צחלנ חעיחיעהח



3
ועדת החינוך והתרבות –21.6.2001

פרוטוקולים/ועדת חינוך/3752
ירושלים, ג' בתשרי, תשס"ב
20 בספטמבר, 2001

הכנסת החמש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 289
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
שהתקיימה ביום ה', ל' בסיון התשס"א, 21.6.2001, בשעה 09:00

חברי הוועדה: היו"ר זבולון אורלב

יצחק כהן, סמנכ"ל משרד החינוך
בני ברמה, מנכ"ל מוסדות אור תורה סטון
דוד הדרי, סמנכ"ל מוסדות אור תורה סטון
שלמה ריסקין, מוסדות אור תורה סטון
עמוס מגידש, יו"ר המועצה שפיר
שלום נגר, מנהל מחלקת חינוך, שפיר
אבי ורטהיימר, הנהלת מושב שפיר
דוד טוקר, מינהל החינוך ההתיישבותי, משרד החינוך
אשר דרורי, מחמ"ד התיישבותי, משרד החינוך
רבקה משגב, יו"ר ועד פעולה והורים
תמר רחמים, ועד הפעולה והורים
מייק בנדו, ועד הפעולה והורים
לימור דסקל, ועד פעולה והורים
אסנת פליישמן, ועד פעולה והורים
טמיר בינס, ועד פעולה והורים
שמואל לוינסקי, יו"ר ועד מקומי מרכז שפירא

יהודית גידלי

חבר המתרגמים בע"מ






ס ד ר ה י ו ם

מוסדות אור תורה סטון



מוסדות אור תורה סטון

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך
והתרבות. אני מברך את האורחים שלנו, יושב-ראש המועצה המקומית, את הרב ריסקין, את אנשי משרד החינוך, את אנשי האזור.

אנחנו נמצאים בהתחלת היערכות לפתיחת שנת הלימודים התשס"ב ומשתדלים לעזור בפתרון בעיות. קיבלנו השבוע פניות לאור השביתה שהתרחשה וביקשתי לקיים דיון כדי לראות מה הבעיה והאם אנחנו יכולים לסייע בפתרונה ולהעמיד את שירותינו הטובים. אני באמת שמח שיש פה שולחן עגול של כל הנוגעים בדבר.

מראש אני אומר שאם בסוף הישיבה הבעיה נפתרה – הצלחנו, אם הבעיה לא נפתרה – לא הצלחנו.

אני חושב שהעניין מאוד פשוט. לפני כשנתיים
אנחנו קיבלנו בקשה ממשרד החינוך לקחת על עצמנו – ואני מדבר עכשיו על רשת אור תורה סטון – את חמשת המוסדות. עשינו את זה בהתלהבות רבה והשקענו הרבה מעבר למיליון דולר במוסדות האלו. אני חושב שעשינו הבראה אמיתית ועכשיו - אני אומר בהרבה אכזבה ותסכול - אנחנו צריכים לצאת. זה חלק מהעניין שגרם לשביתה של ההורים.

רבותיי, אם אנחנו רציניים בחינוך, מוכרחים להשקיע בחינוך. יש שם באזור בעצם שתי אוכלוסיות כאשר אוכלוסייה אחת היא יותר חדשה ויותר מבוססת ואוכלוסייה שנייה היא אוכלוסייה פחות מבוססת. במקום קיים אינטל ולכן יש הזדמנות יקרה מפז להעלות את התלמידים ולתת להם גם מקצוע וחינוך מעולה, אבל מוכרחים ששתי האוכלוסיות תישענה בתוך בתי-הספר ובתי-הספר האלו לא יהיו בתי-ספר רק עבור האוכלוסייה הירודה.

לכן אנחנו מבקשים 300 שעות נוספות כדי שתהיינה מגמות וכדי שתהיה הפרדה בין המינים וזה לא עניין של השקפת עולם שלי אלא עניין של השקפת עולמם של ההורים באוכלוסייה מאוד חשובה כדי להעלות את רמת בית-הספר.

300 שעות לאיזה מוסדות חינוך?

לחטיבות ולתלמידי תיכון. יש בית-ספר תיכון
לבנים ויש לבנות. יש שם חמישה מוסדות כאשר שני בתי-ספר הם יסודיים.

עד השנה הזאת יש הרבה בעיות ביטחוניות שאנחנו לא יכולים לממן את הטיפול בהן למרות שהשקענו הון עתק במשך השנתיים האלה ולו היינו יכולים להמשיך להשקיע, בוודאי היינו ממשיכים להשקיע משום שראינו הבראה מאוד ניכרת לעין וכל ההורים הסכימו לכך. עכשיו היה מחסור מבחינת משרד החינוך כשלפני שלוש שנים נאמר לנו שנקבל ממנו שעות, אבל עכשיו הגענו לסוף ומשרד החינוך אמר שייתן לנו את מחצית השעות שאנחנו צריכים. אין כאן עניין של משא ומתן כאשר עוסקים בחינוך, כי או שאפשר לעשות את המלאכה או שבלתי אפשרי לעשות את המלאכה.

במגעים שהיו לכם עד עכשיו, איפה זה תקוע?

מוכנים לתת לנו כ150- שעות ואילו אנחנו צריכים
עוד 150 שעות. כדי לעשות את העבודה אנחנו באמת צריכים 400 שעות, אבל אמרנו שעם 300 שעות נוכל לעשות את העבודה.

אני מבין שאתם נמצאים כבר כמה שנים באזור.
מה הייתה רמת הסיוע עד עכשיו?

קיבלנו 300 שעות.

310 שעות ולשנת תשס"ב היה צריך להיות אפס
אבל אנחנו נתנו 150 שעות עם הבטחה של עוד מאה ועוד מאה לשנים שאחרי.

כאן זה תקוע.

אני חושב שאור תורה נכנסה בשנתיים למוסדות
החינוך ועשו עבודה יפה מאוד. ביום ראשון קיימנו פגישה עם דוד טוקר ואשר דרורי כשאנשי אור תורה אמרו דברים ברורים לחלוטין ונאמר שבמועצה אזורית שפיר הם לא יוכלו להשקיע אגורה אחת מכיוון שיש להם את מוסדות החינוך, יש להם את נושא מיגון ומאחר שהם בבעיה כספית קשה מאוד לא יוכלו להשקיע כמו שהשקיעו בשנים האחרונות. אני ישבתי יומיים לאחר מכן עם מנהל מחלקת החינוך ועשינו חשבון ואני אומר שאם נצטרך להפעיל ברמה בינונית, אני צריך למוסדות החינוך כארבעה מיליון שקלים. זה בדוק ואני מוכן להעביר את המספרים למי שירצה לבדיקה.

300 שעות עליהן דיבר הרב ריסקין לא יכסו את הגירעונות בחינוך ואני אומר שצריך יותר מ300- שעות.

600 שעות?

יכול להיות.
אנחנו מדברים על 600 או על 300 אבל מבחינה כספית אם אתה מסתכל על שני אזורים – אזור אבן שמואל ומרכז שפירא - עם שתי חטיבות ביניים, עם תיכון, עם אולפנה לבנות, שני בתי-ספר יסודיים, האמן לי שאם אתה מחלק את 600 השעות למוסדות החינוך, זה לא בשמים. השאלה אנחנו רוצים לתת חינוך טוב לילדינו או שאנחנו אומרים שהילד יבוא לבית-הספר ולא יקבל תגבור שעות ואחר-כך נראה את התוצאות. אם הם לא יהיו בבתי-הספר, יהיו אחר-כך בין כותלי בתי-הסוהר ואת זה אנחנו לא רוצים.

אני לא מבקש כאן דברים מיוחדים. אני אומר שתקום ועדה ותבדוק. כל שעה שניתן להוריד, נוריד, אבל כל שעה שצריך להוסיף, צריך להוסיף אותה. אנחנו מדברים על חינוך וצריך להבין את זה. המועצה החזיקה את המוסדות האלה במשך 45 שנים. בזמנו משרד הפנים סייע לנו והוא תמיד כיסה גירעונות בחינוך ובכל מיני תחומים, אבל היום משרד הפנים לא נותן שום דבר והכל נופל על כתפי המועצה.

לפני שנה חתמתי על תוכנית הבראה אישית כאשר בכל אגורה שאני חורג מתקציב המועצה, אני באופן אישי שנתבע בגינה.

לכן באנו לכאן כי אני יודע שהמצב הוא קריטי. גם ההורים הגיעו לכאן כדי לבקש ולהתחנן כי אנחנו צריכים יותר מ300- שעות. אור תורה, מה שנתנה לפני שנתיים, השנה היא לא תיתן. בסך הכל מתוך שני מיליון בשנה שעברה, בשנה הבאה היא תיתן מאה אלף שקלים. האם במאה אלף שקלים אני יכול לקיים מוסדות חינוך? האם בעוד חמישים שעות שנתן דוד טוקר אני יכול לקיים חינוך? אני לא יכול.

לכן באנו לכאן ואני בטוח שאתה מכיר את המועצה האזורית לא פחות מכל אלה שיושבים כאן ואתה מכיר אותה מצוין. אני חושב שצריך לתת לנו לפחות שלוש שנים ואני מאמין שבעוד שלוש שנים המצב ישתנה. המועצה תתרחב כאשר התווספו אלינו כ1,500- נפשות. אני אומר שבעוד שלוש שנים לא נצטרך את משרד החינוך כי יהיו מספיק תלמידים ואז נוכל לקיים את המערכת. אני מכיר מועצות ועיריות שכנות שקיבלו כספים. אני גם קולט ילדים מבאר טוביה.

הם משלמים אגרת חוץ.

לא. אני לבאר טוביה משלם אבל אני לא גובה כי
ההורים לא רוצים לשלם.

קריית מלאכי לא משלמת לנו.

גם לכיש ואשקלון לא משלמים.

יש הצעת חוק שעומדת להיות נדונה כאן בוועדה
שתבוא להסדיר את אגרת החוץ בחוק כי חוזר המנכ"ל לא מספיק סטטוטורי לאכוף על הרשויות ומשרד החינוך לפעמים קצרה ידו והוא לא מקבל את הסיוע ממשרד הפנים כדי לאכוף את כל נושא אגרת החוץ ואכן צריך להסדיר את הנושא.

גם אם כולם היו משלמים, כמה זה 200 ילדים
כפול 600 שקלים? זה לא כסף גדול. זה מספר ילדי החוץ שיש לנו.

אני יודע שאתם רוצים לדבר על אגרת חוץ, אבל
אני לא רוצה לדבר על זה.
אני מוכן לתרום את החדר שלי כדי שאיציק כהן, דוד טוקר, הרב שלמה ריסקין ועמוס מגידש תשבו, תדברו ותבואו אלינו עם בשורה.

אני אומר שצריך לתת לנו כמו שנותנים ליתר
הערים במצוקה, אם ניקח לדוגמה את קריית מלאכי או שדרות או מועצות אחרות. אני חושב שצריך לקחת אותנו באותה עדיפות שערים אלו מקבלות. אני יודע ששם נשפך כסף ואילו כאן אנחנו מחכים ומתחננים ועומדים כמו עני בפתח כדי לקבל עוד חמישים שעות ועוד מאה שעות. עם דוד טוקר ישבתי ביום ראשון במשך שעתיים כדי שהוא יסכים לתת לי חמישים שעות וזה לאחר שיחות טלפוניות רבות עם איציק כהן. חמישים שעות זה אומר 250 אלף שקלים. אמרתי שאני צריך ארבעה מיליון שקלים למוסדות חינוך על-מנת להבריא את המערכת. אני לא אומר שהמשרד ישלם את הכל, אני מוכן שהמועצה כמועצה תיתן את חלקה אבל אי-אפשר שהכל יוטל על המועצה כי לא נוכל לעמוד בזה.

אני רוצה לומר לך שחלק מאנשי משרד החינוך – והם לא יושבים כאן - ממש מתעללים במועצה האזורית שפיר. יש לנו אישור לבינוי מזה שלוש שנים ואנחנו נדחים משנה לשנה, משנת 1999.

בינוי של מה?

כיתות, פיתוח מוסדות החינוך, שבילים, מדרכות.
בשנת 1999 אושרו לנו עשרה מיליון שקלים אבל אדון שמחה שניאור שלוש שנים מתעלל בנו וכל שנה דוחה אותנו כי אנחנו לא מאותו סקטור, לצערי. לפני כשנתיים אושר לנו סכום כסף לכיתות אבל עד היום הזה שום דבר לא זז. אנחנו משרתים בצה"ל, אנחנו מפתחים את המדינה, אנחנו בהתיישבות ואנחנו בכל מקום, ולכן זכותנו לקבל כמו כולם. אני לא מדבר על כך שיש לי מוסדות שלא שייכים וגם שם אני נותן תמיכה לא מעטה כי שם הממשלה לא נותנת.

אני אומר שחסרים לי כארבעה מיליוני שקלים. המועצה מוכנה לתת את חלקה ואני מבקש שהמשרד ייתן גם הוא כדי שנוכל להפעיל את מוסדות החינוך כפי שצריך להפעילם.

אני מודה על זימון הישיבה. אני חושב שהנושא
הוא מאוד חשוב ולראיה העיתוי בו מתכנסת הוועדה.

איציק יודע שבדרך כלל ועדת החינוך לא מתכנסת
בימי חמישי. מאז שנה וחצי, זו ישיבה ראשונה שמתקיימת ביום חמישי. ראינו בדבר הזה דבר חשוב ודחוף כי הילדים רוצים לדעת מה קורה אתם.

אני גם רוצה לומר שהדברים שאני מביא אותם
עכשיו משקפים את עמדת שרת החינוך שהביעה רצון אז לסייע. אני אומר עכשיו דבר שאני חושב שיש עליו תמימות דעים מוחלטת סביב השולחן הזה בקשר לסיוע והתרומה של הרשת אור תורה וכי זו רשת שתרמה ותורמת ועשתה דברים בלתי רגילים ובלעדיה המצב היה שונה לחלוטין. אנחנו צריכים לעשות ככל שרק ניתן שהרשת תמשיך להיות שותפה ולקחת אחריות גדולה יותר ויותר בניהול המוסדות. יורשה לי לומר גם אם מתחייבת שינוי של בעלות והעברה של חלק מתחומי האחריות מהרשות המקומית לטובת הרשת, אני חושב שזה לטובת התושבים ולטובת התלמידים במקום.

זאת הזדמנות להביע תודה והערכה רבה מאוד על כל מה שנעשה לרב ריסקין ולחברים אחרים שיושבים כאן.

אני כל כך מסכים אתך, עד כדי כך ששלחתי את
שני בניי להתחנך אצלו.

אני רוצה להתייחס לחלק מהדברים שנאמרו.
קודם כל לגבי תקציב. אני לא יודע, נאמר שמשרד החינוך לא נותן, משרד החינוך לא נתן וכולי וכולי, אבל יש מערכת של תקצוב של משרד החינוך והיא לפי קריטריונים ברורים, שקופים וידועים לכל ואנחנו נותנים אותם. אנחנו לוקחים בחשבון גם את המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה, גודל בית-הספר, האפיון שלו, סוג הפיקוח שלו וכולי. בדרך כלל עם רובן המכריע של הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לא מנהלים איזשהו משא ומתן שאומר שניתן תוספת מסוימת כזו או אחרת והתוספת הזו, אם היא ניתנת, אז המשרד הוא בסדר, ואם היא לא ניתנת, המשרד לא בסדר. המשרד נותן לא מאה שעות ולא מאתיים שעות אלא הוא נותן מיליוני שקלים במערכת החינוך וזה במסגרת תקציב רגיל ונורמטיבי שניתן כמו בכל מערכת אחרת במדינת ישראל. את הנקודה הזו אנחנו צריכים לזכור וגם ראש המועצה צריך לזכור אותה.

אותם נושאים שקשורים בפיתוח. גם דוד וגם אני טרם בואנו עשינו בדיקה נוספת עם מינהל הפיתוח. ישנם שלושה מיליוני שקלים שאמורים להגיע לכאן והם מתוקצבים בתקציב הנוכחי. הסיבה האחת והיחידה שהתקציב הזה לא מועבר לכאן זה בגין בעיות שקשורות בוועדת הכספים בנושאים אחרים.

זה קשור לכך שאנחנו קושרים את זה בכל תקציב
החינוך ורוצים במסגרת הזאת לצמצם את הקיצוץ שלכם. כלומר, אנחנו לא מוכנים להעביר במשרד החינוך פרוסות פרוסות אלא אמרנו להם בתיאום עם חבר הכנסת ליצמן שאנחנו רוצים את כל החבילה יחד. זה כנראה יעבור בשבוע הבא. החבילה כוללת גם את הקיצוץ המופחת כאשר במקום מאתיים מיליון יהיו כארבעים מיליון, גם את הסכומים הקואליציוניים שמגיעים לסיעות הדתיות כמו ש"ס, מפד"ל, אגודה לתרבות תורנית, וגם כל יתר הדברים שמסביב. רוצים להעביר את הכל בחבילה אחת ולא שמשרד האוצר, מה שנוח לו הוא יעביר ומה שלא נוח לו, הוא לא יעביר. אנחנו רוצים להעביר את הכל ביחד ואני מקווה שזה יהיה בשבוע הבא.

כלומר, אנחנו כן יכולים לרשום לפנינו הודעה מוסמכת שלכם שבשנת התקציב הנוכחית יינתנו שלושה מיליוני השקלים הראשונים מתוך העשרה מיליון שקלים הנוספים.

נכון מאוד.

מסגרת ההבטחה קיימת והביצוע בשנה זו יהיה
שלושה מיליוני שקלים.

נכון.

המשרד לא יכול להוציא את ההרשאה לפני שזה
עובר בוועדת כספים.

ועדת החינוך משקיעה מאמץ עצום עם חברי כנסת
רבים אחרים כדי למנוע קיצוץ בתקציב משרד החינוך. יוצא שחוץ ממה שקוצץ עד כה, אנחנו נדרשים לקצץ סכום של למעלה מ400- מיליוני שקלים ואני לא יודע מה יהיה בסופו של דבר גורל הקיצוץ הזה. בבניין הזה יש מאבק איתנים כדי שיקוצץ מתקציב משרד החינוך סכום קטן יותר. אנחנו לא נמצאים במצב שבו אנחנו יכולים לשפוך כסף כפי שאמר עמוס. אנחנו לא שופכים ולא נשפוך כספים אלא אנחנו חייבים להישאר במסגרת סדרי קדימויות ובקיצוץ שעומד כרגע כחרב ואנחנו לא יכולים להתעלם מזה.

אני רוצה לומר שאנחנו נתנו ונמשיך לתת למועצה האזורית שפיר יותר ממה שאנחנו נותנים לאחרים.

אני חוזר לדברים שנאמרו. יש התחלה של תוכנית הבראה. במשך שלוש שנים נתנו תקציבים נוספים אבל אנחנו לא יכולים לטפל בגירעונות של המועצה. המשרד איננו רשאי על-פי חוק לכסות גירעונות ואין דבר כזה. אנחנו לא יודעים מה זה כיסוי גירעונות. אנחנו מנסים לסייע והגירעונות האלה נובעים בין היתר מחוסר התייעלות מספקת בתוך בתי הספר.

אנחנו קיבלנו את מערכות השיעורים וראינו כמה שעות מגיעות לתלמיד, כמה שעות מגיעות למורים, כמה שעות הן דקורה, כמה שעות הן שעות ניהול בתפקידים בתוך בית-הספר ואני רוצה לומר בצורה הברורה ביותר שאי-אפשר בשום פנים ואופן להמשיך בכך אלא צריך לעשות סדר.

איך עושים סדר. סיכמנו בינינו, אחרי שחזרנו וביקשנו מהרב ריסקין שיסכים להישאר בתוך המערכת הזאת, שנקבע שנצמצם בצורה ניכרת – ואני לא רוצה לזרוק כאן מספרים – במספר שעות הניהול בתוך בית-הספר לטובת שעות לתלמיד. הפיצולים שהם הכרחיים כדי לשמש מסגרת אחת ממילא נוגסים נתח תקציבי כל כך גדול בתוך בתי הספר האלה, ואז השאלה היא האם לסגור מוסדות, למזג בתי-ספר או לא למזג בתי-ספר, האם לקבוע איזושהי תוכנית הבראה שתיקח בחשבון גם איזשהו שינוי בהרכבי כיתות כאלה ואחרים.

סיכמנו בינינו שבאוקטובר תקום ועדה בהשתתפות כמובן הרשת והיא תגיש את המלצותיה עד סוף דצמבר כך שנתארגן משנת הלימודים תשס"ג ואילך וזה יחייב את כולם ובלי זה לא יהיה תקצוב נוסף.

אנחנו אומרים שאנחנו יוצאים מתוך הנחה שבתוכנית ההבראה בטווח של איקס שנים, שלוש-ארבע שנים, ננסה לעשות שם סדר על בסיס ההמלצות שיוגשו עד סוף דצמבר. זה סוג אחד של פתרון ואז אנחנו נמצאים במצוקה הגדולה של שנת הלימודים תשס"ב. לפתרון הבעיה של שנת הלימודים תשס"ב, למרות שלפי ההתחייבויות של המשרד היינו אמורים לתת לשנת תשס"ב אפס שעות, החלטנו בהתחלה על מאה שעות וזאת אחרי בדיקה גם של מערכת השיעורים וגם אחרי שבדקנו עם מינהל החינוך ההתיישבותי – ויושבים כאן מפקחים שמכירים את בתי הספר – נפגשנו עם מנהלי בתי הספר, נפגשנו עם ההורים בבתי הספר, נפגשנו עם המועצה ואכן אי-אפשר בשום פנים ואופן להשאיר את המצב כמות שהוא.

השאלה היא למה 300 שעות ולא 200 ולא 400 ולא 500. אני לא יודע איך בדיוק נגזר המספר הזה. אחרי שאמרנו שאנחנו לא נותנים בכלל, אמרנו שניתן מאה שעות נוספות, ואחר-כך אמרנו 150 וקיבלנו לזה אישור. במצב הנוכחי אי-אפשר להגדיל את זה וגם לא צריך. אם אפשר, היינו נותנים גם 600, אבל אני אומר שמה שצריך לעשות זה כדי לסגור את הפער בהתייעלות פנימית בתוך בתי הספר וזה ניתן וביקשנו מהמפקח לשבת מול כל בית-ספר ובית-ספר.

האם מתן ה150- שעות מבטיח שהשעות
לתלמידים לא נפגעות?

ודאי.

שמערכת השעות לתלמיד בשנת הלימודים
תשס"ב לא תפחת.

אני מתחייב.

מה שנדרש כאן אלה שעות של מגמות והטרדה
מינית.

זה שעות לתלמיד, כמו שהיה בשנת תשס"א.

אנחנו באמת נהיה אחראים על כל המערכת.

לגבי שעות ניהול יש קריטריונים, לגבי שעות
תגמול יש קריטריונים. אני אתרגם את דבריו של איציק ותגיד לי אם אני מבין אותך נכון. הם אומרים שבכל מה שקשור בשעות לתלמיד שזה מגיע במישרין לתלמיד, בין בהטרדה מינית, בין במגמות, במציאות שנוצרה בשנת הלימודים תשס"א, עם זה הם מוכנים לצלם את המצב עד שתקום הוועדה שתעבוד מאוקטובר עד דצמבר והיא תבנה תוכנית הבראה תלת-שנתית שתיקח את כל המרכיבים בחשבון כמו מיזוג מוסדות וכולי. בינתיים בשנת תשס"ב המוסדות נשארים כמו שהם, אבל אומר איציק כהן שהוא לא מוכן להמשיך עם אותם בזבוזי שעות שהן לא שעות לתלמיד אלא הולכים לגמולים, לבעלי תפקידים וכולי. זו בעיה ואני לא רוצה להקל ראש בזה. לבוא היום ביוני לבעל תפקיד ולומר לו שהיה לו בתשס"א כך וכך ובתשס"ב במקום ארבע שעות ריכוז מקצוע שלא מגיע לך אתה עכשיו צריך להיכנס וללמד את המקצוע – זו בעיה ואני לא מתעלם מזה. לא נהיה תמימים כי זה לא פשוט. אבל אומר איציק שנעשה קואליציה, נבוא למורים ונגיד להם שגם הם צריכים לתרום איזושהי תרומה כדי לא לפגוע בשעות לתלמידים.

הבנתי נכון?

הבנת מצוין.

כלומר, אותן שעות יש לך אלא שלפי מה שאיציק
אומר יש גם 150 שעות מיותרות שנותנים לבעלי תפקידים.

יש ויכוח שהרב ריסקין התייחס אליו שהוא ויכוח
לעומק על עומק הבעיה. זה בא לידי ביטוי בשאלה איזה בית-ספר אנחנו בעצם רוצים וזה הוויכוח גם כשאני בא לבדוק מול מנהל במה מדובר. אם הנקודה היא שכדי להחזיק את בית-הספר הזה, אם יש חמש כיתות תקניות אי-אפשר שלא יהיה תשע כיתות כי אחרת אני לא יכול להכניס ילדים ברמה מסוימת לרמה אחרת, אני לא יכול לתת הקצבה במתמטיקה ואני לא יכול להפריד בנים ובנות כי אי-אפשר להפריד גם בהקבצה במתמטיקה, זה ויכוח.

ניתנה כאן תשובה. ביחס לתלמידים לשנת
הלימודים תשס"ב יש תשובה, אבל אין תשובה לשנת הלימודים תשס"ג ואילך.

זאת אומרת שבמקרה הזה עדיין יש ויכוח של
הנוגעים בדבר אתנו גם על ה150- שעות.

במערכת החינוך היה רווח – ולשמחתי הרבה זה
נפסק לפני כמה שנים – כל העניין של גמולים שנעשים בכסף ולא בשעות. יושב-ראש הוועדה ומנהל המינהל הפדגוגי העירו הערה נכונה. יש שעות שניתנות לתלמידים ואילו המורים מקבלים בצורה אחרת. אם אתה מרכז מקצוע, מרכז שכבה, מרכז חטיבה וכולי, אתה מקבל על זה גמול כספי. במקרים מסוימים אתה מקבל גם שעות אבל ברוב המקרים זה לא כך.

לנו יש את כל הרשימה ואחרי שבדקנו ראינו שיש המון חיבור של שעות לתפקידים וזה דבר שעולה כסף רב והוא גם לא כדאי לבעלות. לא כדאי לבעלות להחזיק מורים ובעלי תפקידים בשעות כי זו התחייבות פרופסיונאלית והבעלות לא תצא מזה. על אחת כמה וכמה המשרד. לכן המשרד בעצם קובע עם הבעלויות ואומר להן שיפסיקו עם זה. לכן אומר כאן איציק את מה שהוא אומר.

אנחנו התחייבנו שהתלמידים כמו שהם קיבלו השנה, יקבלו גם בשנה הבאה וזאת לפי הסידור שישנו השנה. על זה התחייבנו, אבל בשעות תפקיד יהיה חסכון.

הם רוצים לחלק את האיקס שעות בגלובלי. אם
נותנים להם 600 שעות צריך לחלק את ה600- שעות לשתי קבוצות: קבוצה אחת אלה השעות שמגיעות ישירות לתלמידים. הוצעה כאן נוסחה שאני מוכרח לומר שהיא מקובלת ואפילו אומר עוד מילה אחת ואומר שהיא גם הצעה נדיבה. ההצעה אומרת שהוא מצלם את המצב בשנת תשס"א על-פי הקריטריונים, מגמות, הטרדה מינית, וכאן הוא לא מסתכל בזכוכית מקטנת אלא בזכוכית מגדלת. הוא לא רוצה לפגוע בתלמידים, הוא מכיר בתרומה של אור תורה, אנחנו מבינים שצריכים כאן לא בית-ספר קונבנציונאלי וכדומה אלא צריך לתת פתרונות מגוונים כמו שניתנו בשנת הלימודים תשס"א. אבל הוא אומר שיש עוד חלק ב600- שעות וכאן הוא מבקש מכם להתייעל.

אני אומר לכם שב21- ביוני, היום הארוך ביותר בשנה, אין את כל חופש הפעולה וזה לא פשוט. אני אומר שבמסגרת המותר והאפשר, מה שניתן לצמצם בנושא שהוא לא שעות לתלמידים.

דבר אחד מוכרח להיות ברור. לצלם את המצב של
השנה שעברה יהיה מאוד בעייתי אם אנחנו רוצים שאוכלוסייה מסוימת לא תברח מבית-הספר. יש לנו בית-ספר מקיף ברמות, אנחנו יודעים היטב איך לשלב אוכלוסיות שונות, אבל כדי לעשות את זה בחורים אינם מוכנים להתפשר בחינוך ואני מוכרח להסכים אתם. לכן מוכרחים לתת גם הקבצות מסוימות בעיקר במתמטיקה ובאנגלית.

יש לך.

אני אומר שאנחנו השקענו מעבר למיליון דולר,
הרבה יותר ממיליון דולר, דבר שלו היינו יכולים, לו הבעיות הביטחוניות לא היו קיימות, היינו עושים את זה בשמחה כי אני מאוד מאמין במה שעשינו שם אבל אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה השנה. אני שמח להבטחה של משרד החינוך שנשב על התוצאות ואף אחד לא רוצה להרוויח דבר, ודאי לא אנחנו, ונחשוב איך לעשות את זה בצורה הטובה ביותר. כמובן שאנחנו לא יכולים לדבר על דברים שאנחנו לא אחראים עליהם אלא לדבר רק על דברים שאנחנו כן אחראים עליהם, אבל הדבר החשוב ביותר הוא שמוכרחה להיות אפשרות של כיתות תורניות.

השנה היו?

התחלה אבל לא כמו שצריך. אנחנו לא נצליח
לקלוט את התלמידים שאנחנו צריכים לקלוט אותם למען עתיד בית-הספר אם לא נעשה יותר טוב מהשנה שעברה ואת זה אמרנו כל השנה. יש כאן דינמיקה מסוימת וההורים מצויים כאן ויודעים זאת כי לקח קצת זמן עד שרכשנו את האמון.

יש לי הצעה שאני חושב שאפשר להתקדם בה. אני
מבין ממך שאתם לא מסתפקים בשעות לתלמידים שניתנו בתשס"א ואתם אומרים שלצורך קיום המטרות של בית-הספר צריך תוספת לשעות התלמידים. זה מה שמשתמע מקולך. אני מציע הצעה מאוד פשוטה ונראה אם היא מקובלת. קודם כל, מה שיש לנו ביד זה שני דברים.

יש לנו ביד את הצעת משרד החינוך שמבחינתי חלה על כל מוסדות החינוך - בית-ספר יסודי, חטיבת ביניים, תיכון - שהשעות שהיו לתלמידים, יהיו בהמשך כאשר התוספת היא לפחות 150 שעות. לגבי השעות של מנהלי תפקידים, ייבחן הנושא. מה שאפשר ומותר על פי ההסכמים – יישאר ויינתנו השעות שאפשר ומותר לתת. מה שאי-אפשר, גם אם מורה קיבל שלא כדין וכיום על פי ההסכמים, אי-אפשר לתת, וכאן לא תהיה ברירה וזה לא תלוי באף אחד מאתנו.

אתה בא ואומר גורם שלישי. אתה אומר שיתכן שאתם צריכים תוספת שעות לעניין הקידום החינוכי. אני חושב שקודם כל צריך לעשות חשבון כמה באמת מוסכם ביניכם שאפשר להוריד משעות התפקידים. אני בטוח שאם איציק כהן היה יודע שאפשר להפחית מאה שעות לבעלי התפקידים, וכל הוויכוח שמתקיים כאן הוא על עוד מאה שעות שצריך לתת לתלמידים, זה ויכוח מסוג אחד כאשר ויכוח על שעות לבעלי תפקידים זה ויכוח מסוג שני. אם בית-ספר נותן פר כיתה שמונה שעות לניהול או שעתיים לניהול, זה ויכוח אחד. אם צריך לפתוח במקום שתי הקבצות שלוש הקבצות, זה ויכוח מסוג שני וזה כבר ויכוח לגמרי אחר.

לכן אני אומר שקודם כל צריך לעסוק כאן לא ברמת העיקרון ולראות במה הדבר המדובר. אני מוכן לקבל על עצמי, אם זה מקובל, לראות איך ניתן פה לגשר. אם יצטרכו עוד שלב, אני מוכן להיות גם בו. השאלה גם בכמה מדובר כאשר כל אחד מבין את הקשיים שיש. אם העיקרון שהרמה החינוכית לתלמידים, המגמה החינוכית, התוכנית החינוכית, השעות לתלמידים על כל מוסדות החינוך נשארת לפחות כמו בשנת הלימודים תשס"א, מבחינתי זה הישג מאוד מאוד גדול וחשוב.

נושא שלושה מיליוני שקלים שהולך לשיפוצים, התאמות, בנייה וכולי. אני חושב שיש פה בשורה גדולה מאוד שחלה על כל מוסדות החינוך. גם לגבי היתר אני לפחות לא סוגר את זה כרגע ואני גם לא מציע לאיציק כהן לסגור אלא לראות במה מדובר.

אני מוכרח לומר לאנשי משרד החינוך וגם לצורך הפרוטוקול. נזכרתי שבדיון על חוק חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע, באחד האשכולות נכללות שתי מועצות אזוריות, סורק ושפיר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סיווגה את הרשויות המקומיות במדינת ישראל בעשרה אשכולות לפי מרכיבים סוציו-אקונומיים, חברתיים-כלכליים, הכנסות, צפיפות דיור וכולי. אשכול מספר אחד הוא הנמוך ביותר ואשכול עשר הוא האשכול הטוב ביותר. באשכול מספר אחד יש רק מועצה אזורית אחת, מועצה ערבית. אתם נמצאים באשכול מספר 2, כך שתדעו שאתם נכנסתם לתחולת חוק חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע. כאן אנחנו עוסקים בישובים שהפרופיל הסוציו-אקונומי שלהם הוא מהקשים בארץ. באשכול אחד אין אף ישוב יהודי. באשכול שניים יש כמה ישובים יהודיים חוץ מהמועצות האזוריות אבל גם הם לא רבים ואני כרגע רואה רק שלושה ישובים יהודים שהם אופקים, ביתר עילית וקריית מלאכי.

אני מבקש שהיום יהיה סיכום ברור בינינו לבין
אור תורה כי אור תורה הגישה מסמך והמסמך, אם אני צריך ליישם אותו, אומר שאני צריך לשים על השולחן ארבעה מיליוני שקלים. אני רוצה לדעת שאם אכן תוקם ועדה שתבדוק וכולי, האם אור תורה בפנים או לא.

הרב ריסקין אומר בעצמו שבמשך שנתיים הוא השקיע מיליון דולר ועדיין זו רק התחלה.

הוא אמר יותר ממיליון דולר.

אני חושב שאסור לתת למערכת החינוכית לקרוס
כי יש בעיות קשות מאוד. יש לנו למשל נושא של אגרות חינוך שאני לא יכול לגבות מתלמידים. לכן ההורים יושבים ואני מבקש שהיום יצא סיכום כי אין לנו זמן.

אנחנו נצא מכאן עם סיכום.

מה המועצה עושה, מה אור תורה עושה ומה
משרד החינוך עושה.

ומה ההורים עושים, כי גם ההורים יצטרכו קצת
לשאת בעול. אמנם אנחנו מדברים באשכול שתיים, אבל יש גם אוכלוסייה חזקה.

ההורים רוצים כמה דברים. דבר ראשון אנחנו
רוצים הכרה, שיכירו בנו, שיכירו בזה שהאזור שלנו מתפתח, שיכירו בעובדה שמגיע לילדים שלנו חינוך. אני צירפתי לתיק שלך מר אורלב תמונות שמראות איך נראה בית-הספר שלנו עם כל התקציבים שהגיעו ממשרד הפנים וכולי. תשימו לב איך נראה בית-ספר בשנת 2001. הילדים בבית-הספר היסודי נפצעים יום יום וכך הם חוזרים הביתה כי בשבילים בבית-הספר יש רק כורכר וכשהם רצים, הם נופלים. הם מתעמלים בחוץ בשמש ובגשם. הדבר הראשון שאור תורה עשו, ואנחנו מודים להם מאוד, שכשהם הגיעו, הגיע יחד אתם מגרש ספורט. אצלנו בבתי הספר לא שמעו על אולם ספורט. גם על ספרייה לא שמעו בשנת 2001. מדברים הרבה על לומד עצמאי, יש כל כך הרבה תוכניות חינוכיות אבל בבית-הספר שלנו, בקריית החינוך שלנו, כל הדברים האלה עוד לא הגיעו. אין מעבדות נורמליות. שום דבר מבחינת תשתיות. שום דבר אצלנו לא התרחש.

עכשיו קיווינו שיחד עם השינויים הדמוגרפיים באזור, יחד עם תנופת הפיתוח שהתחילה – אנחנו מדברים על 300 משפחות חדשות שהצטרפו אבל יש עוד אלף משפחות בדרך שיגיעו במשך עשר השנים הקרובות – יחולו שינויים. הדבר הראשון שאנחנו רוצים זה הכרה באזור שלנו מצד כל הגורמים החל מהמועצה. אם המועצה לא יכולה לעשות את זה, אז אנחנו פונים לאבא הגדול שהוא משרד החינוך להכיר באזור שלנו כאזור מתפתח. אם ראש המועצה אומר שאושרו תקציבים בשנים האחרונות והם לא הועברו אלינו, זה רק מגביר את החשש שלנו מהבחינה הזאת ואת התחושה שלנו של חוסר אמון במועצה מבחינה חינוכית. אנחנו לא מרגישים שהמועצה מספקת את צורכי החינוך של הילדים שלנו.

לכן דרשנו וביקשנו שתיכנס רשת חינוכית ורשת אור תורה נכנסה אבל הסימביוזה הזאת בין אור תורה למועצה, הגבולות המטושטשים והלא מוגדרים גורמים לזה שמבחינת התייעלות לא נוצר שום דבר חדש ומהבחינה הזו אין התייעלות.

בעניין הזה צריך להיעשות שינוי. אולי טובה התוכנית שמר איציק כהן נתן לנו לפני שבועיים כפי שעשו במרחבים, שלקחו איש שהבריא את מוסדות החינוך או תוכנית אחרת, כי גם אנחנו צריכים מישהו שיעזור בהבראת מוסדות החינוך שלנו.

דבר שני שאנחנו רוצים זה ביטחון. שמענו הרבה בזמן האחרון כשאומרים לנו שאנחנו לא שולחים את הילדים לבית-הספר התיכון. ארבע שנים אנחנו נאבקים על שיפור מצב בית-הספר התיכון. בכל שנה שהועלה הרעיון לשפר את בית-הספר התיכון, לפתוח כיתה אולפנית או משהו כזה, מיד הנושא טורפד. בפעם הראשונה הוא טורפד ופיטרו את המנהל, בפעם השנייה לא ידעו או כן ידעו מי נכנס עד ה20- באוגוסט, השנה אותו סיפור. בחנוכה כמה קבוצה של שלושים הורים אמיצים שאמרו בואו ננסה, נשלח את הילדים שלנו לבית-הספר התיכון באזור, אבל מה קרה מפורים? כן ייפתח, לא ייפתח, כן אור תורה, לא אור תורה. כל הורה שהוא אחראי לילדים שלו מהר מאוד קלט איפה הוא נמצא ורשם את הילדים למקום אחר.

אנחנו רוצים חמש שנים של ביטחון שנוכל לבנות אצלנו קריית חינוך מכיתה א' עד י"ב כמו שצריך וכמו שראוי שיהיה באזור כזה מתפתח. אף אחד לא שש להוציא את הילדים שלו מהבית, זה לא הזמן מבחינה ביטחונית, לא בנינו בתים בסביבה כפרית כדי לשלוח את הילדים חזרה לעיר ואנחנו חושבים שמגיעה לנו הזדמנות ליציבות במערכת החינוך העל-יסודית שלנו בחמש שנים הקרובות.

אנחנו חושבים שיש מקום לעשות הבראה מאוד מאוד מסודרת ומאורגנת והתייעלות. גם אנחנו לא שמחים מזה שכל שש או שמונה כיתות יש להם בית-ספר נפרד. לא ברור לנו למה חטיבת הביניים במרכז שפירא והתיכון במרכז שפירא לא יכולים להיות בית-ספר שש-שנתי ולחסוך את שעות הניהול והמינהלה עליהם דיברתם קודם. הנושא הזה לא ברור לנו. מבחינתנו, כשהלכנו לבדוק את הנושא לעומק, הגענו למסקנה שנקודת השבירה היא חטיבת הביניים.

אני רוצה לתת סתם דוגמה מהשטח כדי שאנשים יבינו על מה מדובר. מסיימי כיתה ח' מונים קבוצה של 106 ילדים. 61 מהם הם ילדי מועצה שהיו יכולים להיות מחולקים בצורה מאוד פשוטה, הייתה יכולה להיות כיתת בנות עם 29 בנות שהן תושבות המועצה. אבל מה קרה? קלטו ילדים מבחוץ, קלטו עוד קבוצה של 22 בנות ופיצלו לשתי כיתות כאשר בכיתה אחת יש 19 בנות ובכיתה אחת 22 בנות. לכל כיתה כזו יש אחר כך הקבצות, שעות אורך ושעות רוחב וכך מנפחים את המערכת.

כיתת בוגרי ח' בנים, היו 33 בנים תלמידים של המועצה אבל לא פתחו כיתה אחת אלא קלטו עוד 32 ילדים שעכשיו שמעתם שלא משלמים עליהם אפילו אגרת חוץ ופתחו שתי כיתות. פתחו ארבע הקבצות לתלמוד, פתחו כל מיני דברים של שעות אורך ורוחב והנה יש לנו מערכת מנופחת. למה? אם הכיתות היום מלאות בילדים שלנו ואפשר ללמוד בשתי כיתות בנים או שתי כיתות בנות – ואני מדברת על מסיימי ח' כאשר המחזורים היום הם הרבה יותר גדולים – כך שבשנה הבאה היה אפשר לפתוח שתי כיתות בנים, כאשר כיתה אחת היא עם 23 תלמידים וכיתה שנייה היא עם 22 בנים, אבל לא, הלכו והוסיפו עוד עשרים בנים מאזורים אחרים לגמרי, מחוף אשקלון, מקריית מלאכי וכולי, ויצרו בעיה של שינוי האקלים בחטיבה לעומת היסודי, וכל מה שנבנה ביסודי עד כיתה ו' עומד לרדת לטמיון, צירפו אל החטיבה מספרים שאף אחד לא משלם אליהם, יהיו כיתות בנים מאוד מאוד גדולות עכשיו ואז למה שהילדים לא יברחו? הילדים אחרי כיתה ח' יברחו החוצה. למה לא נותנים לנו לשמור על הקיים? למה לא נותנים לנו לבנות משל עצמנו?

אם יש 38 ילדים ואומרים שרוצים לפצל לשתי כיתות בחטיבה, בואו נגיע ל44- או בואו נקלוט את הילדים הטובים – מקובל עלינו. אבל למה לקלוט ילדים בלי מבחני כניסה, עדיין בלי ראיונות אלא לקלוט אותם באופן גורף אלינו, ילדים לא מהמועצה שלנו, על-ידי כך לנפח את המערכת ואחר-כך לבוא ולומר להורים שיש גירעונות ולא יכולים להתמודד עם הגירעונות האלה. זו נקודה שאנחנו מאוד מבקשים לשים אליה לב.

הדבר האחרון והוא החשוב ביותר. אנחנו לא מוכנים להתפשר - אמר את זה הרב ריסקין, אבל אני חושבת שחשוב לחזור על זה – על חינוך טוב לילדים שלנו. אנחנו חושבים, כמו כל הורה, שלילדים שלנו מגיע את החינוך הכי טוב. אם אנחנו נצטרך לתת תמיכה לעניין הזה, אף פעם לא התעלמנו מהתמיכה לכך ואנחנו גם לא נתעלם, אבל אנחנו לא מוכנים לשים את כספנו שילך לכל מיני משרות אוויר שאף אחד לא צריך אותן בלי שנדע לאן הכסף הולך. אנחנו מוכנים בהחלט לשים כסף על השולחן לטובת הילדים שלנו, זה חשוב. גם כשאנחנו מוציאים את הילדים מהבית אנחנו שמים כסף על השולחן, אבל לא יכול להיות מצב שיהיה בזבוז כספי ציבור ועוד יבקשו מההורים לבזבז גם את כספי הורים על מערכת מנוונת ולא יעילה.

בשנתיים האחרונות אור תורה לא הצליחו להתארגן ולהרים את מערכת מוסדות החינוך שלנו. אור תורה נכנסו באוגוסט לפני שנתיים ועוד אי-אפשר היה אפילו למצוא מנהל והיו צריכים להתפשר על מה שהתפשר, אבל בסוף השנה הצליחו לשקם לפחות מבחינת מנהל והביאו מנהל, רצו לפעול אבל זה היה מאוד מאוד קשה.

ברור לכולם שחינוך זה תהליך שדורש זמן וילדים הם לא קופסאות שימורים. אי-אפשר להוריד אותם ב20- ביוני מהמדפים ולשים אותם בתיכון. אם בונים על זה שלשנה הבאה יהיו לנו עתודות בתיכון, אני אומרת לכם שלא יהיו לנו. אם בונים על זה שבעוד שנתיים יהיו עתודות בתיכון מכוחות פנימיים שלנו, אני אומרת לכם שלא יהיו לנו. אנחנו כן מאמינים שברגע שתיבנה תוכנית מסודרת, ידעו מי המנהל, יכול להיות גוף שינהל את העסק הזה ונוכל להביע בו אמון, אנחנו נשאיר את הילדים שלנו כאן. כמובן שכאשר ייבנה גוף כזה מבריא, אנחנו מבקשים להיות שותפים בו.

אני מקבל את הבקשה של ראש המועצה
שאי-אפשר לצאת מכאן עם דברים מגומגמים אלא עם דברים ברורים. ההחלטה שאני מנסה לגבש בהסכמה – הכוח של ההחלטה שלנו הוא בהחלט בהסכמה – תהיה מבוססת על שלושה דברים: האחד, שיש לנו מינימום שאומר שהתוכנית לתלמיד לא תפחת ממה שהייתה בתשס"א ובכל מקרה לא תפחת מ150- שעות. כלומר, לוקחים את הגבוה מבין שני הנמוכים.

בשנת הלימודים תשס"א קיבלנו באמצעות
המינהל לחינוך התיישבותי תוספת של 210 שעות וממחוז הדרום חמישים שעות לבית-הספר היסודי. אם כן מדובר על תוספת של 260 שעות.

השאלה למה זה הלך. אם מה שקיבלת, הכל היה
שעות אוויר, אתה מתחיל מאפס. אם כל ה260- שעות הלכו לתלמיד, יש לך את כל ה260- שעות. לפי הניתוח שהם עשו, זה שונה. לכן אנחנו כרגע לא מדברים במספרים אלא מדברים בעיקרון. תשמעו את כל שלושת ההחלטות כאשר יש לנו בהחלטה שלושה מרכיבים:

1. התוכנית לתלמיד – הפרדה, הקבצות, פדגוגיה, מגמות וכולי – לפחות מה שהיה בשנת הלימודים תשס"א ובכל מקרה לא יפחת מ150- שעות. זה חל על כל מוסדות החינוך.

2. כל השעות שהם לא לתלמיד הן לא קדושות. כל מה שאפשר ומותר להוריד כדי להתיישר עם ההסכמים הקיבוציים – יורד.

3. בא הרב ריסקין, בא ראש המועצה ובאים ההורים ואומרים שכדי לקדם את העניין יכול להיות שאנחנו צריכים לתלמיד לא להסתפק במה שהיה לנו בשנת הלימודים תשס"א אלא צריך יותר. בא משרד החינוך ואומר שהוא לא בטוח שיש לו יותר. אני רוצה להציע שבשעות האלה יהיה אדם שיקבל את ההחלטה בכפוף לאישור השרה.

אדם זה יהיה יושב-ראש ועדת החינוך ששרת החינוך תסמיך אותי ואני אומר לכם שהיא תסמיך אותי ואני אומר את זה גם לאחר שדיברתי עם נציג משרד החינוך. אתם תצטרכו לסמוך על יושב-ראש ועדת החינוך ועל שרת החינוך שאם תהיה פה איזושהי בעיה, אנחנו נקבל את ההחלטה. אגב, אני שוחחתי עם שרת החינוך על הפרשה ויש לי יסוד להאמין שהיא תסמיך אותי.

מראש אני אומר להורים וגם לרשת שאני אדם ממלכתי כך שאני לא אתקע את משרד החינוך. אני פה הולך על האמת. אני מכיר את המצוקות של משרד החינוך ואני אומר כאן את הדברים כדי שלא תחשבו שפה פתחנו פתח. גם למשרד החינוך יש מצוקות ותצטרכו להתפשר. אם תהיה תוספת, נצטרך להתפשר ואני עוד לא יודע איך וכמה. אנחנו מקיימים ישיבות רבות בוועדה ואנחנו יודעים את המצוקות. אני ער למה שאתם רוצים וכל אחד מבין. אני בכוונה מאזן כדי שהמשרד גם לא ייבהל.

אני גם קובע שזה כפוף לאישור. כלומר, אם שרת החינוך תאמר לי שהיא לא רוצה שאני אהיה המחליט אלא היא תהיה המחליטה – היא תהיה המחליטה אבל זה יגיע עד אליה ואני אחראי שזה יגיע עד אליה. היא תצטרך להכריע בדבר הזה ואנחנו נקבל את ההכרעה שלה.

בנוסף לכך אנחנו מדברים על שלושה מיליון שקלים השנה לשיפוץ ותוקם ועדה לתוכנית הבראה של כל הגורמים – משרד החינוך, הבעלות, המועצה המקומית וההורים - שתעבוד מאוקטובר עד דצמבר לגבי תוכנית רב-שנתית.

לגבי תוכנית ההבראה. אנחנו מבקשים לצרף
לשלושת ההחלטות שמקובלות עלינו החלטה רביעית שאומרת שתוקם ועדה שתכין תוכנית הבראה שכוללת תוכנית חומש בנושא הפדגוגי ובנושא הפיתוח. אנחנו לא רוצים שייווצר מצב שיקבלו שלושה מיליוני שקלים, יעשו משהו ובסוף אנחנו נמצא את עצמנו בעוד שנתיים עם אותם צריפים ואנחנו יודעים שבעוד שנתיים לא נוכל לבוא ולומר שלא נעשה משהו משמעותי.

מקובל עליי.

אנחנו מציעים ואנחנו מבקשים שגם אחרי שתוקם
הוועדה ותהיה תוכנית, שילווה את ביצוע התוכנית - כמו שמקובל ברשויות המקומית להן יש חשב מלווה – איש מקצוע חיצוני, רואה חשבון חיצוני או כלכלן מקצועי וזאת על-מנת שלא יהיו סטיות ולא נגיע למצב הזה בשנה הבאה.

לפי דעתי זה צריך להיות חלק בלתי נפרד
מהחלטות תוכנית ההבראה.

דובר על בית-הספר היסודי בשפיר, על הצד הפיזי
הגרוע שלו. משרד החינוך אישר כבר תוכנית אדריכלית והובטח שהשנה נקבל את הכסף לבנייה החדשה, אבל לפני שבועיים נודע לנו שהסכום קוצץ.

השולחן כרגע עמוס מאוד. אתה רוצה להוסיף?
בזה אתה יכול לפנות אליי גם מחר ואני משתדל לעזור כמיטב יכולתי לכל אחד שפונה אליי, אז על אחת כמה וכמה לציבור שאני רואה את עצמי שליח שלו כאן. אני איאבק ואלחם ככל שאפשר. אל תקשור את זה לנושא בו אנחנו דנים כרגע. ידבר אתי עמוס ויסביר לי מה שקורה. אני כאן כדי לעזור בדבר הזה.

אגב, תדע שמסגרת הקיצוץ עליו החליטה הממשלה, יש ארבעים מיליון שקלים קיצוץ שהם בפיתוח. אנחנו נברר וניאבק על הדבר הזה. אין ספק שהישיבה הזאת היא גם מחייבת אותי מבחינת המעורבות שלי שאני לא שמח עליה ואני אשמח אם תלכו מכאן ותשחררו אותי מכל הפרשה הזאת, אבל היא מכניסה אותי גם כן לתוך העסק הזה בעזרה גם לאור תורה שכל השנים יש לי את הזכות לעזור להם, לאזור עצמו ובכל דבר שאני יכול לעזור.

מה לוח הזמנים?

לגבי השעות לתפקידים, מבחינתי אין לוח זמנים
אלא מתי שהם יגיעו להסכמה.

אנחנו ביקשנו שיסיימו את הבדיקה מול כל
בית-ספר ובית-ספר ממש, לפי תוכנית פדגוגית שבית-הספר מגיש.

יש ויכוח עקרוני אבל הלכת בדרך שאני מקבל
אותה ונראה מה קורה הלאה.

אם בתוך 24 שעות אתם לא מגיעים להסכמות
לגבי המשמעויות, אני אהיה זמין ותוך 24 שעות תיקבע ישיבה. אם תודיע לי ביום ששי, הפגישה תהיה במוצאי-שבת.

לא הבנתי מי בסופו של דבר יהיה הבעלים
והסמכות של קריית החינוך שלנו.

התשובה היא שבשנת תשס"ב זה מה שהיה בשנת
תשס"א. כלומר, אי-אפשר ב21- ביוני לקבוע הכרעות שהן אסטרטגיות ארוכות טווח. אנחנו יושבים ב21- ביוני ומנסים למצוא פתרונות של 21 ביוני. בשנת הלימודים תשס"ב אנחנו בעצם מצלמים את המצב של שנת הלימודים תשס"א עם התיקונים שאמרנו כאן.\

לגבי שנת הלימודים תשס"ג ואילך תשב ועדה מאוקטובר עד דצמבר בשיתוף ארבעת הגורמים שאמרנו, היא תיקח בחשבון גם את העניין של ביצוע תוכנית ההבראה שהזכיר אשר והיא תצא עם תוכנית. מה יקרה אם בדצמבר יהיה פיצוץ גדול, החדר הזה ישמח לארח אתכם עוד הפעם.

זה חלק מההתחייבות שזה צריך ללכת לעוד חמש
שנים כי אנחנו לא יכולים כל שנה לחזור על זה.

אני מצטער לומר לך שאין לי שום צורה אפשרית
בכלל להגיד לך מה יהיה בשנת הלימודים תשס"ג. אם אנחנו אנשים רציניים, צריכים לשבת עכשיו באופן רציני. אם מדובר על בעלויות ועל מיזוג בתי-ספר, יש כאן דברים כבדים מאוד על הפרק.

לא מקובלים עליי דבריה של רבקה ודבריו של
אשר. לא יכול להיות שהם יכתיבו לך ולי איך לפעול. הם מדברים כאילו אין להם אמון במועצה האזורית ובמה שהיא עושה עם הכספים שמתקבלים. במליאת המועצה לכל אחד יש נציג שיכול להעלות כל נושא. אם תבקשו שמישהו מההורים יצטרף לוועדה, נביא את זה לשולחן המועצה ונבחר את האיש המתאים. מה שקורה הוא שאשר ורבקה נמצאים במקום שלוש שנים וכבר הם רוצים להכתיב, לומר ולעשות, וזה לא מקובל עליי.

בדמוקרטיה כל אחד יודע את זכויותיו ואת
חובותיו ואת סמכויותיו ואין צורך לתת עכשיו שיעור בדמוקרטיה. אם את רוצה עכשיו בסוף הישיבה לפוצץ את הישיבה, תפוצצי ונסכם אותה בלי הסכמות.

אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי ואני שוב רוצה לחזור ולסכם ולבקש את הסכמת כולכם לסיכום שאמרתי אותו שהוא מורכב מהנקודות הבאות:

1. התוכנית החינוכית לשנת הלימודים תשס"ב ודרך הפעלת בתי הספר תהיה במתכונת של שנת תס"א.

2. לגבי שעות בעלי תפקידים, כל מה שאפשר ומותר להוריד על-פי הסכמים – יורד.

3. אם אור תורה סטון תגיש בקשה לתוספת לצורך ביצוע תוכניות חינוכיות ומשרד החינוך לא יסכים לדבר הזה, אני אקבל על עצמי לקבל את ההחלטות באישור שרת החינוך.

4. רשמנו לפנינו שמשרד החינוך מבצע בשנת 2001 פיתוח בהיקף של שלושה מיליון שקלים מבלי לגעת בתוכנית הכללית.

5. רשמנו לפנינו שתקום ועדה עם ארבעת הגורמים והיא תעבוד מאוקטובר עד דצמבר.

קיבלתי על עצמי להיות שגריר בעניין הבינוי שאתה טוען שקיצצת, אבל זה לא בהחלטות הפורמליות ואני מציע לכם כאן כרגע לשים נקודה. זו עצתי לכם. עצתי לך כרגע לשים נקודה.

שאלה שאני חייב לשאול. יש את צילום המצב, כל
מה שדיברנו מבחינת מה שמשרד החינוך נתן.

לא. צילום המצב זה התוכנית החינוכית של שנת
הלימודים תשס"א. יש לך מחלוקת? תבוא אליי.
תודה רבה. אני מאוד מודה לכולכם. אני אשמח לבוא בראשית שנת הלימודים, אם תזמינו אותי.







הישיבה ננעלה בשעה 10:20