פרוטוקולים/ועדת חינוך/4928



3
ועדת החינוך והתרבות
21.04.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4928
ירושלים, י"ח באייר, תשס"ב
30 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 438
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום ראשון ט' באייר התשס"ב ( 21 באפריל 2002), שעה: 11:00

הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון-איסור דרישת בחינות כניסה
וציון פסיכומטרי), התש"ס-2000, חברי כנסת: יוסי שריד, אילן גילאון

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
עבד אלמאלכ דהאמשה
ענת מאור
רחמים מלול
יוסי שריד

עו"ד דורית מורג - יועצת משפטית, משרד החינוך
ורד ריז'נקוב - לשכת הדוברת, משרד החינוך
שרי יאיר - משרד החינוך

עו"ד אייל זנדברג - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

פרופ' חגית מסר ירון- משרד המדע
אורית מור סלע - המשרד לקליטת עלייה

פרופ' נחמיה לב-ציון- יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב
פרופ' יחזקאל טלר - יו"ר ועדת המכללות, סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה
עו"ד יעל טור כספא - המועצה להשכלה גבוהה
נפתלי ויטמן - המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' מנחם מגידור - יו"ר ור"ה ונשיא האוניברסיטה העברית
נעמן גור - מנכ"ל ור"ה
פרופ' עקיבא פלכסר- אוניברסיטת ת"א וחבר בוועדה משותפת עם משרד
החינוך
דגניה כהן - ור"ה
אמיר גלעד - ור"ה
ירון שערבי - ור"ה

ד"ר יואב כהן -מנכ"ל מרכז ארצי לבחינות והערכה של האוניברסיטאות

ציוני נילי - ארגון המורים העל-יסודיים

פרופ' יגאל נאמן - נשיא המכללה לישראל
פרופ' יוסי ריבק - המכללה לישראל
איתי ישורון - בי"ס פסיכומטרי יואל גבע
עו"ד עודד דברת - מכללת רמת-גן

מירב ישראלי

אושרה עצידה


הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון-איסור דרישת בחינות כניסה וציון
פסיכומטרי), התש"ס-2000, חברי כנסת: יוסי שריד, אילן גילאון

אני מקדם את פניכם בברכה רבה. אנחנו התכנסנו בסוגיית הבחינות הפסיכומטריות. אני רוצה להזכיר שקיימת הצעת חוק של חברי הכנסת יוסי שריד ואילן גילאון, תיקון להצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה איסור דרישת בחינות כניסה וציון פסיכומטרי. קיימנו כמה דיונים ובדיון האחרון הגענו להבנה שהצעת החוק לא תקודם בתנאי שהמל"ג, ות"ת וור"ה יניחו הצעה שתניח את דעתנו לפיה הבחינות הפסיכומטריות לא יהיו חובה, אלא יהיו אופציה, ובמקום האופציה הזו תהיה חלופה אחרת שתניח את דעתנו. באותה ישיבה ביקשו אנשי מערכת ההשכלה הגבוהה גם ששים יום, כך נדמה לי, או איזשהו פרק זמן. הצענו להחליט על ששים ולא יאוחר מתשעים יום. הישיבה התקיימה ב-25 בדצמבר ואנחנו בתום התשעים ימים. כמו שאתם רואים, יושב ראש הוועדה משתדל לעמוד בלוח הזמנים שהוא קובע. אנחנו היום מצפים לשמוע מהמערכת מה ההצעה העומדת כדי שנוכל להגיע להבנה שהצעת החוק לא תקודם. כשאנחנו מדברים על דרכי הכניסה, אנחנו מדברים על כל החבילה כולה.

ברשות היושב ראש, אני הפצתי פה מכתב שמופנה אל היושב ראש.

היושב ראש קיבל אותו לפני חצי שעה.

בהערת אגב בבחינת אל תמנע דבר טוב מבעליו, אני רוצה לומר כי ביום מסוים לפני ימים אחדים קרתה תקלה שעשרות סטודנטים נבצר היה מהם להגיע בזמן לבחינה הפסיכומטרית בגלל כל מיני בעיות תחבורה למינהן. זעקתם עלתה לשמיים. אני פניתי באותו יום וגם ימים לאחר מכן למרכז ואני רוצה לשבח את המרכז הארצי. אני חושב שגם שרת החינוך התערבה בסוגיה הזו. קיבלתי הודעה בכתב לפני ימים אחדים שהוחלט לעשות לאותם סטודנטים מועד מיוחד עוד החודש. אני רוצה להעריך ולומר תודה. אני חושב שעשיתם מעשה נכון וראוי.

המכתב שהגיע רק לפני חצי שעה הוא בעצם תשובה למכתבו של יושב ראש ועדת החינוך מה-31.12.2001. הוא כתב מכתב אחד לשרת החינוך וליו"ר ור"ה וליו"ר ות"ת שבו הוא סיכם את הדיון שהיה בוועדת החינוך. כיוון שחלוקת האחריות בנושאים האלו היא בין כמה גורמים, אני ניסחתי מכתב וקודם שהעברתי אותו ליו"ר הוועדה, ביקשתי את הערות ור"ה וקיבלתי את ההערות של פרופ' עקיבא פלכסר שהוא יושב ראש ועדת הקבלה הבין-אוניברסיטאית והנוסח שנמצא פה לפניכם הוא הנוסח שתוקן על ידי פרופ' פלכסר.

לכן, סעיף 1 במכתב, כפי שאתם רואים, הוא ניסוח שמוסכם היום על הוועדה המשותפת לור"ה ולמשרד החינוך. סעיפים 1 ו-2 הם הסעיפים שהופכים את הבחינה הפסיכומטרית כאופציה או מבטלים אותה כחובה. הופכים אותה לאופציה ומעמידים את החלופה. אני חושב שיו"ר ור"ה ויו"ר הוועדה יפרטו. סעיף 3 אומר שכל מוסד להשכלה גבוהה ייקבע קריטריונים להעדפה מתקנת לקבלה של מועמדים לכ0ל תחומי הלימוד מקרב קבוצות באוכלוסייה הראויות לקידום. כאן שוב אני חושב שניתן להשאיר את המלאכה בידי המוסדות להשכלה גבוהה. הסעיף הרביעי הוא האחריות שלנו, של ות"ת. כל ההתחייבויות שלנו מגובות על ידי ההחלטות של המועצה להשכלה גבוהה בנושאים האקדמיים. הצגנו פה ארבע דרכים להרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה, היערכות חדשה של המכינות הקדם אקדמאיות. זה נושא שיידון בנוסחו זו בישיבת המועצה השבוע. אחר כך, קידום ההשכלה הגבוהה בערי הפיתוח בדרום, ייצוג באוניברסיטאות לכל מגזרי האוכלוסייה, גם נושא שכבר נדון במועצה להשכלה הגבוהה, וקידום ההשכלה הגבוהה בקרב הערבים. שוב, נושא שכבר נדון במועצה להשכלה גבוהה.

במסמך הזה אני אומר שות"ת מחויבת לממש תוכניות אלו באותם היקפים שיאפשרו אילוצי התקציב. אנחנו נוכל לדווח על מספרי הסטודנטים שתוקצבו במסגרות אלו לאחר שנגיע לסיכומים עם האוצר על תקציב ההשכלה הגבוהה לשנת תשס"ג ואילך. יש פה דברים שהם פשוט נוגעים למספרי סטודנטים ואת זה כמובן נוכל לתת ברגע שיהיה לנו סיכום עם האוצר.

אני רק רוצה לומר שות"ת כבר קיבלה החלטה שאומרת שבכל הקצאה של מספרי סטודנטים למוסדות, נעמיד מכסה או הקצאה מיוחדת לאוכלוסיות ראויות לקידום. אם האוכלוסיות האלה תצטרכנה להתחרות באופן חופשי עם כלל האוכלוסייה, אנחנו עלולים למצוא שהן תמיד תהיינה אלה שתישארנה בסוף ולא תיקלטנה. ולכן, בישיבתה האחרונה ות"ת קיבלה החלטה שההקצאה למוסדות תהיה מחולקת לשתיים. קודם הקצאה גלובלית שאז כולם מתחרים בינם לבין עצמם, ובנוסף לכך, תהיה הקצאה מיוחדת לאוכלוסיות ראויות לקידום כדי שהן תוכלנה להתקבל. שוב, הקבלה תהיה לפי החלטה של המוסדות. זו התרומה של ות"ת במדיניות שלה לקידום ההעדפה המתקנת עליה דובר פה.

איך תבוא לידי ביטוי ההקצאה הכספית לגבי העדפה מתקנת? אם אני מבין אותך נכון, מי שמתקבל בהעדפה מתקנת, ייתכן והוא לא מסיים לימודיו בשלוש שנים.

לא, אלו שני דברים שונים. גם פה יש לנו החלטה שבתנאים מסוימים לאוכלוסיות מסוימות, אנחנו מאפשרים פריסה לארבע שנים. הסטודנט משלם רק 300% שכר לימוד והתקצוב של ות"ת תיקח בחשבון את העובדה הזו. אני לא רוצה להיכנס פה לעניין הניצולת וכל הדברים האלו. כלומר, הדברים האלו יבואו לביטוי.

אם אני לא טועה, זו החלטה שקיבלנו כאשר אני הייתי במועצה להשכלה גבוהה.

כן. קיבלנו את זה לגבי שתי אוכלוסיות. האוכלוסייה הערבית וערי הפיתוח. גם אז אמרנו שנרחיב את זה. כלומר, לא רק לאוכלוסייה הראויה לקידום שמסומנת, אלא כל אוכלוסייה שנגדיר אותה כראויה לקידום. לדוגמא, נניח ויש לנו הקצאה של אלף סטודנטים, וסטודנטים פירושו הקצאה כספית, אנחנו יכולים להחליט ששבע מאות מתקבלים בחלוקה הכללית של הסטודנטים בתחרות חופשית, ועוד שלוש מאות הם אוכלוסיות ראויות לקידום, ואותם מוסדות שייקלטו אותם בקריטריונים שלהם, עם ההעדפה המתקנת שלהם או בלי ההעדפה המתקנת, אנחנו נעמיד לרשותם את מספרי הסטודנטים. כלומר, היום כל האלף עומדים בעצם בתחרות כגוף אחד ואז מי שבא עם נקודת זינוק נמוכה יותר, הסיכויים שלו להתקבל הם נמוכים יותר. על ידי זה שאנחנו מקצים להם, אני חושב שאנחנו עוזרים.

אני רוצה לשאול עוד שאלת הבהרה לגבי המכתב שלך. לא ציינת פה לוח זמנים. אם אני מבין נכון, המכתב שלך הוא תקף לתשס"ד.

המכתב שלי תקף בידיעה שנמצאים פה יושב ראש ור"ה ויושב ראש ועדת הקבלה של האוניברסיטאות שיגידו את דברם.

כלומר, לא במקרה במכתב שלך אין תאריך.

נכון.

במהלך התשעים יום, האם קיבלתם מכל מוסד ומוסד הסבר לגבי מה הכוונה שלו ואיך הוא מתכוון לבצע את מדיניות ההעדפה המתקנת או שזו משאלת לב כללית והבעת כוונות, אבל אין לנו ידיעה ברגע זה איך כל מוסד ינהג?

אני חושב שיושב ראש ור"ה יכול להשיב, אבל אני אומר את הגישה שלנו. אולי גם פרופ' טלר ירצה להתייחס. אני חושב שאנחנו צריכים לדאוג רק לדבר אחד, אם מוסד רוצה לחרוג מהכללים של המועצה להשכלה גבוהה, למשל, לקבל בלי תעודת בגרות, אז הוא צריך לקבל את אישור המועצה. אבל, כל זמן שהוא בתוך כללי המועצה, הדיסקרציה ושיקול הדעת, ולכן גם נאמר כך בסעיף 3, הוא של המוסד.

אם ועדת החינוך רוצה וור"ה והמוסדות חושבים שהם יכולים להביא את זה, אני הייתי מציע לקבל מעבר לקריאה הכללית של ועדת החינוך למוסדות להפעיל קריטריונים לזה, לתת את זה ולבקש אותם שהקביעה הזו תהיה גם מפורסמת. כלומר, שהציבור יידע, כולל ציבור המועמדים, מה הקריטריונים שכל מוסד קבע לו להעדפה המתקנת. אני יודע שהיום כבר לכל מוסד יש כללים שהוא כבר קבע והם יכולים לומר אותם. אני יודע לגבי תל-אביב, לגבי ירושלים שנציגיהם נמצאים פה. אבל, גם לגבי האחרים.

אני מציע עכשיו שנאפשר גם ליו"ר ור"ה וגם ליו"ר הוועדה לדבר. פרופ' מגידור, בבקשה.

ור"ה באופן עקרוני אימצה את ההסדר שלפיו כאופציה אפשר להחליף את ציון הבחינה הפסיכומטרית בציון משוקלל של צירוף מסוים של בחינות חיצוניות. כאשר ישנם שני צירופים, אנחנו מציעים שני צירופים, כשאחד עם אופי יותר ריאליסטי והאחד עם אופי יותר הומניסטי. כאלטרנטיבה כמובן תישאר עדיין הבחינה הפסיכומטרית. אני, אגב, מאמין שדווקא בבחינה הפסיכומטרית יש אלמנט יותר שוויוני מבחינות הבגרות, אבל לא ניכנס לוויכוח הזה.

אני רוצה להתייחס עכשיו לגבי צורת ההפעלה. יש ועדה מקצועית שלנו שפרופ' פלכסר ידווח עליה, יחד עם אנשי משרד החינוך, ברמה של שיתוף פעולה טוב מאוד. הוועדה עובדת במרץ. יש הרבה שאלות טכניות לא פשוטות. עדיין אין לנו מהמומחים בשטח לוח זמנים מחייב לגבי ההספקה של הנתונים ממשרד החינוך. יש כאן קשיים לא פשוטים. עד כמה שאני מבין, זה קל יותר לגבי השנה-שנתיים האחרונות. זה הרבה יותר קשה לגבי נתונים משנים מאוחרות.

לגבי קבלה, ההרשמה שמתרחשת בתשס"ב כבר נמצאת בעיצומה ועליה כמובן אין מה לדבר. מה שאנחנו מאוד היינו רוצים הוא לא להחמיץ את הקבלה לתשס"ד, כלומר ההרשמה שמתקיימת בתשס"ג. אבל לצורך כך אנחנו צריכים כמעט בטווח המיידי לקבל לוח זמנים חד משמעי, מחייב, של נתונים על מנת שנוכל לפרסם את זה למועמדים. אנחנו לא יכולים להסתכן בפרסום מבלי שאנחנו יודעים שנקבל את הנתונים. אם נפרסם והנתונים לא יגיעו אלינו נהיה בצרה צרורה.

על אילו נתונים בדיוק אתה מדבר?

על נתונים של הבחינות של הבגרות של הבחינות החיצוניות.

אני אתרגם אותו, יש להם חשש שמשרד החינוך והתרבות לא ערוך, לא יכול ולא מסוגל לספק את מה שכתוב בסעיף 1.

יש כאן שני סוגי נתונים. אנחנו צריכים לקבל נתונים מן העבר על מועמדים שהתקבלו, על מנת לעשות כיול. מאחר והבחינה הפסיכומטרית נשארת גם כאופציה, צריך לכייל את זה יחסית לבחינה הפסיכומטרית ולבוא ולומר שציון בגרות כזה שקול לציון כזה וכזה של בחינה פסיכומטרית. זו בעיה טכנית אחת שגם היא דורשת זמן. היא דורשת נתונים מהעבר. הדבר השני, משרד החינוך צריך להתחייב באופן חד-משמעי שלגבי המועמדים שיירשמו בתשס"ג לקראת שנת הלימודים תשס"ד, אכן נוכל לקבל את הציונים הללו, ושנקבל את זה בזמן על מנת לבצע את ההצלבה הנדרשת. זו כרגע שאלת המפתח מבחינתנו. פרט לשאלה הזו, אנחנו מוכנים באופן עקרוני לצאת לדרך בהרשמה שמתקיימת בתשס"ג לקראת תשס"ד. אני אתן אחר כך לפרופ' פלכסר לפרט בנושא הזה של הנתונים וההיערכות הטכנית לביצוע הדבר הזה.

אגב, אני מבין ממה שנמסר לי שקל יותר לגבי הבחינות השוטפות, לגבי אנשים שנבחנים בשנה הנוכחית לשנה הבאה. למשרד החינוך הרבה יותר קשה להתחיל לשלוף נתונים מן העבר. שם הקושי הגדול.

נושא ההעדפה המתקנת. אני חושב שהדבר הזה נמצא בידי כל אחד מן המוסדות להשכלה גבוהה. זו איננה רק משאלת לב, אלא כל אחד מהמוסדות נקט בצעדים על פי אופיו ועל פי החלטות המוסדות המוסמכים שלו. יש מודלים שונים שפותחו בכל אחד מהמוסדות. הם מבוססים במידה רבה על כך שיש מכסה מסוימת במקצועות מבוקשים. יש מקומות שזה בכל המקצועות ויש מקומות שזה בחלק מהמקצועות. יש כל מיני מודלים שמבוססים על כך שאנשים שהם ראויים להעדפה מתקנת, כאשר בדרך כלל הקריטריון ראוי לקידום הוא לפי הקריטריון של האגודה לקידום בחינוך. אנחנו לא רצינו לבנות מודלים משלנו. יש כאילו תור נפרד של האנשים הללו. אגב, לשמחתי ולעיתים די קרובות קורה שאותו מועמד זכאי להתקבל בלי העדפה מתקנת. הרבה פעמים אנשים ליתר ביטחון פונים במסגרת המסלול של העדפה מתקנת, והם ראויים להתקבל גם במסלול הרגיל ואז המכסה איננה נספרת. כלומר, מי שהצליח להתקבל בצורה הרגילה, לא נספר במסגרת המכסות שהמוסדות נתנו. יש היענות לנושא. כל אחד מהמוסדות מטפל בעניין הזה. אני חושב שבסך הכל אנחנו נמצאים בכיוון הנכון.

אני רוצה להדגיש שעדיין לפי תפיסתי, המסלול הנכון ביותר, המועיל ביותר, לטווח רחוק לפתרון בעיה של פערים ברקע החינוכי של המועמדים שבאים הן עדיין המכינות הקדם אקדמיות. המכינות הקדם אקדמאיות עושות עבודה נפלאה. אנשים שבאים עם נתוני קבלה שמעידים על זה שהייתה איזשהי בעיה במערך לימודיהם היסודיים או התיכוניים, במשך אותה שנה אינטנסיבית של המכינה בדרך כלל מגיעים להישגים יוצאים מהכלל. אחר כך, אנחנו גם בוחנים את זה במסגרת לימודיהם. הם אחר כך מטובי התלמידים בתוכנית הרגילה של המוסד.

האם יש למישהו מושג מה המצב עכשיו של הבחינות הקדם אקדמאיות מבחינת ההיצע והביקוש?

אנחנו נמצאים היום בערך עם אחד עשר אלף סטודנטים במכינות הקדם אקדמאיות. בשינויים שישנם והם מנוסחים פה, אנחנו פותחים אותן רחב יותר בכך שיהיו גם מסלולים שבהם לא תידרש כלל תעודת בגרות. היום נדרשת תעודת בגרות שלמה או חלקית. אנחנו הולכים לפתוח מסלול שבו גם לא תידרש כלל תעודת בגרות. כלומר, זו הזדמנות שנייה לכל. זה אומר שאנחנו מצפים לגידול בעוד כחמשת אלפים סטודנטים על פני חמש שנים ונגיע ל-16-15 אלף סטודנטים במכינות האקדמאיות. זהו גידול משמעותי ביותר.

האם יש ביקוש שלא נענה?

לא. תראה, יש ביקוש שלא קיים. למשל, במגזר הערבי. הסטודנטים הערביים מהווים רק 3% במכינות הקדם אקדמאיות במגזר הערבי, כאשר אין לזה כאילו שום הצדקה שהרי אין שם כמעט תנאי קבלה. אם אומרים שהם לא מתקבלים למוסדות ויש דחייה רבה, אז אתה יכול למצוא כל מיני סיבות טובות או לא טובות. במכינות הקדם אקדמאיות זה איננו. המודעות שם פשוט לא קיימת. אחת ההמלצות של הוועדה של מא'ג אלחאג' שהמועצה וות"ת אימצו אותה היא להקים מרכזי מידע ולפתח את התודעה והמודעות בקרב הסטודנטים המועמדים. אנחנו ממש מודעים לכך שצריך להגביר את המודעות.

אחד הנתונים שיש לי לגבי עיירות הפיתוח בדרום כאשר בקיץ תשס"א עשינו מאמץ לקראת תשס"ב, הוא שמספר הסטודנטים שגדל במכינות הקדם האקדמאיות בשלוש מכללות, בספיר, קיי והמכללה האקדמית להנדסה, עלה מ-150 ל-300. כלומר, תוך חודשיים הכפלנו את מספר המועמדים. אנחנו חוששים שמסע ההתעוררות שאנחנו עושים יביא לביקוש ומצד שני, הצמצומים בתקציב שנופלים עלינו ממש באותו זמן, עלולים פעם ראשונה ליצור מצב שבו לא עניין יכולת הקליטה, אלא העובדה ששכר הלימודים של הסטודנטים האלה מתוקצב, אם הם ראויים לקידום הם אינם משלמים שכר לימוד. משרד הביטחון או או ות"ת משלמים את שכר הלימוד. השנה אנחנו משקיעים בנושא הזה חמישים מיליון שקל.

הפוטנציאל הוא גדול מאוד. ישנן אוכלוסיות מאוד גדולות שפשוט אין להן את המודעות. את זה ראינו גם בוועדת הנגב. הפער בין הדימוי העצמי שלהם לאקדמיה הוא כל כך גדול. על ידי הגדלת המודעות אפשר להגדיל באופן מאוד משמעותי את מספר הלומדים ביחידות הקדם אקדמאיות.

תודה, פרופ' טלר. פרופ' עקיבא פלכסר יושב ראש הוועדה, בבקשה.

רציתי להקדים ולומר שיש הרמוניה מלאה בין משרד החינוך לבין האוניברסיטאות. יש לנו ועדה משותפת שפועלת מזה הרבה שנים. אנחנו, האוניברסיטאות, כל פעם נדרשים לעזור למשרד החינוך ברפורמות שונות ובחפץ לב אנחנו עושים. אנחנו עובדים כבר משיטת ההגרלות דרך הניקוד, דרך המודולרי, ובאמת פותרים בעיות.

השינוי לטובת משרד החינוך או ברוח ההצעה של חבר הכנסת שריד זה ציון הליבה והפסיכומטרי כאופציה. ציון הליבה זה הישענות ב-100% על ציוני הבגרות. כאן בעצם משרד החינוך קיבל את כל הקרדיטציה מהאוניברסיטאות. אם רק לוקחים את הבגרות כמות שהיא יש עם זה בעיות וקצת עיוותים. לכן הוצע העניין הזה של ציון הליבה. אגב, הזכויות מגיעות לפרופ' נחמיה לבציון. הוא קרא לזה מספר קסם בזמנו. אנחנו פחדנו קצת מקסם והגרלות והלכנו לציון הליבה. אבל, העניין הזה עובד והעניין הזה באמת מתקדם בצורה יוצאת מהכלל בוועדה המשותפת. מינינו גם ועדת משנה לדברים יותר טכניים של תוכנות המחשב וכד'.

ברמה העקרונית אין בעיות והכל עובד יופי. בטנגו הזו מחוללים שניים. צריך משרד החינוך, כפי שפרופ' מגידור אמר, לספק לנו את הציונים וקבענו איזשהו לוח זמנים איתם בוועדה שלנו. לצערנו, ואני חס שלום לא רוצה לדבר סרה כי אנשים עובדים מאוד קשה במשרד החינוך. אני לא אשתף אתכם בכל הבעיות הטכניות, יש בעיות עקרוניות שקשה לפתור אותן בהבל פה. למשל, בצד של בני המיעוטים, שפת האם נלמדת בארבע יחידות ולא רק שתי יחידות כמו אצלנו. זה הבעה בלשון וספרות. משרד החינוך עכשיו נערך להפרדה של הציון הכולל הזה של ארבע יחידות לשניים. זה לא טריוויאלי, זה לא ברגע. שנית, עניין ההגרלות. בהגרלות אין ציון חיצוני.

כשכתוב פה שפת אם, האם כאשר מדובר בערבים מדובר בערבית?

כן.

לא ניכנס לפרטים, אבל משרד החינוך טוען שבהיסטוריה יש לו שלושים ציונים והוא מתקשה. אנחנו אמרנו להם, וגם כתבנו את זה: ראו, אם אנחנו עד הראשון ליוני השנה מקבלים את כל הציונים ממשרד החינוך, אז נעשה מאמץ עליון לכווץ את כל ההיערכות באוניברסיטאות. אני יודע שאוניברסיטת תל-אביב מוכנה לחצי שנה. חיפה ביקשה שלושת רבעי שנה. מכל מקום, נעשה מאמץ עליון לכווץ את זה.

במשרדי התקיימה ישיבה ביום ששי של כל הוועדה המשותפת הזו ולצערם ולצערנו הם אומרים: אנחנו לא יכולים לספק את הסחורה בראשון ביוני. יש להם הרבה מאוד בעיות. שוב, אני לרגע לא בא להאשים. יש להם בעיות אובייקטיביות רבות מאוד. חבל שנציגי משרד החינוך לא הגיעו. הם טוענים שלא הוזמנו.

מי הנציג הבכיר של משרד החינוך בוועדה הזו?

ישנם שניים, גם איציק כהן וגם עמי וולנסקי.

אני רוצה להבהיר שמשרד החינוך הוזמן.

שוב,ברצוני להדגיש שאנחנו עובדים באמת בהרמוניה מלאה. הם חושבים שביולי אוגוסט יכול להיות שהם יוכלו לספק את הדברים האלו ולהתגבר על המכשולים האלו. מרגע שנקבל את זה, האוניברסיטאות תוכלנה לעשות את זה בחצי שנה, באמת בזמן קצר ככל האפשר. אבל, לשנת הלימודים תשס"ד, הידיעון כבר יוצא באוקטובר-נובמבר השנה והכל צריך להיות כתוב שם. כל הדברים צריכים להיות מוסברים. עשינו כל מאמץ והיו אפילו הצעות ללכת על שנתון מסוים, אבל זה נראה לנו חצי עבודה. החלטנו בלא הצבעה, אבל בתמימות דעים של כל הוועדה, ושוב אני מזכיר, זה פריטטי, זה משרד החינוך ואנחנו, שכנראה זמן ריאלי יהיה תשס"ה, כי פשוט הם לא מסוגלים. זה חבל.

למה לא תיקחו איזה טווח ביטחון בכל זאת? קחו תשס"ז מה יכול להיות?

אם בציניות, אז לקחנו. הם לא מספקים את הסחורה.

יש להם את כל הסחורה. אני לא מבין מה צריך לספק שם.

יתרה מזו, עשינו את העניין הרבה יותר פשוט. בוועדה הזו דובר על מצרפים רבים אז, ואנחנו עשינו רק שני מצרפים של שלושת השפות, דהיינו, אנגלית, מתמטיקה ושפת אם, והמצרף השני, היסטוריה. יש כאן גיוון של אינסוף דברים. למשל, הייתה הצעה לטפל בתנ"ך ומקרא. בני המיעוטים לא לומדים את זה ולכך צריך לראות מה הולך עם הקוראן. יש הצעה רצינית מאוד שקיבלנו פרופ' תמיר לטפל גם באזרחות. אין זה אומר שלא יהיה. נתחיל עם שני המצרפים האלו. טכנית זה גם יהיה הרבה יותר קל. במשך השנים אולי נעבור למצרפים נוספים, אדרבא. לכן, אנחנו מאוד הקלנו על משרד החינוך. אבל, גם כאן יש לו קושי לספק את זה בזמן. זה לא האוניברסיטאות, זה משרד החינוך. ברגע שהוא יספק את הציונים אנחנו נוכל להתקדם. לפני שמקבלים את זה לא נוכל להתקדם. לטנגו הזה צריך שני אנשים.

אני מבין מכם שאם עד ראשון ביוני או תאריך אחר שתנקבו, משרד החינוך יעמוד ויעביר לכם, מבחינתכם תהיו מוכנים.

נעשה כל מאמץ.

אתם אומרים בתשס"ד יש לוח זמנים ולוח הזמנים הוא שבאוקטובר צריך להתפרסם הידיעון לתלמיד החדש, ואתם צריכים את הנתונים בסדר גודל של עד הראשון ביוני. אני מוכרח לומר שלוח הזמנים הזה לי נשמע הגיוני.

הרי יש כאן עניין רציני. זה דבר מאוד רציני לשכנע חבר כנסת כמו יוסי שריד לרדת מהצעת חוק צודקת זה דבר מאוד רציני. אני השקעתי בזה הרבה מאוד מאמצים. אני קצת מרגיש פגוע עכשיו שכל העניין נופל או עלול להידחות. במושגים שלנו זה לא יהיה בתשס"ה. ברגע שאתה דוחה דבר אז ימצאו אחרי זה עוד תירוצים לדחות. זה או שזה יהיה או שזה לא יהיה. לדעתי, או שזה יהיה בתשס"ד או שזה לא יהיה בכלל. זו הערכתי.

בואו נשמע עכשיו את נציגי משרד ואני מתפלא שמשרד החינוך פתאום נעלם, חוץ מדורית. מה קורה?

אני כאן אמונה על הצד המשפטי בלבד.

לצערי, גם המתאמת יעל פרבר פתאום נעלמה. אני מוכן להתקשר לשרת החינוך. אני כמעט בטוח שהשרה לא מודעת לכל מה שמתרחש כאן. מאחר והיא אמרה דברים מאוד נחרצים בישיבה הראשונה על הצעת החוק והיא תומכת, מותר אפילו להגיד נלהבת, בכל המהלך הזה. אני משוכנע שהיא תורה למשרדה לעשות את כל מה שאפשר ומותר כדי שתקבלו את הנתונים האלו. ושוב, מבחינתי גם אם אי אפשר ללכת אחורה ונתחיל בתשס"ד רק לבוגרי שנים אלו ואלו, זה גם בסדר. העיקר להתחיל איך שהוא במהלך. כלומר, יכול להיות שתיאורטית קשה להם עכשיו לעשות הפרדות במחשבים ולעשות שחזורים כי כך וכך. אבל, הם עכשיו יכולים לבנות את תוכנת הציונים לבוגרים של עכשיו. לכן אני אופטימי שאפשר לשים רגל בדלת. אם נשים רגל בדלת, אני בטוח שהתהליך יתקדם.

למה מוכרחים ללכת אחורה? כלומר, זה היה רצוי, אבל למה מוכרחים? אנחנו לא מרעים חס וחלילה את הכללים. אין לנו זכות להריע.

אלו שניגשים עכשיו הם כאלו שנבחנו בחינות בגרות לפני שלוש וארבע שנים. רובם יהיו כאלה אחרי שירות בצה"ל.

יכול להיות.

זו בעיה.

אני מסכים איתך, יכול להיות. אבל, אנחנו מעדיפים לשים רגל בדלת. אנחנו יודעים שבתשס"ד התחלנו את המהלך, גם אם 5% או 10% מהתלמידים ייכנסו לזה.

אבל זה ייפגע בסטודנטים, כי המקומות ייתפסו וייפגעו אלו שהלכו לצבא לשלוש שנים. צריך לוודא שזה לא קורה.

לא. אנחנו בונים ציון משוכלל שלגבי חלק מהאוכלוסייה יהיה מורכב מהפסיכומטרי והבגרות הרגילה עם הציון הפנימי, ולאוכלוסייה שלגביה ישנו הנתון הזה אנחנו בונים ציון משוכלל שבנוי מציון הליבה הזה והבגרות.

קיימת תמיד בחירה ולכן זה בהכרח משפר. אם יש מאה מקומות בפקולטה לרפואה אז מי שהתקבל קודם זה מי שמצבו משופר ומי שהלך לשרת שלוש שנים בצבא, באותה שנה לפחות, עשוי להיפגע.

ברור לגמרי שאם הבדיקה תעלה שמי ששירת בצבא יקופח, אז זה לא בחשבון. אנחנו לא נקפח את מי שהלך לצבא.

אני מוכרח לומר לך שלגבי כל שינוי בבגרות משיטה לשיטה, בהנחה שהשיטות הטיבו, הקלו ואפשרו אופציה, אתה יכול לומר את אותו הדבר. אתה יכול לומר את זה לגבי כל שינוי שאתה עושה במתכונת הבחינות. אם באים שני סטודנטים שנבחרו בשתי מתכונות שונות, אתה כבר יוצר איזשהי בעיה בינהם.

ההבדל הוא שכאן אדם מנהל את ענייניו והוא בחר לעכב את ההיבחנות שלו או לא. הוא בחר לעשות בחינה פסיכומטרית בשנה א' או בשנה מאוחרת יותר. אבל, אם אני בחרתי להיבחן מאוחר יותר ובינתיים שינו את כלל הפסיכומטרי, הורידו למשל את הציורים שיש שם, אז הבחינה היא קלה יותר ואני נהנה, ומי שנבחן פעם לא נהנה. אבל, ציוני הבגרות לעומת זאת - - -

גם בציוני הבגרות הייתה למשל הגרלה בשנה אחת או בשנתיים. בא אחד ממחזור שלא היו הגרלות וקיבל ציון נמוך, ובא אחר שהיה לו הגרלות. זה לא הוגן שמקבלים את שניהם על פי אותו סרגל.

אני חושב שעל זה ניתן למצוא תיקון. נניח שלגבי תשס"ד לא יהיו נתונים של ציוני הליבה לגבי מי שנבחן לפני שלוש שנים. ממילא גם היום אנחנו מתקננים את ציוני הבגרות לפי השנתון שבו האדם נבחן. בשנתונים שונים יש ערך שונה לציוני הבגרות. באוניברסיטאות עושים תיקנון של ציוני הבגרות לפי השנתון שבו אותו אדם נבחן.

אני מודה ומתוודה שאני לא לגמרי מאושר מההסדר הזה, אבל כוונתי שברגע שהסכמנו שהוא יבוצע בהקדם האפשרי. אין לי בעיה עם זה. אם משרד החינוך יהיה מסוגל לספק את הנתונים עשר שנים אחורה, אדרבא, אנחנו נאמץ אותם ונשתמש בנתונים הללו.

אבל, נניח שהמצב הוא שמשרד החינוך מסוגל לספק את הנתונים לגבי תלמידים שנבחנו השנה ושייבחנו בשנה הבאה, ולא יהיה מסוגל שלוש או ארבע שנים אחורה, לפחות בלוח הזמנים שעליו מדובר. אני חושב שבנוסחאות השכלול של הבגרות, אנחנו מסוגלים להכניס תיקון מתאים שיביא בחשבון את הערך של ההעדפה שניתנת כתוצאה מאפשרות הבחירה.

אני מאמין גם שיש לזה ערך רב להתחיל בתשס"ד, ולו גם בצורה חלקית.

פרופ' פלכסר, מה הקושי העיקרי של משרד החינוך:

מי היה בישיבה?

היו ד"ר עמי וולנסקי, היה מר איציק כהן שהוא סמנכ"ל והוא עמד בראש הוועדה, הייתה סופי מינץ. היא אשר קובעת והיא זו שדיברה. היא אמרה: רבותיי, לא נוכל לספק את הסחורה. היא זו שהייתה לפה לאנשי משרד החינוך. היו עוד אנשים. היה שלמה אלון ודה קאלו ורחלה שיפר. כולם פה אחד אמרו: לא נוכל לעשות את זה עד הראשון ביוני.

זה באמת מוזר שהם לא הגיעו לכאן.

הם טענו בתוקף שהם לא הוזמנו. אנחנו אמרנו: למרות הכל, בואו כי אתם רשומים בהזמנה.

פרופ' פלכסר, אתה צריך להבין שהפרוצדורה היא שאנחנו מודיעים ללשכת השרה במשרד החינוך מה הנושא שבו אנחנו עוסקים ולפי הנושא מזמינים את האנשים.

דבר מאוד מאוד מוזר בעיניי שלא ברור לי מה זה. אני אגב, מנסה להוציא את שרת החינוך מישיבת הממשלה לשתי דקות ולהבין תוך כדי הישיבה מה קורה , כי זה נראה לי על פניו דבר תמוה.

פרופ' פלכסר, תן בבקשה עוד דוגמא.

אמרתי, הגרלות. אבל, זה יהיה פחות רלוונטי כי לא נלך כל כך רחוק. בהגרלות אין ציון חיצוני.

לגביהם לא חל ההסדר, מה אפשר לעשות?

עכשיו יש הרבה מאוד בעיות טכניות שגם אני פחות בקי בהן. למשל, האם זה יהיה בצורה ממוחשבת כן או לא. מי ייתן את הציונים החיצוניים? האם זה יהיה רשום בתעודה? כל הציון החיצוני צריך לקבל רובריקה מיוחדת. איך יספקו את זה? האם חובת התלמיד לפנות למשרד החינוך ולקבל או שזה יבוא בצורה ממוכנת?

את זה אפשר לפתור בהחלטה של חצי שעה. צריך להחליט מי נותן.

נכון, אבל להם לוקח זמן להיערך לזה.

אם כל הקושי נובע מן הצורך להפריד בין הציון החיצוני לציון המגן, אז מה יקרה אם נחזור לציון משולב של חיצוני ומגן?

לא, אין קושי להפריד בין ציון הבית ספרי והחיצוני. המכשול הוא במספר מקצועות. צרי לי שאני מביא שוב את הדוגמא, אבל זוהי דוגמא בולטת. בתעודת הבגרות רשום ארבע יחידות והם צריכים לבודד שתי יחידות לצורך ההשוואה המתוקנת.

אנחנו עוסקים בנושא טכני והמומחה הטכני איננו פה. יוסי, למה שלא נעביר את השאלות למשרד החינוך?

אגב, אני גם מבין שיש בעיות גם עם עולים חדשים או עם כל מי שאין לו תעודת בגרות.

( יושב ראש הוועדה מדבר בטלפון עם שרת החינוך. )

אני קודם כל מודה לשרת החינוך שיצאה מישיבת הממשלה. כמו שצפיתי, היא אומרת שאף אחד לא הביא בפניה את הנושא. היא לא מודעת לכך שהתקיימה ישיבה ושהמשרד נתן כאלו תשובות. היא גם לא בטוחה שהמנכ"לית בקיאה ונכנסה לעובי הקורה. היא קיבלה על עצמה בתוך שבועיים לתת לנו ולכם תשובות מספקות. אין לנו ברירה, אנחנו נקבע ישיבה לעוד שבועיים כדי לשמוע.

אני מוכרח לעזוב את הישיבה בעוד זמן קצר ואני רוצה לומר כמה מילים. כפי שאמר יושב ראש, שנת תשס"ה מבחינתנו זה חזון לעתיד לבוא. אם אי אפשר יהיה להגיע למחויבות בתשס"ד, אז נצטרך לשקול שוב את החוק כפי שהוא. בכלל, כל הויכוח על מה יותר טוב פסיכומטרי או לא פסיכומטרי, הסתיים מהיום הראשון שאנחנו דנים בזה, מאותו הרגע שבו בישיבה הראשונה הסכמנו שזה יהיה אופציה. אם זה אופציה אז אין מה להתווכח. אתה נותן לתלמיד לבחור. אם הוא חושב שהפסיכומטרי יושיע אותו יותר מהציונים אז תבוא עליו הברכה. הרי זו בדיוק הייתה הכוונה שלנו. לתת לכל תלמיד ותלמיד את כל היתרון היחסי שלו כפי שהוא מבין אותו. אני באופן אישי מכיר מקרים שדווקא המבחן הפסיכומטרי עזר למישהו, ולהפך. למעשה, הויכוח הזה הסתיים. אבל, אם זה תשס"ה, אז תשס"ה זה כמעט קץ ההיסטוריה, מבחינתנו. אני לא חושב שאנחנו יכולים לקבל את זה, ואז נצטרך לחזור לחוק. לא תהיה ברירה.

לעובדי המשרד יש מעמד חשוב משל עצמם ואנחנו מכבדים אותם. אבל, אם שר הולך אחרי העצות שהוא מקבל מעובדי משרדו, ב-80-90% מהמקרים הוא אבוד. תמיד מסבירים למה אי אפשר לעשות דברים מסוימים. אם זה תשס"ה שאני לא יודע מה זה בדיוק, אז כל אחד יצטרך לחשב את דרכיו. מלכתחילה כאילו לא דיברנו, לא הסכמנו ונשקול.

אני מאוד מזדהה. חברת הכנסת ענת מאור, בבקשה.

אני מצטרפת לדברים שנאמרו לפיהם זה מוכרח להיות בתשס"ד. אדוני היושב ראש, אני חושבת שלא היית ער לתוצאות. אנחנו לא יכולים להסתפק בתוצאות חלקיות. זה צריך לחול מלא. זה לא עשר שנים אחורה. מי שילך ללמוד בשנה הקרובה הוא אחד שגמר את הלימודים לפני שלוש שנים וזאת בהנחה שהוא חייל. ולכן, הפיצוח של הנתונים ממשרד החינוך חייב להיות מלא גם על העבר. התחלה חלקית תפגע מאוד בחלק גדול מהאוכלוסייה ודווקא במשרתים בצבא.

אם האפשרות הטכנית שתהיה היא שאפשר לקבל נתונים רק לשלוש שנים האחרונות, האם את מציעה לדחות את זה? נניח ואנשי המקצוע ישכנעו אותך שזה בלתי אפשרי לתת נתונים של עשר שנים אחורה, אלא אפשר רק של שלוש שנים אחורה - - -

זה פגיעה ברוב המועמדים. רוב המועמדים הם יוצאי צבא.

בדיוק.

רבותיי, כשנגיע לגשר נעבור אותו.

חבר הכנסת רחמים מלול ממלא את מקומי לדקה אחת.

ההערה השנייה שלי שהיא מאוד מרכזית היא בנושא העדפה מתקנת. עיקר הפתרון צריך לבוא מקידום ממשי, או דרך המכינות הקדם אקדמאיות או דרך תוכניות ההעדפה המתקנת. למעשה, זה גם היה הסיכום האחרון של הישיבה. לכן פרופ' מגידור, התשובה שקיבלנו לא יכולה לספק אותנו. אני הבנתי שבסוף חודש מרץ התקיימה ישיבה של ור"ה ואנחנו רוצים לשמוע מה כל אחת משבע מהאוניברסיטאות עושה. לא מדובר במאה אוניברסיטאות או בחמישים אוניברסיטאות, אלא רק בשבע. אני חושבת שהוועדה צריכה לקבל בכתב תוכנית. אנחנו צריכים להגיב. אני יודעת שהאוניברסיטה העברית החליטה על מדיניות של 5% לכולם. אנחנו רוצים לדעת מה קורה באוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, ובכלל כל אחת משבע האוניברסיטאות, ואז נוכל להגיב האם זה מספק או לא. אני מבקשת לקבל את החומר הזה מכל אחת מהאוניברסיטאות ושזה יהיה בידנו לעוד שבועיים כדי שנוכל להתייחס. אני חסידה של ההעדפה המתקנת.

אני רוצה להתייחס לנושא התקציב. פרופ' לבציון, אתה אומר שאפשר להחליט שמתוך אלף מקומות, שבע מאות יתקבלו במסלול הרגיל ועוד שלוש מאות יתוקצבו במסלולים הראויים להעדפה. האם זו החלטה?

האלף לא יכולים להיות החלטה.

לא, כמה מתוך X המקומות יתוקצבו באופן רגיל וכמה יוקדש לתוכניות ההעדפה המתקנת?

אמרתי שאנחנו נמצאים עכשיו במשא ומתן עם האוצר. הדיון התקציבי עם האוצר הוא בעיקר על מספרי סטודנטים, כי זה המרכיב העיקרי של התקצוב. כשאנחנו נדע כמה סטודנטים יש לנו לתקצב למוסדות, בעיקר למכללות, נחליט. תאמיני לי, הגישה שלנו היא מאוד בעד לתת מקום לאוכלוסיות ראויות לקידום כי השקענו בהם המון מאמץ. עוררנו בהן הרבה מוטיבציה. כל החשש שלנו הוא שכל המוטיבציה שעשינו תהיה כבומרנג כי לא נוכל לקלוט את כולם. לכן, העמדה שלנו היא די ברורה בעניין רק אני לא יכול לנקוב במספרים ואני רוצה לנקוב במספרים, כל זמן שאין לנו סיכומים עם האוצר על מספרים. אבל, ות"ת קיבלה את העיקרון שההקצאה סטודנטית תהיה מורכבת משני חלקים. הקצאה כללית והקצאה לאוכלוסיות ראויות לקידום. יש החלטה של ות"ת מישיבתה בעשירי לאפריל.

אני חושבת שזו התקדמות מאוד חשובה. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה ולבדוק את הפרטים. זאת אומרת, סעיף ארבע כמו שהוא נוסח פה הוא רחב מידיי.

אבל, יש מסמך נלווה ונצטרך לצקת תוכן של מספרים.

יוסי, הרעיון של החוק ממש מובן. גם העובדה של חרושת הכספים שגרמה לסבל וגם העניין שהבחינה הפסיכומטרית לא השכילה להתאים עצמה תרבותית לאוכלוסיות גדולות כמו עולים. אבל, עכשיו אני רוצה לומר לכם את תחושתי כמנהלת בית ספר לשעבר. אני אומרת שבהצעה יש פגיעה דווקא באוכלוסיות הפריפריה ובאוכלוסיות החלשות בשני דברים. ראשית, אני לא אוהבת את נוסחת הקסם ואני מבקשת לעקוב ולראות מה קורה עם זה במשך שלוש-ארבע שנים. הרי מה קורה? אתם לוקחים במצרפים את המקצועות החזקים ביותר שהם פגועים דווקא בפריפריה. בפריפריה יש מחסור במורים באנגלית ובמתמטיקה. כמנהלת תיכון לשעבר אני רוצה לומר שאתם לוקחים את המקצועות הכי קשים במקצועות הליבה, ומקצועות אחרים כמו היסטוריה שמופיע רק במצרף אחד, ותנ"ך וספרות ומקצועות בחירה ועבודות גמר לא מופיעים. כל זה איננו. אנגלית הוא מקצוע קשה.

יש שם בסך הכל מקצוע אחד שהוא קשה בהנחה שהחיים הם קשים. הם הולכים ללמוד באוניברסיטה.

עד היום הלכו על סמך בגרות פלוס פסיכומטרי. פוגעים בלי לשים לב בשני דברים. ראשית, אתם מחלישים את המימד של ציון המגן והוא חשוב ביותר. תמיד נאבקנו שלא תהיה ההבחנה הזו. אני מבקשת שאנחנו נהיה ערנים אחרי שלוש-ארבע שנים ונראה את מה קורה. אני תומכת בהסכמה ושזה יהיה לקראת תשס"ד.

הייתי מבקש, אם אפשר שבישיבה בעוד שבועיים, וזו לא משימה קשה מידיי, שכל אחת מהאוניברסיטאות תניח נייר פרטיקולרי משלה.

מנכ"ל ור"ה הניח לפנינו מסמך של אוניברסיטת חיפה, של האוניברסיטה העברית בירושלים, של הטכניון, של אוניברסיטת בר-אילן, של אוניברסיטת תל-אביב ושל מכון ויצמן למדע. לא ראיתי מסמך של בן גוריון, גם אחרי שעיינתי פעמיים במצרף שנתת.

תודה על כך שזה הונח. אנחנו בכל זאת היינו רוצים לקבל חוות דעת, האם התוכניות הן תוכניות עומק? האם יש בהן ממש? האם זה רק יציאה ידי חובה? אני מבקשת הערכה של ור"ה.

תקראי את זה לישיבה בעוד שבועיים.

את רוצה שאני אעריך את כל אחת מהאוניברסיטאות. זה לא הוגן.

אז אני חוזרת בי.

רבותיי, אנחנו נקבע ישיבה לשביעי במאי אחר הצהרים, כי לזה אנחנו לא צריכים יועצת משפטית.

אבל ועדת המדע בביקור באוניברסיטה העברית באותו יום.

אז נעשה את זה ביום שני השישי במאי בשעה 10:00. זה גם שבועיים מהיום.

אבל, אם אתה מקבל תשובה ממשרד החינוך שהכל בסדר, אז בשביל מה אתה צריך את הישיבה?

יכול להיות שאני אבטל אותה. אנחנו קודם כל קובעים ישיבה. גם אם יש, אני רוצה שמשרד החינוך יבוא ושיהיה רשום בפרוטוקול. אנחנו רוצים התחייבות גם כלפי האוניברסיטאות, ירשם פרוטוקול ויונחו מסמכים. אנחנו קובעים ישיבה כדי לסכם סופית את העניין הזה, בשישי במאי בשעה 10:00. אני רק אבקש הפעם להזמין במיוחד את המנכ"לית תבוא, תבוא, לא תבוא, לא תבוא. חובה מינימום להזמין את איציק כהן, חובה את סופיה מינץ, חובה את דה קאלו, חובה את רחלה שיפר, ונציג מוסמך של השרה, יועץ שרה לענייני השכלה גבוהה, ואת החבורה שיושבת כאן שהוזמנה לישיבה היום.

תמה הישיבה, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:20.