פרוטוקולים/ועדת חינוך/4863



3
ועדת החינוך והתרבות
12.02.2002

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4863
ירושלים, כ"ז בניסן, תשס"ב
9 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 414
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שלישי, ל' בשבט התשס"א (12.02.2002), שעה 12:00

אולפני עברית לתיירים השוהים בארץ תקופות ארוכות

חברי הוועדה: חה"כ זבולון אורלב -היו"ר
חה"כ גנדי ריגר

חה"כ ענת מאור
ד"ר מאיר פרץ -מנהל אגף לחינוך מבוגרים, משרד החינוך.
אלי אלקלעי -מנהל חטיבת הקליטה, הסוכנות היהודית
יגאל סלע -התנועה הקיבוצית
מאירה מקושבסקי -התנועה הקיבוצית
נחום ברוכי -מנכ"ל הקיבוץ הדתי
שמריהו מלר -מנהל הקיבוץ הדתי

יהודית גידלי

מיטל אמסלם









אולפני עברית לתיירים השוהים בארץ תקופות ארוכות

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. ב27.01.2002- קיבלתי פקס מנחום ברוכי שקבל על כך שהחל מ01.01.2002- יופסק המימון של הפעלת אולפני קיץ המיועדים לתיירים או אולפני קיבוץ, שבהם יש יותר מ10%- תיירים. שלושה ימים לאחר מכן קיבלתי מכתב מחה"כ ענת מאור שביקשה ממני לקיים דיון דחוף בנושא ההחלטה להפסיק את המימון לתוכנית הוראת עברית עבור תיירים באולפני קיבוצים. שלושה ימים לאחר מכן קיבלתי מכתב מחה"כ אופיר פינס שהעביר לי מכתב שהוא כתב ללימור לבנת בנושא זה.

על פי תאום מראש חה"כ ענת מאור ביקשה להעלות היום נושאים נוספים, למרות שנציגי המשרדים הקשורים לכך אינם נמצאים כאן היום.

אני רוצה לפתוח ולומר, כי מאז ומעולם האולפנים לעברית קלטו גם את אלה שהגיעו לישראל במעמד של תייר בין אם במסגרות סוכנות, תוכניות ארוכות טווח, מסגרות של תנועות נוער או ארגונים ועמותות. המדינה ראתה בפעולות אלה היות מדינת ישראל מדינה קולטת עלייה יהודית, וכן ראתה בכך שלב בדרך העלייה. גם אם תייר מסוים הגיע לשנה בלבד, ההשקעה נחשבה השקעה ביהודי, חלק מהזכות האלמנטרית שמדינת ישראל רוצה לתת ליהודי שמגיע לארץ ורוצה ללמוד עברית.

אנו מודעים היטב לקיצוץ הגדול שחל במערכת החינוך, קיצוץ של 380 מיליון שקל מן התקציב השותף וקיצוץ נוסף של 90 מיליון שקל. אנו מבינים כי ישנה בעיה תקציבית, אך אנו טוענים כי ישנם סדרי עדיפויות ועל פיהם צריך לפעול. כמו שמשרד החינוך לא מקצץ את הוראת האנגלית לבגרות, אנחנו חושבים כי אסור לקצץ בהוראת העברית. אנו מתקוממים על כך שבסדרי העדיפויות מחליטים להפסיק את הוראת העברית ליהודים שמגיעים לארץ ורוצים ללמוד עברית.

אמנם נמצא פה מנהל אגף לחינוך מבוגרים, אך אני מניח כי לא הוא קבע את סדרי העדיפויות, אלא אלה שממונים עליו קבעו זאת. אני חשבתי כי אולי ניתן להימנע מן הדיון הזה, ועל כן נפגשתי פעמיים עם השרה ואמרתי לה שהקיצוץ הזה לא עולה בקנה אחד עם ההכרזה שלה בכל מה שקשור לערכים יהודיים וציוניים. ההסכמה הכי גדולה שישנה בחברה הישראלית, היא כי לימוד השפה העברית הוא דבר חשוב מאוד. השרה אמרה לי, כי היא תשקול מחדש את כל העניין. אני מציע כי ד"ר מאיר פרץ יתחיל ויאמר לנו את העובדות המדויקות.

עד 1990 60% ממימון המורים באולפני קיבוצים הגיע ממשרד החינוך, 25% הגיע מהסוכנות היהודית, ו15%- הגיע מתקציבו של הקיבוץ. משנת 1990 מי שאכלס את כיתות האולפן בקיבוץ היו עולים חדשים, ועל כן התבקשנו על ידי תנועת הקיבוצים לקחת את נושא מימון המורים והעסקתם על חשבון המדינה. לאחר מאבק קשה של השר המר עם שר האוצר הצלחנו לעשות זאת, והמורים הפכו לעובדי מדינה עם תקנה תקציבית. לצערי, בגלל מצוקות תקציביות מוכרות, התקציב לאולפני קיבוץ לא גדל בהתאם למספר האנשים שלומדים. תקצוב האגף ללימוד מבוגרים בנושא לימוד העברית, הוא לגבי עולים חדשים בלבד, ולא לגבי תיירים.

אנו ראינו חשיבות רבה בלימוד תיירים עברית, ולא רק בלימוד עולים. בשנה שעברה הגיעו לארץ 1,100 תיירים שהגיעו לקיבוצים דרך אולפנים תנועתיים או כתיירים. בנובמבר 2001 אני התרעתי כי אם תקציבנו לא יגדל, אנחנו נאלץ לשרת אך ורק את העולים המתוקצבים על ידי משרד האוצר, ולא את התיירים היהודים המגיעים ולא מתוקצבים.

בינואר 2002 הגיעו 2,300 עולים לארץ במקום 3,600 שהגיעו בינואר 2001. מדובר על ירידה של 65%. לאור המצוקה בקשתי מהשותפים שלי במשרד הקליטה ובסוכנות היהודית שיעזרו לי לייעל את האולפנים תוך כדי מתן שירות. אמרתי כי השנה האגף יוכל לקחת על עצמו לטפל במחסור של שלושה וחצי מיליון שקל בשנה ללימוד תיירים, לאור העלייה המצומצמת של עולים לארץ. הפתרון הזה הוא פתרון זמני בהתחשב במצב העלייה. בסופו של דבר החלטנו לתת הנחיה כי אף כיתה הכוללת יותר מ10% עולים לא תיפגע, וכן לא יפגעו האולפנים התנועתיים. אותה מסגרת ומתכונת שפעלה בשנת 2001 תמשיך לפעול גם בשנת 2002.

אני מבין כי נוצרה מציאות תקציבית בה המפד"ל מהכספים הקואליציוניים בעקבות המשבר באולפני היהדות, הוסיפה ארבעה מיליון שקלים לתקציב משרד החינוך והתרבות כדי שלא ייסגרו אולפני היהדות. בעקבות צמצום העלייה נוצרה מציאות תקציבית שלפיה אתם יכולים להמשיך ולקיים את ההסדרים הקיימים, והוסרה סכנת הפגיעה של האולפנים בקיבוצים. אני מבין גם, כי ההסדר הזה אינו הסדר קבע, אלא הסדר זמני.

אני מברכת על הדיון המהיר. אני רוצה למחות על כך שנציג משרד האוצר איננו כאן. אנו באנו לישיבת עבודה, ולא כדי לשכנע את המשוכנעים. ביום ראשון היתה לנו ישיבה עם נציגי התנועה הקיבוצית, והיתה לנו הרגשה קשה, כי מדיניות שרת החינוך או מנכ"לית המשרד, אמורה לפגוע בתנועה הקיבוצית ההתיישבותית באופן קשה ביותר.

ועדת החינוך צריכת לשמוע את תוכנית הקיצוצים. ישנו קיצוץ בשעות לימוד ובהסעות תלמידים בשלטון המקומי ובמועצות האזוריות. אילן שדה, יו"ר מועצה אזורית מנשה, מסר לי כי ראשי השלטון המקומי והמועצות האזוריות נפגשו עם המנכ"לית שלשום והפנייה שלהם היתה, כי הקיצוץ יהיה בדברים אחרים כמו העשרה, ולא יהיה בליבה הכוללת הסעות ושעות לימוד.

השר המר יותר מכולם הבין את החשיבות של החינוך ההתיישבותי. ישנם שלושה נושאים שצריך לדון בהם בנוגע לגורלו של החינוך ההתיישבותי. הראשון הוא כל נושא אזורי הרישום.

גם בנושא הזה מתוכננת בקרוב ישיבה.

אני רוצה לומר כי ישנן שתי פעולות. פעולה אחת היא של הממשלה כולה, והפעולה השנייה היא של משרד החינוך. אני הבנתי כי ישנן שתי בעיות. בעיה אחת היא כי כל המושג של ביטחון או מיקום ביטחוני, קו העימות או יישובי התפר הולך להעלם, ויהיה רק תקצוב סוציו-אקונומי. בנושא התקצוב סוציו-אקונומי, התנועה הקיבוצית הגיעה להסכם עם משרדי הממשלה כולם, ועל כן להתעלם מכך זה להעלים עין מקריטריון שקיים שנים. הבעיה השנייה היא נושא "נעלה".

גם בנושא הזה מתוכננת ישיבה.

אני מברך על הצעת הפשרה שהוצגה כאן, אך בהסתייגות מסוימת כיוון שצר לי מאוד כי מספר העולים הולך ויורד. אני מקווה כי אותם 1,100 צעירים שמגיעים לאולפנים בארץ יהפכו ל10,000- בבוא הזמן. אדוני היו"ר, אני רוצה לחזק את דברייך ולומר כי לא רק השרה מדברת על משמעות הציונות, אלא גם הסוכנות היהודית והתנועה הקיבוצית, אשר רואות באולפני העברית בכך מדיניות של עלייה בשלבים. אנו לוקחים את מיטב הנוער שאינו בעל מקור הכנסה, כי רק עתה סיים בית ספר תיכון, ומגיע לארץ בימים כל כך קשים. אם אנו לא נממן את השהות שלו באולפנים בארץ, הוא לא יגיע הנה. כולנו יודעים כי התוכנית הזו, הקיימת עשרות שנים, הצליחה להשאיר בארץ אלפי אזרחים מהשורה הראשונה, ומאות חברי קיבוץ שהם בוגרי התוכנית הזו. המפגש בין התיירים ובין העולים מוסיף הרבה מאוד לתוכנית. אני חושב, כי צריך לקבל החלטה עקרונית כי משרד החינוך ימשיך לממן את המורים באולפני הקיבוץ.

אני קבלתי את ההודעה על הצעת הפשרה כבר אתמול בצוהריים, אך בכל זאת החלטתי לקיים את הוועדה ולא לבטלה, כדי שהדברים ייאמרו בפורום הזה, וכן כי אני חושב כי הוועדה צריכה לומר אמירה ציונית ביחס לנושא האולפנים.

אני רוצה להדגיש את חשיבותן של הכיתות המעורבות. העולה מאתיופיה או מרוסיה החליט כי הוא מעוניין לעלות לארץ ישראל עוד בהיותו במדינתו. העולה הפוטנציאלי מארצות הברית, אוסטרליה, סקנדינביה, יחליט אם הוא מעוניין לחיות בארץ רק לאחר השהייה שלו באולפן. החשיבות של הכיתות והחדרים המעורבים היא הפצת השפה העברית כמכנה משותף לכולם.

בעבר לקיבוץ היה תועלת מן התיירים הבאים לאולפנים הקיבוציים, הקטיף בפרדס נעשה על ידיהם. היום אף אולפניסט לא עובד בפרדס. היום לקיבוצים אין תעסוקה עבור התיירים, בייחוד לקיבוצים אשר הפריטו את חדר האוכל.

אני רוצה לחזק את דבריה של חה"כ מאור, שציינה את הפגיעה הגדולה בקיבוצים ובישובים בנושא של הסעות תלמידים וקיצוץ בשעת לימוד. אני חייב לומר, כי ישנו מכנה משותף בין "נעלה" ובין האולפנים. אני השתתפתי בפגישה שנערכה בין סיעת המפד"ל לשרה לימור ליבנת בנושא אולפני הכנה ליהדות. אני שמעתי כי הנושא הזה בדמה, והיא מכירה מאוד בחשיבות הנושא. לדעתי, חשוב כי פרוטוקול הוועדה יגיע ישירות אליה.

אני חייב לציין את העובדה, כי מתוך 1,100 תיירים המגיעים לאולפנים בארץ 30% נשארים בארץ. אני רוצה לתת דוגמא אישית לכך ולומר, כי מתוך ששת ילדי, שתיים מכלותיי הן בוגרות האולפנים האלה.

אנו צריכים להבין כי התיירים המגיעים לאולפני העברית בארץ, מהווים חלק מהליך העליה בשלבים מן המערב. העם היהודי במדינת ישראל משקיע משאבים רבים לאיתור מועמדי עלייה בארצות הגולה. אני רוצה לומר, כי מימונם של התיירים המגיעים לאולפנים, זו העלות הזולה ביותר לאיתור מועמדי עלייה, ועל כן יש לכך חשיבות גדולה. ברמה הערכית ישנה חשיבות גדולה לנושא השפה העברית מבחינת החיבור היהודי הקולקטיבי של יהדות העולם.

מאיר הזכיר כי התנועה הקיבוצית בעבר מימנה חלק מעלות אולפניי התיירים. אני רוצה לומר, כי התנועה הקיבוצים חורקת שיניים. לחלק מן הקיבוצים אין כבר מקומות עבודה, ועל כן אני לא הייתי מציע להעלות את הרעיון של חיפוש מקור מימון מן התנועה הקיבוצית לצורך קיום האולפנים. אני חושב, כי אנו חייבים להציג את חשיבות האולפנים מבחינת העלייה והזהות היהודית בעולם, על מנת שינתן מימון רב-שנתי, ולא נקודתי.

צעיר בודד המגיע לארץ ונקלט בחברה קהילתית, קליטתו טובה יותר מכל קליטה אחרת. במסגרת כזו יש הוא מאומץ על ידי משפחה וזוכה לליווי אישי בתוך מבנה חברתי-קהילתי. הדברים האלה הם חשובים מאוד במערך הקליטה, ואינם קיימים תמיד במערך הקליטה העירונית.

אני רוצה לומר, כי אני הנחתי על שולחן הכנסת ביוני 2001 הצעת חוק חינוך חינם למבוגרים. מטרת החוק היא לעגן את הזכות הבסיסית לידיעת השפה העברית ולהשכלת יסוד המבוגרים. הכוונה היא לקבוע רמת עברית עד שש שנות לימוד. בהצעת החוק יש סעיף של תוכנית לעולים חדשים. עכשיו נצטרך להרחיב אותו ולעסוק לא רק בעולים חדשים, אלא גם בתיירים יהודים המגיעים לארץ. היום נושא לימוד עברית לעולים אינו מוגן בחוק. אין זכות מוקנית בחוק לעולה ללמוד עברית. תיאורטית הממשלה יכולה לקצץ באולפני העברית לעולים. אני הנחתי את הצעת החוק מתוך הנחה כי השפה העברית היא הבסיס הציוני החשוב ביותר, המוסכם ביותר והחיוני ביותר.

אני רוצה לסכם את הישיבה.

1. ועדת החינוך והתרבות רוצה לקבוע, כי אולפני העברית לתיירים יהודים זכאי עלייה השוהים בארץ לתקופות ארוכות, זהו מעשה ציוני לאומי רב ערך, והניסיון מלמד כי תקופה זו מהווה שלב מוצלח בעלייה ובקליטה מוצלחת. כמו כן רשמה לפניה הוועדה, כי העלייה באמצעות אולפנים אלה, היא העלייה בעלת העלות הזולה והיעילה ביותר. לכן דורשת הוועדה להסדיר דרך קבע את המשך קיומם של אולפנים אלה.

2. הוועדה רשמה לפניה את הודעת ד"ר מאיר פרץ, מנהל האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, לפיה בעקבות פניית הוועדה, ובהמשך לאפשרויות תקציביות בנסיבות המיוחדות שנוצרו, הצליח משרד החינוך להבטיח את המשך קיום האולפנים במתכונת הקיימת, אולם הסדר זה אין בו קביעות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:10