משרד החינוך?

כן, אבל הוא היה קרוב משפחה.

מה זה משנה. זה אדם שאחראי על החינוך המיוחד במגזר הערבי. אתה מטיל בו ספק?

דרך אגב, זה היה על דעתו של המפקח גם. גם הוא ביקש להשתחרר.

על כל פנים, בית הספר לא תפס אחיזה בקהילה הערבית ביפו. הם לא מאמינים בו, וזו החלטה משותפת. הנה שני מכתבים, גם של המועצה האיסלמית וגם של האגודה האורתודוכסית.

האם יש ילדים זכאי חינוך מיוחד שטרם משובצים, וכמה?

ישנם כ-15 ילד שבשנה שעברה עברו ועדת השמה לכיתות חינוך מיוחד, כיתות לקויי למידה וכיתות מקדמות בבית ספר רגיל, לא לבית ספר לחינוך מיוחד, והן לא נפתחו, לצערי, בגלל חוסר תקנים של המשרד.

מה קורה עם הילדים האלה בינתיים?

הם נשארו בבית הספר והם מקבלים סיוע. זה לא בסדר, וזה עלה בצורה חמורה אצל מנהלת המחוז החדשה ויהיו כיתות לילדים האלה.

אני רוצה לחדד את הדבר הזה. מחר אני מבקר בעירייה ומבקש את התיקים. אני לא אמצא שם שוועדת השמה החליטה לשלוח אותם לבית ספר לחינוך מיוחד.

לא. לכיתות מקדמות וכיתות לקויי למידה בבית ספר רגיל.

זו המגמה שלנו לשנה הבאה, לפתוח כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל כדבר ראשון בתל-אביב בחינוך הערבי.

יושב-ראש ועד ההורים, חנאס עבדול רחמן, מה עמדתכם בסוגיה?

עמדתנו היא שמה שאומרים הכל שקר וכזב.

מה שקר?

השקר שלהם הוא שכל הזמן עושים ועדות, יושבים, מדברים, אוכלים ושותים. לא עושים כלום במשרדים שם.

האדון הנחמד הזה דקר אותי בגב. ישבתי במשרד שלו והוא אמר לי שבית ספר "ורדים" לא ייסגר, ועכשיו הוא אומר שרוצים לסגור.

איך אתה מסביר את זה שהורים לא רוצים לרשום את הילדים שלהם בבית הספר?

הם רוצים.

תמצא לי שני הורים שילדיהם זכאים לחינוך מיוחד - - -

אני אחד מהם. יש לי שתי בנות בבית ספר "ורדים". שלוש שנים אני יושב-ראש ועד ההורים שם. הילדה הקטנה היתה בבית ספר "אחווה" ורצו להעביר אותה לבית ספר "ורדים". את הבת השנייה רצו להעביר לבית ספר יהודי ולא רציתי. מילאתי טופס והטופס הזה ישב אצלם שנה עד שהילדה הועברה לבית ספר "ורדים בכוח.

מה היתה ההחלטה של ועדת ההשמה במקרה של הבת שלך?

אחרי שהעברתי אותה שלחתי להם מכתב. ועדת ההשמה קיבלה את זה.

זו ועדת ערר. יכול להיות שוועדת ההשמה החליטה שהבת שלך צריכה ללמוד לא בבית ספר לחינוך מיוחד.

זו הוכחה שזה לא מדוייק שההורים לא רוצים.

ברור לי שאלה שרשומים שם ודאי לא רוצים שבית הספר ייסגר. שאלתי אותו אם הוא יכול למצוא לי הורים שהילדים שלהם לא לומדים ב"ורדים" ורוצים ללמוד ב"ורדים".

אני אתן לך רשימה של הילדים בחינוך המיוחד שלומדים בבתי הספר המעורבים. אני מוכן להיפגש עם ההורים יחד אתך ויחד איתם ולשמוע מהם. אם הם רוצים לחזור לבית ספר "ורדים" לא נסגור את בית ספר "ורדים". אתה מוכן לזה?

כן, בהחלט.

יש כמה עשרות הורים שילדיהם לומדים בבתי ספר מעורבים. ניפגש איתם ונשמע. אם הם רוצים ללמוד בבית ספר לחינוך מיוחד שכולו ערבי בבית ספר "ורדים", אני אומר: זו זכותם. בוא נשאל אותם.

אני רק ציינתי שבכל בתי הספר יש התייחסות לנושא הערבי.

אני לא בטוח כי אני שומע דברים אחרים.

זאת הטענה שלהם. הטענה שלהם היא שחלק מההורים ביפו לא רוצים לשלוח את הילדים לבית ספר "ורדים". בוא ניפגש עם ההורים, אני אתה וחוסניה. ילד בחינוך מיוחד צריך את היחס. בוא נשמע מהם. אני סומך על שמואליק שיביא את הרשימה.

מנהל בית הספר, סעד בשארה, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שלשום, ביום שני, בשעה 11:30, בלי תיאום, בלי ידיעה מוקדמת, נכנס אלי מנהל אגף החינוך בעיריית תל-אביב אילן לייבה, בהפתעה. הוא נכנס אלי ופתח בשאלה: מי זה חבר-הכנסת שעוזר לך? אחר-כך הוסיף עוד שאלה: מי פנה אליו?

הוא לא רוצה שנגיע לכאן. אלה הנבחרים שלנו. אנחנו גאים בהם. זה מוסד לגיטימי. יש לנו בעיה כל כך גדולה, היא חשובה לנו, אנחנו רוצים להגיע לבית הנבחרים. שנתיים הוא לא הגיע לבית הספר. פתאום הוא נכנס לבית הספר, יומיים לפני הישיבה כדי להכשיל את הדיון הזה. הוא בא כדי לאסוף חומר מבית הספר, הוא נפגש עם כל מיני ילדים, הוא הסתובב בפינות בית הספר כדי להכשיל את הדיון הזה. כולנו יודעים כמה חשוב הדיון היום. מדובר על סגירת בית הספר היחיד לחינוך מיוחד ביפו. אני רואה בזה דבר מאוד חמור, מאוד קשה. הוא מנסה להכשיל את הדיון של ועדת כנסת, הוא בא לשבש את הליך הדיון כאן. זה מאוד חמור, מאוד קשה.

מה הוא אמר לי אחר-כך? יש לך ארבעה ילדים שוועדת השמה החליטה להחזיר אותם לחינוך הרגיל, ואתה ממשיך להחזיק אותם. כאילו הוא תפס משהו. הוא שכח שהמשפחות האלה, שהן רוצות כל כך בלימודים של בית הספר, ורואות שהילדים מתקדמים בלימודים, פנו לוועדת ערר. זה תהליך דמוקרטי.

בעברית יש לנו ביטוי שאומר שיש דבר שהוא כשר אבל מסריח. בעיניי זה כשר אבל זה מריח לא טוב.

כשההורים מתנגדים לשלוח את הילדים לבית ספר "ורדים" אומרים: זה בסדר, זה תהליך לגיטימי. אבל כשההורים רוצים להחזיר או להשאיר את הילדים שלהם בבית ספר "ורדים" אומרים: זה מסריח. זה לא מכובד.

בעיניך. בעיניי זה מכובד מאוד.

אבל הילדים עדיין לא התקדמו מספיק. הם עדיין זקוקים למסגרת חינוך מיוחד.

זה קורה בכל מיני מקומות. אני הייתי סגן ראש עיר בתמרה תשע שנים, ממונה על החינוך בבתי הספר, גם מחנך לשעבר ואני אומר לך שנתקלתי במקרים רבים שבהם ההורים רצו להעביר את הילדים שלהם לבית ספר לחינוך מיוחד, לא רוצים שהילד ילמד בבית-ספר רגיל. אני נאבקתי לערב.

אתה מכיר אותי. על פי השקפתי החינוכית זה לא טוב לילד. ועדת הערר מסבירה להורה שזה לא לטובת הילד, אבל הואיל וההורים מתעקשים היא נכנעת להם. אם אתה שואל אותי, אני במקום ועדת ערר, לא הייתי נכנע להם.

בחינוך המיוחד יש תכנית תל"א, תכנית לימודית אישית. אנחנו מתאימים לכל ילד תכנית לימודים אישית וכך הוא מתקדם בלימודים.

עיריית תל-אביב כתבה מכתב למנהלת המחוז שבבית ספר "ורדים" יש 20 ילד ומתוכם הורידו 4 ילדים שפנו לוועדת ערר ו-8 ילדי חוץ ועוד ועוד.

הוא נתן לנו כבר את הנתונים.

הוא מנסה להגיד לך שהם כתבו למנהלת המחוז שיש 20 ילד בבית הספר "ורדים".

יש בעצם 22 ילדים זכאים אמיתיים.

אילן אמר שיש 43 ילדים באופן פורמלי. 5 לא לומדים.

ומזה הוא הוריד 9 תלמידי חוץ ועוד תלמידים שבעצם צריכים לעבור לחינוך המיוחד בבית ספר רגיל ואז נשארים 22.

למה להוריד אותם? הם רוצים ללמוד שם.

עוד לא הגעתי למספרים.

נפגשתי עם אילן לפני חודש, ב-9 למאי. בבית ספר נתיב בתל-אביב היה יום עיון למנהלי בתי ספר לחינוך מיוחד. פניתי אליו ואמרתי לו: ידוע לי ששלחתם או עומדים לשלוח מכתב למנהלת המחוז בו אתם הולכים לציין את מספר הילדים. ביקשתי ממנו שיתן לי העתק מהמכתב כדי שאוכל להתייחס לתוכנו. זה תהליך לגיטימי, חוקי. אני רוצה להתנגד לו אפילו. זכותי להתנגד לו, אבל תנו לי לראות אותו. עד עכשיו לא ראיתי אותו. אבל מה שידוע לי הוא שכתבו במכתב שיש 22 תלמידים. לפניי מצבת התלמידים של העירייה, זאת הרשימה ממחשב העירייה, לא אני הדפסתי אותה, זאת הרשימה שלהם. הם לא יודעים לעשות חשבון?

כמה תלמידים יש?

41.

הוא פתח ואמר שרשומים 43, לא 41. הוא אמר: על הנייר יש 43, אבל במציאות צריכים ללמוד באופן אמיתי על פי הסדר הפדגוגי של מדינת ישראל 22 תלמידים.

אני אגיע גם למציאות.

אין לך הרבה זמן. אני מציע שתיגש ישר לעניין ותענה על הטענה שלהם. הטענה שלהם היא שלהורים אין אמון בבית הספר שאתה מנהל אותו, ואני מוכן להיפגש עם אותם הורים.

בבית הספר יש 41 ילדים. מתוכם 8 ילדי חוץ: 5 מרמלה, 2 מלוד ו-1 מיבנה. אלה הערים ששולחות את ילדיהם לבית ספר "ורדים". חוץ מזה, עיריית תל-אביב שולחת את ילדיה לבתי ספר מחוץ לתל-אביב.



אני רוצה לומר יותר מזה, לוד ורמלה שולחות את ילדיהם היהודים לבתי ספר בתל-אביב והם מתקבלים. עיריית תל-אביב מסתכלת על הפנים של הילד ושואלת אותו: איך קוראים לך? אם הוא אמר שקוראים לו יוסי או אבי או שמואליק, אומרים לו: כן, יש לנו מקום עבורך. אבל אם הוא אמר להם שקוראים לו אחמד עוד עבד או מוחמד אז אומרים לו: אין לנו מקום עבורך.

יש לך עדות למה שאתה אומר עכשיו או שמחר יתבעו אותך לדין משמעתי? אתה אומר פה דבר חמור מאוד.

הכל מאה אחוז.

אדוני, אתה לא תשב פה ותאמר כאלה דברים וזה יעבור ככה. יש לך עדות למה שאתה אומר?

כן.

אתה אמרת דבר חמור מאוד. אני תובע ממך שאתה תביא לי שני עדים. אם לא, אני אפנה לנציב שירות המדינה עם הפרוטוקול ואני אבקש להעמיד אותך לדין משמעתי. אתה עובד מדינה ואתה לא יכול לדבר ככה, להגיד שבמדינת ישראל מקבלים או לא מקבלים תלמידים על פי שמותיהם. אם זה נכון, יעמוד למשפט מי שעושה את זה ואני ארדוף אחרי אותו אדם. לא יהיה כדבר הזה במדינת ישראל. אבל אם זה לא נכון, אתה תעמוד למשפט. תביא לי עדים. תמשיך הלאה.

על פי חוק חינוך מיוחד, לגבי ילדי חוץ, כתוב בסעיף (ד): השר רשאי לחייב רשות מקומית או רשויות חינוך מקומיות אחרות, במשותף, לפתוח ולקיים מוסד לחינוך מיוחד לילדים חריגים הגרים בתחום שיפוטה של אותה רשות חינוך מקומית או של אותן רשויות חינוך מקומיות. כלומר, זה שבית הספר מקבל את ילדי לוד ורמלה זה דבר לגיטימי.

אדוני המנהל, אתה יכול לדבר על השמים ועל הארץ, על האבנים ועל העצים. אני מציע שתתרכז בבעיה העיקרית. הבעיה העיקרית היא, כפי שאני הבנתי אותה מנציג העירייה, שההורים בציבור הערבי ביפו, שילדיהם זכאים לבית ספר לחינוך מיוחד, לא רוצים לשלוח את ילדיהם ללמוד בבית ספר "ורדים". אתה יכול להפגיש אותי עם ההורים?

אני רוצה לשאול שאלה. מה שסיפרת עד עכשיו, הדברים ידועים. השאלה שנשאלת כרגע היא כזאת, אמרו כאן החברים בבית ספר נווה שאנן לומדים 17 ילדים בחינוך מיוחד, בבית ספר תקומה לומדים 28 ילדים ערבים, בבית ספר אנוך לומדים ילדים ערבים בחינוך מיוחד. האם מתוך אותם ילדים שלושה-ארבעה הורים של אותם ילדים שהם רוצים לשלוח את הילדים שלהם לבית ספר "ורדים" והעירייה או משרד החינוך לא רוצים להעביר אותם לבית ספר "ורדים"?

כאן היתה טענה שההורים הערבים ביפו לא רוצים לשלוח את הילדים שלהם לבית ספר "ורדים". אני טוען שזה לא מדוייק. על מנת להוכיח את הטענה שלנו, אנחנו רוצים לזמן את ההורים ב"נווה שאנן" ב"תקומה" וב"אנוך", לפגישה עם יושב-ראש ועדת החינוך, עם אנשי המשרד והעירייה וחברי הכנסת הערבים של ועדת החינוך.

אף אחד לא יחשוד בי שאני לא רוצה שבית ספר "ורדים" ימשיך, אבל על מנת להוכיח שהטענה שלכם מוצדקת וכביכול הטענה של המשרד לא מוצדקת, נביא את האנשים האלה לפגישה.

יש לי עוד רעיון. שלושתנו נשלח מכתב משותף לאותם הורים ונגיד להם: יש בית ספר לחינוך מיוחד רק לערבים, קוראים לו "ורדים", הוא בסכנת סגירה. העירייה טוענת שזה מפני שאתם לא רוצים לשלוח את ילדיכם ללמוד שם. אם יש ברצונכם להגיד לנו משהו, להיפגש אתנו, לטעון איזושהי טענה, אנחנו מוכנים להיפגש אתכם.

מצוין. רק אם אפשר לקבל העתק מהמכתב.

כולם יקבלו העתק מהמכתב. נספר להורים על הדיון, נספר להם על סכנת הסגירה, נגיד להם שהעירייה אמרה לנו שהם מעוניינים ללמוד בבית הספר שבו הם לומדים. אנחנו רוצים לוודא שהדבר הזה נכון, שזאת בחירה חופשית שלהם.

הכי חשוב בעינינו זה טובת הילדים ורצון ההורים שהכל יהיה טוב וכשר כמו שצריך. אני לא מוכנה לקבל את העובדה שפה 20 ופה 30. העיקר הוא שהילדים האלה רוצים ללמוד כאן ויש להם תמיכה מההורים.

מה שהם עוד אמרו כשלא היית הוא שהילדים שזקוקים לחינוך מיוחד ביפו הם לא רק מסוג אחד. לחלק יש בעיות מוטוריות, לחלק יש בעיות נפשיות. בחינוך היהודי יש בתי ספר שמתמחים בבעיות. הם אומרים שחלק מההורים מעדיפים שהילד ילמד בבית ספר מעורב יהודים-ערבים אבל שמתמחה בבעיה שלו מאשר ילמד בבית ספר "ורדים" שהוא רב בעייתי. יש פה סוגים שונים של בעיות.

אני מקבל את מה שהם אומרים אבל צריך לוודא כי אנחנו צריכים לפקח שהכל נעשה כדין, ביושר. נכתוב לאותם הורים. ההורים גם יראו מי חתום על המכתב. נספר להם גם על הדיון פה. תציעו ניסוח של המכתב הזה.

בעברית או בערבית?

בעברית ובערבית. הרעיון הוא שוועדת החינוך קיימה דיון בסוגיית סגירת בית הספר "ורדים". במהלך הדיון טענו נציגי משרד החינוך ועיריית תל-אביב כי אף על פי שהייתם זכאים לקבל חינוך בבית ספר לחינוך מיוחד, יכולתם ללמוד בבית ספר "ורדים" לחינוך מיוחד, אתם העדפתם לקבל את השיבוץ במקום שבנכם לומד בו. אנחנו רוצים לוודא שהדבר הזה אמנם כך נעשה, והאם בכל זאת יש לכם בקשה לעבור לבית ספר "ורדים". נא תודיעו לנו או תיפגשו אתנו. בואו ניתן להם את כל האפשרויות. ניתן להם את מספר הטלפון שלך כי אתה יוזם הדיון, הם יוכלו לענות לך. תרכז את התשובות ותגיד לי. אם אלה תשובות בכתב, זה מספיק. אם צריך פגישה – ניפגש.

אין שום בעיה, ברצון.

ב-1996 הגשנו מועמדות לקבלת פרס חינוך של משרד החינוך. אמנם לא הגענו לשלב הסופי.

אנחנו עכשיו ב-2002.

אבל אני רוצה לציין את הדברים שכתב יו"ר הוועדה לפרסי חינוך, ואני קורא רק את המודגש. "בית הספר קולט ילדים בעלי רמת משכל גבולית עד פיגור קל וכן תלמידים בעלי לקויות למידה חמורות".

אדוני, אני קורא. "ביה"ס קולט ילדים בעלי רמת משכל גבולית עד פיגור קל וכן תלמידים בעלי לקויות למידה חמורות.

בשנות קיומו הספורות צעד ביה"ס צעד גדול קדימה, וזאת על רקע של התמודדות ואילוצים הנובעים ממיקומו בשכונת מצוקה ומעצם היותו מוסד לחינוך מיוחד.

ביה"ס מאופיין בסביבה נקייה ומטופחת 8ובולטת בו היד המכוונת והמארגנת.

ניכרת בצוות המורים אווירה של יחס חם, מקבל, מטפח ואוהב את הילדים".

בקיצור, יש פה הרבה מאוד שבחים שכתב פרופסור דוד גורדון, יו"ר המזה"פ ויו"ר הוועדה לפרסי חינוך. הדברים לפנינו. תודה רבה לך, אדוני.

משפט אחרון מאוד חשוב. ב-1997 נשלח המבקר הראשי של משרד החינוך לבית ספר "ורדים" כדי לבדוק את בית הספר. כמובן הוא נשלח למטרות אחרות ותראה איזו המלצה נתן המבקר הראשי של משרד החינוך והתרבות. לא אני כתבתי, אלא המבקר הראשי.

אני אשמח לראות את ההמלצה. אנחנו נברר את כל זה עם ההורים ששלחו את ילדיהם ללמוד בבתי ספר אחרים.

"בשנת הלימודים תשנ"ח נרשמו לביה"ס 2 תלמידים חדשים בלבד, שלגביהם יש אישורי הפניית תקפים של ועדת השמה. המאגר של התלמידים הערבים ביפו שזכאים לחינוך מיוחד הוא מצומצם ביותר, ולמרות זאת קיימות כיתות לחינוך המיוחד גם בבתי"ס אחרים. כך, למשל, בבי"ס "חסן ערפה" קיימת כיתה ו' בוגרת, בעוד שביה"ס "ורדים" – שמתמחה בחינוך המיוחד וברשותו צוות מקצועי ומיומן – סובל מכיתות חסרות וממספר זעום של תלמידים חדשים.

הביקורת ממליצה לשקול את ריכוזם של כל התלמידים הזכאים לחינוך המיוחד בבי"ס "ורדים", ודבר זה אפשרי הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה הלוגיסטית (כיתות). ההמלצה ניתנת בכפוף למציאת פתרון מהיר לחידוש האישורים של ועדות השמה ל-44 תלמידים."

לפני שלושה חודשים ראיתי בעיתון "ידיעות אחרונות" פרסום של משרד החינוך מחוז המרכז.

יש לנו את זה לפנינו. קיבלנו את זה מחבר-הכנסת מוחמד כנעאן. משפט סיום שלך.

ההמלצה לקחת כיתת חינוך מיוחד מבית ספר רגיל ולהכניס אותה לתוך בית-ספר לחינוך מיוחד זו המלצה של איש ארגון.

אני לא יודע ממתי הביקורת הזאת, אבל אני רק יכול לומר שמאז יש מדיניות שונה שוועדת החינוך מברכת עליה. המדיניות היא להעביר מקסימום ילדים מהחינוך המיוחד למוסדות חינוך רגילים.

מכיוון שחבר-הכנסת כנעאן ואני נפגשים בכמה הזדמנויות, אני מבקש להזמין אתכם לביקור בחינוך הערבי ביפו.

אני מקבל את ההזמנה שלך.

משפט אחרון למנהל בית הספר.

צפורה קנדל היא לא דודה שלי , כתבה עלי בשנת 2000: מר סעד בשארה נושא בתואר שלישי, משקיע מאמצים בעבודה החינוכית, מקובל ואהוד על ידי הורים בבית ספרו.

מר בשארה, אין צורך לקרוא, אתה יכול לתת לי כל מסמך שתרצה.

אנחנו נסכם את הישיבה. א. רשמנו לפנינו את הודעת עיריית תל-אביב ומשרד החינוך שבית הספר מיועד לסגירה מהסיבה העיקרית, שהורים שזכאים לבית ספר לחינוך מיוחד מעדיפים שיבוץ בבתי ספר אחרים.

ב. יושב-ראש הוועדה עם חבר הכנסת המציע וחברת הכנסת חוסניה ג'בארה יכתבו הודעה להורים על קיום הדיון ועל האפשרות לעבור לבית ספר לחינוך מיוחד "ורדים". במידת הצורך אנחנו גם ניפגש איתם.

הסיכום מקובל עליך?

כן.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.