פרוטוקולים/ועדת חינוך/4923



3
ועדת החינוך והתרבות
18.4.02

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4923
ירושלים, י"ז באייר, תשס"ב
29 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 436
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום חמישי, ו' באייר התשס"ב (18 באפריל 2002), שעה: 09:30

הקלות לסטודנטים מגויסים.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

רחמים מלול

פרופסור נחמיה לב-ציון יו"ר, הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת)
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)
משה אהרוני הממונה על פרוייקטים מיוחדים,
הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת),
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג)

נעמן גור מנכ"ל,
ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

תא"ל אריאל היינמן קצין מילואים ראשי (קמל"ר),
משרד הביטחון
תא"ל אבי זמיר ראש חטיבת התכנון, אכ"א,
משרד הביטחון
סא"ל אייל קרוליצקי ראש ענף תכנון כ"א
(עתכ"א) מילואים, משרד הביטחון

פרופסור אלון גני דיקן הסטודנטים בטכניון

מיכה רב ראש מינהל דיקן הסטודנטים,
אוניברסיטת חיפה

יעקב אפק דיקן הסטודנטים,
אוניברסיטת בן-גוריון

אברהם בן ארזה עוזר דיקן, אוניברסיטת בר אילן

ליאור שטרסברג יו"ר, התאחדות הסטודנטים
תומר לוי התאחדות הסטודנטים
יובל לידור התאחדות הסטודנטים

יהודית גידלי

דרורה רשף

הקלות לסטודנטים מגוייסים

בוקר טוב. ברוכים הבאים. קודם כל, אני רוצה לקדם בברכה את תת אלוף אריאל היימן, קצין מילואים ראשי. אני הייתי מבין הח"כים שצעקו כל הזמן שצריכים קצין מילואים ראשי. היה לי גם מג"ד בצבא, קראו לו מולי רונן, שכל הזמן כתב לי מכתבים ובטח בלשכת שר הביטחון יש תיק של זבולון אורלב, של כל המכתבים שכתבתי לו על קצין מילואים ראשי. ביום שהתמנית הוא צלצל לי. אנחנו הגדוד של החטיבה הירושלמית שמלחמת יום כיפור תפסה אותו במעוזים. - - - מפקד מעוז אחד והוא היה מעוז לידי ויש בינינו קשר עמוק. אז אמרתי, שיום אחד, כשאני אראה אותך, אני אגיד לך שיש מערכת תמיכה מאד מאד רצינית מאחורי המינוי שלך ואני חושב שהוא מאד מאד חשוב.

גם את תת אלוף אבי זמיר, אני מקדם את כולם בברכה. את פרופסור נחמיה לב-ציון ואת ליאור שטרסברג, יושב ראש התאחדות הסטודנטים.

אנחנו מקיימים ישיבה בסוגיית ההקלות לסטודנטים מגויסים, זו לא הפעם הראשונה מאז תחילת האינתיפאדה. דומני שזו ישיבה שלישית או רביעית בסוגייה הזאת, אנחנו החלטנו לעשות את זה נוכח הגיוס של צו 8 שהחריף מאד את הבעיה. קראתי באיזשהו מקום שכמעט רבע מהמגויסים הם סטודנטים.

בגילאים האלה זה סביר.

כן, כן. זה סביר, אבל זה רק מעצים מאד את הצורך שלנו.

אני אתן את הנתונים.

כן. בראשית הדברים, הואיל ואנחנו מדברים בהשכלה הגבוהה, אני מוצא לנכון קודם כל, לגנות מאד את אותם פרופסורים, שהם תומכי הסירוב של השירות במילואים, כולל גם גינוי מאד חריף להתבטאות האומללה של אותם פרופסורים שאמרו שהם היו מעדיפים שהסטודנטים ילכו לכלא ולא לשרת במילואים, הם היו כך יותר מבינים את הצורך לעזור להם. אני חושב שאנחנו, כוועדת החינוך, צריכים לצאת חוצץ כנגד הגישה הזאת ואני גם קורא לראשי המוסדות להשכלה גבוהה: בשעה שהסטודנטים שלהם נקראים בצו חוקי לשרת במילואים, הציפייה היא שבלי שום קשר לדעה פוליטית, הם יעזרו לאותם סטודנטים, יתמכו ויתנו להם את הגיבוי הראוי.

עכשיו לגוף הדברים. אני קיבלתי הרבה מאד טלפונים מסטודנטים ומכל מיני גורמים על כל מיני בעיות. אני יודע - שרת החינוך התקשרה אלי ואמרה לי – שהיא עומדת לקיים דיון. היא גם התקשרה אלי אחרי הדיון וזה - - - גם בפגישתנו אתמול, באירועים השונים של יום העצמאות, על כך שהמערכת המבצעת מטפלת ומתייחסת במלוא כובד המשקל כדי לטפל בעניין ההקלות למשרתים במילואים.

אני חייב לציין שגם חבר הכנסת איתן כבל, שמשרת בחטיבת הצנחנים שבאזור טול-כרם, כל פעם שהיתה לו משמרת שם, בתצפית, הוא היה מתקשר אלי ואומר לי: זבולון, אני פה הופך להיות הכותל המערבי של החיילים. ביקשתי ממנו גם לפתוח לשכה לפניות החיילים שם בחטיבה, כדי לאסוף את הבעיות. הוא רצה מאד להיות כאן בישיבה אבל הוא לא יכול היה להיות, כי הוא עדיין משרת שם. הוא גם שלח לי מכתב ואני בהחלט מוצא לנכון לציין אותו, גם מבחינה זאת שזו דוגמה אישית ראויה שחבר כנסת ממשיך לשרת במילואים כל עוד הוא יכול. אתו גם נמצא סגן אלוף אלי כהן. אינני יודע אם מוסי רז גויס, אני יודע שגם הוא משרת במילואים. על כל פנים – אני חושב שמעבר לכך שהרשות המבצעת עושה את מה שהיא צריכה לעשות, היינו רוצים לקבל דיווח, עדכון, מהם אותם נושאים שהמערכת כרגע מטפלת בהם, לשמוע את הסטודנטים – האם עדיין נותרו בעיות פתוחות.

אני לא הספקתי לקרוא את המסמך שהמל"ג הניח על שולחן הוועדה הבוקר, אני מבקש – ואני לא יודע אם התייחסו לזה, אבל אני בין היתר מבקש התייחסות גם לדברים הבאים – דבר אחד זה, כמובן, עניין מועדי הבחינות והגשת העבודות – יש כאן שתי סוגיות. לא רק לתואר ראשון, אלא גם לתואר שני. יש בעיה של מועדי ב' בתואר שני ואנחנו מבקשים לדעת האם יש התייחסות לסוגיה הזאת.

הסוגיה השניה היא סוגיית התשלומים למיניהם. במידה וסטודנטים יהיו נאלצים להפסיד סמסטר או קורסים מסוימים בגלל שירות המילואים – בין בצו 8 בין לא בצו 8 – אנחנו מבקשים לדעת האם יש הסדר שהם לא ייפגעו בתשלומים. כלומר: שהתשלום שהם שילמו עבור שנת הלימודים יעמוד להם גם לאחר מכן, על מנת שהם יוכלו למצות את מה שהם יכלו ללמוד, עבור שכר הלימוד שהם שילמו. העניין השני בקשר לתשלומים הוא עניין התשלומים למעונות. יש סטודנטים רבים שנמצאים במעונות ואנחנו מבקשים לדעת מה יקרה אתם לאור כל זה שהם יצטרכו, כנראה, להאריך את שנת הלימודים שלהם.

הנושא השלישי קשור לפסיכומטרי. כידוע, לפני כמה זמן התקיימה בחינה פסיכומטרית. אנחנו רוצים לדעת מה קורה עם אותם סטודנטים מגויסים והבחינות הפסיכומטריות. אם נבצר מהם לגשת, האם יהיה מועד מיוחד. כי אנחנו מבינים שהמועד הבא – נדמה לי שהוא ביולי – הוא כבר מועד מאוחר. תת סעיף של העניין הזה – שגם כתב לי אותו איתן כבל – זה עניין הקבלה. כלומר: ברור שהחוגים השונים ממלאים את המכסות ויש סטודנטים שלא מגיעים לראיונות ולא מתקדמים בתהליכי הקבלה שלהם מפני היותם מגויסים. אנחנו רוצים להבטיח שתהליכי הקבלה שלהם לא ייפגעו.

הנושא האחרון שאני רוצה לשאול עליו, זה דרכי הפרסום. ב-70% מהבעיות שהועברו אלי וביררתי אותם, יש פתרונות נכונים ומצוינים. הבעיה היא שהסטודנטים לא יודעים אותם. הסטודנט תקוע שם באיזה ג'אבל, או באיזשהו מחנה פליטים והשאלה היא איך מביאים אליו את המידע. הפרסום בעיתונים, להערכתי, לא מספיק והשאלה היא אם פה המל"ג תהיה מוכנה להוציא פרסום שיופץ באמצעות צה"ל. שלכל חייל מגויס, חלק מהפק"ל שלו יהיה תדריך במידה והוא סטודנט. ראיתי שההסתדרות, אגב, עושה מעשה ראוי בעניין הזה. גם היא הוציאה איזשהו פרסום לאותם מגויסים בכל מה שקשור בזכויות במקומות העבודה שלהם – ואני לא יודע איך הם מחלקים את זה, אבל אני רואה שהם מבזבזים הרבה כסף בעיתונים כדי להודיע שיש תדריך כזה. אני חושב שהמידע והסרת אי הוודאות יכולים מאד מאד לעזור, להוריד מתח, להוריד חרדות, לתת למגויס ראש שקט יותר בכל מה שקשור ללימודיו. כל זה, כמובן, על כל יתר הנושאים שדיברנו גם בישיבות הקודמות: הצילומים, התקצירים, מועדי ב' לתואר ראשון וכדומה.

אז אני מציע שנתחיל. תתחיל המל"ג? יתחיל צה"ל?

אני מציע שצה"ל יתחיל.

צה"ל. בבקשה. תת אלוף אבי זמיר, ראש חטיבת התכנון באכ"א.

היקף הסטודנטים הכללי שהם בעלי פוטנציאל לשירות מילואים – אני לא מדבר על מי שגויס כרגע בפועל – פוטנציאל שירות מילואים הוא בסדר גודל, כרגע, של 45 אלף סטודנטים. בסיטואציה הנוכחית היקף הסטודנטים המגויסים הוא סדר גודל של כ-4,500.

מה זה אצלך סטודנטים? כל המאתיים אלף?

לא. אנחנו מדברים על סטודנטים לתואר ראשון.

כמה סטודנטים לתואר ראשון יש?

כ-130 אלף.

הוא מדבר גם על סטודנטיות. אני מדבר על מי שהוא פוטנציאל שירות אמיתי. בסיטואציה הנוכחית היקף הסטודנטים המגויסים הוא 4,500 והכוונה לסטודנטים שגויסו במסגרת חומת מגן וגם עבור פיקוד הצפון.

לא כולל את השמ"פ הרגיל.

פחות או יותר השמ"פ הרגיל תורם גם, אבל בדקנו במחשב כרגע – זה סדר גודל של 4,500 כולל השמ"פ הרגיל.

מודגש, כמו שצוין על ידך, שסך הכל סוכמו נושאים לפני שנה שמטרתם היתה לסייע לסטודנטים במילואים שעיקרם השלמת חומר לימוד, מועדי בחינות וגם נושאים כספיים. מבדיקתנו עולה שבעיקרון יש הסכמה להסכמות, בחלק מן המקומות זה מתבצע יותר טוב, בחלק מן המקומות זה מתבצע פחות טוב, יש שונות וזה נושא שנכון שנדבר עליו.

מבחינת המאפיינים של הגיוס הזה – וזה אחד הנושאים הכי משמעותיים – אנחנו גייסנו כרגע סדר גודל של כעשרים ושישה אלף חיילי מילואים. המאפיין של הזימון הזה הוא מאפיין מאד משמעותי מבחינת הסטודנטים. אחד, היקף גדול של סטודנטים – גם מגויסים בכלל, אבל של סטודנטים – בנקודת זמן מסוימת וצריך לזכור שזה היה ללא התראה. זאת אומרת: לפרט לא היה זמן להיערך לקראת גיוסו. זה היה ללא התראה, בנקודת זמן אחת.

צריך לזכור שמעצם העובדה שזהו צו חירום, אז זה שירות נוסף בשנה הזו. זאת אומרת: יש סטודנטים ששירתו כבר בתחילת השנה וזה שירות נוסף שלהם ויש סטודנטים שמשרתים עכשיו וייקראו לשירות נוסף בעוד חודשיים שלושה, שהוא בהתאם לגרף המקורי הצה"לי.

זאת אומרת: הצו 8 הזה לא מועיל לו לגרף הרגיל.

הוא תוספת לשירות של השנה. זאת אומרת: יגיעו גם סטודנטים חיילים לסדר גודל של שישים ימי מילואים השנה, יכול להיות שגם יותר בחלק מן המקרים. צריך להבין גם שזה זימון נוסף באותה שנה, זאת אומרת: זה פיצול, זה מספר פעמים. זה גם מקשה. צריך לזכור שההקלות שאנחנו מגדירים לסטודנטים במסגרת השירות הרגיל, שאנחנו אומרים: סטודנט לא ייקרא במשך שנת לימודים אחת מעבר לעשרים ואחד יום, אינן חלות בצו חירום. זאת אומרת: אם משך הזמן בשירות הזה הוא סדר גודל של כעשרים ושבעה ימים, אז היכן שמפקדו של החייל לא היה יכול להיענות לבקשת הפרט, אז הוא משרת את כל עשרים ושבעת הימים.

ובנוסף לזה ישרת עוד עד 21 יום.

כן. זאת אומרת: יש כאן באיזשהו מקום מגבלה נוספת. אנחנו בסך הכל נדע להגיד שהתחלנו לגייס את סבב ב'. על פי החלטה של הרמטכ"ל השירות הנוכחי לא יעבור את ה-27 ימים. מכאן שאנחנו התחלנו – אפשר להגיד היום – נכון שבהיקפים יותר קטנים, לגייס את הסבב שצריך להחליף את החבר'ה שישתחררו בשבוע הבא.

כמובן, כמו שנאמר פה גם על ידך, אנחנו מתיחסים לעניין של היכולת לממש את כל ההחלטות ברמת הפרט, כי בסופו של דבר – אנחנו יודעים שיש הסכמות כלליות, אבל – בסוף זה פרט כזה או אחר. כמו שהגיעו פניות אליכם הגיעו פניות גם אלינו ובסוף זה משה ודוד ויוסי ולא מעניין אף אחד מהם מה כתבנו ומה הופיע בעיתון, אלא איך הם באים לידי ביטוי בסיטואציה הזאת. יש כמה מאפיינים, כמובן, לסיטואציה הזאת, שאינם קשורים להסכמות. כמו שציינת, אחד יש סימסטר או קורס שלם שהוא לא מצליח לממש אותו, זה משהו שיכול לאפיין. אנחנו באמת יחסנו חשיבות רבה – זה מונח על שולחנכם – לראות איך באמת אפשר לתת מענה לכל אחד, כמו שהגדרנו את זה: חליפה לפי מידה.

יש חשיבות רבה לכך שבאמת אחרון אנשי הסגל בפקולטה, בחוג, כולם יכירו את הנושא כדי שיוכלו לתת מענה לפרט. כמו שציינת, בהתאם למפגש שהיה בשבוע שעבר, הגענו למספר הבנות שכרגע גם עובדים על יישומן. אם נגעת בסוגייה הפרסום, אז באמת מעבר לפרסום של כל אוניברסיטה יהיה גם פרסום מרוכז אחד ואפשר להגיד שלראשונה אושר והוסכם במגע של ערב החג כבר בין האנשים הרלוונטיים, שנפיץ בשבוע הבא 3000 עותקים שנעביר את זה לראשונה לכל משרדי הקישור. גם אותן הסכמות שהיו עד היום, לא היה לנו אישור להפיץ אותן. אז נפיץ אותן בשבוע הבא לכל משרדי הקישור. זה כבר אמצעי אחד שאיש המילואים יכול לקבל דרכו מענה, כי בסך הכל אנשי המילואים שואלים הרבה את הקישור.

למה רק 3000? אם אתה יודע שיש 4500 והולך להיות סבב ב'?

לא, אני אומר: כל משרדי הקישור, אז זה כולם. בשחרור הם יוכלו לתת מידע. בנוסף לזה התחלנו בערב החג, על פי אישור שקיבלנו, יש לנו את האינטרנט שלנו של ראש אכ"א מילואים ואז אנחנו מכניסים את זה גם על מערכות האינטרנט, כמו כן על פי הבקשה זה יופץ גם בכל האוניברסיטאות. אז ברגע שזה בכל האוניברסיטאות ובכל משרדי הקישור וגם באינטרנט, אני מאמין שבדרך זו אפשר יהיה להעביר את זה לידי ביטוי בצורה מיטבית. סוכם גם על מוקדי פניות שיהיו בכל אוניברסיטה ומוקד נוסף במשרד החינוך שייתן מענה למי שלא יצליח לקבל אותו בדרך אחרת.

לא במשרד החינוך, במועצה להשכלה גבוהה.

במועצה להשכלה גבוהה, סליחה.

כמה הולכים להיות בסבב ב', עכשיו?

אני לא רוצה לגעת בהיקפים, זו פונקציה של הערכת מצב. על פי הערכת המצב שהפעלנו ביומיים האחרונים - - -

לא, אני שואל לגבי היקפי הסטודנטים.

בהיקפים קטנים יותר, כרגע, מההיקפים שזומנו בשלב הראשון. כמובן, זו פונקציה של הערכת מצב.

אבל יש להניח שאחוז הסטודנטים יהיה אותו אחוז, פחות או יותר.

כן, בוודאי. כמו שאמרת, אם אנחנו מדברים על היקפים של 4500 מתוך 26 אלף, זה סדר גודל של קצת פחות מעשרים אחוז מהיקף המגויסים.

זהו. עד כאן. בסך הכל ההבנות הן בסדר, אנחנו ניבחן כרגע במימוש.

נתקלתם באיזושהי בעיה לא פתירה מול מערכת ההשכלה הגבוהה? יש נושאים במחלוקת?

תראה, מבחינת הפרט, כמו שאמרת, בינתיים עולות רק שאלות, כי החבר'ה עוד לא השתחררו, אז אף אחד עוד לא נבחן במימוש של אותן הבטחות ואותן הסכמות. אני מאמין שבשבוע הבא נתחיל לשחרר אותם ואז נדע יותר טוב. מבחינת המוסדות וכדומה, כרגע לא נתקלנו. אני אומר את זה לרשות כל הפורום, גם מבחינת ההבנות וההסכמות ואמרתי מקודם שהמבחן יהיה באמת במימוש של העניין ובמימוש ברמת הפרט, לא רק כמכלול אחד שלם.

זו בשורה מה שאתה אומר, שאין שום בעיה שאתם העליתם מנקודת מבטכם ולא הצלחתם להגיע להבנות עם מערכת ההשכלה הגבוהה.

יש אולי נושאים שהם קצת מעבר, שליאור העלה אותם. אם הוא ירצה הוא יעלה אותם, אבל אלה דברים שהם כבר מעבר לצבא.

אנחנו נשמע ממנו.

אני חושב שאולי נכון לתת גם לדברים האלה מענה, אבל זה משהו שהוא כבר מעבר למגרש שלנו.

תגיד לי, יש כבר קיצור של קצין מילואים ראשי?

קמל"ר.

לקמל"ר יש מה להוסיף?

כן. אני חושב שהשאלות שאתה שואל את אבי, מה הצבא רוצה, הן טיפה לא במקומן. מי שצריך לרצות פה זה הסטודנטים ומי שצריך לענות על זה אלה המוסדות השונים.

הצבא האינטרס שלו זה שחייל המילואים ירגיש הכי טוב בעולם, לא ייפגע, לא תרד לו המוטיבציה בעקבות זה והוא ירגיש שהוא לא רוצה לבוא שוב בפעם הבאה, אבל את הדילמות צריך לסגור במישור שבין הסטודנטים – במקרה הזה נציגם פה – ובין המוסדות להשכלה גבוהה ואני לא חושב שהצבא צריך לייצג כאן עמדה: אני רוצה שיקרה כך וכך לסטודנט, כי האמירה היא אמירה כללית: אני רוצה שלסטודנט לא יקרה שום דבר עקב זה שהוא יוצא למילואים או, אם זה לא ריאלי האמירה הזו, אז שהפגיעה בו הכי מינימלית האפשרית. והטכניקה היא לא טכניקה שהצבא צריך להגדיר אותה, אלא היא טכניקה שצריכה להיסגר בין המוסדות להשכלה גבוהה לסטודנטים.

איפה הצבא ייקרא לעזרה? אם נניח – וזו לא התמונה כרגע – למוסדות להשכלה גבוהה לא יהיה אכפת מהסטודנטים – זה לא המצב – אז הצבא יבוא ויגיד שהוא נפגע מזה כי הסטודנטים לא מרוצים, הם לא ירצו להתייצב בפעם הבאה וכולי.

בתקופה הנוכחית, אני דיברתי בשבועות האחרונים גם עם פרופסור לב-ציון, גם עם חמשת נשיאי האוניברסיטאות הגדולות ביותר וגם עם ראשי המכללות. כולם באווירה של: אין בעיה. כל מה שרוצים. הכל.

אחד, מה שאבי אמר: לראות שבאמת לכל אחד זה מגיע מבחינת המימוש, שכל אחד לא נפגע, כי כל אחד הוא אישיות אחרת בקורס אחר - - -

יכול להיות שהפרופסור שלו הוא פרופסור סרבן.

לא, עזוב לרגע את המקרה הזה.

אבל זה קורה.

למה לעזוב? הבעיה היא שראיתי ביניהם, דרך אגב, גם פרופסורים שהגיעו לכאן - אני לא רוצה להזכיר את השמות שלהם - שמטפלים בכל סוגיית הפסיכומטרי. לתדהמתי, הם פרופסורים תומכי סרבנים. אז אני שואל את עצמי: רגע, הסטודנט נופל אצלם, מה יקרה אתו?

אוקי. והדבר השני שאותי אישית – בתור אחד שמכיר גם את המערכת מהצד השני – מדאיג לא פחות, זה אורך הנשימה בטיפול היפה הזה. בוא נאמר שכל מה שנאמר כאן ליד השולחן וכל מה שנאמר פה ליד שולחנות אחרים, הכל ממומש, כמה זמן התחושה הטובה הזאת באמת תגרום לזה שזה יישאר? ופה חוץ מאשר כרגע להצהיר, להגיד, לומר, לדחוף, לעקוב וכולי, אין הרבה מה לעשות. אני חושב שכל מי שידבר פה מרגע זה ואילך – אני בזה מסיים את דברי – יגיד רק כמה הכל בסדר. החוכמה יהיה לשמור את זה כך שכשניפגש פה ובכל מקום אחר בעוד שנה והסטודנטים יגידו: הייתם גדולים מהחיים.

עוד שאלה אחת יש לי אליכם, אם יש סטודנטים פצועים.

יש.

כלומר אני יוצא מנקודה הנחה שאחוז מסוים מהפצועים – כמי שהיה גם פעם סטודנט פצוע, אני יודע על הקשיים האדירים. כל מה שאנחנו מדברים פה זה קושי קטן. האם לגביהם יש איזושהי התייחסות וטיפול.

זה עניין של האוניברסיטאות. הסטודנט יפנה.

אבל בטיפולים זה לא היה אחד מהנושאים?

לא.

לא.

אז אני הייתי מבקש מהמערכת פה לשים גם את סוגיית הסטודנטים הנפגעים על השולחן ובהקשר הזה סטודנטים נפגעים זה לא רק בצה"ל, אלא גם בפעולות איבה. מבחינתנו זה היינו הך.

זה תלוי כמה מהר הסטודנט מודיע לאוניברסיטה שלו שהוא נפצע והאוניברסיטה מיד תחבק אותו, מן הסתם.

דרך אגב, בקו הפתוח שנפתח ברוב האוניברסיטאות, עונה גם על הנושא לא רק של הקשיים בלימודים, אלא גם על העניין של הטיפול במשפחה.

אתה תכף תדבר. תכף תדבר.

אני מציע שניתן לסטודנטים. ליאור.

טוב. קודם כל, ברור לכל הגורמים הרלוונטיים שאנחנו עומדים כרגע בפתחו של מצב חדש לגבי כל הנושאים של הסטודנטים שמשרתים במילואים ואני מדבר גם מעבר למבצע חומת מגן, כי גם אחרי שהוא יסתיים כל הגרף של המילואים עובר שינוי דרסטי. אותם 21 יום שתמיד היו איזשהו עוגן, לפחות לגבי הסטודנטים, בין אוקטובר ליולי – גם השתנו.

אני חייב טיפה, לפחות מהנתונים שיש לי – עוד לפני חומת מגן – אני יודע שלמוסדות יש באמת רצון טוב והיו גם מוסדות שיזמו כל מיני מלגות ודברים כאלה ואנחנו מברכים על זה, אבל - - -

קראתי בעיתון שזוג שניצל מהפיגוע במלון פרק בנתניה תרם קרן של 250 אלף שקלים לסטודנטים בבר אילן.

כן. גם לאוניברסיטה העברית יש מלגה של 1500 שקלים, דברים שהם מוערכים. אבל כמו שאנחנו מכירים את הנתונים - אנחנו מקבלים כל הזמן עדכונים מהשטח עוד לפני מבצע חומת מגן – יש לא מעט בעיות בנושאים האלה. ואני מדבר על נושאים מהשטח של תקצירי הרצאות, של מערכי שיעורי עזר, של מועדים מיוחדים. אני אומר שוב: יש רצון טוב במוסדות, זה נכון, אבל זה לא אומר שאין המון המון בעיות. לי יש חשש – ואני מה לעשות? מטבעי סקפטי – שכרגע הדברים נורא חמים ונורא בוערים ויש פרגון והכל טוב ויפה ובעוד חודש, כשהאבק יתפוגג מעט ואותו סטודנט יחזור לקמפוס, יהיו בעיות. לכן אני אומר שאם המוסדות יחד אתנו ובעצם כל הגורמים לא יתגייסו והחל מאתמול יתחילו להכין ברמה האופרטיבית – ותכף אני אגע במספר דברים – את השטח לחזרה של אותם חיילים, אז אנחנו נעמוד בפני מצב מאד מאד עגום.

למה אני מתכוון? אני מתכוון להמון המון דברים שעד כמה שאני יודע עד עכשיו או עד לפני המצב הזה לא היו. זאת אומרת: סטודנט שהגיע ממילואים ולמד באיזשהו מוסד, לא קיבל תקציר של ההרצאות שהוא לא היה בהן, לצורך העניין. זה דבר אחד, לדוגמה. או הנושא של מערך שיעורי עזר שעכשיו, מבחינת המספרים, הוא יצטרך להשתנות לחלוטין מהבחינה הזו וצריך להיערך לעניין הזה. נושא של שיעורים מצולמים. כל הדברים האלה הופיעו, דרך אגב, בדו"ח שהיה מאד מפורט ומאד ממצה, שכולם מכירים אותו והוא די האורים והתומים בכל הנוגע לטיפול ולמרות זאת הדברים לא קרו ולהערכתי הם באמת צריכים להשתנות. צריך גם להשקיע. אם יש משאבים שדרושים למוסדות עצמם כדי להשקיע בדברים האלה – מדובר בדברים שהם לוגיסטית לא פשוטים – צריך לעשות את זה וכמה שיותר מהר, כי מעבר למבצע הזה אנחנו גם צפויים לעוד המון בעיות בנושא.

הוקם באותה ישיבה עם שרת החינוך איזשהו צוות יישום, שאני רואה בו חשיבות מאד מאד גדולה, אם הוא באמת יעבוד בצורה שיטתית. אני מאד חושש ממצב כזה שבעצם יהיה שוני גדול בין סטודנט שלומד במוסד x לבין סטודנט שלומד במוסד y. לכן צריך ליצור איזשהו סטנדרט אחיד לכל סטודנט באשר הוא, שהמוסד מוכרח לתת לו. אם יש מוסדות שמעבר לזה רוצים לתת – תכף אני אעלה איזושהי אפשרות שהעליתי אותה גם אז ולצערי היא לא התקבלה ואני חושב שראוי לדבר עליה או להציע אותה לפחות הלאה, אבל – הפרמטר האחיד הוא דבר מאד חשוב וכך אותו צוות יישום אמור לפעול. לפעול על פי איזשהו סטנדרט.

מי זה צוות היישום?

צוות היישום הוא הצוות שהוחלט עליו בישיבה אצל שרת החינוך והוא אמור לכלול נציגים של כל הגורמים הרלוונטיים, צבא, מוסדות, סטודנטים.

מי מוביל אותו? מי ראש הצוות? אתה, אהרוני?

אני מרכז.

מרכז, בסדר.

מרכז אותו ובאמת, שהוא יפעל בצורה אפקטיבית. ועוד פעם: כל הדברים האלה, נכון שהם בגדר המלצות, אבל בעניין הזה אסור שיהיו טעויות. הדברים האלה צריכים להתבצע ולנו יש בעניין הזה המון ניסיון עם דברים שלא הולכים. אני אתן לכם אולי דוגמה ואולי אכנס פה לפרטים, אבל זה מאד מאד חשוב. כי תבינו, סטודנט שחוזר משירות מילואים ולא הולכים לקראתו, זו תחושה מאד מאד קשה.

לדוגמה, הנושא של מועדים מיוחדים. צריך להיות מועד מיוחד לסטודנט מילואימניק וזה כתוב בכל המקומות. בהמון מקומות המועד המיוחד יוצא לך במועד המיוחד של הסימסטר העוקב לאחר מכן. כך שזה לא באמת מועד מיוחד. לדוגמה. וזה מחמיר עוד יותר כאשר מדובר בקורסי קדם, למשל. ואני אומר עוד פעם: אני לא מכליל. בסך הכל בשורה התחתונה רוח הדברים היא שהמוסדות כן יוזמים ואני מדבר על מקרים שאנחנו מדברים מהשטח.

לדוגמה, יש קורסי קדם בכלכלה או במקצועות כאלה. קורס קדם שאם אתה לא מסיים אותו, אתה לא יכול לעבור לקורס ב'. ברגע שתוקעים לך את המבחן בסמסטר העוקב הבא יש לך בעיה חמורה להמשיך הלאה. בעצם אני מדבר פה, במכלול הנושאים, על המישור האקדמי שהוא מאד מאד חשוב.

עוד נקודה, למשל. סטודנט שנרשם לעשרה קורסים, מגיע לאחר חודש וחצי של שירות מילואים, הוא לא יכול לעמוד בעומס של עשרה קורסים. לכן הוא מחליט להיפלט כרגע משניים שלושה קורסים. יש פה גם את הנושא של שכר הלימוד שהוא שילם עליו - - -

על זה אין סיכומים?

עוד פעם: אני שמעתי את רוח הדברים באותה פגישה עם שרת החינוך והיא היתה חיובית, גם ממשה אהרוני מהמל"ג. לא שמעתי דברים שקורים. לא שמעתי שהחליטו שלסטודנט שהחליט כתוצאה משירות מילואים לא להירשם לקורס, יש זכאות מבחינת שכר הלימוד. יש גם את הנושא הזה של המעונות. מגורים במעונות, שגם הם עולים כסף.

אז אני רוצה לעשות קצת סדר בנושאים של המישור האקדמי ויש גם את המישור הכלכלי. אלה שני המישורים המרכזיים שצריך לתת עליהם את התשובות.

מעבר לזה, נושא הפרסום שעלה פה הוא מאד מאד חשוב. הולך להיפתח גם מענה קולי בהתאחדות של 800 – 1 בשיתוף פעולה עם המל"ג. גם הוא, אני מניח, יחד עם המענה הקולי בתוך הקמפוסים, יכול לתת תשובה לעניין הזה, אבל מה שאני אומר עוד פעם: צריך להיערך לזה ולא ליצור מצב שבו אחרי שהסטודנט יחזור לקמפוס, אז יתחילו פתאום לחשוב: איפה תקצירי ההרצאות ואיך מוצאים את המתרגלים כדי שיעבירו את שיעורי החונכות. אלה דברים שצריכים לקרות.

מעבר לזה, בלי קשר למבצע הזה, כל הגורמים צריכים להבין שאנחנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שמצריכה להעביר שידרוג את כל המערכת. ואני אומר עוד פעם: שדרוג שהוא שונה. ואני בכוונה מדבר על המשאבים, כי אלה דברים שבדרך כלל נופלים בין הכסאות. אלה גם דברים שיעלו כסף וצריך לראות איך עושים אותם. לדוגמה: שיעורים מצולמים, שאני חושב שבחלק מהמקומות יש פתרונות לא רעים לנושא לסטודנט ששירת במילואים – אני יודע שבטכניון זה מפותח, בהרבה מקומות זה מפותח פחות וכדי לעשות שינוי בעניין הזה צריך גם את האמצעים וגם את הרצון.

עוד נקודה שצריך להתייחס אליה, זה הנושא של המכינות הקדם אקדמיות.

העליתי גם את זה.

גם מבחינת הבגרויות וגם מבחינת המוסדות עצמם, שהרישום אליהם מן הסתם יתעכב.

בשורה האחרונה – ואני אגיד את זה בקצרה – אני חושב שכל המוסדות צריכים לתת את ההדגשה לאותם חיילים שמגיעים, שלא רק המוסד מעריך אותם ומחבק אותם ונותן להם להישאר באותו קו עם אותם סטודנטים שנשארו, אלא גם מוליך אותם צעד אחד קדימה. ויש פה הזדמנות אמיתית למוסדות – וגם לנו – לומר פה אמירה ערכית ומוסרית ממדרגה ראשונה וזה חשוב.

לכן גם העליתי – ואני יודע שזה משהו שבאוניברסיטת חיפה גם עשו אותו – את הנושא של שתי נקודות זיכוי אקדמיות לכל סטודנט ששירת מעל 21 יום. אני חושב שזו יוזמה חשובה.

מעל 35 יום.

לא, אני מדבר מעל 21 יום, כדי שזה יהיה גם יישומי.

בחיפה זה מעל 35 יום.

נכון, אבל אני מדבר על מעל 21 יום. אני חושב שזו אמירה ראויה, אין פה שום פגיעה ברמה האקדמית, אבל יש פה גם אמירה וגם טיפה טיפה הקלה לאותו סטודנט שעושה כל כך הרבה ימי מילואים והוא צריך אחר כך לחזור הביתה ולעשות את התואר.

זה רק באוניברסיטת חיפה? הייתי בטוח שזה בכל האוניברסיטאות.

באוניברסיטת חיפה זה המקום היחיד שעושים את זה וגם הרשה לי לציין שבאוניברסיטת חיפה זה לא כל כך יישומי, כי מי שעושה מעל 35 יום, זה מג"דים - - -

35 יום בכל שנה זה לא ריאלי, השנה הזאת זה כנראה יהיה ריאלי.

לכן אני חושב שיש פה איזושהי שעת כושר כדי לעשות את זה. זהו.

תודה. עכשיו מערכת ההשכלה הגבוהה. לפני שאני נותן לנחמיה, עוד שאלה אחת: יש מערכת מלגות מאד מפותחת במערכת ההשכלה הגבוהה. השאלה שלי: האם לנוכח הגיוס הגדול, לא ראוי, כדי להקל גם כספית על אותם סטודנטים, להכניס כהוראת שעה כאחד מהקריטריונים למתן המלגות, את שירות המילואים. אם אני מתפרץ לדלת פתוחה, תאמרו לי. כי הנחת היסוד שלי היא שאם אותו סטודנט עבד והוא צריך עכשיו לחזור ללימודים, זה לא בדיוק מסתדר לו עם העבודה, למרות ששוב: יש תגמולים, ביטוח לאומי. אפשר להסיט בסדרי העדיפויות את מערכת המלגות ולתת, כהוראת שעה לתקופת המלחמה, יותר נקודות לעניין זה, על מנת שסטודנט ידע שיש לו לא רק עורף אקדמי, אלא גם במובן מסוים עורף כלכלי. עכשיו אנחנו בסוף שנה, אז בטח כבר גמרו את המלגות. אז אולי אפשר להקדים את המלגות של השנה הבאה ועוד כל מיני דברים שהם לא תוספת תקציב. אני, אם אפשר היה להוסיף תקציב הייתי שמח, אבל אני מכיר את המצב. לפחות לשנות סדרי עדיפויות בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה. שסטודנט ידע שיש לו גם עורף כלכלי.

בבקשה, נחמיה.

טוב. עוד במהלך חופשת חג הפסח, כשבעצם כל המדינה היתה סגורה – האוניברסיטאות היו סגורות – עמדתי בקשר עם ליאור וגיבשנו קו שבו אמרנו שההתאחדות עומדת בקשר עם הסטודנטים, אנחנו, ברגע שיחזרו לעבודה וללימודים – זה אומר באותו יום ראשון אחרי החג – הקמנו מה שקראנו "חדר מצב", שהמרכז שלו זה משה אהרוני. באותו יום הוצאנו מכתב לראשי המוסדות שבו אמרנו להם שכל המערכת צריכה להתגייס, רעננו להם את ההנחיות של ועדה שמונתה בזמנו, פעלה והגישה דו"ח, בראשות ניסן לימור, שהסטודנטים היו שותפים לה וקבענו שהנוהל צריך להיות, שכל סטודנט עומד קודם כל מול המוסד שלו, שצריך שיהיה בו מישהו שיטפל בנושא הסטודנטים. אם הוא לא מוצא סעד במוסד, הוא פונה אל התאחדות הסטודנטים, ההתאחדות מעבירה אלינו ואנחנו מטפלים בבעיה. מאז היו כבר גם פניות ישירות אלינו. אין לנו בעיה, אנחנו פרסמנו את מספרי הטלפון שלנו ואנחנו בהחלט נענה גם ישירות, אם כי חשבנו שהדרך הנכונה היא שקודם כל המוסד יפתור את הבעיות, אם לא אז ההתאחדות מרכזת את הבעיות ומעבירה אלינו.

היה לי גם קשר עם קצין מילואים ראשי שעדכנו אותו והוא עדכן אותי על השיחות שלו עם נשיאי האוניברסיטאות ואני חושב שיצרנו, בעצם, כבר עכשיו, מידה רבה של תיאום בין כל הגורמים: התאחדות הסטודנטים, צה"ל, המוסדות, מל"ג וות"ת.

אנחנו הכנו להבוקר – וזה יהיה לפרסום ביום ראשון – את עיקר השירותים הניתנים לסטודנטים המשרתים במילואים. המסמך עצמו הוא ארוך יותר, הוא מופיע עכשיו באינטרנט אצל קצין מילואים ראשי. אנחנו נפרסם אותו. החוברת שדובר פה עליה תהיה החוברת המלאה, של ארבעה-חמישה עמודים, אבל פה, בעמוד 1 קיצרנו את כל הדברים הרלוונטיים וכפי שאתם רואים זה קיצור השירותים, האחריות היא על המרצים ומזכירות החוגים. אנחנו חושבים שכל מזכירות חוג היא האחראית לתיאום והתיאום יעשה על ידי דיקן הסטודנטים או מי שמונה לכך. כל ההסדרים המפורטים על פי נהלי המוסד ואפשר שיעלו נושאים אחרים ובכולם יטפלו המוסדות באותה רוח אוהדת.

הפירוט עונה גם על שאלות שאתה שאלת. כל מי שהפסיד בחינה זכאי למועד בחינה נוסף -ופה לגבי מה שאמר ליאור – שיתקיים במועד מוקדם ככל שניתן. מי ששירת במילואים יוכל להגיש עבודות ותרגילים במועד יותר מאוחר, או אפילו לקבל פטור מהם או להגיש עבודה חלקית, הכל בתיאום.

מי שהפסיד מעבדות, סמינריונים, סדנאות, יוכל להשלים את החסר או לקבל פטור.

סטודנט לאחר שירות מילואים רשאי לפנות אל מורה המקצוע לבקש עזרה בהשלמת החומר ושיעורי עזר.

סטודנט ששירת במילואים יקבל תלושי צילום. הוא יקבל ללא תשלום כל תקצירי ההרצאות והקלטות. המוסדות יערכו להכין מאגר. הודענו להם, שלחנו להם עוד מכתב וביקשנו שיתחילו להכין את המאגר.

סטודנט שבגלל שירות מילואים הפסיק את לימודיו בקורס לא יחויב בשכר לימוד נוסף.

עוד שאלה שהעלה ליאור – מי שהפסיק או נעדר מקורס המהווה "דרישה מוקדמת" יוכל ללמוד את הקורס הבא במעמד "על תנאי".

לגבי ההרשמה בקורסים, אז קודם כל מזכירויות התלמידים ישאירו תמיד מקומות פנויים.

ולבסוף – לשאלה האחרונה שלך – סטודנט שמשרת במילואים בפועל, יהיה זכאי לנקודות זכות לצורך בחינת זכאותו לקבלת מלגות ומעונות.

מה הסטטוס של המסמך הזה?

המסמך הזה הוכן על ידי ועדה של ות"ת בראשות המנכ"ל, הסתדרות הסטודנטים, הועבר לכל המוסדות והמוסדות קיבלו עליהם לקיים אותו. כמובן, כל אחד מקיים אותו בהתאם לנוהלים, להסדרים האקדמיים שלו. אנחנו מקווים – ואולי נעמן יגיד משהו אחר כך - - -

כלומר לא יכולה להיות מציאות שמוסד יאמר: תשמעו, זה מסמך של נחמיה לב-ציון, לנו יש חופש אקדמי, אנחנו לא - - -

הוא יכול להגיד שבעניין כזה או אחר לא, אבל תכף אני אגיד משהו בעניין המשמעות התקציבית של זה. אני מיד אומר משהו לגבי המשמעות התקציבית.

אגב, יש כמה נושאים שלא מכוסים פה. עניין הפסיכומטרי – כיוון שזה לא בסמכותנו, אבל אני חושב שור"ה כן יכולה לומר משהו, כי ור"ה היא הבעלים בעצם, הוועד המנהל - - -

יש פה נציג ור"ה.

לכן אני אומר שנעמן יוכל להתיחס לזה. לנו אין שום סמכות לגבי הפסיכומטרי, אבל לור"ה יש. כנ"ל לגבי תהליכי קבלה. אני מציע שאם נעמן יוכל, יאמר משהו בנושא הזה.

עכשיו אני רוצה להגיד לגבי תקציבים. החל מתשס"ג – אבל זה יורץ כבר בתשס"ב – אנחנו הכנסנו מרכיב חדש לתקצוב והוא מרכיב איכות, שכולל שלושה מרכיבים: איכות ההוראה, איכות השירות לסטודנט ואיכות הניהול. המוסדות קיבלו הרצה של זה. היום אנחנו כבר במצב מאד מתקדם. בכוונה יש סעיף מיוחד בשירות לסטודנט לאוכלוסיות מיוחדות שבהן יש דגש מיוחד על שירות מילואים. הניקוד יהיה גבוה מאד וכל ניקוד יהיה שווה מיליוני שקלים. כלומר: מוסדות שלא יעמדו או לא ימצו את כל יכולתם בתחום הזה – ולא אכפת לנו אם הם יהיו תחת החופש האקדמי או לא, זה כבר עניינם – פשוט יפסידו כספים. כי יהיה סכום מיוחד של הרבה עשרות מיליוני שקלים שמיועד למימון תקציב האיכות ואוניברסיטאות או מוסדות אחרים, שלא ימצו את כל יכולתם פשוט לא יקבלו את מלוא הניקוד ולא לקבל את מלוא הניקוד פירושו פשוט להפסיד הרבה מיליוני שקלים.

לכן אנחנו, במקום לקבל חשבונות – בהתייחס למה שנאמר פה לגבי משאבים – ולהגיד: צילמתי קורסים. אחרי שקיבלתי עשרות מיליוני שקלים, אבקש עוד עשרת אלפים שקל בעד צילומים או בעד דברים כאלה – אנחנו לא מוכנים להתעסק עם זה. לעומת זאת, בתקצוב האיכות שיהיה משמעותי מאד, מוסדות שלא יעמדו בקריטריונים ולא יעשו את המאמץ המירבי, ימצאו את עצמם בנזק כספי והם יודעים את זה. לכן אני לא רואה את זה כסנקציה, אני רואה את זה כעידוד. זו לא סנקציה, זו דרך לעודד את כל המוסדות לעשות את מירב המאמצים.

זולת העניין הכספי אין דרך, בכל זאת, להביא את המוסדות להשכלה גבוהה לקבל את הנייר הזה? – אני בטוח, אגב, שכולם בסדר גמור. אני שואל רק לגבי אותם חריגים.

דרך אגב, יש גם מכללות לא מתוקצבות.

כן. תכף נדבר גם עליהן. אני שואל אם אין דרך נוספת – זולת עניין התקצוב לתשס"ג – להביא את המוסדות לכך שהם יפעלו על פי המסמך הזה.

הם יפעלו, מפני שאנחנו עכשיו, כדי לתקצב את תשס"ג, מקבלים את הדיווחים במהלך תשס"ב. לכן מה שהם יעשו בשבועות האלה, ישפיע על התקצוב של תשס"ג.

אני רוצה להגיד משהו לגבי המוסדות הלא מתוקצבים. אין כספים נוספים בשביל האיכות. זה לא שפתאום מדינת ישראל – ואתה יודע טוב מאד את זה, אדוני היושב ראש – מעבירה לנו עוד כספים. מה שעשינו, לקחנו מהתקציב שהאוניברסיטאות מקבלות כמה עשרות מיליוני שקלים, הגדרנו אותם מחדש כתקצוב עבור איכות והאוניברסיטאות צריכות לעשות את המאמץ לקבל את זה חזרה על ידי תפקוד. כלומר: זה לא כסף נוסף שיעבור למוסדות. לכן רמזתי שבמקרה הרע הם יכולים להפסיד אותו. צריכה להיות מוטיבציה גבוהה כדי לקבל את הכסף הזה חזרה. לכן, לא יהיה פה שום כסף נוסף לעניין הזה.

שאלה מנדנדת נוספת בסוגייה הזאת: האם ישבתם עם ראשי ור"ה, או שזה רק עובר במסמכים?

על מה?

על הסוגייה הזאת. האם היתה פגישה עם ראשי ור"ה? ישבו עם הנשיאים, ישבו עם הרקטורים?

על התוכנית הזאת?

כן. האם הם מודעים? האם התקיים איזה דיון, או ששולחים להם את זה בפקס וזהו.

התוכנית הזאת היא לא חדשה. התוכנית הזאת יצאה – מתי?

ביולי 2001.

זה לא אומר שהיא בוצעה. יצאה – נכון. היו בעיות ביישום שלה. היתה רוח טובה, אבל היו בעיות ביישום.

ולגבי הדברים הנוספים?

עכשיו זה מצב חדש.

אני הגשתי הצעות חוק שלצערנו - - -

ליאור, לא ידענו שהמבחן האמיתי יהיה כל כך קרוב ובהיקף הזה. נצטרך לעמוד במבחן. עוד מעט נעמן יאמר את דברו, אתם רואים במודעות שהמוסדות מפרסמים בעיתונים, מלא אופטימיות, מלא חום - - -

נכון.

ואני סומך עליהם. תראו, זה בסך הכל הסטודנטים שלהם - - -

נכון, השאלות הן לגבי היוצאים מן הכלל. אין לי ספק שלגבי הכלל זה נכון.

היתה עוד שאלה, אם תרשה.

בבקשה.

אני רק רציתי להציג את הדברים על השולחן. המסמך הזה, שמהווה תקציר של מסמך רחב יותר, הוא – נגדיר את זה בצורה פשוטה – המלצה בלבד. כלומר: אף אחד לא התחייב לקיים אותו. ישנם מוסדות שמקיימים יותר ממה שכתוב כאן וישנם מוסדות שמקיימים פחות ממה שמצוי כאן.

אתה יכול לומר לי מי? אתה יכול לומר לי מי מקיים פחות ממה שכתוב פה?

עזוב, אם אני אגיד לך - - -

מה זה עזוב? מי יגיד לי?

יגיד לך יושב ראש התאחדות הסטודנטים.

יש מקרים ספציפים בהמון מוסדות שלא קורים. אין מוסד שזה לא מקוים בו לחלוטין, וגם אין, להערכתי, מוסד שמקיים את הכל במאה אחוז.

השאלה היא אם יש מוסדות שהם פתולוגיים שיטתיים בסוגיה הזאת.

לא.

לא. אני תכף אגיד. אני אענה על השאלה של אריאל.

לכן צריך לשים את זה על השולחן במובן הזה, שזה סוכם באיזושהי ועדה שהיתה, ניתן כהמלצה וכל אוניברסיטה – ואני נפגשתי עם חלק מהנציגים – אומרת: את הסעיף הזה, את זה, אני לא חושב שנכון ליישם. וברגע שהוא חושב את זה, אז זה המצב - - -

ליאור, מה שאני מציע: תאספו את המקרים האלה. הוא לובש מדים אז הוא לא רוצה, סליחה על הביטוי, להלשין. אבל זה תפקידך. בוא נביא אותם. נביא את ראשי המוסדות ונדבר ונשאל למה אוניברסיטה ספציפית אומרת שסעיף ספציפי לא יכולים לקיים. בשביל זה אנחנו קיימים. תאסוף את זה.

כמה מהם יגידו לך את זה פה ליד השולחן?

לא, לא. תראו, המצב הוא פשוט. אריאל צודק שזו המלצה, מסיבה פשוטה, שהסמכות לעשות את כל זה על פי החוק היא בידי המוסדות ואין אף אחד שיכול לאכוף עליהם. יש חופש אקדמי ואנחנו רוצים לכבד אותו גם היום. אלא מאי? לנו – ועכשיו אני מדבר כות"ת, לא כמל"ג – לנו יש המכשיר הכספי, התקציבי. ואנחנו מתכוונים להשתמש בו על מנת להבטיח שכיוון שאנחנו נותנים לזה עדיפות עליונה וחשיבות, המוסדות ידעו את זה ונזכיר להם את זה שוב בימים אלה, כי ות"ת אישרה את מודל האיכות סופית לפני שבועיים. אנחנו היום מוציאים להם את זה - - - והם ידעו שלא לקיים את הדברים האלה, יהיה לזה מחיר.

נחמיה, אם אפשר שניה? למשל, קח את הדוגמה של – ואני אומר את הדברים על השולחן – מערך של שיעורים מצולמים, שזה דבר שמופיע בדו"ח. מעבר לטכניון, ששם באמת מפותחים בנושא הזה, אף מוסד לא ממש מסודר עם הצילומים. יש מקומות שיש, אבל זה לא בצורה מלאה. בשביל זה צריך את המשאבים כדי לעשות את זה.

לא, לא. שום משאבים. לטכניון אין יותר משאבים.

אבל הטכניון השקיע בזה לאורך שנים והיום יש מאגר.

ליאור, הטכניון יקבל את מקסימום הנקודות בסעיף הזה ולכן יקבל יותר כסף ואוניברסיטה אחרת תקבל או מינימום או משהו באמצע, לפי מה שהיא עשתה בנושא הזה ופעם הבאה היא תראה שכדאי לה לעשות יותר.

טוב. אני אתן תכף את רשות הדיבור לנציגי המוסדות, אני רק רוצה לתת קודם לאהרוני להשלים, בבקשה.

מילה אחת. אחת המטרות שלשמן הוקם אותו צוות ניהול שליאור הזכיר אותו, צוות יישום, שבו יהיו נציגים של מכללות, מכללות לא מתוקצבות, אוניברסיטאות, הצבא, הסטודנטים וכולי, הוא באמת ללוות בזמן אמת את המימוש של כל הדבר הזה. ללמוד מהשטח איזה בעיות יש כאשר הם יחזרו. אנחנו, אצלנו, הקמנו כבר את חדר המצב שנחמיה הזכיר ומתקבלות, אמנם עדיין לא מבול של פניות, אבל מטפטפות, ככה. ואני למדתי כבר – ואני מדבר אישית עם סטודנטים ועם הורים של סטודנטים – שיש סוגים שונים של בעיות ושאלות, בנושא תשלומים, בנושא קורסים, בחינות, הזכרת את נושא הפצועים. נלמד את כל הנושא של מה חריג, מה לא חריג, איזה סוגים שונים של בעיות מתעוררות ונלווה את כל הנושא הזה. אנחנו למעשה, עכשיו, בפעם הראשונה נתקלים בזמן אמת בדבר הזה מעבר למסמכים ולהנחיות. לכן, באותו צוות יישום אנחנו נלווה את כל המימוש של זה.

אומרים לך כבר: יש בעיה של המעונות. יש לך בעיה של בחינות משנה בתואר שני.

אתה מעלה את זה כבר בשאלה תיאורטית.

לא. שאלה מעשית.

מי? באיזו אוניברסיטה? באיזה מקום? באיזו בחינה. אם זה לא טופל במוסד - - - קודם כל זה צריך להיות מטופל במוסד.

ניקח את הפרטים ואת המוסדות. אנחנו בקשר עם הדיקנים של כל מוסד, עם הפקולטאות וכולי ונראה איך מגבשים פתרונות לכל הדברים.

כן, אבל יש נושאים שפה יש להם קווים מנחים לפתרון ויש נושאים שאין פה קווים מנחים לפתרון.

אבל נטפל בהם באותה רוח. יש פה רוח. תראה, זבולון. המסמך הזה משקף רוח של דברים. אם יש עוד בעיה טכנית שלא חשבנו עליה – ולא יכולנו לחשוב על הכל – אני כותב פה: "אפשר שיעלו נושאים אחרים ובכולם יטפלו המוסדות באותה רוח אוהדת". כלומר, נגיד שהשמטנו איזה מקרה ספציפי במקום מסוים. ההנחיות האלה נותנות את הקו. פטורים, לדחות, עזרה לסטודנט, להעמיד לרשותו חומר, כל הדברים האלה. כל מה שיעלה זה – שוב אני אומר: הפניה הראשונה צריכה להיות למוסד והמוסד צריך לפתור את הבעיה ואני מקווה שברוב המקרים זה יגמר ברמת המוסד. אם לא – יפנו להתאחדות הסטודנטים. התאחדות הסטודנטים תעמוד בקשר אתנו ויחד נפתור את הבעיה.

במסמך שאתם הולכים להפיץ, יש את כל הטלפונים גם לאן הסטודנטים יפנו?

יהיו. יהיו, עד יום ראשון.

חדר מצב, התאחדות, קווים ירוקים וכולי?

כן, כן. אולי אפילו של כל המוסדות, אם נקבל.

ועדת היישום שאתה מרכז אותה, היא יושבת ביום קבוע, שעה קבועה, או קודם צוברת בעיות? מה שיטת העבודה של ועדת היישום?

הוחלט על הקמתה רק בשבוע שעבר. אני מקווה שבשבוע הבא נכנס אותה ונתחיל.

עבר כבר שבוע. אין פה יותר מדי זמן.

יש מועד?

עדיין לא, אבל יהיה.

עדיין לא. אז ניסו לעבוד עלי. אמרו לי: תדחה את הישיבה כי ועדת היישום יושבת ביום ראשון. פנה אלי מישהו מהצמרות ואמר לי: אולי כדאי לדחות, אני מבקש ממך לדחות, כי רק עכשיו היתה ישיבה וועדת היישום עוד לא ישבה. אמרתי: יש מועד? אמרו לי: כן. יום ראשון. אז אין ישיבה ביום ראשון. טוב.

היתה הבנה שהיא מתקיימת בתחילת שבוע הבא.

היתה הבנה? אוקי, אבל היא לא תתקיים. היום יום חמישי, אם לא תיאמו ליום ראשון, אז היא לא תתקיים.

אני לא מאמין שהבעיה היא ישיבה. הבעיה היא לטפל בבעיות כשהן עולות.

פרופסור לב-ציון, בוא נאמר ככה: ברור לי לגמרי שיש באמת רוח מאד טובה. ברור לי לגמרי שיש רצון מאד מאד טוב. אני מרגיש את זה ואין ספק, זה ברור לחלוטין. כל הבעיה, כפי שהחברים אומרים, גם מהתאחדות הסטודנטים וגם בצה"ל, זה מבחן היישום ברמת הפרט עד הסטודנט האחרון בקורס האחרון. עם זה, אנחנו כבר יודעים מהסבב הראשון, שיש בעיות. המבחן הוא כאן כי המסמך הזה הוא מסמך של המלצות ועל כל היתרונות ועל כל החסרונות שלו. מודל התקצוב עדיין לא יצא ועד שיפנימו אותו וכדומה וגם כשזה מגיע למנכ"ל האוניברסיטה או לנשיא, עד שהוא מעביר את זה במוסד שלו – כולנו יודעים. אוניברסיטה זה גוף גדול – זה גם לוקח זמן עד שהוא אוסף את הגופים שלו, אני לא יודע לאיזה גופים הוא בדיוק מעביר ועד שזה מגיע לחוגים ולקורסים ולפקולטאות השונות, זה הכל לוקח זמן. בינתיים הסטודנט מוטרד. הוא עושה תואר שני והוא איבד את מועד הבחינה. בינתיים הוא לא יודע מה לעשות, הוא יקבל מלגה או לא יקבל מלגה. הוא לא יודע אם הוא נשאר במעונות או לא. זה לא צריך להיות הסטודנט הפרטי באוניברסיטה מסוימת. וכבר עכשיו ברור שכל הבעיות פה מחריפות לאור מה שאמר תת אלוף זמיר, שה-27 יום האלה הם מעבר לגרף.

נכון.

עכשיו תחשוב תיאורטית על סטודנט שעושה באותו סמסטר גם 27 יום וגם 21 יום. ויהיו כאלה מקרים, אין לי שום ספק. בתוך ה-4000, אני לא יודע אם זה יהיה כמה מאות או כמה עשרות, בוודאי יעשו את הדבר הזה.

עכשיו כולם יודעים שבמלחמה יש נפגעים, אז למה לא מתייחסים לפצועים? למה מחכים? שפצוע יפנה? למה אין הנחיה ביחס לנפגעים? אני מרגיש שיש רצון טוב, אני באמת מרגיש את זה, אין לי ביטחון שהוא הולך להיות מיושם.

המסמך הזה חובר לא בשעת חירום.

בסדר, אבל כמו שקראו לחיילים בצו 8, אפשר לקרוא גם לעצמנו בצו 8. גם אנחנו צריכים לראות את עצמנו מגויסים אזרחית בצו 8 כדי לפתור את הבעיות.

נעמן, בבקשה. רבותי, אני מבקש. מנכ"ל ור"ה.

רוב הדברים נאמרו, אני רק רוצה להשלים כמה דברים בקשר לכמה דברים שנשאלו וגם לא לכל הדברים יש לי תשובות, אני חייב להגיד. זה חלק מהמערכת.

על כל פנים, אין ספק שהנכונות קיימת והרצון הטוב קיים. בשיחות שהיו לי בשבועיים האחרונים עם כל דיקני הסטודנטים בכל האוניברסיטאות, קיבלתי תמונה מאד מאד חיובית של ההיערכות של האוניברסיטאות לקראת המצב הזה. מה שנעשה בשטח על מנת באמת למנוע אפשרויות של בעיות בעתיד, זה שהפעם ישנה הערכות מסודרת של האוניברסיטאות בהרבה מאד תחומים. א', הקו הפתוח. דבר שני – אתרים באינטרנט שכל אוניברסיטה פתחה, שיעמדו לרשות אנשי המילואים. דבר שלישי – אנשי קשר מיוחדים. ברוב הפקולטות, ברוב החוגים, מונו אנשי קשר מיוחדים שאמורים לטפל בפניות אישיות של הסטודנט ברגע שהוא יגיע ויחזור ללימודים, ברמה של החוג, עם מעורבות של הרקטור או דיקן הסטודנטים, במידה וזה לא נפתר ברמה הזאת, הערכות מראש בצורה מוגברת לצילום, הכנסת תקציבים, תקלוט – הקלטה של שיעורים והערכות לקראת מתן של שיעורי עזר ותמיכה לאלה שחוזרים וצריכים להשלים שיעורים.

כל הדברים האלה שאמורים להיעשות כפעולה מראש, על מנת שסטודנט, לכשיגיע בסופו של דבר בחזרה ללימודים, לא יפגע.

מה תעשה אם אני אצלצל אליך ואגיד לך: שמע, מתלונן סטודנט באוניברסיטה מסוימת שבפקולטה מסוימת לא מצלמים חומר. אין תקצירי שיעורים. אין תקצירי שיעורים.

הם יצטרכו להיערך לבצע שם תקצירים. אני אומר: כרגע נעשתה הערכות בכל האוניברסיטאות, בצורה מאד מאד רחבה, בצורה יזומה על ידי החוגים, מאתרים סטודנטים מתאימים שיכתבו את התקצירים, מצלמים אותם, הם יעמדו בספריות, ברור שיחולקו חינם. זאת אומרת: נעשית פעילות יזומה על מנת למנוע אפשרויות כאלה. זה שיכסו במאה אחוז את העניין, שלא יקרה לגמרי? עוד פעם – כיוון שמדובר כאן בפיזור גדול מאד של סטודנטים, בתחומים מאד מאד רחבים, צריכים להשקיע השקעות אדירות הרי, כדי לבוא ולבצע בכל ההרצאות שניתנות בקמפוס, כשאנחנו לא יודעים את ההתפלגות של הסטודנטים המשרתים עדיין בצורה מלאה. זאת בעיה.

מה פירוש? אוניברסיטה לא יודעת מי גויס אצלה?

לא. לא.

לא. אין להם את הפרטים.

צה"ל לא יכול לעזור להם?

יש בעיה בעניין הזה. אני קיבלתי כבר יותר מפניה אחת. הבעיה היא שצריכים להיות זהירים מאד במתן מידע בגלל עניין של חופש לכל אדם - - -

צנעת הפרט.

כי אתה מעביר פה מידע לאוניברסיטה מי משרת במילואים. יכול להיות שאחד הסטודנטים יגיד: אני לא רוצה שידעו.

למה שלא תשאל אותו בגיוס?

כשאנחנו מדברים על העברת קובץ מסודר בפתיחת כל שנה, להעביר מסודר – את זה אנחנו לא יכולים לעשות.

מה שהוא אומר, זה שיש באוניברסיטאות, אני מניח – קודם כל, יש אלפי מרצים, אז יש גם אלפי קורסים - אז מה שהוא אומר: אל תצפה ממני שאני עכשיו בכל הקורסים, בכל השנים, בכל הרמות. אתחיל לעשות תקצירים. יש פה הרי איזה חוסר הגיון.

נכון. זה לא מעשי.

לו, עכשיו, בצו 8, היה מידע לאוניברסיטה איזה סטודנטים גויסו, באיזה קורסים, מיד עכשיו בפתיחת שנת הלימודים, היו יכולים גם - - -

לא, זה יהיה קשה. זה לא יעבוד, זבולון. אני מציע עוד דבר אחד. אני פונה פה לליאור. תראו, יש סטודנטים בשטח ואני מציע מאד להתאחדות דרך הארגונים, לידע את הסטודנטים, שהם יבטיחו שבקורס מרכזי, מעל שלושים או ארבעים – כי הרי גם פה יש סיכוי של אחוזים, שבקורס של מעל לשלושים או ארבעים יהיה יותר סיכוי שיהיו סטודנטים במילואים. ואני חושב שאתם צריכים לבקש מהסטודנטים – לא אלה שגויסו, אלא אלה שבקמפוס – שהם יהיו אלה שיאירו את עיני הארגון, הדיקן, המחלקות, שהנה, יש קורס מרכזי - - -

אנחנו, באתרים של אגודות הסטודנטים, יש לנו רישום. או דרך חברים או דרך הסטודנטים עצמם שרושמים את העניין הזה. אנחנו עושים את זה, זה עוזר, אבל זו לא תמונה כוללת.

מה העצה שלך?

צריך להקפיד שהסטודנט, כשהוא מגיע לצבא, הוא באמת רושם את האוניברסיטה והקורס.

אמרתי: אמורה להיתפר חליפה אישית ברמה של הפרט.

השורה התחתונה היא שהמגמה היא בכל האוניברסיטאות, שימצא פתרון ברמת הפרט לכל סטודנט שמשרת.

אני רק רוצה להציע הצעה אופרטיבית. אי אפשר לרוץ אחרי סטודנטים ולאתר מי גויס ובאיזה קורסים הוא לומד. לכן אני חושב שההנחיה צריכה להיות לאוניברסיטאות ולמוסדות לקבוע קורס – צריך להחליט – מעל שלושים סטודנטים, זה נחשב קורס מרכזי, ארבעים, חמישים, צריך להחליט משהו. כי הסיכוי שיש שם סטודנטים במילואים הוא יותר גבוה מאשר קורס שיש בו עשרה סטודנטים. ולעשרה סטודנטים אפשר למצוא דרך אחרת לעזור. אבל בקורסים גדולים – אפשר לעשות אוטומטית. לכן, בין אם יודעים היום שיש שניים או שלושה סטודנטים בקורס או לא, צריך לעשות כך. אחרת זו תהיה אופרציה: סטודנטים משתחררים, אחרים מתגייסים. צריך לקבוע שכל קורס מרכזי ממספר סטודנטים מסוים צריך שיהיו בו תקצירים.

גם אתם צריכים להודיע לסטודנטים, שכמו שכל אדם מגויס מודיע למקום העבודה שלו, גם פה. סטודנט צריך להודיע לדיקן, למרצה, לאגודה. אני חושב שפה בהחלט יש מקום לעשות זאת. אני מקבל את זה שהמערכת שלהם לא מסוגלת להתמודד עם זה. יותר קל לסטודנט. הוא צריך לקבל על עצמו להודיע.

צריך, בכל הקורסים ממספר סטודנטים מסוים, להכין תקצירים. זה קודם כל. לעולם לא תהיה בטוח שאם תעשה רק איפה שקיבלת את ההודעה – גם עד שתקבל את ההודעה יעברו שבועיים.

נכון.

מוכרחים בשתי השיטות.

טוב. סיימת, אהרוני?

רק עוד מילה אחת: בדו"ח שהוצאנו ביולי 2001 - עדיין לא חשבנו על צו 8 אז – בפירוש נאמר שהסטודנטים, שבועיים לפני שהם יוצאים למילואים, יודיעו למזכירויות החוגים, על מנת שיוכלו להיערך וכולי.

הפעם זה יהיה קשה.

אם החוזר הזה היה מקוים, זה גם היה טוב.

תראה ליאור, מה שלא מקוים, מה שאנחנו מאד רוצים, זה שתעביר פניות ואנחנו נשמח לטפל בהן. אתה יודע שאנחנו יודעים להיות נודניקים רציניים מאד בסוגיה הזאת.

טוב. אני מציע שעכשיו הדיקנים ידברו. פרופסור אלון גני מהטכניון, בבקשה. הניחו על שולחננו גם מסמך של הטכניון.

בעצם נאמרו פה רוב הדברים. יש המון רצון טוב והבעיה של יישום היא לא כל כך בעיה שמישהו לא רוצה ליישם. יכול להיות שיהיו איזשהן תקלות ביישום, אבל זו כמובן לא הכוונה. הכוונה היא לעשות את המקסימום למשרתים במילואים. הטכניון, בעניין הזה, לא חיכה דווקא לצווי 8. אני חושב שאפשר להתבסס על המערך הקיים של תמיכה וסיוע לאנשים שמשרתים במילואים, שנמצא כבר שנים ומתעדכן ומשתפר כל הזמן. לקראת המצב הנוכחי תגברנו קצת את הדברים והוספנו דברים שלא היו קיימים קודם, אבל סך הכל, יש כמה דברים שרציתי כן לומר.

יש נושאים שהם קשורים לתקציבים וכפי שאני מבין, הם יהיו בעיקר תקציבים פנימיים של האוניברסיטאות. מודל איכות השירות הוא בעצם בעיקרו מקל ולא גזר. כלומר: אם תהיו בסדר, תקבלו את מה שקיבלתם גם קודם. אם לא – תקבלו פחות. זה טוב, אבל זה לא באמת עונה על צרכים חדשים ואני חושב שהבהרתם את זה בצורה די ברורה.

לדוגמה, המקרים של שיעורי עזר מיוחדים, של חונכות, ידרשו עוד תקציבים. כפי שאני רואה את זה היום, התקציבים יבואו - - -

אין סיכוי שתקבלו. תראה, בעת שכזאת, גם במערכת האזרחית - - -

כן, כן. אני אומר. אני רק מבהיר את העניין.

אז הטכניון צריך לדחות פרוייקט שהוא חשב שזה מאד חשוב ועכשיו זה פרוייקט צווי 8. אין ברירה.

ואכן, מהנשיא ומטה הדברים מוקרנים בצורה ברורה. אמרו: תגברו כמה שאתם צריכים, אנחנו נמצא את הכסף. זה המצב היום.

מאה אחוז. ככה צריך. יפה.

עכשיו, אני אוסיף אולי כמה דברים, כיוון שעולים פה כל מיני נושאים. אני רוצה רק לומר שיש פה כמה דברים עקרוניים. הם יפים, אבל לא כל מוסד יקבל אותם. לדוגמה, לתת נקודות אקדמיות עבור שירות במילואים – בטכניון יש התנגדות עקרונית לעניין הזה. לכן אני אומר: לא צריך לנפנף בזה שמישהו מיטיב עם המילואימניקים בצורה כזאת, שנראית עקרונית – לטכניון, למשל – לא נכונה. אגב, גם לגבי סטודנטים זה לא תמיד דבר נכון, כי אותן שתי נקודות נגרעות מנקודות ספורט שהם אולי היו מקבלים מאה עבורם. כך הם לא יקבלו - - - זה לא תמיד דבר טוב.

אתה יכול לאפשר לסטודנט לבחור. הוא רץ על הג'בלאות. הוא עשה ספורט מספיק.

הוא בא להקל עליו. זאת הכוונה.

אני אומר שזה מסר. הטכניון רואה בכל סיוע דבר נכון, לא רואה כדבר נכון מתן פטורים אקדמיים. זו עובדה.

האפשרות במקום שתי נקודות ספורט לתת שתי נקודות על שירות במילואים, אתה רואה בזה הקלה אקדמית? איזה אקדמית יש בזה – סליחה על ההתערבות האקדמית שלי – איזה אקדמיה יש לבוגר טכניון משתי נקודות ספורט?

טוב, בספורט ראו משהו שהוא נחשב כחלק מנפש בריאה בגוף בריא - - -

ושירות במילואים לא? זה יותר?

שוב, אני אמרתי עוד פעם - - -

תראה, אתה מציג את זה – אפשר להגיד לא, אבל אתה עוטף את זה – כאילו זו איזשהי פגיעה אקדמית. אז קודם כל, לעצמי אני אומר: אין בזה שום פגיעה אקדמית. מישהו צריך לשכנע אותי למה שירות במילואים שעושה עכשיו מ"פ, זה פחות משתי נקודות הספורט שלו. מישהו צריך להסביר לי את הדבר הזה.

אז בוא נאמר ככה: אישית, אנחנו יכולים להסכים. אני אומר מתוך מה שאני יודע, שהטכניון רואה בזה משהו עקרוני והוא לא - - -

עכשיו יש מצב חדש במדינה, אז אולי נשקשק טיפה את העניינים ונשנה את הדברים קצת. זו לא בושה.

תמיד יש מצבים שונים והיו מצבים עוד יותר שונים מהיום.

לא. מאז מלחמת יום כיפור לא נקראו חיילים בהיקף כזה בצו 8.

שלום הגליל.

לא בצו 8.

כן. ודאי.

· - -

סליחה, טעיתי. אני פשוט נקראתי לא בצו 8. אז טעיתי: עשרים שנה לא קראו בצה"ל עם צו 8. בכל זאת, פעם בעשרים שנה אפשר לעשות הוראת שעה.

עוד פעם: אני אומר שלא יובן לא נכון. יהיו דעות לכאן ולכאן. יש דברים שבמוסדות מסוימים נראים יותר כעקרוניים וצריכים להתייחס אליהם.

כן, אבל תחשוב – סליחה שאני מנדנד לך, אבל תחשוב על הסטודנט בטכניון.

גם בטכניון, אם תמקד את זה על ספורט, אז אולי כן.

הוא עכשיו חזר אחרי 27 יום ואחרי 21 יום, הוא יחזור מהמילואים לטכניון והוא עכשיו – סליחה על הביטוי – צריך להמשיך הלאה את הספורט שלו במקום להשלים את החומר. אין בזה היגיון.

זה עומס לא סביר.

בדרך כלל זה לא היה במקום ספורט, זה היה במקום נקודות חופשיות. אז אני אומר עוד פעם: הדברים יכולים לעלות ואפשר לדון בהם ואם זה עושה נורא טוב, יכול להיות שיעשו את זה.

אותו דבר לגבי מלגות ישירות. זה, אגב, הדבר הקל ביותר שאפשר לעשות, להגיד: כל מי ששירת במילואים, יקבל 1000 – 1500 ₪ ואנחנו מרגישים טוב ופטורים מכל דבר אחר. זה דבר נהדר, אבל על מי זה יוחל? רק על צווי 8? כל מילואים?

לא הציעו את זה. הציעו שזה יוסיף נקודות לזכאות שלו.

כל יום מילואים נקודה. מה אתה רוצה? עשה 48 ימים קיבל ניקוד.

גמר את התואר.

לא. למלגות. למלגות. מה הבעיה?

אז לעניין זה אני רוצה לומר שהדבר הזה כבר מובנה בשיטת הקריטריונים למעונות אצלנו וגם למלגות, מזה הרבה זמן.

נהדר.

אנחנו מציעים עכשיו להעצים את זה. אולי, כהוראת שעה, להכפיל את הניקוד.

לא, אם עושים את זה – עושים את זה.

בצורה שזה הופיע בעיתון - - -

שמע, צריך להבין עוד דבר אחד – סליחה שאני מנדנד לך – לא הרי שירות מילואים בימים כתיקונם, שבינינו: אין בהם סיכונים רבים או לא היו בהם סיכונים רבים, למצב שחיילי צה"ל לוחמים, סליחה שאני אומר – עם קורבנות, עם פצועים – זה שירות אחר. זו מלחמה. זה לא שירות מילואים רגיל שהוא הלך להחזיק קו באיזשהו מקום או לעשות איזושהי פעילות שוטפת או אבטחת ישובים או אני לא יודע מה, או בט"ש רגיל. זו מלחמה. סטודנט שחוזר מהמערכה, מצפה לפי דעתי, לאיזשהו גיבוי שונה מאיזשהו חייל מילואים שחזר בימים כתיקונם.

בוא נאמר ככה: העשרים ושבעה ימים במילואים – אם זה צוו 8 – התווספו בצורה מאד משמעותית, אצלנו, כבר במערך הקיים, גם למלגות וגם בזכאות למעונות.

טוב מאד. אז גמרנו.

הדבר האחרון שמעלים פה בעניין כספים לכאלה שנמצאים במעונות – אני לא חשבתי עד הסוף, זה לא דבר בלתי אפשרי, אבל מה לגבי כל אלה ששוכרים דירות בחוץ?

מה זה משנה? סליחה. אלה ששוכרים דירות בחוץ – אין לנו פתרון. אבל המדינה, עם ישראל, נתן לכם מעונות. מבקשים מכם שהחודש הזה, שהוא היה במילואים, תנו לו את החודש הזה.

עם ישראל לא נתן מעונות.

עם ישראל לא נותן מעונות.

כן? מי נותן את המעונות?

תורמים.

זה לא עם ישראל? אתה יודע מה? בוא נשאל את התורמים. אתה מסכים? אני מבטיח לך שהם יסכימו. אגב, כשאמרתי: לא מדינת ישראל אלא עם ישראל, התכוונתי שזה תורמים. בגלל שעם ישראל אמר שההשכלה הגבוהה היא חשובה ובגלל שראשי המדינה – כולל אותי, כשהייתי בתפקידי הקודם – הלכו לתורמים ואמרו: תתרמו לדבר הזה, מה פירוש? זה עם ישראל.

גם אין "מצ'ינג".

אין. היה. היה פעם.

זה, אגב, גם לא עקרוני, אני העליתי את הנקודה שאולי ראשי התאחדות הסטודנטים חושבים בצורה קצת צרה. כיוון שמעונות זה מגיע לעשרים אחוז מהסטודנטים, או משהו כזה. עוד שמונים אחוז שוכרים דירות ולהם אף אחד לא יעזור ואז אולי להפך, אני לא יודע.

אתה הרי לא שולט על המעונות. הרי אי אפשר לדבר על כולם, לפחות על המעונות.

אנחנו לא יכולים לקרוא לפה את משכירי הדירות. אנחנו לא יכולים לכפות את זה עליהם. אנחנו יכולים לדבר אתם, אפילו לבקש מהם, אבל אנחנו לא יודעים מי הם.

משכירי הדירות זה עסק פרטי.

· - - סטודנטים שהם טיפה יותר מתקשים.

אני מסתכל על הצד של הסטודנט, לא על הצד של המוסד. המוסד יכול.

אז אני מציע שהמוסד יעשה את זה.

הוא דואג לשוויוניות.

טוב. עוד משהו?

אני, רק אולי כסיכום. אני נגעתי בכמה נקודות, אבל זו לא היתה הכוונה העיקרית. כסיכום, באמת מה שהועלה כאן – הרצון לעזור עכשיו הוא גדול מאד וגם ההיערכות נראית מאד מקיפה ואני מקווה שלא ניכשל, אפילו לא בפרט אחד.

תודה. אני הולך לפי סדר הא"ב. יעקב אפק, דיקן הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון.

בוקר טוב ושלום לכולם. גם אצלנו באוניברסיטה נערכים ובהחלט ניתן לומר שכל מה שנאמר פה במסמך נמצא אצלנו. יש קצת קושי עם תקצירי ההרצאות, כי צריך להיערך לזה, המרצים צריכים לאשר את התקצירים, זה לא מספיק שרק מצלמים את התקצירים, אבל אנחנו מממנים את הצילומים, כך שסטודנט יכול לבחור לעצמו איזה הרצאות הוא רוצה לצלם.

כמו שגם אחרים אמרו פה, הבעיה היא היישום. כדי לא להתבסס רק על הרצון הטוב של חברי הסגל, קיבלנו החלטה שכל מרצה חייב לקיים שעות קבלה מיוחדות לחיילי המילואים. לחייב את המרצים לקיים שעות קבלה לחיילי המילואים, בנוסף לכך שבכל מחלקה יהיה איש קשר שירכז את כל הבעיות.

גם אצלנו יש התנגדות לנושא הזה של מתן נקודות זכות, כי אנחנו לא מזכים כמו בחיפה. שם אולי העסק היה יותר פשוט, כי על פעילות חברתית כלשהי הם נותנים נקודות זכות. אז כללו גם את המילואים כפעילות חברתית. אצלנו, על פעילות חברתית, אנחנו לא נותנים נקודות זכות.

ועל ספורט?

ספורט יש במספר קטן מאד של פקולטות. למשל בהנדסה, בעבר, היו לימודים כלליים, אז גם הספורט נכלל. אבל בגלל צמצום מספר שעות הלימוד בהנדסה בוטלו הלימודים הכלליים, כך שהיום בהנדסה לא נותנים על ספורט. במדעי הרוח אף פעם לא נתנו על ספורט. המקום היחיד שנותנים חצי נקודה לסמסטר זה במדעי הטבע ומדעי הבריאות. אבל בבית ספר לניהול לא נותנים - - -

מדעי הבריאות זה חובה.

כן. אז כך שעם זה יש איזושהי בעיה, עם נקודות הזכות. אני לא מאמין שזה יוכל לעבור וכמו שאמרו לי חברי סגל מהנדסה: לא היית רוצה שמהנדס שבא לבנות לך בית - - -

אף אחד לא התכוון לתת נקודות זכות על לימודים אקדמיים ישירים. אני לא חושב שמישהו העלה כזאת הצעה. כל השאלה היתה עניין של סדרי עדיפויות ותחליפים.

אוקי. אצלנו ספורט זה לא חובה. בגלל מילואים ביטלנו את ספורט החובה, כי אמרנו: ממילא סטודנטים משרתים במילואים, לא צריך לחייב אותם לעשות ספורט, אז כך שזה לא יכול לבוא במקום הספורט.

פעילות חברתית – מה שאנחנו כן עשינו, עוד לפני צווי ה 8 – כל סטודנט שמקבל מלגה חייב בפעילות חברתית והחלטנו להכיר בשירות מילואים של 14 יום ומעלה כשווה ערך לפעילות חברתית, כך שסטודנט יהיה פטור מהפעילות הזאת אם הוא עשה מילואים ובנוסף, כמובן, ימי המילואים מזכים – החל מהשנה הבאה, כי אנחנו עכשיו מטפלים בבקשות – בתוספת ניקוד לצורך זכאות למעונות.

זה משמעותי?

נקודה ליום. זה בהחלט יכול להיות משמעותי. לפעמים בגלל העדר נקודה אתה לא מקבל מעונות. הרי אנחנו עוצרים איפה שנגמרים לנו המעונות, אז אם עצרת ב-500 מעונות, אז 499 כבר לא מקבל מעונות. כך שלפעמים נקודה אחת היא מאד מאד משמעותית.

הבנתי. תודה.

מיכה רב, ראש מינהל דיקן סטודנטים, אוניברסיטת חיפה.

גם אצלנו מתייחסים להמלצות הות"ת ומקיימים אותן וכמו שאמרו אחרים – המבחן הוא בביצוע ולכך יש שוני – בגלל האופי השונה של השירות – יש שוני בהערכות.

אנחנו ניסינו לזהות רשימה של הסטודנטים שנמצאים במילואים. פנינו בהודעת SMS לכל הסטודנטים – יש לנו שירות כזה שהסטודנטים מקבלים הודעות למכשיר הסלולרי והודענו להם, עם מספרי טלפונים – בהודעה הראשונה טלפונים רגילים – ופנינו אליהם להתקשר ופרסמנו את זה גם בלוחות המודעות הרגילים והאלקטרוניים לסטודנטים שנמצאים באוניברסיטה, שמכירים את חבריהם, כדי לעבות לנו את הרשימה.

בשלב השני פנינו אל הסטודנטים לקבל פרופיל מיהם המשרתים, לאיזה חוגים הם משתייכים ומהן הבקשות הראשוניות שלהם כדי שנוכל, באמת, להיערך - לפי מה שאנשים אחרים פה הציגו.

באחרונה פתחנו מספר טלפון ירוק, 800 – 1 וגם אותו פרסמנו פעם נוספת לכל הסטודנטים עוד פעם במכשיר הסלולארי.

נתקלתם במרצים סרבנים?

עדיין לא. אני לא אומר שזה לא יהיה.

מדאיגה אותי המילה עדיין, זהו. אין לכם פרופסורים שחתמו על עצומות? תמיכה בסרבנות? שאתם יודעים שלכאורה זה מועד שם לקושי?

לא שאני יודע.

אגב, הם לא אמרו שהם לא יעזרו לחיילים במילואים. הם אמרו שהם יעזרו לסרבנים. אני לא מתפעל מזה, אבל - - -

לא, לא לא.

לא. היתה אמירה אומללה מאד.

מה, הם אמרו שהם לא יעזרו לסטודנטים במילואים?

כן.

פרופסור צימרמן, לא?

צימרמן מהאוניברסיטה העברית אמר את זה.

אמר שהוא מבין יותר והוא מוכן לעזור יותר – כפי שאני זוכר את הציטוט – אם חייל נעדר בגלל שהוא סרב וישב בכלא והוא יעשה את זה בחפץ לב. קשה לו מאד להבין את זה שיצא לשרת במילואים.

טוב.

מה זה טוב? זה לא טוב.

נו, מה אני אעשה?

מה תעשה? אתה אזרח כמוני. אתה צריך לגנות אותו. אני במקום הסטודנטים באוניברסיטה העברית, מחרים את הקורסים שלו.

יפה. אפשר.

שהסרבנים ילמדו אצלו.

אני אלך עם רשימת השאלות או הקושיות שאתה הקשית. נושא של מועדי בחינות והגשת עבודות זה בהתאם למה שסוכם. נושא של תשלומים - - -

כולל מועדי ב'? נורא מטרידים אותי התואר השני. מועדי ב' צלצלו לי הפעם.

מועד מיוחד.

לא נתקלת בזה?

לא נתקלתי בזה, אבל אני אגע בזה בסוף.

נושא של תשלומים. כמובן, בהתאם לנוהל, סטודנט שבגלל שירות מילואים הפעם או אחר לא הצליח לגמור את הקורס והוא נרשם לפעם נוספת, אין פה גם תשלום נוסף.

אם הוא נרשם אליו, נרשם לשבעה קורסים ועכשיו חזר למילואים, אחרי חודש, הוא לא יכול לעמוד בזה. הוא מבטל את הקורס. הוא יכול לעשות את הקורס הזה בסמסטר הבא?

בוודאי. ללא חיוב.

אני, תוך כדי הדברים שלך, חושב שמה שאנחנו גם כן נעשה כוועדת החינוך – אנחנו בדרך כלל עושים את זה אחרי פתיחת שנת לימודים – נכריז על יום אחד של טלפון פתוח כאן, לוועדת החינוך, של כל הסטודנטים שמשתחררים, שאם אחרי זה יהיו בעיות וכל המספרים הירוקים לא יעזרו – שיתקשרו לכאן.

נושא של המעונות. קפצנו שנינו כשדיברת. אמרת עם ישראל, אנחנו הבנו ממשלת ישראל. מעונות הסטודנטים, ככלל, במוסדות להשכלה גבוהה, צריכים להתנהל כמשק תקציבי סגור. שכר הדירה זה הכסף שיש להם. אוניברסיטת חיפה החליטה, לאור המצב, לפטור את הסטודנטים שנמצאים במילואים משכר דירה לתקופה שהם משרתים.

מאה אחוז. זאת היתה הבקשה.

עוד פעם: לא כנושא גורף אלא החלטת שעה. אנחנו נצטרך להתייחס לזה בעתיד, ברמה היותר עקרונית. כמובן שזה לא יחול על תקציב המעונות, אלא הנהלת האוניברסיטה תצטרך למצוא את המקורות.

תקבלו בונוסים.

הנושא של פרסום. מעבר לפרסום שציינתי, אנחנו נפרסם – פרסמנו כבר – הודעות בעיתונות, נפרסם פעם נוספת. אני חושב שחיוני שמספרי הטלפון הירוקים של המל"ג, של כל המקומות המרכזיים, של ההתאחדות, יהיו מפורסמים בצורה כזו במעגל הפנימי שלנו, שגם נוכל לדווח אחד לשני. זאת אומרת: אם מגיעה פניה של סטודנט, או אל הכנסת או אל ההתאחדות, תעבירו את זה מיד אלינו. כי אצלנו, מעבר לצוות המקומי בדיקנט הסטודנטים שמטפל בנושא, יש לנו גם נציב מילואים, זה פרופסור אמריטוס שמטפל בכל הנושאים האלה - - -

יפה.

הוא במעמד מיוחד, כל פסיקותיו, למעשה, מאושרות בסופו של דבר והוא קשור לנשיא ולרקטור.

אני רואה בפורמולה הזאת של הכישוריות הזו מתכון נכון גם לתת מענה לאותה המשכיות שמעבר להתלהבות הנוכחית, היא תיתן מכניזם שאפשר יהיה להמשיך אתו.

הנושא האחרון הוא נושא הפצועים. קודם כל, לדאבוננו, באוניברסיטת חיפה יש לנו שלושה חללים ואנחנו מטפלים בהם במסגרת נוהל פטירה שיש אצלנו באוניברסיטה ולכן הקשר הוא כמעט מיידי, עם האינפורמציה שאנחנו מקבלים.

ופצועים?

זו שאלה של אינפורמציה. איך אתה מקבל את האינפורמציה. אם זה מישהו שחבר שלו בא ומספר, אז כמובן שאנחנו אד-הוק נבנה מיד מערך, גם של ביקור, גם של תמיכה אקדמית וכן הלאה. נוהל לעניין הזה אין לנו, אבל כמובן, בעקבות הפגישה הזאת אני אחשוב על משהו, אבל אני לא יודע איך הקשר הזה עובד.

אגב, אני נפצעתי בששת הימים ושכבתי בהדסה. אני לא זוכר אם זה היה ביום השני או השלישי, התייצב נשיא האוניברסיטה העברית עם ראש הפקולטה למדעי הרוח והחברה, עם ראש החוג שלי וכמעט כל יום היה מישהו מהאוניברסיטה והיה לי שיקום ארוך של רגל, חודשים ארוכים ישבו, למדו. לא יודע מי הודיע להם.

ידעו שתהיה פעם חבר כנסת.

אני חושב שבנושא של מסד הנתונים שיש באוניברסיטאות ויש בצבא, צריך לדבר הזה לתת פתרון. כי פנו אלינו מהצבא וביקשו מאתנו שאנחנו נדאג לחוק הסודיות או ויתור הסודיות, דאגנו לעניין הזה, העברנו את זה לצבא, אבל כשזה בא לקבל את האינפורמציה מהצבא חזרה אלינו, הדבר הזה נעצר. אני חושב שזה דבר שניתן לפתרון ואני חושב שזה דבר שיקל על כולנו את קבלת האינפורמציה.

אנחנו צריכים להפריד בין האינפורמציה הכללית מיהו סטודנט ובאיזו אוניברסיטה וכדומה – ועל זה אנחנו מקיימים מפגשם ונבדוק איך נוכל לבצע את זה במסגרת צנעת הפרט וכדומה ובין נושא האינפורמציה לגבי פציעה. בנושא הזה יש כללים מאד ברורים בצבא. אנחנו לא מודיעים לאף אחד. חייל שנפצע מקבל טלפון למיטתו, רשאי להתקשר למי שהוא רוצה. הוא יכול להודיע לעבודה, לאישה, לילדים, לאחים, להורים, לאוניברסיטה.

אני מבין את זה. זה אתם, אתם.

לא, אנחנו קיבלנו. אנחנו קיבלנו דרך חברים. אנחנו יודעים על חיילים שנפצעו. לא יודע אם כולם, אבל יש.

השאלה היא אם מודיעים לאוניברסיטאות.

מודיעים למוסד.

למישהו מהדיקנים פה ידוע על סטודנטים פצועים?

אני לא יודע.

לנו יש מספר סטודנטים פצועים.

מה עושים אתם?

את כולם ביקרו. אני ביקרתי, הנשיא ביקר, ראש היחידה לקידום סטודנטים. לקחנו את כל הבעיות שיש להם ויש להם קו פתוח אלינו.

הבנתי.

אבל זה לא נוהל מסודר.

אני לא רואה שאפשר לעשות פה נוהל מסודר. כל פציעה פה היא בפני עצמה. אני כבר הסברתי את הסיפור האישי שלי. האוניברסיטה העברית עזרה לי. רצו לשלוח אותי לשיקום בבית קיי בנהריה. זה היה סוף שנת לימודים ופחדתי להפסיד. אז אמרתי להם: תשפיעו על השיקום שאני אשאר בירושלים וסידרו לי באמת שאני אשאר בירושלים באיזה פנסיון. פנסיון רייך הזכור לטובה.

רצית מר אפק להוסיף?

כן. לגבי הפרסום. גם אנחנו כמובן פתחנו 800 – 1 אבל אני מקווה שהיום, אולי, נצליח גם להכניס הודעה לגל"צ - כי חיילים בטח מקשיבים לרדיו - ואז אנחנו מודיעים על האפשרות להתקשר אלינו.

רגע, אז אולי באמת אנשי אכ"א יכולים לדאוג לגלי צהל?

ברגע שתהיה הודעה מרוכזת אחת אנחנו נדאג לזה.

גל"צ יעשו כל מה שתבקשו.

אנחנו נעשה את זה.

לא רק גל"צ. אני מזכיר לכם שיש את סעיף 46 לחוק רשות השידור ואני לא רואה שום בעיה שתשתמשו בסעיף 46, אני חושב שזה יפה ותקרינו שיקופית – גם למשפחות: לידיעת הסטודנטים ומשפחותיהם, אלה המספרים הירוקים. אני לא רואה בזה בעיה.

הרבה הורים מתקשרים. לא רק סטודנטים.

אני חושב שאם תהיה פניה של המל"ג לשרת החינוך להפעיל את סעיף 46 – זה גם לא עולה כסף - - -

דיברנו על זה בישיבה. לא תהיה בעיה.

אני חושב שיעשו את זה ברצון. המשטרה גם משתמשת בזה, אני חושב שזה חשוב.

זה בסמכותה להפעיל את 46?

לא. זה, נדמה לי, בסמכותו של השר רענן כהן, אבל צריך שהפניה תהיה באמצעות השרה והיא תבקש. אין לי שום ספק, אגב, שלא תהיה כאן כל בעיה. זה, אגב, הסעיף הקלאסי של 46.

איך אנחנו מגיעים לזה?

דרך המל"ג. דבר עם משה ואנחנו נעמוד בקשר.

כן, דרך המל"ג. קודם כל משה. אני חושב שאפשר להשתמש בזה וזה רעיון טוב. זה גל"צ, אני בטוח שגם תהיה פניה לקול ישראל. אני מכיר אישית את כתב החינוך של קול ישראל, שיושב כאן.

46 חל גם על ערוץ 1 וגם על ערוץ 2?

לא. רק על ערוץ 1. רק הערוץ הממלכתי.

גם רדיו.

גם רדיו, נכון.

הבעיה היא ששם זה קצר מועד.

נכון, אבל אפשר כמה פעמים. אגב, אני מציע שגם תתנו לנו את זה, כי אנחנו נפרסם מודעה על יום מסוים שבו סטודנטים ומשפחותיהם יוכלו להתקשר לכאן. נעשה פה יום גיוס של כל החבר'ה, נקרא לאהרוני, לליאור, לעוד כמה ונעשה כאן יום טלפונים מרוכז גם בכנסת, אז גם במודעה שאנחנו נפרסם גם נוכל לפרסם את הטלפונים הירוקים של כולם וזה יוכל לעזור.

מר מיכה רב גמר, תודה לך. מר אברהם בן ארזה, עוזר דיקן אוניברסיטת בר אילן.

טוב, אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר כאן, חבל על הזמן. לנו יש תוכנית סיוע לסטודנטים שהוכנסה השנה. בעקבות המבצע האחרון הרקטור הבהיר בדיוק את ההוראות לראשי המחלקות ולראשי היחידות כדי לרענן את זכרונם. יש כאן קובץ הוראות.

אני אשמח לקבל את זה. כן.

לגבי שאלות שהועלו כאן, ליאור העלה כאן את השאלה של בחינות מיוחדות. ההוראות הן ברורות: אנחנו עורכים בחינות בסמסטר הקיים. כלומר, לא דוחים בחינות מסמסטר לסמסטר. לגבי השאלה של קורסי קדם – השיטה בבר אילן היא שסטודנטים ששירתו במילואים יתקבלו לקורסי קדם. אם ארעה תקלה כלשהי והם לא יכלו לעבור את הקורס הראשוני, יתקבלו לקורס המתקדם על תנאי ובמשך הקורס יצטרכו להשלים את הדרישות של הקורס. למעשה, לגבי כל העבודות האחרות, האקדמיות, סטודנט מקבל עליהן פרק זמן כפול מזמן השירות שלו, לאחר היום הראשון של השחרור.

עוד דבר אחד שאני יכול להוסיף כאן: א', ההוראות האלה מפורסמות בחוברות של מערכת השעות של האוניברסיטה וזה נמצא לפני כל סטודנט – כמעט כל ההוראות. יש עוד כמה דברים שעדיין לא נכנסו, משום מה.

הדבר האחרון שאני רוצה לספר לכם – והזכירו את זה כאן מקודם – זה שהאוניברסיטה הקימה קרן - לא מכספה אלא מכספי תרומות של עם ישראל – קרן של חצי מיליון ₪. כלומר: - - - תרם רבע מיליון ועוד הוסיפה על זה האגודה ועוד כמה גופים והנשיא מקווה להגדיל את זה. עדיין לא נקבעו קריטריונים לחלוקה, אבל זה יעשה ממש מיידית, בימים הקרובים וכשיהיו קריטריונים לחלוקה זה יפורסם בקרב כלל הסטודנטים.

ברור שכל הנושא של משרתים במילואים מקנה ניקוד נוסף במלגות השונות, אם כי השנה הזו זה כבר מאוחר, משום שאנחנו כבר חילקנו את כל המלגות שלנו, כמעט בכל התחומים, אבל לקראת השנה הבאה זה יהיה. אני חושב שאלה פחות או יותר הדברים.

מעונות?

מעונות זה באמת נושא חדש שהועלה כאן ואני אעלה את זה עוד היום או מחר בפני המוסדות, לשחרר מתשלום סטודנטים שיהיו מגויסים.

לא קיבלנו עדיין תשובה בעניין דרכי הקבלה.

בבר אילן מקבלים עכשיו – בערב יום העצמאות פרסמו הודעה – שלמשל פותחים הרשמה לסטודנטים המגויסים, שתמשך עד איזשהו תאריך ביולי וזה יהיה לכל החוגים, גם לחוגים הנדרשים.

האם אפשר לבקש שור"ה גם יוציא – כמו שהמל"ג הוציא – דף הנחיות אחד פומבי שהסטודנטים יקבלו אותו? אולי גם מסמך משותף, לטובת הסטודנטים. דרך אגב, אם אני אעשה בחינה לסטודנטים מה זה מל"ג ומה זה ות"ת ומה זה ור"ה, אני לא בטוח שכולם עוברים את הבחינה הזאת.

אני בטוח שאף אחד לא עובר אותה.

זה נכון. אני מסכים אתך. והם יהיו מבולבלים, אז אם אפשר לעשות מאמץ – ואני בטוח שיש רצון טוב. למשל, לגבי עניין המעונות. איך סטודנט ידע על תשלום המעונות?

האם יש משהו ממסמך המל"ג שמבחינתכם יש קושי בביצועו?

אכן כן.

מה?

נושא של תצלומי הרצאות.

הרצאות בעבר?

הרצאות בעבר, זה דבר ממש לא מפותח אצלנו. אנחנו מכירים את הפרוייקט של הטכניון ואנחנו מלאי קינאה בו, אבל אין לנו את זה.

מה שאין – אין.

סליחה, מה שהיה היה. אבל מה הבעיה לעשות את זה היום?

זה יכול לבוא רק מהשנה הבאה.

זה צריך היה כבר להיעשות. הוועדה היתה ביולי.

נכון, זה מה שאמרתי: מעכשיו. אין לכם מאגר – אין לכם מאגר.

למה לא מעכשיו?

לצלם הרצאות?

כן.

זה דבר שהיה צריך להיות ביולי, אני מזכיר לך. היתה ועדה שישבה, לא היה צריך להיזכר בזה עכשיו.

מה התשובה שלך לליאור?

זאת היתה המלצה.

פרופסור אפק, כשאתה אומר המלצה, לפחות לחבר הכנסת מלול ולי אתה מקפיץ את הפיוזים ואתה אומר לנו: לכו לחקיקה. זה מה שאתה אומר לנו? מה פירוש המלצה? אתה אומר לנו ללכת לחקיקה? אני חושב שאם אתם מקבלים 90% מהתקציב שלכם מתקציב משלם המיסים, זו לא צריכה להיות המלצה, עם כל הכבוד לכם. עם כל הכבוד. והחופש האקדמי. בשבילי, שסטודנט לוחם לא יפגע בציפורן, חשוב לי יותר מהחופש האקדמי. אני אומר את זה גלויות.

אבל איפה אתה רואה פה חופש אקדמי?

לא, תסלח לי. אני שואל למה זה לא נעשה, אז אומרים לי: זאת היתה רק המלצה. אז זה מדאיג אותי. מה זה רק המלצה? הממשלה, אגב, הפילה את החוק שלי ושל אבו וילן לגבי כל נושא ההקלות לחיילי המילואים, שבתוכו היה פרק מאד רחב – לפחות בהצעה שלי – לגבי ההקלות לסטודנטים – בטענה שלא יהיה צורך בחוק. זה מסודר באמצעות דברים אחרים. אז יושב פה דיקן ואומר לי המלצה מסוימת של המל"ג לא בוצעה, כיוון שזו היתה רק המלצה. זה מבחינתי מסר – אני מוכרח להגיד לך – לא טוב. ואני בטוח שאני משקף גם - - -

זו תמצית הבעיה. אמרת פה את הכל.

תראה, אמרתי את זה למרות שאנחנו כן מצלמים.

· - -

אתה מדבר בלי שאתה יודע על מה אתה מדבר, סליחה. אנחנו מצלמים קורסים כבר לפחות 15 שנה.

אני לא מדבר באופן אישי. יכול להיות שבבאר שבע אין בעיה.

· - - בטח שאנחנו מצלמים.

בן ארזה, אתה יודע שיש בלבי – אני לא מסתיר זאת – פינה מיוחדת לאוניברסיטת בר אילן, אבל אני מוכרח להגיד שאני בעניין הזה מאוכזב.

ממה?

שאוניברסיטת בר אילן לא התחילה, ביולי, כשזה פורסם, להתחיל לרשום תקצירים ולצלם.

לא, אנחנו מדברים על שני דברים נפרדים.

על מה דיברת?

אני דיברתי על פרוייקט הטכניון, שמצלמים הרצאות שלמות.

נו, כן.

· - - תקצירים.

מה היתה ההמלצה ביולי?

גם תקצירי הרצאות וגם שיעורים מצולמים ושסטודנט יחזור הוא יוכל לראות את זה בווידיאו. שני הדברים.

על תקצירי הרצאות ההוראות הועברו כבר בתחילת השנה.

ושיעורים מצולמים?

זהו. זו הכוונה.

יש בעיה. יש מרצים שלא מרשים שיצלמו אותם.

בדיוק. זה מותנה גם בהסכמה של המרצה. אם המרצה מסרב, אתה לא יכול לחייב אותו.

סליחה, רק רגע. למה המרצה מסרב? למה יש לו זכות סירוב? לפי איזו הוראה הוא מסרב?

יש זכויות יוצרים. יש בעיה אמיתית. למשל, הטכניון רצה להעביר את הכל לדיסקטים, לצרוב את זה. זה נורא קל. לכל אחד אפשר לתת דיסקט שישב בבית וילמד. אבל, פה יש בעיה של זכויות, אז זה מתפשט לאט. אז חייבים ללכת עם קלטות וידיאו שזה כן הסכימו וזה יותר קשה.

כן. יש עניין של זכויות, אני מסכים.

יש לי מסר בשבילך, זבולון, לדיקני הסטודנטים שישנם פה. אתם בדרך כלל עד עכשיו הייתם מוציאי כספים. הייתם צריכים לבוא לנשיאים, לרקטורים, לבקש כסף כדי לבצע את השירותים שלכם. אני רוצה להגיד לכם שברגע שנתחיל את מדד האיכות, אתם תהיו אלה שיביאו כסף לאוניברסיטה, אם תקפידו על מילוי הדברים. ואז אני חושב שכל מעמדכם באוניברסיטה ישתנה.

טוב. יש עוד מישהו שרוצה לדבר?

אני. כמה דברים. קודם כל, דיברו פה בעיקר נציגי האוניברסיטאות ואני אומר עוד פעם: אני חושב שיש רוח טובה באוניברסיטאות ואין פה מצב של הסטודנטים מול האוניברסיטאות. זה מצב של כולנו ביחד כדי להיערך למצב שונה ובעיקר גישה שהיא שונה בתכלית.

מעבר לזה, דיברו פה בעיקר האוניברסיטאות. יש היום במדינת ישראל, לשמחתנו הרבה, 51 מוסדות להשכלה גבוהה. ביניהם המון מכללות וביניהם גם מכללות לא מתוקצבות. פה צריך לתת את הדעת על העניין הזה, כי לדעתי המצב באוניברסיטאות טוב לאין שיעור מבחינת מערכי חונכות וכולי. יכול להיות שאני עושה עוול לאחת המכללות, אבל באופן עקרוני יש פה בעיה שצריך לראות מה עושים אתה, במיוחד למכללות המתוקצבות ויש לא מעט כאלה.

אני, מבחינתי, מוכרח להגיד לך שהמל"ג חל לגבי כל המוסדות המתוקצבים.

בוודאי.

כולל המכללות.

השאלה היא אם יש את המשאבים. פרופסור לב-ציון יודע את המצב שלהם.

יש להם את המשאבים. אין למכללות בעיות, רבותי. לא כאן. תראו, בואו לא נעשה מזה עניין, אבל בהשוואה לתקציבים של האוניברסיטאות ושל המכללות – שמצבן קשה היום – הם יצטרכו לקבוע סדרי עדיפויות והמסר היה שסדרי העדיפויות היום, בנקודת הזמן הזאת, הם לעזור לסטודנטים במילואים.

נקודה שניה, ברשותכם, זה העניין של בחינות ההסמכה, של לשכת רואי החשבון, עורכי הדין ובחינות מת"מ בפסיכולוגיה. כשכבר אני יודע שלגבי לשכת עורכי הדין, למשל, קבעו את הבחינה של המועד המיוחד שלושה חודשים אחרי זה. זאת אומרת: אותו סטודנט מגיע, הוא היה חודש במילואים ועכשיו שלושה חודשים הוא ישב בבית ויחכה לבחינה, כשיש לו גם בעיה למצוא עבודה בינתיים. לכן, בעניין הזה, צריך טיפה לפתוח את הראש ולראות איך עושים את זה הרבה יותר נגיש ונוח לסטודנט. כי פה, למשל, הוא נפגע.

אין לך ברירה. תקשיב, מה שתצטרך לעשות פה - - -

ליאור, צריך לבדוק את העניין. אני דיברתי אתם, אני לא בטוח שזה שלושה חודשים.

אמרו לי שזה ביולי.

גם אלי הגיעו המסרים האלה, אבל הם עושים את זה לפי נוחיות הסטודנטים. אין להם בעיה לעשות את זה קודם.

אם הם יעשו את זה בראשון ביולי זה רק חודשיים, כי הבחינה היא ב-29 באפריל. אז בכל אופן, ליאור, הם איבדו גם את החודש להכנה.

אוקי. אז תן להם את החודש להכנה ותעשה להם בחינה. קח חודש, לא חודשיים.

ומה יהיה עם אלה שגויסו במחזור השני?

ליאור, הנקודה היא כאן שהם אמרו: אנחנו נחכה ונקבע את התאריך שיהיה הכי נוח לסטודנטים.

לא יודע, אנחנו קיבלנו כבר פניות מסטודנטים לגבי העניין הזה, לכן אני מעלה את זה.

גם אני קיבלתי. דבר שני, הם אומרים: מי שבכל אופן רוצה ללכת לבחינה עכשיו ולא רוצה לחכות, הוא יכול והוא מקבל נקודות זיכוי. זה דווקא בסדר.

ציון המעבר בבחינות לשכת עורי הדין, יהיה 60 במקום 65, למי שהיו במילואים.

אז אני יודע שראש הלשכה אמר שאין סיכוי שיורידו את הציון מ-65 ל-60 בחזרה – למרות שהוא הועלה לא מזמן, הציון הזה, ל-65 – הוא לא יוריד אותו כדי לא לפגוע בסטנדרטים של הלשכה.

הם גם לא מאפשרים לסטודנטים שהולכים עכשיו, במחזור השני, להיבחן בסיבוב הזה.

הבחינה היא לא מועד ב'. אתה חייב לבחור, או בבחינה הראשונה או בבחינה השניה.

זה ודאי, זה ודאי. זה בסדר.

עוד נקודה. הדו"ח הזה, שהוא בהחלט דו"ח ממצה והיו פה נציגים של כל המוסדות, זה דו"ח שסיימו אותו ביולי. מיולי הדברים היו צריכים להיות מבוצעים. פה יש בעיה כי הדברים האלה לא היו צריכים להתעורר עכשיו, אלא היו צריכים להיעשות ביולי. אני לא מדבר על כולם, אני יודע שלגבי הנציגים שיושבים פה, הדברים קורים וזה מצוין. אני מדבר על הדברים האחרים.

עוד נקודה שלא קיבלתי תשובה לגביה, זה הנושא של שכר לימוד. האם זה כל מוסד לדרכו, או שאני יכול לתת בשורה לסטודנטים, האם אפשר לבוא ולהגיד בצורה ברורה - - -

כתוב.

כן.

עזוב כתוב. יש הרבה דברים שכתובים.

מה השאלה? תשאל את השאלה.

האם סטודנט שהפסיד קורס - - -

יקבל זכאות או ללמוד את הקורס הזה או לקבל את זה חזרה.

סליחה, או הפסיד קורס או החליט מסיבות שונות להפסיק, הוא יקבל זיכוי על קורס נוסף?

כן. כן.

זה יותר מזה. תשמע מה הוא אמר: אם הוא לא רוצה לעשות את הקורס, הוא יקבל את הכסף חזרה.

בסדר גמור.

עוד נקודה שקשורה לגישה – ובזה אני אסיים – צריך לעשות סוויץ' באיזה מקום כדי להבין שהדברים השתנו ואם מעלים את הנושא של המעונות, למצוא עכשיו את ההסבר של שכר הדירה, כמו שאמר נציג הטכניון, זה מעיד בדיוק על הגישה ההפוכה והגישה צריכה להיות שונה. נושא של מעונות נראה לכם, אולי, דבר מאד מאד קטן, אבל סטודנט שחוזר זה מעצבן אותו. זה נותן לו תחושה רעה. אפשר לעשות את הדברים הכי טוב, אבל הדבר הקטן הזה ייתן לו בדיוק את התחושה שהוא פראייר, כרגיל. כמו שתי נקודות הזיכוי האקדמיות, שאני פשוט לא מבין מה ההתעקשות על העניין הזה. אני לא מבין.

אין התעקשות.

· - - טיפה התחשבות בסטודנטים שלכם.

ליאור, זה שבר אחוז. כל זה מדובר מתקציבים, כשאתה מדבר על העניין של עוד חודש שכר דירה לזה ועוד. נעמן, תסכים אתי שזה דבר שולי, כסף קטן.

עלי זה מקובל. אני לא יודע מה קורה באוניברסיטאות בעניין זה. לי זה נראה טבעי וברור.

החשוב הוא להעביר את המסר ברוח טובה.

המל"ג עם הצבא ישב. ור"ה לא יודעים שהיה צו 8? לא יושבים, לא מבררים, לא מחליטים?

זהו. מעבר לזה, נחמיה, להערכתי מעבר למכתבים שמאד חשובים, אם לא תהיה פגישה אמיתית עם ור"ה והמכללות להוראה וכל הגורמים, פגישה פנים אל פנים כדי לחדד את הדברים האלה – הנושא הזה, שזה עובר בפקס, זה טוב ויפה, אבל זה לא נותן לנו את אותו אפקט.

יש לי שתי שאלות.

בבקשה, חבר הכנסת מלול.

קודם כל, אנחנו מאד מקווים שהרצון הטוב הזה, שבאמת מפעם בכל ראשי המוסדות, ימשך גם אחרי שהחיילים ישתחררו.

אז זה צריך לעמוד למבחן.

אז זה צריך לעמוד למבחן. כי היום הרוח הטובה הזאת מפעמת בלב כולנו, אבל הבעיה היא לאחר מכן.

האם סטודנט שנניח שירת חודש והפסיד קורס מסוים, והוא למד את החומר על סמך תקצירים, הוא מקבל את אותה רמת בחינה באותה דרגת קושי כמו כולם?

כן.

אין מקום פה להתחשבות?

לא. היית רוצה שהמהנדס שבונה את הבניין שלך לא ייבחן באותה בחינה?

לא, אבל אין דומה סטודנט שלומד על פי תקצירים לסטודנט שהיה בכיתה.

לכן, רחמים, לא מדובר רק על תקצירים, אלא מדובר גם על שיעורי עזר ושיעורי תמיכה.

אם מקליטים לו את כל ההרצאה, אני מסכים אתך שהמבחן לא צריך להיות אחר.

לא, לא, לא.

זה לא רק תקצירים. יש גם מערכת שיעורי עזר.

צריך לדאוג שהסטודנט יהיה מוכן לא פחות מהחברים שלו.

אבל אל תשווה לי הרצאה בהיסטוריה להרצאה על יסודות של מגדלי התאומים, דוגמה.

אנחנו עושים כל מאמץ.

ושאלה לנחמיה. נניח שמוסד מסוים אמור לקבל ממך תקציב של מיליון שקל, לדוגמה.

מוסד מסכן. אין כזה.

בשביל השאלה אני אומר מיליון שקל. אתה מצ'פר אותו בתוספת?

לא.

אלא מאי?

אני אסביר: בוא נאמר שאנחנו לוקחים אחוז מסוים מהתקציב שהוא היום קיבל על פי מספרי סטודנטים, לוקחים את זה חזרה אלינו, ומעכשיו הוא יכול לקבל את זה חזרה אם הוא יעמוד בקריטריונים.

למי? לחיילי המילואים?

לא רק חיילי המילואים. זה הכל. זה עיוורים, זה אוכלוסיות מיוחדות. נאמר, ששישים נקודות, זה המקסימום שהוא יכול לקבל.

כלומר: אין כאן החזר הוצאות.

לא, לא. כי אין לי כסף.

אין לך איזה כסף רזרבי?

אתה לא נתת לי איזה כסף נוסף מהאוצר.

כלומר: במסגרת התקציב הרגיל שלך - - -

שינוי סדרי עדיפויות.

לקחתי מהם, אבל הם צריכים להחזיר את הכסף חזרה.

אוקי. בסדר, תודה.

יש 4.5 לאוניברסיטאות, נגיד עכשיו לקחת מאה מיליון, מאה מיליון תקבלו חזרה, אבל לא תקבלו אותם על פי מספרים או על פי הישגים, תקבלו אותם על פי איכות השירות.

הבנתי. אז כדאי למוסדות לשפר את השירות שלהם בתחום הזה, על מנת לקבל.

אני אגיד לך: לקחו מאה מיליון ואמרו למוסדות: עכשיו תתחרו עליהם.

נכון. זה בדיוק. זה הניסוח הנכון.

תתחרו עליהם, מי שיותר טוב עם חיילי המילואים בין היתר, יקבל את הכסף חזרה.

אבל יהיה כמובן פקטור של מספר סטודנטים וכל הדברים האלה.

מהו סדר הגודל של תשלום למוסד בסעיף הזה?

איזה חליפה ליתום?

לא, מה האיגום שעשית?

בסופו של דבר זה יהיה עשרה אחוז מתקציב ההוראה, אבל זה יתחיל נמוך יותר, כי אנחנו רוצים שהם יתרגלו לזה.

מאתיים מיליון?

אגב, מתוך אותם שישים נקודות, כמה הניקוד על המילואים? השנה.

שש נקודות.

ואין מקום להעלות את זה?

זה עשרה אחוז מתוך המאתיים. זה עשרים מיליון שקלים.

אבל יש לך שם ליקויי למידה ויש לך עוד.

תראה, ששה אחוז, עשרה אחוז, זה אומר שזה עשרים מיליון שקל.

אני אעזור לך: עשרים מיליון שקל – אומר לך אדם שצריך לפקח עליו – זה סכום ראוי ומכובד. אני אומר לך: זה סכום ראוי.

· - -
·

זה הרבה יותר ממה שהם יוציאו על זה.

הבנת? עידוד תחרות על עשרים מיליון שקלים היא תחרות ראויה. שמע, מה שצריך להגן, אני מגן.

אני מאד מרוצה שכולם יודעים על זה כבר. הנה, אתה רואה, דיקן הסטודנטים יודע שזה שמונה אחוז, אתה רואה? זה חלחל למערכת. זה יפה. החוכמה היא שהרבה דברים נשארים בדרג נשיא. אני שמח שזה הגיע אליך.

זה לא רק בגלל זה, אבל זה טוב.

אז בואו נסכם כך: ועדת החינוך והתרבות רשמה לפניה את השירותים המיוחדים וההקלות הניתנים לסטודנטים המשרתים במילואים, כפי שגובשו בהסכמה בין המועצה להשכלה גבוהה, צה"ל, התאחדות הסטודנטים והמוסדות להשכלה גבוהה.

הוועדה מבקשת כי בנוסף לשירותים שצוינו, יש לגבש הקלות באשר לתשלום שכר הדירה למעונות, לדרכי הקבלה וההיבחנות בכניסה לאוניברסיטה ולחוגים השונים וכן באשר למעקב אחר יישום ההמלצות.

הוועדה רשמה לפניה כי הוקמה ועדה ליישום ההמלצות, בריכוזו של משה אהרוני מהוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה ומבקשת לקבל דיווח חודשי על פעולות הוועדה.

יש לי בקשה אליך. תגיד גם איזו ברכה או משהו - - -

מיד.

אם חשבת על זה, זה בסדר.

נברך על המוגמר.

לא, לא. קודם כל לברך על הרוח הטובה ולקוות שהיא תעמוד.

זה המשפט הבא. ברוך שכיוונתי. הוועדה מציינת את האווירה והרוח הטובה שהתגלתה במערכת ההשכלה הגבוהה כדי לסייע ולהקל על סטודנטים במילואים וקוראת למוסדות להשכלה גבוהה לעשות את כל הדרוש והאפשרי כדי למלא את ההמלצות במלואן.

הוועדה רואה חשיבות רבה בפרסום רחב של ההקלות לסטודנטים המשרתים במילואים וקוראת למל"ג, להתאחדות הסטודנטים ולצה"ל, לבחון כל דרך פרסום המונית אפשרית כדי להביא זאת לידיעת הסטודנטים.

הוועדה תקיים יום מיוחד לקו פתוח לסטודנטים המשרתים במילואים, בהשתתפות המל"ג, הות"ת, התאחדות הסטודנטים וצה"ל, כדי לתת תמיכה וגיבוי לכל הגורמים בסיוע לסטודנטים.

עכשיו, אני אפתח את הסיכום במשפט שלאור הגיוס שנערך בצו 8 במבצע חומת מגן, רואה הוועדה חשיבות מיוחדת להבטיח לסטודנטים המגויסים שלא ייפגעו בלימודיהם האקדמיים עקב שירותם ומאמינה שכל מערכת ההשכלה הגבוהה רואה בשירות זה צו 8 אזרחי.

עכשיו נחזור להחלטה האחרונה – עם זה פתחתי בהתחלה ואני בטוח שתצטרף אלי, חבר הכנסת מלול – הוועדה מגנה בכל לשון של גינוי את אותם אנשי הסגל האקדמי הקוראים והמעודדים סרבני שירות מילואים בצה"ל ורואה בקריאתם זו מעשה אזרחי פסול מעיקרו.

ודאי.

ודאי.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

11:30.