פרוטוקולים/ועדת חינוך/3726



3
ועדת החינוך והתרבות
29.8.2001

פרוטוקולים/ועדת חינוך/3726
ירושלים, כ"ג באלול, תשס"א
11 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 324
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום רביעי, י' באלול התשס"א (29.8.2001), שעה 09:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
טלב אלסאנע
עופר חוגי
חוסניה ג'בארה

מנחם כהן – סמנכ"ל משרד החינוך, התרבות והספורט
איציק כהן – סמנכ"ל המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך, התרבות והספורט
פרופ' יעקב כץ – יו"ר המזכירות הפדגוגית, " " " "
אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך, התרבות
והספורט
שמעון הראל – משרד החינוך, התרבות והספורט
רונית בראון-קניס – כלכלית ביחידת השכר, משרד האוצר
יעקב אגמון – סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי
גב' עפרה דונסקי – הסתדרות המורים
גב' חנה להב - יו"ר המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים
רן ארז – יו"ר ארגון המורים העל יסודיים
גב' ברכה מציאל – יו"ר המחלקה הפרופסיונלית בארגון המורים העל יסודיים
ארז פרנקל – יו"ר ארגון הורים ארצי
איתן ויינריך – ארגון הורים ארצי
גב' שרה חברוני – ארגון הורים ארצי
יוסף משה רז – ארגון הורים ארצי
גב' דפנה הראבן – הרשות להגנת הצרכן
קובי צורף – יו"ר מועצת תלמידים ונוער ארצית
עמיר הרן – מבקר מועצת תלמידים ונוער ארצית

יהודית גידלי

חנה אלטמן

היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"ב – הקצאת שעות ותכניות פדגוגיות.

היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"ב – הקצאת שעות ותכניות פדגוגיות

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת ובפתיחתה אני שמח לברך את מר ארז פרנקל, היושב ראש החדש של ארגון ההורים הארצי שנבחר לכהן בתפקידו זה ביום חמישי בשבוע שעבר. אנחנו מאחלים לו הצלחה במילוי תפקידו. בהזדמנות זאת אני רוצה להוסיף שהוא יהיה מוזמן הרבה מאד לדיונים שיתקיימו בוועדה הזאת כיוון שיש לנו מסורת ארוכה שכוללת את כל יושבי הראש של ארגון ההורים הארצי, שהיו לנו איתם יחסים טובים, תקינים, ואני מדגיש שדלתנו תמיד פתוחה בפניו. אנחנו רואים בארגון ההורים הארצי שותפים חשובים מאד במערכת החינוך.

התכנסנו לישיבה הזאת כישיבת המשך לישיבה שכבר התקיימה בעניין היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"ב ואנחנו רוצים לעסוק היום בשני נושאים שלא הספקנו לדון בהם בפירוט בישיבה הקודמת שבה השתתפה גם השרה וגם המנכ"לית. זה שהן לא נוכחות בישיבה הזאת לא אומר שהדיון הזה פחות חשוב. מכל מקום מדובר על שני נושאים חשובים מאד: 1 – ההיערכות הפדגוגית וההדגשים הפדגוגיים לקראת שנת הלימודים; 2 - הקצאת השעות. נושא אחד מהשניים מוביל יושב ראש המזכירות הפדגוגית, ואת העניין השני מובילה הקופרציה, השותפות בין איציק כהן לאדי הרשקוביץ.

רשות הדיבור למר איציק כהן.

בוקר טוב. בראשית דבריי אני אסקור סקירה קצרה כללית כדי להבהיר היכן אנחנו עומדים כרגע - - -

אני מבקש שנשאיר מספיק זמן כדי לשמוע גם את ארגוני המורים. האם מר בן-שבת נמצא איתנו?

הוא יושב כרגע בישיבה באוצר.

אני מניח שסוגיית המורים תעסיק אותנו לא מעט.

בוקר טוב לכולם; כפי שאמר חבר הכנסת אורלב, כמנהגנו בכל שנה בתקופה הזאת, אנחנו באים לכאן כדי לדווח לוועדת החינוך והתרבות לגבי ההיערכות בכל מה שקשור לשאלה היכן אנחנו עומדים לקראת פתיחת שנת הלימודים. מטה ההיערכות פועל כבר כשלושה חודשים, אנחנו נמצאים בקשר הדוק וקבוע עם השלטון המקומי, עם ארגון ההורים הארצי בכל מה שקשור לנושא תשלומי הורים גם עם משרד התעשייה והמסחר וגם עם הרשות להגנת הצרכן. אנחנו נמצאים בשלב של מתן הנחיות פדגוגיות ברורות לבתי הספר באמצעות חוזרים שהגיעו לבתי הספר ובחלקם התפרסמו בחוזר מנכ"ל שיתפרסם ב-1 בספטמבר. במקביל יש שני ערוצים, אחד בכל מה שקשור לנושא השכר לכן ביקשתי גם ממר שמעון הראל להיות נוכח בישיבה הזאת, וערוץ שני מדבר על הקצאת שעות תקן וטיפול בכל ההיבטים שקשורים לשיבוץ כוח אדם, נושאים פרופסיונליים וכל מה שקשור בכך.

אני אתחיל את דבריי מהשוואת שעות תקן. בחומר שהועבר לוועדת החינוך והתרבות לפני יומיים עשינו, על פי בקשת היושב ראש, השוואה של שעות תקן במרכיבים השונים שלו במשך שלוש שנים; התש"ס, התשס"א והתשס"ב והנתונים מלמדים על מגמה של עלייה במשך שלוש השנים האלה. אם בסך הכל התקן בחינוך הממלכתי יסודי, חטיבת ביניים, בהתש"ס עמד על 1 מיליון 667 אלף ו-800 שעות, בהתשס"א היה גידול מסויים ואנחנו עומדים על 1 מיליון, 671 אלף ובהתשס"ב יש תוספת נוספת, לא גדולה, ואנחנו מגיעים ל-1 מיליון, 688 אלף שעות.

כולל את הגידול הטבעי?

הכל בכל מכל בו, להוציא את מעיין החינוך התורני ולהוציא את החינוך העצמאי. יש שתי קטגוריות נבדלות שגם בהן יש גידול, הצבענו עליו – בחינוך העצמאי אם בהתש"ס היו 92 אלף שעות, בהתשס"א – 95 אלף ובהתשס"ב אנחנו מדברים תחזית, הערכה שלנו, 101 אלף - בהתאם למספר התלמידים הצפוי.

במעיין החינוך התורני – 32 אלף, בהתש"ס – 33 אלף, בהתשס"א – 36 אלף הערכה שלנו לשנת הלימודים התשס"ב.

מה שחשוב הוא שבתקציב ובחלוקת השעות יבואו לידי ביטוי ההדגשים שהמשרד מדבר עליהם.

בסך הכל בתקן הבסיסי בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים אין שינוי. בסל הטיפוח אנחנו נשארים, פחות או יותר, באותה מתכונת. בחינוך המיוחד יש תוספת שעומדת על לפחות 5 אלפים שעות ואני אומר: לפחות, כיוון שחלק מהתקציב של הגידול הטבעי עוד יגולם במסגרת התקציב של החינוך המיוחד והערכתנו היא שנזדקק לאיזושהי תוספת נוספת מעבר לכך - - -

העניין הזה כבר שוחרר?

עוד מעט אני אגיע לתהליך ההקצאה. קודם כל אני מבקש לתת לנוכחים תמונת מצב כללית ורק לאחר מכן אני אגיע לעניין שאת מדברת עליו.

שיעורי עזר לעולים, אנחנו נשארים פחות או יותר באותה מתכונת.

יש מספר נושאים שלקחנו על עצמנו בקשר להקצאת שעות נוספות כאשר הנושא הראשון מדבר על תוספת שעות שתינתן ליישובים בטיפול נקודתי. ישנם 11 יישובים שלגביהם יש תכנית שאושרה על ידי הממשלה ועל ידי האוצר שמדברת על תוספת של 11 מיליון שקלים שמיועדים לשעות תקן בחינוך היסודי.

תוספת תינתן גם ליישובי יש"ע בכל מה שקשור ליום לימודים ארוך בגני ילדים ובבתי הספר היסודיים, היא תהיה דיפרנציאלית, לא כל הכיתות תקבלנה את אותו היקף אבל בסך הכל כל בתי הספר מעבר לקו הירוק יקבלו תוספת כזאת או אחרת של שעות שמיועדת להארכת יום הלימודים. הוספנו לנושאים יהודיים כמו שימת דגש מיוחד לעניין חינוך ערכי שהשרה הירבתה לדבר עליו גם בישיבה הקודמת שהתקיימה בוועדה הזאת, כאשר מדובר על רצון ללכידות חברתית רבה יותר מכפי שהיא קיימת היום ואני מניח שפרופסור יעקב כץ ירחיב דברים בנושא הזה. תוספת של כ-4 אלפים שעות תינתן לנושאים שקשורים במורשת, ותינתן שעה שבועית אחת בחטיבות הביניים לנושא זה.

האם מדובר על שעה לכל כיתה?

שעה שבועית אחת לכל כיתה ז', ח' ו-ט' בחטיבות הביניים בחינוך הממלכתי. אני מדגיש שמדובר על החינוך הממלכתי היהודי ואנחנו מדברים כאן על יישום בהתאם לדוח ועדת שנהר למעשה.

נושא נוסף שיקבל קדימות עניינו בכל מה שקשור בטיפול באלימות - - -

על כמה שעות מדובר במורשת?

כ-4 אלפים שעות.

אנחנו ניתן תוספת גם ליישום דוח ועדת וילנאי שחלק מהחברים שיושבים איתנו כאן נמנו על חבריה, הנושא הזה נדון כאן יותר מפעם אחת, עסקנו בו רבות אבל לא היקצנו, במידה מספקת, את המשאבים הנדרשים לכן החלטנו להוסיף גם ימי הדרכה בהיקפים הרבה יותר גדולים מכפי שהיו קודם, תקציבים להשתלמויות וגם החלטנו, לראשונה, לתקנן כל מה שקשור לנושא של תפקיד יועץ בבית הספר היסודי. עד כה מנהל בית ספר שמצא לנכון, מתקציבו, להקצות תקן להעסקת יועץ בבית ספרו – קיבל אישור לכך ועשה זאת. החל משנת הלימודים התשס"ב - בהדרגה, נתחיל כאמור בהתשס"ב, להערכתנו תוך 3 שנים נסיים בכך, אנחנו רוצים להגיע למצב כזה שבכל בית ספר יסודי יהיה יועץ. אנחנו נותנים לעניין הזה שעה שבועית אחת, התחלנו בשלב הראשון ליישם זאת באותם יישובים שבהם להערכתנו יש מצבים של לחץ וחרדה, מצוקה וחרדה, מדובר על יישובי קו העימות, רמת הגולן, יש"ע, גילה, ובנוסף לכך, כדי לתת ביטוי מיוחד לצורך בבתי ספר של יום חינוך ארוך, באותם בתי ספר שבהם התלמידים שוהים הרבה שעות בבית הספר, שם יש מצוקות לא פשוטות כלל ועיקר. מדובר על 470 בתי ספר יותר חלשים גם מבחינה סוציו אקונומית וכאמור, מצאנו לנכון להתחיל בהם, בשלב הראשון, את התכנית.

על איזה היקף מדובר?

היקצנו את הנושא בלמעלה מ-450 בתי ספר יסודיים ובכמה עשרות גני ילדים. להזכירכם, עד היום העניין הזה לא היה קיים בכלל בגני ילדים, ומצאנו לנכון להתחיל את הפריסה גם בגני הילדים. מבחינת ההדגשים של המשרד והדגלים שהנפנו לנושאים האלה ואשר הוצגו בוועדת החינוך, העניין הזה בא לידי ביטוי גם בהקצאת השעות.

הנחיה נוספת שניתנה ואשר קשורה בעניין הקצאת השעות מדברת על כך שתלמידים בחינוך היסודי ילמדו 6 שעות חשבון, 6 שעות מתמטיקה. אם בעבר הם למדו 4 שעות בלבד – עכשיו הם ילמדו 6 שעות ואנחנו ניכנס למהלך שבו הוראת המקצוע בחינוך היסודי תתבצע על ידי מורה מקצועי. עד היום בחינוך היסודי מי שלימד חשבון היה מורה כולל ואילו עכשיו ניכנס לתהליך גם בהכשרת המורים, גם בהשתלמויות וגם בהדרכה, כדי שהמורים בחינוך היסודי להוראת חשבון, מתמטיקה, יהיו כאלה שיקבלו הכשרה מקצועית מיוחדת לנושא הזה.

מה עם קריאה?

בקשר לקריאה - אין שום שינוי בהקצאת השעות, זאת אומרת שאם אתה שואל את השאלה הזאת בהקשר להקצאת השעות – תשובתי היא שאין שום שינוי - - -

גם לא בקשר למורים מקצועיים?

כאמור, אין שום שינוי בהקצאת השעות אבל אנחנו רוצים, בהחלט, להיכנס למהלך כדי שגם בנושא הזה מחנכי הכיתות יקבלו הכשרה מיוחדת - - -

האם מדובר על השיטה הישנה או החדשה?

השאלה הזאת מעלה את מר איציק כהן על "מוקש". יש דוח ועדה, השרה והמנכ"לית אמרו - - -

יישמו אותו השנה?

אי אפשר. הדוח מדבר על התשס"ב כשנת מעבר, כלומר צריך להתחיל לעשות מהלכים השנה ולדעתי העניין הזה לא קשור בהקצאת שעות אלא יותר בימי הדרכה, השתלמויות - - -

אני שאלתי את השאלה הזאת כיוון שמר איציק כהן דיבר על מורה מקצועי למתמטיקה ובקשר לכך התבקש לשאול את השאלה: מה קורה עם עניין הקריאה?

מר איציק כהן, אני מבקש לציין בפניך שהנתונים בחוברת שהנחתם על שולחנה של הוועדה אינם ברורים כלל ועיקר. לא ברור על מה מדובר. לדוגמה, כאשר אתה מדבר על תלמידים בשנת הלימודים התשס"ב, לא ברור האם הנתונים כוללים גם את החינוך החרדי? האם הנתונים מתייחסים גם לחינוך המוכר שאינו רשמי או רק לחינוך הרשמי?

אני מפנה את תשומת לבכם לשלוש ההערות שרשומות בתחתית העמוד השלישי של החוברת שהראשונה בהם מדברת על גילאי 3 ומעלה, לא כולל גנים פרטיים, השנייה מציינת: כולל תלמודי תורה, כולל מעיין והחינוך העצמאי, - - -

בהערה השנייה כתוב רק: כולל תלמודי תורה.

אני מתקן אותה עכשיו - - -

אנחנו למדים מזה כי הגידול במערכת החינוך עומד על 20% מאז התשנ"ה.

בעמוד שלאחר מכן, בחוברת שהנחתם על שולחנה של הוועדה, מדובר על תלמידים במוסדות החינוך העברי לפי פיקוח. בדך הקודם הגענו ל-1 מיליון 918 תלמיד ואילו בדף הזה בהתשס"א – 1 מיליון, 333 תלמיד. האם הנתונים כוללים גני ילדים? האם הם כוללים בתי ספר על יסודיים?

בעמוד הקודם פרטנו גני ילדים, חינוך יסודי, חטיבות ביניים, חטיבות עליונות, וחינוך
גבוה - - -

צריך להעיר למי שמכין חוברת כזאת שיש בה חוסר עקביות בנתונים. בכל דף יש מספרים אחרים על מערכת החינוך. בדף אחד מדובר על 1 מיליון ו-900 אלף תלמיד, ובדף אחר על 1 מיליון ו-300 אלף . האם הנתונים האלה כוללים גם על יסודי וגם חטיבה עליונה?

כן.

1 מיליון ו-300 הם בלי חטיבה עליונה, בלי גני ילדים ובלי - - -

זאת אומרת שמדובר רק על בתי ספר יסודיים ועל יסודיים.

עוד 300 אלף גני ילדים ועוד - - -

זאת אומרת שאם אני אקח את החינוך היסודי בהתשס"א ואת חטיבות הביניים ואת החטיבות העליונות אני אגיע לאותו מספר - - -

גם את החינוך הגבוה.

יש לי חדשות בשבילך; 747 ועוד 331 ועוד 243 הם יותר מאשר 1 מיליון ו-333 במבט ראשון, וכאן מדובר על 1 מיליון ו-30 לכן אני מבקש שכאשר אתם מגישים לנו חומר תזכרו שלפחות אני קורא אותו.

ייתכן שהחומר לא הוצג בצורה ברורה או שמתעוררות לגביו שאלות אבל הוא מדוייק ואני מוכן לעמוד אחרי כל מספר שכתוב בו ולהסביר אותו.

אם כך תסביר לנו מה הם ה-1 מיליון ו-33 אלף תלמיד?

אנחנו מתייחסים לתלמידים בחינוך הממלכתי, הממלכתי דתי, עצמאי, מעיין - - -

באילו שלבי חינוך?

חינוך יסודי ללא גני ילדים וללא המוסדות להשכלה גבוהה, לפי מה שקיים בעמוד הקודם.

האם החטיבות העליונות גם נמצאות כאן? אני מבין שקיימת איזושהי בעיה. אני לא רוצה ש"ניתקע", מכל מקום אני מעיר שכאשר אני מקבל נתונים כאלה – אני לא מסתדר איתם.

כיוון שקוראים למר שמעון הראל למשרד האוצר - אני אעביר אליו, קודם שהוא ייצא מהישיבה הזאת, את רשות הדיבור כדי להבין מה הבעיה עם ארגוני המורים. אני מבקש שהוא יפרט באזנינו מה הבעיות העומדות על סדר היום שבגללן יש איומים, מנקודת מבטו?

למיטב ידיעתי יש כרגע מחלוקות מינוריות עם הסתדרות המורים בעניין - - -

אני אף פעם לא יודע אם בעיות מינוריות גורמות לשביתה או לא גורמות לשביתה.

מדובר על הקצאה לחינוך המיוחד – תוספת גמולים, והמחלוקת מתבטאת גם בגודל ההקצאה וגם בקשר לחלוקתה בין המורים אבל היא, להערכתי, כזאת שניתנת לפתירה.

זאת המחלוקת האחרונה שקיימת?

לא, יש עוד עניינים אחרים - - -

מה נגמר בקשר ליום חינוך ארוך?

ההסכם נחתם אתמול בראשי תיבות - - -

צריך להדגיש בהקשר הזה של הדברים כי הוא נחתם סופית.

מה סוכם?

המורים שילמדו בשעות אחרות, אם יהיו בתי ספר שיקבלו תכנון אחר של שבוע לימודים על פי החוק, גם הם יקבלו את התוספת של יוח"א.

זאת אומרת שתינתן תוספת יוח"א למורים שיעבדו בשעות המאריכות את יום הלימודים.
מה שאני מבקש לדעת הוא, מנקודת מבטו של משרד החינוך והתרבות איפה עומד,
כרגע, - - -

לגבי הסכם העבודה עצמו - - -

שמעתי את מר רן ארז ברדיו שאמר שכשהוא בא למשרד החינוך בקשר ל-400 המפוטרים, - שלחו אותו למשרד האוצר. כשהוא הגיע לאוצר – שלחו אותו למשרד החינוך - - -

דוברת שרת החינוך אמרה שהיא רק מתווכת.

בקשר להסכם העבודה, ישבנו אתמול על המדוכה בקשר לניסוחים, טיוטת ההסכם הונחה על השולחן ודובר על ניסוחים אחרונים.

היכן מצוי הפער?

אין פערים; יש דיונים בקשר לשאלה מה לעשות עם ה-06 שנשארו אבל לא נראה לי שזאת בעיה.

מה בקשר ל-400 המורים המפוטרים?

קיימות שתי נקודות שאני מבין שהן מציקות לארגון ואנחנו עובדים עליהן כדי למצוא להן פיתרון. מדובר על מפוטרים, אני לא יודע אם על 400, מר רן ארז אומר שהמספר עומד על 400, כאמור, אני לא יודע אם אכן זה המספר, על כל פנים - - -

אני דיברתי על כ-400.

הממונה על השכר, בתיאום עם משרד החינוך, במאמץ משותף של האוצר ומשרד החינוך, היקצו מכסה נוספת לפורשים פרישה מוקדמת ואני מעריך שהדבר הזה יפתור חלק ניכר של הבעיות - - -

אני מבין שמדובר על שתי בעיות נפרדות; בעיה אחת עניינה מכסת הפורשים, והבעיה השנייה מדברת על תנאי הפיטורים למפוטרים עם השיפוי - - -

הדברים כרוכים האחד בשני; כאשר מר רן ארז מבקש את המכסה – הסיבה שהוא מבקש אותה - - -

לא מדובר על מר רן ארז אלא על ארגון המורים.

הארגון מבקש שתהיה תוספת למכסה גם של שעות פרופסונליות שזה עוד מכשיר שבעזרתו ניתן, באופן זמני של שנה אחת, לתת שעות גם אם אין שעות בתוך התקן וגם על זה קיבלנו החלטה שהארגון יציע נוסחה, ומחר בשעה שתיים ניפגש כדי ללבן את העניין.

מדוע הפגישה נקבעה למחר בשתיים ולא להיום בשתיים?

מבחינתי אפשר לשבת גם היום בלילה, אבל זה מה שנקבע. אני מעריך שהארגון יציג בפנינו הצעה, אנחנו נשקול אותה בכובד ראש ואולי נוכל לפתור את הבעיה.

אני מבקשת לשאול את מר הראל לגבי 400 המפוטרים בחינוך העל יסודי, מה קורה עם עצירת הפרישות בחינוך היסודי ובחטיבות, שמורים שהיו עתידים לפרוש והם, בעצם - - -

עובדי מדינה.

הם קבועים; מה הבעיה?

יהיו מורים שישבו בבית ויצטרכו לקבל שכר.

הביטוי: עצירה, הוא ביטוי לא נכון. בחינוך הרשמי יש מכסה של 900 מורים בפרישה מוקדמת על פי החלטת הממשלה. סיימנו את המכסה, יש עוד מורים שאנחנו מבקשים מעוניינים שיצאו, בנוסף לכך אנחנו פונים גם למשרד האוצר וגם לנציבות בתקווה שיימצא פיתרון לעניין הזה. מה שצריך להדגיש בהקשר הזה של הדברים הוא שבכל מקרה מורה קבוע הוא מורה קבוע.

העניין הזה ייצור כיסי אבטלה סמויה, וחבל. לפי דעתי ועדת החינוך והתרבות של הכנסת יכולה לעזור בנושא הזה לכן גם העליתי אותו בהזדמנות הזאת.

היא תעזור.

עמדת משרד החינוך והתרבות, כפי שהיא באה לכלל ביטוי גם בדברי השרה וגם בדברי המנכ"לית, היא שאנחנו מבקשים תוספת, הגשנו אותה בתכנית העבודה שלנו לקבינט החברתי כלכלי של הממשלה ואנחנו מקווים שהעניין הזה יעזור.

אנחנו נמצאים יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים - - -

כבוד היושב ראש, אני אדם אופטימי. אני חושב שאם לא היינו עם אופטימי – לא היינו עוברים אלפיים שנות גלות, ואנחנו ממשיכים להיות אופטימיים. כבר בישיבה הקודמת שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת קיימה, שמענו שהנושא של "עוז לתמורה", הקפאת הרחבת הניסוי לא תהווה עילה לאי פתיחת שנת הלימודים והודעתי יותר מפעם אחת גם לתקשורת שהעדר הסכם העבודה לא יהיה עילה לאי פתיחת שנת הלימודים. אם אנחנו עובדים שנתיים וחצי בלי הסכם עבודה – אפשר לעבוד עוד חודשיים, עוד שלושה, ובשביל זה לא צריך לשבש את פתיחת שנת הלימודים.

לעומת זאת עילה לאי פתיחת שנת הלימודים היא פיטורי כ-400 מורים קבועים על לא עוול בכפם כתוצאה מקיצוץ יזום על ידי שרת החינוך במערכת החינוך הטכנולוגי ועוד כ-200 מורים - -

הקיצוץ לא יזום על ידה; צריך לומר דברים כהווייתם. היא ירשה קיצוץ יזום של השלטון הקודם. היא אפילו הפחיתה אותו.

השלטון הקודם רצה להוציא לנו שתי עיניים, הוא לא הצליח, - היא מוציאה לנו רק עין אחת, ואנחנו צריכים להיות מבסוטים.

אני מצדד בכך שהעובדות תאמרנה כהווייתן; שרת החינוך נכנסה למציאות כאשר משרדה סיכם עם האוצר, בהתנדבות, על קיצוץ בגלל סדרי עדיפויות פנימיים, קיצוץ בחינוך הטכנולוגי של 100 ומשהו מיליון שקלים. כשהיא נכנסה לתפקידה לחצנו עליה והיא שינתה סדרי עדיפויות פנימיים ואמרה שבנתונים האלה היא מסוגלת להפחית את הקיצוץ ב-50%, מעבר לכך היא לא מסוגלת, בנתונים הכספיים, לעשות שום דבר. כאמור, צריך לומר דברים כהווייתם.

אני מכבד אותך ולכן אני לא אעיר הערות נוספות, אם כי יש לי.

אנחנו לא נוכל להתחיל שנת לימודים עם כ-400 מפוטרים. אני מבקש אתכם לנסות להסתכל על התמונה הקיימת; כשסגרו את קריית הפלדה בעכו ופיטרו 200 איש – המדינה קמה על הרגליים. כשפיטרו 57 עובדים בטמבור – אמות הסיפים הזדעזעו, והנה פה מפטרים 400 מורים, כאילו מדובר על 3 מפעלים גדולים ואף אחד לא מבין למה המורים שובתים ודווקה ב-1 בספטמבר? הרי הפיטורים נכנסים לתוקף ב-1 בספטמבר, לא בינואר. לכן לומר שאנחנו נמאסנו זה לגרום לכך ששרת החינוך עושה כל מאמץ על מנת להכפיש ולפגוע במעמד המורים. במקום לנסות להתמודד עם הבעיה היא מנסה להטיל את האשמה עלינו כאילו אנחנו פיטרנו את אותם המורים.

לא שמעתי זאת בדבריה.

אני כן שמעתי. היא אמרה: נמאסתם, והיא אפילו הביכה את מר בן-שבת באותה מסיבת עיתונאים אומללה - - -

הגענו לימות המשיח אם אתה מגן על מר בן-שבת.

יש בינינו שיתוף פעולה אם כי לכל ארגון יש חשיבה עצמאית משלו.

כולנו מצווים על שמירת כבודה של שרת החינוך שלא נמצאת כאן, אז אם אפשר - - -

במסיבת עיתונאים פומבית אני השתמשתי במילים: הבית נשרף והגברת מסתרקת, ומישהו אמר שלא דאגתי לכבודה של השרה לכן אני מבקש לומר בצורה הכי ברורה שאני תרגמתי את הביטוי הזה מרומנית ודווקה מתוך דאגה לשרה שיניתי אותו במקצת כי הביטוי המקורי אומר: הבית נשרף והזקנה מסתרקת. לא רציתי לפגוע בשרה לכן אמרתי, מתוך כבוד אליה: הגברת מסתרקת.

אני מבין את כעסך אבל - - -

אני צוחק כדי לא לבכות. אני מחזיק בידי דף שבו כתוב שבשנת 1995 היו 100 אלף עובדי הוראה. בשנת 2000 היו 119 אלף. זה גידול של כ-20%, זאת אומרת בממוצע כ-4% בשנה. זה די דומה לגידול הטבעי. אבל תראו מה שמשרד החינוך אומר: ב-2002 הגידול יהיה 1%. מה הוא אומר, בעצם? שבמשך 5 השנים האחרונות העלייה היתה סבירה ובשנה האחרונה היא עומדת רק על 1%. אני מבין שבשנה הקרובה יהיה קיצוץ, יהיו פיטורים, יהיו צמצומים ואני לא יכול להתפאר בנתונים כאלה - - -

מכיני החוברת לא ציינו בה את מספרי העמודים לכן קשה לנו קצת למצוא את הנתונים.

אנחנו נאבקים למען מערכת החינוך, ומי כמוך, אדוני יושב ראש הישיבה, יודע שוועדת החינוך קיבלה שתי החלטות בנושא של "עוז לתמורה". אנחנו כארגון פרופסיונלי אמרנו שנהיה מוכנים לתרום למערכת החינוך, אנחנו מוכנים לתת יותר אבל גם רוצים לקבל יותר כדי שמערכת החינוך תיראה אחרת.

אני מבקש את תשומת לבכם לעמוד הוורוד של החוברת שמשרד החינוך הניח על שולחן הוועדה, שכותרתו: שיפור מעמד המורה, שמצביע על אופטימיות, לפחות הצבע הוא כזה. מה כתוב באותו עמוד? - העלאת שכר המורה המתחיל. כשאני קורא את המילים האלה, לבי מתמלא חדווה, אבל אני שואל: נו? נו? נו? איפה השרה?

בשורה שמתחת, באותה חוברת, באותו עמוד, כתוב: הגדלת מכסת הפורשים והגדלת אחוזי הפנסיה המוקדמת, ואני שואל: נו? נו?

כדי לקצר לכם את הסבל אני אעבור לפסקה האחרונה של אותו עמוד, שמדברת על עידוד הרחבת מסגרת "עוז לתמורה" לבתי ספר נוספים, ושוב אשאל: נו? נו?

אלה משימות שהמשרד רואה אותן כיעדים וכמטרות - - -

בשנת התשס"ב.

לגבי שנת התשס"ב, משרד החינוך והתרבות מצהיר בפני ועדת החינוך והתרבות שאלה הן המשימות שהוא עומד - - -

אבל את מסגרת "עוז לתמורה" השרה הודיעה שהיא לא תרחיב גם אם היא תקבל כסף.

אני מצהיר קבל עם ועדה שלא נשבית אפילו לא רבע שעה אם היא תעלה את שכר המורים ואם זאת הגישה אני מצטער מאד לומר לכם דבר שאולי אתם עוד לא יודעים אבל אנחנו נפרסם אותו; ב"עוז לתמורה" שפעלה בצורה די פרטיזנית בשנה הזאת בבית הספר האזורי בגדרה התלמידים עלו מ-68% הצלחה בבגרות שנה קודם לכן, ל-90% - - -

רק מתמטיקה ואנגלית.

במסגרת הרפורמה. במסגרת הרפורמה בקריית מלאכי כל התלמידים שניגשו למועד חורף עברו בבחינות הבגרות, אז על מה אנחנו מדברים?

לא צריך מועד ב' בשביל זה.

מר רן ארז, אני מבקש לשאול אותך שאלה; הרי אתם לא שובתים בגלל העמוד הזה של החוברת - - -

לא; אנחנו שובתים בגלל ה-400 המפוטרים - - -

היכן עומד המשא ומתן כרגע? היכן מצוי הפער?

יש תקנה תקציבית בתקציב המדינה שבה מדובר על 40 מיליון שקל לשיפוי בעלויות בגין פיצויי פיטורין מוגדלים. התקנה התקציבית הזאת לא מבוצעת כתוצאה מחוסר תיפקוד של חשבות משרד החינוך אם בגלל חוסר יכולת ואם בכוונה. יש שם גברת שנקראת יהודית בן-דב ועוד אדם - - -

כיוון שהאנשים האלה לא נמצאים כאן אני מבקש אותך לא להיגרר לעניינים אישיים.

מקובל עליי. מכל מקום מה שרציתי לומר הוא שהנושא הזה לא עובד ואנחנו לא יכולים להגיד ל-400 מורים, פוטרתם, שבו בשקט, יהיה בסדר - - -

אני שוב שואל היכן מצוי הפער?

לא הציעו כלום.

אנחנו רוצים הסכם עם פתרונות לאותם 400 המורים המפוטרים - - -

מה התשובות שאתם מקבלים?

שולחים אותנו לאוצר, והאוצר אומר לנו שזאת בעיה של משרד החינוך.

אני מבקש לדעת מה תגובתך לדברים הללו, נציגת משרד האוצר, גב' רונית בראון-קניס?

דבר ראשון - אי ביצוע התקנה התקציבית מעבירה את הכדור למשרד החינוך - - -

מקובל עליי.

בנושא המפוטרים שארגון המורים מתלונן עליו, ישבנו אתמול יחד עם מר רן ארז ויחד עם מר שמעון הראל, ומר רן ארז התחייב להביא איזושהי הצעה שאנחנו מחכים כדי לקבל אותה ואז נשקול אותה לגופה.

אינני מבין; עד אתמול לא הוגשו לכם הצעות? היום, ארבעה ימים קודם פתיחת שנת הלימודים, יושב ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לא יכול לקבל תמונת מצב על הפער? אנחנו יודעים שקיימת בעיה של 400 מפוטרים ואני שואל האם אי אפשר לדווח לכנסת מה הפער? היכן הבעיה?

אנחנו דורשים ממשרד החינוך לחתום איתנו על הסדר שיגיד מה יינתן או איך יטופלו אותם 400 מורים מפוטרים גם אם הטיפול יתבצע בעוד חודש או חודשיים. אם אנחנו נדע שיש אסמכתה – נוכל לחכות, אבל משרד החינוך והתרבות, לא משרד האוצר, משרד החינוך והתרבות לא מוכן לחתום איתנו על שום מסמך.

זאת פעם ראשונה בקריירה שלי שאני יכול לומר שמשרד האוצר בסדר. לגבי הסכם העבודה שהוא בסמכותו – התקדמנו ואנחנו עומדים בפני חתימה - - -

האם פרשת 400 המפוטרים לא תלויה באוצר?

לא; כלל וכלל לא. היא תלויה רק במשרד החינוך והתרבות, והשרה אומרת שהיא רק מתווכת בינינו לבינם.

האם נציגת האוצר, שיושבת אתנו כאן, מוכנה לאשר את הדברים? האם הבעיה של 400 המפוטרים זאת בעיה של משרד החינוך והתרבות?

למיטב ידיעתי הכדור, ברובו, נמצא בידי משרד החינוך והתרבות. קיימים מגעים לאשר את הנוהל ולדאוג שגם התקנה התקציבית הקיימת תיושם וגם הבעיות שצפות בשטח, ואנחנו, כעזרה למערכת, נמצאים במגעים עם משרד החינוך והתרבות על מנת לקדם את הנושא.

את השחוקים, כוונתי למורים שמשרד החינוך והתרבות קבע שהם שחוקים והפיקוח רשם שהם שחוקים והם אינם יכולים לעמוד יותר בפני כיתה, שכנענו לפרוש למרות שבפנסיה הם מקבלים פחות שכר מאשר בעבודה. הם הסכימו לפרוש, המכסות לא מספיקות, משרד האוצר עשה בעניין הזה מחווה ואני חייב לומר את שבחו בפניו, הוא הגדיל את המכסה לגבי עוד 125 מורים. אם מסתכלים על הנתונים: 220 ועוד 125 - מבינים כי מדובר על אחוז ניכר של אנשים. הדבר הזה אמנם לא פותר את כל הבעיה - - -

אני מבין שלא זאת העילה לשביתה.

אנחנו נוכל להסתדר איכשהו ואני מבקש להדגיש בהקשר הזה של הדברים שאין לי כל טענה כלפי האוצר - - -

אני מבקש לסכם את הנקודה הזאת ולומר כי העילה הישירה המאיימת על אי פתיחת שנת הלימודים היא שאתם תובעים שמשרד החינוך והתרבות יחתום אתכם על הסדר באשר לתנאי הפרישה של אותם 400 מפוטרים טכנולוגיים - - -

או פרישה או פיתרון אחר.

לא מדובר רק על המורים הטכנולוגיים.

מדובר גם על מורים עיוניים כיוון שבמערכת הטכנולוגית עובדים גם מורים - - -

אתם תובעים שייחתם אתכם הסדר,כתוצאה מהקיצוץ בחינוך הטכנולוגי, גם אם הוא יבוצע עוד חודש או עוד חודשיים. אני גם מבין שעיקר האחריות והסמכות נמצאים במשרד החינוך והתרבות ולא באוצר. אני מצטער על כך שמר שמעון הראל יצא מהישיבה כיוון שהוא מטפל בעניין הזה ישירות אם כי נמצאים כאן אנשים אחרים שיוכלו לעזור בנושא הזה.

אני מחזיר את רשות הדיבור למר איציק כהן.

אני אכן מצטער על כך שמר שמעון הראל לא נמצא כאן כדי להשיב לדברים, מכל מקום אני יודע שעניין אותם 400 מפוטרים מטופל בתקופה של השבועות האחרונים בטיפול פרטני אחד לאחד. אינני יודע היכן הדברים בדיוק עומדים כרגע לגבי כל אחד ואחד אבל אני יודע שהעניין מטופל. כאמור מדובר על אנשים שצריך לדון בהם אחד לאחד, באיזה בית ספר הם מלמדים, מה היקף השעות שקוצצו אם קוצצו באותו מקצוע, האם מדובר על אפשרות של הסבה - - -

אין כל בעיה להתחיל לדון בכך.

אפשר לקבוע מסגרות ולהתחיל לדון בהן.

אני לא זוכר שבשנים קודמות אי פעם היתה איזושהי חתימה במשרד החינוך והתרבות - - -

ודאי שהיתה.

אני רוצה להזכיר נשכחות לאנשים שנוכחים כאן בחדר; לפני הרבה שנים מנהל אגף כוח אדם בהוראה, היום חבר הכנסת זבולון אורלב, הוציא הנחיות ברורות שעל פיהן עובדים כ-15 שנה, אולם לפני שנתיים – הכל השתבש. כל עוד היו במערכת אנשים שמילתם היתה מילה ואפילו לא היו צריכים לכתוב את הדברים – הכל נראה אחרת.

מר רן ארז, זה לא הוגן מה שאתה עושה עכשיו כיוון שאין מי שישיב - - -

אם זה היה חשוב – הם היו נוכחים כאן.

הם היו כאן עד לפני חמש דקות והם עזבו את חדר הישיבה כדי להמשיך לנהל את המשא ומתן על מנת ששנת הלימודים תיפתח במועד.

אני מבקש שנסגור את פרשת המורים.

אני ציפיתי שהתגובה של ארגון המורים לגבי הדגל הנוסף שהמשרד נושא לראשונה, של שיפור מעמד המורה, - תהיה שונה - - -

תתחילו.

זה, בדיוק, מה שאנחנו עושים יחד אתך, יחד עם הסתדרות המורים, יחד עם הממונה על השכר ויחד עם משרד האוצר ואתה יודע שלא התקיימה עד כה אף לא ישיבה בנושא העלאת שכר המורה המתחיל, לגבי הגדלת המכסות לפורשים ולגבי כל אחד ואחד מרשימת הנושאים שרשומים כאן. אתה יודע כמוני שזה לא עניין שמסתיים בדיון אחד. גם אם נחליט שזה בדיוק מה שאנחנו מעוניינים לעשות, זה לא עניין שיוצא לפועל מהיום למחר ואתה, מר רן ארז, יודע זאת בדיוק כמוני.

אני מבקש לסכם את עניין המורים ולומר שאם עד מחר בצהריים לא יושג הסכם בין הסתדרות המורים וארגון המורים – אנחנו נקיים ישיבת חירום נוספת של ועדת החינוך והתרבות, או ביום חמישי אחר הצהריים או ביום שישי בבוקר, נבקש את כל האישורים כדי לקיים את אותה ישיבה ונזמין אליה גם את הממונה על השכר, את ראשי הארגונים, את מנכ"לית משרד החינוך והתרבות, אם השרה תבוא – עוד יותר טוב, - הכל על מנת להפעיל את כל כובד משקלנו כדי להגיע לכלל פתרון הבעיה. איננו יכולים להישאר אדישים לנוכח המצב שכן התלמידים ראוים וזכאים לפתוח את שנת הלימודים כסדרה וגם לא נראה לי שהבעיות שעומדות על הפרק הן בלתי פתירות. הן, בהחלט, בעיות שנחשבות פתירות ואני קורא לכולם לשתף פעולה על מנת שנוכל להגיע לכלל פיתרון.

באשר לפתיחת שנת הלימודים, הודיעו לנו מהמגזר הערבי שהם החליטו להשבית את פתיחת שנת הלימודים למשך שלושה ימים בגלל שלוש סיבות; 1 – בטיחות; 2 – שמירה; 3 – הדחת האחראי על החינוך הבדואי בגלל התבטאותו הגזענית נגד הבדואים.

בהקשר הזה של הדברים אני מבקש לומר לכם שנציגים מהמגזר הערבי ביקשו מאיתנו להשתתף בדיון, נענינו לבקשה ברצון ואני מתפלא על כך שהם לא הגיעו לישיבה.

נושא הבטיחות במגזר היהודי הוא כמו במגזר היהודי, זאת אותה בעיה. נכון שבעניין השמירה יש עניין שטעון תיקון אבל אני לא סבור שהוא מהווה עילה לאי פתיחת שנת הלימודים.

בעניין מנהל הרשות, - עוד לא נכנסנו לתמונה ואנחנו, כנראה, נקיים בקשר אליו ישיבה מיוחדת. משרד החינוך צריך להודיע לנו שהבודק מטעמו, ד"ר דורון מור, הגיש מסקנות. מכל מקום אנחנו מחכים למסקנות ואני מזכיר זאת בהזדמנות הזאת לנציגי המשרד.

ככלל אני מבקש לציין שאני נגד שביתות במערכת החינוך בין אם ארגון המורים מכריז עליו בין אם סקטור זה או סקטור אחר מכריז עליו, אנחנו נעשה כל דבר אפשרי, אולי גם נקרא לנציגיהם ונקיים יחד ישיבה מיוחדת כדי להבטיח את פתיחת שנת הלימודים כסדרה.

למה היתה הכוונה במילים שלך: בטיחות כמו במגזר היהודי? האם אפשר להשוות את התנאים הבטיחותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי?

אם את רוצה אני אפנה אותך למבנים במגזר היהודי - - -

אני לא סבורה שאפשר להשוות את הדברים.

האם תלמידים מהמגזר הערבי נהרגו בגלל בעיות בטיחות? מי שנהרג בינתיים אלה הם תלמידים מהסקטור היהודי. האם את רוצה לקבל דוח פציעות? הסקטור היהודי לא מקופח בבעיות הבטיחות אבל הסקטור הערבי מקופח בעניין המבנים וזה סיפור שעומד בפני עצמו. אנחנו עוזרים לו בעניין הזה וכידוע לך יושב לפנייך מי שמיסד את תכניות החומש תחת הנהגתו של השר המר זכרונו לברכה. ודאי שהמגזר הערבי מקופח אבל הוא מקופח בנושא המבנים. עניין הבטיחות גרוע בכל המגזרים. כפי שכבר אמרתי קודם, בינתיים נהרגו תלמידים מהסקטור היהודי, ולחלק את מדינת ישראל עכשיו לפי סקטורים של שביתות בגלל בעיות בטיחות – זאת כבר אופרה אחרת.

אני מבקש לומר למר מנחם כהן שנכנס זה הרגע לחדר הישיבה שסיכמנו שאם עד מחר בצהריים הממשלה לא תגיע לכלל סיכומים עם שני ארגוני המורים – ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תקיים ישיבת חירום נוספת או ביום חמישי אחר הצהריים או ביום שישי בבוקר, בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים. אנחנו מבינים שהפערים הם כאלה שאפשר להתגבר עליהם.

רשות הדיבור למר איציק כהן.

קיימנו מספר דיונים גם עם ועדת המעקב וגם עם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, אחת מהן התקיימה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ועוד שני דיונים התקיימו בראשות השרה, בהם הבהרנו בצורה ברורה מאד את המאמצים הגדולים מאד שאנחנו עושים במסגרת תכנית החומש ויישומה. איננו מקצצים שום דבר, מעבר לכך יש תוספת של שעות שניתנת לחינוך המיוחד במגזר הערבי יותר מאשר ניתנת ליתר המגזרים בגלל מחסור, ואני לא אומר שלא מגיע. כאמור, המשרד משקיע מאמץ גדול מאד בנושא הזה ואני מרשה לעצמי לומר שאין לי צל של ספק שחלק מהסיבות להשבתה הן לא ענייניות אלא הן מסיבות פוליטיות ואני אומר את דבריי אלה בצורה ברורה. אין סיבה שוועדת המעקב, שאינני יודע בדיוק את מי היא מייצגת, תחליט על השבתת המערכת - - -

השרה מקבלת - - -

אני מדגיש שעל פי בקשת מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים מצאנו לנכון לעשות את המקסימום כדי שלא תהיה שביתה במערכת, החלטנו לשבת איתם, ואפילו לשבת יותר מפעם אחת.

אני מבקש להתייחס לעניין שיפור מעמד המורה ולציין שבימים הקרובים הקבינט הכלכלי חברתי יתכנס כדי לקבל החלטות בכל המערכות והדבר יבוא לכלל ביטוי בשנת 2002.

לאיזה נושא העניין הזה קשור?

למעמד המורה. שרת החינוך הציגה בפנינו את הנושאים שהיא עומדת להעלות בישיבת הקבינט הכלכלי חברתי, בכנס של פתיחת שנת הלימודים במרכז השלטון המקומי בהרצליה ששם היא אמורה לדבר על שיפור מעמד המורה ועל תוספות - - -

אני הבנתי שהעמוד הרלוונטי בחוברת שהונחה על שולחננו עניינו הצהרת כוונות של המשרד, מה המדיניות של משרד החינוך, המשימות והמטרות שהוא מוצא לנכון לפעול לגביהן ומר רן ארז העיר הערה שאינני יכול לבטל אותה כיוון שהשרה, כשהיתה כאן, אמרה משהו לגבי "עוז לתמורה" שלא עולה בקנה אחד בדיוק עם מה שכתוב כאן. אבל אני שמח לשמוע שמה שכתוב כאן זאת הצהרה כתובה של המשרד.

אני מבקש להדגיש בפניכם שבכל הסיורים שאנחנו מקיימים אני שומע רק על קיצוצים, לא נפגשתי אף לא פגישה אחת עם אנשי משרד החינוך והתרבות שלא סיפרו לי שיש קיצוצים - - -

ההקצאה עדיין לא הסתיימה.

אנשים יודעים מה הם יקבלו, מכל מקום יש במערכת הרגשה של קיצוץ. אתמול הייתי אורח בקריית מוצקין, פגשתי את מנהל אגף החינוך, דיברתי איתו על בתי הספר והוא מנה בפניי את הקיצוצים שאמורים להתבצע בשנה הזאת – פחות שתי כיתות מב"ר, קיצוץ של 900 אלף בגלל העלאת אחוז התלמידים מ-24 ל-27, ועוד ועוד, אני לא אתעכב על פרטים, מכל מקום הרושם המצטבר אצלי מכל ביקורים והסיורים שערכתי הוא כזה שיש קיצוץ שאתם אפילו לא מראים אותו בחוברת. על פי הנתונים שלכם אין קיצוץ של שעות במערכת החינוך.

מדובר על קיצוץ יותר גדול כיוון שגם יוח"א נכנס לעניין.

מדובר על 37 אלף שעות שעדיין לא הוקצו, ונכון, גם אני מכיר את הדברים כשהכל נעשה קצת באיחור, יש אוצר ויש כל מיני גורמים, מכל מקום ההרגשה הכללית היא כמו זאת שתיארתי בפניכם.

אנחנו לא מנהלים את המערכת, איננו מפקחים עליה, אני מבין שבהנחיות אין קיצוצים אבל הרי בתוך עמי אני חי, במיליה שלי יש מפקחים ויש מנהלים - - -

מה שכתוב כאן אלה הן שעות תקן.

אין לי כלים להשוות את תקן השעות של השנים התש"ס עד התשס"ב, מכל מקום הגידול מהתשס"א להתשס"ב בתלמידים מדבר על 2%. האם הוא כולל את הגידול הטבעי?

כן. אבל להזכירכם, אנחנו מדברים על תחזית.

בכמה אחוזים הגידול בשעות מתבטא? יש גידול ב-32 אלף שעות?

יש תוספת של שעות יוח"א, זאת אומרת שבעצם יש כאן קיצוץ.

לא הבנתי.

אם הגידול הוא ביחס לגידול הטבעי – ניחא, זה איכשהו מתקבל - - -

חוץ מאשר גידול טבעי יש ניידות של תלמידים שעוברים לשכונות חדשות וכדומה. זאת אומרת שגם בלי גידול טבעי צריך לפתוח בתי ספר חדשים.

התמונה המצטיירת מהחוברת שהונחה על שולחננו היא שהגידול בשעות לא מדביק את הגידול הטבעי של התלמידים ואני לא מדבר על הגידול הטבעי בכיתות אלא בתלמידים. אני בטוח שהגידול הטבעי בכיתות הוא יותר גדול מהגידול הטבעי בתלמידים.

האם הגידול של השעות כולל גם את תוספת שעות יוח"א לשנה?

הכל בכל מכל כל.

אם כך יש כאן קיטון. צריך, מהתוספת של השעות שהוסיפו לשנה, להוריד את השעות שהוסיפו ליוח"א, ורק אחרי כן אפשר יהיה לעשות השוואה, אחרת אין השוואה מדוייקת של גידול טבעי לעומת תקן.

אני מדבר כרגע על הכסף בבנק ושואל כמה, סך הכל, יש בקופת השעות של משרד החינוך? אני לא מדבר על השימוש שלו אלא שואל כמה סך הכל יש למשרד החינוך כדי להעסיק מורים לצורך תלמידים? בשנת הלימודים התשס"ב, לא כולל מעיין וכו', 1 מיליון ו-688 אלף ₪.

רצית לבדוק את היחס לגבי הגידול הטבעי ואני טוענת שקיים כאן קיטון כיוון שהוסיפו שעות מיוחדות ליוח"א לכן את השעות האלה צריך להוריד. העניין הזה משמעותי מאד.

אני מבין שלא שיניתם בעצם את כללי ההקצאה.

אני מבקשת לנצל את ההזדמנות הזאת ולומר שמחוץ לבעיות המהותיות שהוצגו בישיבה, קיימת בעיה שחוזרת על עצמה כל שנה, שאין התאמה לקידום הטכנולוגי, ולמה אני מתכוונת בדבריי אלה? מנהלי בתי ספר, עד הרגע האחרון, לא יכולים לנהל בית ספר בצורה תקינה בגלל הגזירות הפקידותיות. זה אומר שאם הרגע מגיע ילד ואומר שהוא עזב את הכיתה והעניין הזה הופך את הכיתה ללא תיקנית – כל מערך בית הספר נהרס, כולל זה שצריך לפלוט מורה אחד ולפעמים גם יותר.

לגבי בתי ספר בניהול עצמי המצב עוד יותר חמור כיוון שהתקנים מתאזנים רק באוקטובר.

איך המשרד צריך להיערך לעניין הזה ולתת לו פתרונות? או שהדבר יעשה מיידי, און ליין, כדי שיהיה אפשר לדעת מה קורה אבל לא יכול להיות שבתי ספר יהיו תלויים עד הרגע האחרון או עד ה-1 בספטמבר מבלי לדעת אם יש להם כיתה או אין להם כיתה, אם הם יכולים להעסיק מורים או לא? צריך פעם אחת ולתמיד לתת תשובה למצב הזה.

אני לא חושב שזאת הבעיה של מנהלי בתי הספר. להערכתי למנהלי בתי הספר אין בעיה עם הנושא הזה, הם יודעים מה היא נוסחת ההקצאה, מעבר לכך גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה בכלל לא מקצים שעות תקן בסיסיים. אנחנו אומרים לגורמים הרלוונטיים: זאת הנוסחה, קחו את הטבלה ותעשו את החשבון בעצמכם. ב-1 בספטמבר מספר התלמידים הוא כך וכך – תקבלו את ההקצאה בדיוק בהתאם לדיווח מצבת התלמידים של בית הספר.

יכולה להיות בעיה בשוליים, באותן כיתות שפתאום, ברגע האחרון, יש שני תלמידים יותר או שני תלמידים פחות. במסגרת הזאת קיים קושי, אבל אנחנו מדברים על מספר לא גדול באופן יחסי של כיתות ובדרך כלל אנחנו מצליחים להסתדר עם מנהלי בתי הספר. יש לנו ניסיון בנושא הזה, גם למפקחים, ואינני רואה לגביו שום בעיה מיוחדת. אין לי פיתרון אחר לבעיה הזאת בצורת צ'יק פתוח.

נעבור לנושא השני – התחום הפדגוגי ואני אבקש לצורך כך את יושב ראש המזכירות הפדגוגית, פרופסור יעקב כץ, לתת לנו סקירה על ההדגשים הפדגוגיים ועל החידושים הפדגוגיים.

ברשות יושב ראש הישיבה, חברים נכבדים, אני רוצה להזכיר לכולם, לאור הדיונים שהיו כאן, שהעיקר הוא הנושא הפדגוגי. אמנם מקדישים הרבה מאד זמן לשכר המורים, לתנאיהם, ואני כמורה לשעבר וגם בהווה הרבה שנים יודע כמה העניין הזה חשוב, בכל אופן בית הספר קיים בשביל התלמידים ולא בשביל המורים. אמרתי זאת גם כמנהל בית ספר לחינוך באוניברסיטה, שהמרצים תמיד יצטרכו לדעת שהם קיימים בשביל הסטודנטים ולא הסטודנטים בשבילם. לפעמים אני אומר שאנחנו חושבים שהתלמידים קיימים בשבילנו אבל צריך להבין שזה ההיפך.

העיקר הוא הנושא הפדגוגי והשינויים שחלו לגביו ובהקשר הזה של הדברים אני רוצה לחזק את דבריהם של מר איציק כהן ומר רן ארז בכל מה שקשור לשאלה: מה יקרה בהתשס"ב? מר רן ארז אומר: נו? נו? המילה הזאת יכולה להאמר בסוף שנת התשס"ב, אז מר רן ארז יבוא אליי ויגיד: נו? אבל שלא יגיד זאת עכשיו כיוון שזאת הצהרת כוונות.

אם אנחנו נעבוד במסלול של הצהרת הכוונות – בשנת התשס"ג ירגישו שיפור גם בשכר המורים, עניין ששייך לאגף אחר במשרד, וגם בנושא הפדגוגי.

מכאן אני מגיע לעניין הפדגוגי. יש פרשת השבוע שבה מועלה הנושא של בן סורר ומורה. מה הוא בן סורר ומורה? - ילד שמגיע לגיל בגרות בדיוק באותן שעות ספורות והוא אוכל מידה גדולה מאד של בשר ושותה כמות גדולה מאד של יין. מה שקורה בסוף הוא שמחפשים את אותו אדם שמסוגל לאכול ולשתות כל כך הרבה. מסתבר שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא. מה התלמוד אומר? הוא אומר לא לחפש את הטעות, לא לחפש את הבעיה אצל התלמיד. אנחנו, המבוגרים, המורים, ההורים, - אחראים. הראייה שלנו היא שאפשר לעשות הכל עם התלמידים. הכל ניתן לעשות איתם אלא שהכל תלוי בנו. ביכולת שלנו, באפשרויות שלנו, בהשקעה שלנו.

מכאן אני עובר לתכניות לשנת הלימודים הקרובה הבאה עלינו לטובה ב-2 בספטמבר בלי שביתות. מורשת וערכים זה נושא שייכנס למערכת החינוך באופן הברור ביותר. אנחנו מרגישים, מאמינים ורואים בכל העולם המערבי שכולם דואגים לנושא הזה. המחקרים מראים שהישגים לימודיים לא פותרים בעיות של חברות מודרניות. ההישגים, לחוד, לא מובילים לשום מקום. מה שמוביל זאת אזרחות טובה, הבנה של התרבות, הומניסטיקה, מורשת, ודמוקרטיה. אלה הדברים החשובים ומי שלא מבין זאת – לא יצליח בחינוך. כל זה ייכנס, בעזרת השם, בימים הספורים שעומדים בינינו לבין פתיחת שנת הלימודים התשס"ג - - -

אבל השעות כבר בבתי הספר.

בימים הספורים, 365 או 367 יום, שנחשבים ימים ספורים להכין תכנית כזאת, אנחנו נקדיש את כל זמננו בכדי להטמיע את נושא הערכים, ההומניסטיקה, הדמוקרטיה, היהדות, התרבות והמורשת בתוך תכנית הלימודים, בתוך מה שייקרא: תכנית ליבה. התכנית הזאת פירושה מה שכל ילד בישראל מסקטור זה ומסקטור אחר חייב לדעת - - -

גם בחינוך הממלכתי דתי?

אמרתי: מסקטור זה ומסקטור אחר.

קודם לכן אמרו שהתכנית הזאת תתקיים רק בחינוך הממלכתי.

מורשת שייכת לחינוך הממלכתי כיוון שבחינוך הממלכתי דתי עושים מעבר למורשת.

ודמוקרטיה?

גם דמוקרטיה. מורשת ודמוקרטיה הן היינו הך מבחינתי. אין הפרדה. מי שמפריד בין מורשת ודמוקרטיה לא מבין מה זאת מורשת, בוודאי לא מבין מה זאת דמוקרטיה.

תסביר לנו, בבקשה, מה זאת מורשת, ולמה רק הסקטור החילוני צריך אותה?

זה לא שרק הסקטור החילוני צריך אותה; זאת טעות. השאלה היא מדוע מתחילים שם? לא למה הם צריכים את זה כי כולנו צריכים את זה. אני צריך את זה, אלא מה?

הנושא הזה לא מוסבר בשום מקום.

אני חושב שהוא כן מוסבר.

אני מבקשת שגם תאמר לנו מה יקבל החינוך הממלכתי דתי?

אני אומר הכל ואם בסיום דבריי תהיינה לכם שאלות – אני אאפשר לכם לשאול אותן אבל תנו לי קודם כל לסיים את דבריי. עוד לא אמרתי שום דבר. מורשת פירושה להכיר את התרבות היהודית מימים ימימה עד שנת 2001 התשס"א, לא מההיבט הדתי החרדי החד כיווני למרות שגם את זה צריך לעשות. צריך להסתכל באופן פלורליסטי, באופן מושכל, על כלל התרבות היהודית הישראלית ואנחנו נעשה זאת כיוון שהדבר הזה לא נעשה. היתה עד כה בריחה ממנו.

מדוע העניין הזה מתחיל דווקה בבתי הספר הממלכתיים ולא בממלכתיים הדתיים? כיוון שבאופן טבעי בבתי הספר הממלכתיים הדתיים אנחנו רואים הרבה מאד הדגשים בנושאים תרבותיים יהודיים מורשתיים. זה קיים כבר במערכת שלהם. צריך לשפר את הנושא הזה, שם, בהרבה, צריך להכניס הרבה מאד הומניסטיקה ודמוקרטיה אבל בנושא המורשת היהודית – זה דבר שחסר ואני סבור שיש קונצנזוס באוכלוסייה בעניין הזה. לא צריך להתווכח על כך שכן לא מדובר על תנועה של חזרה בתשובה או על שטיפת מוח או על דברים מהסוג הזה. העניין יעשה בצורה מושכלת על ידי מורים שמבינים עניין, לאו דווקה מורים דתיים, להיפך, מורים שקיימים כבר במערכת הממלכתית, כאמור בצורה מושכלת, טובה וברורה.

יש הרבה מאד תכניות בקשר למה שנעשה במשך שנת הלימודים התשס"ב, וזה לגבש ולהציע את הנושאים האלה. בינתיים המורים בוחרים בעצמם מה שהם עושים ואנחנו ננסה לתת דוגמה ועצה במשך השנה.

בתחילת שנת הלימודים הזאת תהיה שעה אחת בכל כיתה בחינוך הממלכתי היהודי של חטיבות הביניים כדי לנסות להשתפשף בנושא המורשת כיוון שבינתיים מדובר על דבר חדש, מכל מקום נתנו אפשרות לכל המורים לבחור מתוך מגוון רחב מאד של תכניות שהצענו להם - - -

אין להם מושג מה עושים עם זה.

אני חושב שאת פוגעת בציבור המורים כיוון שהוא לא טיפש - - -

סליחה, אני מייצגת את ציבור המורים; אני באה משם. אני עובדת בחטיבות הביניים כאשר יש לנו 15 שעות בבית הספר שאף אחד לא יודע מה לעשות איתן.

יש מגוון רחב מאד של תכניות ואותם מורים שאת מכירה, שלא יודעים מה לעשות עם השעות שעומדות לרשותם, יכולים לפנות כדי לקבל הנחיות.

אנחנו מדברים על מורשת, על לוח השנה העברי, על מעגל החיים, על החגים, על האמנות היהודית, על המוזיקה היהודית, על הספורט היהודי, - כל הדברים האלה כשרים מבחינתנו. האם המורים לא יודעים מה הם ערכים יהודיים?

זה מה שאני שואלת. האם רק היום נולדו הערכים היהודיים?

אתה מעלה בפנינו שאלה קשה ביותר - - -

לא; אני שואלת האם עכשיו המורשת הומצאה? מה עשינו עד היום? לא היתה מורשת? לא דיברו על ראש השנה או על סוכות - - -

לא דיברו.

אז טוב שיש שרה חדשה, אז תהיה סוף סוף מורשת.

אני מבקש אתכם להפסיק את סערת הרוחות. אנחנו שומעים בתשומת לב ובסבלנות כל אחד.

אני מבקש לשאול שאלה - - -

מיד, כאשר פרופסור יעקב כץ יסיים את דבריו.

אני מבקש להסביר לכם שאינני מדבר על בסיס של אינטואיציה ואני אומר את הדברים לצערי כיוון שהמחקרים מראים שילד יהודי שנולד ומתחנך בגולה בבית ספר יהודי לא דתי, יודע יותר יהדות מאשר ילד שלומד בבית ספר ממלכתי בישראל.

האם עשו מחקרים בחינוך הממלכתי דתי לגבי חינוך לדמוקרטיה?

אני מדבר על מורשת - - -

אבל אמרת שהכל כלול יחד.

לגבי דמוקרטיה יש בעיה קשה מאד במערכת החינוך, כולל ואולי במיוחד בחינוך הממלכתי דתי, אני הראשון שאומר זאת ואני הראשון שאטפל בכך אבל אסור לטאטא את הבעיה מתחת לשטיח ולומר שתמיד לימדו על החגים. אני אביא לכאן תלמידים ונשאל אותם יחד מה זה ראש השנה? מה זה שופר? מה זה שלושים? מה זה שבעה? מה זאת חתונה? מה הם שבעת ימי משתה? הם לא יידעו, לעומת ילד בחוץ לארץ שכן יידע.

אפילו הילדים בבתי הספר הערביים יודעים זאת.

יש לי חדשות בשבילך; בשעה של המורשת הם גם לא יידעו.

אז לא ניתן גם את השעה הזאת?

מה עושים בגני הילדים אם לא מסבירים מה הם החגים?

כל הדברים האלה ייכנסו כמובן במשולב לתכנית ליבה שהיא תכנית מחוייבת על פי בג"ץ אבל גם מבחינת ההיגיון הפדגוגי התכנית הזאת, כפי שאמרתי לכל הסקטורים, באשכולות החשובים ביותר, במקצועות החובה החשובים ביותר שברור ויש לגביהם קונצנזוס שכל ילד, כל נער, כל נערה שמסיימים את מערכת החינוך בישראל – חייבים להגיע לרמה מסויימת במקצועות האלה. האשכולות הם: יהדות או לחילופין אצל המיעוטים הנושאים שמקבילים ליהדות אצלם, מדעי הרוח והחברה, האשכול השני – שפות, והאשכול השלישי – מתמטיקה, מדעים וטכנולוגיה.

כמובן שכל הדיונים יתנהלו עם אנשי המקצוע וגם עם ארגוני המורים כדי להגיע לקונצנזוס ובוודאי שההערות של כל הארגונים ושל כל המומחים יילקחו בחשבון במטרה לצמצם במידת מה את התכנים ולהגדיל במידת מה את המיומנויות כיוון שהיום עם התפוצצות המידע, אין טעם לנסות ללמוד עוד פרק ועוד פרק ועוד פרק אלא צריך ללמוד פרק מייצג וגם להטמיע חשיבה, אסטרטגיה, מיומנות וחשיבה. אלה הדברים שצריך לעשות.

ייתכן מאד שאנחנו, אם זה תלוי בי אבל אני כמובן אתייעץ עם כל מי שצריך להתייעץ בו, נעשה הכל כדי לצמצם את התוכן ונרחיב את הדיון גם במורשת, גם בדמוקרטיה, גם באזרחות וגם בהומניסטיקה. כל אלה ייכנסו לתוך הדיונים. זאת אומרת שאנחנו נטמיע בתכניות הלימודים את האלמנטים האותנטיים והאקטואליים. זה קשה אבל בעזרתכם המורים במיוחד וארגוני המורים שישבו איתנו בנושא הזה והמומחים מהאקדמיה ומהשדה, - נצליח לעשות זאת.

אני עובר לעניין ההתמקצעות במתמטיקה ובחינוך. מר איציק כהן כבר אמר שאנחנו נותנים 240 שעות למורים בבתי הספר היסודיים כדי להפוך להיות מורים מקצועיים במתמטיקה. מסתבר במדינת ישראל שרמת המתמטיקה הולכת ומתדרדרת מפעם לפעם באופן כללי על פי בדיקות בין לאומיות, לא כתוצאה מכך שהתלמידים אינם יודעים ואינם מסוגלים ואין להם פוטנציאל אלא כיוון שהמורים בבתי הספר היסודיים המלמדים היום אינם מוכשרים די הצורך ללמד מתמטיקה. המושג של מורה כולל הוא מושג שהיה מצויין בעבר אבל היום יש מקצועות שאי אפשר לסמוך לגביהם על מורים מצויינים לא למתמטיקה ולא לאנגלית לכן המשרד עושה מאמץ גדול, עם השקעה אדירה של משאבים ומחשבה בכל מה שקשור לשאלה מה עושים עם אותם 240 שעות לאלפי מורים שיהפכו להיות מורים מקצועיים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים, בכיתות א' עד ו'.

הם ישתלמו?

כן, במשך 240 שעות ויהפכו להיות מורים מקצועיים. כמובן שהעניין הזה יעשה על בסיס התנדבותי. לא יחייבו אנשים להיות מורים למתמטיקה. זה דבר שלא נוכל להתמודד איתו – לחייב אדם לעשות דבר שהוא לא מסוגל לעשות אבל זה אולי יביא לידי כך שמורה בכיתה א' ששואלת ילד כמה הם שניים ועוד שניים והוא משיב: שווה לעשר מינוס שש, והיא תגיד: לא נכון - דבר כזה לא יחזור על עצמו - - -

דבר כזה קרה?

בוודאי שכן. אותה מורה לא הבינה את המתמטיקה באופן עקרוני. זאת הבעיה.

מה הן המסקנות של הבעייתיות הזאת? אני לא שואלת מה הכיוון היום אלא מה הכיוון שצריך להיות? במקום לתת מועד ב' – שישפרו את רמת ההוראה.

אני רוצה שהתלמידים יהיו מרותקים למקצוע כפי שאנחנו מרותקים כאן. אני רוצה להשיג מצב כזה.

אנחנו נעשה השתלמויות, אני אלחם על כך, אני אלחם נגד מר אדי הרשקוביץ שהוא מבין שאני שולח את ידי לצווארו והכסף לכך יימצא, זה בטוח.

אני שומע שמדברים על קיצוץ ובקשר לכך אני מבקש להבהיר לכם שאני לא רוצה לשמוע את המילה: קיצוץ, יותר אלא אני רוצה לשמוע מהמנהל מה הוא עושה עם מה שנשאר? שהם לא יבכו על הקיצוץ אלא שיעשו משהו עם מה שיש להם.

מועדי ב', ג', ד', חורף, - מבורכים. הם קיימים באוניברסיטה - - -

יש מועדי ה' ו-ו' באוניברסיטה?

היום כבר יש.

מדוע התלמידים שנבחנים עכשיו לוקחים את הציון הטוב מבין השניים ואלה שייבחנו בחורף - - -

תשאל מדוע הנכשלים לא ניגשו?

אנחנו נקיים על בחינות הבגרות דיון מיוחד.

אני מדגיש שאני מצדד בכיוון הזה. מכאן אני עובר לנושא הקריאה. יש ועדה בראשות פרופסור רינה שפירא שישבה על המדוכה, הסיקה מסקנות, הנהלת המשרד אימצה אותן לפני שלושה שבועות - - -

היא התקפלה.

לא, היא לא התקפלה.

המנכ"לית הודיעה במסיבת העיתונאים שהעניין הזה לא בדיוק ייושם השנה - - -

אני שוקד יחד עם מי שצריך, עם מי שאחראי - - -

אתה מופקד על הנושא?

לא, אבל אני מכניס את עצמי אליו. מכל מקום אנחנו נעשה כל מאמץ כדי לקדם את נושא הקריאה. העניין הזה כלול בסטנדרדיזציה, זאת אומרת קביעת סטנדרדים שכל ילד צריך להגיע אליהם בכל כיתה. אנחנו, כאמור, נעבוד על מערכת של סטנדרדים שבעזרת השם נמצאים עכשיו בהכנה, אם כי העניין יארך קצת זמן כיוון שצריך לעבד את הנושא באופן מקצועי.

כיוון שזמנה של הוועדה מוגבל אני אעבור לעניין אחרון ואומר שאנחנו נעשה את המקסימום, בעזרת הכלים שיש בידינו, כדי להצעיד את המערכת קדימה ואנחנו מבקשים מארגוני המורים לחשוב יחד איתנו איך לעשות זאת. תודה רבה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת טלב אלסאנע.

1. אני מבקש לשאול האם יושב ראש המזכירות הפדגוגית התמנה לתפקיד לחינוך היהודי בלבד או לכלל אזרחי המדינה? לא שמעתי התייחסות לתכנים ולא שמעתי איך עומדים לחנך את היהודים בקשר לערבים כיוון שכל מה שהם למדו עד היום אלה הן דעות קדומות שלא מנסים לשנות אותן, אז היכן השינוי מבחינת התפישה והטיפול גם כלפי הערבי במערכת החינוך היהודית?

2. האם אתה מוכן לקבל אחראי על החינוך החרדי מי שאומר שהחרדים הם, לדוגמה, מוצצי דם וכאלה שאינם יודעים איך לעשות את צרכיהם או משהו כזה? למה משרד החינוך והתרבות מסכים שהאחראי על חינוך הבדואי יהיה אדם שמזלזל - - -

חבר הכנסת טלב אלסאנע, במהלך הישיבה, כשלא היית כאן, הודעתי שאני אקיים דיון מיוחד על העניין שאתה מעלה, אני רק מחכה לקבל את הדוח - - -

3. משתקף מדברי השרה שהתקציבים יינתנו בהתאם לנאמנות למדיניות המשרד. אני מבקש לדעת האם תעמידו בשער הכניסה של כל בית ספר מד נאמנות לכל תלמיד? איך דבר כזה משתלב בכלל עם חינוך נאור?

אני מבקש להשיב לך שלא נסטה מהמסורת שלנו וכפי שכבר ציינתי, באחת הישיבות הראשונות של מושב החורף - - -

אני מבקש שהדיון הזה יתקיים כמה שיותר מהר.

כאמור, אנחנו נקיים דיון מעמיק בכל סוגיית החינוך הערבי, אם יהיה צורך – נקיים יותר מאשר ישיבה אחת - - -

בתי הספר בנגב לא ייפתחו בשבוע הראשון של תחילת שנת הלימודים.

אדוני יושב ראש הישיבה, מדוע צריך לעשות הפרדה?

חברת הכנסת חוסניה ג'בארה, הישיבה הזאת התחילה בשעה תשע, את נכנסת אליה הרבה יותר מאוחר ועם כל הכבוד שיש לי אלייך לא קיימנו דיון על התכנים או על התכניות של משרד החינוך והתרבות בהקשרים הפדגוגיים. יושב ראש המזכירות הפדגוגית התבקש לדווח לנו בקצרה, ממש על קצה המזלג, על השינויים או על הצבע המיוחד כפי שהוא מתבטא בכותרות, ולא קיימנו דיון על העניין הזה. איש מהנוכחים לא התייחס לנושא שאת מעלה כיוון ש"נתקענו" עם איומי השביתה, דבר שהיה צריך להתייחס אליו במרבית הזמן שהוקדש לישיבה הזאת.

כאמור, אנחנו נקיים דיון - - -

מתי?

אתה צודק, אדוני יושב ראש הישיבה, נכון שאני נכנסתי באיחור לישיבה הזאת אבל אני חוזרת ואומרת שבדיון על שנת הלימודים שהיא לכולם, לא צריך לעשות הפרדה של החינוך הערבי.

מתי הוועדה הזאת תקיים דיון בעניין החינוך הערבי כדי להתמודד עם הבעיות שגרמו לשביתה?

בקשר למנהל החינוך הבדואי, - אנחנו נקיים ישיבה. כפי שכבר אמרתי, אני מחכה לקבל את הדוח של הבודק מטעם משרד החינוך והתרבות, ד"ר דורון מור, ומייד עם קבלתו נקיים דיון.

באשר לחינוך הערבי, גם לגבי הדברים הפיזיים התקציביים, גם לגבי התקנים הפדגוגיים וגם לגבי עניין החינוך המיוחד וכל יתר הדברים שאנחנו רוצים לתת כדי שתהיה העדפה מתקנת כפי שעשינו בשנים האחרונות - לגבי כל אלה נקיים ישיבות החל מתחילת מושב החורף. תהיינה לפחות שתי ישיבות לחינוך הרגיל וישיבה אחת לחינוך המיוחד ואם יהיה צורך - נוסיף ישיבות, נקיים ביקורים והמגזר הערבי ירגיש שוועדת החינוך והתרבות של הכנסת על כל חלקיה רואה בתלמידים של המגזר הערבי תלמידים ראויים שזכאים לקבל את החינוך כפי שהוא ניתן לכלל ילדי ישראל.


כיוון שעליי לסיים את הישיבה אני מבקש לנצל את הדקות האחרונות שנשארו לנו ולציין שהתמונה, כפי שהיא מצטיירת מדברי נציגת האוצר, גברת רונית בראון-קניס, היא שהעילה הישירה לאיום השביתה או אי פתיחת שנת הלימודים במועדה היא בגלל כ-400 המורים המפוטרים וכי מה שקשור באוצר נמצא במסלול של הסדרה. יושב ראש ארגון המורים העל יסודיים, מר רן ארז, מהנהן בראשו ומאשר שהעילה לאי פתיחת שנת הלימודים היא אכן זאת.

כאמור, כפי שהבנו מהדברים כפי שהם באו לכלל ביטוי במהלך הישיבה הזאת, הכדור נמצא במגרש של משרד החינוך והתרבות - - -

לא כולו.

חבל שלא היית נוכח כאן במשך כל הישיבה. מכל מקום אם אתם רוצים את התערבותי כדי לעזור - אני אעשה זאת ברצון אבל גם אם לא ולא יושג הסדר עד מחר בצהריים, אני אכנס ישיבת ועדה מיוחדת שיוזמנו אליה: המנכ"לית, נציג הממונה על השכר, ראשי הארגונים וכל שאר הגורמים הרלוונטיים, כדי שנשב על המדוכה עד שייצא עשן לבן כפי שעשינו בשנים קודמות. אם תגמרו את הסכסוך בלעדנו – מה טוב.

אדוני יושב ראש הישיבה, האם הוועדה תדון רק בבעיית המפוטרים או גם בבעיית המורים המובטלים? יש אלפי מורים מובטלים - - -

מה שאת מעלה בפנינו נכון אבל בעיית המורים המובטלים לא מעכבת את פתיחת שנת הלימודים. אנחנו התכנסנו היום כדי לנקוט בכל האמצעים כדי ששנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר בצורה תקינה, כרגע יש איום על פתיחתה מצד ארגון המורים העל יסודיים בגלל כ-400 מפוטרים ואנחנו מנסים להתגבר על העניין הזה.

רבותיי, תודה רבה לכם, הישיבה נעולה, אני מאחל לכולכם שנת לימודים פורייה, מוצלחת, וכזאת שתיפתח במועדה.








הישיבה ננעלה בשעה 10:40