פרוטוקולים/ועדת חינוך/3991



3
ועדת החינוך והתרבות – 5.11.2001

פרוטוקולים/ועדת חינוך/3991
ירושלים, ד' בכסלו, תשס"ב
19 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 340
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ב', י"ט בחשון התשס"ב, 5.11.2001, בשעה 11:30


ס ד ר ה י ו ם

החינוך במגזר הערבי

חברי הוועדה: היו"ר זבולון אורלב
טלב אלסאנע
עזמי בשארה
חוסניה ג'בארה
עבד אלמאלכ דהאמשה
שמואל הלפרט
אבשלום וילן
מוחמד כנעאן
רחמים מלול

ד"ר יצחק תומר, סמנכ"ל ומנהל המינהל להכשרה ולהשתלמות,
משרד החינוך
יואב אזולאי, מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך
עלי אסדי, ממונה על החינוך לערבים, משרד החינוך
ד"ר אילנה זיילר, מנהלת אגף א' למוסדות חינוך, משרד החינוך
חיר נבואני, יועץ שרת החינוך
יעל פרבר, לשכת שרת החינוך
ראג'י נסור, ראש ועדת המעקב לחינוך הערבי
עאטף מועדי, רכז ועדת המעקב לחינוך הערבי
אמין פארס, ועדת המעקב לחינוך הערבי
חאזם סאלח, יו"ר המגזר הערבי, מועצת תלמידים ונוער ארצית
ג'האד סאלם חאג', עובדת סוציאלית, המועצה לשלום הילד
עלי זידאן, חבר הנהלת הסתדרות המורים
מחמוד יונס, הסתדרות המורים
רינה אבולעפיה, מנהלת המחלקה לחינוך חברתי, עמל
ראונק נאטור, רכזת ועד הפעולה לענייני חינוך במגזר הערבי, שתיל
פאיז אלאטרש, ועד ישוב אלאטרש
טאלב אלנבארי, ועד ישוב אלאטרש
חליל אלאטרש, ועד ישוב אלאטרש
סאלח אבו כף, המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב
מעיגל אלהוואשלה, המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב
איברהים אלאטרש, המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב
חמד אבו כף, המועצה האזורית לכפרים בלתי מוכרים בנגב
עו"ד בואנה שוגרי בדארנה, האגודה לזכויות האזרח בישראל
נמר קעדאן
אנסטאס דמיאנוס, מפקח ארצי על המרכזייה הפדגוגית במגזר הערבי
יוסף אלעטאונה
ד"ר מחמוד מסאלחה, מנהל תיכון דבוריה
בראנסי דוניא, מנהלת מרפ"ק, טייבה
ד"ר גדעון בן-דרור, יועץ ועדת החינוך והתרבות
אודי שפיגל, יועץ המחקר של ועדת החינוך והתרבות

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ




החינוך במגזר הערבי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך
והתרבות.
המלצת היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת-הדין אנה שניידר, הסתמכה על החלטת ועדת הכנסת מיום כ"ב בתמוז תשכ"ב, 24 באוגוסט 1962, בה נאמר שאין לסטות מן הנוהל המקובל בכנסת שלא להעלות עניינים הנמצאים סוב-יודיצה. זה מופיע בעמוד 109 לתקנון. היא כתבה לי ש"לאור האמור לעיל יש לדחות את הדיון שנקבע בוועדת החינוך עד לאחר הדיון בנושא בבית-המשפט העליון". אני מדגיש שכאן נאמר עד לאחר הדיון ולא עד לאחר קבלת החלטה.

נאלצתי נגד רצוני לדחות את הדיון ולכן אכן הדיון הזה נדחה. חשבתי שהנושא הוא כל כך חשוב שמן הראוי שאני אומר אותו גם לפרוטוקול ושיירשם הדבר הזה בספר דברי הימים של ועדת החינוך והתרבות.

אני רוצה לציין שאכן הייתה היענות כמעט
תמידית מטעם יושב-ראש הוועדה שראה לנכון לקיים דיון בנושא הזה לאחר שהביע את עמדתו בעניין ההתבטאויות, מה גם שאפשר למצוא את הביטוי לעמדה גם באמצעי התקשורת כי יצאה תגובה שיש צורך לאמץ את ההמלצות. את זה נשאיר להכרעת בג"ץ.

אנחנו פותחים את הישיבה בעניין תוכנית החומש למגזר הערבי, בתוכה גם נדון בענייני הבדואים. אין לי ביטחון שנמצה הכל בישיבה אחת, אבל אם יהיה צורך, נקבע עוד ישיבה כי הנושאים הם רבים מאוד וגדולים מאוד.

לפני חברי הכנסת מונח דוח שהכין עוזר המחקר של הוועדה, אודי שפיגל, שאני עברתי עליו כבר אמש וערכנו בו תיקונים, למרות שאני רואה שלא הוכנסו כל התיקונים. במסמך הזה בכמה וכמה פעמים מוזכרת גם המילה דרוזים ואני מבקש שבכל פעם שכתוב המילה דרוזים, המילה הזו תימחק. בטעות שורבב המגזר הדרוזי לדוח הזה, אבל זה דבר שלא נכון ולא ראוי. את הדרוזים צריך להוציא מתוך הדוח כי הם לא חלק ממנו. הנושא בדיון שלנו הוא לא החינוך הדרוזי אלא החינוך הערבי על כל חלקיו ומרכיביו.

חבל שלא קיבלנו את המסמך יום קודם.

אתה צודק. אני קיבלתי אותו אמש בפקס. אני
אמרתי שאני מעדיף מסמך בלי משרד החינוך אלא שהמשרד יקבל אותו, כי אז היה להם מסמך מוסמך שהם לא קוראים אותו. זו הערתי הקבועה לעוזרי המחקר שלנו, למרות שאני בדרך כלל ממליץ גם על מסמך של לא יותר מאשר שנשי עמודים והמסמך הזה מכיל ששה עמודים, דבר שמראה שנעשתה כאן עבודה מאוד מאוד רצינית ואני מודה לאודי שפיגל על כך. אני מציע שתעיינו בו תוך כדי הישיבה, מה גם שזו לא הישיבה הראשונה.

אני מציע שנאפשר לדוקטור יצחק תומר שהוא הממונה במשרד החינוך על ביצוע תוכנית החומש, כך נמסר לנו, לדווח לוועדה בקצרה ואז נעבור על התחומים כפי שמופיעים במסמך וכמובן נאפשר לחברי הכנסת לומר את מה שיש להם לומר.

נמצא אתנו נציג החינוך הערבי במשרד החינוך
ואני מציעה שגם הוא יתייחס.

בהחלט. אין בעיה.

שלא יובן שהישיבה הזו היא רק על תוכנית
החומש כי תוכנית החומש מהווה חלק קטן מאוד.

אני מקבל את הערתך אבל אני מציע להתחיל
בתוכנית החומש.

העברתי לך מכתב בחודש ספטמבר בעקבות
השביתה במגזר הערבי ובין היתר ציינתי שם כמה נושאים שצריכים לדון בהם.

קיבלתי. אתה חבר נאמן בוועדת החינוך שלנו
ובוודאי מקובל עלי שאם אתה מבקש, אנחנו נדון גם בנושאים האחרים.

במקרה הזה מר ראז'י מנסורי, יושב-ראש ועדת
המעקב לענייני חינוך ערבי, הוא הסמכות בנושא ואני מבקש שנשמע אותו וכן את דוקטור אחמד מסאלחה מנהל בית-ספר תיכון דבורי.

נשמע אותם.

הם גם הגישו נייר עמדה. נמצאים כאן גם נציגי
הנגב שגם שם קיימות בעיות.

אני אפשרתי לכל מי רצה להניח מסמך על השולחן
לעשות זאת בלי צנזורה. אפשרנו לכולם להניח את החומר על שולחנה של הוועדה. הואיל ומדובר בנתונים ובמסמכים, אנחנו בהחלט מוכנים לקבל את הדברים האלה.

כאמור, אני מציע שנאפשר לדוקטור יצחק תומר, סמנכ"ל ומנהל המינהל להכשרה והשתלמות במשרד החינוך, לומר את הדברים.

אני אשתדל להיות תכליתי וקצר. אני רוצה לומר
שהנושא הזה נדון לעתים מזומנים ותוכנית החומש מופעלת מאז שנת הלימודים תש"ס, עוד בקדנציה של השר יוסי שריד שאז החליט להפעיל אותה בתקציב שגזר מתוך תקציבי המשרד בהיקף של חמישים מיליון שקלים לשנה במשך חמש שנים. ברור היה לנו מראש – ואני מצהיר באופן מפורש – שהתקציב הזה איננו בא לספק את כל הדרישות. התקציב הזה מיועד, ואמרנו את זה במפורש, לקידום הישגים לימודיים במערכת החינוך הערבית והדרוזית גם יחד, ואני רוצה להדגיש את זה במפורש.

אני מבקש לעבור על הפרוטוקולים תוך כדי
הישיבה, כי אני לא זוכר את זה שחמישים מיליון שקלים מיועדים לשני הסקטורים.

אני אומר שוב שבכל הדיונים שנערכו בשנתיים
האחרונות, וראס'י מנסור היה שותף לחלק מהם, יושבים כאן גם נציגי המשרד, היה ברור מאוד שאנחנו מדברים בתקציב משותף. זה נכון שהקמנו שתי ועדות, ועדה אחת שמטפלת רק במגזר הערבי וועדה נוספת שמטפלת רק במגזר הדרוזי ואלה הן שתי ועדות שונות, אבל המסגרת התקציבית
הכוללת של שתי הוועדות היא חמישים מיליון שקלים בשנה.

בחוברת שחולקה כאן נאמר שמדובר בחמישים
מיליון שקלים למגזר הערבי. בחוברת שאתם חילקתם בוועדה, הכותרת היא מחוז צפון.

זה לא נכון שהוקמה ועדה גם למגזר הערבי, גם
למגזר הדרוזי, גם לבדואים צפון?

לא. משרד ראש-הממשלה הקים את הוועדות
האלה ולא אנחנו.

אומר משרד החינוך שחמישים מיליון שקלים
מיועדים לשתי תוכניות החומש ואנחנו בודקים את האסמכתאות הקודמות.

אני רוצה לציין בנוסף שהמשרד הקצה תקציב
לבניית 531 כיתות בשנת התקציב 2001.

גם זה בשני המגזרים?

למגזר הערבי בלבד.

אתם מדברים על שנות לימודים או על שנות
תקציב?

לגבי תוכנית החומש, חמישים מיליון שקלים, אני
יכול לומר שזו שנת לימודים. אתה יודע שמינהל הפיתוח עובד לפי שנות תקציב. בשנת 2001 הוקצו כאמור 531 כיתות. ידועים גם הצרכים אלא שברור שרוב הצרכים מהווים כיתות חיוניות לגילאי 4-3, ברור גם שאנחנו לא מסוגלים לבנות את זה אלא בקצב שמשרד האוצר מקצה לנו את הכספים לכך.

כמה כיתות לנגב?

אני מוכרח לומר לך שאידה רוזנפלד מסרה לנו
נתונים אחרים.

ישבתי יחד עם שמחה שניאור במשרד
ראש-הממשלה, עם ועדת המעקב, עם המנכ"לים ואלה הנתונים. אנחנו יודעים על 531 כיתות.

לפי הנתונים שהכין עוזר המחקר, בשנת 2001
המגזר היהודי קיבל 1,340 כיתות. סך כל האוכלוסייה הערבית קיבלה 726 כיתות, מהן 244 כיתות למגזר הבדואי ו417- כיתות למגזר הערבי. זה כולל כיתות, כיתות גן ומבנים יבילים. אין לי את החלוקה הפנימית.

אנחנו לא מתייחסים למבנים יבילים אלא אנחנו
מתייחסים אך ורק לתקציב. אני מדבר רק על בנייה קשיחה ואני לא מדבר על מבנים יבילים.

למדתי כבר שבנייה קשיחה גם יכולה להוות מבנה
יביל.

אנחנו מבינים את ההבחנה.

אתה רוצה לומר שבנגב ניבנו 244 כיתות?

לא.

זה הנתון שמסרה גברת אידה רוזנפלד מאגף בינוי
ותקצוב לאודי שפיגל עוזר המחקר של הוועדה.

מצוין במפורש שזה כולל בנייה יבילה.
אני מציין את העובדה הזאת כי אני מניח שחברי ועדת המעקב יתייחסו לנתון הזה בהמשך.

יש כאן תוכנית שמדי שנה אנחנו משנים אותה ומתאימים אותה לצרכים על-פי דרישות שאנחנו מקבלים מהמחוזות ועל-פי הנחיות.

מטרת תוכנית החומש הוא מוגדרת וברורה והיא לקדם הישגים לימודיים וחינוכיים של הילדים במגזר הערבי. החוברת מונחת בפניכם ולכן אני לא ארחיב.

אני מבין שבשנת הלימודים תשס"ב המשרד
ממשיך לבצע את תוכנית החומש.

אמת.

בהיקף של חמישים מיליון שקלים.

נכון, לפי הפריסה.

אם כי יש שינויים בפריסות השונות. כלומר, אם
אגף חינוך מיוחד היה 12 מיליון בתשס"א, בשנת תשס"ב זה 12 מיליון.

בשנת תשס"ב התקציב יעלה ויגיע לקרוב לעשרים
מיליון שקלים.

אודי, למה אני מקבל כאן נתונים אחרים מאלה
שיש בפני?

אלה הנתונים שקיבלנו מהמשרד.

דיברת עם ניר שמואלי. בג"ץ הורה לנו ואנחנו
נאלצים לפעול. יש טבלה שמרכזת את הפעולות ואמרתי שיש שינויים שאנחנו נאלצים לבצע.

בסך הכל מה הסכום בטבלה הזאת?

חמישים מיליון שקלים.

נתייחס קודם כל לטבלה ואחרי כן לשינויים.
תקציב אגף החינוך המיוחד היה בשנת תשס"א ובשנת תשס"ב התקציב הוא 12 מיליון שקלים.

תקציב אגף הכשרת עובדי הוראה היה בשנת תשס"א 6,4 מיליון ובשנת תשס"ב התקציב הוא ששה מיליון.

תקציב אגף השתלמויות בשנת תשס"א היה 5,7 מיליון כאשר בשנת תשס"ב התקציב הוא 4,18 מיליון.

אגף שח"ר, תוכניות מיכאל, בשנת תשס"א התקציב היה היה 1,680 מיליון ובשנת תשס"ב אין.

תקציב אגף שפ"י היה בשנת תשס"א שני מיליון והשנה 1,800 מיליון.

תקציב אגף הערכה ומדידה בשנת תשס"א היה 1,200 מיליון והשנה מיליון.

תקציב מועדונית ראשית, פיתוח מבחן וקסלר, מבחן לקויות למידה, בשנת תשס"א היה מיליון ובשנת תשס"ב התקציב הוא 800 אלף.

סך הכל תקציב המטה היה בשנת תשס"א שלושים מיליון ובשנת תשס"ב התקציב הוא 27,780 מיליון.

תקציב גופים מלווים בשנת תשס"א היה 18,5 מיליון ב236- בתי-ספר ובשנת תשס"ב התקציב יגדל ל21,850- מיליון ב295- בתי-ספר, שזה אומר עוד ששים בתי-ספר.

תקציב מינהלת מעקב ובקרת ביצוע בשנת תשס"א היה מיליון וחצי ובשנת תשס"ב התקציב עולה ל2,370- מיליון.

סך כל התקציב בשנת תשס"א היה חמישים מיליון וגם בשנת תשס"ב התקציב יהיה חמישים מיליון.

יש ירידה. אם מדובר באותו סכום כפי שהיה
בשנה שעברה, זאת ירידה מהותית. זה אומר הגדלת הפער.

הסכום לשנת תשס"ב כולל גם את הקיצוץ שיהיה
בתקציב החינוך ב1- בינואר?

יש התחייבות של השרה והיא מקובלת שלא יהיה
קיצוץ בתקציב הזה.
אני רוצה להוסיף שני נתונים. על-פי החלטת בג"ץ יש להוסיף 4,000 שעות נוספות, שעות חינוך מיוחד למערכת, ואנחנו נדרשים לעשות זאת. חמישים אחוזים – אלפיים שעות – יבואו מתוך תוכנית החומש.

כמה מתוך תוכנית החומש?

אלפיים שעות שזה כשמונה מיליוני שקלים.

שמונה מיליון מתוך חמישים מיליון.

על חשבון מה?

אני עוד לא יודע ולכן לא יכול לומר מתוך מה.
בהחלטה של הממשלה הקודמת הוסכם שמשרד החינוך יקבל תוספת לתקציב הזה של 28 מיליוני שקלים. התקציב הזה היה צריך למצוא את ביטויו בתקציב 2001 אבל עדיין לא התקבל התקציב. בסיכום שהיה בין האוצר למנכ"לית המשרד הוסכם שנקבל לתקופה הזאת של ספטמבר-דצמבר את שליש התקציב.

מה הקשר בין ה28- מיליוני שקלים לחמישים
מיליוני השקלים?

זאת תוספת.

זאת תוספת על החמישים מיליון?

נכון.

חמישים מיליון השקלים באים ממקורות משרד
החינוך וה28- מיליוני שקלים מהווים תוספת.

של האוצר.

היא במסגרת התוכנית של ארבעה מיליארד
שקלים?

כן. זה בפנים.
כאמור, לשנת 2001 לא קיבלנו את ה28- מיליוני השקלים. הובטח לנו לארבעת החודשים האחרונים של שנת 2001 שנקבל את שליש התקציב, את שמונה מיליוני השקלים, ובשנת 2002 נקבל את מלוא התקציב המבוקש, זאת אומרת 28 מיליוני שקלים. מתוך זה רוב רובו של התקציב יהיה מיועד כנראה לחינוך הטכנולוגי – אנחנו עוד לא מדברים על ההיקפים – וההשלמה של אותם שמונה מיליוני שקלים לחינוך המיוחד יבואו מתוך התקציב הנוסף שיגיע מהאוצר. זאת אומרת, אנחנו לא רוצים לבצע שינוי בהחלטות שביצענו כבר לשנת תשס"ב ונרצה להקצות – ואני מקווה שנקבל, וכך אנחנו מתכננים – את השמונה מיליוני השקלים וה28- מיליוני שקלים בתקציב 2002.

אני מברך על המפגש, את יושב-ראש הוועדה ואת
חברי הוועדה שמאוד מודאגים מהעניין. אין לי שום ספק ואין מקום לדבר על השינויים והתמורות במגזר הערבי ואני חושב שהיו תנודות מאוד חיוביות גם בארגון בשטח. תוכנית החומש – אמנם התקציב שלה לא מספיק - התקבלה בברכה במגזר הערבי.

גידול החינוך הערבי התחיל במהלך בשנת 1987 אבל לא הושלם. אם הראייה היא – וכך נכון לראות – שהחינוך הערבי מהווה חלק אינטגרלי מהמערכת, שילובו במערכת מחייב הכפלת תקציבים ומתן יותר ויותר משאבים. כדאי להכפיל את תוכנית החומש ונראה לי להציע שנדון פעם בהישגים של החינוך הערבי ואני מוכן להכין מסמך לוועדה המכובדת על ההישגים והתמורות של החינוך הערבי, כך שנוכל להסתכל על החצי המלא של הכוס.

אני מסכים מאוד אם דבריו של חבר הכנסת
מוחמד כנעאן שאמר שבעיית החינוך הערבי היא לא תוכנית החומש וכהוכחה לזה הממשלה בקדנציה הקודמת הקימה ועדה מיוחדת לצמצום פערים בראשותו של יושב-ראש המזכירות הפדגוגית פרופסור אביטבול והיו המלצות – אפילו הוצא ספר – לגבי בעיות החינוך הערבי ואיך צריך לטפל בהן.

תוכנית החומש היא חלקית ודנה בששה נושאים. אתם מדברים היום על שתי תוכניות אבל בעצם יש ארבע תוכניות כאשר שתיים לבדואים בצפון, האחת לבדואים בדרום – כך החליט המשרד למרות שאנחנו התנגדנו לזה – ותוכנית למה שנקרא המגזר הערבי וניתן תקציב מיוחד למגזר הדרוזי.

כשבאו וחיפשו מהיכן להביא תקציב, כחמישים מיליון שקלים כבר בוצעו בפועל כאשר בשנת תשס"א בוצעו בפועל 31 מיליוני שקלים, כך שכללו בתוך תקציב זה את כל צורכי המגזרים ואמרו שזה תקציב של המגזר הערבי.

אתה אומר שהמשרד הקצה חמישים מיליון
שקלים וביצע רק שלושים מיליון?

בשנה הראשונה. בשנה השנייה הקצו חמישים
מיליון שקלים, אבל מתוך סכום זה נתנו 12 מיליון שקלים לחינוך המיוחד. מה זה חינוך מיוחד? זה מה שנקרא בזמנו, כשהכנו את התוכנית, שעות שילוב. היה פער של כעשרים אלף שעות שילוב שלא הגיעו למערכת במגזר הערבי. כתוצאה מריבוי טבעי ועל-סמך ועדות השמה נפתחו כיתות. השנה, כתוצאה מהבג"ץ שהגשנו בצורך בארבעים כיתות, הוסיפו עוד ארבעים כיתות וזה מאותו תקציב וזה מביא אותנו למצב יותר גרוע מהצרכים האמיתיים כשצריך לגשר על פער מאותו תקציב.

אם כן, אנחנו מדברים היום על 38 מיליוני שקלים.

התקציב הזה שהוחלט אז, הוא מלפני הבג"ץ.

לפני הבג"ץ.

הבג"ץ קבע שצריך להתווסף לתקציב.

נכון. כשזה בא לאגף שח"ר אמרו לעצור כי יש
בג"ץ וצריך לממן את העלות ולכן לא יכולים להוסיף לנו.

האם החינוך המיוחד נכלל באותם ששה נושאים
בהם עוסקת תוכנית החומש?

כן. החינוך המיוחד נכלל אבל זה לשילוב ולא
לפתיחת כיתות.

אתה אומר שכדי לפתור את בעיית החינוך
המיוחד היו צריכים מעבר לחמישים מיליון שקלים.

נכון.

מה שקרה הוא שפתרו בעיה על-חשבון בעיה
אחרת.

כן. אם תמצא את ההמלצות לגבי החינוך המיוחד,
מדברים על העצמת מערכת, על שעות שילוב, על כל מה שכרוך בתקציב על-מנת שיחולקו למגזר הערבי ולא לפתיחת כיתות. בחוזר מנכ"ל מצאו פרצה דרכה אפשר לפתוח כיתות בשעות השילוב והשנה פתחו ארבעים כיתות חדשות בלי להוסיף שום דבר לחינוך המיוחד.

אני ניהלתי סדרת מפגשים עם מר יצחק תומר שהשתדל בעניין, אבל הוא צריך תקציב. יש לי מכתב ממנו ובו הוא מסכים להערכתי שצריך לפחות להכפיל את התקציב בתחום הפדגוגי, ואנחנו מדברים על התחום הפדגוגי ולא על התחום הפיזי כיוון שהתחום הפיזי מהווה סיפור אחר.

אנחנו מקיימים ועדות היגוי למימוש תוכנית החומש ובאחת הוועדות ישב מר יעקב כץ, מי שהיה אחראי על מימוש תוכנית החינוך במגזר הערבי והבדואי בנגב. הוא אומר ש"כאדם שישב בראש הוועדה לבדיקת מגזר הבדואי, אני רואה כי תוכנית החומש לא פועלת בהתאם להמלצות הוועדה אותה אני ריכזתי". זה מסמך שמוציא משרד החינוך. במסמך ששלחתי אליכם, והיום צירפתי אותו, הראיתי שיש 16 סעיפים מהותיים – הם גם נכללו במחקר שערכתם – שלא נגעו בהם. מה זה מערך מסייע? המערך הזה עובד בתוך בתי הספר, אם אלה יועצים, אם אלה פסיכולוגים, אבל לא הוסיפו מאומה. כולם יודעים היום את הצרכים, אבל לצערי אין מי שידאג ויבטיח את התקציב הדרוש.

הבעיה שלנו היום היא לא התוכניות, לא הצרכים, לא האנשים שיקבלו אלא שמישהו באמת ידאג שהתקציב יהיה משוריין וצבוע בתקציב המדינה.

דיברו כאן על ה28- מיליוני שקלים. התקיימו ישיבות רבות והנה אנחנו שומעים היום שמשרד האוצר מתעקש ולא מוכן להעביר את מלוא הסכום אלא רק שליש. מדובר על העשרה לכל עניין המדע והטכנולוגיה ולא על חינוך מיוחד. מדע טכנולוגיה מעשירים, מעשירים מעבדות, משדרגים מחשבים בתוך בתי הספר, ואם כן למה לא להעביר את כל הסכום הזה? כל הסכום הוא 28 מיליוני שקלים שהבטיחו לפני שנתיים ומתעקשים לא להעביר אותו. בשבוע שעבר הייתי אצל המנכ"לית שגם היא ביקשה מהאוצר אבל נאמר לה שאולי יעבירו את השליש. ניסן רז, חשב משרד החינוך, אמר שהאוצר לא מעביר לו את הכספים.

אני אומר שתוכנית החומש מהווה תוכנית חלקית, תוכנית שהמלצותיה הן חלקיות ביותר, תוכנית שגם התקציב שחושב - והוא היחידי שחושב – צירפו אליו את שלושת התוכניות. אנחנו רוצים להיכנס לזה כמגזר אחד אבל שיוסיפו את התקציבים. אנחנו לא רוצים לדבר על המצב הקטסטרופלי של אחינו הערבים בנגב, ואני מציע להפסיק לדבר על תוכניות כי צריך שוויון אמיתי. צריך העצמת מערכת תומכת לבתי הספר הערביים על מנת להיכנס ולתת מלווים, לתת יועצים, לתת כוח אדם מקצועי שיישאר.

מצב החינוך הערבי מחייב רפורמה מקפת כולל השאלה של ריכוז ומירכוז, כולל ההמלצות שלנו שהיו למינהלת מיוחדת לערבים וזאת על-מנת לקבל בתוך משרד החינוך מסגרת נפרדת כמו שקורה בחינוך הממלכתי-דתי. אני מדבר על מינהל פדגוגי עם כל המשמעות שנגזרת מזה, כולל במטה וכולל במחוזות, דבר שמכניס כוח אדם מקצועי אדיר על-מנת לתמוך במערכת. היום המערכת שלנו עזובה כמעט, יש מפקחים כוללים, יש מפקחים במשרות חלקיות בתחום המקצועי וחבל כי אנחנו כך לא יכולים להמשיך.

את דעתו של חבר הכנסת עזמי בשארה אני יודע
כי דיברנו על זה, אבל כשאני נכנסתי למשרד החינוך ב1978-1979- היה אגף לחינוך לערבים שהוא בעצם עסק באופן אוטונומי. אני זוכר שהיה לחץ כבד מאוד של המגזר הערבי לבטל אותו. אני זוכר שכאשר ביטלו אותו, זה נחשב ליום חג במגזר הערבי. אני הייתי אז פקיד במשרד החינוך ואמרתי שהאנשים לא מבינים מה הם עושים.

לא לזה אנחנו משתוקקים. זה דבר אחר. השם
שצריך להיות הוא הממונה על החינוך הערבי במזכירות הפדגוגית.

אני אומר שהגיע הזמן, על-מנת לטפל בבעיות החינוך המיוחד בצורה אמיתית ביותר, לתרגם את זה לתקציב.

אני רוצה להתייחס לנושא התקציבים. מר יצחק
תומר מדבר על חמישים מיליון שקלים וחוזר על הסכום הזה, אבל אני רוצה לומר שכאשר תוכנית החומש התחילה, התחילו ליישם את זה רק באפריל השנה. אני רוצה לדעת איך מצליחים להוציא את הסכומים האלה, במידה שהסכומים נמצאים בספר התקציב, בשנה כאשר אנחנו מדברים על יישום או התחלת יישום בסוף שנת לימודים שהסתיימה ואנחנו בתחילת שנת לימודים חדשה.

הטענה שלי היא שה12- מיליוני שקלים שמדברים עליהם כשעות שילוב, לא צריכים להיות בתוכנית החומש כי זה בג"ץ נפרד.

גם לגבי אגף שח"ר עומד בג"ץ ושוב מלבישים את הסכומים של אגף שח"ר על תוכנית החומש. כל דבר מנסים להלביש על תוכנית החומש, דבר שלא נכון מבחינת חלוקת התקציב והשימוש בו.

בקשר לבינוי. השנה יש 175 מיליוני שקלים שמקצים בשנה הבאה לבינוי אבל הם לא מספיקים כדי לבנות עוד 350 כיתות. אני שואל איפה הצרכים של שאר המגזרים כי אני רואה שבעצם מכניסים את כל המגזרים לבינוי הזה ואיפה ההצטיידות, איפה חידוש המבנים, איפה רה-ארגון וכולי. 315 כיתות זו רק המלצת תוכנית החומש, כך שבעצם מכל הצרכים האחרים הללו יש לנו רק אפשרות לבנות שלושים כיתות נוספות. אני מדבר על שנת 2002, כאש יש 175 מיליון שקלים שלא מספיקים לכל הצרכים הללו ואני רוצה שתצא מכאן המלצה לוועדת הכספים.

מדברים כאן על בג"צים שחברים שלי באגודה
ייצגו בהם אבל חשוב לי לציין שאין שום קשר בין הבג"צים האלה לבין תקציב תוכנית החומש. לא יתכן שכל פעם שיש מחסור ענק או אפילו אפס תקציב בנושא מסוים שהוא נושא שבית-המשפט מחליט על העדפה מתקנת דרסטית ומיידית, ילבישו את התקציב וייקחו אותו מתקציב אחר שהוכן לצרכים אחרים. לא יתכן שיערבו בין שני הדברים האלה כי אנחנו עומדים על חובה של המדינה לספק את החינוך המיוחד. משפטית זה לא ייתכן שכך ייעשה בפועל ואני רוצה לציין שאנחנו מסרבים בתוקף שזה ייעשה כך.

כמו שאמר אחד החברים, אנחנו לא מדברים על
תוכניות אלא על מדיניות. אם יש מדיניות ברורה ומוצהרת במשרד החינוך לטיפוח החינוך הערבי, זה עוזר לשיפור המצב, אבל יש מדיניות מוצהרת שאומרת לפתח ומדיניות שנייה אומרת לא לפתח ולא לעזור לחינוך הערבי.

לגבי תוכנית החומש. תוכנית שח"ר הייתה במגזר הערבי ונתנו בה תקציבים. לקחו תקציבים של תוכנית שח"ר, הזדמנות ראשונה, הזדמנות שנייה, ושמו בתוכנית החומש, כך שלבתי הספר הערביים לא יצא שום דבר. גם כשלקחו את ההתערבות הפדגוגית שקיימת כדי להעלות את ההישגים במגזר הערבי, זה משתקף בתקציב של 21 מיליון שקלים, זה נופל בדרך. יש קבלן, יש קבלן משנה, יש גופים מתערבים, יש פסיכולוגים ולכל אחד יש עובדים משלו, כך שהכסף מתבזבז על תפקידים ולא על תוכנית ממשית והישגית.

תוכנית החומש לא יכולה לפתור את בעיית הנשירה שמהווה שלושים-ארבעים אחוז בנגב, לא יכולה לפתור את בעיית ההישגים הלימודיים כפי שמשתקפות בבחינות הבגרות, לא בשיטת מינוי מורים שגורמת עוול למורה הערבי שמושפל במינוי שלו. ביקשתי פעם מוועדת החינוך של הכנסת לדון בשיטת המינויים של המורים הערבים ואיזה בדיקות ביטחוניות ופוליטיות הם עוברים.

כאמור, תוכנית החומש לא באה לפתור את כל מה שאמרנו. למשל, תוכניות לימודים. יש ספר במגזר הערבי ובו מראים את אחמד, ילד מוסלמי, חובש כיפה על ראשו וציציות יוצאות מהמכנסיים שלו. זה מקובל? בספר מופיעה משפחת סמארה בטירה שיש לה מזוזה על דלת הכניסה. זה מקובל?

אתה מוכן להעביר לי את הספרים האלה?

כן. בספר מופיעה משפחה ערבית בארוחת ערב
בשבת עם יין וחלות.

אני אומר לך שאני לא מקבל שום דבר ממה
שאתה אומר עד שלא תמציא לי את הספר.

מחר אני אשלח לך.

יש לי הרגשה שאתה מדבר על שנות ה50-.

לא. אני מדבר על היום ולא על שנות ה50-. אני
אשלח לך את הספר ואתה תראה.

יש שתי אפשרויות: או שהוא מדבר על שנות ה50-
או ששנות ה50- ממשיכות לרדוף אותנו עד היום.
משרד החינוך עד היום הזה לא יודע מה הוא רוצה. רוצה לטפח ערבי ישראלי או ערבי שחי במדינת ישראל. אם הוא רוצה לפתח ערבי ישראלי, צריכים לעבוד לפי זה למרות שהוא לא יכול לעשות זאת. פעם רוצים ללמד אותנו מורשת יהודית, פעם מורשת ציונית, פעם אחרונה רצו ללמד אותנו את המורשת של גנדי. כל זה הוא טוב מאוד, אבל בתנאי שזה יהיה הדדי, לימודים הדדיים בין שני העמים, ושזה יהיה בתוך קונטקסט מסוים ולא לכפות את הדברים האלה על מערכת החינוך הערבית.

הואיל ואתה מכניס אלמנטים כאלה לדיון, אני לא
רוצה להיגרר אחרי הדברים שלך, אבל אומר לך שאני אישית מרוצה ממה שנעשה בתכנים של החינוך היהודי בכל מה שקשור להזדהות עם מדינת ישראל על-פי החוק כמדינה יהודית ודמוקרטית. גם על זה הייתי רוצה לקיים דיון אבל לא היום.

לנו יש בעיות בשני בתי הספר בדרום, שם
מושבתים הלימודים מאז תחילת השנה.

ביום רביעי שעבר חבר הכנסת טלב אלסאנע העלה
את הנושא בשאילתה בעל-פה.

אבל שם ממשיכים לא ללמוד.

עד היום הילדים שלנו לא לומדים כאשר שני
בתי-הספר האלה מושבתים בגלל שהעמותה רצתה להכניס בכוח תוכנית ופרוייקט שלה וזאת ללא התייעצות עם ההורים. העמותה רצתה לכפות עלינו את הפרוייקט שלה ונאמר לנו במפורש שאו שהתלמידים יהיו בחוץ, או שילמדו את התוכנית. ההורים מתנגדים לפרוייקט הזה ואני מבקש מהוועדה שתעזור לנו כדי שנוכל להחזיר את הילדים ללימודים בבתי-הספר.

אדוני היושב-ראש, מהדיון כאן נראה כאילו
החינוך במגזר הערבי אומר רק תוכנית החומש שלדעתי מהווה אולי אחוז אחד או שניים ממכלול הבעיות במגזר הערבי. לא שמעתי כאן התייחסות לנשירה במגזר הערבי. לפני כן דיברנו על המרכזים הפדגוגיים ומרכזי המורים באופן כללי. לא שמענו כאן על הבינוי ומה בוצע בפועל. זה טוב שאומרים 531 כיתות, אבל לא שמענו מה המשרד ביצע בפועל בנושא הבינוי במגזר הערבי. לדעתי לא בוצע אפילו עשרים אחוז בשנת 2001. לא שמענו כאן על נושא התקנים ועל שעות הלימוד. קיבלתי תשובה ממנכ"לית המשרד לגבי מחוז הצפון באופן ספציפי והתשובה מראה על הפערים הגדולים מאוד בנושא הזה. לא שמענו על הנושא של גני טרום חובה ומה נעשה בנושא הזה. לא שמענו על הקב"סים, על היועצים והפסיכולוגים, לא שמענו על החינוך המיוחד.

עם כל הכבוד לסמנכ"ל, כדי לצאת ידי חובה הוא אמר כמה משפטים והתייחס לתוכנית החומש. זו בעיית החינוך הערבי? הייתה שביתה בתחילת השנה ואני שואל מה נעשה מאז. לא שמעתי כאן תשובה מנציגי משרד החינוך. מדברים כאן על שני בתי-ספר ששובתים מתחילת שנת הלימודים ואני לא שומע ממשרד החינוך מה הוא עשה בנושא.

איזה בתי-ספר שובתים?

אלאטרש ונווה דקלים בנגב.

הם לא שובתים.

הם שובתים. יושבים כאן הנציגים שלהם והם
יאשרו את הדברים. הבעיה שלכם היא שאתם מתעלמים מהאמת.

נציגי המשרד מביאים לנו נתונים ויועץ המחקר של הוועדה נותן נתונים אחרים ולוועדת המעקב יש נתונים משלה והיא זו שבודקת בשטח ויודעת מה בפועל נעשה בבתי-הספר ומה נעשה ברשויות המקומיות הערביות. לצערי הרב אני זוכר מאז הייתי סגן ראש מועצת טמרה וממונה על מערכת החינוך, עד היום הזה אני שומע על אותן בעיות ואני מדבר על עשרים שנה. לא חלה תזוזה ואני שואל איפה האפליה המתקנת שכל הזמן שומעים עליה. תוכנית חומש, סכום של חמישים מיליון שקלים כאשר מסכום זה הסכום שניתן בפועל לבתי-הספר מהווה לא יותר מחמישים אחוז מתוכנית החומש והיתר מוקצב למינהלה. אני כבר לא מדבר על ההשתלמויות, על ההדרכה ועל הפיקוח.

אתה מתכוון למספר המפקחים.

כן. במגזר היהודים סך כל התלמידים הוא 39,5
אחוזים. במגזר הערבי סך כל התלמידים הוא 42,6 ללא הבדואים בצפון כאשר יחד אתם הם מהווים כחמישים אחוזים. פיקוח כללי במגזר היהודי הוא 13 אחוזים, במגזר הדרוזי שלושה אחוזים, במגזר הבדואי שני אחוזים, ובמגזר הערבי תשעה אחוזים. כשאנחנו מדברים על התלמידים, הם מהווים יותר מחמישים אחוזים ומגיעים לששים אחוזים לעומת ארבעים אחוזים, ואז אנחנו רואים מה מצב הפיקוח וכאן המצב הוא הפוך כאשר ששים אחוז פיקוח במגזר היהודי וארבעים אחוז פיקוח במגזר הערבי.

הוא הדין לגבי גני ילדים. אם לוקחים את מכלול המחוזות במגזר הערבי, המצב הוא קטסטרופלי, מדהים ומבייש. אנחנו מדברים על חינוך ומשרד החינוך אמור להיות הדוגמה הטובה ביותר במדינת ישראל, אבל הוא לא כזה. אנחנו מדברים על ערכים, על מחנכים, על שוויון בין עמים בלי שום קשר לבעיות אחרות שאני לא נכנס אליהן.

אדוני היושב-ראש, שיעור הפיקוח במגזר היהודי מהווה 56 אחוזים ושיעור הפיקוח במגזר הערבי מהווה 29 אחוזים. זה מכתב שקיבלתי ממנכ"לית משרד החינוך רונית תירוש מה9- בספטמבר בתשובה למכתבי אליה לגבי סגירת פערים במערכת החינוך במגזר הערבי. היום במגזר הערבי יש מחסור של כאלפיים כיתות לימוד ואני לא מדבר כרגע על גני טרום חובה שלא נכללים בכל הישובים הערביים, למרות שמתוך 36 ישובים ערבים כ28- ישובים ערבים הם ישובים מוכי אבטלה וזאת לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. תגידו לי כמה מורים נכנסו למערכת השנה.

לכן אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד אני יכול להגיד שמנציגי משרד החינוך לא שמענו תשובות על השאלות המרכזיות במגזר הערבי. עם כל הכבוד, מדברים על החינוך במגזר הערבי אבל אני כחבר כנסת וכחבר ועדת החינוך – ואני מגדיר את עצמי כאיש חינוך – לא שמעתי תשובות לגבי הצרכים והבעיות היום יומיות של החינוך הערבי.

אני מסכים עם זה שתוכנית החומש לא כוללת את
כל חזית תחומי הפעולה של החינוך. מדרך הטבע תוכנית מתמקדת במה שנתפס על-ידי מחברי התוכנית כדברים העיקריים. תוכנית החומש נתפסה בששה נושאים ולא כללה נושאים אחרים שגם הם בעייתיים ואף אחד לא חולק על זה.

אני מציע מתודולוגית לחלק את הדיון שלנו לשניים ואני אומר גם למה, ואני מציע שכך נמשיך גם בהחלטות. נוח לנו להיתפס לתוכנית החומש מפני שכולם הסכימו עליה ולכאורה אף אחד לא חולק, מה עוד שיש התחייבויות ואנחנו צריכים לפקח קודם כל שההתחייבויות תקוימנה, ותכף אני אומר על זה מילה, על עמדתי, אם ההתחייבויות התקיימו או לא התקיימו. אני מסכים שמעבר לזה יש בעיות ואני גם מסכים שצריך לדבר עליהן. יש בעיות בפיקוח, יש בעיות בקב"סים, יש בעיות בנשירה וכולי.

אנחנו יודעים שבמגזר הערבי מוסכם רק על תוכנית אחת וזו תוכנית החומש. אני אישית – שאני ממש לא מכיר את מערכת החינוך - לא יודע על שום ועדה אחרת, ואם יש כאלה ועדות, תביאו לידיעתי ונשקול לקיים על זה דיון. נוח לנו מאוד קודם כל לעסוק בדבר מוסכם שאין בו פוליטיקה ושכולם מסכימים, ולשמחתי גם שרת החינוך – גם בשיחה אישית, רציתי לשמוע ממנה – אמרה לי שהיא דבקה בתוכנית החומש ואני מחייב מאוד את העובדה שאין בזה פוליטיקה. בואו נראה מה קורה בזה ואחרי כן נדון גם בדברים האחרים.

לעניין ביצוע תוכנית החומש. לדעתי הטענה שהמשרד מלביש על תוכנית החומש דברים אחרים היא טענה נכונה. נושא הבג"ץ הוא הקלאסי. משרד החינוך קבע תוכנית חומש ועל מה להוציא כסף ועכשיו בא בג"ץ ואמר לו שהוא צריך לעשות עוד פעולה ואכן אי-אפשר להלביש את הפעולה הזו בתוך תוכנית החומש. אני חושב שזה לא ראוי ולא לכך התכוונו מחברי תוכנית החומש. אם יש דברים נוספים שהמשרד מחליט על שילוב או יש בג"צים וכל מיני דברים אחרים, צריך לבוא ולומר ביושר שזה מחוץ לתוכנית החומש.

לכן לפי דעתי צודקים אלה שאומרים שאתם צריכים להוציא את זה ולהוציא בשנת הלימודים תשס"ב חמישים מיליון שקלים פרופר עבור אותם ששה נושאים מוגדרים שהוסכם עליהם כאשר חילקו אותם למנות והם צריכים להתבצע. אני ער לזה שיש בעיית משאבים. אני הרי שאלתי אם זה יקוצץ במסגרת הקיצוצים. זה סוד שלמשרד החינוך יש בעיית משאבים? זה לא סוד שקשה עכשיו למצוא תקציבים, ואני עוד לא יודע מה יהיה בשנת 2002 עם כל ה460- מיליון שקלים. קודם כל, צריך להיות נאמנים בתוכניות ולהגיד זה לחוד וזה לחוד.

לכן אני חושב שחלק מהמסקנות שאני אמליץ עליהן שתוכנית החומש צריכה לדבוק במשימתה העיקרית, לנקות ממנה את אותם דברים שהולבשו עליה ולמצוא להם את המקורות. צריך למצוא להם מקורות כמו שבג"ץ יום אחד החליט על חיבור מים וחשמל בישובים בפזורה, אז הלבישו את זה על תוכנית החומש? לא.

לא הלבישו כי לא קיימו. אם לא מקיימים, לא
צריך להלביש. במקום לחבר את הפזורה לרשת החשמל, הביאו גנרטורים.

הגנרטורים עלו כסף.

הייתה בעיה של חשמל אבל היום יש בעיה של
רעש והעשן שנובע מהגנרטורים ואין חשמל.

אני אומר שהמשרד לא הלביש על תוכנית החומש
את כל הפרשה הזאת וזה בצדק.
לגבי יתר הנושאים, גם בהם צריך לעשות סדר עדיפות. אם יש ועדה, טוב, אבל אני לא יודע. אם אין ועדה, צריך להקים באופן דחוף צוות, לקחת את אותם נושאים, לעשות תוכנית מסודרת שתראה איך מתמודדים עם בעיית הנשירה, איך מתמודדים עם בעיית הפסיכולוגים וכולי, אם כי אני מבין שפסיכולוגים נמצאים בתוך תוכנית החומש.

כן. גם קב"סים.

אותם נושאים שלא נמצאים בתוכנית החומש כמו
פיקוח, כמו צמצום הפער בפיקוח, צריכה להיות לגביהם תוכנית. יש פער, אי-אפשר לסגור אותו בשנה כי אותם פקחים במגזר היהודי קיימים ולא יפטרו אותם אבל אנשים עוזבים, צריך לדעת מי עוזב, מי מקבל במקום וכולי. צריכה להיות איזושהי תוכנית. האפקטיביות שלנו היא ללחוץ על המשרד לעשות תוכנית ולעמוד בה.

יש ועדת היגוי לתוכנית החומש והיא בודקת
את עצמה ויש לה מנדט לשנות את הנושאים.

אני מבין שיש ועדה למעקב בה יושבים גם נציגי
המגזר הערבי. ראז'י יושב באותה ועדה ולכן יש לו את כל האינפורמציה.

ברשותך אדוני היושב-ראש, אני משוכנעת שאתה
יכול לקיים ישיבות טובות בוועדת החינוך, אבל אני לא יודעת אם מועדת החינוך תצא ישועה, במיוחד כשאני מסתכלת ורואה שרוב המתכנסים הם אנשים מהמגזר הערבי. אני מאוד מעריכה את דוקטור יצחק תומר ונציגים אחרים של המשרד, אבל אני רוצה לשאול את דוקטור יצחק תומר אם עכשיו הוא יכול להבטיח לנו כמה מיליוני שקלים או כמה מאות מיליונים וזאת כדי לשפר את המצב במגזר הערבי.

אני מוחה על כך שלא שרת החינוך ולא המנכ"לית הגיעו לוועדה הזאת כדי לשמוע את הדרישות והבקשות של המגזר הערבי. ישבתי ושמעתי את טענות השרה על הקיצוצים במשרד החינוך אבל אני לא רוצה שהקיצוצים שחלים על משרד החינוך ייפלו על המגזר הערבי.

איפה זה נאמר?

זה לא נאמר. אני שמעתי את השרה מדברת על
קיצוצים ואני אומרת שאני לא רוצה שזה ייפול על המגזר הערבי.

זה ייפול. על תוכנית החומש זה לא ייפול, אבל זה
ייפול בדברים הרגילים.

זה נופל על העסקת כוח אדם בהוראה במגזר
הערבי ועל דברים רבים נוספים.

אם למשל יהיה קיצוץ במתנ"סים, אתם חושבים
שזה לא ייפול גם על המתנ"סים במגזר הערבי? ודאי שזה ייפול.

אני רואה את חבר הכנסת רחמים מלול שמח וזה
קורה בגלל שהם קיבלו כל מה שהם רוצים ואפילו יותר. ש"ס שנמצאת בכנסת ובממשלה, מצביעיה אף פעם לא יסבלו מקיצוץ אבל אנחנו כן סובלים מקיצוץ.

אדוני היושב-ראש, אתה צריך לדאוג למדיניות סגירת הפערים במגזר הערבי. מה שקורה עכשיו הוא שאין בינוי ואין ביצוע של תוכנית החומש. 300 הכיתות עליהן מדברים לא פותרות את הבעיה במגזר הערבי בנושא הבינוי כי מדובר על בינוי המקלטים ואתם צריכים לדאוג לאלפי כיתות להן אנחנו זקוקים. חבל שהפגנו בתחילת שנת הלימודים מול משרד ראש-הממשלה והניצב מיקי לוי טען שהוא יכול היה למנוע פיגוע בירושלים, דבר שלא עשה בגלל ההפגנה, שלנו ובסוף לא יצא כלום.

בוועדת החינוך אושר נושא השמירה בבתי-הספר, אבל במגזר הערבי אין דבר וחצי דבר בנושא השמירה כי יש איפה ואיפה כי צריך לשמור על תלמידים מסוימים ועל תלמידים אחרים לא צריכים לשמור כי אנחנו יכולים לשמור על עצמנו. כל נושא הנשירה וכל נושא גני טרום חובה, יש מצב מאוד קשה במגזר הערבי ולא סגרו את כל ההבטחות שהיו צריכים לסגור. בוועדה דיברנו על אשכול אחד ושניים, אבל אשכול שניים לא נכנס כולו.

כולו נכנס.

תבדוק את זה.

אני אומר לך שכולו נכנס. הגיל הרך זו דוגמה
נהדרת שאני חושב שהלחץ כן הועיל והמצב תוקן. אשכול אחד ושניים, זה לא וולנטרי אלא זה חוק חינוך חובה חינם. רשות מקומית שלא מקיימת, זו עבירה על החוק. תנו לנו רשימה באיזה רשויות מקומיות לא מקיימים מאשכול אחד ושניים את חוק חינוך חובה חינם לגילאי שלוש-ארבע.

יש רשויות שלא מקיימות בגלל היעדר מבנים.

חייבים להביא מבנים יבילים כי זה חוק חינוך
חובה.

לקח לנו שנתיים וחצי להביא גנים לעובדת למשל.

ישוב לא מוכר בנגב.

אנחנו יכולים לחוקק ואנחנו יכולים לפקח, ואלו
שתי האפשרויות שלנו. אם יש רשויות שלא מבצעות, תביאו לידיעתנו רשויות שנמצאות באשכול אחד ושניים שהחוק לא מקוים בהן. אגב, גם במגזר היהודי היו מקרים בשנת תשס"א שהחוק הוחל ורשויות מקומיות עם משרד החינוך בשתיקה הרשו לעצמן לעגל פינות בשכונות מסוימות בחיפה. אנחנו עשינו כאן מהומה גדולה מאוד וזה עזר. בדיוק את אותה מהומה נעשה לגבי המגזר הערבי. חוק צריך לקיים.

עוד דבר צריך לקיים. אדוני היושב-ראש, בזמנו
דובר על תוכנית החומש בסכום של 250 מיליוני שקלים למשך חמש שנים אבל לא לקחו בחשבון את הגידול הטבעי של האוכלוסייה. איך זה בא לידי ביטוי?

המגזר הערבי מקבל את חלקו בגידול הטבעי.

אני רוצה שבתוכנית החומש תהיה דאגה גם
לנושא הזה ושהגידול הטבעי יילקח בחשבון. אם מקצים חמישים מיליון שקלים בשנה, איפה נכנס הגידול הטבעי בתוך הסכום הזה? במקום שנסגור פערים, אנחנו מגדילים פערים וזה מצטבר כל שנה במשך חמש שנים, כך שחמישים מיליון השקלים לא יכולים לכסות את הדרוש.

אדוני היושב-ראש, זו הפעם השנייה שאני יושב
בוועדת החינוך לדיון בחינוך הערבי והאמת היא שאני לא יודע במה לדון.

תוכנית החומש לפניך.

את זה אני יודע ואני מודע לתוכנית החומש. אני
שואל אדוני היושב-ראש איך אני יכול בישיבת ועדת החינוך לדון בחינוך הערבי. אני מסכים עם הדברים שנאמרו קודם לכן ואני יכול להרצות לך שעה על בעיות החינוך הערבי, אבל אתם רוצים שאני אספר לכם על הבעיות במבנים וכולי? ואחר-כך מה יצא, בשביל מה? בעיות החינוך הן לא שרת החינוך וגם לא משרד האוצר ולכן אני מציע שנעשה משהו שנועיל בו. אני יכול לספר לכם על כל בעיות החינוך במגזר הערבי ולהתחיל במבחן התוצאה, בממוצע הבגרות, איך מתחילים, כמה נושרים וכולי. אם אנחנו מתייחסים למה שקורה בנגב, אנחנו מדברים על שתי מדינות לשני עמים כי שם זו מדינה אחרת ועולם אחר.

אני מציע שנסיים משהו השנה. קח את תוכנית החומש, תרכיב מתוך ועדת החינוך ועדה של שניים-שלושה חברים כך שנוכל לעקוב בצורה סדירה אחרי ביצוע התוכנית. אני לא רוצה לקיים ישיבה אחת לשנה אליה אני מגיע עם כל בעיות החינוך במגזר הערבי. אם אנחנו יושבים כאן, תקים ועדה, תעמוד אתה בראשה, והוועדה תעקוב עם מנכ"לית משרד החינוך ותתכנס אחת לשבוע-שבועיים כדי לראות איך התוכנית מיושמת.

אתה מתכוון לוועדת מעקב.

כן. אז אנחנו נעשה משהו. נקיים למשל ישיבה על
תוכניות הלימוד ולא נערבב נושאים אחרים כמו כיתות וכולי. אנחנו הכנסנו שינויים בקדנציה הקודמת ועשינו זאת לפי חוק והשאלה האם המטרות האלה שהכנסנו מבוצעות ואנחנו אכן צריכים לעקוב אחרי זה.

אדוני היושב-ראש, האמת שמה שקורה הוא שבמחזוריות קבועה מקיימים דיון - אם אתה תוציא את הפרוטוקולים הקודמים של הוועדה תוכל לראות זאת - ובדיון חוזרים על אותן טענות ומתקבלות אותן תשובות. זאת אומרת, לא חל שינוי אלא הכל מתקדם ואנחנו מדברים על חדרים, על שולחנות, על כיסאות ועל הדברים האלמנטריים והבסיסיים במערכת. זה אומר שהמשרד לא שם את הנושא של החינוך במגזר הערבי בסדר העדיפות הראוי ואין פלא. שנת הלימודים נפתחה במגזר הערבי בשביתה כללית ואילו שרת החינוך אומרת ששנת הלימודים נפתחה כסדרה, כאילו המגזר הערבי לא קיים. אנחנו מדברים על סל זכויות שווה לכל תלמיד ואילו השרה אומרת שהיא תעניק תקציבים לפי הנאמנות ואני שואל מה זה אומר, מה משמעות סל נאמנות כאשר מדובר בתלמידים ואיך היא תעשה את הבדיקה. האם היא תצמיד מד נאמנות בשער בית-הספר? תבדוק את נאמנותו של כל תלמיד?

כל הדברים האלה מעיבים, מקרינים ומבטאים סימפטום לבעיה שקיימת במערכת החינוך.

הדבר האבסורדי הוא שיש חוקים ולא מיישמים אותם. חוק חינוך מיוחד הוא חוק, אבל הוא לא מיושם. משרד החינוך לא מיישם חוק. בנגב, שם אנשים חיים בישובים לא מוכרים, זה לא הפשע שלהם אלא זה פשע מדיניות ממשלתית, אבל לבוא ולהעניש את הילדים שלהם? לא להכניס את תוכנית הגיל הרך שם? לא להקים בית-ספר תיכון עד היום? התלמידים נאלצים לנסוע עשרות קילומטרים על-מנת להגיע לבתי-הספר. קו החשמל עובר חמישה מטרים מבית-הספר, ובמקום לחבר את בית הספר לרשת החשמל, להתקין מחשבים, להתקין מזגנים, אומרים לא, יביאו גנרטורים שמרעישים ומפריעים, רק שלא נחבר לקו החשמל כי זה מהווה הכרה בישוב וצריך להילחם בישובים כדי שלא תהיה בהם הכרה.

משרד החינוך לא מוסמך לתת הכרה לישוב.

עושים פוליטיקה על-חשבון הילדים. משרד
החינוך צריך לקיים את חובתו ולתת לתלמידים תנאים סבירים. על-מנת שמשרד החינוך ימלא את חובתו על-פי חוק חינוך חובה – כך אני מבין את הדבר – לא מספיק שיביא שולחן, כיסא וחדר, דבר שהוא עושה כדי לצאת ידי חובה, אלא הוא צריך לתת תנאים סבירים ושוויוניים לכל תלמיד שילמד וירכוש השכלה וזאת כדי שיהיה שוויון הזדמנויות לכולם בעתיד.

לכן יש צורך בשינוי מהותי בתפיסה של מערכת החינוך לגבי מערכת החינוך במגזר הערבי. היעדר נוכחות השרה בדיון היום, גם היא משתלבת בעניין. זה הדיון הראשון מאז תחילת שנת הלימודים שמקיימת ועדת החינוך שהיא אחת הוועדות החשובות ביותר בכנסת, כולם מדברים על חינוך והשרה לא רואה לנכון לבוא ולהשתתף בדיון בנושא הזה. זה משקף גישה.

אם אתה רוצה לעשות פוליטיקה, אני אזמין
אותה.

אדוני היושב-ראש, שרת החינוך מופקדת על כל
התלמידים שלנו, יהודים וערבים כאחד, לפחות כך אנחנו דורשים ועל זה אנחנו עומדים.

אנחנו יכולים לומר שהוועדה פתרה בעיה יסודית אם נתייחס לבתי-ספר של אלאטרש ונווה דקלים. אנחנו מעונינים שמשרד החינוך יקצה שעות תקן, יתגבר ויעזור. הוקמה עמותה שנרשמה כדין לפני כשבועיים-שלושה. יושב-ראש העמותה ומזכיר העמותה – אני ישבתי אתם - אין להם שום הכשרה בתחום החינוך או התרבות. מביאים תלמידים בוגרי י"ב שאין להם שום הכשרה בהוראה או בחינוך ומכניסים אותם לבתי הספר של הבדואים בנגב, אלאטרש ונווה דקלים, ובמטרות הפרוייקט אומרים שזה על-מנת לעזור להם להשתלב לאחר מכן בצבא כי יש ניכור בינם לבין המדינה. זו המטרה? אלה מורים? לכן יש שביתה. אמרה כאן נציגת משרד החינוך שהשביתה היא לא במאה אחוז, אבל ששים-שבעים אחוז מהתלמידים לא מגיעים לבית הספר וזה לא מספיק?

לכן הוועדה צריכה להמליץ בנושא. אנחנו בעד מעורבות של ההורים אבל אנחנו בעד הקשבה לדעה שלהם. לא רק לומר להורים שיגלו מעורבות, וכשהם מעורבים לא רוצים להתייחס לדברים שהם אומרים. אני מבקש שועדת החינוך תמליץ למשרד החינוך להיענות לתביעה של ועדי ההורים. אם הפרוייקט הזה כל כך חשוב למשרד החינוך, שיהיה וולנטרי ויתקיים אחרי שעות הלימוד הרגילות שהן חובה.

תוכנית החומש לא מכסה את כלל הצרכים של
מערכת החינוך הערבית. יחד עם זאת הוקמו ועדות על-ידי משרד החינוך והייתה הסכמה לגביהן, לדוגמה הוועדה לצמצום הפערים וועדה שמפרטת את המחסור בחינוך המיוחד הערבי אבל אנחנו לא יודעים מה עלה בגורלן. אני לא רוצה שנצא מכאן בהמלצה שתוקם עוד ועדת בדיקה כי הצרכים ידועים.

הייתי רוצה דבר אחד ואני חושב שבלעדיו נחטיא
את המטרה. אני רוצה שיינקט תהליך אשר לא ירפה מהעניין הזה, במיוחד כאשר יש עניינים בוערים, בתי-ספר שובתים, בתי-ספר שאין בהם כיתות וכולי. אני רוצה לשים את זה על סדר יומה של הוועדה ולא לרדת מהעניין הזה עד שפותרים את הבעיות או לפחות מקדמים אותן.

כשפעם היו פיטורים המוניים במגזר הערבי, אתה
אדוני היושב-ראש היית מנהל אגף במשרד החינוך ואם אתה זוכר בחרו אותך ואותי לפתור בעיות באזור נצרת.

ועדה פריטטית עליונה.

נכון. אנחנו ישבנו וכל מורה יכול היה להיכנס
ולומר לנו שלא יכולים לפטר אותו כי יש לו חמישה ילדים, יש לו שלוש נשים, יש לו בעיות כספיות וכולי.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך ולכולנו שמתעוררת עכשיו עוד בעיה כי אנחנו הערבים באים למדינה ומבקשים שתתקן עוול, וכאן אומרים לנו שאמנם אנחנו רוצים לתקן עוול של חמישים שנה, אבל בשנה וחצי ואת זה אי-אפשר לעשות, דבר שמקובל גם עלינו. כאמור, מתחת לאפנו מתהווה בעיה חדשה והיא מורים חדשים שמסיימים שלוש שנות לימוד במוסדות להכשרת מורים, כאשר בשנה הרביעית ללימודיהם הם חייבים לעבור תקופת התמחות כדי שיוכלו להיות מורים. אני שמעתי במחקר של הסתדרות המורים שחמישים אחוז מהצעירים והצעירות היהודיים שהולכים ללמוד בסמינרים אחר-כך לא עוסקים בהוראה. במגזר הערבי מתווסף למאה אחוז אלה עליהם דיבר חבר הכנסת טלב אלסאנע, אלה שממנים אותם והם תלמידי כיתה י"ב ולא למדו בסמינרים למורים. לאנשים אין מקום להתמחות. כבר עברו שנתיים מאז הותקנה התקנה הזו ואנחנו עדים לכך שלאנשים האלה אין מקום להתמחות. בתקנה נאמר שהסטודנטים צריכים לעבור התמחות אחרי שלוש שנות לימוד אבל מאחר שאין מקומות משרד החינוך האריך את התקופה בשנה, כך שמדובר בארבע שנים, אבל בינתיים עוברת שנה ועוד שנה ואנחנו עכשיו בשנה השלישית להרצת תקופת ההתמחות והאנשים האלה לא מוצאים מקום.

אני מציע שבסוגייה הזאת תגיע אלי פנייה
מיוחדת. תעלו את הדברים על הכתב ואני אטפל בסוגייה הזו בנפרד.

בנושאים האחרים אני חושב שייצגו אותנו נאמנה.

באתי לכאן כנציג המורים, אבל אני רוצה לדבר
כמנהל בית-ספר. אני מנהל חטיבת ביניים בערה. בית הספר שלי נכלל בשנה שעברה בתוכנית החומש. התקשרנו עם הזכיינים אבל הם לא הגיעו מאחר שהנושא נדחה לשנה זו. השנה קיבלתי הודעה מהמפקח שהקצו 160 שעות לבית-ספר שיש בו 700 תלמידים ואלה 160 שעות בפועל, שעות אפקטיביות ולא שעות שבועיות. זה היה צריך להיות באוקטובר-נובמבר. לאחר שפניתי נאמר לי שזה יתבצע רק בינואר-פברואר.

יש לנו הרגשה שהרבה מהתקציב מתבזבז בדרך והנושא לא מיושם בשטח כפי שרצינו שייושם.

אני מבקש שועדת החינוך תראה מה קורה לנו כערבים וכאזרחי ישראל כאשר כל פעם אנחנו נאבקים במשרד באמצעות בג"צים וזאת כדי לקבל זכויות שהבג"ץ נותן לנו. למה צריך לעבור את הדרך הזאת? משרד החינוך ממונה על כל התלמידים בישראל צריך לתת שירות אבל ההרגשה שיש לנו ודאי לא תורמת להרגשת האזרחות שלנו.

מאחר שהדיון התמקד בתוכנית החומש אני מציע
שההמלצה המרכזית כאן תהיה שמשרד החינוך יתחייב לחיבור מסמך אמיתי על כל מה שהיה בתוכנית החומש מבחינת נושאים, מבחינת תקציבים, יאמר את מי זה כולל ואת מי לא כולל.

יש ועדה משותפת של משרד החינוך יחד אתכם.
שם אתם מבקשים אינפורמציה ולא נותנים לכם? למה צריכות להגיע אלינו אינפורמציות כאלה? ניסית פעם לבקש בוועדה המשותפת?

עברתי על כל המסמכים מספטמבר ותמיד אני
רואה שיש שם אי-סדר.

אתה לא עונה לי. אתם הרי יושבים ביחד ויש
ועדה משותפת אני מברך עליה כי טוב מאוד שקיימת ועדה כזאת. מדוע הדברים האלה לא עולים בוועדה, או האם זה עולה ואתה מרגיש שמשרד החינוך אומר שיש אינפורמציות שהוא לא נותן לך כי זה חסוי וסודי.

אנחנו מעלים את הדברים האלה, אבל המסמכים
הם אותם מסמכים שאתם מקבלים בוועדה. אני מציע שיוכן מסמך אמיתי, גלוי וברור שמתייחס לנושא.

אני מתייחס להפרדה בין התקציב לתוכנית
החומש לבין התקציבים של הבג"ץ. היום הדיון הוא על התקציב לשנה הבאה לקראת קריאה שנייה ושלישית. השאלה אם ההמלצה תוגש לוועדת הכספים.

היא לא תוגש לוועדת הכספים. אין פרוצדורה
כזאת. הכתובת שלנו היא משרד החינוך. אנחנו מפלגות פוליטיות, יש לנו גם נציגים בוועדת הכספים ושם נעשים השיקולים.

צריכה להיות הפרדה גם במסגרת התקציב לשנה
הבאה כי אחרת ההמלצה הזאת לא תהיה מעשית.

אני רוצה לומר לדוקטור יצחק תומר שב29-
באוגוסט מנכ"ל משרד ראש-הממשלה נתן התחייבות ליושב-ראש ועדת ראשי הרשויות הערביות בה נאמר: "בהמשך לשיחתנו, לאחר שביררתי את הנושא עם מנכ"לי החינוך והאוצר, בעצה אחת עם מנהל לשכת ראש-הממשלה, בקשתכם להקדמת ההרשאות ל300- כיתות לימוד בשנת 2001 מותנית אישור תקציב 2002".

לא. הבקשה שלכם מאושרת.

הייתה שביתה ועל-סמך זה השביתה הופסקה
וראשי הרשויות חזרו לעבודה. לצערי הרב התקציב בממשלה אושר אבל לא ניתנו הרשאות ל300- כיתות.

האוצר עדיין לא העביר את התקציב.

לפי ההתחייבות הזאת כפי שהיא במכתבו של
מנכ"ל משרד ראש-הממשלה האוצר צריך לאפשר למשרד החינוך בנובמבר – זה בדרך כלל המועד, ולא אוקטובר – להוציא 300 הרשאות. יהיה כתוב על-חשבון 2002.

נכון. הקדמה על-חשבון 2002.

"בהמשך לשיחתנו הננו להודיעך לאחר שביררתי
את הנושא וכולי כי בקשתכם להקדמת הרשאות ל300- כיתות לימוד ל2001- מותנה באישור תקציב 2002, מאושרת". אם כן, הבקשה הזו מאושרת.

הוא שלח עוד רשימה וביקש שיוציאו הרשאות.
בשבוע שעבר קיבלנו תשובה שאין מכיוון שיש בלבול בין שתי התוכניות ולשמחה שניאור כבר אין את ה300- ואין לו את ה500- כיתות. יש שתי תוכניות, כאשר האחת היא של שרת החינוך בקשר לבניית 5,000 החדרים, והשנייה, התקציב הרגיל של 2000 כיתות שבונים כל שנה. מכיוון שיש מחלוקת ועדיין לא פתרו אותה, אין אפילו את האישור לגבי 2000.

מאחר שהנושא של החינוך המיוחד הוא נושא
בעייתי במגזר הערבי, אני מציע שאדוני בהזדמנות הקרובה ביותר יקיים דיון על נושא החינוך המיוחד.

בסדר גמור.

לפי הנתונים שמסר המשרד והנתונים שאנחנו
קיבלנו, אלה נתונים אחרים.

אני רוצה להצהיר בפני כל חברי הוועדה, ובמיוחד
בפני חבר הכנסת כנעאן, שתוכנית החומש לא התיימרה ולא מתיימרת, מעולם לא עשתה זאת, לפתור את כל בעיות החינוך הערבי בחמישים מיליון שקלים. יכול להיות שיש מי שחושב שאפשר לפתור בחמישים מיליון שקלים, אבל אנחנו לא חושבים כך ואני הודיתי בזה. לבוא ולומר בשם תוכנית החומש בואו תפתרו היום את כל בעיות החינוך הערבי, אני לא חושב שזה אפשרי. אתה שואל מה עם הפיקוח, מה עם הקב"סים, מה עם הפסיכולוגים וכולי.

אמרתי ליושב-ראש שהוזמנו לנושא שהוא לא
תוכנית החומש אלא מכלול בעיות החינוך הערבי שתוכנית החומש היא חלק ממנו.

אדוני חבר הכנסת כנעאן, אני חבר בוועדת שרים
לכל נושא המגזר הערבי ואני רוצה לומר לך שאנחנו המשרד היחיד מכל משרדי הממשלה שהגדיר תקציב למגזר הערבי והתקציב צבוע במיוחד. בדיון האחרון שהיה במשרד ראש-הממשלה עם מנכ"ל משרד ראש-הממשלה, הוא גם אמר את זה במפורש. גם השר סאלח טריף אמר את זה במפורש. מה שקורה הוא שאנחנו היחידים שנתנו, אבל אנחנו מקבלים תלונות על זה.

כמו שנאמר, אני צריך להסתכל גם על חצי הכוס המלאה. כאמור, אנחנו המשרד היחיד שנתן תקציב צבוע ואף משרד לא עשה את זה ובנושא זה לא שמעתי גם מועדת המעקב שום ביקורת על זה, אבל ניחא.

אני רוצה לומר לחבר הכנסת טלב אלסאנע שאני חושב שעם כל הביקורת אפשר היה לומר משפט אחד קטן של תודה ולומר שמשרד החינוך הוא המשרד היחיד שכן נתן חמישים מיליון שקלים ובכל-זאת מצא לנכון להתחשב בצורכי המגזר הערבי. נכון שזה לא מספיק, נכון שלא פתרנו את כל הבעיות, הכל נכון, אבל אפילו מילת תודה לא קיבלנו אלא מיד משליכים את כל הבעיות. כשאנחנו בארבע עיניים על כוס קפה, חבר הכנסת טלב אלסאנע יודע לומר יפה מאוד תודה רבה ואני מעריך אותו על זה.

אמרנו תודה אבל אנחנו רוצים יותר.

אני מסכים שיש הרבה מאוד בעיות. הבעיות
שאנחנו חושבים שקיימות היום ובהן אמרנו שנתמקד ברוב סעיפי התקציב אלה בעיות של שפת אם, שהן בעיות קשות מאוד ואף אחד מהנוכחים לא הזכיר זאת. בנושא שפת אם קיימות בעיות קשות מאוד גם אצל תלמידים וגם אצל מורים שמלמדים.

תגיד למה. אני יודע מה הסיבות, אבל תגיד אתה
מה הסיבות. לכן נאמר שצריך לדבר על תוכניות הלימודים בכלל.

לכן חשבנו לנכון שצריך להקדיש את המעט שיש
לנו, שקיבלנו לעניין הזה, לנושא של מיומנויות ודיברנו על שפה, על מתמטיקה ועל בחינות בגרות. עשינו מאמץ עליון מסוף השבוע לקבל נתונים כדי להביא לוועדה, אבל לא הצלחנו. ברגע שאקבל את הנתונים, אני אעביר אותם. יש לנו תגובות חיוביות מאוד לגבי תוצאות בחינות הבגרות של השנה האחרונה. אין לי את המספרים בשלב זה ולכן אני לא יכול לומר, אבל תגובות מאוד חיוביות. גם שיפור השתתפות של כשלושים אחוזים וגם שיפור של תוצאות חיוביות בבחינות הבגרות וזה כתוצאה ממאמץ שעשינו בשנה האחרונה. כאמור, ברגע שאקבל את הנתונים, אעביר אותם אליכם.

צריך להבין שכאשר אנחנו מדברים על בעיה בתקציב, הבעיה הזו נוגעת גם לבעיה הפיזית. אם אנחנו רוצים לבנות את כל הכיתות החסרות במערכת החינוך, אנחנו צריכים תקציב לכ8,000- כיתות כאשר אנחנו מקבלים תקציב ממשרד האוצר לכ30- עד 35. אין לנו יכולת היום, גם אם אנחנו רוצים. לכן יצאה השרה בתוכנית על-מנת לנסות להשלים בשנה אחת, יצא גם שר האוצר בתוכנית משלו, ואני מקווה שגם משרד האוצר וגם משרד החינוך ימצאו את הדרך להשלים כי זו מצוקה שגם משרד החינוך וגם משרד האוצר ערים לה ואנחנו רוצים לפתור את הבעיה במגזר הערבי. דע לך שמתוך התוכנית שפרסמה השרה, רוב הכיתות שצריך להשלים הן במגזר הערבי וזה כתוב ואפשר לראות את זה במסמך.

בנושא הזה אני רוצה להתייחס לנקודה אחת. יש
אישור לבניית בתי ספר במגזר הערבי. בנו את השלב הראשון בזמן השר הקודם אבל היום השלב השני לא מאושר.

אנחנו מדברים על שני בתי-ספר עם שתי סוליות
נפרדות. עמותת אלון מתקשרת רק לבית הספר בנווה דקלים. באלאטרש יש לנו בעיה עם מינוי של מנהל.

אם יש לך פתרון, תתייחס לזה.

בקשר לנווה דקלים. המשרד לא שולל את
האפשרות – ואני אומר זאת במפורש – שאם באמת התנגדות ההורים תימשך, אנחנו נבקש מהעמותה להפסיק.

אתם רוצים למשוך את זה עד סוף השנה. ההורים
מתנגדים ולכן צריכה להתקבל החלטה להוציא את הדבר הזה.

סגן השר במליאה אמר דברים אחרים. אני מציע
שהמשרד יבחן את זה בחינה עניינית מקצועית כי אין שום סיבה להיכנס לעימותים על פעולה וולנטרית.

בהמשך לדבריו של דוקטור תומר, אני רוצה
להתייחס להערה שהעיר דוקטור מסאלחה ולומר שאנחנו מוכנים לבחון את כל הסל.

לחברי וידידי חבר הכנסת כנעאן. אם ידענו מראש, היינו מביאים את כל הממצאים והנתונים אתנו. אני הוזמנתי לדיון על החינוך הערבי ואני בעד שהדיון יתמקד בנושאים מסוימים או במגזרים מסוימים.

מתוכנית החומש תקצבנו יועצים, שכר לימוד ומלגות לשלוש שנים למגזר הערבי ובנוסף לכך יש לנו בעוד שבועיים מכרז לתקן פיקוח לשפה הערבית בדרום ובהמשך זה יתקיים גם לגבי הצפון. התבקשתי על-ידי המנכ"לית להציע הגדרת תקני פיקוח לבית-הספר העל-יסודי וגם לתקן לסגן פדגוגי הממונה על החינוך הערבי בתוך המשרד. לעניין הפיקוח המקצועי, אנחנו מנסים לפתור את הבעיה דרך תגבור ימי הדרכה. אמנם יש מחסור, אבל הפיצוי הוא בימי הדרכה.

אני לא רוצה שישתמע שהמערכת משותקת אלא היא עובדת. כל הנושאים שחבר הכנסת כנעאן העלה באופן יחסי התקדמו אבל אמנם לא מספיק.

לפני שאני מסכם את הישיבה, אני רוצה לומר
שאני חושב שיש צדק מסוים בדבריו של דוקטור תומר וכי צריך לראות את התמונה המלאה. בתהליך הכולל יש התקדמות. אני מסכים במאה אחוז שההתקדמות היא לא מספיקה. כלומר, יש פה שתי הסכמות.

בוועדה עושים ביקורת על מה שלא עושים ולא
חלקים ציונים על מה שכן עושים.

לכן אמרתי את הדברים לפני הסיכום. בצמצום
פער בין עניים ועשירים הפער הולך וגדל, באלימות המצב הולך ומחמיר יותר, בצריכת סמים המצב הולך ומחמיר יותר אבל בנושא שאנחנו דנים בו בצמצום הפער בין המגזר היהודי למגזר הערבי, בסך הכל התהליך הוא תהליך חיובי. נכון, הוא לא מספיק ולא מדביק את התוכניות ועל זה אנחנו צריכים לפקח.

לצורך הסיכום אני מציע קודם כל לרשום לפנינו את הדיווח של משרד החינוך והתרבות באשר לביצוע תוכנית החומש.

הוועדה התרשמה שיש בעיות ביישום תוכנית חומש והיא פונה למשרד החינוך ולוועדת היישום המשותפת למשרד החינוך ולמגזר הערבי לטפל ולפתור את בעיות היישום.

הוועדה פונה למשרד החינוך ומבקשת לא לכלול בתקציב היישום התחייבויות אחרות של המשרד כגון בג"ץ. התקציב המיוחד לביצוע תוכנית החומש צריך להיות מוקדש כולו לתוכנית ולא לדברים אחרים.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לגבש תוכנית באשר ליתר הנושאים שאינם כלולים בתוכנית החומש ולהציג בפני הוועדה תוכנית כיצד לטפל באותם נושאים, האם בדרך של ועדה לכל נושא, האם בדרך של ועדה כללית. אני מציע שתודיעו לנו בתוך שלושה חודשים איך אתם הולכים לטפל. צריכה להיות תוכנית לאומית של משרד החינוך שתאמר איך מטפלים באותם נושאים.

אני נענה להצעה של חבר הכנסת עזמי בשארה ואנחנו נקים ועדה מיוחדת למעקב אחר ביצוע תוכנית החומש. אני אשמש יושב-ראש הוועדה. חבריה יהיו חברי ועדת החינוך מוחמד כנעאן, חוסניה ג'בארה, עזמי בשארה, ואני אצרף עוד שני חברים שכרגע אני אומר שאני צריך לצרף אחד מהליכוד ואחד ממפלגת העבודה שהם זאב בוים וקולט אביטל. אם יהיו בעיות מבחינת הסכמותיהם, אני אחזור לוועדה ואבקש את הסכמת הוועדה לחברים אחרים.

עד כאן ביחס לנושא לשמו התכנסנו.

ביחס לנושא לשמו לא התכנסנו, אפרופו נושא השביתות. מה אתה מציע שנסכם? יש לך הצעה?

אני לא יכול לסכם לגבי שני בתי-הספר האלה כי
צריך לדבר גם עם המנכ"לית וגם עם מנהלת המחוז כדי לראות היכן הדברים עומדים.

אלטרנטיבה אחרת שלי היא פשוט לזמן דיון
בשבוע הבא.

אני לא רוצה לשלוף פתרון.

אנחנו מדברים באופן פתוח. דע שלחברי הכנסת
יש כלים והכלי שלהם הוא מה שנקרא בקשה לדיון מהיר. יכול אחד מחברי הכנסת לבקש דיון מהיר וזה כופה עלי על-פי התקנון לקיים דיון תוך עשרה ימים לאחר שאותו חבר כנסת יקבל את אישור הנשיאות. אני כמעט בטוח שאם חבר כנסת יבקש אישור מהנשיאות לדיון בוועדת החינוך, הוא יקבל אותה.

אני מציע שתרשום לפניך את בקשתנו לטפל בדחיפות בשביתה בבתי-הספר במגזר הבדואי בדרום ואנא עדכנו את יושב-ראש הוועדה עד סוף שבוע זה כדי שאוכל לשקול כיצד הוועדה ממשיכה לטפל בנושא.

בסדר.

תודיעו לנו ולפי זה אני אחליט מה לעשות.
אני מודה לכם.







הישיבה ננעלה בשעה 13:30