פרוטוקולים/ועדת חינוך/5126



3
ועדת החינוך והתרבות
20.05.02

פרוטוקולים/ועדת חינוך/5126
ירושלים, י"ט בסיון, תשס"ב
30 במאי, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מספר 459
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום ב, ט' סיון התשס"ב, 20.5.02, בשעה 14:00

הכוונה לפטר 1,500 מורים - הלס"י ח"כ זבולון אורלב, דוד מגן

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
שמואל הלפרט
חוסניה ג'בארה
זאב בוים
גינדי ריגר
ענת מאור

לימור לבנת - שרת החינוך
רונית תירוש - מנכ"לית משרד החינוך
אדי הרשקוביץ - סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
יצחק כהן - סמנכ"ל בכיר ומנהל המינהל הפדגוגי, משרד החינוך
מנחם כהן - סמנכ"ל ומנהל המינהל לכח אדם בהוראה, תיאום ובקרה, משרד החינוך
אורי שוסטרמן - רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר
דוד עמר - ראש עיריית נשר, יושב ראש מרכז שלטון מקומי
שמואל אבואב - יו"ר ועדת החינוך, מרכז שלטון מקומי וראש מועצת קרית טבעון
אבי קמינסקי - מזכיר איגוד מנהלי מחלקות חינוך, מרכז שלטון מקומי
יוסף וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים
עפרה דונסקי - משנה למזכ"ל הסתדרות המורים
גד דיעי - הסתדרות המורים
דקלה צדוק - הסתדרות המורים
מוטי סמט - סגן מזכ"ל הסתדרות המורים ויו"ר סעיף ירושלים
רן ארז - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
אבי פסקל - יו"ר מחלקת רווחה, ארגון המורים העל-יסודיים
נורית ולנסי - ארגון המורים העל-יסודיים
צחי לנגר - התאחדות הסטודנטים
יאיר קארו - מכללת אורנים
פיני דביר - סמנכ"ל כספים מכללת אורנים
רני רולידר
טובה לזרוב
אלעד טנא
יפה שושן
אילה בר
דגנית דקל

יהודית גידלי

מילת - הקלטות ותמלול
הכוונה לפטר 1,500 מורים

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני רוצה להודות גם לשרת החינוך וגם ליתר החברים, שבהתרעה ממש קצרה אנחנו כאן מתאספים, ובשעה מאד לא שגרתית. הייתי אומר שיום שני בשעה 14:00 זו שעה שהיא כמעט קודש לישיבות סיעות - כל הסיעות מקיימות בשעה זו ישיבות, כולל סיעתי, גם סיעת הליכוד, כל הסיעות, וכל חברי הכנסת שהגיעו לכאן שמים את נפשם בכפם כשהם מוותרים על ישיבת סיעה. אבל בלוח הזמנים המשותף, גם של שרת החינוך וגם של הוועדה, לא יכולנו למצוא מועד מוקדם יותר, וחשבנו שהעניין דחוף.

בשבוע שעבר מספר חברי כנסת, ואני בכללם, היגשנו בקשה להכיר בהצעות דחופות לסדר היום בעניין פיטורי 1,500 מורים, והקיצוצים והצמצומים במשרד החינוך. נשיאות הכנסת הכירה, וביום רביעי, אלה שהעניין מאד חשוב להם, מבין כל אלה שאישרו להם, נשארו עד שעות אחר הצהרים המאוחרות, ושרת החינוך בראשם, והעלינו את הנושא לסדר היום במליאה, ושרת החינוך השיבה.

המליאה, על פי הצעת השרה, החליטה להעביר את הדיון לוועדת החינוך והתרבות, ואנחנו מקיימים את הדיון הזה במסגרת אותה הצעה, כשנצטרך לחזור למליאה ולהציג שם כמובן את מסקנותינו.

אני מצטער שב3- השנים האחרונות שאני נמצא כאן בוועדה, אנחנו מקיימים ריטואל קבוע של דיוני קיצוצים, ואני שואל את עצמי מתי נזכה ליום שנתחיל בריטואל של דיוני תוספות, כשכל הוויכוחים הם להיכן מוסיפים.

לצערנו יש כאן כרגע חיבור של שני תאריכים בעייתיים - אחד זה תאריך של ה31.5-, שהוא המועד האחרון להודיע לעובדי הוראה על פיטוריהם או סיום עבודתם במערכת החינוך, והדבר השני זאת התכנית הכלכלית החדשה, המעודכנת, תכנית הקיצוצים של הממשלה, שגם בה, על הנייר, החליטו לקצץ כ200- מיליון שקלים נוספים ממערכת החינוך, בנוסף ל470- מיליון שכבר שמענו עליהם קודם לכן, ולא על כולם קיבלנו דיווחים.

לכן אנחנו נמצאים כרגע בתקופה מאד קשה, שמערכת החינוך עומדת בפני קיצוץ נוסף, ואני חושב שאין צורך להכביר מילים שוב ושוב ושוב - לצערי כל פעם שמדברים תשתיות - וגם על זה אנחנו מדברים תמיד במליאה - אז מה שקשור בכבישים, זה ברור שזה תשתיות. גשרים ורכבות זה ברור שזה תשתיות ובהם לא מקצצים, ושם יש תוספות. מה שקשור בתשתיות תקשורת, זה ברור שבזה רק מוסיפים. מה שקשור בתשתיות אנושיות, שזה באמת המחצב היחידי שיש לנו, שזה הנכס האנושי שלנו, האוצר האנושי - לצערנו לא רק שחותכים, ממש חותכים בבשר החי.

אנחנו מתכנסים היום לקבל קודם כל דיווח משרת החינוך באשר להחלטות הממשלתיות - מה הן ההחלטות הממשלתיות, מה המשמעות שלהם, ואני חושב שלא "נגלה את אמריקה" ולא תהיה הפתעה גדולה אם נרצה, בנוסף לכל ההתחברויות שהיו עד עכשיו ולכל הקואליציות שקמו להגן על החינוך - ואני מתנצל שלא יכולתי להגיע אמש כי הייתי בשליחות חינוכית בעמק יזרעאל, להעמיק שם תארים, אז לא יכולתי להגיע לפני השעה 9:30 - ואני חושב שוועדת החינוך כולה תטיל את כל כובד משקלה האפשרי, ואני כבר אומר פה, מבחינת התחיבות אישית, שאם הקיצוץ לא יהיה בהבנה עם שרת החינוך, ושרת החינוך לא תשתתף בהצבעה ולא תתמוך בתקציב, אני באופן אוטומטי, ולא חשוב לי מה תחליט סיעתי, אני באופן אוטומטי אצטרף גם כן - אמרתי לה שהיא יכולה להודיע לשר האוצר שמבחינה זו הקול שלה הוא קול כפול, הוא גם הקול שלי.

לצערנו הגדול, האסימון עדיין לא נפל - אני אומר את זה לגבי כל ממשלות ישראל - ביחס שלהם לחינוך. לפחות ממשלות ישראל בקדנציה הנוכחית. נדמה לי שמר שמואל אבואב כבר עשה חשבון שבשנתיים האחרונות זה כבר קיצוץ מצטבר של 2 מיליארד שקלים, שזה באמת משהו בלתי מתקבל על הדעת ובלתי נסבל.

אני אגיד עוד משפט אחד שגם אמרתי במליאה - הואיל ותקציב החינוך הוא כידוע מורכב 70% משעות הוראה ומשכורות מורים - זה שני צדדים של אותו מטבע - זה די ברור שאם מטילים על מערכת החינוך קיצוץ בסדר גודל כזה, זה כמעט בלתי אפשרי, זה צביעות מצד האוצר לומר: אני לא החלטתי לקצץ שעות הוראה. אי אפשר להגיד אני עושה כזה קיצוץ ומצד שני להגיד, למה משרד החינוך מקצץ בשעות - זה לא אומר שאנחנו מסכימים לקיצוץ בשעות, אבל כשהאוצר משמיע את זה, יש פה הרבה מן הצביעות.

יש לי עוד סיבה להצביע נגד התקציב - יש לי הסכם ישן עם שרי האוצר שאם הם לא מגיעים לדיונים, אני פטור מלהצביע בעדם במליאה. הצעה לסדר של מר שמואל הלפרט, בבקשה.

יושב ראש הוועדה אמר שמדובר בפיטורין של 1,500 מורים. עד כמה שידוע לי זה לא כולל מורים ברשת "עמל", רשת "אורט", כל הבעלויות. רציתי לשאול את השרה מה המספר המדויק של המורים

אני עוד לא התחלתי לדבר, אתה כבר שואל אותי שאלות? תן לי להציג את הדברים.

תודה. רשות הדיבור לשרת החינוך לימור לבנת, בבקשה.

ברשותך - הצגתי את הדברים גם אתמול בפגישה שהתקיימה לבקשתי עם ראשי ארגוני המורים, ההורים, השלטון המקומי על התפקידים השונים, מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי, ועדת החינוך של השלטון המקומי, היה שם גם יושב ראש מרכז השלטון המקומי, מר דוד עמר, שני ראשי ארגוני המורים ואנשיהם, ארגון ההורים הארצי, כפי שאמרתי, הסטודנטים להוראה בראשותו של מר צחי לנגר, אנשי התאחדות מנהלי בתי הספר העל-יסודיים - נדמה לי שלא שכחתי אף אחד.

ישבנו אתמול, אני גם עדכנתי שאתה הוזמנת אתמול למפגש הזה על ידי ושכנראה לא תוכל להגיע. הצגתי את הדברים ואני רוצה להציג אותם פה, כי מאז יש גם התפתחויות - אנחנו גם עובדים כל הזמן, יום ולילה, כדי לנסות ולצמצם את הנזקים.

קודם כל אנחנו מדברים על קיצוץ מאד עמוק בתקציב החינוך, שהחל כפי שנאמר פה קודם לא השנה, אבל השנה, על הקיצוצים הקודמים שהיו, ובהיקפים מאד גדולים בתקציב 2002, זה כבר כמעט מביא אותנו לקצה גבול היכולת, או לקצה גבול הקיבולת של עוד קיצוצים, מבלי שאנחנו נפגע ממש בבשר החי.

אני אומר רק במשפט אחד - אני מסכימה עם כל מילה שאמרת בנוגע לחינוך כתשתית אנושית, כלכלית, חברתית, קריטית להמשך קיומה ועתידה של מדינת ישראל. על זה אין לנו מחלוקת. הבעיה היא שכולם כל כך מסכימים, רק כשזה מגיע בסופו של דבר לממשלות, אז הממשלות פחות מסכימות, והממשלות מקצצות, כי יש הרבה כסף בחינוך. מה אפשר לעשות שזה באמת התקציב הכי גדול לאחר תקציב הביטחון. ואנחנו נאלצים להתמודד שוב ושוב עם אותם דברים.

אני רוצה את תשומת לבכם כי הדברים קצת מורכבים - גם אנחנו עצמנו במשרד החינוך, עדיין תוך כדי לימוד הנושאים כל הזמן והבנתם, דווקא משום מורכבותם הבלתי מתקבלת על הדעת.

אנחנו דנים כרגע, ובשבוע שעבר, ערב חג השבועות, אנחנו ישבנו במשרד ואני ביקשתי להבין מהדרג המקצועי במשרד, ביקשתי להבין איפה בדיוק אנחנו עומדים עם הקיצוצים, יש 1,500 מורים או אין 1,500 מורים - ניסיתי להבין מה כאן מדובר, ואכן יש שורה ארוכה של דברים שהתבררו במהלך הימים מאז ערב שבועות ועד ממש ללפני דקות אחדות.

אני אנסה להסביר - הקיצוץ שהוחלט עליו בממשלה ובכנסת - אני מדברת על הקיצוץ שאינו כולל את הקיצוץ האחרון מלפני חודש, שעליו מצביעים הלילה - אני מדברת על הקיצוצים הקודמים, שביחד גם כן מגיעים לכ350-400- מיליון שקל.

אני יודע על 470 מיליון.

לא. זה יחד עם ה127- מיליון, פלוס הוצאות פנימיות - אני מדברת כעת על הקיצוץ בתקציב.

והפיתוח.

כולל הפיתוח - אני לא מדברת על תקציב פיתוח בכלל כרגע. אתם צודקים, תודה. לא על תקציב פיתוח בכלל ולא על חידוש מבנים. אני מדברת אך ורק על התקציב השוטף. אם תרצו, אני מוכנה לתת כאן אחר כך את כל הנתון של כל הקיצוצים לגבי 2002, אבל אני מעדיפה שניה אחת להתרכז בנושא של שעות הוראה ומורים.

ובכן מתברר כך - מעבר לקיצוצים האלה יש עוד קיצוצים שהממשלה לא החליטה עליהם, ושהכנסת לא החליטה עליהם, ושאף אחד לא החליט עליהם, חוץ מאשר - איך אני אגדיר את זה? כנראה כמה אנשים באוצר - ואני רוצה להגיד על מה מדובר. מדובר פה על שעות גידול טבעי שמשרד החינוך מקבל בכל שנה - אני מדברת על 9,000 שעות בחינוך היסודי, יש עוד 4,000 שעות בחינוך המיוחד, יש עוד 3,500 שעות בחינוך המוכר, יש עוד 12,000 בערך בעל יסודי. במוכר בעל יסודי מקבלים פר תלמיד.
9,000 שעות בגין החינוך בבתי הספר היסודיים, פלוס 3,000 שעות של שעות מילוי מקום, פלוס 4,000 שעות - אני לא אלאה אתכם בכל הפרטים כרגע - של גידול טבעי בחינוך המיוחד - ניסינו לקבל תשובה ממשרד האוצר במהלך השבועות האחרונים, האם נקבל את זה או לא נקבל. קיבלנו תשובה: לא יודעים עוד.

בגין זה בלבד אנחנו עומדים בפני פיטורין של משהו בסביבות 400 מורים - רק על שעות הגידול הטבעי, כי הרי צריך לתת מאיזה שהוא מקום את הגידול הטבעי ואז צריך לצמצם במקום אחר.

זה ה9,000- שעות.

זה 9,000 פלוס 4,000 פלוס 3,000 שעות מילוי מקום. אבל אני התקשרתי בערב חג השבועות למנכ"ל משרד ראש הממשלה, בעקבות פנייתי אליו התקיימה אתמול בבוקר ב11:00- פגישה בלשכתו, שלנו יחד איתו, יחד עם אנשי משרד האוצר - אני מדברת על ראש אגף תקציבים אורי יוגב ואחרים - ובפגישה הזאת אני העליתי את הנושא והם ענו לנו שהם רוצים להתייעץ. הם חזרו לאחר מכן למר אדי הרשקוביץ, גם אלי ולגברת רונית תירוש, ואמרו שאכן יש בכוונתם לתת את שעות הגידול הטבעי.

הרי מה החכמה? אתם לא נותנים תשובה עכשיו, בינתיים אנחנו מפטרים מורים, בעוד חודש יתנו תשובה ואז נחזיר אותם? איפה ההיגיון? אז תודיעו עכשיו - זה גידול טבעי, זה מגיע למשרד, לא אנחנו קובעים כמה ילדים ייוולדו וכמה ילדים יהיו במערכת, כל שנה זה ניתן, למה סתם להוציא את הנשמה? לגרום עגמת נפש למורים שמקבלים מכתב פתרון? הרי אין בזה כל הגיון.

ואכן הם הודיעו שזה בסדר, אבל גם הודיעו שיש להם איזה מחלוקת על מספר השעות, עם מר אדי הרשקוביץ. קבעו לשבת הבוקר ולא ישבו. קבעו לשבת בצהרים ואמרו שהם נקראו לשר בדחיפות, ומאז הם לא עונים לטלפונים, לא של מר אדי הרשקוביץ ולא של גברת רונית תירוש, וכמו שכולם רואים, גם לא באו לכאן לוועדה היום.

אני בכוונה מפרקת את זה חלקים-חלקים, אין לי דרך אחרת, אדוני יושב ראש הוועדה.

גברת יהודית גידלי, תודיעי עכשיו ללשכת שר האוצר - אם לא יגיע עובד אגף התקציבים המוסמך לישיבת הוועדה, אני אצביע נגד התקציב היום, כמו שאני תמיד עושה - שיקבלו כזאת הודעה.

אדוני היושב ראש, ברשותך אני אתקדם חלק-חלק, כי זו הדרך היחידה להשתלט על כל המסה הזאת ולהבין מה קורה כאן, וגם לנסות לפתור את הבעיות. אני מעריכה שהעניין הזה ייפתר, אבל כדאי לזרז את המזורזים - אז טוב שהודעת מה שהודעת. אני מאד מקווה שעד שעת ההצבעה הערב על התקציב בקריאה ראשונה, היינו בסביבות 9 בערב, גם אתה וגם אני לא נמצא את עצמנו במצב שבו אנחנו לא יכולים להצביע בעד התקציב.

אני מתקדמת עוד צעד - מעבר לכך יש שעות - מדובר על 4,800 שעות בקו עימות ו7,300- שעות ביהודה, שומרון וחבל עזה. השעות לקו העימות - לא רק שעות, אלא גם עוד הקלות נוספות ותוכניות נוספות, כמו תכנית קרב, כמו תגבור פסיכולוגים וכן הלאה, ניתנו ליישובי קו העימות לפני 3 שנים, או שנתיים ומשהו, בהחלטת ממשלה, ל3- שנים. 3 השנים האלה מגיעות לקיצן עכשיו, בתום שנת הלימודים תשס"ב. בהעדר החלטה אחרת, אין המשכיות.

לפני 3 שנים הוסיפו תקציב?

כן, מדובר בתוספת, ב-MACHING של משרד האוצר ומשרד החינוך. משרד החינוך מוכן לזה, כמו שהוא היה מוכן קודם לכן. משרד האוצר, לעומת זה, לא הודיע על המשך - הממשלה לא החליטה על המשך - וזה מעבר לקיצוץ שחל על משרד החינוך - אותו דבר לגבי יהודה, שומרון וחבל עזה - שם לא מדובר בהחלטת ממשלה מלפני 3 שנים לשנתיים, אלא בהחלטת ממשלה מלפני שנה, לשנה.

ההחלטות האלה - אם לא תתקבל החלטה שאומרת שזה יימשך והאוצר יקצה את חלקו, המשמעות של שני הדברים האלה - גם גידול טבעי וגם קו עימות זה שעות - שעות הוראה, מורים. זה לא בא מתכניות, זה לא בא מפרויקטים.

4,800 ו7,300- זה ה100%-? או זה ה50%- של האוצר?

זה ה100%-. מתוך זה האוצר צריך לתת 50% לגבי קו עימות, ולגבי יהודה, שומרון וחבל עזה נדמה לי 100%, אבל את הפרטים אפשר לבדוק אחר כך - אני רק אומרת את זה בגדול, ומר אדי הרשקוביץ מאשר את זה.

כאן אני ראיתי את העניין בדאגה רבה מאד. אני רק רוצה, כדי לסבר את האוזן, גם שחברי הוועדה יבינו במה מדובר - ישוב כמו נהריה, החל משנת הלימודים תשס"ג, היינו 1 בספטמבר, לא יהיה בו בכלל יותר יום חינוך ארוך - יש ישובים שבהם יש מכוח חוק יום חינוך ארוך, בחלקם, וחלק קיבלו מכוח החלטת הממשלה הזאת של קו עימות. יש ישובים כמו נהריה, שבהם אין בכלל וגם לא יהיה, פשוט לא יהיה, אם הממשלה לא תקבל החלטה. זו לא החלטה שלי, זה לא המשרד החליט לקצץ, זה אפילו לא בא בכלל בקיצוצים שהושתו על המשרד ושכבר אמרנו: אוקי, נחיה איתם איכשהו, אלא זה תוספת לקיצוץ - זה עוד קיצוץ על קיצוץ.

התקשרתי הבוקר לשר האוצר, אמרתי לשר האוצר: אני בטוחה שאתה לא ידעת על כך, ראש הממשלה לא יודע על כך, ואני אודה על האמת - גם אני לא הייתי ערה לזה שזו המשמעות בעצם. הרי בסופו של דבר העניין ייפתר, הרי אף אחד לא יוכל לעמוד מול ביטול יום חינוך ארוך בקו עימות וביהודה, שומרון וחבל עזה - אי אפשר יהיה לעמוד בזה. ולכן המלצתי היא - במקום שעכשיו נפטר את המורים ובעוד חודש, או חודשיים נחזיר אותם, אחרי מהומות ואחרי אי נעימויות, במקום שבו זה לא מוצדק לעשות כן, בוא עכשיו נפתור את הבעיה לכתחילה - אתה לא תעמוד בזה, אמרתי לו, גם אני לא אעמוד בזה, אף אחד לא יכול לעמוד בזה, זה לא מוצדק. בוא נפתור את זה מראש, במקום לפתור את זה בדיעבד.

ועוד אמרתי לו - כיוון שכולנו כבולים בתאריך של 31 במאי, שהוא תאריך אחרון לפיטורין, אין ברירה אלא להוציא מכתבי פיטורין - זה לבד, העניין הזה שווה פיטורי כמה מאות מורים - אני לא יודעת להגיד כאן את המספרים המדויקים, אבל כ500-, פחות או יותר.

לצורך הדיון נגיד שמשרד ממוצעת של מורים זה 20 שעות בערך ומדובר ב10,000- שעות בערך, לנכות את החלק של האוצר.

שר האוצר סיכם איתי ואמר לי שאכן הוא לא היה מודע לזה. סיכמנו שמאחר והיום הוא עסוק בהשגת רוב לתקציב, ביום ראשון לפני הצהרים אנחנו נשב לישיבת עבודה - שר האוצר, ראש אגף התקציבים וסגניתו, יחד איתי, עם מנכ"לית משרד החינוך, סגנה וכל מי שעוסק בנושאים הללו, ואנחנו נשב ביום ראשון כדי לנסות לפתור את זה, כאשר עדיין יש זמן להוציא מכתבי פיטורין, אם מוכרחים, עד ה31- במאי. אבל הורינו כרגע, לאור עמדת שר האוצר בשיחה איתי, ומשום שהתרשמתי - אני לא יכולה להגיד שהוא התחייב, אני לא אומר דברים מטעים - אבל משום שהתרשמתי שיש בכוונתו לתת מענה לעניין הזה, ביקשנו ממנהלי המחוזות לעכב את כל המכתבים שנוגעים לפיטורים בגין יום חינוך ארוך בקו עימות וביהודה, שומרון וחבל עזה - זה לגבי הנקודה הזאת.

בהנחה ששתי הבעיות הללו נפתרות, היינו של יום חינוך ארוך בקו עימות וביהודה, שומרון וחבל עזה, ושל הגידול הטבעי, הרי אנחנו נמצאים בקיצוץ - אני מדברת רק על החינוך היסודי עדיין.

עובדי מדינה.

עובדי מדינה, נכון - בקיצוץ שהוא קטן בהרבה, בכמה מאות מורים, סביב ה500-, שגם אותם נוכל לצמצם, וגם קיבלנו החלטה הבוקר, בדיון פנימי שהיה בתוך המשרד, לא לקצץ שעת תקן, אלא לקצץ בסלים מרכזיים, במקומות אחרים, שבהם אנחנו לא נפגע בתקן הבסיסי של שעות הוראה לתלמידים בחינוך היסודי.

אנחנו באמת עושים מאמצים לפרק את הכל כדי לנסות ולהניח את האצבע על הבעיות המרכזיות, כדי שאפשר יהיה אז להוציא אותן החוצה, לנסות לפתור אותם אחת לאחת, ובסוף - תראו, כשצריכים לקצץ מאות מיליוני שקלים, מה שלא יהיה זה נזק, זה קשה, המערכת בקושי יכולה כבר לחיות - שלא תהיה טעות, אין לי פה איזה תמונה ורודה למשהו, ממש לא. אני רק מנסה למנוע גם פיטורי מורים וגם קיצוץ שעות הוראה - לא תמיד זה זהה, לא תמיד זה בדיוק אותו דבר - אנחנו מנסים גם וגם.

פגיעה בתקן הבסיסי של השעות בחינוך היסודי נראית לנו דבר חמור ביותר, פיטורי מורים - אותו דבר. זה נוגע גם ליכולת לקבל מורים חדשים, כל הדברים האחרים שהם חלק מתוך העניין. ככל שנצטרך לצמצם את הפגיעה ואת הפיטורים של המורים, מטבע הדברים יהיה לנו יותר קל - זה חלק אחד.

עכשיו אני רוצה להתקדם עוד צעד אחד, זה לגבי המורים המקצועיים, ומיד אני אגיד גם לבעלויות. אשר למורים המקצועיים - מכיוון שמדובר כרגע בקיצוץ נוסף שעליו צריך להצביע הערב, של 127 מיליון שקל - ואני רוצה לומר כאן את הדברים בוועדת החינוך, לפרוטוקול, בצורה הברורה ביותר, ושאף אחד לא יגיד אחר כך שלא אמרתי, כן אמרתי, לא ברור, כן ברור - מכיוון שמדובר על 127 מיליון שקלים קיצוץ בשנת התקציב 2002 - הקיצוץ האחרון - במהלך ישיבת הממשלה שדנה בקיצוץ הזה אני סירבתי להצביע ואני עמדתי להתנגד לתקציב בגלל הקיצוץ הזה בתקציב החינוך. ראש הממשלה התחייב אז, בתוך ישיבת הממשלה, ולפרוטוקול, שלא תהיה פגיעה בחינוך, והטיל על מר אביגדור יצחקי למצוא לזה פתרונות. גברת רונית תירוש ישבה ביחד עם מר אביגדור יצחקי ועם אנשי משרד האוצר, כדי לנסות ולמצוא לזה פתרונות. הגענו להסכמה ולהבנה שאנחנו נשב ביחד עם ארגוני המורים, ביחד עם האוצר - האוצר היה אמור לתת היום בבוקר, אבל הוא נעלם כמו שאמרתי - יכול להיות שהם מאד מאד עסוקים לקראת ההצבעה של הערב - אבל היום הייתה צריכה להתקיים פגישה בקשר לתנאים, תנאי הפרישה המיוחדים שהאוצר יסכים לתת למורים - למורים המקצועיים - כדי שניתן יהיה, מעבר למכסות, מעבר למכסה של 1,200, להוציא עוד 1,000 מורים בפרישה מרצון בתנאים מיוחדים. על ידי כך, לתת באמת מענה, כדי שהמערכת תוכל לחיות יותר טוב, כי זה גם יקל - זה יקל למשל על סל המחוז של מנהלי מחוזות, הם לא יצטרכו לתת שעות מקצועיות, יוכלו לתת את זה לצרכים אחרים, כדי לקדם יותר תלמידים - זה דבר שנחוץ לעשות אותו - ובהסכמה, תוך ועדה משותפת, ינסו לבדוק אחד אחד.

אני אומרת - זה דבר שאני רואה בזה צעד חשוב ביותר, ממדרגה ראשונה, שיביא להשבחה של המערכת, משום שגם המורים האלה ברובם היו רוצים לצאת, רק אין להם בדיוק איך ולאן. צריך לראות עוד מה התנאים שהאוצר מוכן ללכת אליהם בנסיבות האלה, עדיין אנחנו לא יודעים לענות, ותצטרך להיות סביב העניין הזה, כמו שאמרתי, ועדה משותפת - אני חושבת שניתן לעשות כאן מהלך מאד חשוב ומאד משמעותי, בהסכמה ובהבנה, תוך שיתוף פעולה של כל הצדדים. זה ייתן למעשה את רוב המענה לאותם 127 מיליון שקלים, פחות או יותר - אני לא רוצה להיכנס כרגע ליתר הפרטים - פחות או יותר זה ייתן את המענה, ומכל מקום תקציב החינוך, או מערכת החינוך לא תיפגע ולא יקוצצו עוד קיצוצים על בסיס ה127- מיליון האלה.

והדבר האחרון זה הקיצוץ בבעלויות - כאן מדובר בקיצוץ של כ100- מיליון שקלים, על-יסודי. הקיצוץ הזה בעל-יסודי הוא קיצוץ שהמשמעות שלו היא של כ20,000- שעות, וקיצוץ של שעה בתקן הבסיסי של כל כיתה, פלוס.

חטיבה עליונה? חטיבת ביניים?

רק חטיבה עליונה, י', י"א, י"ב. מתוך ה20,000- שעות האלה ישבו במשרד ובדקו, גם אתמול, גם הבוקר, ישבו ובדקו שוב את הדברים והגיעו למסקנה - ואני לא יודעת להגיד כאן את הנתונים המדויקים, אולי אחר כך נוכל להיכנס לפרטים יותר, כי זה הכל תוך כדי עבודה כרגע - הגיעו למסקנה שמתוך ה20,000- שעות הללו יש כמה אלפי שעות שניתן לקצץ - כמו שמקצצים ביסודי - מבלי לפגוע בשעות התקן - על ידי התייעלות, על ידי כל מיני דרכים אחרות, שאינן פוגעות בשעות התקן. עדיין נשארים - כיוון שיש רק 10-11,000 כיתות, אז עדיין תישאר פגיעה גם אחרי ההתייעלות הזאת של כשעה בתקן הבסיסי. לפיכך אני ביקשתי - ועל זה עובדים עכשיו במשרד - למצוא דרכים, אבל אני רוצה שחברי הוועדה יבינו מה המשמעות של מה שאני אומרת עכשיו - למצוא דרכים לקיצוצים במקומות אחרים, כדי לחסוך משהו בסביבות 40 מיליון שקל, מתוך ה100- מיליון, ואז לא תהיה פגיעה בתקן הבסיסי, או תהיה פגיעה מזערית בתקן הבסיסי לשעות הוראה בעל יסודי.

אבל צריך שחברי הוועדה יבינו, ושכל הציבור החשוב הזה פה יבין על מה מדובר. כל זה יבוא שוב מתקציב תמיכות למינהו, מתקציב רכישות למינהו, שגם כך כבר קיצצנו אותו בין 5-30% עוד קודם לכן, משום שהרי חלק גדול מהקיצוץ של תחילת השנה בא מכאן - הרי לא נגענו עד עכשיו בשעות האלה.

לכן, כמו שאמר יושב ראש הוועדה קודם ביושר, אי אפשר לצפות שתקציב של המשרד, ש73%- ממנו הוא תקציב ישיר לשכר מורים, ובאופן עקיף זה מגיע ל90%- שכר - אבל 73% הוא שכר מורים. כשמקצצים שוב ושוב ושוב, יגידו: רגע רגע, אבל אל תפטרו מורים, אל תקצצו שעות הוראה, תקצצו במקומות אחרים. זה בסדר, זה רק לא ריאלי.

לכן, אם אנחנו נוותר על כ40- מיליון שקל בעל-יסודי, המשמעות היא שה40- מיליון שקל באים מאיזה שהוא מקום - הם באים מאותו מקום שכשישבנו כאן לפני כמה חודשים והגיעו לכאן אנשי חבורות הנוער וילדים שייפגעו - אין חוכמות, ייפגעו - כי אלה הפעולות המיוחדות של המשרד. אז נקצץ שם עוד. התקציב הוא בסביבות 800 מיליון שקל - תקציב התמיכות - אז כבר קיצצנו שם, יקוצצו שם עוד כ40- מיליון שקל.

התמיכות, צריך להבין, זה הכל. התמיכות זה חינוך לא פורמלי, חברה להגנת הטבע, תנועות הנוער, נוער מנותק - הכל. זה הכל בכל מכל כל. אל תטעו, שאף אחד לא ישלה את עצמו שתמיכות - התקציב שעליו אני מדברת - זה לבטל את התקציב לחרדים. אני הרי מכירה, יודעת מה עובר כאן בראש. כולם קוצצו, דרך אגב, גם התקציבים של תרבות תורנית, תרבות יהודית, תרבות חרדית - הכל קוצץ. הם קוצצו הכי הרבה. כולם כבר קוצצו. כולם יקוצצו עוד.

הקיצוץ שעשינו אותו, 190 מיליון שקל, עכשיו ב2002- בתמיכות, הוא קיצוץ דיפרנציאלי, בכוונה תחילה, כדי לא לעשות חיים קלים - כדי לא לפגוע בפעילויות של פנימיות יום, של תכניות קרב, של ברנקו-וייס, כל התכניות שנועדו לסייע לחלשים - לכן קיצצנו דיפרנציאלי ושם לא פגענו, אבל באחרים נאלצנו לכן לפגוע יותר. אין בעיה עכשיו לקצץ עוד 40 מיליון שקל שם - אפשר, רק הוועדה צריכה להבין את המשמעות. אין יש מאין. זה או - או.

כרגע יושבים במשרד, שוברים את הראש מאיפה להביא את ה40- מיליון שקל האלה. אם נישאר - זה לא סופי, אני רוצה שיהיה ברור, אני מביאה כאן את הדברים תוך כדי עבודת המשרד, תוך כדי הפעילות שלי מול הגורמים השונים ומול האוצר, כדי לנסות ולמזער את הנזקים. אני יודעת שכאן אני אמצא אוזן קשבת בוועדה, אבל צריך להבין שגם אם נקצץ את ה40- מיליון שקל האלה ממקום אחר ולא שעות בעל-יסודי, עדיין יהיה קיצוץ של כ60- מיליון שקל, שאת רובו אנחנו מניחים שאפשר - כך אומרים לי אנשי המקצוע במשרד - להביא מהתייעלות כזאת ואחרת ולא מקיצוץ בשעות תקן דווקא - יהיה קיצוץ שעות, אבל לא קיצוץ שעות תקן אלא דברים אחרים - זה הכל קשה, קשה מאד, אבל נכון לעכשיו זה המכסימום שאנחנו יכולים להביא כאן לשולחן היום, אני חושבת מתוך אחריות בלתי רגילה, בהתחשב במצב בלתי אפשרי שמערכת החינוך נמצאת בו, שמשרד החינוך נמצא בו, מתוך רצון למזער עד למינימום האפשרי את הפגיעה, ותוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים, עם רוב הגורמים - שיתוף פעולה, אני חושבת, חיובי ביותר.

תודה רבה. מכל הדיווח, האם אפשר להבין כמה מכתבי פיטורים או הפסקות עבודה יצאו?

יצאו מכתבי הפסקת עבודה למורי שנה א', כפי שיוצאים בכל המדינה, בכל המשרדים, לכל עובדי מדינה לא קבועים. חוץ מזה יצאו כ300- מכתבים למורים קבועים.

עוד לא יצאו.

יצאו, אבל עוד לא חתומים. בפועל עוד לא פיטרו. הודיעו כ300- פיטורים, ועובדי מדינה כמו כל שנה, כפי שאתה יודע, כל עובדי שנה א' לדעתי.

תודה רבה. רבותיי, אנחנו נעשה סיבוב קצר בין ארגוני המורים ושלטון מקומי, ואז נחזור עוד הפעם לשרת החינוך וחברי הכנסת.

מר אורי שוסטרמן מהאוצר הגיע. הצלת את תקציב המדינה.

קודם תראה מה התשובה שלו, אל תגיד אם הוא הציל או לא.

מר אורי שוסטרמן, דיברה פה שרת החינוך, היא אמרה שהמשרד ממתין לתשובה ביחס לשני עניינים: אחד, האם וכמה ייתן האוצר גידול טבעי לתשס"ג, והשני, ביחס להמשך יום חינוך ארוך בקו העימות וביהודה, שומרון וחבל עזה, על פי הסדרי המימון.

על זה הוא לא יכול לתת תשובה.

סליחה, זה ביום ראשון.

העניין של יום חינוך ארוך יידון ביום ראשון בין השר וביני, יחד עם אנשי המקצוע. העניין של הגידול הטבעי, הייתה צריכה להיות תשובה הבוקר, היא עדיין לא הגיעה.

אני לא יכול לתת תשובה הרגע.

כדאי להיכנס לזה, כי אחרת תהיה בעיה הערב להצביע בעד התקציב - אני כבר אומרת לך, גם למר זבולון אורלב וגם לי.

אני מציע שתאמר לשר החינוך ששרת החינוך אמרה פה שאם העניין הזה לא פטור, מבחינתה יש בעיה להצביע על התקציב. אני הודעתי שאם שרת החינוך לא תומכת בתקציב, אני אוטומטית לא תומך בתקציב.

נושא הגידול הטבעי - מכיוון שאתמול הובטח לנו שזה יהיה פתור עד היום בצהרים.

רצינו לדעת אם יש תשובה. רבותיי, בואו נתחיל עם המורים, מר יוסי וסרמן בבקשה.

אני מאד מאד מאוכזב מכך שממשלת ישראל לא מצליחה להבין שאסור בשום צורה שהיא לקצץ ולפגוע בחינוך. ממשלת ישראל מבינה שאסור לפגוע בביטחון. בדיוק כפי שאסור לפגוע בביטחון, אסור לנו, אם תאבי חיים אנחנו, אם אנחנו רואים גם את המחר ולא רק את האתמול, אסור לנו להמשיך ולפגוע בחינוך.

שרת החינוך תיארה כאן מצב שהוא כמעט בלתי אפשרי, שהיא נאבקת על מנת לשכנע את האוצר בכך שאסור לקצץ, וצריך להחזיר לחינוך. אנחנו תומכים מאד במאבקה, מאבק המנכ"לית וצוות המשרד. אנחנו לא נוכל להשלים עם כך שילדי ישראל ייפגעו בצורה כזאת ומערכת החינוך תיפגע בצורה כזאת, ומאות מורים תופסק עבודתם, אנשים שתורמים למערכת החינוך שנים הרבה, פתאום מוצאים את עצמם, על לא עוול בכפם, מפוטרים ומצטרפים למעגל של 250-260,000 איש מובטלים במדינת ישראל. לא נוכל לזה להסכים.

אנחנו הקמנו מטה, מטה של אנשים שדואגים למערכת החינוך, ושמענו גם משרת החינוך הזדהות מלאה עם הפעולות של המטה. הפעולות שלנו אין להם שום עניין לעשות רושם על מישהו, אנחנו אנשים שרוצים סך הכל להוכיח לעם ישראל, לראש הממשלה, לשרי הממשלה, שבחינוך אי אפשר לפגוע ברמות שכאלה.
החינוך נפגע קשות בעבר, אסור היה לתת שזה יקרה אז, איכשהו זה קרה, אסור להמשיך לתת יד לזה. כל מי שיש לו נגיעה למערכת החינוך באיזו שהיא צורה, חייב לתת כתף - שני ארגוני המורים, מרכז השלטון המקומי, ארגון ההורים הארצי, התלמידים, הסטודנטים במכללות - דרך אגב, סטודנטים במכללות, אנשים צעירים, החמצן של מערכת החינוך לעתיד, שאף אחד מהם לא ישובץ במערכת החינוך.

גם במצב חמור כפי שהמדינה נמצאת בו היום יש סדרי עדיפויות. מנהיגות צריכה לקבל החלטות קשות. ההחלטה חייבת להיות: בחינוך אין אפשרות לקצץ ברמה כזו. ואני חושב שכל מי שיש לו נגיעה לחינוך, בין בנבחרי העם, שרים, אנחנו ארגוני המורים ומרכז השלטון המקומי, ארגון ההורים הארצי - כל ההורים, הורי התלמידים - כולנו חייבים לחבור על מנת להיאבק בנושא הזה ולשנות את רוע הגזרה.

תודה רבה. מר רן ארז בבקשה.

כבוד היושב ראש, חברי הכנסת, צריך לדעת על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים פה כרגע על קיצוץ שכבר הוחלט עליו בחודש פברואר - ממשלת החינוך החליטה לקצץ במערכת החינוך כ550-570- מיליון שקל. אנחנו מדברים כרגע על התוצאות של אותו קיצוץ מאז, אנחנו עוד לא התחלנו לדבר על התוצאות של הקיצוץ המתוכנן לעבור היום או מחר. כך שלמעשה, עם כל הכבוד לאלה שהתנגדו להעברת התקציב החדש, או התיקון החדש, זה עדיין לא פותר את הבעיה שלנו שנולדה בחודש פברואר. אז יכול להיות שהיא לא תגדל, אבל בוודאי היא לא תיפטר.

כרגע אנחנו מדברים על קיצוצי שעות לתלמידי ישראל בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי, שהם פועל יוצא של אותו קיצוץ - 14,000 שעות קיצוץ בחינוך היסודי - הם לא קשורות בגידול טבעי והם לא קשורות בשום דבר, זה כורח המציאות של אותו קיצוץ שעליו החליטה ממשלת ישראל בחודש פברואר.

אם יהיה גידול טבעי ויחזירו את השעות של קו העימות, עדיין הקיצוץ יהיה. הוא לא יהיה יותר גדול, אבל הוא יהיה. אותו דבר בחינוך העל-יסודי, בחטיבות העליונות.

אל נשכח שבסוף שנת הלימודים הקודמת, זאת אומרת, לקראת שנת הלימודים תשס"ב, קוצצו מכיתות י"א, י"ב 11,000 שעות. זאת אומרת, התחלנו את שנת הלימודים תשס"ב עם 11,000 שעות פחות. לזה כרגע נוסף עוד קיצוץ אחד של קרוב ל8,000- שעות, כתוצאה מתיקון חישוב פרופיל השעות של בית הספר. פשוט שינו את הנוסחה של התקצוב, ואז זה עוד פחות כ8,000- שעות. ולזה יש להוסיף את הקיצוץ הנוסף של 20,000 שעות שאנחנו מדברים עכשיו.

מר רן ארז, אני רוצה שיושב הראש ידע - זה לא קיצוץ, זה העמסה על השלטון המקומי.

אני מקבל את התיקון שלך, אבל מפני שהשלטון המקומי איננו מסוגל, אין לו מאיפה לתת, הדבר הזה יתבטא בקיצוץ נוסף. לכן, אם אנחנו מחברים את המספרים: 11,000 שעות שקוצצו ל1- בספטמבר 2001 - תשס"ב, ועוד 8,000 שעות שאולי תורגמו בדרך זאת או אחרת על ידי השלטון המקומי כקיצוץ בגלל שינוי הנוסחה, ועוד 20,000 שעות שעליהם אנחנו מדברים עכשיו, שהשרה אמרה 100 מיליון שקל - מדובר על 40,000 שעות בכיתות י', י"א, י"ב - קיצוץ אדיר בשלושה שנתונים.

אני, חס וחלילה, לא רוצה להאשים את שרת החינוך ובוודאי לא את משרד החינוך - מי שהחליט על כך זה ממשלת ישראל, היא החליטה שיש לקצץ במערכת החינוך. לגבי שרת החינוך - "תבן אין נותנים לעבדיך, לבנים אומרים לנו עשו"? מה מצפים שהיא תעשה? היא חייבת לבצע את החלטות הממשלה. היא שותפה לממשלה, היא חייבת לבצע. אנחנו נמצאים פה כרגע בהתמודדות עם ההחלטה הקודמת, כך שאם ההחלטה העכשווית של 127 מיליון שקל לא תעבור, יהיה לנו עוד כמה עשרות אלפי שעות שצריך יהיה להוריד.

אני לא מדבר פה רק על פיטורי מורים. פיטורי מורים, אנחנו כאיגודים מקצועיים יודעים כיצד לטפל בזה - אני מדבר על כך שילדים ילמדו פחות אנגלית, פחות מתמטיקה, פחות תנ"ך, פחות עברית, פחות אזרחות, ישוטטו יותר, יהיו יותר שיעורים חופשיים, יגיעו הביתה יותר מוקדם - יותר אלימות, יותר נשירה, יותר ניכור - על זה אני מדבר. יש לנו אחריות כלפי העבודה שלנו. אנחנו אנשי מקצוע וחייבים לומר שככה אי אפשר. אי אפשר לקדם את המערכת, אי אפשר לחנך את הילדים שלנו למאה ה21-. בכלים כאלה שהם נותנים לנו כעת, אי אפשר לעשות את העבודה.

ואני לא מדבר על המועקה שיש אצל כל מורה, שהוא לא יודע מה יהיה גורלו, לאחר שהשקיע כל כך הרבה שנות עבודה וכל כך הרבה שנות לימודים.

אני לא יודע מה הכוחות שאנחנו נצטרך להשקיע - אנחנו צריכים להשפיע ולדרוש, או לבקש, או לתבוע שממשלת ישראל תדון מחדש בקיצוץ הנוראי שנעשה עוד בחודש פברואר, ולא לדבר רק על החלק הקטן שכרגע רוצים להוסיף. לכן צריך להתמודד נגד הקיצוץ הגדול, שהופך להיות 700-800 מיליון שקל במערכת החינוך, ואז ברור שלא יהיה מאיפה להביא את זה.

אני רוצה לומר, חברות וחברים, שאנחנו צריכים להבין שבשנת 1997 התחילה מסכת של קיצוצים - פעם ראשונה קיצצו 687 מיליון, ב1998- קיצצו 530 מיליון, ב1999- 467 מיליון, ובשנת 2002, עד עכשיו, 477 מיליון שקל. הובילו את המערכת לקו שבר נורא, המערכת איננה מסוגלת לא ליצור לוליינות, לא להתייעל יותר, לא למצוא כל מיני נישות שמשם אפשר להביא את הישועה.

והתוצאה לא אחרה לבוא - ראינו מיד במה זה פגע - עצרנו את יום לימודים ארוך, פגענו בחוק חינוך חינם לגילאי 3-4, עצרנו את חוק החינוך המיוחד, פגענו בתכנית החומש של המגזר הערבי, עצרנו את כל הפרויקט של חידוש מבנים, פגענו ב"נעלה", פגענו במדע ובטכנולוגיה, קיצצנו בשעות למכביר - המערכת נמצאת בשבר שלא מאשר לה לדעתי להתמודד עם המטלות והיעדים.

לעצם הדיון של היום על השעות - במעבר משנה שעברה לשנה הזו, בשנת הלימודים הקודמת קיצצנו בחינוך העל-יסודי 3.5% בפרופיל, בזה שהגדלנו את הכיתות הטכנולוגיות מ26.5- תלמידים ל27- תלמידים, זה שהפסקנו את מילוי המקום, כל זה הביא לקיצוץ של 3.5% בבתי הספר העל-יסודיים.

השנה - אני תמצתתי את מה ששרת החינוך אמרה - אם אוספים אחד לאחד את כל מה שחסר נכון לשעה הזו במשרד החינוך - חסרים 62,000 שעות. ונאמר לשיטתה של השרה ולאופטימיות שלה, ולנחישות שלה, ונגיד שהיא תצליח להביא לאותם הישגים שהיא חושבת שהיא תצליח להשיג במשרד האוצר - גידול טבעי בעל-יסודי 12,000 שעות, בבתי הספר היסודיים 14,000 שעות - עדיין יחסרו בפתחה של שנת הלימודים הבאה 25,000 שעות.

הלכתי היום למחשבים של בתי הספר, הלכתי ל11- בתי ספר והוצאתי את סל השעות לשנה הבאה: בנצרת עלית, בית ספר שרת, חסרים להם 5.6% בשעות - 150 שעות פחות בין שנה שעברה לשנה הבאה. בבית ספר בבת ים, ניצנה - 123 שעות, 10% מכלל השעות. בכרמיאל, בית ספר כרמים - חסרים לו 53 שעות, כמעט 4%. אשדוד - 8.2% שעות חסרות. עכו - 3.5%. אין בית ספר שהקיצוץ לא נע בין 2.5-15%.

לכן אינני אופטימי, אינני חושב שלא שרת החינוך, לא המנכ"לית ולא אף אחד במערכת החינוך יצליחו להחזיר את השעות. אולי נפתור על בעיית פיטורי המורים הקבועים, אבל אני רוצה לומר שיצאו 7,500 הודעות הפסקת עבודה למורים בשנה הראשונה.

אבל זה תמיד יוצא.

לא אמרתי שלא, אבל תמיד יש לנו סל שעות שיוצר לנו אופטימיות ומידה סבירה ויסוד איתן להניח שנוכל לקלוט אותם.

אני מסכימה, זה נכון.

במצב הקיים, מנהלי בתי הספר לא יוכלו לקלוט חלק ניכר מאלפי המורים החדשים, הרעננים, מלאי המוטיבציה, שרק עכשיו סיימו את הלימודים במכללות להוראה.

לכן חברות וחברים, בניגוד לדעתי תמיד, אני חושב שעשינו טעות שלא יצאנו למאבק נחרץ אז, לא הצטרפנו בקול ברמה למה ששרת החינוך אמרה. התייחסנו בשוויון נפש לכל הקיצוצים ואמרנו: נסתדר ונסתדר ונסתדר, והמערכת איננה מסתדרת.

לכן אני חושב שאין לנו שום ברירה, אלא לחבור כל הגופים יחד ולנהל מאבק ציבורי, כי לא הפתרון של 300-400 מורים ייתן מענה לבעיית מערכת החינוך - המערכת נמצאת בשבר גדול, היא צריכה להחזיר לקופתה חלק ניכר מהתקציבים, אחרת, ביודעין - שיהיה לכולנו ברור - המערכת לא תהיה מסוגלת להתמודד עם המטלות ומה שהחברה מצפה ממנה.

אני יכול להגיד לכם שהיום אנחנו חזרנו מהפגנה - הפגנו מול משרד החינוך, אבל לא נגד משרד החינוך, וזה ההבדל. אנחנו הגענו לקמפוסים ודיברנו עם סטודנטים, אנחנו שמענו אותם, והזעקות שלהם הן זעקות שקשה מאד לקבל אותם במציאות של ימינו. אלה סטודנטים שלמדו 4 שנים, השקיעו 4 שנים מחייהם בכדי להיות מורים, והיום אומרים להם שאין להם עבודה, אין להם לאן להגיע.

מבחינתי זה פחות נורא, פחות נורא לי הכאב שלהם, יותר נורא הכאב לילדי מדינת ישראל, וזה כאב אמיתי, ואני אסביר גם למה. היום מדינת ישראל זקוקה למורים צעירים, היא זקוקה למורים רעננים, היא זקוקה להביא איזה שהוא חידוש למערכת החינוך. זה לא שאני פוסל את המורים הוותיקים - יש מורים ותיקים שמלמדים לידי, שיש לי הרבה מה ללמוד מהם, הרבה מה להסתכל איך הם מלמדים. אבל אני אומר שאם אנחנו גודעים את האוויר, את החמצן למערכת, את הצינור שמעביר את החמצן למערכת, אנחנו עושים טעות. את הטעות אנחנו נרגיש בימים הקרובים, כשהמורים יזעקו, כשהסטודנטים יזעקו, אבל באמת אנחנו נרגיש אותה עוד 5-6 שנים, כשלא יהיו מורים חדשים בתוך המערכת, כשלא יהיו סטודנטים שירצו ללכת ללמוד חינוך.

תחשבו על עצמכם - אתם שוקלים היום מה אתם הולכים ללמוד, אתם רואים שאין עבודה בהוראה - כמה אידיאלים שלא יהיו לכם, אף אחד מכם לא ילך ללמוד חינוך, אף אחד לא ייכנס לסמינר לחינוך. בשביל מה, אם אין בסופו של דבר עבודה?

להבדיל בין מורה לרואה חשבון, זה הבדל שמיים וארץ, כי מורה יודע לעשות משהו אחד - הוא יודע לחנך, הוא יודע ללמד. הוא לא יכול ללכת להיות רואה חשבון, או לעבוד בחברה פרטית זו או אחרת. הוא בא אל הנוער, ואנחנו היום לא מאפשרים לזה לקרות.

בעוד 5 שנים, עוד 6 שנים, אנחנו נרגיש את התוצאות, והתוצאות יבואו על חשבון הילדים שלנו, על חשבון הדור שיקום עוד 4-5 שנים, ואז זה כבר יהיה מאוחר מידי.

אנחנו היום הרמנו את הדגל האדום הראשון, ויכול להיות שבאמת עשינו טעות, כמו שנאמר פה, שלא באנו וזעקנו לפני כן. אני יודע ששרת החינוך והמנכ"לית, לא מהיום מנסים להילחם בשביל התקציב הזה. היום אנחנו מודים להם, ואנחנו אומרים עוד משהו אחד, שאנחנו חוברים ואנחנו נאבקים, ואני מאד מקווה לראות את אותם פרצופים ואת אותם אנשים עד סוף התהליך, עד שבסופו של דבר אנחנו נשמע את הבשורה שלא מקצצים.

לקצץ בחינוך - כמה שזה נשמע כבר סיסמה ומשהו לקוני שנאמר כל יום מחדש - ממשלת ישראל לא יכולה לקצץ בחינוך. לי יש הבטחה ממר אריאל שרון, הבטחה אישית - כשהוא נבחר, אנחנו הגענו אליו, אל האוהל. אני עמדתי שם והפניתי שאלה למר אריאל שרון. אמרתי לו: אני שואל אותך, אדוני ראש הממשלה הנכנס, מה הדבר הראשון שאתה תשקיע בו? ואז הוא אמר מיד: חינוך, בלי לחשוב פעמיים. אמרתי לו: אני מאד מקווה, כי לפוליטיקאים יש איזה שהוא מנהג כזה להבטיח הבטחות בעת שהם נבחרים ולא לממש אותם לאחר שהם כבר בתפקיד - וזה בדיוק מה שקורה עכשיו. דיברו על חינוך - הוא הבטיח לנוער העובד והלומד, לצופים, למכבי, לכל תנועות הנוער שהיו שם, שעושים עבודה מדהימה עם הנוער בחינוך הבלתי פורמלי - הוא הבטיח למורים, שעושים עבודה מדהימה בחינוך הפורמלי: אני לא אקצץ בכם, נהפוך הוא, אתם העתיד, בכם אני אשקיע.

אז היום אני קורא למר אריאל שרון מהכסא שאני יושב פה בצד, ואני אומר: ריבון העולמים, איך זה יכול להיות שדווקא בחינוך עכשיו מקצצים, ומקצצים כל כך חזק. אני מאד מקווה לראות את פרצופיכם בהמשך המאבק, ואני יכול להבטיח שאנחנו לא נפסיק להיאבק. אנחנו הסטודנטים, אנחנו נישאר ברקע כל הזמן.

תודה רבה. גברת חוסניה ג'בארה, בבקשה.

אדוני היושב ראש, גבירתי השרה, מנכ"לית, חברים יקרים, אני רוצה להגיד לכם שאזרחי המדינה התחילו לראות במערכת החינוך מערכת קורסת מיום ליום, וזה תוצאה מהקיצוצים המתמשכים שהזכיר נציג השלטון המקומי - כל שנה מקצצים בדבר אחר.

אני רוצה להגיד ולהזכיר - כל החברים שיושבים בחדר הזה, כאילו רוחם ונפשם חזרה אליהם כשראו את נציג האוצר נכנס לוועדה, אדוני היושב ראש, כאילו שיש לו הפתרון המיידי לבעיה הזאת. אני לא הייתי פעם אחת בוועדה, ולא בהרבה ועדות - לא ראיתי אף פעם פתרון מנציגי האוצר שנכנסים לוועדות - כל הזמן אמרו: לא ואין, לא ואין. פעם אחת אני רוצה לראות נציג אוצר שיש לו בניירת שלו פתרון, ואני לא ראיתי את זה.

אני רוצה להזכיר לחברים שנמצאים פה וגם לכבוד השרה, להזכיר לה רק שהייתה לי הצעת חוק שעברה קריאה טרומית - אדוני היושב ראש כינס את הוועדה פעם אחת לנושא הזה, לפרישה מוקדמת, או פנסיה מוקדמת למורים. אני חושבת שהדבר הזה והחוק הזה, ששרת החינוך לא התנגדה לו, אני חושבת שהוא יפתור בעיה מאד גדולה בקיצוצים האלה.

אני רוצה לקרוא ליושב ראש הוועדה לקדם את החוק הזה במהירות הרבה, שאנחנו נוכל להגיע לפתרון, לפחות חלקי. אני לא ציפיתי בתחילת שנת הלימודים הקרובה שיבואו ויגידו: אנחנו מקצצים מהחינוך היסודי 500 משרות למורים - אני ציפיתי שיבואו ויגידו: יש הרבה מורים מובטלים שאין להם תעסוקה - במשרדי אני יש 600 פניות, במשרדי כאן בכנסת יש 600 פניות, ויש אלפי מורים מובטלים. חברים, תדעו לכם, אלפי מורים מובטלים, שכמו שתיאר הסטודנט כאן, שסיימו מכללות ואוניברסיטאות, 4 שנות לימוד, כולל תעודת הוראה, ואין להם לאן ללכת.

חלק מהתלמידים האלה ומהסטודנטים האלה, מהפריפריה, עובדים ברשתות הקו-אופ ובסופרמרקטים כקופאים, וזו בושה, זו בושה, זו בושה שהאנשים האלה יעבדו, אחרי קבלת תעודת הוראה, יעבדו כקופאי ברשת סופרמרקט.

לכן אנחנו והוועדה צריכים לצאת בקריאה חזקה שהוועדה נגד הקיצוץ ואסור שהקיצוץ הזה יהיה. כשהייתה ההצבעה על תקציב 2002 אנחנו אמרנו לשרת החינוך שכל חברי הוועדה עומדים מאחוריך, גבירתי השרה, ואנחנו קוראים לך - אני קוראת לך שגם היום לא תצביעי על התכנית הכלכלית החדשה, כל עוד שהם לא פותרים את הבעיה של המשרד שלך. החינוך, החינוך, החינוך הוא הדבר היחיד והחשוב ביותר במדינת ישראל.

לכן כולנו מכאן, גם שמאל וגם ימין וגם אזרחים וגם מורים, צריכים לדאוג לדבר הזה וצריכים לחשוב אלף פעם לפני שאנחנו נוכל להבין ולעכל את המילה קיצוץ.

הנושא של הקיצוץ העל-יסודי, אדוני היושב ראש, מדובר ב20,000- שעות. תלמידי י"א וי"ב, במקום שהם יקבלו יותר, שיעזור להם בדברים החשובים, בבחינות הבגרות שלהם, הם היום מקצצים להם. ברוך השם, במרכאות, שאין לנו במגזר הערבי כל הנושא של כפרי נוער ואין לנו כל הנושא של ימי חינוך ארוך וכל הנושא של טרום חובה

את רואה, גם לזה יש יתרון.

לצערי הרב, המצב שאנחנו נמצאים בו, וכמו שהזכיר יושב ראש הסתדרות המורים, כ300,000- מובטלים במדינת ישראל, אנחנו לא צריכים להוסיף למעגל האבטלה עוד מובטלים נוספים, ובמיוחד האנשים האקדמאים. לכן אני גם קוראת לך וגם לשרת החינוך לצאת בחוזקה, ואנחנו גם מתנגדים לנושא הזה של הקיצוץ, תודה רבה.

אני רוצה לומר שני דברים - נטיית ליבי הטבעית היא ללכת בעקבות הדברים החכמים שאמר מר שמואל אבואב, שהוא גם מנוסה מאד ובקי מאד, שאמר דברים מאד נכונים, אם כי, במחשבה שניה, אני חושב שזה רק חלק. יש כאן שני מעגלים - מעגל אחד זה המיקרו - הקיצוצים הסיזיפיים של עוד מורה ועוד קיצוץ ועוד שעות יוח"א, שאני לא רואה את עצמנו נפטרים מהעניין הזה. צריך לעבוד במעגל אחד של מאבק מתמיד אחרי הדברים היומיומיים, הקטנים במרכאות, שבסופו של דבר בונים את התמונה הכללית, ולא להגיד: אנחנו ננהל מאבק אחד גדול, מה שיהיה יהיה.

אני בעד לקיים מאבק בשני מעגלים. זה נכון מאד, אתה צודק מאד, ואני מאד תומך בזה שנקים עכשיו מטה קבוע, לא מטה זמני שכל פעם שמכניסים לנו סתירה אז אנחנו מתארגנים ועושים איזה רעש. להקים קואליציה רחבה של באמת כל גורמי החינוך. אני רואה כאן את המכללות האקדמיות להכשרת מורים, ועוד גופים - לחשוב על גופים שונים, להקים קואליציה מאד רחבה, שהיא תהיה גם פוליטית - לכל אחד מהגופים האלה יש אמצעי לחץ פוליטיים - הסתדרות המורים מורכבת פוליטית, ועדת החינוך מורכבת פוליטית, השלטון המקומי מורכב פוליטית.

קראתי עכשיו שיושב ראש מפלגת העבודה שינה את דעתו ביחס לפטורים לביטול הקיצוץ ביחס להנחות ממס הכנסה. למה? פנו אליו ראשי הרשויות האזוריות הנוגעות בדבר ואמרו לו: תשמע - אני יודע מה הם אמרו לו, מה שאומרים לי לפעמים החברים שלי: אם תעשה כך וכך, אנחנו נעשה כך וכך. ולא כל איש פוליטי יכול לסבול את ה"כך וכך" - זה בדרך כלל "תן ותן" ולא "כך וכך" - אבל לא עלה בדעתם של ראשי רשויות להגיד לשר האוצר או לראש הממשלה: תשמע, אותנו לא מעניין ההנחה הזאת של מס הכנסה, אותנו מעניין מה ילמדו התלמידים. אם תוריד לתלמידים שלי שעה אחת, אז אני אעשה לך "כך וכך".

המאבק צריך להיות מאבק שהוא כולל את כל הגופים, עם לחץ פוליטי. זה נכון שהממשלה מחליטה, אבל בסופו של דבר הכנסת מחליטה - צריך לומר את האמת, בסופו של דבר הכנסת - הממשלה לא תחליט שום החלטה ששר האוצר חושב שהיא לא תעבור בכנסת - הוא יודע שהוא צריך להעביר את זה בכנסת. יש פה 120 חברי כנסת, מהם 80 ומשהו חברי קואליציה, שאפשר לעבוד עליהם, שאפשר לדבר על ליבם. אתה רואה שמפלגות מרשות לעצמן לסמן מטרות ולהיאבק. עד כמה שאני יודע, ש"ס, לחות מה שהכריזה עד הצהרים, היא תצביע נגד התקציב, עם יהדות התורה, בגלל שעבורם קצבאות ילדים זה דבר יותר חשוב משעות לימודים. לימודים אפשר לקצץ, זה לא נורא, עבור זה הם יצביעו בעד הקיצוץ, אבל אם יקצצו קצבאות ילדים, הם יצביעו נגד התקציב.

אנחנו צריכים להבין - ראשי הרשויות אומרים לפואד: תרד מהקיצוץ של מס הכנסה, של הטבות במקומות הגיאוגרפיים. החרדים אומרים: אנחנו לא תומכים על קצבאות ילדים. בינתיים אנחנו לא רואים איזה שהיא התארגנות פוליטית על נושא החינוך. גברת לימור לבנת, זה ברור שההובלה שלך יש לה הרבה מאד משמעות.

אני רוצה להזכיר לכולם שאני עמדתי כמו נמר, אני קיבלתי שיתוף פעולה מחלק מהגורמים

לא נכשלת לחלוטין.

בהחלט לא - הקיצוץ קוצץ באופן משמעותי על פני מה שהיה אמור להיות.

נכון, 50% לפחות.

יש פה הרבה מסביב לשולחן הזה שעמדו לימיני, אם כי אני לא בטוחה שלא היו עוד גורמים שיכלו להצטרף גם הם, ואז אולי היינו עומדים במצב טוב יותר. אני לא בטוחה שכרגע - אני רוצה כנה פה, זה הכל - זה לא אותו מצב, זה לא לפני.

לכן אמרתי שיש פה שני מעגלים: יש מעגל אחד של הנושאים הקריטיים העומדים על הפרק, וזה הקיצוצים של ה127- מיליון, וזה יום חינוך ארוך, וזה הגידול הטבעי - יש דברים שעומדים על הפרק, שלחץ קונקרטי שלנו יכול להועיל. ויש את המאבק הגדול, העקרוני, על מעמדו של החינוך, ועל זה אמרתי - לשני הדברים צריך שיקום מטה, לא אד-הוק, אלא מטה קבוע, להרחיב את המעגל של ארגונים נוספים - זה דבר אחד.
דבר שני שרציתי לומר ביחס לקיצוץ עצמו - אני גם אמרתי את זה בדיון כשהצגתם את הקיצוץ של ה300- ומשהו מיליון, עוד בלי ה90- ומשהו - אני מקווה שכולנו יודעים על מה אנחנו מדברים - אני נגד קיצוצים אחידים. אם כבר נפל על החינוך קיצוץ, אני נגד קיצוצים אחידים. אני חושב שתקבלו גיבוי, לפחות ממני, ואני בטוח שאפשר לשכנע חברי ועדה, שמה שאנחנו תובעים מהממשלה, שתעשה סדרי עדיפויות, לעשות גם את אותם סדרי עדיפויות בתוך מערכת החינוך. כל קיצוץ אחיד, בראש ובראשונה פוגע בחלשים. כשמקצצים שעת תקן אחת לכל הכיתות, מי שנפגע זה החלשים, כי הם לא יוכלו להשלים את השעה, החזקים יוכלו להשלים את השעה.

לכן אנחנו מאד תומכים שגם בהמשך הדיונים על איך מנהלים ואיך מקציבים ונערכים לאור הקיצוצים בתקציב, לעשות קיצוץ לא אחיד - אני יודע שזה יותר קשה לקצץ לחזקים, אני רק אומר, ככל שתרצו, יהיה פה גיבוי.

ודבר אחרון שאני רוצה לומר - יש בהחלט הבדל בין קיצוץ למורה לבין קיצוץ לתלמיד. יש הרבה שעות הוראה שהם לא שעות לתלמיד. האמת שלכתחילה זה היה צריך להיות שכל שעות ההוראה זה לתלמיד, וכל התפקידים שהמורים ממלאים, יקבלו על זה גמולים, אלא שלצערי הממונה על השכר - הממונים על השכר לדורותיהם - היה להם יותר קל לפתור את הבעיות של ממלאי תפקידים במערכת החינוך: קחו שעות, זה כבר בתוככם שם - ככה זה בדרך כלל. אני תמיד הייתי חסיד שיהיו גמולים ולא שעות.

לכן אני אומר, צריכים לשבת - והכל רק בהידברות - אני בעד לשבת עם ארגוני המורים, שלפי דעתי מגלים אחריות מאד רצינית כלפי מערכת החינוך וכלפי תלמידים, ומתוך אחריות, יחד עם השלטון המקומי, לשבת ולראות איך בתוך כל הצמצומים האלה - שהם נכפו, אנחנו לא מעונינים בהם, אבל שקורים - ניתן יהיה שהפגיעה בתלמידים באופן ישיר תהיה פגיעה מינימלית. לנסות ולראות איך ניתן להתארגן באופן שונה, בהקצאת השעות, בחלוקת התפקידים וכדומה, כדי שהפגיעה בתלמיד תהיה מינימלית. רשות הדיבור למר זאב בוים.

אני פונה לשרת החינוך - כיושב ראש הקואליציה, הדרישה שאת דורשת ממני עכשיו, אני לא יכול לעשות אותה. אז אני רק אגיד משפט ואני לא אעשה את כל הדיבורים. אני אומר את זה בגלוי, יש אנשים שאומרים אחרת ועושים אחרת, אז אני רוצה שפי וליבי יהיו שווים.

יש גם בהחלט נטיות לב - דיבר מר זבולון אורלב על נטיות הלב - ואני באתי לכאן, אחרת יכולתי לא להיכנס לכאן. נכנסתי בגלל נטיית ליבי, בגלל הרקע, וזה רקע כפול - שמענו פה את השלטון המקומי. יש לי פה מכתב מכפר הנוער קדמה, שאני יושב ראש מועצת המנהלים שלו. יש פה קיצוצים בסדרי גודל של 17-18% בשעות, בתוך המערכת, עם פירוט מדויק.

אני לא רוצה לחזור על דברים, כל הדברים שנאמרו כאן הם דברים טובים. החשוב ביותר זה העניין הזה - אני אגיד את זה ככה: דיברנו על קיצוץ אחיד מול קיצוץ דיפרנציאלי, שהיה יותר ראוי ונכון לעשות - אני לא מדבר עכשיו בתוך המשרד, שמר זבולון אורלב אמר וזה נכון - אבל קודם כל בממשלה.

דרך אגב, בישיבת שרינו הראשונה שדנו בעניין הזה, אני העליתי את העניין - יש לי את הנייר הצהוב הזה, שהוא צהוב גם בגלל ששמרתי אותו. אמרתי לשר ולראש הממשלה: עדיף קיצוץ דיפרנציאלי, ותסתכלו מה קרה - הייתה כוונה לקצץ גם במשטרה, ובמשטרה בסוף לא קיצצו, והוסיפו עוד דברים שהיה ראוי להוסיף אותם. פה הייתה התייחסות לבעיה המיוחדת הזאת. ומה ההבדל? ההבדל הוא שבמשטרה מרגישים במיידי מה המשמעות של קיצוץ ומה כשלא מקצצים, או כשמוסיפים. זה במיידי, כי את זה יש מרגישים ביומיום.

חינוך זה מין טבע כזה, שאולי לא בהתחלה - מר שמואל אבואב יכול לעשות את הסיכום ולאורך שנים - פתאום יום אחד קמים בבוקר ורואים נזק מצטבר של תהליך, כי אנחנו מתעסקים בעניין שבמהותו הוא תהליך, ולא כל בוקר אנחנו יודעים בדיוק ומרגישים את הדופק והמשמעות של ההחלטות האלה. זאת בדיוק סיבה שצריך להקים גוף כזה שיטפל בזה - אנחנו כל הזמן נתקלים בזה, כל פעם מזדעקים - הדברים כבר נאמרו.

כל מה שאמרתי עכשיו זה הכל דיבורים, אבל באתי להגיד לא יותר מזה. באופן אישי ננסה להשפיע באמצעות לחץ שיתפתח פה - זה לגבי עכשיו, אבל לגבי העתיד זה להתארגן באמת במסגרת הזאת שאמרו - השלטון המקומי, ארגוני המורים, שדולה חזקה של חברי הכנסת שישנה פה - זו צריכה להיות עוצמה ציבורית שתרתיע בעתיד - ועוד יהיו לנו בעתיד מה לעשות - כדי שבחינוך לא רק שלא ייגעו, אלא יראו בזה משהו שאפשר וראוי להוסיף עליו.

רק בהערת ביניים - הקיצוץ שאנחנו ביצענו בפעולות המשרד הוא קיצוץ דיפרנציאלי - אני רוצה שיהיה ברור כאן - לא ביצענו קיצוץ פלאט, עשינו קיצוץ דיפרנציאלי, בדיוק מאותו טעם שאתם הדגשתם קודם - זה לא עושה את זה יותר נעים או יותר קל, אבל זה מה שעשינו.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר - לפי דעתי יש על דבר אחד הסכמה, שפשוט הורסים לנו את החינוך. למה הורסים? כי בסך הכל הממשלה הזו קיבלה מערכת חינוך די מפוארת - לא הייתי מושלמת, לא הייתי אומרת שהכל היה תקין, אבל יש מה להרוס - הרי יש מערכות שאין הרבה מה להרוס, כי הם לא היו תקינות מראש. בסך הכל, בכל השוואה בינלאומית, עם כל הבעייתיות, עם הבעיה במתמטיקה - נבנה פה משהו. להרוס אפשר בקלי קלות.

אני חושבת שאם היה מגיע מישהו מכוכב אחר והיה שומע פה את הדיון, פשוט היה רואה תיאטרון אבסורד. ההרס הזה הוא לא גזירת שמיים. ההתייחסות כאילו שזו גזירת שמיים ואנחנו רק איגוד מקצועי - אדוני היושב ראש, אנחנו ועדה פוליטית בכנסת ישראל. אני יודעת שאנחנו ועדת חינוך, אבל אני רוצה לומר שההרס הוא הרס פוליטי, ואי אפשר שהדברים האלה לא יישמעו - לא כי אנחנו באופוזיציה, כי הממשלה הזאת הכניסה לטרוף מערכות כאילו - וזה אני יודע ששנוי במחלוקת - שכל הדירדור נגזר. אז אני אומרת שהרס הביטחון לא נגזר והרס הכלכלה לא נגזר והרס החינוך לא נגזר.

אז מה את מציעה? אני רוצה להזכיר שהוגשה לממשלה תכנית כלכלית חלופית לחלוטין - ואני אומרת את זה, כי זה דיון פוליטי, זה לא דיון על שעה זו או אחרת - כי אפשר וצריך היה לקחת מהעשירים - זה לא שנוי במחלוקת פוליטית, אבל הממשלה לא מבצעת את זה - דרך אגב, זו לא הממשלה היחידה - ולא מטילים מיסוי על הבורסה ולא מטילים מיסוי על ההון.

אני רוצה לומר שחוק שכולם - הממשלה דרך אגב התנגדה לו, לחוק הלפרט ממשלת ישראל הנוכחית התנגדה, ובסוף הוא עבר ולא מקצצים בו. לכן מה יש להקים קואליציות? עם כל הכבוד, עוד הערב חברי הקואליציה, גם מהליכוד, גם מהמפד"ל, גם מהעבודה, שיצביעו נגד התקציב הנוכחי ויפגעו בחוקים שהם מלכתחילה התנגדו להם כממשלה - והתקציב ייראה אחרת. אני לא מוכנה להיות מטריה לממשלה.

עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר, אדוני היושב ראש - המצב הזה שכל שר מגיע לוועדות - פעם זה שרת החינוך, ובוועדת העבודה והרווחה זה שר העבודה והרווחה, בוועדת הבריאות זה שר הבריאות - והופכים אותנו ללוביסטים נגד שר האוצר - זה ממש הרס הדמוקרטיה במדינה. עם כל הכבוד, ממשלת ישראל היא המגישה היום את התקציב.

האם את נוזפת בי שאני שוקל להצביע נגד התקציב?

ההפך. סליחה אדוני היושב ראש, המצב הזה ששרים באים בדמעות תנין ומגייסים אותנו נגד שר האוצר - הממשלה מגישה את התקציב - אילו רוב בין השרים היה מצביע נגד התקציב הוא לא היה עובר. אני אומרת ברור כחברה בוועדת החינוך - אני אומרת גם לגבי משרד החינוך - אני לא מוכנה לקבל את הכדור שכל שר תוקף את האוצר בלבד - זה לא האוצר הביא את התקציב, זה הממשלה.

אני רוצה להדגיש שהרס החינוך נעשה על ידי ממשלת ישראל, לרבות כל השרים בתוכה. הפנייה שלנו צריכה להיות לממשלת ישראל כולה, כולל שרת החינוך. אני אומרת שיפסיקו את ההרס הכולל: הרס הביטחון, הרס הכלכלה, ודאי את הרס החינוך. יש אחריות לכל השרים שיושבים בממשלה להרס הזה של החינוך.

אחרי הדבר הכללי, שהוא בעיני מאד חשוב, אני חושבת שעכשיו אנחנו גם עושים הרס הדמוקרטיה, כשמאפשרים לכל שר בנפרד להופיע כאילו שהוא מגן על תקציב משרדו, ומישהו אחר מטיל - זה הרס גם של הדמוקרטיה.

אחרי תיאטרון האבסורד הזה, שבעיני הוא אבי החטא - יש לי שתי הצעות: אחת, מי שיתמוך היום בתקציב - וזה לא חכמה, כי אני באופוזיציה, אבל אתם 90 חברי כנסת בקואליציה - נותן ידו להרס החינוך במדינה. הפנייה של הוועדה היום, בשעה הזו, צריכה להיות לכל חברי הקואליציה, לא לאשר את התקציב, להחזיר אותו, ויש חלופות.

אמרתי יש חלופות - הוגשה תכנית אלטרנטיבית לממשלה של 17 מיליארד ש"ח

חשבתי שבוועדת החינוך אין פוליטיקה, ועוד ברמה כזו.

תסלח לי, הרי זה אבסורד. ועדת החינוך היא ועדה שתיתן גיבוי להרס החינוך? הקולות שלנו נגד התקציב מובטחים.

הערה אחרונה, כי אני רוצה להדגיש שכל מה שאמרתי עד עכשיו זה העיקר. לכן אני אומרת לך, ולמר שמואל אבואב ולאחרים, אין מה להתגייס יום אחרי, את ההרס עושים עכשיו, ועשו כבר קודם. ההרס הזה נעשה על ידי כל הממשלה, לרבות שרת החינוך ולרבות כולם. המאבקים הם חשובים, אבל העיקר זה ההצבעה.

לגבי ההצעה עצמה - אני מצטרפת לדעתך - אם בסוף ייגזר - ואני אומרת את ה"אם" הזה בדחילו ורחימו - שכל מי ששופך את הכסף הזה, האחריות היא קולקטיבית ולא רק של שר האוצר, אז אני בדעתך. גם הטלפון שלי, כמו של כולם, היה מפוצץ היום. הנושא של מב"ר - הרי אנחנו מדברים על לקדם את ההזדמנות השניה, בסוף פוגעים במב"ר.

גבירתי המנכ"לית, אני הבנתי שהגיע אליך מכתב היום מהחינוך ההתיישבותי, ששם פגעו בקיצוץ ב2- שעות ולא רק באחת. אז ודאי שאני מבינה שזה איזה שהוא פרי טעות - אז אני בשיטתך, אבל אני חוזרת, זה ה'בית'. ה'אלף' זה למנוע היום את העברת התקציב ולא להטיל את זה רק על מישהו אחר - זה הממשלה וחברי הכנסת שהיום יצביעו על כך.

תודה רבה. פרופסור יאיר קארו, מכללת אורנים.

אני רוצה להביא את הדברים מנקודת ראות אחרת, ואני מוטרד מכך שהדיון יהיה רק בהשלכות של הפיטורים, וכל מי שניהל פעם תקציב יודע שכאשר מחליטים לקצץ בתקציב, אז אם לא עושים את זה ב'אלף', זה יעבור ל'בית'.

משרד החינוך הגדיר מטרות - בגיל הרך הגדיר מטרות, בבית הספר התיכון, הגברת הבגרויות, נגישות להשכלה גבוהה, מעורבות חברתית. חלק מהדבר הוא קשור לפיטורי מורים, אבל החלק האחר, והוא התוצאה, שבעוד שההגדרות נכונות, יש קושי בגיוס משאבים. אני חושש שבעוד שתהיה התכתשות גדולה מסביב לעניין פיטורי מורים, בסופו של דבר הקיצוץ יתגלגל למקום אחר, והיעדים האמיתיים של המשרד ייפגעו.

אנחנו צריכים לדבר נגד קיצוצים - זה עניין עקרוני, ולא חשוב איפה ישימו לנו את השמיכה, זה פעם יהיה במקום אחד וזה פעם יהיה במקום אחר. 3 שנים של קיצוצים - אני רוצה להגיד לגברת ענת מאור - לצערי הקיצוצים התחילו עוד לפני הממשלה הזו, וגדולים וכואבים שבהם נחתו על המכללות עוד לפני הממשלה הזו, בתנאים שהיה פחות לוחץ להיכנס בהכשרת המורים.

אני הופעתי בסיעת מרץ וכולם אמרו: דוד עמר, אתה צודק. דוד, אתה מותק, אתה צודק, אבל הייתה הכרעה סיעתית.

זה לא נכון.

אני מוכרח לומר לך דבר אחד, אני מוכן להעיד לפניך רק דבר אחד, אני נוכחתי כמה וכמה פעמים בוועדה שחברי הכנסת של מרץ לא תמיד תמכו בעמדתו של שר החינוך ממרץ, זה אני צריך לומר לשבחם - לא בעניין חינוך התיישבותי ולא בעוד כמה דברים אחרים.

כבוד היושב ראש, לא התכוונתי להעיר לאף אחד מחברי הכנסת, קטונתי. אני מוטרד מאד שבלהט הטיפול בנושא המורים, המטרות המרכזיות של משרד החינוך תישכחנה, או לא תהיינה מגובות כספית, וזה מקרין אחורה, זה מקרין על כל כיוון עבודת המערכת. רוצים תזוזה בבגרויות קדימה - יש לזה מחיר. יש תהליכים שצריך לבצע. לא יהיה את הכסף - זה לא שלא נתקדם קדימה, הדברים זזים אחורה, זה דברים טבעיים. אין כסף לגנים - חינוך בגנים יורד - לכן קודם כל לעשות "ברקס" פעם אחת על כל נושא הקיצוצים בחינוך. 3-4 שנים אנחנו מתעסקים עם זה, זה צריך להיפסק כבר הדבר הזה.

דבר שני, מר צחי לנגר ביקש שאני אבוא לומר משהו על המתרחש עכשיו במכללות לחינוך, שהן בדרך כלל שק החבטות של הקיצוצים. ההשפעה של הקיצוץ הזה, עם כל מה שקורה איתו בתקשורת, עם הודעות מנהלי המחוזות - הרסנית. זו הפעם הראשונה שאומרים לסטודנטים בשנה ד', מחזור ד', סטאז'רים שעובדים בשטח, 3,200 בשנתון הזה: חברים, את סטאז'רים, בשנה הבאה "נשאתכם הרוח".

זה מחלחל כלפי מטה, יש בפירוש שיתוף פעולה עם המשרד בהרמת סף הקבלה לשנתון א', זה עולה לנו במאמצים קשים, אני מקווה שגם חלק מחבריי, שמעט חושש מזה, נרתם לזה, אבל יש לזה משמעות גדולה - אנחנו עשינו מאמץ עליון עכשיו להרים את סף הכניסה למכללות, כי רוצים מורים יותר טובים והכשרה יותר טובה,

ולא כל ראשי המכללות אוהבים את זה.

לא כולם, אז הם יאהבו את זה בהמשך. אבל כאשר אתה משדר שהמאמץ הזה מלווה בסגירת מקומות עבודה, אתה אומר מראש - אתה חוזר אחורה 3-4 שנים, שאלה שאותם אנחנו רוצים להביא לא יבואו, ואלה שיבואו זה אלה שאנחנו לא רוצים, משום שהם באים מתוך חוסר אלטרנטיבה.

אני ממש מבקש את תמיכת הוועדה להפסיק את הקיצוצים בחינוך, צריך להחליף דיסקט באוצר, לא במשרד החינוך עכשיו.

תודה רבה. מר גד דיעי, ממלא מקום מנכ"ל הסתדרות המורים.

היום ישנה הרגשה קשה מאד, אווירה בחדרי מורים עכורה מאד. יום יום מגיעים המורים ואחד מבשר לרעהו: קיבלתי הודעה שאני מתעתד לפיטורים. והשימוע מהיום למחר. ואין הבדל אם זה יסודי, חטיבות ביניים ובעלויות. כאשר יודע המורה שהמגמה הזאת נסגרת, אולי מבחינה נפשית הוא מתכונן להפסקת העבודה, או לדרך אחרת, אבל מורים אחרים, כמו במתמטיקה, בספרות, בתנ"ך, מקבלים מכתב פיטורין, זה מדהים. וכאשר אתה בר ומברר איך יכול להיות דבר כזה, הפיקוח אומר: אינני יודע, לא מתואם איתי. כשאתה מדבר עם מנהל המחוז, הוא אומר: לקחתי קריטריון של ותק מסוים. ואם כך, נבטל את אלה וניקח את האחרים - מין משחק של המורים על המורים, אבל אף אחד לא יודע איך ישנות המשפחות האלה. אותם 300-500 מורים אלה, גם אם הם יחזרו כולם, עוגמת הנפש הזאת לא תעזוב אותנו.

זוכר ידידי זבולון אורלב, יושב ראש ועדת חינוך, בשנת 1983-1984, אלפי מורים - ישבנו בלילות אחד-אחד להודיע להם על הבשורה הזאת. מורים בחוות חקלאיות - כל החוות החקלאיות במחוז מסוים - הודעות פיטורין למורים. השאירו מנהל ומורה אחד. הכיצד? אם אתה אומר שמבטלים את החוות החקלאיות, אני מבין - סגרת חוות חקלאיות, אבל להשאיר אותן בלי מורים, זה אומר דרשני. המורים למוסיקה - הרי המורים האלה, אחרי שיפטרו אותם, הרי בוודאי בשנה הבאה יחפשו מורים אלה.

המורים של שנה ראשונה - אולי אנחנו מדברים על זה בשוויון נפש, זה הרגל של מורים שנה ראשונה, ואני חושב אולי אשמתנו, האיגודים המקצועיים, שאנחנו עברנו על זה עד עכשיו.

דרך אגב, אפשר לדעת כמה מהמפוטרים זה נשים וכמה גברים?

לפחות 80% נשים.

לפחות - ורק להגיד לך, יש מורות רבות מפרנסות יחידות. במסגרת תפקידי כיושב האגף המקצועי, אני תמיד מסייר במכללות ונותן כעין שיחות לבוגרים, כהכנה לעבודה. עד לפני חודשיים המשכתי כרגיל, מאז שהתחילה כל הבעיה הזאת, אני ממש מתבייש להגיע, מה יש לי להגיד להם? אני מספר להם הרצאה שלמה איך נקלטים בעבודה, מהם הזכויות שלהם, זכויות אם לילד, זכויות הסבתא - ופתאום אינני יודע אם בכלל הוא יקבל עבודה.

לפני כמה שנים לא קיבלו אחד המורים לעבודה, התחיל לעבוד מילוי מקום, נמשך מילוי מקום וכל שנה ממלא מקום, ולבסוף הוא אומר לי: תעשה לי טובה, תן לי המלצה. נתתי לו המלצה, היום הוא מנהל בנק, הוא מסתכל עלי והוא צוחק.

הזמנתי לבית שלי דלתות נגרות ואני רואה מישהו מוכר. מה אתה עושה? מנהל בית ספר. הוא אומר לי: אני עזבתי, מה יש לי לעבוד שם. אם יש לך כמה מורים, הוא אומר, תביא לי אותם, יעבדו אצלי.

גבירתי שרת החינוך, הגזירה הזאת של תקן 20 תלמיד יהיה 21 או 22 זו גזירה שתפגע קשות מאד דווקא בשכבות החלשות, דווקא בישובים הקטנים, במושבים, בעיירות פיתוח, ששם אין בתי ספר אזוריים. משרד החינוך עושה הכל לקיים מסגרת חינוכית שם, והיום אם יש לו 7 כיתות, היו 3 תקנים. תודה רבה לכם.

אני רוצה לומר שכל הדיון כאן מזכיר לי את הסיפור עם העז - אנחנו מדברים איזה הצלחה תהיה אם אנחנו נצליח למנוע - אבל אנחנו בעצם מדברים על קיצוץ מתמשך. שרת החינוך, כל הקטע של להתייצב איתך ומאחוריך, מימינך ומשמאלך - שנת תקציב מתפרשת על פני שתי שנות לימודים, ואז כשהקיצוץ הוא קיצוץ על הנייר, הוא עדיין לא מתבצע בתוך בתי הספר. עכשיו אנחנו בעצם הגענו לרגע של אמת. אנחנו מגיעים לקטע של שנת הלימודים החדשה, ומדברים בכלל על הקיצוץ, מה שאת תצליחי לעשות היום - ואני מאחלת לך עם כל הלב, עם כל השותפים שיושבים כאן - אבל עדיין אני לא רואה את כל חברי ועדת החינוך של הכנסת יושבים פה היום ונלחמים בעניין הזה, וכל אחד מחויב למשמעת קואליציונית.

אני מאד מאד מקווה, אבל אני חושבת שגם אם תצליחי, עדיין כל הנתונים שנתן מר שמואל אבואב וכל הנתונים שהוא בקי במספרים ובנתונים בצורה מרשימה - אנחנו מדברים על פגיעה מתמשכת, אנחנו מדברים על פגיעה בנושאים, אנחנו מדברים על ערכים, על משאב אנושי, ואני מודיעה לך שהחלשים - אני לא צריכה להגיד לך, כולנו יודעים - החלשים שוב ייפגעו, כי החזקים ישלימו. הנושאים שבעצם מתייחסים אליהם אלה נושאים שנקראים "שמנת", או "קצפת", או "דובדבן" - אנחנו מדברים על מוסיקה - אז אני מודיעה לך שיהיו מקומות שלא תהיה בעיה, אז הם ילכו לחינוך מוסיקלי פרטי.

אנחנו קיבלנו מכתב מחבורה של מורות לריתמוסיקה בגני הילדים, שנדהמו מהעניין איך לוקחים וגודעים את העניין הזה - ואני מבינה אתכם, אם מנסים לעשות את זה דיפרנציאלי, אז מתחילים לחשוב: מתמטיקה, אנגלית או מוסיקה. עכשיו אנחנו שוב הולכים ופוגעים בחלשים.

לגבי הסטאז'רים, אתה דיברת על 3,000 סטאז'רים שקיבלו עבודה וקיבלו מכתב פיטורין - אנחנו מדברים על הסטאז'רים של שנה הבאה. היום הם לא יקבלו תעודה אם הם לא עשו סטאז', ולא תהיה להם אפשרות לעשות סטאז', והם בעצם השאירו את ההכשרה שלהם חצי עשוייה, כי אם ברפואה מישהו גומר רפואה וצריך לקבל את התעודה שלו עם סטאז', מדינת ישראל מתקצבת את הנושא של הסטאז', והסטאז'רים מקבלים שיבוץ בבתי חולים לעשות את הסטאז' שלהם. מורים עובדים על בסיס מקום פנוי. מכיוון שלא יהיה בסיס של מקום פנוי, כל אלה שהיום יושבים פה, מר צחי לנגר והחברים שלו שפוטרו, הם כבר במצב טוב, הם עשו את הסטאז', אז לפחות הם סגרו איזה שהוא מעגל. החברה החדשים שעומדים לסיים עכשיו, גם את זה לא יעשו. לכן אני חושבת שהנושא של היום - אני שוב מאחרת המון הצלחה - אבל זה לא פתרון הבעיה.

את צודקת במאה אחוז. לצערי אני מסכימה לכל מילה שלך.

אני רוצה להתחבר לדברים של מר שמואל אבואב בנושא של קריאה לכל מעגלי החינוך, ואני חושב שאנחנו, כאיגוד מנהלי מחלקות לחינוך, מתחברים לעניין הזה, אנחנו שותפים לכל הנושא של איזה שהוא פורום למען החינוך - נקרא לזה ככה, לא נגד שום דבר, אלא למען החינוך.

הדבר הנוסף שאני רוצה להדגיש, שבנקודת המוצא, הפערים שהמשרד מעמיד לטובת העשייה החינוכית לבין הרצון של התושב כתושב, במילא הפערים הולכים וגדלים. עם הקיצוץ של היום ועם הקיצוצים של השנים האחרונות, הפערים והרצונות של ההורים לקבלת חינוך איכותי וטוב יותר, הולכים וגדלים. אם פעם היה בשלטון המקומי את הכמה גרושים האלה לעזור ולתת ולסייע בנשמה היתרה של בתי הספר, בתחומים של פרויקטים ועשייה חינוכית, היום כל הכסף הזה, או כל השקלים האלה לא נמצאים יותר בקופה של הרשות המקומית, זאת אומרת שזה קיצוץ כפול, או קיצוץ גם במשמעות של הדברים הנוספים שבמערכת החינוך, ואת זה אסור לנו לשכוח.

אני רוצה להעיר שתי הערות, גבירתי השרה, ידידי זבולון אורלב. בדיוק בשנה שעברה, ב20- במאי, בעוד שעה, עמדתי מול 820 מורים שעומדים לצאת לשנת שבתון. הדרכתי, הסברתי זכויות וחובות. שאלתי כמפקח ארצי על ההשתלמויות כמה אנשים אמורים להיות בכנס בשבוע הבא? ירד ב160-. מה קרה? חוששים לצאת. אני מנסה לחשוב איך אנחנו יכולים עדיין לעודד אנשים כדי לצמצם את הבעיה. לא יתכן, מ820- ל160-? אנשים שחסכו 6 שנים, אנחנו רוצים לעודד אותם ללמוד, הדרכנו - חוששים לצאת. אינני יודע אם אני אגיע ל820-, אני אגיע ל400-, וזאת הערכה. נרשמו כ160- בלבד, וזה אומר דרשני.

דבר שני, שרת החינוך פתחה ואמרה דבר שאני חוזר עליו, ואני מצטער שאני חוזר פעם עשירית - צריכה לצאת פעם אחת ולתמיד החלטה, מר זבולון אורלב - באותה תקופה שאתה היית מנכ"ל המשרד, אני מזכיר את אותה שנה שכמעט שילשנו את מספר הפורשים. כמספר מסיימי המכללות, כך צריך להיות מספר הפורשים, והפרישה צריכה להיות פרישה בכבוד - אני לא אומר רק מרצון, אני אומר גם בכבוד. יש את הפרישה התקנית הקבועה - אני לא רוצה לתאר לכם מה שקורה בוועדות, האווירה היא קשה - אנחנו יכולים היום לעודד מאות אנשים, כפי שעשינו

בגלל מצב האבטלה זה עוד סיבה שאנשים חוששים לפרוש.

נכון, אבל אני רוצה לומר לך, נציגי האוצר ונציגי נציבות שירות המדינה, ברגע שאנחנו באופן חד פעמי נוציא כמספר מסיימי המכללות, כך מספר היוצאים לפרישה, ולא 1,000, אלא חד פעמי כ5,000- איש, אנחנו נרענן את המערכת.

אני רציתי רק לומר מילה אחת, למרות שנאמר שגם הקיצוץ ייעשה ברגישות, ואנחנו נעשה קיצוץ איפה שצריך ולא איפה שאפשר, אותו דבר יהיה גם באותם פיטורים שבסוף ייגזרו עלינו. אנחנו לא נפטר את מי שאפשר, אלא את מי שצריך, ובשיתוף עם ארגוני המורים ועם כולם, אנחנו נעשה את זה בשיא הרגישות ובשיא הפוקוס.

לגבי מה שאתה אמרת - אני לא יודע כמה יבואו לכנס מחר, אבל הפרסומים קצת היו מוטעים לגבי מספר הפורשים והחוזרים - הפער הוא בסך הכל 1,000 - זה גם בעיה, אבל הפער הוא 1,000 ולא 3,000. יכול להיות שלכנס יבואו מעט, אבל יצאו יותר.

חברים, בואו לא נשפוך את המים עם התינוק - אנחנו נמשיך לדבר על הרס המערכת, ונייצר לעצמנו תדמית, שאחר כך גם אם נקבל את המשאבים כדי לתקן את המערכת, לא נוכל. מר יוסי וסרמן העלה את הנושאים האלה, וגם דיבר שיכול להיות אם היינו מתארגנים יותר והיינו נלחמים יותר אז היינו מצליחים יותר - עם כל הצניעות והענווה של שרת החינוך, אני חושב שצריך להוריד את הכובע בפני השרה על ההחלטה הנחושה שלה - אולי אתה לא יודע, אני רק אגיד לך, אני מנעתי את ההתפטרות שלה. אני אומר את זה בנוכחותה, כי ראיתי שהמאבק שלה הוא מאבק צודק, ולי לא צריך להגיד מה זה חינוך. אני בא ממשפחה של 7 ילדים ואני יודע מה המשמעות של חינוך. מה שאתה חשבת, שאם היינו מתאספים יותר, היינו מתאספים קודם - מר זבולון אורלב יודע שזימנו אותו והוא בא בחפץ לב לכנסים, עם מסיבות עיתונאים, ועשינו את כל מה שצריך. אני אומר לך את זה בהכרתי את שני השרים, גם שר האוצר וגם שרת החינוך. רק גברת לימור לבנת יכלה להשיג את מה שהשגנו עד היום למערכת החינוך.

אני חושב שנתנו גיבוי - אולי אתה לא יודע, קרה שישבנו עד 4 בבוקר שלושתנו, שרת החינוך, שר האוצר ודוד עמר ומר דני ועקנין, והסטודנט היקר שלי, אריאל שרון, נתן כתף לגברת לימור לבנת, למר דוד עמר ולכל החברים. הוא נתן כתף, והחינוך יקר לו. ואם יש מה שכואב לי אישית, זה הנושא שלכם.

אני אסכם, אדוני היושב ראש, אני חושב שהדבר החשוב שיצא מהישיבה של היום זה שנקים את הצוות הזה שיטפל בצורה שוטפת בנושא החינוך במדינת ישראל. יתכן ונצטרך גם לתכנן כמה סטודנטים ילכו ללמוד חינוך, כמה המערכת יכולה לקלוט, ולא כמו שקורה אצל עורכי דין - יאללה, הולכים. עוד עורכי דין ועוד. אתה יודע מה קורה היום? באים לתושב, אומרים: תגיד שנפלת ונתבע את העירייה. אל תיתן כלום. יצא משהו - טוב, לא יצא - גם טוב.

אז יכול להיות שבנושאים האלו - ואני אומר לך את זה, מר יוסי וסרמן, כיושב ראש ארגון מקצועי, ולמר רן ארז - יחד עם השלטון המקומי לבחון אם זאת העוגה, איך מחלקים אותה. אני אתמול נתתי לך דוגמה, השכר זה בערך 18-19 מיליארד שקל - אם מוותרים על אחוז אחד, זה 180-190 מיליון שקל, וחלק גדול מהקיצוץ הזה אפשר היה לא לעשות את זה. ואומר לך את זה מישהו שהיה פעם פועל נמל והיה יושב ראש ועד נמל. כאשר יש מצוקה, כולם נותנים כתף. אני רוצה להקים את המסגרת הזו שתהיה על בסיס מוצק, ואני אומר לך, מר יוסי וסרמן, אם מורה מרוויח 6,000 שקל נטו לחודש

איזה מורה?

יש, אני משלם משכורות. אם המורה הזה הולך עם פחות 50 שקל הביתה, לא יקרה שום אסון, אבל אם אני משאיר 1,000 מורים עובדים - ואני יודע מה המשמעות של מחוסר עבודה.

תודה רבה. חברים, אין לנו ברירה, אנחנו מוכרחים לסיים. אני רוצה לסכם את זה ב4- דברים שדיברנו כאן:

1. אנחנו שוב חוזרים ומביעים דאגה עמוקה מהמשך הקיצוץ התקציבי בחינוך, בסך כשלושת רבעי מיליארד שקל, כולל הפיתוח, הגורם נזק חינוכי, לימודי וערכי בלתי הפיך, והפוגע בתשתית החשובה ביותר של מדינת ישראל, האוצר האנושי. הוועדה קוראת לממשלה לייחד ולקיים דיון מיוחד במעמד מערכת החינוך, כדי לחזקה, לטפחה, לפתחה, לעודדה ולתקצב אותה בהתאם.

2. הוועדה רשמה לפניה את דיווח שרת החינוך באשר לקיצוצי התקציב במשרד החינוך ומשמעויותיהם באשר לפיטורי מורים, צעירים בעיקר, והפחתת שעות הוראה לתלמידים. עד כה טרם פוטרו מורים קבועים. הוועדה תמתין לסיום ההידברות שבין שרת החינוך לשר האוצר, ולאחר שתקבל דיווח באשר לתוצאות ולמשמעויות הקיצוצים, תקיים דיוני היערכות לשנת הלימודים תשס"ג.

3. הוועדה קוראת לשר האוצר להיענות בחיוב לפניית שרת החינוך באשר להקצאת שעות ההוראה לגידול טבעי כבעבר, והמשך הקצאות שעות הוראה ליום חינוך ארוך כבעבר.

4. הוועדה קוראת לשרת החינוך, להסתדרות המורים, לארגון המורים, לארגון ההורים הארצי, למרכז שלטון מקומי, למוסדות האקדמיים להכשרת מורים, לכל ארגוני החינוך הציבוריים, להתארגן ולהקים מסגרת קבע כדי לפעול ביחד ולהבטיח את מעמד החינוך בסדר העדיפות הראוי של מדינת ישראל.

נוסיף פה גם את הקיצוץ הדיפרנציאלי ומניעת פגישה בחלשים, ועידוד פרישה מוקדמת מרצון. רבותיי, אני אומר גם לשרת החינוך - לפי דעתי יש מאחוריך מערכת מאד רצינית שתוכל ושתהיה מוכנה באמת להיאבק גם נקודתית וגם מערכתית. ככל שתרימי את הדגל יותר גבוה, ילכו אחריך יותר גבוה. תודה רבה חברים, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00