פרוטוקולים/ועדת חינוך/4411



3
ועדת החינוך והתרבות
31.12.01

פרוטוקולים/ועדת חינוך/4411
ירושלים, ד' בשבט, תשס"ב
17 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 381
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ט"ז טבת התשס"ב (31.12.2001), שעה 11:00

הצעת חוק מוסד ביאליק, התשס"א- 2001 – קבוצת חברי כנסת

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
קולט אביטל
יוסי פריצקי

עו"ד עדנה הראל - יועצת משפטית, משרד המדע, התרבות והספורט
עמיחי כץ – משרד האוצר
סיון הכטר – משרד האוצר
עו"ד אבי נוב – משרד האוצר
עו"ד ארז אנצויג – משרד האוצר
עו"ד קרן רפלוסקי – משרד האוצר
משה שיף – לשכה משפטית, הסוכנות היהודית
אהרון ידלין – יו"ר מוסד ביאליק
יצחק טאוב – מנכ"ל מוסד ביאליק
שמאי גולן – חבר הנהלה, אקו"ם

מירב ישראלי

יהודית גידלי

מיטל אמסלם









הצעת חוק מוסד ביאליק, התשס"א- 2001 – קבוצת חברי כנסת

אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו דנים היום בחוק מוסד ביאליק שיזם חבר הכנסת יוסי פריצקי וגם אני חתום עליו. החוק עבר בקריאה ראשונה, ואנו רוצים להכין אותו לקריאה שנייה ושלישית.

אני חושב שראוי להזכיר את שמו של השר המנוח גנדי, אשר תמך בחוק הזה ובמוסד הזה. הוא היה אוהב ארץ ישראל ואוהב התרבות הציונית.

אין דעתי נוחה מהחוק שהבאתי. הסיבה לכך היא שאיני אוהב חקיקה פרטית למוסד ספציפי, אך מה ניתן לעשות שקיים מוסד הזקוק לכסף, והגיע להסכם עם הממשלה, ורק אתמול הגיע אליהם הכסף, לאחר שהחוק עומד כבר לפני קריאה שנייה ושלישית. אני מציע, כי כל עוד יש הסכם עם הממשלה והממשלה עומדת בו והכספים מגיעים למוסד, אני אשאיר את החוק מאחורי התנור. ההסכם עם הממשלה הוא לחמש שנים. אם בפרק הזמן הזה ההסכם יכובד ויבוצע, אין לי צורך בחוק הזה בכלל, ואשמח לשלוח אותו אל הגניזה. אם ההסכם לא יבוצע, אנו נפעל לקדם את החוק.

אני שותף למחשבה, כי הצעת החוק נועדה לא לשם חקיקה, אלא לשם הסדר כספי, כדי שמוסד ביאליק יוכל להתקיים. מוסד ביאליק הוא ההוצאה לאור של מדינת ישראל, שהתחילה באחריות של הסוכנות היהודית ושל המוסדות הלאומיים, ומאחר והתרומות מהם מתקיימים המוסדות הלאומיים פוחתות והולכות, היה צורך להעביר את האחריות אל המדינה. כיוון שמשרד האוצר התקשה לעכל זאת, חשבנו להסדיר זאת בחוק. אני לא רואה מוצא אחר, אלא לעגן מוסדות תרבות בחוק. אני מסכים שאם יש הסכם כתוב וחתום בין המוסד למשרד האוצר, והמוסד אומר כי ההסכם הזה מאפשר תפקוד סביר וסדיר, הוא עדיף על חוק. הסכם הוא עדיף, כיוון שהוא צדדי, וכדי לבטל אותו גם צריך שני צדדים. אני חושב שאנו נקבל את ההסכם שייכתב וייחתם בספר הוועדה, ויהיה חלק מהפרוטוקול, ואנו גם נרשום את ההסכם כדי שיהיה לאות ולעדות לעם. אנחנו במקביל נכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית ולא נצביע עליו, ורק כאשר יאמרו לנו שיש סכנה להמשך קיומו של ההסכם, נתכנס ונקיים את הדיון על ההצבעה.

אני מתרגש כאשר אני יושב בחדר הזה ומתייחס לחקיקה של כנסת ישראל ביוזמה של ועדת החינוך והתרבות. העברת המוביל הארצי לנגב, כור בדימונה, עיירות פיתוח, מושבים, מפעלי ים המלח, כל זה הוקם כאשר מדינת ישראל היתה עם שליש מהתקציב של היום. היום מדברים על התפלת מים במשך שנים, ולא זז כלום. כל מפעלי התרבות, התזמורות, התאטרון, הוצאות הספרים, קמו בשנות השישים והשבעים. היום כל מפעל עומד על סף פשיטת רגל. אמנם אני מעלה נוסטלגיה של הימים ההם, אך אני מודה לוועדה שנזעקה למנוע את קריסתו של מוסד ביאליק. אני רואה כי משתתפים היום בוועדה גם תלמידים. כל חיי שירתתי את התלמידים והמורים. אני רוצה להזכיר, כי ביאליק היה המשורר הלאומי הגדול שלנו ואני מקווה כי אתם מכירים כמה משיריו. כאשר ביאליק נפטר, לפני למעלה משישים שנה, דוד בן גוריון שהיה יושב ראש ההנהלה הציונית החליט להקים את מוסד ביאליק עוד לפני הקמת המדינה, כדי לפעול ברוח חזונו, לשימור כל נכסי המורשת היהודים לדורותיה על הגוונים והזרמים השונים שבה, לטיפוח הספרות העברית החדשה, לחקר הלשון העברית שהיא הלשון הלאומית של העם היהודי - אחד הדברים שעשתה המהפכה הציונית זה החזרה לתרבות העברית וללשון העברית- ותרגום של ספרי מופת של ספרות העולם, מכתבי משוררים ופילוסופים של יוון ורומא ועד "מוצא המינים" של דרווין או "עושר העמים" של אדם סמית. הפעולות האלו נועדו כדי שהדור הצעיר יידע את נכסי הרוח של התרבות. את המוסד הזה קיימה כל השנים ההסתדרות הציונית העולמית שבנתה את המדינה, והיום נמצאת ללא מקורות כספיים. התקציב של ההסתדרות הציונית הלאומית הוא ארבעה עשר מיליון דולר, כאשר תקציב מדינת ישראל הוא שבעים מיליארד דולר.

האם התנועה הציונית פועלת רק בארץ או גם בחו"ל?

התנועה הציונית עובדת בחו"ל. בארץ עובדת הסוכנות היהודית שיש לה שלוש מאות מיליון דולר והיא עוסקת בעלייה ובהבאת נוער לישראל. התנועה הציונית מתקיימת ללא תקציב. אנשי המגביות לא ראו מחובתם לעסוק בתרבות העברית, הם עסקו בעלייה, בהתיישבות ובשיקום שכונות. אחרי למעלה מחמישים שנה, זה היה סביר שמדינת ישראל תיקח את האחריות, כמו שלקחה את האחריות לסל קליטה מהסוכנות, וכמו שלקחה את האחריות להתיישבות ולעליית הנוער. התנועה הציונית שנתנה חמש מאות אלף דולר כל שנה למוסד, כבר כמעט לא נתנה כלום עד ששכנענו אותה לתת מאה אלף דולר, ואת ארבע מאות אלף הדולר הנוספים חיפשנו אצל ממשלת ישראל, ואז התחילה העבודה על החוק.

גם אני זוכר את גנדי לטובה, כמי שהציונות שלו נובעת ממקורות יהודיים. מאז שהחלו לעבוד על החוק ביוני 2001, חלה התפתחות חיובית. בחודש פברואר 2001 נחתם הסכם בין שר האוצר לשעבר, בייגה שוחט, ליו"ר ההנהלה הציונית, סליי מרידור, שבו בייגה שוחט לחץ על סליי מרידור לחץ אדיר שיוסיף 125 אלף דולר, בנוסף ל-100 אלף דולר מהתקציב הקטן של ההסתדרות הציונית, ותמורת זה הוא התחייב להוסיף להקצבה של ממשלת ישראל 125 אלף דולר. בסוף השנה קיבלנו ממשרד האוצר דרך משרד התרבות, כמעט את כל הסכום. אתמול הגיע סכום נוסף של חצי מיליון שקל, המהווה את החלק האחרון של הסכום שהובטח לנו. ניתן לסכם ולומר שתקציב ממשלת ישראל למוסד ביאליק הוא מיליון וחצי שקלים, ותקציב ההסתדרות הציונית הוא כמעט מיליון שקל. אני חשבתי שממשלת ישראל צריכה לתת יותר. כתבתי בהצעת החוק כי אני חושב שממשלת ישראל צריכה לתת שני מיליון, כדי לאפשר לנו לא לקרוס ולפתח יוזמות חדשות. אני חייב לומר, כי אני רואה בחיוב את ההסכם וביצועו. גם התנועה הציונית העבירה את כל הכסף. ההסכם הוא לחמש שנים.

האם ביצוע ההסכם הוא החל משנת התקציב 2001?

כן.

האם השנה היא השנה הראשונה שבה עמדו בהסכם שני הצדדים?

כן. העזרה הזו מאפשרת לנו לעמוד על רגלינו.

עמיחי, הואיל ואנחנו השתתפנו כבר בכמה ישיבות שבהם האוצר אמר שאמנם הבטיח, אך הוא אינו יכול לקיים, אני רוצה שתאמר מה מעמדו של ההסכם מבחינתכם והאם הוא תקף למרות שחתם עליו שר אוצר אחר.

אני לא יכול לדבר בשם השר.

עמיחי, אתה ראש תחום מדע ותרבות ועל כן אתה יכול לומר לנו את עמדת משרד האוצר כמיטב הבנתך. אני בעד שהממשלה תקיים את ההתחייבויות שלה. מה שיכול להיות, הוא שנציג ממשרדכם יגיע לישיבות הבאות ויגיד: הבטחנו, אך לא הבטחנו לקיים. אנו מכירים את הבעיה הזו מהנושא של הספריות הציבוריות, שלגביהן יש החלטת ממשלה שלא מבוצעת. כך גם לגבי ההכנות האולימפיות שלגביהן יש החלטות של שני ראשי ממשלה שלא מקויימות. אני יוצא מתוך נקודת הנחה, שהסכם בין שר אוצר לבין ראש הסתדרות הציונית, הוא הסכם מחייב. אני רוצה שיראו בפרוטוקול שגם האוצר דיבר ולא רק מוסד ביאליק.

זו אמנם היתה הבטחה של שר לשעבר והשר הנוכחי ביצע את ההבטחה, אך אני לא יכול להתחייב בשם השר לגבי העתיד.

ישנו הסכם קיים.

זה אינו הסכם חתום, זה סיכום דיון.

האם לא מדובר בהסכם חתום לחמש שנים?

מדובר בפרוטוקול מדיון בין שר האוצר לסליי מרידור, חתום על ידי אנשי האוצר.

האם אין למשהו כאן את המסמך המדובר?

יש לי את המסמך, אך לא כאן. אני חושב שיש אותו לאנשי מכון ביאליק.

אנחנו לא היינו שותפים בדיון. אני זוכרת שבשלב מסוים ראיתי דף שהוא סיכום ישיבה שנערכה עם שר האוצר. השאלה היא מה תוקפה של הבטחה שלטונית. נציגי משרד ביאליק היו בישיבה אצל שר האוצר, בה שר האוצר הביע הבנה למצוקה של מוסד ביאליק, וככל שאני זוכרת, ישנה התחייבות. אני לא יכולה לומר האם ההתחייבות היא לחמש שנים.

את צריכה להאמין לנו שקיים הסכם.

מכיוון שההסכם לא נעשה איתנו ולא נעשה על ידי השר שלי, אני לא רוצה לומר דברים שאני לא יודעת. בכל מקרה לא מדובר בהסכם במובן המשפטי, המתייחס להסכם בו יש שני צדדים ויש סנקציות. מדובר בהבטחה שלטונית שניתנה או לא ניתנה.

מנקודת המבט המשפטית, איזה תוקף יש לסיכום דיון בין שר אוצר לבין יושב ראש ההסתדרות הציונית?

אני מניחה, כי כל כוונה ששר אוצר מביע, היא כוונה שהוא מתכוון לממש אותה בכפוף לנוהל ולחוק הקיים. אם שר אומר שהוא מעוניין להעביר, אז הוא צריך להעביר בחוק התקציב העברה, ואם ועדת כספים לא תאשר, לא ניתן להגיד כי הוא הפר את הבטחתו. כאשר זה עובר בהעברה למשרד מסויים ואותו תקציב כפוף לנוהל התמיכות, אז צריך להתקיים הליך תמיכות.

אם כל המכשולים האלה לא קיימים וישנו מנהל תקין, הבעיה המרכזית היא האם משרד האוצר יקצה את הכספים.

ישנה פררוגטיבה לממשלה לרדת מהתחייבויות.

השאלה היא האם מלכתחילה היתה התחייבות, למרות שהמימוש של ההתחייבות כפוף לכל מיני תנאים בדרך. אני לא יכולה לענות על כך, ואני גם לא רוצה לענות במקום נציגי האוצר. אני לא יודעת האם היתה התחייבות לחמש שנים, והאם מתכוונים לעמוד בה. אני רוצה לומר, כי הסיטואציה הזו שבה ההסתדרות הציונית הקימה מוסדות מאוד חשובים, וכיום נמצאת במצב בו היא אינה יכולה לקיים את אותם מוסדות חשובים בגלל המצב של יהדות העולם, ובגלל היחסים בין מדינת ישראל ליהדות העולם, היא סיטואציה קשה. מוסד ביאליק הוא אינו המוסד היחידי שבא לפתחו של המשרד שלנו כי הוא מוסד תרבותי בעל משמעות ממדרגה ראשונה, ואומר איך המדינה לא לוקחת על עצמה לדאוג לקיומו של המוסד.

על אילו עוד מוסדות מדובר?

מוזיאון הר הרצל.

האם יש לך עוד דוגמאות? אני פשוט חושב, כי אלו שתי הדוגמאות היחידות.

אני חושבת שצריך לעשות סיכום שיהיה מעוגן בהחלטת ממשלה בצורה מסודרת.ישנו חוק המוסדות הלאומיים, וההסתדרות הציונית היא מוסד לאומי. אסור שיקרה מצב בו הממשלה נמצאת כמי שהתחייבה להתחייבות שלא ברור אם היא כפופה לחוק התקציב. יכול להיות שניתן להגיע להסכם שיתאים לנסיבות המיוחדות של אותם מוסדות חשובים שההסתדרות הציונית הקימה. אני מוכנה לקחת על עצמי לבדוק את האפשרות הזו, שהתעוררה בדעתי במהלך הדיון היום. כך יהיה ניתן להגיע להסכם, כיוון שנדמה לי שהנייר עליו מדבר מר ידלין איננו בגדר הסכם שיש לו התחייבות רב-שנתית.

עמיחי, אתה ראית את המסמך הזה?

כן. לא השתתפתי בדיון עצמו, אבל ראיתי את המסמך.

האם בתקציב 2002 המוסד מתוקצב?

אף אחד לא נסוג מההסכם, אך זו החלטה של שר.

האם ברוטינת העבודה הרגילה צריכה לבוא עכשיו יוזמה של שר, או שבאופן אוטומטי זה מקיים?

ישנן התחייבויות רבות לשנת 2002, המשרד רואה את המכלול ומחליטים. זה אמור להגיע לממונה על התקציבים והוא אמור להחליט.

כלומר, ברוטינת העבודה התחייבות כזו לא מבוצעת באופן אוטומטי, אלא רק אחרי שפונים לממונה על התקציב ואומרים לו שאנו רוצים כסף מהרזרבה כי זה לא בבסיס התקציב?

זה אמנם לא נמצא בבסיס התקציב, אך זו לא הרוטינה אליה התכוונתי. בכל עניין פונים אל הממונה על התקציב, לא רק בעניינים האלה.

אני מניח, כי הממונה על התקציב רואה את הנושאים הרגישים ומפנה אותם אל השר ואומר: יש לי שורת התחייבויות, בוא נבדוק האם ניתן לבצע אותם.

קולט, אני לא יודע אם שמעת את דברי מר ידלין שאמר כי יש הסכם לחמש שנים. יוסי פריצקי ואני אמרנו כי אם יש הסכם, אנחנו נשלים את החוק ונכין אותו לקראת קריאה שלישית, אבל לא נצביע עליו. החוק יהיה כחרב המתהפכת שכל עוד ההסכם קיים אין צורך להביא להשלמת החקיקה.

אני רוצה להודות לך על חקירת שתי וערב, כי הסתבר, כמו במקרים אחרים, כי מה שמוסד ביאליק ראה כהסכם, איננו הסכם בעל תוקף משפטי, אלא רק פרוטוקול מישיבה.

מדובר בהתחייבות שלטונית.

השאלה היא כמה היא נלקחת כבסיס להחלטותיו של שר האוצר הנוכחי. אני רואה את מטרת חקיקת החוק הזה, שלא להגיע למצב שכאשר תתחלף ממשלה או שרי אוצר, שוב פעם המוסד יעמוד בפני חוסר יכולת לסמוך על תקציב. הכוונה היתה לעגן את ההתחייבות בחוק שיחייב את כל הממשלות. הנהלת הקואליציה העבירה לנו הנחיות להצביע נגד החוק הזה. אני במקרה הזה לא מתכוונת לקבל את הנחיית הנהלת הקואליציה כמחייבת אותי, כיוון שאני נלחמתי למען החוק הזה ואני רוצה לתמוך בו. אני רוצה להציע לוועדה להמשיך עם חקיקת החוק בגלל המצב הנוכחי, ובמקביל צריכה אינסטנציה כלשהי, אולי שר התרבות, לפנות לשר האוצר, כדי לוודא אם יש בכוונתו לקיים את ההסכם. אולי ניתן להעביר אותו כהחלטת ממשלה, כפי שעדנה הציעה. אני מציעה לנו ללכת בשני קווים מקבילים. האחד הוא להמשיך עם החוק כאילו שאין הסכם. השני הוא להמשיך ולנסות לשכנע את השר לקחת את סיכום הדיון כסיכום מחייב. אם יהיה סיכום בגדר החלטת ממשלה, נוכל להחליט אם אנו רוצים לקדם את החוק או לא. בכל התקציבים למיניהם, להוציא את תקציב משרד החינוך ומשרד התרבות, יש הקצבה לסעיף הזה.

מוסד ביאליק נמצא אצלנו בתוך תקנת תמיכה שהיא מוסדות מורשת, כך שאת לא תראי את השם מוסד ביאליק.

היכן אני אמצא את זה?

מוסד ביאליק נמצא בין המוסדות הנתמכים בתקנת תמיכה מורשת. בתקנה זו מגישים בקשה עוד כמה מוסדות מאוד חשובים, ובכל שנה מתייחסים מחדש לכל מוסד.

זה אומר שכל שנה אנו מתחילים מאפס.

זה נכון.

כל עוד הוא אינו מוסד סטטוטורי, הוא מקבל את הכספים במסגרת התמיכות, ובתמיכות אין מוסדות ייחודיים.

או מכוח הסדר מיוחד אחר.

אם לא יתוקן חוק יסוד שבו ייכתב במפורש שמדינת ישראל מתחייבת להקצות כסף למוסדות האלה, זה לא ילך.

אני מציע לא להציג את הפרוטוקול המדובר כשיחת רעים. שר האוצר כינס אנשים וקיים דיון בו נקבעה החלטה שלטונית. אני לא יודע עם זה תופס בבג"ץ או לא, אך ברור לי כי זו הבטחה שלטונית. אנו קיבלנו את המסמך הזה כהבטחה שלטונית. העובדה שקיימו את זה השנה היא הוכחה ברורה שהשלטון ראה את ההבטחה הזו כהבטחה שצריך לקיים אותה, לכן אני מתייחס לכך כהבטחה שלטונית ממשית.

אני רוצה להקריא את המסמך המדובר, כדי שיהיה חלק מהפרוטוקול, וגם כדי שיהיה חלק מהתיק אצלנו, כדי לתת לו את המשקל הראוי.

סיכום דיון
שנערך ביום 21.2.01
בלשכת שר האוצר.

סיכום לתקצוב מוסד ביאליק בשנת 2001

מר אברהם(ביגה) שוחט, שר האוצר
מר סלי מרידור, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית
מר אהרון ידלין, מנהל מוסד ביאליק
גברת יעל אנדורן, סגנית הממונה על התקציבים
מר ג'וש שוורץ, יועץ ליו"ר הנהלת הסוכנות היהודית
מר אבירם כהן, יועץ שר האוצר
מר אורי שוסטרמן, אגף תקציבים.


הדיון זומן לאחר פגישות קודמות בנושא ולאור סיכום בין שר האוצר ויו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, לפיו בחמש השנים הקרובות תוגדל תמיכת הממשלה והסוכנות היהודית במוסד ביאליק בסכום של 125 אלף דולר לשנה על ידי כל אחד משני הגופים.

מר ידלין הבהיר כי בקשת המוסד היא לתוספת גדולה יותר וכי הוא היה שמח לו הממשלה היתה מגדילה את חלקה בשיעור גבוה יותר מההסתדרות הציונית.

1. ההסתדרות הציונית תגדיל את תקציב התמיכה במוסד ביאליק בסכום של 125 דולר לשנה, מעבר לסכום התמיכה שקיבל המוסד מההסתדרות הציונית בשנת 2000, ובכפוף לאישור תקציבי של ההסתדרות הציונית.
2. הממשלה, באמצעות משרד המדע, התרבות והספורט, תגדיל את תמיכתה במוסד ביאליק בסכום השווה ל- 125 אלף דולר לשנה, מעבר לסכום התמיכה שקיבל המוסד מהמשרד בשנת 2000, ובכפוף לאישור תקציב המדינה.
3. סיכום זה יהיה תקף לחמש שנים.
4. משרד האוצר יתמוך בפניה של מוסד ביאליק, באמצעות משרד המדע, התרבות והספורט, לקבלת כספי עזבונות מהאפוטרופוס הכללי.

רשם: מר אבירם כהן, יועץ אישי לשר

זהו סיכום דיון חשוב ביותר. הוא משמעותי והוא הבטחה שלטונית, אבל הוא לא הסכם. אני חושב שההצעה של חברת הכנסת קולט אביטל היא מקובלת. אנו צריכים לפעול בשני מסלולים. מסלול אחד הוא שאנחנו נמשיך בהכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית לפי מה שתציע היועצת המשפטית שלנו, מירב ישראלי. יש המון עבודה טכנית, ולכן כדאי להקים קבוצת עבודה של המשרד, משרד המשפטים, משרד האוצר, הוועדה, ההסתדרות הציונית ומוסד ביאליק. אנו נבקש ממשרד המדע, התרבות והספורט לברר האם ניתן לעגן את הסיכום הזה בהחלטת ממשלה תחת הנושא של מוסדות התרבות, את המוסדות הלאומיים. אני מסכים שלא ניתן להפריד בין המוסד הזה למוסד הר הרצל. אנו נבקש לברר האם יש המשכיות שלטונית, כלומר, לברר מה כוונת האוצר בנושא. נאפשר ארבעים וחמישה ימים לשתי קבוצות העבודה לעבוד. אנו נתכנס בעוד ארבעים וחמישה יום ונגבש את הנוסח הסופי לקריאה שנייה ושלישית וכן נקבל תשובות לגבי שאלות אלו מהמשרד, ואז נוכל לכלכל את ענייננו ולגבש את עמדתנו. חה"כ יוסי פריצקי וחה"כ קולט אביטל ואני אומרים, כי אנו מעדיפים שההסדר הכספי יהיה בהתחייבויות שלטוניות, שכוללות החלטת ממשלה או הסכם.

אנו מעדיפים שההסדר הכספי יבוצע.

אני רוצה שתהיה התחיבות שלטונית ברורה, לא רק בסיכום דיון, לביצוע ההתחייבויות הכספיות. לאור מה שקורה, אני מוטרד גם מהחלטת ממשלה. ישנה החלטת ממשלה לתמיכה בספריות ציבוריות שאינה מתבצעת, לטענת משרד המדע.

אני חייב להגיב על הטענה הזו. כתוב שיתווספו לתמיכה בספריות עשרה מיליון שקל. לא כתוב מי יוסיף ומתי, לא סוכם בסיס. סוכם חמש וחמש, וזה בוצע.

אני חושבת שלא היינו צריכים לבוא לממשלה, אם היינו יכולים להוסיף את זה מתקציבנו.

אתם יכולים להוסיף, אך אתם לא רוצים.

האם עולה בדעתך, כי שר המדע צריך לפנות לממשלה כדי שתהיה החלטת ממשלה שהוא יכול להפחית כסף ממוסד ביאליק כדי להוסיף לספריות הציבוריות? לא יעלה על הדעת דבר כזה. לנו זה ברור שאם הממשלה מחליטה אז יש תוספת למשרד. נשבר פה קוד שהיה מקובל מאוד בין משרדי הממשלה, בינם לבין הכנסת, לכן אנו יותר חשדניים, ספקניים וביקורתיים, לגבי כל מה שקשור להבטחות השלטוניות. אנחנו לא רצים אחרי חוקי תרבות. גם חוק הקולנוע לא היה נולד, אם העניינים האלה היו מוסדרים כמו שצריך.

הקשבתי עכשיו לחברי הכנסת ולחברי מוסד ביאליק, ויש לי הרגשה ששני הצדדים לא מתכוונים לאותו הדבר. יש לי חשש שאם הקואליציה תשתנה, אם השלטון ישתנה ומצב הרוח של שר האוצר החדש ישתנה, ההסכם הזה יעמוד על כרעי תרנגולת. תחילה היה נראה כי חברי הכנסת ירדו מכל העניין, אך אני תומך בסיכום שלך היו"ר הקורא להמשיך בלובי כדי שהחוק הזה יעבור.

אני מציע שתנוח דעתך מבחינה זאת שאנו לא נשחקנו בכוונתנו להסדיר את מצבו הכספי של המוסד. אנחנו היינו בעמדה ברורה מאוד אז והיום. החוק לא היה נולד אם היה קיים סיכום דיון כזה. אנחנו מעדיפים להסדיר זאת בהסכמים ובהחלטת ממשלה, אם תנוח דעתנו שהעניין מסודר. אנו נברר את העניין הזה תוך ארבעים וחמישה יום.

אהרון, האם השר וילנאי היה בישיבה המדוברת?

השר לא היה בישיבה הזו, אבל השר וילנאי ידע על בעיות מוסד ביאליק ורצה לעזור. הוא נתן לי את ברכתו להלחם, ואני השקעתי בזה אנרגיות, כמו שלא השקעתי עוד בשום דבר בחיי במפעלים הרבה יותר גדולים, כדי להביא את שר האוצר לפגישה עם יו"ר הנהלת הסוכנות. השר וילנאי ראה את זה בחיוב, הוא שלח אותי לפגישה הזו ולאחריה הוא קיבל את הסיכום. אני אמרתי לו שזה תפקידו להשיג את הכסף. לצערי, הוא לא הצליח בכך, ולכן אני הייתי צריך להמשיך ללחוץ ולטלטל את בייגה, ולומר לו כי לא מקיימים את החלטתך, ואחר כך הגיע לשר החדש. בסופו של דבר הכסף הגיע אלינו בזכות מנכ"ל המשרד, שאמר שאם משרד האוצר לא יעביר אלינו את התקציב, הוא ידאג לכך שאנחנו נקבל את הכסף.

אני מקבל את המהלך עליו החלטתם, אך אני רוצה לקוות שיקום שר אוצר וממשלה שיעבירו למוסד ביאליק את שני המיליון שהזכרתם בהצעת החוק.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו רשמנו לפנינו את סיכום הדיון מלשכת שר האוצר, שלפיו הממשלה התחייבה להגדיל את תמיכתה במוסד ביאליק בסכום השווה ל- 125 אלף דולר לשנה, מעבר לסכום התמיכה הרגיל. התחייבות זו היא לחמש שנים.

הוועדה מבקשת משר המדע, התרבות והספורט לבדוק את האפשרות לעגן את ההתחייבויות לתקצוב מוסד ביאליק ועוד מוסדות תרבות בהחלטת ממשלה ובשיתוף עם המוסדות הלאומיים להפעלת מוסדות תרבות אלה, ולדרך תיקצובם המסודר והקבוע. כמו כן לברר ולהודיע האם יש הסדר בין המשרד לבין משרד האוצר לביצוע סיכום זה בשנת 2002.

צוות בראשותה של יועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מירב ישראלי, יכין טיוטה לנוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בשיתוף עם ההסתדרות הציונית הלאומית, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד האוצר, משרד המשפטים ומוסד ביאליק.

הוועדה מבקשת להשלים את ביצוע ההחלטות תוך ארבעים וחמישה יום. בתום מועד זה תקיים הוועדה ישיבה לאישור נוסח הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ולקבל דיווח על המטלות של משרד המדע, התרבות והספורט.

לגבי החלטה מספר שתיים, המדברת על כך שהשר ינסה להעביר כהחלטת ממשלה את ההתחייבויות, זה צריך להיות בשיתוף עם הסוכנות היהודית.

אתה צודק, לכן הוספנו את המילים, בשיתוף עם הסוכנות.

שיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים בעניין המוסדות האלה, גם בעניין התקצוב.

מוסד ביאליק הוא באחריות ההסתדרות הציונית הלאומית. לצערי, הסוכנות היהודית לא עוזרת בשום דבר. בהסתדרות הציונית יש תקציב מפורש למוסד ביאליק 225 אלף דולר, בהשתתפות הממשלה בלא פחות מ- 125 אלף.

כלומר, אם הממשלה לא תתקצב את מוסד ביאליק ב- 125 אלף דולר, מוסד ביאליק יקרוס.

ההסתדרות הציונית קיבלה זאת כהתחייבות שלטונית. היא משקיעה גם 200 אלף דולר בהר הרצל.

תודה רבה, הישיבה ננעלה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00