פרוטוקולים/ועדת חינוך/4748



3
ועדת החינוך והתרבות
20.02.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4748
ירושלים, כ"ג באדר, תשס"ב
7 במרץ, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 419

מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, ח' באדר התשס"ב (20 בפברואר 2002), שעה 09:00

תקציב משרד החינוך לשנת 2002.

חברי הוועדה: זבולון אורלב - היו"ר
זאב בוים
עזמי בשארה
שמואל הלפרט
אבשלום וילן
עופר חוגי
מוחמד כנעאן
ענת מאור
רחמים מלול
יהודית נאות
גנדי ריגר

שרת החינוך לימור לבנת
סגן שרת החינוך משולם נהרי
סגן שרת החינוך אברהם רביץ

רונית תירוש - מנכ"לית
איציק כהן - סמנכ"ל בכיר ומנהל המינהל הפדגוגי
ניסן רז - חשב
שמחה שניאור - סמנכ"ל ומנהל מינהל הפיתוח
אדי הרשקוביץ - מנהל אגף בכיר לכלכלה ותקציבים
משה שגיא - סגן סמנכ"ל בכיר לכלכלה ותקציבים
שוש ימין - מנהלת אגף הצטיידות
יואב אזולאי - סגן מנהל אגף חינוך בלתי פורמלי
יעל פרבר - מתאמת השר לכנסת ולממשלה
יובל בנימין - עוזר המנכ"לית

אורי שוסטרמן - משרד האוצר
יעקב אגמון - מרכז שלטון מקומי
רון חן - מרכז שלטון מקומי

יוסף וסרמן - מזכ"ל
גד דיעי
עופרה דונסקי
שגית דיאני - דוברת

רן ארז - יו"ר
יעל תאנה שפריר - דוברת

ארז פרנקל - יו"ר ארגון הורים ארצי
קובי צורף - יו"ר מועצת תלמידים ונוער ארצית
משה ישי - מועצת תלמידים ונוער ארצית
ד"ר יצחק קדמן - המועצה לשלום הילד
ישראל נדיבי - סמנכ"ל מרכז המועצות האזוריות
אבי קמינסקי - איגוד מנהלי מחלקות לחינוך ברשויות המקומיות
יונה פריטל - רכזת מחלקת חינוך בתנועה הקיבוצית
אילן שדה - מועצות מקומיות
גדעון בן-דרור - יועץ הוועדה
תמר מרכוס - מ.מ.מ.

יהודית גידלי

חנה כהן









תקציב משרד החינוך לשנת 2002

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. התכנסנו היום לדון בסוגיית תקציב משרד החינוך לשנת 2002, בקיצוצים ובמשמעויות שלהם.

אנחנו מקדמים בברכה את שרת החינוך, את המנכ"לית, צמרת המשרד, ארגוני המורים, נציגי מרכז שלטון מקומי, מועצת תלמידים, ארגון הורים ארצי וכל יתר האורחים.

שרת החינוך הובילה מאבק קשה לצמצם את הקיצוץ בתקציב החינוך. צריך לזכור את הגלגולים הרבים מאוד שעבר הקיצוץ הזה, שראשיתו היה בהחלטה, אי שם בספטמבר, על קיצוץ של כ-660 מיליון שקלים. כל המערכות התגייסו לעזור – ועדת החינוך, ארגוני המורים, ארגון ההורים הארצי, שלטון מקומי וכל יתר ארגוני החינוך – כדי לצמצם את הקיצוץ ככל האפשר. אומנם היתה הצלחה מסוימת בהפחתה של הקיצוץ, אבל אחרי כל הגלגולים הרבים, עדיין נותרנו עם קיצוץ, שלהערכתי מתקרב לחצי מיליארד שקלים, שהוא קיצוץ כמעט בלתי אפשרי, שפוגע בבשר החי. אנחנו עומדים היום עם מציאות מאוד מאוד בעייתית.

אין לי ספק שאי אפשר לרבע את המעגל, כלומר בכל אשר נעשה ונפנה הקיצוץ הזה יפגע בסופו של דבר בחלשים, למרות כל הכוונות, מפני שכשאתה מקצץ לחזקים – ואני מעריך שיקצצו להם – יש להם תמיד את הכסף הפרטי כדי למלא את החסר. כלומר, אם יקצצו להם במחשבים, תתקבלנה תרומות וועד ההורים יתגייס. אם תקצץ להם בשיעורים, הם יגייסו כספים כדי לקנות עוד שיעורים וכן הלאה. בסופו של דבר, מי שאין לו להשלים את החסר בקיצוץ הוא זה שייפגע.

היום אנחנו רוצים להתוודע לקיצוץ, כדי להבין את המשמעויות ולראות איך ניתן לצמצם ככל האפשר. אני לא רוצה שמהדיון הזה ישתמע שיש איזושהי לגיטימציה מבחינתנו לעצם הקיצוץ בחינוך. אנחנו כמובן שוללים ומתנגדים, אבל יש כרגע החלטת ממשלה והחלטת כנסת שאנחנו חייבים לכבד אותה. לכן אנחנו נשמע מהמשרד מה תוכניות הקיצוץ.

לצערי גם כל תהליך קבלת ההחלטות בכנסת באשר לקיצוץ, לא היה תקין. גם תהליך קבלת ההחלטות בממשלה היה שערורייתי. אני חושב שלא היתה שערורייה כזאת מאז הקמת המדינה באשר לצורה בה מביאים תקציב, איך מונעים דיון רציני וענייני במשמעויות של הקיצוץ הזה. הכל פוליטי, הכל ציני ותוך כדי זה שלפעמים מסתירים אינפורמציות מחברי כנסת. ראש הממשלה ושרים עורכים הסכמים מאחורי גבן של ועדות כנסת ומאחורי גבם של השרים הנוגעים בדבר. אני בטוח שאני לא אגלה שום דבר לשרת החינוך אם אומר שמאחורי גבה נעשו הסכמים פוליטיים בקשר לתקציב משרד החינוך. אני חושב שצריך לגנות את זה, כי זו תופעה לא דמוקרטית והיא פסולה מן היסוד. יש גם פרסומים בעיתונים על התופעות השליליות האלה.

לכשעצמי, אני מודה שבשיחות ששרת החינוך ואני מקיימים בינינו, השרה התייעצה ואמרה איך כוונתה לקצץ עוד לפני שהחליטו על הקיצוץ. אני נתתי לה עצה טובה, שהיא תעשה דיפרנציאציה בין החזקים לבין החלשים ומבחינתנו היא תקבל את כל הגיבוי לקיצוץ שיהיה בו דיפרנציאציה. אני לא חסיד של קיצוצי הפלט. קיצוצי הפלט בעיניי הם קיצוצים פחדניים, זה קיצוץ שהוא בריחה מאחריות, הוא קיצוץ של מנהיגות שלא מסוגלת להבחין בין טוב לרע, בין חשוב יותר לחשוב פחות, בין מי שצריך יותר לבין מי שצריך פחות. אני שמח, על פי ראייה ראשונה של הקיצוץ, שאומנם העצה הזאת נשמעה ותוך כדי הדיון אני אף אציע להעמיק את אותה דיפרנציאציה, למרות שבדרך כלל הדיפרנציאציה פוגעת יותר בחזקים ולחזקים יש יותר כוח להגן על הנחלות שלהם.

אני רוצה לקדם בברכה את המזכ"ל החדש של הסתדרות המורים, יוסי וסרמן, שכמזכ"ל זאת לו הישיבה הראשונה בישיבת ועדת החינוך. אנחנו מצטערים על הנסיבות, אבל מתוך הכרות רבת שנים עם מר וסרמן, אנחנו יודעים שנבחר אדם ראוי, נבחר אדם טוב שבקיא ויש לו שורשים עמוקים מאוד גם במחויבות שלו למערכת החינוך וגם במחויבות שלו לארגוני המורים. הוא איש נוח ומשתף פעולה, במובן של הידברות. אנחנו מאחלים לו הצלחה. הצלחתך היא הצלחת מערכת החינוך כולה.



שרת החינוך, בבקשה.

גם אני רוצה לפתוח בברכות לכל הארגונים שנוכחים כאן, במיוחד ליוסי וסרמן. אני בטוחה שתדע להנהיג את ציבור המורים מתוך אחריות ומתוך ראיית המשימות המיוחדות והקשות במיוחד שעומדות בפני המורים דווקא בתקופה זו ובימים אלה. אני בטוחה שכולם מאחלים לך הצלחה רבה.

תודה רבה.

אני מבקשת לסקור בקצרה את השתלשלות הקיצוץ בתקציב ואחר כך המנכ"לית והסמנכ"ל יציגו את התקציב ואת הקיצוצים. אני מבקשת להתייחס במספר מילים למה שעברנו ולמה שכנראה עוד נעבור.

צריך לומר כאן את אשר ידוע כבר לכל היושבים כאן, שאין זהות בין שנת תקציב לבין שנת הלימודים. מטבע הדברים אנחנו נתקלים בבעיה הזאת שוב ושוב, כאשר מבחינה תקציבית, אם רוצים לקצץ בתקציב המשרד, אין שום אפשרות לעשות כן תוך כדי שנת לימודים, ולכן יש משמעות גדולה בשנה שלאחר מכן. כמעט כל ההתייחסות שלי עכשיו תתייחס לקיצוצים שיצטרכו להיעשות ב-2002, אבל הם יחולו כמעט באופן בלעדי על שנת הלימודים תשס"ג, שמתחילה רק ב-1 בספטמבר. בחלק גדול מהמקרים המשמעות היא שצריך להכפיל את הקיצוץ פי שלושה לגבי שנת הלימודים תשס"ג, שכן אין שום אפשרות לבצע קיצוץ משמעותי ועמוק כזה במהלך שנת התקציב 2002.

אני אתמוך בעמדה שתעביר את הדיון בתקציב החינוך, כמו שזה נעשה עם תקציב הביטחון, לוועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החינוך. רק אתמול התפרסם בעיתון "הארץ" תחקיר מקיף על הדרך שבה אושר תקציב המדינה. אני אקרא מתוך הדברים שפורסמו ב"הארץ": "ועדת הכספים דנה בקיצוץ של שישה ורבע מיליארד שקל בתקציב 2002 במשך פחות מארבע שעות". לא היה דבר כזה מעולם. "לחברי הוועדה ניתנו שעתיים בלבד כדי ללמוד את פרטי הצעת התקציב המתוקנת. האוצר לא הציג לחברי הכנסת מסמך שמנתח את התקציב המעודכן, האוצר לא סיפק לחברי הכנסת נתון המשווה בין גודלו של התקציב המעודכן ל-2002 לזה של 2001. האוצר לא הציג לחברי הכנסת פירוט הוצאות שונות בתקציב, ובהן שיעור הצריכה הביטחונית. הדיון במליאת הכנסת בהצעת התקציב המעודכן לשנת 2002 החל בשעה שתיים לפנות בוקר ונמשך פחות משעתיים. שר האוצר וראשי האגפים במשרדו ערכו דיון שנערך בהשתתפות חמישה חברי הכנסת בלבד..." ועוד כהנה וכהנה.

"הדיון בוועדת הכספים בעשרות תקציבים שפוצלו מחוק ההסדרים נמשך ארבעה ימים בלבד".

אני חושבת שכל מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו וכל מי שחושב שהכנסת לא יכולה באופן הזה לאשר תקציב, צריך להיות מודאג מאוד מהדרך שבה זה קרה, מהדרך שבה זה התנהל ומהדרך שבה התנהלו כאן הדיונים. אני אומרת את זה לא כדי לנגח אף אחד, אלא פשוט משום שאני מודאגת מאוד בדיוק מהנקודה הזאת. כאשר דנים, וטוב שהצלחנו לפצל מתוך חוק ההסדרים את אותם סעיפים שנוגעים לחינוך, כדי שלפחות הם לא יעברו באופן הזה, הכל כך לא אחראי, בדיון של כמה שעות בוועדת כספים ביחד עם עוד עשרות סעיפים נוספים.

אני בהחלט תומכת בעמדה שעל פיה הדיונים בתקציב החינוך ייעשו בוועדה משותפת של ועדת החינוך וועדת הכספים.



אני רוצה להכיר תודה גם ליושב ראש ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת זבולון אורלב, ולכל הארגונים שהיו שותפים למאבק שבעקבותיו קיצצנו את הקיצוץ, אבל עדיין נשארנו במצב לא טוב.

הקיצוץ שהושת על משרד החינוך התחיל מ-660 מיליון שקל. לאחר מאבק כבר בתחילת הדרך, בוטלו 220 מיליון שקל מהקיצוץ הזה, והגענו ל-440 מיליון שקלים.

הקיצוץ של 440 מיליון השקלים היה מורכב בעצם מ-140 מיליון שקלים, שהיה קיצוץ פלט שהושת על כל משרדי הממשלה בתחילת הדרך – בקיצוץ הראשון שהיה – ועוד 300 מיליון שקלים שהחליטו סתם כך שמשרד החינוך צריך להתייעל, דבר שלא הושת על משרדים אחרים, ונגד זה אני נאבקתי במיוחד.

בעקבות המאבק הזה, אכן 140 מיליון שקל חזרו לתקציב של המשרד, זאת מתוך תקציב נעלם של רזרבה ערטילאית, שבה היה אמור להיות תקציב לעוד 50 אלף ילדים בפנימיות יום והוא חזר למשרד החינוך, כדי שמשרד החינוך יוכל לטפל בו על פי סדרי עדיפויות. גם ראשי הרשויות אמרו שהם לא מסוגלים לעמוד בכלל ב-matching לעוד כמות כזאת של ילדים בפנימיות יום. חזרו אלינו 140 מיליון שקל.

אני לא רוצה להלאות את הוועדה בכל ההשתלשלות ובכל עוללות התקציב, אבל נשארו בסופו של דבר עם קיצוץ של למעלה מ-260 מיליון שקלים, שאליו נוסף קיצוץ נוסף שהשיתו עלינו אז, בגובה של למעלה מ-200 מיליון שקלים.

בנקודה הזאת ביקשתי, ועשיתי כמה ויתורים פנימיים והסטות פנימיות. ויתרנו על בינוי של כ-400 כיתות, בגלל שהשנה יהיה בינוי מואץ במיוחד במסלול של הפיס. ויתרנו על בינוי של 400 כיתות במסלול המתוקצב של משרד החינוך. כתוצאה מזה נכנס סכום כסף מסוים חזרה לתקציב משרד החינוך. ביצענו עוד כמה תהליכים של הסטות פנימיות, שבעקבותיהם הקיצוץ קטן.

בסופו של דבר, לפני כשבועיים פתאום שמעתי ברדיו שיש קיצוץ נוסף, פלט, אחיד, של עוד שני אחוז, מה שהפיל עלינו קיצוץ של עוד כ-100 מיליון שקל ועוד 14 מיליון שקל בתקציבי הבינוי והפיתוח, בנוסף לקיצוץ קודם של 22 מיליון שקל בתקציבי הבינוי והפיתוח, בנוסף לקיצוץ שלקחנו על עצמנו של 400 כיתות. על הקיצוץ הזה שמעתי ברדיו, כמו גם על דברים אחרים.

לא היה משאל טלפוני?

לא, משום שבישיבת הממשלה הלילית שהתקיימה ביום שבו קלינטון היה בארץ, באירוע של אוניברסיטת תל-אביב, היתה ישיבת ממשלה שהתחילה והמשיכה בלילה בקריה בתל-אביב. שם הממשלה החליטה, בניגוד לעמדתי, אני הצבעתי נגד, להסמיך את ראש הממשלה ואת שר האוצר להחליט מאיפה ימומן הפער של הקיצוץ שהוחלט עליו, שהלך לחוקי הנגב וחוק משפחות ברוכות ילדים ולכל מיני שינויים אחרים שנעשו במסגרת המקורית של הקיצוץ של השישה ורבע מיליארד. כיוון שהממשלה הסמיכה את ראש הממשלה ואת שר האוצר, בהתנגדותי – לא הייתי בישיבה והשארתי פתק למזכיר הממשלה שאני מתנגדת לחלק הזה שמסמיך את ראש הממשלה ושר האוצר, כי רציתי שזה יחזור לממשלה, כדי שהממשלה תחליט מאיפה יבוא הפער – ראש הממשלה ושר האוצר החליטו להשית קיצוץ של עוד 2% פלט. כמו שאמרת, זה הדבר שהכי קל לעשות – פלט על כולם. פתאום מתברר לי שיש קיצוץ נוסף של עוד 193 מיליון שקל בתקציב משרד החינוך. מאיפה שלא נסתכל על זה, זה כבר מסובך ומבלבל, אנחנו נגיע לקיצוץ של כמעט חצי מיליארד שקל בתקציב משרד החינוך. זו השורה האחרונה.



אלמלא המאבק שאני עשיתי כאן ואלמלא כל מיני ויתורים פנימיים שעשיתי – בכיתות ובדברים מהסוג הזה – היה נשאר קיצוץ בגובה כזה. אפילו היתה העברה של 50 מיליון שקל מתקציב של 6 מיליארד שקל של המועצה להשכלה גבוהה, כדי לממן חלק מהפער הזה. אלמלא זה, היינו עומדים היום בקיצוץ של כ-900 מיליון שקל בתקציב משרד החינוך. זו מכת מוות למערכת החינוך.

אני מקבלת את עמדתו של יושב ראש הוועדה, שקיצוץ צריך להיות דיפרנציאלי ואסור לו בשום פנים ואופן לחול במידה שווה על כולם. קיצוץ אחיד, פלט, הוא באמת בריחה מאחריות והוא פוגע במיוחד בחלשים ביותר. דרך אגב, כל קיצוץ, גם אם לא נקצץ בפרוייקטים המיוחדים וההנחיה היתה לא לקצץ בתוכניות המיוחדות – בפנימיות יום, בקרן רש"י, בקרן קרב, בברנקו וייס ובכל התוכניות שבאו לסייע במיוחד לחלשים – זה בסופו של דבר פוגע. לא נגענו בהן ולא קיצצנו בהן, למרות הקיצוץ החמור הזה, כדי לא לפגוע במיוחד בחלשים. אבל בסופו של דבר, כל קיצוץ שהוא פוגע במיוחד בחלשים, בוודאי קיצוץ כל כך מסיבי וכל כך אינטנסיבי.

צריך להבין שהמשמעות של קיצוץ נוסף בהיקף של 93 מיליון שקל הוא שאי אפשר להפעיל את זה עכשיו, אלא זה יחול רק על תשס"ג. המשמעות של זה היא שזה בעצם קיצוץ של פי שלושה ב-2002. כלומר, אם אנחנו רוצים שכל זה יחול ב-2002, עם המשמעות של קיצוץ של 93 מיליוני שקלים נוספים, המשמעות היא פיטורי כאלף מורים, כי אין מאיפה לקחת יותר, וקיצוץ של כ-20 אלף שעות שבועיות, זה יהיה פי שלושה אם רוצים שכל זה יחול ב-2002.

לכן, פניתי ערב נסיעתו של ראש הממשלה לארצות הברית וביקשתי פגישה דחופה אצלו. לקראת ההצבעה שהיתה בכנסת על תקציב המדינה, פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו שזה קיצוץ שאי אפשר לחיות איתו. כמובן שהשאלה שלו היתה מאיפה להביא כסף, כי אין כסף. אמרתי לו שאני לא יודעת מאיפה להביא כסף, יש כסף להכל ושיהיה כסף גם לזה. אמרתי לו גם שאני מציעה שאם אין ברירה, שלפחות דבר אחד, שכבר נעשה בעבר, ייעשה גם הפעם. דהיינו, שהקיצוץ שחל בבסיס והוא נכון לתשס"ג, שכן אי אפשר לבצע אותו כרגע, ייחשב כאילו הוחל כולו בתשס"ג. כלומר, אם צריך לפטר חלילה מורים, ואנחנו נגד פיטורי מורים ונגד קיצוץ בשעות הוראה, לפחות שזה לא יהיה פי שלושה, אלא שזה יהיה במספרים שנכונים ל-2003. הקיצוץ ייכנס לבסיס התקציב של 2003, אבל הקיצוץ הזה ייחשב כאילו הוא כולו ב-2002. כך הפגיעה תהיה קשה פחות מהפגיעה שעלולה להיות אם זה לא יהיה כך.

ראש הממשלה שמע בעניין רב את מה שביקשתי, זה אפילו נשמע לו הגיוני, כפי שהוא אמר לי. אמרתי לו שיש לכך תקדימים של חישובים כאלה שנעשו בעבר. ברור לחלוטין שהאוצר התנגד. למחרת ראש הממשלה טס לארצות הברית והוא הבטיח לי שכשהוא יחזור מארצות הברית הוא יטפל בזה, אבל הוא חזר והיה חולה וביטל את כל הפגישות. בשבוע הבא תהיה פגישה שלנו עם ראש הממשלה ועם מנכ"ל האוצר בדיוק לנקודה הזאת, כדי לבדוק אם זה ניתן.

אתמול הייתי בסיור בתל-מונד והמנכ"לית היתה בסיור בכמה יישובים ערבים במטה אשר. גם אני וגם היא ראינו במקומות שהיינו מה נעשה בתקציב של חידוש מבנים שקוצץ מ-87 מיליון שקלים לכ-45 מיליון שקל, כאשר הצרכים הם כ-400 מיליון שקל. הייתם צריכים לראות איזה תוכניות מדהימות נעשו בשיפוץ מבנים, שמאפשרים לתלמידים ולמורים ללמוד בבתי ספר שהם ברמה גבוהה מבחינת המבנה, מבחינת הכיתות, מבחינת האסטטיקה של המקום, שגם זה חלק מאוד חשוב מתוך המערכת.

כל זה מעמיד אותנו במצב בלתי נסבל ובלתי אפשרי. יבנו עוד כיתות – וטוב שבונים השנה הרבה יותר ושאימצו את התוכנית שלנו להגדלת הבינוי גם באמצעות מפעל הפיס ויזמים פרטיים – אבל זה לא מספיק.



המנכ"לית מקיימת יחד עם הצוות הבכיר של המשרד הליך היוועצות, שמעולם לא היה קודם, עם כל הגורמים, כדי להתייעץ ולראות מה תהיה הפגיעה המינימלית הנדרשת. אבל שלא תהיה פה אשליה לאף אחד: הפגיעה קשה ביותר ואם לא נקבל גיבוי מראש הממשלה לעניין הקיצוץ הנוסף של 93 מיליון שקלים, כדי למנוע אותו או את חלקו או להשית אותו על תשס"ג כאילו היה ב-2002, אני מעריכה שאנחנו צפויים לפיטורים של בין 4,000 ל-5,000 מורים. זה בעצם אומר קיצוץ של בין 80 ל-100 אלף שעות הוראה, שהמשמעות שלו היא קיצוץ של בין שעה וחצי לשעתיים שבועיות בכל כיתה במדינת ישראל. כל תלמידי ישראל במקום לקבל את מה שהם מקבלים היום, שגם זה לא עונה בדיוק לא על הצרכים ולא על חוק יום חינוך ארוך, המשמעות היא משמעות חמורה ביותר וקשה ביותר, והוועדה הזאת צריכה לדעת את זה.

דרך אגב, כל מה שאמרתי הוא לפני הקיצוץ הבא, שאנחנו לא יודעים מהו.

אני רוצה לומר כמה דברים ברמה העקרונית ואחר כך אדי הרשקוביץ יציג בפניכם את המצגת עם כל פירוט השתלשלות הקיצוץ, היכן נעשו הקיצוצים וכו'.

אנחנו מדברים על קיצוץ מצטבר שמגיע כמעט לחצי מיליארד שקלים, כאשר כ-400 מיליון שקלים זה קיצוץ שהושת ישירות על ידי האוצר בשלבים שונים של שנה זו. עוד כ-100 מיליון שקל זה קיצוץ פנימי, של הסטות פנימיות שנבעו כתוצאה מהצורך לעמוד בהחלטות ממשלה בהיקפים שאנחנו צריכים לממש ובחלק מסוים גם הדגלים שאנחנו רצינו להמשיך ולבצע אותם כיוזמות של המשרד.

אנחנו קיצצנו באופן דיפרנציאלי ולא עשינו פלט, כמו שאמר יושב ראש הוועדה. נענו בין קיצוץ של 5% עד 30% בתקנות שונות – כ-700-800 תקנות של המשרד, מרביתן על פעולות המשרד, משום שתקציב המשרד בנוי כך ש-90% זה תקציב קשיח, שהוא שכר מורים ישירות דרכנו או דרך מרכז שלטון מקומי, וכ-10% הם לפעולות שונות, שם פגענו במרבית התקנות בין 5% ל-30%.

המשמעות של הקיצוצים הללו הם פגיעה במורים. זה יכול לנוע בין פיטורי אלף מורים לבין שלושת אלפים ויותר, תלוי איך משרד האוצר יסכים לקבל את הקיצוץ.

מתי יהיו הפיטורים?

מספטמבר הקרוב.

אבל הקיצוץ הוא על פני רבעון אחד.

הבעיה היא שאין זהות בין שנת התקציב לשנת הלימודים.

מעבר לפיטורי מורים, יש פגיעה קשה מאוד בשלטון המקומי בהיקף של 80 מיליון שקלים. גם שם מדובר על מורים וגם על פעולות שנעשות יחד עם ההורים לטובת התלמידים.



כתוצאה מכך נצטרך לעכב המשך יישומם של חוקים שונים, כמו יום חינוך ארוך, גילאי שלוש-ארבע, ולא נוכל להתקדם עם זה. אנחנו ניאלץ לפטר עובדים ביחידות סמך של המשרד, כמו רשות העתיקות, החברה למתנ"סים, מינהלת נעל"ה וכד'. נעכב יוזמות כמו ניהול עצמי בבתי ספר ונצטרך לעצור את המשך יישום הדגלים שהמשרד הניף, כמו למשל לימודי מורשת, כמו למשל מועדי היבחנות השונים שהוספנו – מועדי ב' ומועדי חורף. אני מעמידה בספק אם נצליח לעמוד במגוון של המבחנים. אפשרנו לקבוצות קטנות לגשת למועדים שונים וכנראה שנצטרך לסייג את זה לבחינות - - -

אז יהיה בג"ץ. לא יכולה להיות אפליה בין קבוצות שונות באוכלוסיה. אם תהיה אפליה פה, יהיה בג"ץ.

נראה שנצטרך לא לאפשר לכל הקבוצות.

זה צריך להיות לכל הקבוצות. או שתלמיד אחד נבחן או שאף אחד לא נבחן. לא יכולה להיות מציאות שמישהו ששייך לקבוצה גדולה יכול להיבחן ומי ששייך לקבוצה קטנה לא יכול להיבחן.

לא מדובר על קבוצות קטנות או גדולות מבחינת סקטורים. מדובר בקבוצות קטנות מבחינת היקף של נבחנים. מתימטיקה ואנגלית למשל, אלה קבוצות גדולות יותר. אני לא מדברת על סקטורים, אלא יכול להיות שנצטרך לצמצם את מספר המבחנים שבהם נאפשר מועדי ב' וחורף.

זה התקציב הכי מורכב שהיה אי פעם. למעשה תקציב 2002 של משרד החינוך נבנה בשלושה שלבים. היו פה שלוש מהדורות, שכל מהדורה זה ספר כחול העומד בפני עצמו והוא שונה אחד מהשני. הייתי אומר שהמהדורה הראשונה היא החלטת הממשלה מספטמבר, שבו הושת עלינו קיצוץ של כ-660 מיליון שקל. המהדורה הזאת לא היתה מקובלת על משרד החינוך וכתוצאה מזה האוצר כתב את כל הספר בעצמו לבד והוא הגיש אותו לכנסת.

ב-24 לדצמבר היה דיון בממשלה על קיצוץ נוסף ועל שינויים בתקציב משרד החינוך. במסגרת השינויים האלה נבנה תקציב חדש, שנבנה כולו על ידי משרד החינוך. לאחר מכן היתה מהדורה שלישית, וכמובן העדכון האחרון של ההסכמים הקואליציוניים והקיצוץ של 2%.

מוצג עתה לפניכם שקף המראה את תקציב הפיתוח של משרד החינוך. כפי שאתם רואים, אנחנו בונים 4,350 כיתות – 1,000 במימון משרד החינוך והשאר במימון מפעל הפיס.

2,350 כיתות של מפעל הפיס זה לשנת 2002?

זה לשלוש שנים.

זה לא מוצג כאן נכון, כי מדובר בשלוש שנים.

אבל זה ייבנה במהלך 2002.

הפיס יוציא הרשאות בשנת 2002 ל-2,350 כיתות?

כן.

ובשנתיים הבאות הוא לא ייתן?

הוא לא ייתן.

כלומר מקדמים מנה של שלוש שנים למנה אחת. חשוב שחברי הכנסת ידעו את זה.

צריך לזכור שהכל ייבנה עכשיו. זה הבדל מאוד משמעותי.

ושנתיים לא יבנו בכלל כיתות?

יבנו את מה שיהיה מתוקצב. יש כאן שלושה מסלולים של בינוי. השנה יהיה מסלול שלא היה בעבר, מסלול PFI – יזמים פרטיים. בנוסף יש מסלולים שקיימים כל שנה – אחד של מפעל הפיס, וכאן מקודמת הבנייה של שלוש שנים ל-2002. לא ייבנו בשנתיים הבאות כיתות בבינוי של מפעל הפיס, אלא אלה שהתחילה בנייתן. יש מסלול נוסף כל שנה, של כ-1,400 כיתות שנבנות מתקציב משרד החינוך, מתקציב מיוחד שנקרא תקציב פיתוח של משרד החינוך. ה-1,400 כיתות השנתיות האלה ימשיכו וייבנו גם בשנים הבאות.

כמה הרשאות אתם תוציאו השנה?

3,350 פלוס 1,000 ב-PFI.

כמה כיתות מפעל הפיס היה מתקצב בכל שנה רגילה?

600 כיתות. מפעל הפיס הקדים והגדיל.

הקיצוץ בתקציב המשרד הוא בהיקף של 472 מיליון שקל. 192 מיליון שקל היו הפחתות בפעולות של המשרד: בחינוך הלא פורמלי היה קיצוץ של 5%, בחינוך המבוגרים קיצוץ של 10%, במדע וטכנולוגיה – הכוונה בהצטיידויות – כ-10%, בחינוך ההתיישבותי – 10%.

במה זה נופל הקיצוץ בחינוך ההתיישבותי?

על הפעולות של החינוך ההתיישבותי.

כלומר זה לא פחות מספר תלמידים בפנימיות וזה לא פחות בהקצבות פר תלמיד לכל מוסד?

לא.

משרד החינוך תומך בכפרי נוער והתמיכה תרד ב-10%.

בחינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני הקיצוץ הוא בגובה של 10%.

מדובר בתקציב הפעולה ולא בשעות או במספר התלמידים.

עוד מעט יהיה שקף של השעות ובשעות כן פגענו גם בסקטורים האלה.

הקיצוץ בתרבות תורנית ותרבות חרדית ותרבות יהודית – 10%, בטלוויזיה חינוכית – 15%, במרכז הסברה – 10%.

תרבות תורנית, חרדית ויהודית זה גם לאחר ההסכם הקואליציוני?

זה לפני ההסכם הקואליציוני. זה קרה במהדורה השנייה.

בספר הלבן המתוקן זה קיים?

זה באמת ספר גזירות.

בתקציב הפעולות של הטלוויזיה החינוכית יש קיצוץ של 15%, במרכז ההסברה 10%, פעולות ויוזמות 15% ופרוייקט נעל"ה כ-30%.

זה במינהלת נעל"ה. אתמול היה דיון בנושא הזה בהשתתפות סגן השרה והנושא הזה מטופל כרגע.

ברשות העתיקות 5%, חינוך דתי 10%.

זה גם פעולות?

הכל פעולות. אחזקת המשרד 5%, מיעוטים 10%.

מה זה מיעוטים?

תוכנית החומש היא כחמישים מיליון שקלים.

זה בתקציב הפעולה של תוכנית החומש.

בתקציב החומש יש שעות ויש פעולות. הקיצוץ הוא על החלק של הפעולות.

מה זה פעולות מיעוטים?

מה שלא שעות.

פעולות זה הדרכה, השתלמויות, פיתוח של חומרי למידה וכד'.

כל מה שהוזכר כאן הוא רק קיצוץ בתקציבי פעולות.

בתקציב הפעולות של שירותי חברה ורווחה קיצוץ של 6%, מענק ירושלים 10%.

מה זה מענק ירושלים?

על פי החלטת ממשלה אנחנו צריכים להעביר לעיר ירושלים סדר גודל של 10 מיליון שקל.

מדובר בתקנת ירושלים.

בתקציב הפעולות של "יד ושם" קיצוץ של 5%, חינוך יהודי בתפוצות 7%, שירות לאומי ומורות חיילות 10%.

מה זה 10 המיליון האלה?

זה קיצוץ בפעולות.

האם זה אומר פחות בנות?

כן.

אם כך, זה לא קיצוץ בתקציב פעולות.

צריך לעשות הבחנה בין קיצוץ שהושת עלינו על ידי משרד הביטחון לגבי מורות חיילות.

אני שואל אם זה אומר פחות בנות בשירות לאומי.

אני לא חושבת. מדובר בכל התקורות. יש תקורות של שכר דירה, תקורות של טלפונים וכד'. יש הרבה דברים שצריך להתייעל בהם ברמת המינהלה.

וזה לא יפגע במספר הבנות בשירות לאומי?

לא, אבל כדאי לבדוק את זה עוד פעם.

זה לא יכול להיות, כי הסכום גבוה מדיי מכדי שזה לא יפגע במספר הבנות.

אני אבדוק את זה ואתן לכם תשובה.

בפעולות החברה למתנ"סים יש קיצוץ של 7%, קרן קרב 8%.

צריך להדגיש שהקיצוץ בקרן קרב לא פוגע בפעולות של הקרן ועל פי סיכום שלנו עם הנהלת הקרן מדובר רק בקיצוץ בתקציב מינהלה ולא בפעולות של הקרן.

סך הכל הקיצוץ בפעולות הוא 190 מיליון שקל.

אני עובר לנושא השני – לשעות הוראה. בהכשרת מורים קיצצנו 7 מיליון שקל.

מדובר במכללות להכשרת מורים.

במקום 2.15 שעות לסטודנט, אנחנו ניתן 2.10.

כלומר הם לא חייבים להפחית את מספר התלמידים.

בהתחלה רצינו, אבל הוחלט שהם ילמדו פחות.

בשכר לימוד על יסודי יהיו פחות 25 אלף שעות הוראה.

זה השינוי בתחשיב שאתה נותן לבעלויות?

כן.

אני רוצה להזכיר שכל זה לגבי תשס"ג.

זה בעצם אומר פיטורי מורים.

בוודאי.

זה 124 מיליון שקל ו-1040 משרות מורים.

בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים יהיה קיצוץ של 1% מסך כל שעות ההוראה, שהוא אקוויוולנטי לכ-15 אלף שעות הוראה.

מה השיטה להפחתה? זה שעה פר כיתה או פחות שעה לבעלי תפקידים?

עוד לא נקבעו ההוראות וההנחיות. כפי שאמרתי, מדובר על תשס"ג. בעיקרון, חלק מתוך זה יצטרך לבוא על ידי הפחתה לבעלי תפקידים וחלק מזה יצטרך לבוא על ידי צמצום יותר מאשר משרה אחת או חלקי משרות שמלמדים במשרה ורבע או משרה וחצי וכד'. כמו כן, חלק מזה גם יבוא על ידי קיצור יום הלימודים ופיטורי מורים.

אני רוצה לחדד את השאלה, כי אני חושב שזה פרופיל מאוד מעניין. יש שעות שניתנות באופן ישיר לתלמידים, כלומר מורה מול תלמיד, ויש שעות הוראה שהן לא שעות של מורה מול תלמיד. האם יש מחשבה או כיוון במה הולכים לקצץ את השעות – בשעות שמקבלים התלמידים וזה אומר שהם ילמדו פחות, או שעות אחרות שניתנות לעובדי הוראה?

בתי הספר מקבלים סל של שעות ויש להם תוכנית ליבה שהם מחויבים לה. מעבר לזה, ביתרה, הם מעמידים בעלי תפקידים. צריך לזכור שזה דיפרנציאלי וכל אחד בונה את המערכות שלו קצת שונה ולכן אי אפשר לתת הנחיה גורפת ולהגיד שהכל ירד מבעלי תפקידים. אנחנו נדרוש שבעדיפות תהיה התייעלות לבעלי תפקידים. אי אפשר לבטל את כלל בעלי התפקידים בבתי הספר, ובוודאי לא ביסודי, ששם אין הרבה בעלי תפקידים. נתייעל לגבי מורים שעובדים מעל משרה, כדי שזה לא יביא לפיטורי המורה, אבל בוודאי שמשרתו תיפגע. בעדיפות אחרונה יהיו פיטורי מורים עצמם.

יש לזכור שמעבר לפיטורי המורים, עצם הנגיסה בשעות שהם לא בתפקיד, זה יגרום לקיצור יום הלימודים. אין לנו ספק בזה.

אתם לא חושבים על שבוע לימודים בן חמישה ימים?

אנחנו בהחלט חושבים על זה.

בכל העולם לומדים חמישה ימים בשבוע וכך גם במגזר הערבי.

יש התנגדות של ארגוני המורים בעניין הזה.

זה לא ישנה את המצב, כי עדיין יהיו פחות שעות לימודים. כרגע זה לא הדיון.

יהיה קיצוץ בשלטון המקומי. סך הכל הקיצוץ הוא בהיקף של כ-80 מיליון שקלים והוא בנושאים הבאים: הסעות תלמידים - הפחתה בשיעורי ההשתתפות של משרד החינוך. ביישובי העדיפות הלאומית זה ירד מ-100% ל-90%, במועצות האזוריות הקטנת ההשתתפות היא מ-90 ל-75%, ברשויות נטולות מענק זה ירד מ-50% ל-40%. בסך הכל מדובר בקיצוץ של 63 מיליון שקלים.

והילדים ייסעו בטרמפים?

הקיצוץ הבא הוא השתתפות המשרד בתשלומי הורים ברשויות נטולות מענק, הכוונה ל-15 היישובים החזקים בארץ, וזה פחות 17 מיליון שקל. בסך הכל פחות 80 מיליון שקל לשלטון המקומי.

אחר כך יעמידו לדין ראשי רשויות שיחרגו מהתקציב.

הנושא הבא הוא התייעלות בקביעת פרופיל שכר הלימוד העל יסודי. עד שנת הלימודים תשס"א אנחנו שיקללנו את מספר השעות בפרופיל ההוראה של בית הספר. קבענו את פרופיל ההוראה של בית הספר, בית הספר דיווח לנו על כל המורים שלו ואנחנו חישבנו את זה על בסיס הבי.אי. מה שקרה בפועל הוא שבתי ספר דיווחו לנו רק על המורים היקרים, המורים בעלי הוותק הגבוה והם לא דיווחו לנו לגבי המורים בעלי הוותק הנמוך. זה יצר מצב שהעלו את הפרופיל וקיבלו מאיתנו יותר כסף. החל משנת הלימודים תשס"א אנחנו עושים את הפרופיל בעצמנו על פי נתוני המחשב של כל המורים בכל בית ספר. זה אומר 36 מיליון שקל.

סך הכל ההפחתות הן 378 מיליון שקל.

אתה צריך להגיע ל-472 מיליון.

הפחתה נוספת של 94 מיליון השקלים ועוד 14 מיליון שקל בפיתוח לא מופיעים פה עדיין, כי זה קיצוץ חדש שאנחנו עוד לא יודעים מה לעשות בו.

זה כבר קיצוץ "ותיק", בן שבועיים. האם על זה נצטרך לעשות ישיבה נפרדת?

אני אומרת בצורה ברורה שאם – וזה כבר לא אם - יהיה קיצוץ נוסף של עוד 94 מיליון שקלים המשמעות שלו היא קיצוץ שעות הוראה. המשמעות בעברית פשוטה היא פיטורי מורים. זו קריסה כללית של מערכת החינוך. אם יש כאן מישהו מחברי הכנסת שיש לו עצה נבונה לתת איפה לקצץ לאור זה בתקציב הפעולות יותר, כדי למנוע את זה, שיגיד.

לקצץ בהשכלה הגבוהה. שכולם ילמדו באוניברסיטת לטביה, במסלול ישיר לדוקטורט.

הקיצוץ של 94 מיליון הנוספים שהושתו על המשרד הם בערך 25 אלף שעות. אם נעשה את זה בשיטה דיפרנציאלית ולא בצורה גורפת על כל 12 שנות הלימוד, זה אומר למשל שקיצוץ של שעה בחינוך המיוחד ייתן 3,300 שעות בערך, שעה בכיתות א-ט' בעשירוני טיפוח אחד עד שמונה, כאשר אני עוזבת בצד את תשע ועשר שהם הכי קשים, זה נותן עוד 21 אלף שעות. בסך הכל אנחנו מגיעים פה ל-25 אלף שעות.

ברגע שלמשרד תהיה תוכנית לגבי ה-94 מיליון אנא תודיעו לי ונקיים פה דיון. היקף כזה של קיצוץ מחייב דיון בוועדה.

כפי שנאמר, אנחנו העמקנו את הקיצוץ בעוד 118 מיליון שקל, כדי לקדם נושאים שהיו במסגרת הדגלים שלנו וכדי לעמוד בהחלטות ממשלה קודמות שמחייבות אותנו.

כלומר, ה-378 מיליון כוללים גם גיוס פנימי?

כן. ה-118 מיליון שקל ניתנים להחלטות הממשלה לגבי הטיפול הנקודתי, לבחינות בגרות במועד ב' ומועד חורף, 1.5 מיליון שקל לשוויון בין המינים.

למה הכוונה?

אלה פרוייקטים בתוך בתי הספר שאנחנו מפעילים בנושא של שוויון בין המינים. בינתיים זה נעשה במסורה.

כמו כן למחקרים שנעשים במסגרת ה-AOCD 2 מיליון שקל; ליד בן-צבי, על פי החלטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה 1.5 מיליון שקל; 500 אלף שקל, על פי החלטת הממשלה, לקייטנות לבדואים; למפעל להכשרת ילדי ישראל; הסעות למורים בדואים מהצפון 1.2 מיליון; מכינות קדם צבאיות 3.5 מיליון שקל; לשיקום כלא עכו, על פי החלטת הממשלה, 2 מיליון שקל.

מדובר במוזיאון שישנו במבצר עכו.

5 מיליון שקל לשיפוץ מרבד חדש בקרית אונו כדי להכין אותו לקראת בחינות הבגרות; אנחנו נותנים גמול חונך לכל סטז'ר שנכנס למערכת החינוך; יש העברה של מיליון שקל למתנ"סים וזה בעצם תוספות על פי החלטות קודמות, במיוחד קרן כהנוב. בנו עשרה מתנ"סים במגזר הערבי והיתה החלטה שקרן כהנוב מממנת בהתחלה, לאט לאט היא יוצאת והממשלה מחליפה אותה; יש העברות להשתלמויות מורים, במיוחד בנושא המורשת; העברה לרשות העתיקות; העברה של 5 מיליון שקל למחשוב המכללות להכשרת מורים; מיליון שקל למניעת אלימות; העברה לקליטת תלמידים אתיופיים – אשלים; העברה של 4 מיליון שקל לבתי ספר קהילתיים.

מה מהות ההעברה למניעת אלימות?

יש פרוייקט למניעת אלימות לפי דוח וילנאי. זה למעשה יישום דוח וילנאי.

למה בתי ספר קהילתיים צריכים תוספת של 4 מיליון שקלים?

זו תוספת לבתי ספר חדשים. אנחנו מאוד רוצים לטפח את מעורבות ההורים בבתי הספר ושיתופם.

יש תוספת למעבר לשבוע עבודה בן 40 שעות בבתי הספר. הכוונה לתשס"ג. סך הכל התוספות 118 מיליון שקל.

החלק האחרון של הקיצוץ מורכב משני חלקים: 94 מיליון, שאנחנו לא מציגים כרגע, ותוספות של 163 מיליון שקל שנוספו בגין הסכמים קואליציוניים. אלה נושאים שהיו בשנת 2001, אבל הם היו במהלך השנה מרזרבות של האוצר ועכשיו הם נכנסו לבסיס.

למעשה אין כאן שום תוספת, אלא זו השקיפות שהתבקשה.

בכל שנה שר האוצר היה עומד ומכריז על התוספות בגין הסכמים קואליציוניים ומהשנה אין צורך להכריז עליהם, כי הם כתובים בספר התקציב.

לאן הולכת התוספת של שעות לימוד?

זו תוספת שעות לימוד לחינוך הדתי.

זה כתוצאה מהסכמים קואליציוניים ולא החלטות שלנו.

כל ה-164 מיליון שקלים ניתנו במהלך 2001 והם עברו השנה לבסיס התקציב.

אין כאן שום תוספת.

כמה מזה זה תוספת?

אין כאן שום תוספת. כל הנושאים האלה היו בשנה שעברה.

אני מבקשת לקבל את הנתונים של שנת 2000.

ה-94 מיליון שקל, שלא נתנו כרגע פילוח איך נוריד ונתנו דוגמה שזה שווה ערך ל-25 אלף שעות, לא יהיו בהכרח רק על השעות ואין ספק שכל מה שראיתם כאן עוד יקוצץ. כלומר, עדיין לא נגענו בכל התוספות שנכנסו לבסיס התקציב, אנחנו נקצץ בכולם ואת היתרה ניקח משעות.

אני רוצה להודות למשה שגיא שהכין את המצגת.

אני מקווה שהישיבה הזאת היא ישיבת פתיחה בנושא הזה ולא ישיבה מסכמת.

ההערה הראשונה שלי היא הערה לממשלה כולה. אני לא קונה בשום אופן שכל שר מודיע כמה הוא נאבק, אבל בפועל הממשלה העבירה תקציב אנטי חברתי ואנטי חינוכי עם פגיעה קריטית בחינוך. אנחנו לא קיבלנו את זה לפני, לא מקבלים את זה עכשיו ולא רושמים את זה בפנינו. ממשלה שרוצה להוביל אזי סך התקציב הוא לא אוטומטי, כי זה הולך למקומות אחרים, הרסניים ולא חינוכיים בונים. כמו כן, בתוך התקציב הזה לא הלכו לעשירים, לא הטילו מסים וכו' וכו'.

לכן אני חושבת שוועדת החינוך צריכה לחזור ולומר שהתקציב הוא תקציב חמור ביותר. כל הסברי השרה לא מקובלים עליי מא' ועד ת'. העובדה היא שממשלת ישראל עשתה קיצוץ ופגעה באופן חמור בחינוך.



אנחנו התבשרנו על קיצוצים ואנחנו רואים שבשני סעיפים יש גידול בתקציב: החינוך הקדם יסודי. אם זה ליישום חוק חינוך חינם מגיל 3, אני מאוד מברכת על כך. הגידול השני הוא בחינוך העצמאי והמוכר. אנחנו מתבשרים שיש עלייה מ-894 מיליון שקל למיליארד. הוועדה לא שמעה הסברים מדוע יש פה תוספת, כאשר מקצצים בכל מקום.

זה בגין גידול במספר התלמידים.

הגיעה אליי ידיעה על קיצוצים שנפלו על המגזר של החינוך ההתיישבותי, כ-130 מיליון שקל. אני מבקשת לומר לאנשי משרד החינוך שהמשמעות של קיצוץ מ-90% ל-75% בהסעות הוא קריטי ליישוב מבודד. האם ממשלת ישראל החליטה ללכת נגד הפריפריה באופן סופי? נגד יישובים קטנים? נגד המגזר הערבי? מה בדיוק רוצים שיעשו? אם ממשלת ישראל מחליטה לסגור את הפריפריה שתודיע את זה, כדי שכל אזרח שמגדל את ילדיו יחליט מה הוא עושה שם. זה נראה לי דבר לא אפשרי וזה כאילו שלא סוגרים אגף, אבל בעצם פוגעים בו בצורה קריטית.

לגבי נעל"ה היתה ישיבה אתמול. לגבי אולפנים לתיירים תודה על הסיוע וכו', אבל צריך לעשת בעניין הזה בדיקה עניינית.

ממשלת ישראל מתכוונת לראות את אזורי עדיפות לאומית כך שהכל יהיה יש"ע?

בחינוך ההתיישבותי יש תוספת.

אני לא יכולה לתת את הפירוט. יושב פה ראש מועצה ויושבת כאן רכזת חינוך בתנועה הקיבוצית והם יכולים לתת את הפירוט.

אני מקווה שממשלת ישראל תצא ממסלול דרדור החינוך, כי זה המשאב הכי חשוב שלנו. כמו כן, בתוך הקיצוצים לא שמעתי ממה לא מקצצים. אני יודעת שפוגעים חזק בפריפריה, פוגעים ביישובים קטנים, פוגעים במגזר הערבי ובליבה של שעות. אני חושבת שוועדת החינוך והתרבות צריכה להתערב ולא רק להיות מדווחת על הקיצוצים.

מה זה "פוגעים בפריפריה"? זו סיסמא.

זה קשקוש.

תני לי דוגמא לפגיעה בפריפריה. למה צריך לדבר בסיסמאות? כל פעם יש לך קבוצת פגיעות אחרת.

בהסעות למשל.

זה נשמע משכנע מאוד כשאומרים שפוגעים בפריפריה. תגידי לי איפה פוגעים בפריפריה.

מקצצים בהסעות מ-90% ל-75% ומקצצים בשעות. קיצצו בנעל"ה וביטלנו את זה.

נעל"ה זה לא פריפריה.

משרד החינוך לא קיצץ בנעל"ה, אלא רק במינהלת נעל"ה. זה לא פריפריה, אלא מינהלת וזה לא פוגע אפילו לא בילד אחד.

למה הכוונה קיצוץ במינהלת נעל"ה?

אתמול קיימנו דיון חשוב בנושא נעל"ה. השרה והמנכ"לית עדיין לא קיבלו דיווח על הישיבה. בישיבה נכח סגן השרה, ואני יודע שהוא ביקש שהנושא הזה לא יעלה היום בדיון וקיבל על עצמו, לאור הדיון שהיה, לקיים את הדיונים בתוך המשרד. אנחנו לא נעלמים, ואם יהיה צורך נתכנס שוב. אני רוצה לכבד את הבקשה של סגן השרה לאפשר לו, לאור הדיון שהיה אתמול, לקיים את השיחות בתוך המשרד ולראות מה ניתן לעשות.

אני מציע לעצמנו לא להיות פופוליסטים. כל מי שלא מוצא חן בעיניו איזשהו קיצוץ, שיבוא ויגיד במה הוא מציע להעמיק את הקיצוץ במקום אחר. אני אומר את זה קודם כל לעצמי. את זה אומר אחד שחושב שהקיצוץ הזה הוא חטא חברתי חמור ביותר. הוא יעמיק את המשברים בתוך מערכת החינוך, גם בסוגיית ההישגים וגם בסוגיית הפערים וגם בסוגיית התרבות העבריינים. הקיצוץ הזה יעמיק את המשברים והוא לא עוזר למערכת החינוך, הוא פוגע במערכת החינוך. אחרי כל זה אני אומר שנהיה עכשיו לא פופוליסטים ונגיד שאם רוצים לקצץ פחות כאן, איפה צריך להעמיק את הקיצוץ.

אני אתן דוגמה לכך. אני נגד קיצוץ שעות, אבל משרד החינוך החליט לקצץ שעות. אני מתנגד לכך שהקיצוץ יהיה פלט. אני אומר שאי אפשר להטיל קיצוץ שווה לבית ספר שיש בו 60% טעוני טיפוח כמו בית ספר שיש בו 5% טעוני טיפוח. אי אפשר להטיל את אותו קיצוץ לבית ספר שיש בו 20% עולים מאתיופיה כמו בית ספר שאין בו אף עולה מאתיופיה. אי אפשר להטיל קיצוץ ברשות מקומית חזקה, שבדרך כלל עוזרת לבתי הספר גם בשעות, כמו ברשות מקומית חלשה, ששם המשרד יודע שהרשות לא מוסיפה אף שעה אחת.

לכן אני חושב שמותר לוועדת החינוך להגיד למשרד החינוך שיעשו גם פה דיפרנציאציה. אל תפגעו בבתי הספר אותו הדבר. יש בתי ספר חזקים ויש בתי ספר חלשים.

אני אומר את הדבר הזה גם לגבי יתר הדברים, כלומר בכל קיצוץ לא צריך המשרד לומר שהוא מקצץ ולתת לשטח לעשות. מותר למשרד – אני חושב שזה חלק מהחובה של המשרד – להגיד לשטח שהם יכולים להציע, אבל צריך את אישור המשרד, כי גם בשטח יש כוחות משחק שלחזקים בו יש יותר כוח מהחלשים.

וזה מה שיקרה.

אני מבקש לשאול לגבי הפרוייקט ששר האוצר דיבר עליו, 50 מיליון שקל למחשבים, האם זה מיושם?

אין לי שום מושג. משרד החינוך לא מעורב בזה למרות מחאותיי.

אפשר לדחות את הפרוייקט הזה בשנה ולהעביר את התקציב הזה למשרד החינוך.

הוקם צוות היגוי בינמשרדי ללא משרד החינוך, זאת למרות מחאותיי ולמרות דרישתי שמשרד החינוך יהיה מעורב בזה. משרד החינוך לא בעניין הזה ואין לי שום מושג מה קורה שם. זה ראוי שייבדק.

אני חושב שאנחנו צריכים לדרוש מהאוצר שהפרוייקט הזה יידחה בשנה.

האם נציג האוצר יכול למסור לוועדה מידע ביחס לאותם 50 מיליון ששר האוצר הקציב לצורך מחשוב?

אני אבדוק את זה.

אני מבקש לקבל תשובה בכתב, כדי שנוכל להפיץ את זה בין החברים.

אנחנו מבקשים שזה יידחה בשנה ובמקום שיהיה קיצוץ נוסף בתקציב משרד החינוך, זה יועבר לתקציב משרד החינוך.

דרך אגב, לא מדובר ב-50 מיליון שקל. אם אני מבינה נכון, מדובר בתקציב של 400 מיליון שקל לשלוש שנים ולכן זה יותר מ-50 מיליון. מוקמת עכשיו מינהלת שלמה סביב העניין הזה עם תקציבי עתק.

במסגרת הסיכום של הישיבה אני אדרוש לקבל דיווח מלא לגבי התקציב הזה, למי הוא מיועד ואיך מערכת החינוך תהיה שותפה בכירה בניהול הפרוייקט הזה.

לגבי עדכון הפרופיל – אני חושב שיש כאן קיצוץ כפול. לא ייתכן שמצד אחד עושים קיצוץ פלט פר ראש ומצד שני מקצצים בפרופיל. אותם בתי ספר ששלחו את הפרופיל עשו את זה לפי מספר השעות שמשרד החינוך מתקצב אותם. נכון שיש מורים נוספים שהם עוזרים וכד', שהרשות מממנת, ולכן אי אפשר להכניס אותם במסגרת הפרופיל. לא ניתן לעשות קיצוץ נוסף באותו בית ספר, כי אותו בית ספר יקבל פחות כסף פעמיים – גם מכים אותו פר ראש וגם בפרופיל. מה שיקרה הוא שיהיו באותו בית ספר פחות מורים. רשות שהכניסה תגבור של מורים שלא נכנסים לפרופיל, עשתה את זה כדי להעלות את ההישגים, ולכן השינוי הזה יפגע גם בהישגים.

מה אתה מציע?

מתוך התקציב למחשוב, צריך להעביר כסף לנושא הזה. בכל מקרה אי אפשר לעשות קיצוץ כפול, כי לבתי הספר יש משק סגור.

ואם הממשלה לא תשתכנע לדחות את פרוייקט המחשוב, וכנראה יש בממשלה רוב נגד שרת החינוך?

אני מצטרף לבקשה שלך שהקיצוץ לא יהיה פלט על כל המערכת.

אם כך אתה מציע להכפיל את הקיצוץ במקומות מסוימים.

כן, אני אפילו מציע לשלש. אין לי כאן את הכלים השלובים כדי לדעת אם זה הכפלה או לא.

זה יותר מהכפלה, כי החלשים הם יותר מהחזקים.

יש רשויות חזקות והורים מבוססים שיכולים לקחת מורים פרטיים לילדים שלהם. באותן רשויות אפשר לקצץ יותר, אבל ברשות כמו אופקים, שההורים בה לא מסוגלים לממן מורים פרטיים, לא ניתן להכות פעמיים. לכן אני סבור שאת הקיצוץ בעל-יסודי לא צריך לעשות בכל הארץ בצורה שווה.



לגבי קרן קרב - היות שיש כאן matching עם שני גופים אחרים, אם משרד החינוך מקצץ, הוא נותן להם מתנה. אני לא חושב שצריך לקצץ בנושא הזה.

אנחנו לא מקצצים. הבהרתי שהקיצוץ הוא במינהלת והקפדנו לא לקצץ לא בקרן קרב ולא בקרן רש"י ולא בכל התוכניות המיוחדות.

העלות של המינהלת של קרן קרב היא 70 מיליון שקלים?

לא. בכל מקרה הוסכם איתם שזה לא יפגע בתוכניות.

לגבי הקיצוץ בסעיף ההסעות - היות שהנושא לא מוסדר בחוק, הרשויות לא יבצעו את זה. אם מקצצים באופן כזה משמעותי, חלק מהרשויות לא יתנו את השירות הזה.

אז מה אתה מציע?

גם בנושא הזה אני מציע דיפרנציאציה. יש רשויות שמסוגלות ויש רשויות שלא מסוגלות.

זה מה שעשו. דווקא בנושא הזה הקיצוץ הוא דיפרנציאלי.

בתקציב ההסעות של מועצות אזוריות אפשר לקצץ יותר מ-10%, כי יש להן רכבים. אני לא יודע איך אפשר לקצץ עוד מתקציבי הרשויות. יהיו ילדים שלא יוכלו להגיע לבית הספר.

משרד החינוך החליט על שלושה קיצוצים: קיצוץ אחד מ-100% ל-90%. קיצוץ שני במועצות אזוריות, פלט על כולם, מ-90% ל-75%. כאן אני חושב שזה לא נכון וצריך גם כאן לעשות דיפרנציאציה, כי לא כל המועצות האזוריות באותו מצב.

אז אתה רוצה לקצץ במועצות אחרות יותר?

כן.

זה לא נראה לי.

זאת הצעתי. קיצוץ שלישי הוא לגבי רשויות מקומיות נטולות המענק – הורידו את ההשתתפות מ-50% ל-40%.

תהיה מציאות לפיה חלק מהרשויות לא תעשנה בכלל הסעות.

איזה רשויות?

למשל בירושלים.

בירושלים אין בכלל קיצוץ בהסעות. ירושלים היא לא קו עימות, היא לא מועצה אזורית והיא לא נטולת מענק.

עם כל הכבוד, נראה לי קצת אבסורדי שוועדת החינוך עוסקת בזה.

ראשית אני רוצה להודות על הברכות, אבל מהברכות עוברים ישר לבעיות שיוצר התקציב. אנחנו רואים את התקציב לראשונה ואנחנו שומעים לראשונה את הבעיות החמורות מאוד. כבר במהלך הישיבה הזאת התייעצתי עם חבריי והחלטנו שנקיים באופן מיידי ישיבת הנהלה בנושא הזה ונקבל החלטות בהתאם.

לנושא של פיטורי המורים תהיה השלכה חמורה ביותר, לא רק מהבחינה שאנחנו נאלץ לנהוג על פיהן, אלא גם השלכה חמורה על התלמידים, על שעות הלימוד שלהם, על השהייה שלהם במוסדות החינוך, על הפרוייקטים החינוכיים וכו'. אני לא יודע איך ייראה פרוייקט יום החינוך הארוך בעתיד ועוד כהנה וכהנה.

כל זאת אני אומר לפני שישבתי והתעמקתי ולמדתי את המטריה. אני שומע את זה היום לראשונה ואני עוד לא מוכן כמו שצריך, על מנת להביע דעה ברמה מקצועית. אני מודע לכל מה שקשור לתקציב, יש לי איזשהו ניסיון בנושאים תקציביים. אני חושב שהקיצוץ שהושת על משרד החינוך הוא חמור מאוד ברמה הלאומית. בכל מקרה הנושא של פיטורי מורים וההשלכות של זה על המערכת, הם דברים שנאלץ להגיב עליהם. כמובן שננסה לתאם הכל מראש עם משרד החינוך, כי המדיניות שלנו היא מדיניות של ניסיון לתיאום ועבודה משותפת, אבל בכל מקרה נהיה חייבים להגיב מקצועית על פי המתחייב.

אין ספק בלבי שמשרד החינוך נאבק ולא מעוניין בקיצוץ החמור הזה, כפי שכולם מגדירים אותו "חמור", "גדול", "חריף", "פצצה חברתית" וכד'. אין לי ספק בכך, כי כולנו מודעים וכולנו חיים במדינה הזאת ויודעים מה המשמעות של החינוך במדינה.

אינני מבין מדוע כולם מצהירים הצהרות. אני לא מתכוון כרגע לשרת החינוך, כי היא היחידה בממשלה, שעד כמה שאני יודע, נלחמה נגד הקיצוץ. מדוע מצהירים הצהרות שהחינוך חשוב והחינוך עתיד המדינה וכו', אבל אף אחד לא עושה כלום? לא עושים כלום, כי התקציב מקוצץ מאז 96' כל הזמן.

נניח שיהיה קיצוץ גם בהצהרות, מה אז?

אני מתכוון בעצם לומר שכל הזמן אני שומע רק הצהרות כמה זה חשוב ומוציאים ניירות עבודה איך מורידים מהתקציב.

לעצם העניין. אנחנו ניאבק נגד הקיצוץ הזה בכל כוחנו, כמה שאנחנו יכולים לעשות כארגון מורים על-יסודיים.

לגבי הדברים ששמעתי כאן יש לי רק שאלה אחת: אם הולכים לקצץ שעות לימוד – שזה דבר חמור ואף אחד לא מעוניין בכך – נראה לי קצת מוזר שבתשעה שנתונים – מא' – ט' – שזה החינוך הרשמי, מורידים 15,000 שעות, ובכיתות י', י"א וי"ב שהם בבעלויות אחרות, מורידים 25,000 שעות ועוד מצפים שהתלמידים יצליחו בבחינות בגרות.

יתרה מזאת, הנושא הזה של תיקון הפרופיל הוא מכה נוספת, כי הקיצוץ הגדול הזה מרוכז דווקא בשלושה שנתונים שלפני בחינות בגרות. למרות שיושב ראש הוועדה אמר שהקיצוץ לא צריך להיות פלט, ואני בעד זה, הדיפרנציאציה צריכה להיות בתוך השכבה, בבתי הספר, ולא בין החינוך הרשמי לחינוך שבבעלויות. לכן בנקודה זאת הייתי מבקש שתהיה חשיבה נוספת, על מנת לא להעמיס את עיקר המכה על ריכוז קטן יחסית.

באשר לשאר הדברים אני מצטרף לדברי כל קודמיי. אנחנו נעשה כל מאמץ על מנת להקטין את הקיצוץ הזה למינימום.

אני רוצה לשבח את משרד החינוך ששיתף אותנו בכל הליך המאבק על הקיצוצים וכן גם את ראשי הרשויות. זה לא אומר שהקיצוצים שהוחלטו במשרד החינוך מקובלים עלינו, אבל לפחות היינו שותפים למאבק נגד הקיצוץ.

לגבי הקיצוץ בנושא ההסעות - נושא ההסעות מעוגן בהסכמים גם של המועצות האזוריות וגם שלנו

אני יכול לקבל את מסמכי ההסכמים?

בוודאי. אנחנו נשלח לך את זה כבר היום בפקס.

זה חשוב לי, כי יש רשויות מקומיות שמפרות את ההסכמים ומטילות את החלק שלהן על ההורים.

לדעתי זה מותר מבחינה חוקית. ההסכם הוא הסכם קיים על matching וכתוב בו שאי אפשר לשנות מההסכם. פה אנחנו בתוך המערכת וזה לא דברים אכסוגנים גם אצלנו וגם במועצות האזוריות. כמו כן, אי אפשר לשנות את נושא ההסעות באמצע השנה, כי אנחנו כבר קשורים בהסכמים עם מסיעים. האופציה היחידה שיש למשרד החינוך זה לעשות את זה בתחילת שנת הלימודים על ידי שינוי הקריטריונים. כלומר, לקבוע שבמקום שלושה ק"מ זה יהיה ארבעה ק"מ, במקום קילומטר וחצי שניים וחצי קילומטר וכד'. זה יקטין את כמות התלמידים הזכאים להסעות ומשרד החינוך ייתן את הדין בפני ההורים למה לא מגיע לילדיהם הסעות, אבל אי אפשר לקצץ באחוזים, בטח שלא סקטוריאלי ולהפלות בין סקטורים. הקיצוץ אמור להיות פלט. האם לרשויות נטולות מענק יש יותר כסף להסעות? לא.

כן.

לא. זה קנס פעמיים, כי רשות שמקבלת מענק, על הפער שנוצר לה בחינוך היא מקבלת פיצוי במענקי האיזון. רשות נטולת מענק לא מקבלת את הפיצוי ועוד מקצצים לה. זה קיצוץ כפול.

אם תשנה את הקריטריונים גם תפגע בהסכמים החתומים.

לא, כי ההסכמים לא מדברים על הקריטריונים. ההסכמים הם הסכמי תעריפים ו-matching .

ההסכם הוא גם על מספר ההסעות?

בהחלט לא. אני חתום על ההסכמים ואני יודע. שלוש שנים נאבקנו על כל מילה עד שהגענו להסכם. ההסכם הוא הסכם תעריפי והוא לא הסכם של ועדות השמה.

כל הנושא הסקטוריאלי, לרבות הנושא של תשלומי הורים, זה עניין שוועדת החינוך של הכנסת החליטה שמשרד החינוך ישלם. אותם חומרי מלאכה וטכנולוגיה שהולכים עכשיו לקצץ בהם, הם החלטה של ועדת החינוך.

אנחנו לא החלטנו שמשרד החינוך ישלם. אנחנו החלטנו שהורים לא ישלמו.

זה אותו דבר. בדלת האחורית ההורים ישלמו את זה. צר לי שכך זה יהיה, אבל זה מה שיקרה.

לגבי הקיצוץ עצמו - לא כל מה שראיתם זה הקיצוץ האמיתי. כשמקצצים 10 מיליון שקל במתנ"סים, אין קיום למתנ"סים, מאחר שהשלטון המקומי מסבסד את המתנ"סים בהפרש בין ההכנסות להוצאות. הם מורידים להם הכנסות של 10 מיליון, הרשויות המקומיות צריכות לשלם את זה. לכן, כשאומרים 80 מיליון, זה לא 80 מיליון. על ה-80 מיליון, מתוך כל אותם סעיפים קטנים שראינו, חלק מהם נופל על הרשויות המקומיות.

בתחשיב שנתי הקיצוץ על השלטון המקומי, לא רק שנת 2002, אלא לאורך שנת הלימודים, הוא 240 מיליון שקל, וזאת עוד לפני ה-93 מיליון הנוספים, זאת משום שהקיצוץ בשעות לימוד הוא 124 מיליון.

לגבי נושא השעות והפילוח - משרד החינוך לקח על עצמו קיצוץ 15,000 שעות על תשעה שנתונים והטיל על השלטון המקומי קיצוץ של 25 אלף שעות על שלושה שנתונים. בחינוך היסודי קוצץ אחוז אחד ובעל-יסודי שלושה אחוז.

איציק כהן כתב פתק לשרה שממוצע השעות לכיתה בחינוך היסודי הוא 46 שעות שבועיות, בחטיבת הביניים הממוצע הוא 54 שעות והממוצע בחטיבה העליונה הוא 58.3 שעות.

אם כך האחוזים הם יותר גבוהים.

כפי שאמרנו קודם, אנחנו עוד לא התייחסנו לקיצוץ הנוסף של ה-94 מיליון. באיזון זה יבוא גם לחינוך היסודי.

לגבי תקציבי בטיחות בתי ספר - יש החלטת ממשלה ואין כסף.

נכון. התקנה של ה-20 מיליון שקלים לבטיחות בתי הספר ריקה. האוצר לא העביר אליה כסף בתקציב 2002.

אני כבר מתחיל לראות ששנת הלימודים החדשה לא תיפתח.

אני דיברתי על זה בישיבת ממשלה והזהרתי על כך. גם שנת הלימודים הקודמת נפתחה ללא זה ורק אחרי שאני אכפתי את זה בממשלה, זה שולם. בתקציב 2002, למרות ההחלטות, האוצר לא הקצה תקציב לזה.

אני כבר מתחיל להפנים את זה ששנת הלימודים הבאה לא תיפתח.

כרגע יש שמירה בבתי הספר?

כרגע יש שמירה. לגבי השמירה אנחנו נדבר בסוף הישיבה. אני רוצה את גיבוי הוועדה למהלך שהובלנו עם ארגוני המורים, השלטון המקומי וארגון ההורים הארצי, על שביתת אזהרה ביום חמישי הבא, אם הממשלה לא תיענה לפניית השרה לתקן שלושה דברים: שתהיה שמירה גם אחרי השעה שתיים ועד גמר תוכנית הלימודים הפורמלית, שיאושר מקצוע מועדף לחיילים משוחררים למי שיהיה מאבטח מוסדות חינוך ושהשמירה תחול גם על מוסדות חינוך קטנים ממאה ילדים פלוס אשכולות גנים.

אל תשכחו 50 אלף ילדי מעונות.

את צודקת, אבל זה לא קשור אלינו, אלא לוועדת העבודה והרווחה.

אם אנחנו לא יודעים עדיין מה התקציב של שנת 2003, איך אפשר לעשות קיצוץ בשעות לאורך כל שנת הלימודים? נאמר שרוב הקיצוץ בשעות יהיה בשלושת החודשים האחרונים של השנה, כלומר מספטמבר עד דצמבר. איך חולק קיצוץ שעות הלימודים על כל שנת הלימודים בלי לדעת את תקציב החינוך לשנת 2003?

הקיצוץ הוא בבסיס התקציב גם ל-2003. נניח שיוחלט על הפחתה של 25 אלף שעות, זה יהיה 25 אלף שעות פחות לאורך כל שנת הלימודים תשס"ג – בארבעת החודשים האחרונים של שנת התקציב 2002 פלוס שמונה חודשים של שנת התקציב 2003.

ואם התקציב של שנת 2003 יהיה שונה, יש סיכוי שזה ישתנה?

לא. אם יהיה שינוי זה יחול מה-1 בספטמבר של שנת 2003.

לגבי הקיצוץ בתקציב החינוך כל הארגונים שיושבים כאן היו שותפים במהלך שהשרה הובילה וזו התוצאה שישנה. הציגו לנו כאן ירידה גדולה במקורות תקציב החינוך, הציגו התייעלות, אבל מה שלא הציגו לנו זה מה יורד מהחינוך. אני חושב שצריך לפתוח את העיניים ולראות מה יקרה – מה התלמידים ילמדו פחות. מדברים על קיצוץ בהסעות ומישהו יצטרך לממן את זה, כשלא מעבירים כספים עבור חומרי מלאכה ושכפול ויוצרים מצב שיש מחסור בבתי הספר, שמבקשים מבתי הספר בגין שינוי פרופיל לשלם פחות שכר לימוד, נותנים בעצם פחות כספים לבתי הספר.

בדרך כלל היתה תופעה שהשתמשו בכספי הורים לכל מה שהיה חסר בשטח. אנחנו קיבלנו החלטה לקצץ גם בתשלומי ההורים בשנה הבאה וכולנו צריכים לחשוב מה הולכים להוריד מסל הפעילות החינוכית בבתי הספר. הקטנת מקורות זה הקטנת הפעילות החינוכית בבתי הספר.

הואיל ומה שהוצג כרגע זה חלקי ביותר, כי אין לנו ידיעה לגבי הקיצוץ של ה-94 מיליון פלוס 14 מיליון בפיתוח – זה 108 מיליון שלא הולכים ברגל – אני מציע שברגע שהמשרד יגבש את הקיצוץ שלו של ה-108 מיליון, שמשרד החינוך יודיע לנו על כך.

אני כבר אומרת שלא תהיה כאן דרמה גדולה מעבר למה שהצגנו. זה בעיקר קיצוץ של עוד שעות.

בכל מקרה אני מציע שנסכים שאנחנו נקיים עוד דיון ואז כולם יוכלו לדבר ברווחה, כי הזמן שלנו עכשיו מצומצם.

הנושא של ההסעות הוא קריטי מבחינתנו והוא לא יאפשר את המשך שנת הלימודים ולא פתיחת שנת לימודים. כידוע לכם, המועצות האזוריות סגרו בתי ספר קטנים והקימו בתי ספר אזוריים. אני סגרתי בית ספר קטן בכפר ערבי והוגש נגדי, כמועצה אזורית מנשה, ונגד משרד החינוך בג"ץ על כך שהלכנו נגד הכפר. התחייבנו אז להסעות. כל המועצות האזוריות סגרו בתי ספר קטנים, זה תרם הרבה כסף לאוצר המדינה, אבל המדינה התחייבה להסיע את התלמידים ויש על כך הסכם. המועצות האזוריות עברו תהליך של אופטימיזציה, עברו תהליך של מכרז והתוצאה הנמוכה נלקחה בחשבון, אבל אחרי שהיא נלקחה בחשבון אמרו שיורידו עוד 10% ועכשיו מבקשים להוריד עוד. זה לא ילך, כי למועצה זה סכומים מאוד גדולים.

אני מבקש לשאול אם הירידה בתקציב ההסעות מ-90 ל-75% היא על כל התלמידים או שלגבי החטיבה העליונה זה ירידה מ-90 ל-50? האם זה חל גם על החינוך המיוחד? הדברים הללו לא נאמרו.

השאלה עומדת בעינה.

אני מבקש להציע הצעה. מה שהוצג לנו היום זה ניסיון של משרד החינוך למזער את הנזק, שהוא נזק כבד מאוד, כי הוא בא על קיצוצים קודמים. לדעתי מערכת החינוך כבר מזמן מתחת לקו האדום. הניסיון למזער את הנזק יביא לכך שגם התלמידים, ובמיוחד ההורים, ימשיכו לשתוק אל מול הבושה הזאת. אני חושב שטקטית צריך לעשות ההיפך. אני מציע למשרד החינוך להודיע שמשנת הלימודים הבאה יום הלימודים מתחיל בשעה תשע. רוב ההורים, שלצערי לא נלחמים מספיק, כשהם יבינו שהם לא יכולים לצאת לעבודה בשעה הנכונה, אלא הם צריכים להישאר עוד שעה, מפני שיום הלימודים יתחיל בשעה תשע, אולי יפרוץ מרד ההורים הנכון שצריך לפרוץ, כי אם ננסה למזער את הנזק, השתיקה תימשך.

אני מבקש לסכם את הישיבה. הוועדה שמעה את תוכנית המשרד על הקיצוצים בתקציב משרד החינוך. הוועדה קובעת כי הקיצוץ בסך 472 מיליון שקל הוא תקציב חמור ויש בו פגיעה משמעותית במערכת החינוך, וחרף מאמצי המשרד הוא יפגע גם בתלמידים חלשים.

הוועדה תשלים את הדיון בתקציב לאחר שהמשרד יודיע על החלטותיו ביחס לקיצוץ הנוסף בשיעור של 108 מיליון שקלים.

אני מבקש את גיבוי הוועדה, כדי שגם תהיה החלטת ועדה בעניין, שאם הממשלה איננה מקבלת את שלוש התביעות שלנו בעניין השמירה, אנחנו מצטרפים לארגון ההורים הארצי ולארגוני המורים ולמרכז השלטון המקומי לתמוך ולקרוא לשביתת אזהרה בת שעתיים ביום חמישי. מי בעד ההצעה?

הצבעה
בעד – 3
נגד – אין

ההצעה התקבלה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 11:00