פרוטוקולים/ועדת חינוך/5250



3
ועדת החינוך והתרבות
04.06.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5250
ירושלים, ו' בתמוז, תשס"ב
16 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 472
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי כד' בסיוון התשס"ב (4 ביוני 2002), שעה 14:30

קבלת פנים לזוכי תחרות בינלאומית ברובוטיקה

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר

יפה ויגוצקי מנהלת מינהל חינוך מדעי וטכנולוגי, משרד החינוך רם כהן
צבי פלג מנכ"ל רשת אורט
מוטי מאיר
רבקה ביאליסטוק
יעקב שיינבוים
יהושע שפיז
נחום חופרי
אשר ימין
שמחה צידון
תלמידים זוכי תחרות בין-לאומית ברובוטיקה

יהודית גידלי

יפה קרינצה







קבלת פנים לזוכי תחרות בינלאומית ברובוטיקה

שלום לכולכם, תלמידי, מורים, מנהלים, גברת יפה ויגוצקי. בקשתי לכבד אתכם בשם הכנסת על ההישגים המדהימים שלכם בתחום החינוך המדעי והטכנולוגי. חשבתי שמן הראוי שתשברו את שגרת יומכם ותגיעו לכאן עם המחנכים והמורים כדי להוקיר לכם הערכה.

צהרים טובים ליו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ זבולון אורלב, למנכ"ל רשת אורט, למנהלי מוסדות החינוך, למנהלים, למנחים ובעיקר תלמידים. לפני שנציג את הפרוייקטים, מוסדות החינוך והתלמידים שהביאו אותנו להישגים מדהימים, גם ברמה הארצית וגם ברמה הבינלאומית, אני רוצה לומר כמה מילים על החינוך המדעי טכנולוגי של מדינת ישראל.

לחינוך המדעי טכנולוגי יש היסטוריה ארוכה שהתחילה את צעדיה הראשונים בסוף שנות ה- 50, אז באה לתת מענה חברתי לילדים שבתי הספר העיוניים לא רצו לקלוט. היום ברור לכולנו מעל לכל ספק, לאנשי החינוך, התעשייה, אילי ההון בארץ, לאנשי הצבא, לפוליטיקאים, למובילים בתחום החברתי, שעתידה של מדינת ישראל תלוי בבוגרי מערכת החינוך שמתמחים בתחומים המדעיים טכנולוגיים. אין לנו כלכלה חקלאית, או תעשייתית כבדה, יש לנו כלכלה שמבוססת על תחומים טכנולוגים מתקדמים, וכדי שהיא תוכל לצעוד קדימה, ולהוביל אותנו כראשונים בין ראשונים בעולם, אנחנו זקוקים לבוגרי מערכת החינוך הטכנולוגי, שתאפשרו לנו את זכות הקיום הכלכלי של המדינה.

אני מסתובבת הרבה במערכת ורואה מה שעושים אנשי החינוך ואני גאה בהם, אבל אני יותר גאה בכם, שחלקכם כבר בוגרי מערכת החינוך, אתם מביאים גאווה אדירה לאלה שמשקיעים יומיום בחינוך, ולכל מדינת ישראל. ביוזמות ובמוטיבציה שלכם להציג את מיצוי הפוטנציאל האדיר שיש בכל אחד מכם, אתם מגלים את היכולת שיש למדינה ולאומה כולה.

יושבים פה תלמידים שקבלו את המקומות הראשונים בתחרויות הארציות. תחרות ארצית אחת ברובוטיקה היתה באוניברסיטת באר-שבע, ולאחר מכן הצוותים שזכו במקומות הראשון עד השלישי יצאו לארה"ב, ושוב הביאו את המדליות הנשגבות. יושבים פה תלמידים שעברו את התחרות הארצית בפרוייקטי גמר באלקטרוניקה, הן ברמת בית הספר התיכון, הן ברמה של טכנאים, והן ברמה של הנדסאים.

לפני שאאפשר לכל אחד מהנציגים להציג את עצמו ואת הפרוייקט שלו, אני רוצה לומר שגם אלה שלא הגיעו לכאן, מבחינתי קבלו את הפרס, כי העבודות שלהם היו גם מדהימות עם הישגים מדהימים.

הוכחתם שלימודים עיוניים והתנסות, ושילוב של שתי דיסציפלינות, שבעבר היו רחוקות אחת מהשניה, המדעים מצד אחד והטכנולוגיה מצד שני, הן בעצם אותן דיסציפלינות שבזכותן אנחנו מצליחים להגיע לתחכום ולהתפתחות הגדולה של העולם הטכנולוגי בו אנו חיים.

אני מודה לכם בשם הנהלת המשרד ובשמי, ואני מאוד מקווה שגם התלמידים שיבואו במחזורים הבאים יביאו גאווה כל כך גדולה למערכת החינוך ולמדינת ישראל.

אנחנו נתחיל עם נושא הרובוטיקה, שהתחיל לפני מספר מועט של שנים במערכת החינוך. מי שהרים את הכפפה הן מגמות החינוך הטכנולוגי. השנה עשינו תחרות ארצית גדולה באוניברסיטת באר-שבע. למקום הראשון הגיע בית-ספר משגב בצפון, למקום השני בית-ספר אורט רונסון באשקלון, ולמקום השלישי תיכון אוסטרובסקי ברעננה.

את מדלית הזהב הביא לנו אורט אשקלון רונסון.

אני מעדיף שנהיה אלופי העולם במונדיאל הזה, האמיתי.

אנחנו השתתפנו בשתי התחרויות, הארצית והעולמית. עבדנו על הרובוט חצי שנה, שלושה חודשים על התכנון ושלושה חודשים על הבניה עצמה.

מטרת התחרות היא רובוט שימצא נר דולק באחת מפינות מבוך.

איך הוא מוצא את הנר, על ידי חיישן של אור, מרחק -

הוא מודד מרחק מהקיר, וכך הוא מנווט. הנר פולט קרניים אולטרא סגולות שהרובוט קולט, ולפיהן מזהה את הנר. התנאי בתחרות הוא שהקיר יותר גבוה מהרובוט ומהנר.

הוא הולך במבוך עד שהוא מוצא את הנר.

המטרה היא לעשות זאת בזמן הקצר ביותר, בלי להיתקל בקירות.

מי היו המתחרים הקשים שלכם?

אוסטרובסקי. הניקוד הכללי שלנו היה 9 נקודות, ושלהם 14. כמה שפחות זה יותר טוב.

מה היתה החכמה פה, בחיישן -

לדעתי, השילוב בין התוכנה לחומרה. התוכנות של בתי הספר השונים הן שונות.

אם היתה היום תחרות חדשה עם אותם נתונים, היית בונה אותו דבר, או שלמדת לקח?

בשנה הבאה אנחנו מתכוונים להשתתף, ונבנה רובוט חדש. הוא יהיה קטן יותר, קל יותר.

איזו עוד מדינה היתה מתחרה רצינית?

ארה"ב היו חזקים.

מטעם מי התחרות הזאת?

טריניטי קולג', קונטיקט. קבלנו מלגה אותה נחלק בינינו.

תלמידי אוסטרובסקי, הייתם פעם גם אלופי הארץ בכדורסל.

אנחנו תלמידי י"ב. התחלקנו לשתי קבוצות, אחת בנתה את הרובוט "שרגא", והשניה את הרובוט "איזולירבוט". שרגא הגיע למקום שני בארה"ב, ואיזולירבוט למקום הרביעי, בארץ אף אחד מהם לא זכה בפרס.

האם אלה תנאים שונים בארץ ובחו"ל?

אלו אותם תנאים, אבל הסקנו מסקנות, ובנינו אחד חדש.

אתה מסכים שהרובוט של תיכון רונסון יותר טוב?

הם זכו.

אם הייתם הולכים היום לתחרות, הייתם משנים?

היתה בעיה של הרובוט שלא זיהה שעלה על שיפוע, ונתקע בקיר, היינו מחפשים דרך לפתור את זה.

אצלנו הרובוט יותר יציב, ונסע יותר לאט לכן לא נתקע בקירות.

"איזולירבוט" הגיע למקום הרביעי בגלל בעיה בתוכנה, שבפעם הראשונה לא הצליח לכבות את הנר.

המדחף הוא כדי לכבות את הנר, או כדי לנסוע?

לכבות את הנר.

יש מגבלות משקל לרובוטים? מה אפשר לעשות עם זה הלאה בחיים?

אין הגבלת משקל. הרובוט אמור לשמש כמכבה אש בבית.

מותר לבית-ספר לשלוח שני צוותים? כן? למקום השלישי הגיעה ארה"ב, אני מבין.

בקטגוריה של המכללות, מי זכה במקום הראשון? אורט גבעת רם.

אני הייתי המתכנן של הפרוייקט, במסגרת פרוייקט גמר של הנדסאים, כיתה י"ד. אנחנו בנינו בעצמנו כל מה שמורכב על הרובוט הזה, כולל כרטיסי בקרה.

זה שוב לאותו מבוך עם הנר? מבין שניכם מי יותר טוב?

לא התחרינו נגדם באופן ישיר. אצלנו הרמה גבוהה יותר, כי הרכבנו הכל לבד. הרובוט עובד על בטריות. המבנה של הרובוט והתוכנה היו מאוד טובים, השיפור היחיד שהיינו עושים זה להקטין אותו קצת.

מישהו קנה מכם את הפטנט, התעניינו? לכאורה, יש לזה יישום של כיבוי אש.

היתה חברת אבטחה שמתעסקת עם רובוטים שבאה לראות.

מי שמכתיב את הנושא אלה מארגני התחרות העולמית? מה רוחב המבוך?

46 ס"מ.

בתחרות עצמה יש כל מיני בונוסים, שמורידים נקודות. אחד הבונוסים הוא רהיטים באמצע החדר. אם הרובוט הוא קטן חומק בקלות רבה יותר מהרהיטים.

התלמידים שנמצאים כאן באים ממגוון גדול של מגמות והתמחויות. נושא הרובוטיקה התחיל ממגמת מכונות. אין כמעט היום במערכת בית ספר עיוני טהור, לכולם יש מגמות מדעיות טכנולוגיות, כי הנוער מבין שהעתיד מנווט לכיוון זה.

היישום של המדע ניתן רק עם שילוב הטכנולוגיה במקצוע המדעי הטהור, ואת זה הילדים היום מבינים.

הפרוייקט הזה משלב הכל בתוכו, יש בו גם מכונות, גם אלקטרוניקה וגם מכניקה. כל אחד יכול למצוא את מקומו.

נכון, ואני שמחה שהפרוייקט לא סגור למגמה ספציפית, ומאפשר לילדים ממגוון גדול של מגמות להגיע לתוצר כזה, שהוא יישום החומר התיאורטי שנלמד בבית הספר.

היכולת להגיע להישגים נובעת משיתוף פעולה בין כל המפמ"רים. זה דבר מבורך.

בנושא בתי הספר העל-יסודיים יש היום תפנית אדירה. פעם מערכת החינוך חשבה שמטרתה היא הקניית ידע בסיסי במקצועות מסוימים, הקניית ערכים, והתמקצעות הוא שלב שבא אחרי התיכון. היום ברור לנו שאנחנו חייבים להקדים את זה ולאפשר לילדים כבר בחינוך העל-יסודי לטעום ולהתנסות ולכוון עצמם להתמחויות העתידיות שלהם.

מה שיפה הוא שאין תוחמים לנושא ספציפי שסוגר את התלמיד למהלך הרבה שנים. אנשים משנים קריירות, ואנחנו נותנים לילדים בסיסים רחבים שבאמצעותם הם מסוגלים לעשות בחירות יותר נכונות וגדולות, וליצור מגוון של תפוקות.

מה שיפה בתפוקה של הרובוט זה לא התוצר הסופי, אלא התהליך.

מאפשר לנו להביא את הילדים לעבודת צוות אמיתית, דבר שקשה להשיג אותו בדרך כלל.

אנחנו עוברים לתחרות הארצית באלקטרוניקה.

בית ספר שפירא, נתניה, בבקשה.

זה פרוייקט סיום כיתה י"ב, שעשיתי עם עוד שני חברים. זו כספת. הצגנו את הפרוייקט במכון וייצמן, שם זכה בציון לשבח. הצגנו אותו גם באוניברסיטת תל-אביב, שם זכה במקום הראשון.

זוהי כספת, בה יש מכונית, והיא אמורה לפתוח אותה. העיקרון הוא שמעבירים מגנט, ואז שנאי הזמן מאתר אותו -

הרעיון של הכספת הוא ליצור מנגנון פריצה לכספת על ידי רעיון פיזיקלי או אלקטרוני. אנחנו שילבנו את האלקטרוניקה עם הפיזיקה, בנינו מעגלים שונים, ומוט שזוהר בחושך. המוט נופל מהר, מגנט נופל לאט יותר. הפורץ של הכספת צריך להבין את הרעיון הזה ואז הרכב שמסתובב בפנים משנה את מסלולו ויוצא החוצה.

בתחרות במכון וייצמן הצגנו את הרעיון הפיזיקלי, זכינו במקום שביעי וקבלנו ציון לשבח. באוניברסיטה הצגנו את האלקטרוניקה שבכספת, וקבלנו מקום ראשון. זה גם התפרסם במקומון.

כמה זמן לקח לכם לבנות את הכספת?

כארבעה חודשים.

מחוץ לשעות הלימודים?

גם בשעות הלימודים, וגם אחריהן, בהדרכה צמודה של המורה לפיזיקה. על רוב הרעיונות אנחנו חשבנו, והוא עזר בביצוע.

עכשיו מקום ראשון בקטגוריה של טכנאים, מכללת אורט אשקלון.

בניתי מעגל, שהוא מד התנגדות המורכב בתוך המחשב ועוזר לטכנאים ולהנדסאים למדוד את הרכיבים עצמם באמצעות החשב.

של מי הרעיון? זאת המצאה חדשה או פיתוח של דבר קיים?

הרעיון הוא של בית הספר ושלי, זה פיתוח של דבר קיים. מה שמיוחד בו הוא שרואים את התצוגה על המחשב, ואדם יכול לשבת במעבדה ולמדוד רכיבים אלקטרוניים.

בקשו מכם כבר את הפטנט? לא.

עכשיו לקטגוריה של הנדסאים שביצעו פרוייקטים עבור צה"ל. מכללת אורט הרמלין, נתניה.

עשיתי דחיסה של קבצי דיבור. אני מקליט את עצמי למחשב, מפעיל לוגריתם שדוחס את המידע פי 4, ומשחזר את האות. שומעים את הדיבור.

למה זה יכול לשמש? לכאורה, אין היום בעיה של מקום היום.

יש, אחרת לא ממציאים את ה- MP 3. ה- MP3 דוחס בכמה צורות, אני עושה את זה בשיטה קצת שונה אבל, פחות או יותר, לפי אותו עיקרון.

אתה משרת בצה"ל במקצוע שלך?

עוד מעט.

בהצלחה.

אורט גבעת רם, אלון, בבקשה.

המערכת שהצגתי בתחרות היתה אחרת. זו היתה מערכת שבעזרת העכבר מנועים הזיזו את הג'ויסטיק, על כסא הגלגלים לאדם שיכול להפעיל רק בעזרת הסנטר. זו היתה מערכת אלקטרונית שבעזרתה הוא הסיע את עגלת הנכים.

אחרי התחרות בניתי מערכת חדשה, הרבה יותר יעילה. התחברתי לתוך הג'ויסטיק של העגלה. כעת המערכת היא אלקטרונית לחלוטין, וזה מונע הרבה בעיות. עכשיו כשהוא מזיז את העכבר, העגלה נוסעת בהתאם, ויש לחצן לעצירת חירום.

מה שמניע זו הגולה של הג'ויסטיק.

קודם היה צריך להחזיק כל הזמן את הג'ויסטיק, וזה היה קשה. עכשיו יש לו נהג אוטומטי, מזיז את הגולה והעגלה נוסעת וממשיכה לנסוע עד שהוא נותן לחיצה וזה עוצר, או שהוא מחזיר את הגולה אחורה. המערכת הזו לא היתה בתחרות, היא חדשה, ואני עובד עכשיו על מערכת נוספת, יותר מתוחכמת ומצומצמת.

במערכת הקודמת היתה אפשרות להזיז את העגלה עם פלאפון. אפשר היה לצלצל אליו לפלאפון ולהסיע אותו, בעזרת חצי הפלאפון.

אני מקווה להגיע עם המערכת החדשה למוצר סופי תוך שבועיים, ואז להתחיל לשווק אותו.

שלומי, זה עוזר לך?

כן.

זה באמת מאוד מרשים. למדינת ישראל אין אוצרות טבע, והיתרון היחסי והבלעדי שלנו בעולם זה האוצר האנושי. היכולת שלנו, כעם וכאזרחי מדינת ישראל, לפתח יכולות איכותיות שיהיו היתרון היחסי שיביא אותנו לרווחה חברתית, ביסוס כלכלי וחוסן בטחוני. זה גם אחד מיתרונות האדם על הבהמה, הצטיינות. במקורות שלנו מופיע שכשם שפרצופיהן אינם שווים, כך דעותיהם אינן שוות. היכולות שלנו אינן שוות, ותפקידה של מערכת החינוך זה לעודד את היכולות. עם כל הקשיים של מערכת החינוך, יש כמה נקודות אור שמעודדות ונותנות תקווה.

אני קבלתי את כל הקרדיט, אבל גם אלכס טבקווה נטל חלק לא קטן בפרוייקט.

אני מאורט גבעת רם. בנינו מערכת הנשלטת על ידי מחשב, ועוקבת בשני צירים במרחב אחרי תנועת השמש, או כל מקור אור אחר ומעבירה את האנרגיה שהיא מייצרת לצרכן.

אני מבין שזה לא חידוש. החידוש הוא ברדיפה אחרי השמש?

כן, זה מוצא אותה במרחב ומתחיל לעקוב אחריה בשני צירים. זה מספק ואט אחד, אבל זה מראה עיקרון.

זה יקר להרכבה?

זה לא זול, אבל אתה יכול גם להרוויח מהאנרגיה שמייצר.

מקום שלישי, אורט ע"ש חרמצקי.

אין חידוש, מחשב נייד ששולט ברמזורים, כמו בכל צומת מרומזרת.

הפקודות עוברות דרך חוט המדפסת? אז מה החידוש? רק היכולת הטכנית.

כאמור, אני רוצה לברך אתכם, אני מניח שאתם מושא חיקוי. קבעתם רף גבוה, ושתהיה לכם הצלחה. כל הכבוד לכם, למחנכים, המורים והמנהלים שלכם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:55.