פרוטוקולים/ועדת חינוך/4911



3
ועדת החינוך והתרבות
04.04.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4911
ירושלים, י"ב באייר, תשס"ב
24 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 434
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום חמישי, כ"ב ניסן התשס"ב – 4 באפריל 2002 – שעה 10:00

אבטחת מוסדות חינוך.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
קולט אביטל
חוסניה ג'בארה
עבד אלמאלכ דהאמשה
שמואל הלפרט
אליעזר כהן
ענת מאור
רחמים מלול
מיכאל נודלמן
גנדי ריגר

סגן השר לביטחון פנים גדעון עזרא
אביגדור יצחקי - מנכ"ל משרד ראש הממשלה
ראובן חביב - כלכלן, משרד ראש הממשלה
רונית תירוש - מנכ"לית משרד החינוך
אברהם צדקה - מנהל האגף לבטיחות, בטחון ושעת חירום, מ' החינוך מרים רקנטי - יועצת מקצועית למנכ"לית משרד החינוך
פנינה בן שלום - דוברת משרד החינוך
שרי יאיר - עוזרת לדוברת משרד החינוך
יעל פרבר - מקשרת בין הכנסת לבין משרד החינוך
ניצב דני רונן - ראש אג"מ, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ זאב ולדיגר - המשרד לביטחון פנים
תנ"צ (בדימוס) שלמה תורג'מן – סגן ראש מטה מבצעי, המ' לבטחון פנים אלי ערוסי - רמ"ד מוסדות חינוך, המשרד לביטחון פנים
אורי שוסטרמן - משרד האוצר
שרון עזריאל - רכז ביטחון, מרכז השלטון המקומי
יוסף קסטל - מרכז השלטון המקומי
יוסי וסרמן - מזכ"ל הסתדרות המורים
גד דיעי - הסתדרות המורים
שגית דואני - דוברת הסתדרות המורים
רן ארז - יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים
יעל תאנה - ארגון המורים העל-יסודיים
ארז פרנקל - יו"ר ארגון הורים ארצי
יצחק מימון - ארגון הורים ארצי
מאיר לוי - ארגון הורים ארצי
דוד מנדלסון - ארגון הורים ארצי
סיגל קוצ'מן - יו"ר ארגון הורים ארצי, כפר סבא
אתי גן-אל - ארגון הורים ארצי, כפר סבא
איתן ויינרך - ארגון הורים ארצי
יעקב קסטל - ארגון הורים ארצי
אייל ברגמן - ארגון הורים ארצי, כפר סבא
ד"ר אברהם רוזנקאייר - מנהל מח' החינוך מטה אשר – איגוד מנהלי
המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות
רינה שמואלי - מנהלת המעונות
שושי בר - מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
גדעון בן-דרור - יועץ ועדת החינוך
אתי בנימין - יו"ר ועדת ביטחון ובטיחות וסגנית יו"ר ארגון
הורים ארצי
ענת לאור - ראש מדור תקציבי משטרה, המשרד לביטחון פנים

יהודית גידלי

עפרה הירשפלד



- - - - - - - - - -





אבטחת מוסדות חינוך

אני מתכבד לפתוח את הישיבה בסוגיית אבטחת מוסדות חינוך. קודם-כל אני רוצה לקדם בברכה את סגן השר לביטחון פנים, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי, את מנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש, את ניצב רונן, את מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, את ממלא-מקומו גד דיעי , את חברי הכנסת ואת כל האורחים החשובים ממשרד החינוך, מארגוני הנשים, מארגון המורים העל-יסודיים ומארגון ההורים הארצי ומהמועצות האזוריות.

כבר חדלתי לספור כמה פעמים עלתה הסוגייה של אבטחת מוסדות חינוך בוועדה זו בשנה וחצי האחרונה, ולכן אקצר בדברי ההקדמה כי אני חושב שהנושא ברור ומוכר לכולם. בשנת 1995 נקבעו בהחלטת ממשלה הנחיות באשר לאבטחת מוסדות חינוך. האחריות עברה למשטרת ישראל, ובעצם מבחינת החלטות הממשלה לא שונתה רמת האבטחה והיקפה בשנה וחצי האחרונה שבה מתנהלת לחימה והיא, לצערנו הגדול, מתעצמת והולכת. אנחנו יכולים להיות חלוקים פה פוליטית באשר לדעות ביחס לאותה מלחמה, אבל אנחנו לא חלוקים פוליטית שבטחון הפנים התערער מאד ואין שום גוף או מוסד שמישהו יכול לומר שהוא חסין בפני פעולת טרור. לצערנו נפרצו כל הקווים האדומים.

בסיכום הדיון עם כל הגורמים בהשתתפות ארגון ההורים הארצי, הסתדרות המורים, ארגון המורים בבתי-הספר העל-יסודיים, מרכז השלטון המקומי וועדת החינוך, תבענו שלוש תביעות בסיסיות. האחת, שהשמירה במוסדות החינוך תימשך כל עוד מתקיימת פעילות בבית-הספר, והכוונה היא לפעילות שמשרד החינוך אומר שהיא פעילות. אינני יודע אם זה מערכת השעות, יש גם פעילות אחרי מערכת השעות. לא יכול להיות מצב שיש תלמידים בבית-הספר ואין שמירה. על זה קיבלנו תשובה חלקית לפני פסח, שבבתי-הספר העל-יסודיים מאריכים את השמירה עד השעה ארבע. לעניות-דעתנו זו תשובה חלקית. אנחנו צריכים את התשובה העקרונית שהשמירה תהיה עד סיום הפעילות. משרד החינוך רוצה לקצר את הפעילות, שיקצר את הפעילות, אבל לא ליצור מצב שיש פעילות ואין שמירה.

הדרישה השנייה שלנו היתה שהשמירה תחול על כל מוסדות החינוך. החלטת הממשלה מדברת על כך שהשמירה תחול על מוסדות חינוך שבהם למעלה ממאה ילדים. נדמה לי שיש כ-600 או 700 בתי-ספר קטנים שבהם פחות ממאה תלמידים, שבהם אין בכלל שמירה, הפקרות מוחלטת, כולל במקומות מועדים כמו ירושלים, חדרה, נתניה ועפולה.

יש עוד כ-600 אשכולות גנים שבהם יש מקבצים של שניים, שלושה או ארבעה גני ילדים, שיש בהם כבר למעלה ממאה ילדים, שגם עליהם אין בכלל שמירה. שוב, כולל במקומות המועדים. ויש גני ילדים, שחלקם במקבצים של שניים ולא של אחד, שמונים כמה אלפים, ויש כ-800 או 900 מעונות יום שבתוכם יש גם גני ילדים, ואנחנו ביקשנו שהשמירה תחול גם עליהם.

האמת היא שלאורך ציר הזמן מצב הביטחון התערער ו-115 קורבנות הפיגועים של חודש מארס רק חידדו מאד את המודעות.

אדוני היושב-ראש, איזו תשובה קיבלנו על מעונות יום וגני ילדים טרום-חובה?

בינתיים לא קיבלנו תשובה על שום דבר.

לפני למעלה מחודש ימים קיימנו פגישה, על-פי הזמנתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שאני מודה לו שהוא לקח יוזמה, שבה השתתפו מנכ"לית משרד החינוך, יושב-ראש ארגון המורים הארצי, ארז פרנקל, אנוכי, נציגי המשטרה, ומשרד האוצר ששלח אדם בדרג בכיר. באותה פגישה המשטרה מסרה שהיא שוקדת על תוכנית לשדרוג השמירה במוסדות חינוך, כי המצב מאז 1995 השתנה.

היום אנחנו מאד מעונינים לדעת מה התוכנית, מה התשובות. הלימודים עומדים להתחדש חלקם כבר ביום ששי, אבל המערכת במלוא עוצמתה תחדש את הפעילות ביום ראשון, וזה לא סוד שיש דאגה רבה ויש דילמה אם לחדש או לא לחדש את הלימודים במצב כזה שהורים מאד מודאגים.

אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, סגן השר והמנכ"לית, אף אחד מאתנו לא רוצה להשבית מוסדות חינוך. כבר אמרתי כמה וכמה פעמים, ואני מתגאה ברקורד שלי, שלמעלה מ-25 שנה התנגדתי באופן עקרוני לכל השבתה. יודעים זאת היטב חבריי בהסתדרות המורים ובארגון המורים, גם כשהיו לה נימוקים צודקים.

אמרתי שבמקרה הזה שמדובר בשמירת חיי ילדים עמדתי שונה. אם אינני בטוח שאנחנו שולחים ילדים למקומות בטוחים, שאנחנו עשינו ככל שאנחנו יכולים, אני אומר לא לפתוח את מוסדות החינוך. אני אומר זאת בצורה ברורה וחדה, לא מגמגם, וכל הדיבורים שילדים יסתובבו ולא יסתובבו, אני רואה בהם דמגוגיה, סליחה על הביטוי. בעיניי זה חוסר אחריות, אפילו הפקרות לשלוח ילדים למוסדות חינוך לא מאובטחים.

אם עומד המפכ"ל אחרי הפיגוע במסעדת "מצה" בחיפה ואומר שהוא דורש מכל בעל עסק להציב מאבטח בפתח החנות, זה בלתי מתקבל על הדעת שלא יוצב שומר כזה בפתח כל גן ילדים. אלא מה? שם זה כנראה על-חשבון בעל העסק ופה זה כנראה על-חשבון המדינה.

אני רוצה להזכיר לחברים שיש לנו 54 ימים עד סיום שנת הלימודים. אחר-כך יש חופשה של חודשיים וכולנו מקווים שב-1 בספטמבר יהיה מצב אחר. כולנו מדברים על הוראת שעה לאותם 54 ימים, וכל החשבונות והתקציבים לא צריכים להיעשות בסדרי-גודל שנתיים אלא על-פי אותם 54 ימים. כך שלא מדובר פה במאות מיליונים. להערכתי מדובר בכמה עשרות מיליוני שקלים. כולנו יודעים את מצב התקציב, אבל צריכים לעשות שינוי סדרי-עדיפויות.

מאין יילקחו שומרים? קודם-כל זו טענה נכונה, כי חסרים שומרים. אנחנו רוצים להציע שלושה פתרונות. פתרון אחד – לאשר בהקדם ובדחיפות שמקצוע מאבטח מוסדות חינוך יהיה מקצוע מועדף, ועל-ידי כך תהיה מוטיבציה לחיילים משוחררים לעשות הסבה ולעבור למקצוע הזה לתקופה של 54 ימים. זה יביא עוד כוח-אדם איכותי.

פתרון שני – אני רוצה להשתמש ברעיון שזכות היוצרים שלו היא של סגן השר גדעון עזרא, שבין 250,000 מובטלים זה בלתי מתקבל על הדעת שלא נמצאים שם כמה אלפים שמסוגלים להיות שומרים ומאבטחים. צריך למצוא הסדר שבנוסף לדמי אבטלה הם יקבלו עוד בונוס – 1,000, 2,000 שקלים – לתקופה הקצובה הזאת, ואם יש צורך לשנות חוק. אנחנו נמצאים בבית המחוקקים ולא תהיה בעיה לעשות הוראת שעה, הצעת חוק ממשלתית, להעביר אותה באותו יום את שלוש הקריאות כדי להסדיר את הסוגייה הזאת, וזה מאגר נוסף.

פתרון שלישי – הממשלה נותנת תשובות חיוביות לבקשות שלנו ואומרת, יש עכשיו בעיה של פער הזמן. נגיד שהיום אנחנו מחליטים על הכל בחיוב, ברור שביום ראשון לא יהיו עוד 7,000 שומרים, כי אי-אפשר בשלושה ימים לגייס 7,000 שומרים. לתקופה הזאת אפשר לקרוא להורים להתנדב, אבל ההורים יודעים שזה לשבוע-ימים, עשרה ימים, ואחר-כך ניכנס לשמירה בשכר. גם את שמירת ההורים צריך להסדיר, שאם הורה רוצה להתנדב לשמור, יש לו ביטוח לאומי, שלא יורידו לו יום עבודה, ושלא תבוא הסבתא הסורגת אלא יבוא הורה שמסוגל לשמור. צריך לזכור שיש גם הורים רבים שמגויסים היום. אז ברור שפה אפשר לקרוא להורים, למתנדבים, כדי לכסות על פער הזמנים הזה. אני חושב של-54 ימים ראוי מאד שהממשלה על כל זרועותיה - - -

אני מוכרח לומר גם שאני מרגיש, ואני גם מבטא דברים שדיברתי עם חבריי בוועדת החינוך, שיש נטייה בממשלה לגלגל את הכדור מאחד לשני. שרת החינוך אומרת, בצדק משפטי, אני לא אחראית. הממשלה החליטה שהמשטרה אחראית, אז אני לא אחראית. אני רק שרת החינוך. אם כי המשרד מכיר באחריותו. שמעתי הבוקר את מנכ"לית המשרד מדברת ב"גלי צה"ל" ואני משבח אותה מאד על דבריה. היא אמרה שהיא אחראית. אבל יש תחושה שמשרד החינוך אומר –איך אומרים הצברים – זה לא זבש"י.

לא, לא, אני ממש מסתייגת.

אמרתי שזאת הרגשה.

אנחנו מצטרפים ליושב-ראש הוועדה.

כך אנחנו מרגישים, וזו אמירה של ידיד, לא של יריב.

אני אתן לך הרגשה טובה יותר.

זאת ההרגשה, שמשרד החינוך לא עושה פה מלחמת עולם, למרות שהוא עושה מאבק. אני יודע ששרת החינוך נאבקה פעמיים שהנושא הזה יעלה בממשלה, ואני נמצא אתה בקשר, אבל צריך לעשות פה מאבק לפחות כמו על התקציב.

אין לי כסף. תתנו לי כסף, ובכסף שתתנו לי אני אגיד לכם מה עושים הכי טוב. היינו מצפים מהמשטרה להפריד בין הכסף לצרכים המקצועיים, שהמשטרה תאמר מה הצורך המקצועי באבטחה. האם המשטרה אומרת צריך לאבטח גן ילדים או לא. לא להתחשב בכסף.

למה המשטרה צריכה להגיד את זה?

אני לא יודע. יושבים פה אנשים עם הרבה דרגות על הכתפיים והם יגידו: אני חושב שלא צריך להיות גנרל כדי להגיד שכל גן ילדים צריך מאבטח. שמעתי את המפכ"ל.

אין כסף, או תעשו שינוי בסדרי העדיפויות, אני לא נותן יותר כסף. משרד ראש הממשלה עושה כמיטב יכולתי, מקיים ישיבות, מנסה לתאם בין כולם. עד כה, לצערי, הנושא לא עלה בישיבת ממשלה, למרות ששרת החינוך אמרה לי שהיא ניסתה.

לא.

כך היא אמרה לי. תתקנו אותי. שרת החינוך אמרה לי שהיא פעמיים העלתה את הנושא הזה בישיבת ממשלה כדי להביא לשינויים. לצערנו, נשיאים ורוח וגשם אין. מדברים-מדברים ואין שום שינוי.

אני רוצה להציע עוד הצעה אחת לפני שאני נותן את רשות הדיבור לניצב רונן כדי להבין מהי התוכנית של המשטרה לאבטח את מוסדות החינוך. בפתיחת שנת הלימודים תמיד המשטרה עושה מבצע מאד גדול, שליד כל בית-ספר יש שוטר, וזאת לצורך הזהירות בדרכים. אני מברך את המשטרה על המבצע הזה, שהוא אחד המבצעים המאד-מאד יפים שלה.

אולי גם אפשר, עד שיימצא פתרון קבע, עד שיימצאו המאבטחים ועד שיגויס כוח-אדם, שיהיה מבצע כמו בפתיחת שנת לימודים, לכמה ימים.

קודם-כל אני שמח על ההזדמנות שכל הנציגים מכונסים פה ואפשר לדבר על אחת הבעיות המרכזיות שמלווה גם את המשטרה, ואני מניח את כל הנציגים שנמצאים פה.

אני חושב שמיותר להגיד, אבל גם חשוב להגיד שאנחנו נמצאים באמת בתקופה בטחונית לא שגרתית בשום השוואה לשום תקופה אחרת. אנחנו מדברים על למעלה משנה וחצי שרק מתגברים והולכים אם זה הפיגועים והנסיונות, וגם כשזה נראה שקט ב-24 השעות האחרונות, היה סיכול 200 מטר לפני קו התפר. זאת אומרת, שלא נחיה באשליה שהתקופה הולכת להסתיים.

2. צריך להגיד שמשטרת ישראל רואה אחריות כוללת לביטחון הפנים, בתוך זה גם משימת נושא מוסדות חינוך, על כל המשתמע מכך. אם מישהו שואל אם יש הבדל או הבחנה מבחינת משטרת ישראל בין מוסד למוסד, התשובה היא שאין הבחנה כזאת. גם גני ילדים צריכים לקבל תשומת-לב כמו בתי-ספר, והקריטריון שנקבע ב-1995 היה נכון ל-1995.

גם גני ילדים טרום-חובה.

כל מוסדות החינוך, בלי להיכנס לפירוט.

חשוב לזכור שמה שנקבע כקריטריון 1995, ברשותך היושב-ראש, אנחנו לא נמציא כרגע תוכנית מקפת שקיימת אצלי פה איך אנחנו בפירוט מחלקים את הענין, אם זה על-פי אזורי תעדוף ואם זה על נושא של אשכולות וכו'. בשורה התחתונה צריך להגיד שכל מוסדות החינוך בלי יוצא מן הכלל צריכים לקבל תשומת-לב ביטחונית.

מה זה תשומת-לב ביטחונית?

כולל גני ילדים שהזכרת, שקודם לכן לא היו בחוק, מה שנקרא לשים מאבטח, כשיש אשכולות וכשיש גן בודד במרחב התפר, למשל, אנחנו נשים מאבטח גם במרחב התפר.

צריך להבין שתפיסת האבטחה של משטרת ישראל לא השתנתה והיא מוכיחה את עצמה בימים אלה. אם ניקח רק את האירועים שסוכלו, או את האירועים שחוסלו מחבלים בהם, בעודם באיבם תוך כדי התפתחות האירוע, מה שמוכיח שהתפיסה מצליחה, צריך להבחין שהמשטרה יכולה לתת את האבטחה ההיקפית המרבית הטובה. אנחנו חזקים יותר בתוך הערים, חזקים אולי פחות על הצירים וחזקים יותר היום בקו התפר. גם את זה צריך לזכור, כי גם כשבאים לתעדף את התוכנית הזאת, שנדבר עליה, איך אנחנו רוצים לראות את נושא האבטחה מסודר יותר טוב מול מוסדות החינוך, צריך להבין שגם האזורים האלה משחקים.

צריך להדגיש שלאור התגברות הפח"ע באירועים האחרונים, כולל אירוע הדמים הקשה האחרון שהיה בחיפה, מפכ"ל המשטרה הכריז על מבצע של פתיחת הלימודים מיד לאחר חופשת הפסח, כך שבימים ראשון ושני משטרת ישראל מתגייסת ליומיים מרוכזים של פעילות אינטנסיבית. זה אומר שכל המשטרה, כולל יושבי המשרדים, כולל בתי-ספר, מתנדבים, מג"ב וכל מי שרק אפשר, מתגייס לטובת המשימה הזאת במה שנקרא לפקח. זה לא אומר זווית התנועה, כפי שהזכרת בצדק. בפתיחת שנת הלימודים זה הולך יותר בפן החינוכי, של חציית כבישים במעברי חציה וכו', כדי לעבור בבטחה. אנחנו מדברים קודם-כל בטחון, וליד זה כל נושא התנועה, אבל זה משתלב לצורך הענין כמשימה אחת גדולה.

אנחנו מדברים על כך שקיים קשר מצוין בין המשטרה לבין השלטון המקומי לבין משרד החינוך, ואני חושב שזה קשר שחשוב גם למשימה המרכזית שעומדת על סדר היום. אני כבר מדגיש, ואתן דוגמה ממקום אחר. כשישבנו עם הנהלות ה"סופרים" למיניהם, כולל ה"שופרסל" כאשר מתאבדת התפוצצה לפני פחות משבוע בקרית היובל, כשדיברתי יום אחרי-כן עם המנכ"ל שלהם, הוא אמר לי: הגענו לזמנים טובים. כל יום ניהלתי ישיבות ודיונים על השיווק ועל המאזנים וכו', ואתה יודע במה אני עוסק היום? – רק בנושא ביטחון, כי אני מבין שהביטחון יכול להוביל לדברים האחרים. אם לא, אין לי בעצם במה להתעסק. ולפני-כן הם התווכחו אתנו כמה מאבטחים לשים.

אני רוצה להגיד שאיך שלא נעשה ומה שלא נעשה, משטרת ישראל חייבת מחר בבוקר בהתגייסות כללית. אנחנו רואים את משרד החינוך שותף. יכול להיות שגורמי האכיפה של השלטון המקומי, במקום שירשמו דו"חות חניה או אכיפה סביבתית איכותית, שהיא חשובה, אבל בשעות שמתקיימות פעילויות בתוך מוסדות החינוך, יפנו את המשאבים לשם.

דרך אגב, למשמר האזרחי יש תרומה חשובה מאד ליד המשטרה בכל הנושא הזה. אני יכול להגיד שהיום בנתונים העדכניים, 258 מש"קים נמצאים בבתי-ספר, מה שאנחנו קוראים מודל בית-ספר פתוח. אני כרגע מקבל נתונים עדכניים. יש משמרי בתי-ספר שמתגבשים עם הורים. יש היום הענין, שאני מניח שהמנכ"לית תרחיב בו, כל נושא גיוס כתות י"א-י"ב. זה חלק מתהליך של הכשרה וחלק של מחויבות שאני מניח שתבוא.

אנחנו תומכים, והמשרד ודאי גם יחזק את הענין, בנושא הביטחון היום, או אם תרצו אבטחה של מוסדות החינוך. אנחנו תומכים בזה מזה תקופה, זה לא חדש, ואני חושב שיש תמימות-דעים גם אצלנו במשרד ואני מניח גם מקרב השותפים כאן, שנושא האבטחה צריך שיקבל את המעמד שלו כמקצוע מועדף לענין אותם חיילים, פוטנציאל איכותי. הזכרת 250, לאפשר להם לבוא לידי ביטוי במשהו שהוא חשוב למדינה היום - שמירת חיים. אני לא חושב שיש היום, בנסיבות האלה של התקופה הזאת, משהו יותר חשוב מאשר להתעסק בהצלת חיים, בשמירת חיים, ולמזער נזקים בנפש וברכוש.

כפי שאמרתי, מחר בבוקר אנחנו הולכים על מבצע גדול. מחר בבוקר, אם לא נתגייס כולנו, אין למשטרה – גם אם היא תרצה וגם אם היא תשאף לעשות את זה – יכולת להציב מאבטח ליד כל בית-ספר וליד כל גן ילדים. אבל מאחר שאמרתי קודם שזה גם מעניינם של כולם לקיים את החינוך, לקיים את השגרה, ובבטחה, צריך לראות שכולנו מתגייסים למשימה הזאת. אני חושב שזה הזמן להתגייס. לא בגלל שאי-אפשר להוציא צווי 8 לכולנו אנחנו לא עושים את זה, אלא צריך להבין את זה כרוח הדברים של התקופה שזה מתחייב.

ועדי הורים. אני יודע שיש ועדי הורים שמתגייסים, מורים חמושים בבית-ספר שיהיו יותר מוכנים לאפשרות להגיב לאירוע מוכוון שמתחיל בתוך בית-ספר, או אפילו בתורנות כזאת או אחרת.

אני לא אכנס לפרטים. אני יכול להגיד שכמעט הוכפל מספרן של ניידות המשטרה שעוסקות בביטחון שוטף ברחבי המדינה, מה שמצביע שיש יותר ביטחון בתפיסה המרחבית שהזכרתי קודם, שהמשטרה מעניקה לכלל האזרחים שבאחריותה, ובדגש גם מוסדות החינוך, אבל ללא ההתגייסות הזאת תהיה בעיה.

אני רק רוצה להעיר הערה כדי שיהיה מובן. התוכנית, שזה לא הפורום ולא הזמן להציג אותה כרגע, חד-משמעית היא פונקציה של תקציב. יהיה כסף, זה תהליך, זה זמן, אז יהיה יותר ביטחון. זאת המשוואה. יהיה הכסף של עכשיו, אז עם הכסף של עכשיו המשטרה יודעת לעשות בדיוק מה שהיא עושה עכשיו והיא פונה אוטומטית באותם אפיקים של הרצון הטוב, של ההתנדבות ושל הבנה שהיום זאת שעת המבחן, זו שעת הגיוס להגיד מה אנחנו כוועדים עושים ומה זה חשוב מי מייצג מה. כולנו רוצים שהילדים של כולנו יגיעו בבטחה, ילמדו כמו שצריך בראש שקט ויחזרו הביתה בטוחים.

לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני חושב שאם וכאשר יוחלט ויינתן למשטרת ישראל תקציב נוסף על התקציב הקיים היום, יש לנו כל התוכניות, כולל בתעדוף, כולל בהגדרת אזורים וכו', לבוא ולהציג איפה שצריך כדי לממש או לבצע יותר ביטחון אל מול מוסדות החינוך.

אם אני מבין נכון את דבריך, המשטרה אומרת שצריך לשדרג וצריך לקיים אבטחה בכל מוסד חינוכי.

נכון.

אדוני היושב-ראש, כיוון שהוועדה התכנסה ודורשת לאבטח את מוסדות החינוך, אני רוצה לשאול אם מדובר באבטחת מוסדות חינוך לכל ילדי ישראל, כולל המגזר הערבי?

נענה גם על השאלה הזאת.

האם אתה יכול להסתכל בעיניים של כל אם ואב ולומר להם שישלחו את הילדים מחר בבוקר בשקט, לפי ההיערכות שהצגת?

אני יכול להגיד שמשטרת ישראל, כמו שעשתה והוכיחה עד היום שהיא עושה מקסימום ומעבר ליכולת מבחינת המשאבים העומדים לרשותה, תמשיך ותעשה.

השוטרים עושים מעל ומעבר. השאלה אם הממשלה נתנה לכם מספיק משאבים כדי למלא את תפקידכם.

אמרתי, אם יינתנו יותר תקציבים, נעשה יותר ביטחון. זאת המשוואה.

התשובה לא כל-כך ברורה. ניצב רונן דיבר על כל בתי הספר ואחר-כך אמר גני ילדים. הכוונה כאילו לכל סוגי החינוך, וזה מה שעורר את הספק. שאלתי היא אם כל בתי הספר כוללים גם בתי ספר במזרח ירושלים, שבאחד מהם היה גם פיצוץ רק לפני כשלושה שבועות.

אדוני סגן השר לביטחון פנים, בבקשה.

מדינת ישראל פועלת מזה שנה וחצי כנגד הטרור, והיו לנו כל סוגי הטרור וכל סוגי המטרות. נכון להיום לא היה לנו אף פיגוע בתוך בית-ספר. היה מקרה אחד בבית-ספר "אורט" בנתניה, שמכונית חנתה שם אחרי שעות הלימודים.

משטרת ישראל ומדינת ישראל צריכות לפעול על-פי סדרי-עדיפויות לפי היכולות שיש להן, ואני אומר לכם שבדרך כלל כדי להגיע אל בתי הספר במדינת ישראל צריך לעבור בכניסות לערים ובצירים הראשיים שבהם המשטרה נמצאת.

אם אני צריך לסכם את השנה וחצי האחרונה מבחינת התלמידים, בתקופה זו נפגעו תלמידים רבים, אבל כל התלמידים שנפגעו נפגעו בדרך אל בית הספר או מבית הספר. מבית הספר נזכיר את התלמידה נועה אורבך מכפר סבא לפני שבועיים, עם סיום הלימודים, וברחוב הנשיא בחדרה נזכיר כאשר באמצע הירי לעבר התלמידות באה המשטרה והתערבה. גם בפיגוע בדוללפינריום היו מעורבים תלמידים, בערב שבת.

בשמיכה הקצרה שיש לנו אנחנו צריכים להחליט מתי ואיפה אנחנו מוציאים את הכספים, וכאן אתה צריך להיות בטוח שאתה צודק.

דבר שני, לכל מי שמאיים בשביתה, תדעו לכם דבר אחד. אני אומר לכם שהתלמידים יהיו בסכנה הרבה יותר גדולה אם תפרוץ שביתה, בגלל הדברים הראשונים שאמרתי. מדינת ישראל רוצה לתת מענה לכל אירוע אפשרי. השאלה איפה. בהנחה שיקצו כסף צבוע למשימה הזאת, אנחנו נקצה אותו בראש ובראשונה לאזורי התפר ולאזור ירושלים ולא לאף מקום אחר.

כל ירושלים.

כאשר דובר על כך שהאבטחה בבית הספר היתה כנגד סמים, אין הבדל בין בית-ספר יהודי לבית-ספר ערבי. כאשר אנחנו מדברים על פיגועי תופת על-ידי החיות הללו, אני לא רואה אותם עושים פיגועים כנגד בית-ספר ערבי.

אבל יש פיגועי תופת מסוג אחר. יש לנו נסיון.

חבר-הכנסת דהאמשה, יש לך חשד ששאהיד יבוא לבית-ספר ערבי ויתפוצץ שם?

יכול להיות שלא שאהיד יבוא לבית-ספר ערבי, אבל יבואו אלה שבאו והניחו פצצות בבית-ספר ערבי רק לפני כשלושה שבועות.

אני מאד מצטער על המקרה שהיה. המקרה הזה הוא לא אופייני לסכנות, ואל תהפכו את הענין הזה לנושא - - -

בין 250,000 המובטלים יש 10,000 צעירים בני 20 – 30 בוגרי צה"ל ומדינת ישראל צריכה לעשות שינוי בחקיקה.

למה אתם לא מגישים הצעת חוק?

משום שנאמר לי על-ידי הביטוח הלאומי ועל-ידי הממשלה שאי-אפשר לפגוע במובטלים הללו.

מי אמר? בוא אנחנו נחליט על זה. אנחנו חברי כנסת, אתה חבר כנסת.

צר לי, אני כסגן שר וחבר בממשלה אין לי יוזמות חקיקה פרטיות.

אומר ניצב במשטרה שצריכים לאבטח מוסדות חינוך. אומר סגן השר לביטחון פנים שיש 10,000 בוגרי צה"ל.

מעבר לכך, אני אומר לך שאת כל הכסף שנקבל צריך להפנות לאזורים פרובלמטיים ואולי בחוסר יכולת להעביר מאזורים שאינם פרובלמטיים לאזורים פרובלמטיים.

מאחר שיהיה קשה לגייס את כל המאבטחים מהיום למחר, הציע ניצב רונן את ההתארגנות הגדולה של המשטרה, ליומיים. אם יימצא פתרון, יוכלו להאריך את האבטחה לשלושה ימים. מאחר שאין לנו כסף בתקציב, אין לנו יכולת לממן את הדברים הללו.

אנחנו צריכים להיות היום בהתקפה, לא בהגנה, ובהתקפה אנחנו צריכים את הכסף בשכם ובג'נין.

ההתקפה היא חלק מאי-בטחון שאתה יוצר לאזרחים. אל תהפוך את זה לדיון פוליטי, כי ההתקפה הזאת היא חלק מאי-בטחון.

אין פה שום דבר פוליטי.

אנחנו מתאפקים לא להיכנס לוויכוח הפוליטי כי טובת הילדים עומדת לנגד עינינו. אז אל תבוא לעשות פה תעמולה לטרור.

אני אומר לך, אנחנו צריכים להוציא את הכסף בצורה נבונה. אם הייתי יכול הייתי מוסיף היום למשטרה, למשל, עוד כלי רכב, מאחר שכלי הרכב שלהם לא מסוגלים לנסוע והם נותנים הגנה לכל.

זה בוועדת הפנים. פה אנחנו הסניגורים של הילדים.

לדעתי, בסופו של דבר מדינת ישראל לא תוכל לספק את מה שאתם מבקשים, ואני מאד מקווה שארגוני ההורים יבינו שהמקום הטוב ביותר לתלמיד הוא בבית הספר.

רשות הדיבור למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי. זו הופעת בכורה בוועדת החינוך ואני מברך אותו מאד. בבקשה.

קודם-כל לא הייתי רוצה שייווצר מצב שבצד ההוא יושבים הסניגורים של הילדים ופה יושבים הקטיגורים של הילדים. כולנו הורים, לאף אחד אין בעלות על ההורות וכולנו רוצים שהם יחיו בביטחון הגדול ביותר, גם כשהם גדולים יותר, בצבא, וגם כשהם קטנים בבתי-הספר.

אני לא רוצה להיכנס לנושא המקצועי. אני חושב שכן צריך לדון בשיטת אבטחת בתי הספר במדינת ישראל. כי תוך כדי הטיפול בענין הזה, וגם הסתובבתי במספר רשויות, אני רואה שיושב שומר בבית-ספר שלומדים בו 600 או 700 תלמידים, יש שער ואין גדר. זה נשמע לי קצת משונה שהאיש הזה, אפילו אם הוא רוצה לחסום את המפגע בגופו, אין לו המקום לעשות את זה.

גם במקומות אחרים אתה רואה שהדברים נראים בצורה כזאת שלא השומר הבודד הוא זה שבאמת ייתן את הפתרון המרבי. אבל אני לא איש מקצוע בתחום הזה ולכן לא אחווה את דעתי.

אני רוצה לומר במספר מלים מה התבקשנו, מה הבטחנו ומה אנחנו חושבים לעשות. כמו שאמר יושב-ראש הוועדה הנכבד, היו שלוש דרישות: 1. להתאים את שעות השמירה במוסדות שיש בהם שמירה, לשעות הפעילות. ובאמת, הדבר הזה הוא בלתי-הגיוני בעליל, שבא שומר משעה שבע עד שתיים, במוסד ממשיכים ללמוד, ולפתע השומר הולך הביתה. בואו נבטל אותו משבע, למה צריך אותו רק עד שעה שתיים? לכן, בענין הזה נתנו תשובה מיידית ואת רוב המגעים שלי עשיתי עם יושב-ראש ארגון ההורים מר ארז פרנקל, שגילה גם אחריות וגם הבנה לכל מה שקורה, ובענין הזה נתנו והבענו את הסכמתנו להעביר למשטרה את הסכום הנדרש כתוספת על-מנת להשלים את השעות האלה, עד לסיום שנת הלימודים.

2. נדרשנו להפוך את מקצוע המאבטח ו/או השומר למקצוע מועדף. הוגשו שתי הצעות. אחת על-ידי שרת החינוך והשנייה על-ידי השר לביטחון פנים, ואני עיבדתי את שתיהן להצעה אחת. ההצעה הזאת אמרה שחשוב מאד שהם יהיו חיילים קרביים, כי אחרת בשביל מה אני עושה את זה? ולכן יהיה זכאי לתשלום הזה רק מי שהוא יוצא יחידה קרבית, והגדרנו מה זה חייל קרבי.

הדבר השני שאמרנו, שאחד הדברים החשובים ביותר – ושמענו את המורה ואת האמא לגבי המאבטח שהיה ב"שופרסל" – החשיבות של ההיכרות של השומר או המאבטח עם האנשים שבאים לבית-הספר ויוצאים ממנו, עם הסביבה הקרובה, עם כל מה שקורה מסביב על-מנת שכל מי שהוא רואה בא מולו והוא נראה לו לא מוכר, הוא נראה מיד חשוד.

לכן אמרנו, מאחר שאנחנו כבר נערכים לשנת הלימודים תשס"ג, שאנחנו מבקשים ורוצים שמי שיקבל את המענק, שמצדנו זה יהיה מענק מוגדל, זה יהיה אותו אדם שממלא את משימתו במשך כל שנת הלימודים תשס"ג. הערכנו גם, מאחר שכל הנושא של מקצוע מועדף מחייב שינויי חקיקה, כי הוא לא יכול להיעשות בהוראת שעה - - -

יש שתי הצעות חוק שעברו כבר את השלב הטרומי וביום ראשון יידונו בוועדת העבודה והרווחה. אנחנו צריכים שהממשלה תתמוך בהן.

הגשתי את ההצעה כלשונה. א. יוכר כמקצוע מועדף. ב. הוא יצטרך לתת את השירות בכל שנת הלימודים תשס"ג. ג. שהוא יהיה חייל קרבי. אינני יודע מדוע, אבל פתאום החליטו השרים שצריך להחזיר את זה לוועדה בראשותי. אני קיימתי דיון בענין הזה, ואני אקיים עוד דיון, על-מנת שבישיבת הממשלה הקרובה ביותר הדברים האלה ייגמרו. אני חוזר, כל הדבר הזה יהיה לטובת שנת הלימודים תשס"ג.

הדרישה השלישית היתה שבריכוזים של מוסדות חינוך – לא דובר על מקומות בודדים – מה שנקרא אשכולות גנים או דברים מהסוג הזה, גם אם אין בהם מאה ילדים ומעלה, עדיין תינתן אבטחה. לצורך הענין עשו עבודה, ולא דובר על כל 12,000 מוסדות החינוך שאנחנו מדברים עליהם. הנציגים הרשמיים דיברו על 600 או 800 מוסדות חינוך. לצורך הענין הזה אמרנו שלא יהיה לנו כסף ברגע זה.

לא משנה עכשיו ההיבט הפוליטי, ואני בוודאי לא עוסק בפוליטיקה. אבל זה לא משנה מה עושים, ואם מדינת ישראל החליטה לצאת להתקפה, זה עולה הון תועפות.

יש עוד הרבה מאד נושאים, כמו ההסכם שעשינו עם הנכים, שעדיין אין לו מימון, וכמו הנושא של עובדים סוציאליים שאנחנו צריכים לתגבר בימים קשים אלה ועוד אין לו מימון. משרד האוצר מתכוון בשבועיים – שלושה הקרובים להביא הצעות להסטות בתקציב, שלא לדבר היום על קיצוץ בו, על-מנת שאפשר יהיה לממן את כל הדברים האלה.

בהבנה עם ארגון ההורים הארצי אמר יושב-ראש הארגון: בסדר, תשס"ב הבנו, יש בעיה תקציבית, תכריזו שזה יהיה בתשס"ג. שאלנו: אם זה תשס"ג, למה אנחנו צריכים להכריז על זה היום? מה מטרת ההכרזה?

אדוני המנכ"ל, אבל אין לנו תשובות לחודשיים הקרובים.

אני מספר כרגע מה היה. אני כבר אומר שלתשס"ג נשתדל לעשות מאמצים לתת את ההיערכות הטובה ביותר כפי שהמשטרה תמליץ, וגם לצורך זה ננסה למצוא את המקורות המתאימים.

נדון בזה בחודש יוני.

ומה קורה עם ההורים ועם הילדים?

אני אשיב. הניואנס עכשיו בינינו לבין יושב-ראש ועד ההורים הוא אם אנחנו נכריז על זה עכשיו, או לא.

לגבי 54 הימים הנותרים עד סוף שנת הלימודים, גם בישיבת הממשלה וגם בשיחות של ראש הממשלה, וגם מאחר שהימים הם ימי התנדבות, לא יהיה מנוס מלגייס כל גורם אפשרי, כמו שניצב רונן אמר, על-מנת לעבור את הימים האלה. אפשר לעשות את זה בהתנדבות, אפשר לעשות את זה גם בהוראת שעה. אם אתם רוצים, אין שום בעיה שאני אביא החלטה לממשלה שבה היא מביאה הוראת שעה שמחייבת את כל הגורמים הרלוונטיים לנושא, לנדב עצמם לשמירה על בתי הספר.

מי הם הגורמים הרלוונטיים?

משום-מה, למרות כל הנבואות, יש איזו שהיא רמה של התנדבות במדינת ישראל שגם הוכיחה את עצמה בימים האחרונים. אנחנו מבקשים מהוועדה, אם היא רוצה שכל הנושא הזה יבוא להוראת שעה, שהדברים האלה ייעשו בהתנדבות. אני כבר אומר של-54 הימים הקרובים מדינת ישראל לא תמצא מימון לענין הזה ברגע זה.

הבנו את הענין.

מנכ"לית משרד החינוך, בבקשה.

אני מבקשת להדגיש כמה דברים ולעשות הבחנה ברורה מאד של חלוקת תפקידים ואחריות בין הגורמים השונים. משרד החינוך אחראי על הפעלת מוסדות החינוך ומערכת החינוך. משרד החינוך ואני נמצאים כאן היום כדי לקבל תשובות ברורות בנוסף לכל הדיונים ולכל השאלות ששאלתי במהלך כל חופשת הפסח, על-מנת לקבל תשובות מה הם או מי הם הכוחות שעומדים לרשות מערכת החינוך כדי להבטיח הפעלה תקינה של מוסדות החינוך בכל ימי הלימודים.

אני נגד השבתת מערכת החינוך. אני חושבת שמערכת החינוך היא ה"שאלטר" האחרון של המדינה. זה הברומטר, זה מד המוראל, מד מצב הרוח, ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי שמערכת החינוך תפעל בשגרה, אבל בד בבד אנחנו גם צריכים להבטיח שהיא תפעל בצורה בטוחה.

מכל השיחות והדיונים עם כל הגורמים האפשריים אני למדה שהמצב נכון למחר, או ליום ראשון הוא כזה שבתי הספר בהם היתה שמירה תהיה שמירה לאורך כל שעות הלימודים. בתי הספר שבהם לא היתה שמירה, למדינה קשה היום להקצות שמירה בשער בית הספר. אני לא מדברת על שמירה היקפית. כזאת תהיה, אני מברכת עליה, והיא חשובה כשלעצמה. יש צורך למנוע גם ממפגע להגיע עד שער בית הספר.

עם זאת, כדי לא להרבות במלים ולתת הנחיות יותר ברורות, אני מבקשת כאן בצורה הכי ברורה לרתום את כל הכוחות האפשריים על-מנת לאפשר גם שמירה פיסית בשערי כל מוסד שאין בו היום שמירה. כשאני קוראת לכוחות הללו אני פונה אל המרכז לשלטון מקומי, ואני יודעת שבמהלך חול המועד פסח הם נפגשו, ואני יודעת שיש הרבה מאד ראשי רשויות שאני אישית שוחחתי אתם, שכבר נערכו והודיעו שבכל מוסדות החינוך שלהם תהיה שמירה. הם לא מחכים לוויכוחים אם יש כסף או אין כסף, יש שומר או אין שומר. הם לקחו אחריות ואני מברכת את כל ראשי הרשויות שלקחו אחריות ואמרו: אצלנו ברשות כל מוסדות החינוך יאובטחו. אני קוראת גם לאחרים לעשות כך, ואחר-כך נתחשבן. זה לא זמן להתחשבנות. אם אני הייתי היום גננת הייתי בודקת מי מכל ההורים בגן מסוגל לשמור בשער, ואחר-כך הייתי מתווכחת עם ביטוח לאומי, אם הוא כן נתן את הכסף בעד ארבע שעות שמירה, או לא נתן. אנחנו מדברים פה בחיי הילדים.

אני מצפה מהמשרד לביטחון פנים, וכבר ביקשתי מהם, שיעשו מיפוי ויראו בכלל במוסדות החינוך שבהם היתה שמירה, איפה יש שמירה ואיפה השומרים הלכו לבתי קפה ולמסעדות שבהם משלמים יותר כסף בעד שעת שמירה. אני לגמרי לא בטוחה שהשומרים שהיו לנו נותרו עבורנו במוסדות החינוך. גם את זה יודעים ראשי הרשויות, ולכן חלק גדול מהם כבר לקח את האחריות על עצמו. אני מבקשת לעשות מיפוי גם בענין הזה, ולפחות שנדע שבמוסדות החינוך שבהם היתה שמירה תהיה שמירה מלאה. האחרים צריכים להיערך גם להבא. אני לא חושבת שתמיד אפשר יהיה להסתמך – אני לא יודעת לאיזו תקופה אנחנו הולכים ולאורך איזה זמן – אבל אני חושבת שצריך לעשות פעולה גם במשרד האוצר וגם במשרד לביטחון פנים כדי לדעת מי בעתיד ייקח על עצמו את השמירה. אבל בינתיים, מחר בבוקר, ביום ראשון ובימים הקרובים, אני מצפה שכל רשות וכל גננת תעשה גם בדיקה עם ההורים בגן, ובמקום שאין שמירה, שיעבירו את זה לידיעתנו ואנחנו נדרוש מהמשרד לביטחון פנים לתת את הפתרונות הנקודתיים. כל עוד זה לא במאסה גורפת וזה נקודתי, אני בטוחה שיימצא הפתרון, אבל אני חושבת שכולם צריכים להירתם לענין הזה.

אני פונה להסתדרות המורים, שאנחנו עובדים אתם בשיתוף-פעולה נפלא, והם גם יודעים את חלוקת הסמכויות והאחריות, ואומרת להם מה שהם שמעו פה הבוקר וישמעו פעם נוספת ממני. אבטחת מוסדות היא באחריות המשרד לביטחון פנים, והתקציב נמצא שם משנת 1995. משרד החינוך לוקח על עצמו את האחריות, כי הוא ער וחשוב לו ואכפת לו לנהל מערכת חינוך תקינה ובטוחה. לכן אנחנו כאן ולכן אני מרשה לעצמי לומר, בלי צניעות, שאין גורם אחד במדינה שפעל לסגור את כל הקצוות עם כל הגורמים במהלך החופשה. אני יודעת לומר לכם בדיוק איפה הבעיות ואמרתי למי שאני צריכה להגיד ומתי שאני צריכה להגיד והיכן שאני צריכה להגיד מה צריך לעשות, אבל אני חושבת שזה לא המקום לפרט. אני סומכת על המשרד לביטחון פנים שיש לו את המודל הראוי בתנאים הנתונים, ולכן ביקשתי את מה שביקשתי. אנחנו צריכים את עזרת השלטון המקומי ואנחנו צריכים לחבור יחד, וזה לא זמן לתקוף זה את זה. אני חושבת שזו עת לחבור יחד, להטות שכם ולהתנדב. אני סומכת על עם ישראל בענין הזה, שמתנדב.

השורה התחתונה צריכה להיות שמערכת החינוך ממשיכה לפעול, ולא מרחף עליה איום של השבתה. תודה רבה.

תודה רבה.

אני מוכרח לומר עוד נתון אחד, שתוספת ל-54 ימי לימודים בעד שמירה בבתי-ספר קטנים ובאשכולות גנים, והארכת שעות השמירה, תעלה כ-17 מיליון שקלים, והתבשרנו שאין לממשלה כסף.

רשות הדיבור לארז פרנקל, יושב-ראש ארגון הורים ארצי, בבקשה.

לפני חצי שנה החלטנו עם שרת החינוך לשדרג את רמת האבטחה במדינת ישראל. באותו זמן המדינה היתה בדפנסיבה, ולכן אני רוצה להודות שהתחלנו עם שרת החינוך והיא הפנתה אותנו לשר לביטחון פנים, כי היא לא הכתובת. השר לביטחון פנים אמר שהתקציב לא אצלו, הוא בידי שר האוצר. שר האוצר טען שהוא לא קוטף את התקציב, זה מה שיש. בסופו של דבר ריכז את הטיפול מולנו מנכ"ל משרד ראש הממשלה מר אביגדור יצחקי, ואני מאד מודה לו על ההיענות שלו לטפל בדברים.

אכן הגשנו שלוש דרישות שהתאימו למצב הקודם בו היתה נתונה מדינת ישראל, ובמצב הזה אמרו לי כל מיני גורמים מקצועיים שהאבטחה השלישית שלנו היא בעייתית ליישום בזמן. דרשנו קודם-כל שיצהירו שמקבלים את הדרישה מבחינה מקצועית.

היום אני חושב שכל הדברים האלה הם לא כל-כך רלוונטיים לאור מה ששמענו כאן מראש אג"מ במשרד לביטחון פנים. היום ברור לנו שכל מוסד חינוכי צריך להיות מאובטח. אין פה חילוקי-דעות. אני מכבד את המשטרה, וגם אם ההורים מתנדבים, אחד הדברים שעמדנו עליהם לאורך כל הדרך הוא לעשות את ההתנדבות הזאת דרך משמר בתי-ספר כפיקוח מקצועי של משטרת ישראל, כי היא המקצוענית בענין הזה. לכן אין לי שום ספיקות. מרגע ששמעתי שמשטרת ישראל ממליצה לשים שמירה נייחת בכל מוסד, כולל גן ילדים, אני לא רואה אף אמא שולחת את ילדיה למוסד ללא שמירה, כשם שהיא לא תיכנס לבית קפה או למסעדה ללא שמירה.

אמר פעם מישהו חכם שההבדל בין הרצוי למצוי, בגימטריה, הוא כסף. אבל הכסף הזה בזמן חירום חייב לשמש לפתרון הבעיה ולא כאיזה שהוא מוקש לתחום את הבעיה.

אני מאד מכבד את כל ההצעות שאנחנו שומעים מגב' תירוש ומשרת החינוך, אבל אני שואל את עצמי האם כל 30 ילדים בגן ילדים יפתרו לעצמם את בעיית האבטחה? האם בנצרים יושבות 60 משפחות והן לבד צריכות להתגונן מול 1.2 מיליון פלשתינים בעזה? זה הזמן שהמדינה צריכה להתאחד, זה הזמן שהמדינה צריכה לתת פתרון מערכתי. מר יצחקי דיבר על פתרון של צו השעה. אני מוכן לקבל אותו. יכול להיות שצריך להטיל מיסוי, יכול להיות שצריך לקחת יותר כסף מאיזה שהוא מקום, אבל ודאי שלא נשאיר 30 הורים בגני הילדים להתמודד עם הגננת, ואני אומר לכם שבחלק מגני הילדים בערים בקו התפר אין אפילו לחצני מצוקה ואני לא יודע אל מי לפנות. נמצאים פה נציגי המשטרה, נציגי משרד החינוך וגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כולם יודעים את זה, אבל בחלק מהמקומות לא יהיו לחצנים ביום ראשון.

לכן אני פונה לכולנו ואומר, בואו נחזור לפרופורציות. אף אחד לא רוצה להשבית את המערכת. אני חושב שהמערכת צריכה להיפתח ביום ראשון עם אמצעי אבטחה מתאימים, ועל כולנו חלה החובה למצוא את הדרך עד יום ראשון לפתוח את מוסדות החינוך. אנחנו חייבים לפתוח אותם וחייבים לתת לכל אמא את ההרגשה שלילדיה יש ביטחון.

פעמים רבות אמרתי שאני לא יכול להסתכל בעיני ההורים ולומר להם: תשלחו את ילדיכם לבתי הספר כי הם מוגנים. עשינו דברים רבים והיום אני כן יכול להסתכל בעיני ההורים ולומר לכל אם שיש לה ילד בבית-ספר יסודי או בחטיבת ביניים או בחטיבה עליונה, שעשינו ככל יכולתנו שבכל שעות הפעילות בבית-הספר יהיה שומר. כדאי לשדר דבר חיובי אחד.

הדבר השני שכדאי לשדר הוא מה שמר יצחקי העלה, שאנחנו ניחשף לשדרוג רמת השמירה. יהיו לנו יותר שומרים בוגרי יחידות קרביות. אני ישבתי עם נציגי השלטון המקומי. שמעתי שאתם מבטלים את חגיגות המימונה ואת חגיגות העצמאות. אם יש שם מקורות תקציביים ואם אפשר לתרום את הכסף לענין הזה, בבקשה.

אני מבקש מכל ההורים במדינת ישראל שיכולים להתנדב, שיעשו זאת ויעזרו. אבל עם זאת, לא ייתכן שלא נקבל את הפתרון המערכתי הנדרש, והוא, כפי שאמר נציג משטרת ישראל – אבטחה לכל מוסד חינוכי. אנחנו במצב של אופנסיבה. מר יצחקי, אנחנו לא במצב שהיינו בו לפני שבוע ושבועיים כאשר ישבנו יחד, ואני מעריך את מה שעשית ואני מכבד אותך, אבל המצב השתנה. אנחנו צריכים לנוע בצורה דינמית.

לכן אני מבקש מכם, אנא תעזרו לנו לפתוח את כל מוסדות החינוך בתום חופשת הפסח. תודה.

זה לא הדיון הראשון שלנו. התקבלו החלטות ואני שמחה שלפחות לממשלה יש התייחסות לגבי חלק מההחלטות, ואני שמחה לשמוע שיש דיון רציני והתקבלו החלטות לתת למאבטח מעמד של מקצוע מועדף החל משנת הלימודים תשס"ג, אבל אני חושבת שזה לא פותר את הבעיה המיידית.

אני מצטרפת לדברים שאמר יושב-ראש הוועדה. לצערי אנחנו נמצאים במצב של התבצרות וכל יום אנחנו הופכים יותר ויותר לגטו, ובמצב הזה שאנחנו לא בדיוק בחרנו בו, צריך לקבל את ההחלטות הנכונות. אם ראש מוסד או אם הורים מרגישים שהם לא יכולים לפתוח מוסד חינוכי בגלל המצוקה הזאת, אני חושבת שאסור להתייחס לזה כאל התקפלות. אני חושבת שחייבים קודם-כל להתייחס לביטחון הילדים, ואם יותר בטוח שהם יישארו בבית, שהם יישארו בבית. אם לא, אני חושבת שהממשלה צריכה בשבוע הקרוב לתת לזה מענה.

אני אישית חושבת שלבד מכל מה שנאמר כאן יש אפשרויות. זאת אומרת, אם היינו רוצים למצוא עוד פתרונות מבחינה תקציבית, אפשר למצוא אותם. קודם-כל קיימת המועצה להתנדבות והיא מעונינת לשלוח מתנדבים. זה המקצוע שלה. היא גם דואגת לתדרך את המתנדבים, יחד עם המשטרה.

הצרה היא, אדוני מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהמועצה הזאת שפועלת 30 שנה נסגרה בשבוע שעבר, משום שמשרד ראש הממשלה לא העביר לה את התקציב הזעום. עם תקציב זעום להפעלת המועצה להתנדבות אנחנו יכולים להגיע להרבה כוחות. אני מוצפת "אימיילים" של אזרחים מן השורה שכותבים לי שהם רוצים להתנדב לאבטחה, בעיקר של מוסדות חינוך. יש גם שירות לאומי.

אחרון-אחרון חביב, אני רוצה להזכיר לכולנו שדובר בוועדה זו על האפשרות שהכסף שהביטוח הלאומי משלם כדמי אבטלה יועבר לאנשים שיופנו למקצוע של מאבטח-שומר לטובת הנושא הזה. זאת אומרת, אם נחפש את הפתרונות היצירתיים מחוץ למעטפה התקציבית שכבר הוקצתה, אני כבר אומרת שיש פה, מה שנאמר על-ידי השלטון המקומי, יש פה מה שנאמר על-ידי לגבי המועצה להתנדבות, ויש כמובן גם הנושא של הביטוח הלאומי, להעביר את אותם כספים שהיו משמשים אנשים אם הם מובטלים, לצורך העסקתם באבטחה. אני מתנצלת שאני צריכה ללכת כעת. תודה רבה.

אבל את מצטרפת להחלטה שתתקבל?

כן.

מר קסטל, ראש ועדת הביטחון במרכז השלטון המקומי, יש לך הסבר למה הדרג הנבחר מהשלטון המקומי, זולתך, לא הגיע?

אין ויכוח לגבי המצב הביטחוני שמחייב שמירה. אני לא מקבל את ההסברים של סגן השר לביטחון פנים במקרה הזה. אני חושב שצריכה להיות שמירה על כל מוסדות החינוך.

כולל גני ילדים?

במיוחד על גני ילדים. כבר מספר שנים כל שנה אנחנו מתאספים במטה הארצי ויושבים על התוכנית השנתית של השמירה, וכל פעם אנחנו נוכחים באותו מצב ששום דבר לא השתנה בתקציב מאז שנת 1995.

מה זה גן ילדים? גן ילדים זה גננת אחת, עם עוזרת ועם עוד 35 קטנטנים, ונשאלת השאלה מה היא תעשה אתם ברגע שיקרה משהו? בבית-ספר תיכון לפחות החבר'ה יכולים לקפוץ, יכולים להתפזר או להתכנס, יש להם יכולת לעשות משהו. אבל בגן ילדים דווקא הגננת היא הכי חשופה לסכנה והיא הכי מוגבלת באפשרויות. אני לא מבין למה מ-1995 לא פתרו את הבעיה הזאת.

מהי הצעתו של המרכז לשלטון מקומי לפתרון הבעיה?

במקביל לזה כבר מספר שנים אנחנו נלחמים על הנושא של מקצוע מועדף. אני מאד שמח, ושמענו היום שזה כבר מתגבש - - -

יש שתי הצעות חוק, אחת שלי ואחת של חבר-הכנסת איתן כבל, שעברו קריאה טרומית, בניגוד לדעת הממשלה, והן תידונה ביום ראשון בוועדת העבודה והרווחה, ואני מקווה שגם שם הן תעבורנה, נגד עמדת האוצר. חבר-הכנסת כבל גם צלצל לי היום ואמר לי שאף-על-פי שאיננו נמצא, הוא מבקש לדון בהצעת החוק שלו.

זו פעם ראשונה שאני רואה שיש תזוזה חיובית באחד הנושאים שטיפלנו בהם מספר שנים.

הרשויות המקומיות הן אלה שנמצאות בשטח. אין בוקר שאני לא בודק איך התחילו הלימודים, ובאמצע היום קופץ לראות אם קרה משהו, אם השומר בסדר או לא בסדר.

הרשויות המקומיות משתתפות ב-36% מעלות המאבטחים, ואת היתר המדינה מתקצבת. אנחנו מוכנים לעשות את אותו דבר בגני הילדים, אבל בבקשה, שהם יתוקצבו על-ידי המדינה ואנחנו נשתתף באותו אחוז שאנחנו משתתפים לגבי השומרים הרגילים בבתי הספר.

מקצוע האבטחה כמקצוע מועדף חשוב דווקא בימינו, כי למעשה חטפו לנו את כל השומרים. כל מי שצריך בטחון במדינת ישראל חוטף את השומרים ובסוף אין לך מבחר של שומרים למוסדות החינוך, ומקצוע מועדף בענין הזה יפתור לנו את הבעיה.

האם הזמינו אותך לדיון בוועדת העבודה והרווחה בנושא של מקצוע המאבטח?

לא.

ועדת העבודה והרווחה העבירה הודעה למרכז השלטון המקומי. אני מציע שתברר ותהיה בדיון הזה.

אשמח מאד. תודה רבה.

דרך אגב, מקצוע מועדף מקבל צו 8.

על-ידי צירוף היתרון של מקצוע מועדף ותקציב לשמירת גני ילדים אני חושב שאם נצא מפה היום עם החלטה שיש שמירה בגני הילדים, אני אראה בזה הישג בלתי-רגיל.

אני חושב שהעסקת חלק מהמובטלים באבטחת מוסדות חינוך הוא דבר מבורך. אפשר ללכת על 20,000, 30,000 חבר'ה מתוך החבורה הזאת ולהעביר אותם לנושא שלנו.

אנחנו לא רוצים שביתה. איך אני אשמור על הילדים בזמן שביתה? היתה לנו דוגמה של חג הפסח. היתה התארגנות ובסוף אף אחד לא הגיע והייתי צריך לשכור מדריכים שיטפלו בילדים. לכן, שביתה היא סכנה. אנחנו נעשה את המוטל עלינו, אבל צריך להבין שהרשויות נמצאות במצב תקציבי קשה מאד, מאחר שיש קיצוץ רציני מאד בתקציבים שלנו. לכן, בלי סיוע של המדינה זה לא יילך.

תודה רבה.

יוסי וסרמן, מזכ"ל הסתדרות המורים והגננות, בבקשה.

חבריי ואני לא באנו כאן להשבית. זה לא העת ואין לנו כוונות כאלה. יש לנו כוונות לדבר אחד בלבד – להתריע. כאן מדובר בחיי הילדים, חיי המורים וחיי העובדים בבתי הספר. אם הפתרונות הם לגייס עוד 15 מיליון שקל, גם בעת הזאת, ואני אזרח מדינת ישראל ואני מודע לקשיים הגדולים שכולנו נתונים בהם עכשיו, גם הכספיים, אבל הנושא הזה הוא בנפשם של הילדים, בנפשם של המורים ובנפשם של העובדים. חובה עלינו לגייס את הסכום של 15 מיליון שקלים. חובה עלינו לשלב מתנדבים לשמירה על הילדים במוסדות החינוך מגן הילדים ועד המכללה, וחובה עלינו לעשות את זה מיד ולדעת שביום ראשון הילדים יבואו לבתי הספר כשבתי הספר מאובטחים.

אין ספק שאין היום אזרח במדינת ישראל שלא משבח את עבודת המשטרה.

בערב חג הפסח שלחתי מכתב לשרת החינוך והצעתי לתת פרס ישראל מיוחד, חריג, למשטרת ישראל על עבודתה הנהדרת.

משטרת ישראל עושה עבודה יוצאת מן הכלל בימים אלה, אבל כנראה שאין בכוחה לפתור את הבעיה באופן מוחלט.

שמענו על שמירה היקפית, שהיא חשובה, אבל היא לא מספקת. יש צורך באבטחה של אדם מיומן עם נשק ששומר בשער בית הספר ומשגיח. הילדים צריכים להיות בבתי הספר ולא בבית, והם צריכים להיות מאובטחים.

בנוסף לכך צריכים להתארגן גם מתנדבים שישמרו בתוך בתי הספר ומסביב לגדרות. הילדים צריכים לבוא לבית הספר בבוקר ולעזוב אותו בשעות אחר-הצהרים כשהם הולכים בבטחה הביתה, עד כמה שניתן שיהיו בבתי הספר ולא בבית, אבל רק עם אבטחה נאותה. אם אין אבטחה נאותה, אני חושב שחייהם בבתי הספר הם בסכנה.

אתה אומר שאם חייהם בסכנה, אנחנו לא משביתים.

אני אומר שכאשר בתי הספר לא מאובטחים, חייהם בסכנה, וחיי המורים בסכנה וחיי עובדי מוסדות החינוך בסכנה. אני לא בעד השבתות. אני אומר שבעת הזאת אסור לנו להשבית את הלימודים, אבל אם אנחנו צריכים להחליט אם לסכן את חיי הילדים או שהם יהיו בבית בהשגחת הוריהם, אני לא אסכן את חיי הילדים ואני לא אציע לאף אחד לסכן את חיי הילדים. אני אומר את זה בצורה ברורה וגלויה. אני בעד שהילדים יהיו בבתי הספר, אבל עם אבטחה נאותה.

תודה רבה. אמרת דברים מאד ברורים.

רשות הדיבור לרן ארז, יושב-ראש ארגון המורים העל-יסודיים. בבקשה.

שמעתי מיושב-ראש ארגון ההורים שבהתחלה הוא פנה לשרת החינוך והיא הפנתה אותו לשר לביטחון פנים, ומשם הוא עבר למנכ"ל משרד ראש הממשלה. ברומנית יש פתגם, שבתרגום חופשי אומר שעם שתי מיילדות התינוק מת. יותר מדי ידיים מטפלות בבעיה הזאת, ולכן אנחנו נמצאים כרגע במצב ששמענו את מנכ"לית משרד החינוך אומרת דבר מאד חשוב: משרד החינוך אחראי על הפעלת מוסדות החינוך. לכן אני מציע שההורים ידאגו, העיריות יתארגנו וכולם יתנדבו, וכו'. אלה שחזקים ויש להם כסף יוכלו להתארגן, והחלשים לא יוכלו להתארגן. אם אחריות משרד החינוך היא בכך שהוא אומר לנו: תתנדבו, תסתדרו, כסף אולי תקבלו ואולי לא תקבלו, אבל קודם-כל תעשו – יש לי ספק גדול מאד ואני מבין שהכדור עובר עכשיו ממשרד החינוך להורים ולשלטון המקומי כדי שכל אחד יחפש לעצמו את הסדין להתכסות, למקרה שחס וחלילה יקרה משהו.

לכן, צריך לרכז את הטיפול רק בידי גוף אחד, והגוף הזה הוא משרד החינוך. כפי שהמנכ"לית אמרה, המשרד הזה אחראי על הפעלת מוסדות החינוך. כל האחריות צריכה להיות שלו ואך ורק שלו. הוא יכול להיעזר במשטרה.

החלטת הממשלה הטילה את האחריות לביטחון מוסדות חינוך על המשרד לביטחון פנים.

דיברו פה על חברי כנסת שצריכים לחוקק חוקים, ועל הוראות שעה. אין ספק שהמשטרה צריכה לעשות את העבודה כפי שהממשלה החליטה, אבל האחריות העליונה על מה שקורה בבתי הספר מוטלת על משרד החינוך. אם שרת החינוך צריכה לאיים בהתפטרות כי לא נותנים מספיק תקציבים למשטרה לצורך אבטחת מוסדות חינוך, צריך לעשות יותר מאשר לומר שההורים יתארגנו והעיריות יקחו על עצמן וימצאו פתרונות. את זה כל אחד יכול להגיד. זה סתם להעביר את הכדור לעוד גורם ולעוד גורם.

המשטרה עושה כמיטב יכולתה והיא מפוזרת היום בכל מיני חזיתות. אני מתפלא שהשוטרים עוד עומדים על הרגליים. לכן, אי-אפשר להטיל את הענין הזה עוד פעם על אלה שלא מסוגלים לעשות יותר. הם עושים את המקסימום והמקסימום הזה לא מספיק.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה דיבר על הפיכת מקצוע האבטחה למקצוע מועדף ועל חיילים קרביים, ובאותו משפט מדובר על כך שההורים יתנדבו. האם ההורים קרביים? הם עברו הכשרה להיות מאבטח? יש פה דבר והיפוכו.

לכן, עם כל הכבוד שאני רוחש לכל האנשים שיושבים פה, לא שמעתי איזו שהיא התייחסות רצינית מה עושים ביום ראשון. מי מתנדב, מה הם הכישורים של המתנדב, מי אחראי. בינתיים כל אחד זורק את הכדור לשני, וזה מה שמדאיג אותי.

באשר לנו כמורים, אנחנו לא מעונינים לשבות, וגם לא הכרזנו על שביתה. הכרזנו שאנחנו תומכים במאת האחוזים בהורים. מה שהם עושים זה דבר מחויב המציאות, הגיוני מאין כמוהו, לא פופוליסטי, ונעשה כל מה שאפשר לעשות בשיתוף אתם על-מנת שהבעיה הזאת תיפתר. אם צריך לא לפתוח את מוסדות החינוך, לא נפתח אותם, ואם צריך להתנדב, גם נתנדב. השאלה מי יתנדב. כאשר אתה יודע, כבוד יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יודע שבמערכת החינוך יש הרבה מאד נשים, שלא כולן שירתו בצבא והן בוודאי לא - - -

אל תזלזל בנשים.

אני לא מזלזל בהן, אבל אנחנו עוסקים פה בדברים לא פשוטים. מדובר פה בחיי אדם ולכן צריך לעשות שיקול-דעת מי מתאים לעשות את העבודה, מי אחראי על העבודה הזאת, ולא לזרוק את זה מאחד לשני כדי שבסוף יבעטו בש"ג.

תודה רבה. ד"ר אברהם רוזנקאייר, נציג מנהלי מחלקות החינוך, והוא עצמו מנהל מחלקת החינוך במועצה האזורית אשר שבגליל המערבי. בבקשה.

ארבע נקודות. קודם-כל אני חושב שכל מנהלי מחלקות החינוך של השלטון המקומי תומכים בעמדתך, אדוני יושב-ראש הוועדה, בכך שאסור להזניח את ההווה בשם העתיד. אנחנו מדברים קודם-כל על 54 ימים עד סוף שנת הלימודים, שלהם צריך לתת תשובה, ובוודאי לנצל את החופש הגדול כדי להיערך לפתרונות הנוספים החשובים שהם בהחלט חלק מפתרון כולל, אבל מחייבים היערכות והכנה. ואם רוצים שהם יהיו מעבר למלל, הם לא בני ביצוע מהיום למחר.

לכל אנשי המשטרה ששוחחתי אתם אמרתי: אם אני מוסיף עכשיו את אותם 12 מיליון שקל, האם אתם שמים שומרים במוסדות חינוך? כולם ללא יוצא מן הכלל אמרו "לא", כי הם טוענים שזה לא אפקטיבי.

למשטרת ישראל יש תיקים כבדים על כלל ביטחון מדינת ישראל. לכן, אם זה לא כסף צבוע, אז חסר לי נשק לשוטרים, ודברים נוספים.

זו החלטה פוליטית להעדיף חיי ילדים.

אני רוצה לשאול אותך, האם שוטר במרכזה של עיר, על יד המחסום בכניסה לעיר, יותר חשוב מבית-ספר או גן ילדים שנמצא בפרבר שכמעט אף אחד לא יודע שהוא נמצא שם?

זה חשוב וזה חשוב.

מה חשוב יותר, שיהיה גן ילדים מאובטח בקו התפר מאשר בישוב בצת? או אתן לך דוגמה בעין המפרץ. אנחנו חיים בתקופה שיש לנו גיאוגרפיה מיוחדת, ולדבר על הכל כאילו הכל אותו דבר - - -

אבל אתם אומרים על הכל כלום.

ממשלת ישראל קיבלה החלטה ב-1995, ואותה החלטה לא כללה גני ילדים ומספר תלמידים קטן מ-100. יש מצב חדש שלא נלקח בחשבון התקציב לשנת 2002, ואתה מבקש תוספת כאשר מדינת ישראל מתכוננת לקצץ מיליארדים מתקציבה.

ברחוב וייצמן בכפר סבא שוטר הרבה יותר יעיל לשמירה על כל התלמידים מאשר הוא נמצא במקום אחר.

למה בכניסה למשטרת כפר סבא יש שומר? למה לא שמים אותו במחסום של קבר בנימין? תיקח את השוטר שעומד בכניסה למשטרה, או את השוטר ליד המשרד הממשלתי ומבית המשפט, תיקח את כל המאבטחים האלה ואז לא תהיה לי שום טענה.

הטענה שלי היא שחוץ ממוסדות החינוך כל מוסדות הציבור מאובטחים על-חשבון הציבור. אנחנו מדברים על 17 מיליון שקלים, שלא כוללים את מעונות היום וגני הילדים, אבל בתי-ספר קטנים ואשכולות גנים. אם על זה יש תשובה שלילית, תדעו לכם רבותיי שאתם דוחקים את כולנו לפינה וביום ראשון לא יהיו לימודים. אתם מקלים על ההחלטה.

לא, יהיו לימודים.

אני אומר לך שלא יהיו לימודים.

מה יעשו ההורים?

אני מציע לכם לא להעמיד אותם בניסיון.

אני גם רוצה לומר שבקו העימות במרחב הכפרי, גם כשיש אשכולות גנים במוסדות ילדים עם למעלה מ-100 ילדים, אין ניידת אבטחה ואין גם אבטחה. כלומר, יש הזנחה מסוכנת של המרחב הכפרי בקו עימות, לא בכל מקום, ואנחנו יודעים שלא מזמן הענין הזה עלה לכותרות העיתונים.

לכן אני אומר, אנחנו צריכים לתת את הדעת קודם-כל על הימים הבאים עלינו לטובה, אני מקווה, אבל הם מסוכנים, והעובדה ששנים מזניחים את הגנים משום שאולי הם קטנים, לא מצדיקה להמשיך כך. אסור לעשות את הדבר הזה.

מה שנאמר לגבי גננות, שהן בודדות בסביבה, עם ילדים, בלי התמיכה של חדר מורים גדול, זה מחייב יותר אחריות, יותר השקעה, ולא יותר הזנחה. אם עד עכשיו היינו לא בסדר, זה לא אומר שצריך להמשיך כך.

לכן זאת נקודת המוצא, כאשר אנחנו ננצל את החופש הגדול כדי לגייס את המתנדבים, כדי לעשות את אותה תורנות, כדי לראות עם מחלקות הביטחון של השלטון המקומי מה הם הצרכים של אותם מתנדבים, להכשיר אותם במטווחי ירי ולקבל את האישורים הדרושים. זה בסדר, אבל זה יהיה אחרי שנעבור את 54 הימים האלה בשקט וללא אסונות.

תודה רבה.

גב' סיגל קוצ'מן, יושבת-ראש ועד ההורים העירוני בכפר סבא, בבקשה.

קודם-כל אני רוצה להודות לך על ההזמנה ועל הזכות להגיד את מה שיש לי להגיד בפורום הזה.

בחודש דצמבר השבית ועד ההורים העירוני בכפר סבא חלקים ממערכת החינוך על רקע האבטחה. כל מה שנאמר פה אנחנו אומרים כבר מתחילת השנה. היו הרבה התכתבויות. יושב-ראש הוועדה קיבל מכתבים רבים, וכך גם סגן השר גדעון עזרא ואלוף פיקוד העורף. פנינו לכל הגורמים האפשריים, גם בממשלה וגם ברשות המקומית, ולצערי הרב לא היתה התייחסות רצינית, ולכן אנחנו כאן.

אני גם רוצה להעיר שאני מאד מצטערת שלא תמכת בנו אז, חבר-הכנסת אורלב. בהשבתה שלנו אמרת שזו לא הדרך.

נכון. היתה לי גישה עקרונית נגד שביתה. יכול להיות שבמקרה שלכם טעיתי, ואת רואה שאני מתקן את הטעות. עקרונית, 25 שנה יצאתי נגד כל שביתת מורים, למרות ידידותי הרבה מאד לארגוני המורים.

אני חושבת שאם היינו מתארגנים אז, אולי היום היינו במצב הרבה-הרבה יותר טוב.

אני זוכר שהפצרתי בכם רבות ונעניתם להפצרות שלי.

נענינו אחרי שהשגנו מעט דברים, יותר טוב מכלום.

אני רוצה להזכיר שזו שעת חירום ובשעת חירום צריכות להתקבל החלטות אופרטיביות אתמול, לא היום. אני שומעת פה את כל הנאמר, וזה בסדר, הדיבורים יפים אבל תכל'ס הצעות אופרטיביות מה עושים מחר עוד לא שמענו מאף אחד, ושוב פעם אנחנו נתקלים בפורומים שיושבים ומדברים-ומדברים ואנחנו חוזרים הביתה בדיוק כמו שנכנסנו לפה.

אני מצטרפת לדברי יושב-ראש הוועדה שאמר "אל תדחקו אותנו לפינה". כבר היינו פעם אחת בפינה הזאת, מימשנו את האיום ועשינו את זה, ולא נהסס לעשות את זה עוד פעם.

הבעיה הייחודית לכפר סבא – ופה אני פונה למשטרה – שיש לנו ריכוזים של בתי-ספר. יש לנו קריות חינוך של חטיבות ביניים ותיכוניים שאין להם מענה. יש אלפי תלמידים שיוצאים בשעות הבוקר ובשעות הצהרים, ואני לא רוצה לחשוב מה יהיה. אין היום מענה לענין הזה ואנחנו מבקשים לקבל מענה מיד עם חזרת הילדים ללימודים.

אמרו לנו שהפיגועים לא יגיעו לכפר סבא, והם הגיעו לכפר סבא. אמרו שהם לא יגיעו למסעדות, והם הגיעו למסעדות, וכך גם לאולמות שמחות. אני מקווה שלא מחכים, חלילה וחס, שהמפגע יגיע למוסד חינוכי ואחרי-כן נקבל אבטחה.

מי אמר שלא יגיעו? סגן השר, שיצא כרגע, אמר לי את זה אישית.

גם סגן השר אמר לנו שזה לא יגיע לכפר סבא, והגיע לכפר סבא. אין לי עבר בטחוני, אבל היום אין פרופיל של מפגע. היום הם בני 15, 12, או מבוגרים. הם גם הולכים לריכוזים, אין להם יעד מועדף.

אני יודעת שלמשרד החינוך, לראשי הרשויות ולכל הגורמים אין אחריות מההיבט החוקי. לפחות מההיבט המוסרי יש להם אחריות כלפי התושבים שלהם, ואם לא תהיה הוראה של המשטרה לראשי הרשויות, לא יתנו לנו אבטחה.

המצב החוקי באמת מוזר. לגבי עסק הם יכולים להתנות את זה ברשיון, אבל לגבי מוסד חינוכי אין להם סמכות.

האם אנחנו יכולים לתבוע את ראשי הרשויות?

לא, הם צריכים לקבל לזה מימון מהממשלה. הם לא מתוקצבים לזה.

מוסדות החינוך נמצאים בתחום המוניציפלי של הרשות המקומית והיא מחויבת לתת אבטחה. בגני ילדים הילדים הם חסרי ישע ובתור שכאלה הם מופקרים.

לגבי מרכיבי הביטחון במוסדות החינוך, יש חוזר מנכ"ל שבו הכל מופיע שחור על גבי לבן. מי אוכף את חוזר מנכ"ל? לגבי גני ילדים כתוב בחוזר מנכ"ל בפירוש שמעל מאה תלמידים אשכול צריך לתת אבטחה. הדברים האלה לא מקוימים. אין נהלים, אין ביקורות, אין מי שאוכף את הביקורות ואת הנהלים במוסדות החינוך. אני מבקשת לאכוף את מה שכתוב בחוזר מנכ"ל.

צריך לזכור שאנחנו שולחים את הילדים שלנו מתוקף חוק חינוך חובה. אין לנו בחירה. אנחנו יכולים לבחור אם ללכת למסעדה או לתיאטרון, אבל לא כך הדבר לגבי מוסד חינוכי. אני מבקשת שיינתן מענה לדרישה שלנו. תודה.

אני רוצה להשלים את דברי סיגל קוצ'מן מההיבט הכספי. יושבים פה מר אביגדור יצחקי ונציג משרד האוצר. מדובר על 40,000 – 50,000 דולר ליום, מיום ראשון עד סוף שנת הלימודים, ובזה אתם נותנים ביטחון ל-1.8 מיליון תלמידים. האם אין סעיפי חריגה? האם אין איזה שהוא סעיף שממנו אפשר לקצץ את 50,000 דולר האלה?

המסר ברור, תודה רבה.

רשות הדיבור לרינה שמואלי, אחראית על מעונות נעמ"ת במרחב ירושלים. בבקשה.

אנחנו מדברים על ילדים מגיל שלושה חודשים עד ארבע שנים. היום פתחנו את המעונות. פנינו להורים, כפי שהציעה מנכ"לית משרד החינוך, עשינו כל מה שנאמר פה. אבל אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. אני אחראית על מעון ברוגלית ובמעלה אפרים. כל אחד מההורים אומר: אבל תראו, אצלנו זה כך ואצלנו זה כך, ובסופו של דבר הבן שלי התקשר אלי ביום ששי ואמר לי: אמא, היה פיצוץ גדול בסופר בקרית היובל, אני בסדר. אז לאן אני אלך, לקרית היובל, לרוגלית? לאן אתם רוצים שנלך?

המעון במעלה אפרים לא מאובטח?

המעון במעלה אפרים לא מאובטח, כמו כל המעונות שאינם מאובטחים. אף מעון לא מאובטח.

בכניסה לרשות המקומית יש מאבטח?

בכניסה יש מאבטח, אבל במעון אין מאבטח.

הבן שלי בן 35 ברח דרך הדלת האחורית, אבל אני לא יודעת מאיפה יברח הנכד שלי בן שנה ותשעה חודשים אם יהיה, חס וחלילה, פיגוע בצד הזה. אני חושבת שאנחנו נמצאים במצב מסוים. החיים של החייל הזה מאד חשובים, כמו כל חיי הילדים. אני חושבת שהיום צריך לעשות מאמצים, כפי שאמר ניצב רונן, לגייס את כולם, לתת את המשאבים ולשמור על הילדים הרכים חסרי הישע, שהם דור העתיד שלנו.

היום התחלנו לעבוד ונעבוד עד 8 באוגוסט. אנחנו עובדים כמעט כל השנה משעה שבע בבוקר עד ארבע אחר-הצהרים, ויש לנו מעונות יום גם משעה 6:30 בבוקר עד 5:30 אחר הצהרים. אני מבקשת שתתנו את הדעת על זה בכל הרצינות, מפני שהחיים האלה מאד חשובים.

אני רוצה להציע הצעה. אני לא יוצאת יחידה קרבית, אבל אני חושבת שהעורף נמצא היום במלחמה. כמו שמגייסים מילואים, אולי נגייס יחידת מילואים שישמרו על מעונות היום.

גם אני העליתי את ההצעה הזאת.

כשהייתי בזמני בוועד ההורים היתה לך אוזן קשבת, אדוני יושב-ראש הוועדה. היה לי חשוב לבוא לישיבה הזאת היום והסכמתי לבוא, כי אני יודעת שאני מדברת מלב אל לב, כי אתה לא סתם אורלב. יש כנראה משמעות לכל דבר.

תודה רבה. יצחק מימון, יושב-ראש ועדת הבטיחות והביטחון בארגון הורים ארצי, וגם יושב-ראש ועד ההורים בבאר-שבע. בבקשה.

אנחנו יושבים פה כמעט שעתיים ואני שומע את דברי הדוברים, וכולם אומרים שצריכה להיות אבטחה במוסדות החינוך. לנו ההורים קשה מאד להשבית את מוסדות החינוך כי אנחנו צריכים למצוא פתרון לילדים שלנו, אבל אנחנו לא נשלח אותם למוסדות חינוך שאינם מאובטחים. זה צריך להיות ברור לכולם פה. אם אנחנו מדברים פה על 20 מיליון או על 50 מיליון שקל, זה לא עומד מול ילד אחד.

רבותיי, תתעשתו. כשאני שומע את סגן השר אומר: אני חבר בממשלה ואני לא יכול להעלות הצעת חוק, אז מה אנחנו עושים? איפה חברי הכנסת שבחרנו בהם? למה הם לא מעלים הצעת חוק כנדרש?

תגיד לי במי בחרת, אני אפנה אליהם.

בחרנו באנשים הנכונים שבפירוש מאכזבים אותנו כרגע. צריך להבין, ולא לקרוא לאנשים החוצה ולשכנע אותם לא להשבית וכן להשבית, ולעשות כל מיני "דילים". צריך להגיד אם ביום ראשון תהיה אבטחה, הילדים יגיעו לבתי הספר. לא תהיה אבטחה, הילדים לא יגיעו, אנחנו נחזיק אותם בבית, כפי שעשינו זאת בחופשת פסח. תודה רבה.

תודה רבה.

קיבלתי עכשיו פתק שאלוף במילואים משה נתיב, יושב-ראש התאחדות המכללות האזוריות, פנה למנהלי המכללות האזוריות וביקש שכל תלמידי המכללות יתנדבו לשמור במוסדות החינוך, בעיקר בגני ילדים, באזורים שבהם המכללות פועלות. זה עוד רעיון. חבל שהמנכ"לית יצאה מהחדר. אולי כדאי להשבית את הלימודים במכללות להכשרת מורים, ומי שכשיר שם לשמירה יילך לשמור.

הרוב שם נשים.

גם נשים יכולות לעבור הכשרה. מי אמר שלא?

רשות הדיבור לאב מודאג, יעקב קסטל. בבקשה.

אני חושב שהאיומים על בתי הספר הם מיידיים והם מחייבים תשובות מיידיות. אני אתן תסריט, שיכול להישמע כתסריט אימים אבל לצערנו הוא בהחלט תסריט שיכול להתגשם כבר ביום ראשון.

מחבלת מדהיישה, בת 16, שמה תרמיל על גבה ונכנסת לבית-ספר בלי שתזוהה על-ידי סיירת מטכ"ל שתשמור בפתח, ובתוך בית הספר, בתוך קהל התלמידים, אם לפני הכניסה ואם אחריה היא מתפוצצת. אתם יושבים פה ומדברים על 17, 20 מיליון שקל לאבטחת התלמידים. אני לא רואה פתרון בכל הדיבורים המלומדים והסולידיים האלה. מה שהרשות הפלשתינית עכשיו צריכה זה פשוט לזעזע אותנו, ויכול להיות שמישהו עכשיו חורש מזימה כזאת באיזה שהוא מקום.

אני חושב שהאיומים הם משני סוגים. סוג אחד של דבר מאד מסוכן שעלול לקרות הוא בכניסה לבית הספר, כשהשערים פתוחים והתלמידים צובאים על הפתחים, וכאן לא יעזרו, לצערי הרב, גם לא 17 מיליון שקל.

אני חושב שצריך לדחות בכמה ימים את פתיחת הלימודים כדי לתת לבתי הספר, כל אחד בתחומו, להתארגן על-פי מידותיו. למשל, תגי כניסה לתלמידים שאפשר יהיה לזהות אותם. הרי שום שומר, אפילו שיהיה מיומן, בעל מקצוע מועדף וכדומה, לא מכיר כל תלמיד.

אתה נותן כאן רעיונות למחבלים.

אני מצטער, אבל אני באתי בשביל לדבר - - -

מה אתה מצטער? תצטער מאד שאתה אומר את הדברים האלה בכלל. אין לך מה לעשות?

מר קסטל, אם יש לך רעיונות מבצעיים, אני מציע שתעביר אותם בכתב לניצב רונן.

רשות הדיבור לשושנה בר מהמוסד לביטוח לאומי. אפשר להבין את ההתנגדות של הביטוח הלאומי שמובטלים יועסקו כמאבטחים ויינתן להם עוד בונוס? בבקשה.

לגבי הבונוס אין לזה כיסוי חוקי, אבל אין שום סיבה לא להפנות מובטלים שיימצאו מתאימים לעבודות אבטחה.

למה לא?

כי הם לא מתקצבים אותם.

אנחנו מדברים על שני דברים שונים. גב' בר אומרת: קח את הבן-אדם והוא לא יקבל דמי אבטלה.

צריך לשלם להם משכורת בעד עבודה ולא דמי אבטלה.

לענין עבודה מועדפת, חבל שניתן כאן כזה משקל - - -

למה חבל? תנמקי את דעתך. אם הוא מקבל עוד מענק של 7,500 שקל - - -

נציג השלטון המקומי אמר שחטפו להם את כל השומרים.

בגלל שזה לא מקצוע מועדף.

לא, סימן שיש ביקוש עבודה.

כן, אבל אנחנו רוצים למשוך את הטובים לבתי הספר.

מה היתה הסיבה שקבעו מקצוע מועדף למתדלקים בתחנות דלק? – כי עבדו בזה עובדים זרים. רצו למשוך צעירים בוגרי צבא, שיכבשו עבודה עברית, ולכן עשו את המהלך הזה.

אם ישלמו היום למאבטחים שכר הולם, אין שום בעיה למשוך כוחות צעירים ומתאימים לעבודה הזאת.

יש לך השפעה על האוצר? אין לך. דרך אגב, את משמיעה דעה שונה מזו שהשמיעו נציגי הביטוח הלאומי בדיון מהיר שקיימתי בוועדת העבודה והרווחה לפני כחצי שנה בנושא הזה. אבל יהיה דיון ביום שני ותשמיעו בו את דעתכם. נשמח לשמוע שהביטוח הלאומי מתנגד, נעביר את זה גם נגד ההתנגדות שלכם. אני מכיר את חברי הכנסת ואין לי ספק שהחוק הזה יעבור. הממשלה לפעמים לא קוראת נכון את המפה. לכולם יש תיאוריות מאד נהדרות.

אני לא יודע אם את יודעת, לפני כל המהומה של חודש מארס, לפני הגיוס בירושלים בכל רגע נתון חסרים עשרות מאבטחים. היו ימים שהיו חסרים 40 וימים שהיו חסרים 80 מאבטחים. יושבת פה אתי בנימין, יו"ר ועדת ביטחון ובטיחות וסגנית יו"ר ארגון הורים בירושלים, ממנה אני יודע את הנתונים האלה. אז על איזה תיאוריות אתם מדברים? יש ילדים בלי מאבטחים ואתם מדברים תיאוריות. תעשו מקצוע מועדף, ואז בשער בית הספר יעמוד הבחור הצעיר הזה כמאבטח, ובתחנת הדלק יעבוד עובד זר. מדובר על סכנת חיים ובביטוח לאומי אתם מדברים על תיאוריות.

זה לא שייך לביטוח הלאומי.

אז למה את מביעה עמדה? ולא מדובר כאן על תקציב נוסף, אלא על ניידות.

אני מביעה עמדה כי זה כן תקציב נוסף.

אני רוצה להביא לידיעתכם שמאז ספטמבר 2000 ועד היום כל תלמידי מערכת החינוך, שלצער כולנו נפגעו, לא נפגעו בין כותלי בית הספר.

אמרו את זה.

אני פותח חדר מצב של משרד החינוך לכל אירוע, ואני עוקב אחרי האירועים. כאשר צריך לשקלל למחר בבוקר, לכאן או לכאן במסגרת הגורמים המשפיעים, לקחת את זה בחשבון.

דבר נוסף. באשר לעלויות, 1,100 בתי-ספר תיכוניים בגין שעתיים נוספות, בגין 400 בתי-ספר קטנים ובגין 600 אשכולות גנים, כל זה ענין של עשרים מיליון שקלים עד סוף שנת הלימודים תשס"ב.

על זה קיבלנו תשובה שלילית. קיבלנו תשובה חיובית רק על הארכת הפעילות בשעתיים בבתי-ספר תיכוניים.

לזה לא קיבלו כסף.

כשמנכ"ל משרד ראש הממשלה מודיע בוועדת כנסת שהממשלה מתקצבת את הנושא, אינני צריך להרהר פעמיים ואין לי ספק שהדבר הזה יבוצע.

באותה עת מנכ"ל משרד ראש הממשלה הודיע שכמו הרבה דברים שתוקצבו, הכסף לא מועבר. הוא נתן דוגמאות של עוד דברים שלא תוקצבו, כמו לנכים, ומכאן הוועדה מסיקה - - -

לא אמרתי את זה. אני אסביר.

אם זה לא תוקצב, איך הם מקבלים? הם עוד לא מקבלים. זאת אומרת שהכסף לא יועבר ל-54 הימים האלה.

אני אשאל תכף את נציג האוצר אם הוא מסתפק בהודעת ראש הממשלה. מרכז השלטון המקומי תמיד יכול למצוא פה סעד, אם היו בעיות, והיו בעיות בהעברת כספים, ביצוע חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, ובסופו של דבר זה שולם, גם בעזרת הוועדה. יש לי אמון שאם מנכ"ל משרד ראש הממשלה מודיע הודעה פורמלית לפרוטוקול, הדבר יקוים. תמיד אמרתי שבממשלה יש שני דברים בטוחים: 1. שבסוף זה יקוים. 2. שזה יהיה באיחור.

כדי לעבות את מערך האבטחה של מוסדות החינוך צריך להכשיר את הציבור הזה ולחמש אותו על-פי חוק כלי ירייה במדינת ישראל. שני הדברים האלה לוקחים זמן. הזמן הדרוש כדי לחמש אזרח במדינת ישראל ולעשות את כל הבדיקות על-מנת שמישהו יאשר שכן ניתן לחמש אותו, או לא, הוא בין שבועיים לחודש-ימים. אף אחד מאתנו לא רוצה שכל אחד יסתובב עם כלי נשק ללא בדיקה רצינית.

ראשית, אני רוצה לברך את היושב-ראש על קיום הישיבה הדחופה. הוא והוועדה לא נזעקו רק עכשיו לנושא. המחדל הוא גדול ומתמשך, ומדובר פה במזעור מירבי של אסונות.

שנית, אני מפרשת את הודעת הממשלה כתשובת מחדל, תשובה שפוגעת בצרכים ובאינטרסים ובמה שההורים וועד ההורים מייצגים. אם המשרד לביטחון פנים בציניות אומר: אין כסף, וקחו זאת בחשבון, ומציע לשוטרים, שגם כך עושים מעל ומעבר, וקיבלנו תשובה שהם מתגייסים ליומיים, אני רוצה שהוועדה תרשום בפניה. אני הבנתי שיש לנו תשובה ליומיים. אם הבנתי נכון את אדוני המנכ"ל, ואני מבקשת לקיים דיון ברור על זה, משלושת תביעות הוועדה המקוריות רק אחת נענתה, שהיא לא גדולה, וכל העברת התקציבים מייד ממחר בבוקר, בוודאי מיום ראשון, על כך לא קיבלנו מענה איך זה ייעשה, אלא הממשלה מוכנה לחייב את השלטון המקומי ואת ההורים להתנדב. אני מבקשת שאנחנו לא ניתן יד לציניות הזאת.

הערה שלישית. אדוני היושב-ראש, אני חושבת שאנחנו העברנו את סעיף ג' פתוח מדי. דיברנו על הארכת השעות ועל ריכוזים. מהמציאות בשטח אני אומרת שיש לנו שתי אוכלוסיות שהן לא בחינוך חובה. האחת היא גנים טרום-חובה, והשנייה – מעונות יום. נכון שהן לא מרוכזות, אבל ילד הוא ילד הוא ילד.

כעובדת חינוך שניהלה בית-ספר תיכון אני אומרת לכם שלמחנכות במעון הילדים יש עול ונטל בטחוני הרבה יותר גדול. כי כשקורה משהו, הנושא של פינוי ועזרה לילדים הוא הרבה יותר קריטי. מעונות יום פעמים רבות מרוכזים, הם אשכולות. אבל בכל שלטון מקומי יודעים, גם כשהם לא מרוכזים, אין רישום שלהם, אין רישות שלהם, לא מעבירים להם מידע.

אני רוצה שהוועדה תדע שלמשל בכפר סבא, לבית הספר תיכון הספיקו לתת התרעה. מעון הילדים של נעמ"ת, שמרכז בתוכו עשרות פעוטות, אפילו לא קיבל התרעה. לכן אני מבקשת להדגיש שהביטחון חייב להיות מגיל שלושה חודשים עד גמר י"ב, ואסור לוותר על החוליה הזאת. בחוליה הזאת יש לנו מעונות יום וגני ילדים טרום-חובה.

במקום שבו יש אשכולות וריכוזים, יש להמשיך את שיטת הוועדה. שנית, מנכ"ל משרד ראש הממשלה וסגן השר, מוכרחה להיות תשובה ולו אזורית לנושא המעונות. זאת אומרת, רישות שלהם, רישום, יידוע - - -

צר לי, השומרים הם לא "רמבואים".

השומרים הם מצוינים, הממשלה היא הבעיה.

אתם חייבים להבין, כשאתם מדברים על שומרים, שהיכולת שלהם למנוע פיגוע כזה או אחר הוא קטן מאד מאד.

ממשלת קטסטרופה - המשטרה מצילה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת שבסיכום שלנו נהיה הפעם יותר בהירים וספציפיים בתביעות לגבי הגיל הרך, כל מעונות היום וגני ילדים טרום-חובה.

הערה רביעית. לגבי החוק, אני אישית מאד מצטערת שעבודה מועדפת בימינו היא ביטחון ולא חינוך. אין לי ספק שבנסיבות שנוצרו זה הכרחי. הממשלה תתנגד לכל פנייה של היושב-ראש להצעות חוק פרטיות, ואת זה צריך לקדם בהקדם. אנחנו יודעים שהם לא יכולים ליזום, אבל לפחות אל תשימו מכשולים ותאפשרו לקדם את הצעת החוק הזאת.

הערה אחרונה. אדוני היושב-ראש, זו ישיבה בנושא משותף לכולנו. משיקולי ביטחון אני לא יכולה שלא להעיר. זו בהחלט דעה אישית, שגם מנקודת ראות של הביטחון הפעלת הכוחות המוגזמת הכרחית נקודתית נגד טרור, בסופו של חשבון גדול, העובדה שהשנה נהרגו בחודש אחד 100 איש שבתוכם כל-כך הרבה בני-נוער, מחייבת דיון נפרד.

אני רוצה לומר כמה דברים. יושב-ראש ארגון המורים אומר שהמצב השתנה. המצב השתנה גם דו-צדדי. זאת אומרת, ההוצאות שלנו על ביטחון לא ירדו אלא עלו ומבצע "חומת מגן" המדובר כל-כך – ואני לא יכול להתייחס אליו פוליטית כי אני פקיד - - -

בענין הפוליטי לא דיברתי עליך.

אני רוצה לומר שאחת המשימות, ולא אפרט, שניתנו לצבא הגנה לישראל במסגרת המבצע הזה הוא עיבוי קו התפר, והיקף הכוחות שנמצא היום בקו התפר מרגע שהמבצע הזה התחיל ומרגע שגויסו המילואים הוא במכפלות גדולות מאד משהיה קודם, והדברים האלה עולים הרבה מאד כסף. לא משנה אם כן מסכימים להם או לא מסכימים להם, זה עולה הרבה מאד כסף. בדברים האלה המצבים השתנו, כך שלא רק שהיינו במצב של חוסר כספי ניכר. ואני לא רוצה לתת פה הרצאה כלכלית מה בסופו של דבר הדברים האלה יכולים להביא עלינו בסופו של יום. לצורך הענין הזה אני אומר שהמצב השתנה והוא השתנה דו-צדדי.

דמי אבטלה. אנחנו בוחנים היום את הענין הזה. אני לא רוצה להיכנס לפרטים. אומר רק שיכול להיות שאנחנו ניצור מודל שבו כל מי שמקבל דמי אבטלה יחויב לארבע או חמש שעות ביום בשירות הציבור.

בלי שום תוספת?

הוא ממילא מקבל. זה יהיה חלק מהדברים. אנחנו בודקים את הענין הזה משפטית. הבעיה היא בעיקר משפטית, כי המטרה של דמי אבטלה בהגדרה החוקית היא לסייע לבן-אדם לעבור תקופה של חיפוש מקום עבודה. אם הוא יקדיש ארבע או חמש שעות ביום לדברים אחרים, זה לא יהיה נורא, אבל כאמור, הדבר הזה נבדק משפטית.

דרך אגב, המשטרה לא דרשה הרבה. הסכום נמדד בסביבות עשר ספרות על דברים בסיסיים, הכי פשוטים בעולם, ואני לא רואה מקור תקציבי לדבר הזה. אבל בכל אופן נצטרך להסיט תקציבים לכל נושא הביטחון.

אנחנו נמצאים במצב מאד קשה ומאד רגיש. אנחנו לא יודעים מה הולך להתפתח בגבול הצפון, וגם זה מצב לא קל, ולאן נגיע. אנחנו כבר שומעים על קטיושות שנופלות במרחבי הגליל, גם מהצד המערבי וגם מהצד המזרחי – אמר את זה אתמול שר הביטחון – ואף אחד עדיין לא יכול לשער לאן הדברים יובילו. גם לדברים האלה יש משמעות תקציבית קשה מאד.

בימים שבהם אנשים מגויסים ונמצאים בחזית הלחימה הקשה, אני חושב שאנחנו לא צריכים להתנגח.

אני ממש מבקשת למחות על הדברים. אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, זה לא נאום של ראש הממשלה אל האומה. אנחנו מבקשים לתת לוועדה תשובות מה הממשלה עושה היום להגנת הילדים בישראל.

זה לא רק הגנת הילדים, זה הגנת כל תושבי ישראל. יש עוד אנשים שצריך להגן עליהם במדינת ישראל.

אבל אנחנו מבקשים תשובות על נושא הישיבה.

לעצם הענין, מאחר שאנחנו הולכים לדון בהסטות של תקציבים לטובת הביטחון, אני מוכן, כמי שהשתתף בדיונים האלה, להעלות גם את הנושא הזה ולראות אם אפשר לכלול אותו גם כן בהסטות התקציביות. היום הרזרבה התקציבית של מדינת ישראל ריקה לחלוטין, אין בה אפילו שקל אחד שחוק. כדי שנביא את הכסף הזה שאתם מבקשים, אנחנו צריכים לעשות הסטות מסעיף תקציבי אחד לסעיף תקציבי שני. אי-אפשר לעשות את זה רק לנושא הזה, כי יש עוד הרבה נושאים שצריכים טיפול. בימים הקרובים נדון בדברים האלה, ואני מוכן להעלות את הנושא הזה במסגרת הדיונים כחלק מהנושאים שמחייבים הסטות. על זה בסופו של דבר תצטרך להכריע הממשלה.

אנחנו באנו לקבל תשובות. קיבלתי עכשיו טלפון מיושבת-ראש ארגון הורים באזור תל-אביב, שמוצף בקריאות טלפון, והיא שואלת מה התשובות שהוועדה שלכם נותנת. אני מאד מצפה מהוועדה שהיא תמצא פתרון ליום ראשון – לא באוויר, אלא פתרון.

אנחנו לא מופקדים על פתרונות. אנחנו יכולים להגיד מה עמדתנו, או מה ההמלצות שלנו, אבל מבחינת סדרי השלטון אנחנו לא הרשות המבצעת. אנחנו לא מסוגלים להחליט לא על הקצאת כוח-אדם ולא על תקציבים.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר ברשותך כמה הערות קצרות כדי להכניס דברים לפרופורציה. אנחנו מתייחסים פה לנושא של אבטחת מוסדות חינוך. ראשית, אמר פה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לא ספרתי כמה ספרות, אבל אין ספק שרק תקציב החירום שאני אחראי עליו במשטרת ישראל הוא כ-300 מיליון שקל, צורך שבמשמעות שלו, דרך אגב, אלה כל הדברים הבסיסיים של נשק, מיגון, כשירות וכו' של הגוף הזה שנקרא משטרת ישראל, שמצאה את עצמה ביום פקודה נלחמת בפח"ע, בטרור, מבלי שיש לה המוכנות המושלמת. ומזה נובע בעצם למה המשטרה לא יכולה לתת למוסדות החינוך יותר תקציב ממה שהיא מקבלת בסעיף הנדון.

2. אני אתן את הדוגמה המוחשית ביותר שקורית כרגע. הבוקר קיימתי דיון בדיוק בשאלה כמה משאבים ואיך נערכים אל מול מחבלים שבעדיפות צריך לשאוף לחסל אותם בקו התפר, שלא יגיעו אל מרכזי הערים. אם הייתי פותח עוד זווית הייתי אומר, עדיף לחסל אותם בשכם ובג'נין באמת, וכו', כדי שלא יגיעו לקו התפר, כל שכן כשהם מגיעים לקו התפר פנימה. זה בתעדוף בראייה מבצעית של משטרת ישראל.

למה אני מזכיר את הענין הזה? כי פה מתחילים להיפתח כל מיני מעגלי אבטחה בתפיסתי. אי-אפשר לשים ליד כל אובייקט, ליד כל מוסד חינוך מאבטח צמוד, ואם צריך אפילו יותר מזה. לעומת זה צריך להגיד, אם תתקבל ידיעת פח"ע כלשהי על מוסד חינוך, המשטרה תשים שם, אם צריך, גם דביזיה וחצי שאין לה. זאת בעיה של הגישה לענין הביטחון.

הערה נוספת נוגעת למבצע שהוזכר פה, למשך יומיים. מי שרוצה להתלבש רק על המבצע הזה, זה אומר שביומיים האלה באמת לא יהיה מוסד חינוכי שלא יהיו הצבות לידו. אבל כל השנה וכל הזמן, ואמרתי את זה גם קודם, יש כמעט הכפלה של ניידות המשטרה היכן שצריך, במה שנקרא לפקוד את מוסדות החינוך, לבוא להתיצב, לבוא לראות, ויש את אותם 250 מש"קים, יש כל המשמרות שהזכרתי קודם, שארגנו אותם בדיוק למשימות האלה.

אבל אני רוצה להגיד משהו, לא בכובע שלי כמשטרת ישראל. בעת הזאת, גם אם יימצא התקציב, ואני מקווה שהוא יימצא, זה לא פתרון למחר בבוקר. אם לא תהיה פה כל ההתרשתות, בלי שאחד יגיד "ההוא" והשני יגיד "ההם", או "לא אנחנו, זה לא אצלנו". נעזוב את ענין האחריות, נלך לפרקטיקה. כולנו רוצים שיהיו לימודים ביום ראשון, ואם כן, אז כולנו נתגייס למשימה הזאת. אני באמת חושב שזה צו השעה להגיד, להוריד את התחומים האלה, מי אחראי ועד איפה.

שמעתי שראש הרשות של רעננה הלך קדימה. יכול להיות שרשויות אחרות יכולות לעשות 50% מהענין. איפה שחסרים 50%, יש ועדי הורים ויש דברים נוספים לעשות – זה למחר בבוקר. אחרת אני לא בטוח מה יותר בטוח לילדים, האם כשהם מרוכזים בבית הספר ובכל זאת יש להם מסגרת, או ברחובות, בקניונים וכו'.

לכן, למחר בבוקר צריכה להיות התגייסות של כולם, ללא יוצא מן הכלל, והלוואי שכולם יעשו מה שהמשטרה עושה ומנסה לעשות, בחיקוי של המשטרה.

רשות הדיבור לענת לאור, ראש מדור לתקציבי משטרה במשרד לביטחון פנים. בבקשה.

אני רציתי לדעת בדיוק מה רשום על הצ'ק שאני מקבלת – הארכת שעות לימוד רק לבתי-ספר תיכוניים?

הוא לא אמר רק בתיכוניים. הוא אמר: הארכת שעות השמירה על-פי תוכנית הלימודים שיקבע משרד החינוך.

אתם רוצים לכסות את בתי הספר התיכוניים?

אני לא אמרתי תיכוניים. יכול להיות שיש בית-ספר תיכון שמסיים בשעה 12. אני מציע שתקיימו דיון אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

אני מציעה שניתן מתכון מדויק איפה לומדים עד שעה ארבע ואיפה לומדים עד שעה שש. אל תדאגי לצ'ק, תעשי את העבודה.

מר יצחקי אמר, בצדק, שזה אבסורד שמתקיימים לימודים ללא שמירה. הוא דיבר על מקומות שיש בהם שמירה. הוא אמר, במקום שיש פעילות של בית-הספר, כפי שקובע משרד החינוך, ולא מתקיימת שמירה, זה מצב אבסורדי, ולמצב הזה יינתן פתרון תקציבי.

הבנתי.

מהי פעילות ועד איזו שעה יש פעילות – משרד החינוך יקבע.

אני מצטער שהגעתי באיחור ויכול להיות שההצעה שאני עומד להציע כבר עלתה בישיבה. עולים כאן כל מיני רעיונות, שמטבע הדברים צריכים לעבור שבועות עד שייעשה משהו מעשי מהדברים האלה.

מאחר שאנחנו נמצאים במצב חירום, אני מניח שכבר נאמר כאן שיש 200,000 מובטלים במדינת ישראל, שביניהם --

דיברנו על כך ארוכות. ביניהם יש 10,000.

-- יש ודאי רבים מאד, 10,000 שיכולים להיות מאבטחים. אותם צווי 8 ששולחים לאנשים, אני מציע שכל ראש רשות יקבל סמכויות לגייס מובטלים באמצעות צווי חירום שמסוגלים למלא תפקידי שמירה באותו מקום, להטיל על כל ראש רשות מקומית בראש ובראשונה לגייס את כל האנשים שמקבלים דמי אבטלה. זו שעת חירום וכל אחד חייב לתרום את חלקו, ואני מציע שלכל ראש רשות וראש מועצה יגייס את האנשים שמקבלים דמי אבטלה, ומיום ראשון בבוקר שיילכו לשמור בבתי הספר.

חבר-הכנסת הלפרט, מה היכולת של ראשי רשויות מקומיות או של הממשלה להוציא צווי חירום לבני ישיבה שייצאו עכשיו לשמור על בתי ספר?

חברת-הכנסת מאור, יושב-ראש הוועדה אמר קודם שאת לא יכולה לקיים כאן דיון על נושאים שאת חושבת שהם חשובים לך.

לא, זה חשוב לביטחון ולהגנה על בתי-ספר.

אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שהלך הרוחות, של כל חברי הכנסת שהיו כאן ועזבו, שאלתי מראש לעמדותיהם, ומה שאני אומר משקף, להערכתי, את מה שהם אומרים, אלא אם כן שני חברי הכנסת שנמצאים כאן חולקים על דעתי, בבקשה שיגידו.

1. ועדת החינוך והתרבות חוזרת וקובעת כי לנוכח מצב ביטחון הפנים יש צורך באבטחה צמודה של כלל מוסדות החינוך הכוללים גם בתי-ספר קטנים, אשכולות גנים, גני ילדים ומעונות יום.

2. הוועדה רשמה לפניה כי בדעת המשטרה לפתוח בשבוע הבא במבצע אבטחה רב-היקף של מוסדות החינוך לשני ימי הלימודים הראשונים.

3. הוועדה רשמה לפניה את הודעת מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לפיה במוסדות החינוך בהם מתקיימת אבטחה תתקיים אבטחה עד לגמר הפעילות בבית-הספר, כפי שיקבע משרד החינוך.

4. הוועדה לא קיבלה תשובות מספקות בתחומים הבאים: א. באשר לתמיכת הממשלה בהכרה במקצוע מאבטח מוסדות חינוך כמקצוע מועדף לחיילים משוחררים כבר בשנת הלימודים תשס"ב. ב. באשר לשמירה ולאבטחת בתי-ספר קטנים, אשכולות גנים, גני ילדים ומעונות יום.

5. הוועדה קובעת כי בהעדר אבטחה במוסדות אלה, היא קוראת שלא לקיים בהם לימודים כל עוד אין אבטחה צמודה, כפי שתקבע המשטרה.

אתה קורא עכשיו, בזמן מלחמה, לשביתה?

כן. על כל זה אני אעשה הצבעה, ותתפלא, יבואו נציגי הליכוד והם יצביעו אתי.

הוא לא קורא לשביתה, הוא קורא לכם לתת מענה.

6. הוועדה מציעה לגייס כוחות אבטחה למוסדות החינוך מבין המובטלים, מבין המכללות להכשרת מורים, וכן לשקול גם גיוס של יחידות פיקוד העורף לצורך אבטחת מוסדות חינוך.

ובני ישיבות. אני מבקשת לצרף אותם להחלטה.

עזבי, לא יהיה לך רוב לזה.

7. הוועדה קוראת להורים להתנדב, ככל האפשר, לשמירה במוסדות חינוך על-מנת לתגבר את האבטחה. אין בהתנדבות זו כדי לבוא במקום אבטחה מקצועית ומסודרת.

8. הוועדה רשמה לפניה כי בעלות של כעשרים מיליון שקלים ניתן להסדיר את האבטחה בבתי-ספר קטנים ובאשכולות גנים למשך 54 ימים שנותרו עד לסיום שנת הלימודים.

מי בעד החלטות הוועדה? מי נגד?

ה צ ב ע ה

אני קובע שהוועדה קיבלה את ההחלטות. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.



- - - - - - - -



הישיבה הסתיימה בשעה 12:30