פרוטוקולים/ועדת חינוך/3918



ועדת החינוך, התרבות והספורט –
3
24.10.2001

פרוטוקולים/ועדת חינוך/3918
ירושלים, כ"ב בחשון, תשס"ב
8 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי

פרוטוקול מס' 333
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
שהתקיימה ביום ד', ז' בחשון התשס"ב, 24.10.2001, בשעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

הגשת המלצות הוועדה לבדיקת נושא הנכים בספורט

חברי הוועדה: היו"ר זבולון אורלב
קולט אביטל

עודד הכט, סגן מנהל רשות הספורט, משרד המדע, התרבות
והספורט
רדו רוזנטל, מנכ"ל התאחדות לספורט נכים
דני בן-אבו, ממלא מקום יושב-ראש התאחדות לספורט נכים
עוזי מור, יו"ר חברי ועדת הבדיקה את נושא הנכים בספורט
ד"ר רון בולטין, חבר ועדת הבדיקה את נושא הנכים בספורט
ענת דרייגור, חברת ועדת הבדיקה את נושא ספורט הנכים
אורי אפק, מזכיר ועדת הבדיקה את נושא הנכים בספורט
ד"ר ירוחם ברק
אלי סדרס

מירב ישראלי

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ



הגשת המלצות הוועדה לבדיקת נושא הנכים בספורט

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך,
התרבות והספורט בעניין המלצות הוועדה לבדיקת נושא הנכים בספורט.

הייתה לי הזכות למנות ועדה לבדיקת נושא ספורט הנכים וכתב המינוי יצא ב-ג' באדר תשס"א, 8 במרץ 2001. חברי הוועדה היו: עוזי מור, יושב-ראש הוועדה, חברים: דוקטור שמחה סדן, גברת ענת דרייגור, דוקטור רון בולוטין, דוקטור שייקה הוצלר, מר רון קוגמן וגברת קרן ליבוביץ.

בראשית ניסיתי שהוועדה הזו תמונה במשותף עם השר ועם המשרד, אבל אחרי שתי פניות וגם שיחות, המשרד אמר לי שהוא לא רואה טעם ועניין בהקמת ועדה כזאת, אבל אני חשבתי שהדבר לא נכון ולא ראוי ולכן חשבתי שמוטב שהוועדה תקום ביוזמת ועדת החינוך מאשר לא תקום בכלל. אמנם כתב המנוי יצא בתאריך שציינתי, כי חשבנו שההישגים המעולים של ספורט הנכים ברמות הגבוהות ביותר, והעובדה שספורט הנכים בעולם במשחקים האולימפיים הוא מקצועני, צריך לדבר על העמדת התנאים ההולמים לספורט הנכים. בכלל הספורט עבור הנכים הוא הרבה יותר מאשר הספורט לבריאים.

צורכי הספורטאים הנכים, מערך שירותים קיים ורצוי לספורטאים נכים, פעילות ספורט תחרותית, פעיל והישגי, רפואה משלימה וספורט טיפולי, מרכזי חברה ותרבות, שיקום לספורטאים נכים, ילדים ספורטאים נכים.

מראש אני רוצה להודות למרכז הוועדה, לאורי אפק, שהוא בעצם יועץ ועדת החינוך והתרבות לענייני ספורט שהוא היה כאן הרוח החיה. אני רוצה להודות גם לעוזי מור יושב-ראש הוועדה ולכל החברים.

אני מציע שנקבל את ההמלצות.

נמצאים אתנו כאן יושב-ראש הוועדה עוזי מור,
חברת הוועדה ענת דריגור וחבר הוועדה דוקטור רון בולוטין, מנכ"ל האיגוד רדו רוזנטל ושני חברים שיושבים וממתינים לישיבת הוועדה הבאה שדנה בנושא חדרי כושר.

אני אבקש מיד מיושב-ראש הוועדה – עוזי מור שהוא אלוף משנה במילואים וספורטאי גדול בעצמו - להציג באופן כללי את הדברים והחברים ישלימו. אם יורשה לי, אחר-כך כמשתתף אני אוסיף.

היוזמה לבדוק את התייחסות המדינה לספורט
הנכים באה בזמן. כשאורי פנה אליי וביקש ממני להצטרף לוועדה, עשיתי זאת ברצון כיוון שאני חילקתי את חיי בין הספורט של הבריאים בגופם וממלחמת יום הכיפורים, לפני 28 שנים, הייתי שותף פעיל וגם מפעיל בעיקר את ספורט נפגעי עיניים ועיוורים ולוקח חלק בספורט הנכים. 28 שנים זו כברת דרך מאוד ארוכה בייחוד בספורט הנכים כי לפני מלחמת יום הכיפורים היה ספורט נכים, היו אולימפיאדות והשתתפו בהן, אבל גם ההישגים היו ברמה קצת פחותה וגם מבחינת מספר המשתתפים, היו פחות משתתפים וזה היה הרבה יותר חובבני.

מאז מלחמת יום הכיפורים ואחריה, בעצם האולימפיאדה המובילה מבחינת כמות המשתתפים וההישגים הייתה אולימפיאדת טורונטו שהייתה פחות או יותר במקביל לאולימפיאדת מונטריאול והייתה גולת הכותרת של ספורט הנכים. אני מציין את זה כי בעצם מאולימפיאדת טורונטו ועד היום חלה רגרסיה גם בכמות המשתתפים וגם בכמות ההצלחות אם אפשר לקרוא לזה כך. עדיין באולימפיאדת סידני הייתה לנכים הופעה מאוד מכובדת אבל חלק מאוד נכבד מזה בזכות ספורטאית אחת שהייתה אמורה להיות כאן אבל היא לא הגיעה.

אתה מתכוון לקרן. היא מתנצלת. היא קיבלה
זריקה בכתף והיא לא יכולה לנהוג.

אמרתי שהיוזמה באה בזמן מכיוון שאנחנו עדים
בתקופה הזו של ה26-25- שנים, מאז מונטריאול ועד היום, לירידה מסוימת. אורי גם הביא את זה לידי ביטוי בגרף שנמצא שבחוברת וטוב שאנחנו נותנים את דעתנו על העניין היום.

המטרה שלנו היא למצוא דרכים, דרך ההמלצות שלנו, להחזיר את ספורט הנכים למפה. בעצם מבחינה מקצועית מה שקרה בשנים האלה זה שספורט הנכים מספורט שיקומי נטו עבר לספורט תחרותי ובגלל שהוא עבר לספורט תחרותי הוא גם דרש מקצועיות מאוד רבה.

בגלגולים שקרו עם ספורט הנכים בעולם, הספורט הפך ליותר ויותר מקצועי ותחרותי וראינו את זה באולימפיאדות האחרונות וראינו את זה בתחרויות שבין האולימפיאדות ויש הרבה מאוד תחרויות. זה דורש התמקצעות בכל התחומים, גם מבחינת הספורטאים וגם מבחינת הגופים התומכים, המאמנים והמוסדות שבהם הם מתאמנים, אם זה בית הלוחם או המוסדות של אילן וכך הלאה.

זה הביא אותנו להמלצות שהגשנו בחוברת כאשר כהמלצה ראשונה לדעתנו יש לראות את הספורטאים הנכים המצטיינים או התחרותיים מקבלים את אותו יחס שמקבלים הספורטאים הייצוגיים האחרים של מדינת ישראל ולראות אותם כספורטאים ייצוגיים של מדינת ישראל.

בעקבות זה הגענו למספר המלצות שהן די נשענות על דברים קיימים, בין היתר לכך שהיחידה לספורט הישגי תשרת גם את הספורטאים הנכים וגם גורמים אחרים, או הכשרת מאמנים בענפים רלוונטיים כאשר ההתמקצעות של המאמנים היא בתחום הספורט של הנכים אבל כמובן שהם יוצאים מתוך ההשתלמות של המקצוע הרלוונטי כמו כדורסל וענפי ספורט אחרים.

יש לנו המלצה אחת שהיא שונה מאמור לגבי הספורט הרגיל. בספורט הנכים יש את הבעיה של איתור הספורטאים וזה לא דבר טבעי כמו בספורט הרגיל כשילד מגיע לכיתות יסוד הוא כבר משתתף בשיעורי חינוך גופני ואם הוא מצטיין בספורט מסוים, הוא מגיע לקבוצות ייצוגיות של בית-הספר היסודי, של החטיבה וכך הלאה. כלומר, יש פחות בעיה של איתור בספורט הרגיל והצמיחה היא טבעית. בספורט הנכים, ברוב המקרים הצמיחה היא לא טבעית למרות שאפשר להוציא מן הכלל את אלה שנולדים עם מגבלות גופניות כאלה ואחרות ומתחילים מגיל מאוד צעיר להיות במרכזים שיקומיים של אילן ואחרים ושם הבעיה של האיתור קטנה יותר. רוב ההישגים של ספורט הנכים הם על ידי נכי צה"ל, ופה יש בעיה של איתור מכיוון שלא טבעי לגמרי שמי שנפצע יגיע עשירות לאיזה ארגון שבו הספורט דווקא מוביל, למרות שבתי הלוחם ומקומות אימונים אחרים עוסקים בשיקום גם דרך הספורט.

הנושא הזה של גורם שיעסוק באיתור ספורטאים, ראינו אותו כחשוב מאוד על מנת לשמור על האיכויות והכמות של הספורטאים שנכנסים למעגלים השונים בענפים השונים שאחר-כך מייצרים את האלופים ואת המייצגים שלנו בתחרויות השונות.

תרגמני את ההמלצות למונחים כספיים ולמעשה כשישבנו על זה חשבתי שאנחנו נגיע לסכומים הרבה יותר גדולים, אבל ראיתי שכל הספורט הזה יכול להיכנס למפה של הספורט הייצוגי של מדינת ישראל בהשקעה של שלושה מיליון שקלים בשנה והופתעתי לטובה מזה שהתקציב הנדרש מבחינה זאת הוא לא כל כך גדול.

מה ההקצבה היום?

הקצבת משרד המדע היא 335 אלף שקלים
והטוטו מקציב 612 אלף שקלים.

בהמלצות – במידה שהן תתקבלנה ואפשר יהיה
ליישם אותן – אנחנו רואים את תקופת הניסיון בין שנת 2002 עד 2004 אז תתקיים באתונה האולימפיאדה. זה לא הרבה זמן אבל זה בהחלט מספיק זמן לבחון את האפשרות ליישם את ההמלצות. יהיה קשה מאוד לאתר ספורטאים חדשים, לאמן אותם ולהכין אותם, אבל בהחלט אנחנו כמעט מצווים להביא לאולימפיאדת אתונה ספורטאים במספר כפול מאשר הבאנו לאולימפיאדת סידני, גם מבחינת המרחק, גם מבחינת החשיבות, גם מבחינת ההתארגנות לקראתה.

במידה שהדברים יתקבלו ויוחלטו, לדעתנו צריכה לקום ועדה שתלווה את הדברים ותיישם את ההחלטות. לא עוד ועדת ספורט אלא צוות מטעם.

למעשה מדובר על ארבעה דברים. האחד, כפי
שעוזי אמר שהספורט ההישגי הזה יזכה ויהיה כמו הספורט האחר. שנית, אפשרויות האיתור. שלישית, שיכירו בהתאחדות ספורט הנכים שהיא זו שמבצעת את כל הדברים. רביעית, כוח אדם.

כמו עוזי גם אני הייתי שחיין תחרותי לפני
הפציעה אבל בצבא נפצעתי ואז עברתי לעסוק בספורט התחרותי בספורט הנכים. אני מנהל את המחלקה לספורט בחברה למתנ"סים ולשמחתי החברה למתנ"סים הולכת לפרוייקט עם התאחדות לספורט נכים בדיוק בנושא של איתור והקמת מסגרות חדשות שלדעתי זו אחת הבעיות המרכזיות.

אנחנו על פרשת דרכים בספורט הנכים התחרותי. אני חושב שלכולם ברור שהיום זה להחליט לאן הולכים. ספורט הנכים התחיל כמו שאמר עוזי מאיזו תפיסה שיקומית חברתית בעולם וגם בארץ לפני כמה עשרות שנים והיום הספורט התפצל לחשיבות של ספורט שיקומי ולספורט הישגי לכל דבר. קודם זה היה ספורט תחרותי ואחר-כך הפך לספורט הישגי לכל דבר. אנחנו היום צריכים לקבל החלטות ברמה של ישראל, אם אנחנו ממשיכים להיות חלק מהמשחק הזה של הספורט ההישגי לנכים, כמו שאנחנו עושים בספורט הרגיל, או שאנחנו אומרים שאין לנו את המשאבים להשקיע ואנחנו ממשיכים בהשקעה בספורט שיקומי, בספורט עממי ולא יותר.

אני שמח שהאווירה והדעה של כל האנשים בוועדה הייתה שלספורטאי נכה מגיע הזכות לשוויון בביצוע הפוטנציאל ההישגי שלו. אם יש מישהו שיש לו אפשרות למצות פוטנציאל תחרותי הישגי ויש לו איזושהי מגבלה שלא מאפשרת לו להתחרות בספורט רגיל, אני חושב שבמדינה שמדברת על שוויון הזדמנויות ועל שוויון זכויות, זה המינימום שצריך לתת וזאת מעבר לכבוד ולהישגים שספורט הנכים מביא ויכול להביא למדינת ישראל. היום הרבה מדינות רואות בכך כר נרחב לאיזושהי גאווה לאומית ומשקיעות הרבה מאוד משאבים. יש מדינות היום שמשקיעות משאבים רבים בספורט הנכים וזה ניכר לעין.

אנחנו צריכים לקבל החלטה. אם אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שבאמת מדברים על שוויון הזדמנויות ואנחנו מדברים על ספורט הישגי לכל דבר, צריך לראות איזה משאבים ואיזה צרכים צריכים להשקיע בספורט ולראות בספורט זה כספורט הישגי לכל דבר. בהמלצות הוועדה כל זה מפורט החל מכל המעטפת של היחידה לספורט הישגי שהיום לשמחתי אנחנו קצת נכנסים לתוך זה, אבל בהרבה רצון טוב של אנשים ולא מתוך משהו ממוסד. זה נעשה טיפין טיפין, בלי הרבה משאבים כאשר הרבה תלוי ברצונות טובים. יש היום זרועות מקצועיות של המדינה, של הוועד האולימפי, של היחידה לספורט הישגי, של מכון וינגייט וכדומה שיכולים להיות זרוע מקצועית של ספורט הנכים ההישגי. זה רק לקבל את ההחלטות, לתת את המשאבים ולפעול.

אני חושב שאנחנו בשעת כושר חד-פעמית. זאת אומרת, יש היום מודעות בעקבות ההישגים של קרן ליבוביץ ואני חושב שזה עלה לכותרות. יש באמת רצון טוב של הרבה מאוד גורמים החל ממשרד הספורט, הוועד האולימפי והיחידה לספורט הישגי. יש רצון טוב אבל צריך עכשיו לתת את התנופה הנוספת ברמה של משאבים. יש התאחדות שמסודרת היום, דבר שלא היה בעבר ואני באמת חושב שיש לנו הזדמנות חד-פעמית.

לגבי התקציבים. נעשתה פה עבודה זהירה מתוך ידיעה שאין משאבים בלתי מוגבלים ואני חושב שחלק גדול מהמשאבים הוא קיים אלא שהוא דורש שינוי קריטריונים או השוואת קריטריונים בין ספורט רגיל לספורט נכים, אם זה במועצת ההימורים, אם זה במינהל הספורט, אם זה בוועד האולימפי. בעצם זה דורש החלטות של שינוי קריטריונים או שוויון בקריטריונים וזה לא דורש עוד משאבים נוספים.

הנושא המרכזי הוא כמובן הנושא של התשתית. אנחנו לא מגיעים לאלפי ילדים ובני נוער ואני חושב שהוועדה התמקדה גם בנושא הזה. הייתה הישענות גדולה מאוד במשך שנים על שלושת בתי הלוחם ועל שני מרכזי הספורט של אילן. אני שמח שהחברה למתנ"סים נרתמה גם לעניין הזה ואנחנו עכשיו הולכים על איזשהו פרוייקט עם ההתאחדות להקמה של מסגרות במסגרות הקהילתיות הרגילות כמו שכל העולם עובד. היום הספורטאים הנכים בעולם לא מתאמנים במועדונים של ספורט נכים אלא במרכזים קהילתיים, באגודות ספורט רגילות וכדומה.

דיברנו על הנושא של העתודה שהוא חלק מאוד משמעותי והנושא השני הוא כל הליווי המקצועי והמדעי כולל כל המעטפת שעוטפת היום ספורטאי נכה. שוב, אנשי המקצוע קיימים והמסגרות קיימות אבל צריך לעשות את החיבורים הנכונים ולתת את המשאבים המתאימים.

יש פה גם התייחסות של הוועדה – אולי זה לא כל כך הספורט התחרותי – לדברים שיכולים להשפיע בטווח של עשור או יותר על עתיד ספורט הנכים וזה כל נושא החוקים ותקנות שיכולים להשפיע על הכרה בפעילות גופנית וחינוך גופני בבתי-ספר ובשילוב של משרד העבודה והרווחה.

בדוח לא ראיתי התייחסות לשינוי חוקים.

זה לא היה בדוח המקורי.
אני חושב שיש אפשרות להשפיע וגם נכתב בדוח שילדים נכים לא מגיעים לעסוק בפעילות גופנית בסיסית כי בחינוך המשולב המורה לחינוך גופני לא יודע איך לשלב אותם או לא יכול לשלב אותם, ואז בדרך כלל כבר מגיל צעיר הם יושבים בצד. צריך לראות את הנושא של חינוך גופני וספורט כטיפול רפואי וכאמצעי שיקום.

כאמור, אני חושב שזו הזדמנות חד-פעמית. יש היום הזדמנות לעשות את המהפך הגדול, אבל צריכה להיות החלטה כי אם לא, זה אומר להישאר כמו שאנחנו היום ברמה של ספורט עממי ולהחמיץ הזדמנות חד-פעמית.

אני ראיתי את הדברים מעבר לנושא של
השוויוניות וקו זינוק שווה והלכתי מהסוף להתחלה וחשבתי לנכון שההצלחה של קרן ליבוביץ הביאה לתודעה המיידית, כי בסך הכל זו עבודה מאוד מאוד קשה ושחורה. ברגע שישנה הצלחה – והלכתי מהמודל הזה – יש כאן איזשהו מודל חיקוי ובמיוחד בנושא של נכים כי אם היא הצליחה, גם אני יכול. התהליך לפעמים מתחיל מהסוף להתחלה, זאת אומרת שאנחנו צריכים איזשהו מודל מסוים, אנחנו צריכים איזושהי הצלחה ואז הדברים מתגלגלים כי אין יותר שווה מתקשורת טובה, אין יותר שווה מטלוויזיה שחושפת את הדברים ומביאה לידי ביטוי את כל החיים של קרן ואחר-כך ממנה מתגלגלים כל הדברים האחרים בנושא של ספורט נכים.

אני שמתי דגש אולי קצת בצורה קיצונית על הנושא של התגמול. למרות שקרן זכתה בהרבה מאוד מדליות זהב, התגמול שלה היה מאוד מאוד מזערי ואפילו מבייש לעומת ספורטאים אחרים. מבחינתי זה היה נראה כאילו יש לה מדליה נכה ומאוד נלחמתי על זה כי אני חושבת שמדליה של ספורטאית נכה צריכה להיות מתוגמלת באותה מידה של מדליה. זה הישגיות, הבחורה מתאמנת באותה מידה, משקיעה באותה מידה ואני לא רואה את העניין הזה. נכון שצריך להשקיע בכל המשאבים האלה, אבל אני אומרת שאנחנו לא צריכים להתבייש בזה שאנחנו צריכים גם לקבל את התגמול הנכון והמיידי כי להצלחה גם צריך להיות תגמול והיום לצערי הרב התגמול צריך להתבטא באחזקה כלכלית. קרן ממש הביעה את הקושי היום-יומי שלה לבוא, להתאמן ולהתחרות כשאין לה שקט כלכלי. המקצוע שלה הוא מקצוע לכל דבר. היא משקיעה, היא עובדת ביום יום ואין ספק שגם בתקציב זה צריך לבוא לידי ביטוי למרות שאני לא רואה כאן תקציב ואני לא רואה מהיכן יבוא הכסף הזה.

בעקבות הערתך המלצנו שבאותן הקרנות
שמתגמלות ספורטאים רגילים, יבוא לידי ביטוי תגמול ספורטאים נכים.

בהחלט ראיתי לנכון – וזו התרומה שלי לעניין
הזה – שאנחנו צריכים לשים דגש על הישגי נכים
כך שהוא יהיה דומה לכל ספורטאי אחר.

כבוד יושב-ראש ועדת החינוך, אני משתתף בפעם
החמישית בדיון על ספורט נכים ואני חייב להביע את הערכתי המלאה בשם הספורטאים הנכים על טיפולך ופועלך בנושא זה.

הוועדה המליצה פה דברים מאוד משמעותיים לספורט הנכים. אני חושב שבהחלט אנחנו נמצאים במעבר מספורט כאמצעי שיקומי לספורט כאמצעי תחרותי ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו.

קרן ליבוביץ באמת השיגה תוצאה יוצאת מן הכלל אבל אני חושב שמקום שני באולימפיאדה – והיו לנו שניים שזכו במדליית כסף באולימפיאדה – לא צריך להפחית מהישגי ישראל. מדליית ארד בשיאי עולם שנקבעו, אני חושב שהיו הישגים יוצאים מהכלל גם בזירת הספורט וגם בייצוג מדינת ישראל. גם הנפת דגל ישראל לפחות שמונה פעמים באולימפיאדת סידני, אני חושב שזה הישג אדיר. שוב, זה כתוצאה אולי גם מהתמיכה שאתה נתת להכנת הספורטאים לאולימפיאדה.

אני הולך שלב אחד קדימה. אנחנו כרגע נמצאים בשלב הזה של ההתארגנות עם הוועד האולימפי. אני חושב שאחד הדברים שאנחנו צריכים להגיע אליו זה להבנה עם הוועד האולימפי על איך אנחנו נראים והקושי הוא הבנת המוסדות. גם הוועד האולימפי לא כל כך מבין מה מקומה של התאחדות הספורט - שמרכזת 15 ענפי ספורט ומרכזת כאלף ספורטאים הישגיים – בתוך המבנה האולימפי הזה של ישראל.

אני חושב שקיימת בעיה במוסדות הממשלה. למשרד המדע, התרבות והספורט מאוד קשה להבין איך לקבל את ההתאגדות ואינו יודע במה הוא יכול לעזור ואיך. אני רוצה לומר לך שההכנות לאולימפיאדה בשנת 2004 קיבלו אפס שקלים. היחידה לספורט הישגי קיבלה שני מיליון שקלים עבור הכנות ספורט זהב וקדם זהב.

גם להם יש קושי. אני הצהרתי כבר כמה פעמים
שאני שוקל יחד עם חברים נוספים שיהיה חוק הכנות אולימפיות. במקום שיזרקו להם כל שנה פירורים מהרזרבות, צריך להסדיר פעם אחת ולתמיד את הנושא הזה כי למשלחת האולימפית שלנו יש משמעות לאומית. אני עוסק כרגע בגיבוש הסכמה לגבי חוק ההכנות האולימפיות, שזה יכלול כמובן את ספורט הנכים.

כשהיינו כאן בדיון על התקציב, חבר הכנסת
נודלמן קם ואמר שהוא רוצה ללכת. מדובר ב83- מיליון שקלים תקציב הספורט בישראל, ובתוכו קשה מאוד למצוא סכום של שלושה מיליוני שקלים.

כולל תשלומי העברה למשטרה?

לא. בלי השיטור.
לגבי ספונסרים. ניסינו לפנות לחברות, היו דיונים והיושב-ראש שלנו מאוד פעיל בנושא זה. כל אחד אומר שאנחנו עושים עבודה יפה, עבודת קודש וכולי, אבל כרגע לא יכול להקצות סכומים מסוימים.

לגבי הארגונים עצמם. אנחנו מבססים את פעילות ספורט הנכים על הארגונים. יש באמת ארגונים קצת יותר נדיבים כמו אילן, אבל יש ארגונים אחרים שאין להם את האמצעים והם לא יכולים לתמוך בספורט הנכים והתמיכה כאן היא כספית מכיוון ש70-60- אחוזים מתקציב ההתאחדות מגיעים מתוך תשלומי הארגונים. לדוגמה, אם ספורטאי נוסע לחו"ל, זה עולה אלף דולר, אני משלם 300 דולר עבור הספורטאי והארגון משלם את ההפרש.

אנחנו עוסקים הרבה מאוד בהתחשבנויות עם הארגונים עצמם שאין להם את המקורות הכספיים כדי לתמוך בספורט הנכים. להתאחדות גם כן אין תקציב ולכן אנחנו נמצאים במצב די סטטי שצריכים להוציא אותו מתוך התרדמה.

אני באמת מברך את ידידי עוזי מור ואורי אפק שאנחנו הרבה מאוד שנים בספורט הישראלי, ואת עודד הכט שעוזר לנו כרפרנט של ספורט הנכים. בסיכומו של דבר, השורה התחתונה, תקציב של מיליון שקלים לספורט הנכים ממועצת ההימורים וממשרד המדע מהווה עשרים אחוז מהסכום אותו אנחנו צריכים.

אני מברך שוב את הוועדה ואני מקווה שתפעל בכיוון של הוועדה כי זה חיוני מאוד שנדע מראש מה עומד לרשותנו ושלא יהיה מצב בו ב1- בנובמבר יודיעו לי שאולי עומדים לרשותי 170 או 180 אלף שקלים.

מבחינת הוועדה והמלצות הוועדה הבאנו את
הדברים. למרות שאני יועץ של יושב-ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, אני רוצה להודות לך במיוחד. ההמלצות הן מאוד ברורות ומרוכזות בעמוד מספר 14.

חבל שלא קיבלתי את החוברת לפני יום-יומיים
כי אז הייתי יכול לבוא מוכן לישיבה. לדעתי חבל שבוועדה לא היה נציג המשרד.

לעדכן אותך בשני הדברים. קודם כל, הגעת
ב09:20-. שנית, בפתיחת דבריי אמרתי שהייתה לי הידברות ארוכה מאוד כולל לפחות שתי פניות לשר כדי שהוועדה לא תקום מטעמי אלא תקום מטעם המשרד אבל לצערנו המשרד לא רצה להיענות לזה. לכן לצערי המשרד לא היה שותף בוועדה למרות שמאוד רצינו את שיתוף המשרד.

מישהו התנגד לשלוח נציג המשרד?

ביקשנו את שותפות המשרד. לא ביקשנו נציג אבל
ביקשנו את שותפות המשרד בדרך כלשהי, במינוי, בנציג, במשהו. אנחנו רדפנו אחרי המשרד ומינוי הוועדה התעכב חודשים ארוכים בגלל שלא זכינו לשיתוף פעולה של המשרד.

אני מוחק את ההערה.

אנחנו בדרך כלל מודיעים ללשכת המנכ"ל מה
נושא הדיון ואפשר להתכונן.

בעיקרון אני רוצה לומר ששר המדע, התרבות
והספורט בסך הכל מעונין ומטפח את נושא ספורט הנכים. הבעיה שלפני שנה למשחקים האולימפיים לקחנו מתוך התקציב הרגיל ושילמנו מיליון ומאתיים אלף שקלים, חוץ מהתקציב הרגיל לספורט הנכים, להכנות האולימפיות וזה דבר שלא נעשה מעולם בעבר. פעם ראשונה שהתאחדות ספורט הנכים וספורטאי המשלחת קיבלו מיליון ומאתיים אלף שקלים. אני בטוח שזה תרם לייצוג המשלחת וכדומה.

אני חושב שהשר מעורה הרבה והוא מופיע בבית הלוחם ומגיע לישיבות התאחדות ספורט הנכים ונוכח שם. הנושא הזה קרוב ללבו.

אני חוזר הבוקר מישיבה שהייתה אצלנו במשרד ושם דנו בנושא שאני העליתי, נושא של ההכנות האולימפיות לנכים שלא בא לידי מיצוי והם לא קיבלו תקציב. הייתה ישיבה והם יקבלו.

הייתה החלטה על איזה סכום?

לא יודע איזה סכום אבל הם יקבלו בהתאם
לקריטריונים שנותנים לספורט הרגיל. השנה לא קיבלנו עשרה מיליון שקלים אלא רק שני מיליון שקלים לנושא ההכנות האולימפיות. גם היחידה לספורט הישגי קיבלה הרבה פחות ממה שקיבלה לפני שנה, אבל נמצא את הדרך לתגמל אותם כמו שמגיע להם. בנושא הזה אני מביא בשורה לרדו כדי שידע שהנושא בטיפול. הוא יודע שאני הייתי קרוב לנושא, אבל לצערי דברים לא הסתדרו.

השנה עשינו צעד קדימה במינהל הספורט והכנסנו את הנושא של הנכים בדלת הראשית כשאחת הסיבות הייתה הבעיה של התשתיות בספורט הנכים והייתה להם אפשרות לעמוד מול היחידה לספורטאים צעירים. היום נערכות פגישות מקצועיות בין היחידה לספורטאים צעירים לבין אנשי התאחדות ספורט הנכים. זאת אומרת, מנסים לקדם ברמת התשתיות כדי שתיכנס היחידה לספורטאים צעירים - למרות היא לא קיבלה את המנדט – לנושא של גילוי כשרונות ותשתיות של ספורט הנכים. יש לנו שיתוף פעולה, יש כבר רכז לנושא הזה ביחידה לספורטאים צעירים כי ברמה של התשתיות ישנה בעיה. פעם ראשונה השנה ביום ספורט של היחידה השתתפו ספורטאים נכים, למרות שעשינו זאת בחופזה.

זאת אומרת, בעיקרון ברמה הזאת יש כבר קשר. אני מבין שגם היחידה לספורט הישגי לא מתעלמת לחלוטין מהמטה של היחידה לספורט נכים שמקבלים שירותים פה ושם. אני לא אומר שירותים כספיים כי זה לא במנדט וזה לא בצ'רטר האולימפי, אבל צריך להגיע לזה והשר מעונין שהם ייכנסו כחברים שווים מצד אחד לוועדות ולהנהלה של הוועד האולימפי הישראלי ואכן נעשות פעולות בנושא הזה וישנם מגעים.

לגבי המלצות הוועדה שהוגשו כאן. בהחלט הן מקובלות וצריך ליישם אותן. אני מאמין שהמשרד גם יעזור בעניין.

גם אני רוצה להצטרף לכל המברכים את
היושב-ראש על עבודתו העקבית מאוד בתחום הזה. רציתי להתייחס לנקודה שהועלתה כאן בנושא עיתוי הקצבות וכולי. במקרה לגמרי הקמתי מחדש בכנסת את השדולה למען התרבות שהיא גם יכולה לכלול את הספורט לצורך העניין הזה. ישבתי אתמול עם התקציבאי ובעיקר עם הסמנכ"ל שעוסק בנושא הזה במשרד התרבות ואחת השאלות שהעליתי בפניו היא לא רק כיצד מקציבים, מה התקציבים, מה חסר ובמה ניתן לעבוד אלא באיזה שלב מודיעים לגופים הנתמכים ומתי מעבירים להם את התקציבים. הובטח לי שהחל מהשנה יהיו סדרי עבודה אחרים, וכנראה שבעניין הזה גם אני פרצתי לדלת פתוחה, ושלא יחכו למתן כל האישורים התקציביים מהאוצר כדי להתחיל לעבוד בצורה מסודרת. העבודה המסודרת לגבי כל גוף וגוף תתחיל כבר בחודש נובמבר, כך שבהנחה שהתקציב יעבור ונדע על כך בתחילת ינואר, כל העבודה תהיה מוכנה והאישורים יוכלו לצאת.

אני רוצה להתחיל לסכם את הישיבה ולומר
שהוועדה רואה חשיבות רבה בקידום ספורט הנכים בכלל וקידום ספורט הנכים ההישגים בפרט ורוצה להודות מאוד לחברי הוועדה, במיוחד ליושב-ולמרכז הוועדה, על העבודה הטובה מאוד שנעשתה. זו בהחלט פעם ראשונה שמונח מסמך ממלכתי מסודר בנושא הזה.

הוועדה רשמה לפני את הדוח וההמלצות ומאמצת אותם כמכלול אחד.

הוועדה פונה לשר המדע, התרבות והספורט כדי לאמץ את הדוח והמלצותיו כמכלול אחד ולהציג בפני הוועדה תוכנית רב-שנתית ליישומן של ההמלצות בתוך שלושה חודשים.

הוועדה פונה גם לשרי החינוך, הבריאות והעבודה והרווחה כדי שיאמצו את המלצות הדוח הנוגעות לתחום משרדיהם ומבקשת מהם להגיש תוכנית ליישומן ולהציגה בפני הוועדה בתוך שלושה חודשים.

הוועדה מאמינה שיישום המלצות הדוח כמכלול אחד יסדיר את ספורט הנכים והספורט ההישגי בדומה לענפי הספורט הרגיל ולספורט ההישגי הרגיל.

הוועדה מברכת את הספורטאים הנכים על הישגיהם במשחקים האולימפיים ויתר התחרויות הבינלאומיות ומציינת במיוחד את ההישגים הבולטים בהשגת מדליות, בשבירת שיאי עולם, ושולחת להם ברכה רבה.

הוועדה מברכת את התאחדות ספורט הנכים ופונה למשרד המדע, התרבות והספורט וליתר רשויות הספורט כדי לראות בהתאחדות זו את הגורם המרכזי המטפל בספורט הנכים כפי שהומלץ בדוח.

הצטרף דני בן-אבו שהוא ממלא מקום יושב-ראש
ההתאחדות.

אני מתנצל על שהגעת בסוף הישיבה.

הוא מרכז את ענף הספורט בחברת החשמל והוא
גורם חיובי בהתאחדות.

תודה רבה.







הישיבה ננעלה בשעה 10:00