פרוטוקולים/ועדת חינוך/3230




3
ועדת החינוך והתרבות
04.06.2001


פרוטוקולים/ועדת חינוך/3230
ירושלים, כ"א בסיון, תשס"א
12 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי פרוטוקול מס' 280
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, י"ג בסיוון תשס"א (4 ביוני 2001), שעה 12:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
יורי שטרן
יצחק כהן

עמוס ברקוביץ' ראש מכון התקנים
זיוה פתיר מנכ"ל מכון התקנים
אהוד גיתאי מנהל אגף איכות והסמכה, מכון התקנים
רונית תירוש מנכ"לית משרד החינוך
ד"ר ענבר חסינטו הממונה על האיכות, משרד החינוך
משה דקלו מנהל אגף א' לארגון הלימודים, משרד החינוך
יעל פרבר מתאמת השרה לכנסת ולממשלה, משרד החינוך
מנחם זונדל סגן נציב שירות המדינה
חיים בן-עמי מנכ"ל "אורט ישראל"
ד"ר ארנה שמחון מנהלת אזור, "אורט" ישראל
ענת שיר יחסי ציבור, "אורט" ישראל
קלרה רובינשטיין יחסי ציבור, "אורט" ישראל
רבקה שושן מנהלת "אורט" הורוביץ בכרמיאל
יהודית זיו מאמתת איכות ראשית, "אורט" הורוביץ בכרמיאל
מיה ליברמן תלמידה ב"אורט" הורוביץ בכרמיאל
ד"ר ירדנה הרפז ראש מינהל בתי ספר קהילתיים
עדה פריש מנהלת בית הספר גבריאלי בחיפה
תימורה שירי סגנית ורכזת איכות, תיכון "אורט" הנרי רונסון באשקלון
לאה שכטר מנהלת בית ספר נוף-ים באשקלון
שושי ארז מנהלת מקיף עירוני ד' ע"ש רבין באשקלון
מוטי סיבוני מנהל בית ספר נוה ציון באשקלון
משה ינאי סמנכ"ל עיריית אשקלון לחינוך
שושנה מליחי מנהלת בית ספר ממלכתי דתי עוזיאל באשקלון
צילה זאבי מנהלת בית ספר קהילתי הדר בנס ציונה
אברהם יונה יו"ר בית ספר קהילתי הדר בנס ציונה
הגר מימון תלמידה בבית ספר קהילתי הדר בנס ציונה
ציפי מיה מנהלת "אורט" ע"ש רבין בקריית מוצקין
ענת הופר ס' מנהלת ורכזת איכות, "אורט" ע"ש רבין בקריית מוצקין
בומה ברח"ד ראש אגף החינוך, עיריית קריית מוצקין
ארז פרידמן חבר מועצת העיר, קריית מוצקין
אילנה זיבנברג תלמידה בחט"ב "אורט" ע"ש רבין בקריית מוצקין
דוד צפריר תלמיד חט"ב "אורט" ע"ש רבין בקריית מוצקין
מיקי שטיין מנהלת מרכז משאבי הדרכה וידע, החברה למתנ"סים
רחל אלרן מנהלת תיכון מור מטרווסט ברעננה
מליק פרוסק יו"ר ועד הורים, תיכון מור מטרווסט ברעננה
חנה צוקרמן מבקרת האיכות בתיכון מור מטרווסט ברעננה
יפה אפל סמנכ"לית אחראית פרויקטים מיוחדים, עיריית רעננה
דורון אלפר לשעבר יו"ר מועצת התלמידים, תיכון מור מטרווסט ברעננה
יונתן לביא יו"ר מועצת התלמידים, תיכון מור מטרווסט ברעננה
מרים דקל יועצת
טל סלע מזכ"ל מועצת תלמידים ארצית
הלל מן סגן יו"ר מועצת תלמידים ארצית
ישראל רוזנברג יו"ר IQDent, המכון להבטחת איכות דנטלית
ד"ר דב אלמוג חברת IQDent
ד"ר יצחק ג'יניאו חברת IQDent
ד"ר יואב צוקרשטיין קופת חולים לאומית
דורית גורני מנכ"ל חברת ג'יג'י ירום
ד"ר אביגדור זוננשין רפא"ל
חוה שם ממונה על האיכות, רפא"ל

יהודית גידלי

גדעון בן-דרור

דקלה אברבנאל

השפעת מערכת ניהול איכות "ISO9000-" כמסייעת לתהליך האיכות בחינוך

השפעת מערכת ניהול איכות "ISO9000-" כמסייעת לתהליך האיכות בחינוך

שלום לכולם. אני מקדם בברכה את כל הנוכחים, שנמצאים כןא במסגרת שבוע האיכות. גם למערכת החינוך יש משקל גדול מאוד בתחום זה. אנחנו רואים בה מערכת מעצבת, משפיעה ומחנכת. כל השקעה שנשקיע בה היום – תניב פֵרות כבר בזמן הקרוב.

למדתי, יחד עם מנכ"לית משרד החינוך ועם מנכ"לית מכון התקנים, על מערכת משמעותית שמתנהלת בתוך מערכת החינוך, ושמעתי על ההשפעה של מערכת ניהול איכותית "ISO9000-" המסייעת לתהליך האיכות בחינוך.

אני מקדם בברכה את כל האורחים הרבים. הקצינו לדיון שעה, ואני כמעט משוכנע שלא נוכל לתת זכות דיבור לכל מי שיהיה מעוניין בכך. אתייעץ עם גב' פתיר בעניין מתן רשות דיבור, מכיוון שאינני מכיר את הדברים לעומקם. אני חושב שדורשי האיכות בוודאי עשו נכון כשבאו לוועדת החינוך. הם בוודאי יקבלו כאן גיבוי משמעותי לשיפור איכויות במערכת החינוך.

אם במשאבים מוגבלים אלה נוכל לעשות יותר, ובאופן יעיל ותכליתי יותר, זכינו. למדתי בעבר מרבותיי מה ההבדל בין "יעיל" לבין "תכליתי". יעיל, פירושו לעשות את הדבר נכון. תכליתי, פירושו לעשות את הדבר הנכון. יש הרבה אנשים שעושים את הדברים נכון, אך לא עושים את הדברים הנכונים. אנחנו מנסים לפעול גם באופן תכליתי וגם באופן יעיל.

הדוברת הראשונה צריכה הייתה להיות מנכ"לית משרד החינוך, והיא תיכנס מיד לישיבה. ארשה לעצמי להודות ליו"ר במיוחד על שהסכים לקיים דיון מרכזי בוועדת החינוך בכנסת ביום האיכות. אני יכולה להזכיר שמערכת החינוך היא המערכת המרכזית בעיצוב דמותה של החברה. לכן איכות בחינוך קודמת לחינוך לאיכות. בעקבות שבוע האיכות הגדול בתולדותינו קיבלנו מעל 2000 פניות למכון התקנים. כ30%- מהן נגעו לשאלה מה צריך לעשות במערכת החינוך כדי לעצב תרבות חדשה של איכות בישראל. יחד עם אלה קיבלנו, כמובן, פניות רבות בנוגע לאולמות שמחות.

בחרנו להביא הנה מקבץ של אנשים העוסקים בחיי היום-יום באיכות בחינוך. הגיעו הנה מנהלים של בתי ספר, מנהלים של מערכות חינוך ותלמידים – שלדעתי יאמרו את הדברים המרגשים ביותר. לכן אנצל את ההזדמנות להזכיר שמלבד האיכות בחינוך, יש גם אלמנטים רבים הקשורים לבטיחות במערכת החינוך – שהיא סוגייה מרכזית, בוודאי בימים אלה. לא נטפל כאן בכל אולמות השמחות אלא נדון, בין היתר, באלמנטים הפיזיים של מערכות החינוך שאנחנו רואים בחיי היום-יום.

אני מציעה שהעוסקים במלאכה יאמרו את דברם.

ראשון יהיה ראש מכון התקנים.

אני אקצר מאוד בדבריי. דבר אחד ברור: כולנו כבר הפנמנו את הנקודה החשובה ביותר – כל דבר מתחיל בחינוך.

האם אמרת שכולנו הפנמנו זאת, מר ברקוביץ'? כוונתך אולי לנוכחים בחדר.

זאת שאלה טובה.

לצערי הרבה אומרים זאת כשהם באופוזיציה, אך בקואליציה המצב משתנה.

ייתכן. ככל שנתחיל בחינוך לאיכות בגיל צעיר יותר, כך הדבר יחלחל טוב יותר בלבבות ובמוחות. כוונתנו לאיכות כנושא בפני עצמו, שצריך ללמד אותו – והרעיון המרכזי הוא כמובן שהעניין ייכנס לתכנית הלימודים. לצורך כך יש די גופים שיכולים לסייע ולהטמיעו כחלק ממערכת הלימודים. כל מה שנעשה כאן היה בהתנדבות, מתוך רצון. אם נקדם את הנושא בצורה מסודרת – הוא ייטמע.

בבתי ספר אפשר לדחוף לעבודה תחת מערכות ISO ואף לסייע בתהליך. אבל במקום שחייבים לספק מוצר, דרך או שיטה – תקן ה-ISO מוחדר, אולי קצת בכפייה, ולבסוף כולם מברכים על התוצאה. לכן חשוב להחדיר את הנושא דרך הלימודים.

בוועדה קודמת שמענו משפט יפה שכדאי לחזור עליו גם כאן: שר הבריאות אמר שביקר במפעל Intel ושם אמרו לו דבר מעניין: אין שגיאה שאי אפשר למנוע. ואין גם דבר שאי אפשר למנוע באמצעות לימודים. חשוב להכניס את הנושא למערכת הלימודים, ואז בוודאי הנער הצעיר יפנים את הנושא.

אני מציע לשמוע ראשית מאנשי משרד החינוך על תקן "ISO9000-" במערכת החינוך – כולל כל ההיבטים החינוכיים: מעורבות, תרומה, אחריות חברתית, מעורבות הורים וכדומה.

ראשית אני מברך על היזמה. הייתי שמח אם הנושא לא היה הISO- אלא הטמעת איכות בבתי ספר. שכן שיטה זו היא אחת מהמתודולוגיות לקדם זאת, אולי אחת מהחשובות ביותר – אך לא היחידה.

היחידה הממונה על איכות במשרד החינוך עוסקת בפיתוח איכות ביחידות המטה שבאות לשרת את אוכלוסיית מערכת החינוך. אני שמח שהלקוחות שלנו נמצאים כאן, ואני חושב שצריך לשמוע אותם, יותר מאשר את אנשי המשרד.

לפני כשנתיים התחלנו לפעול מול גב' מלי עוז. כאמור, אנחנו פועלים מול יחידות מטה ולא מול בתי הספר.

כמה זמן אתה עוסק בנושא הזה, ד"ר חסינטו?

המשרד עוסק בכך כחמש שנים. אחת מהיחידות שפעלו לפי עקרונות האיכות היא היחידה שמר משה דקלו עמד בראשה. הוא הטמיע "ISO9000-" ביחידה שלו – אגף לבחינות בגרות, וזו אחת היחידות המרכזיות ביותר שפועלת באופן זה. ויש יחידות נוספות.

בשלב זה מצטרפת לדיון מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש. נוכחותה כאן חשובה.

לפני כשנתיים התקבלה החלטה אסטרטגית להטמיע את נושא האיכות בבתי הספר. ביקשנו מגב' מלי עוז להתחיל לפעול. הפעילות זכתה להצלחה ניכרת, אך הנושא נעצר בעקבות בעיות תקציביות וסדרי עדיפות של המשרד. ברור שאם היה סדר עדיפות אחר – אם למשל האוצר או גוף ממשלתי אחר היה תורם בעניין הזה – היינו יכולים להתקדם עוד.

מערכת ניהול איכות "ISO9000-" היא אחת מהמתודולוגיות החזקות ביותר. אך היא איננה מספקת. אם רוצים להטמיע את נושא האיכות בבית הספר צריך גם לקדם פיתוח מנהיגות – כלומר, של המנהלים. צריך גם לפתח את תרבות האיכות בבתי הספר. כפי שאמר ראש מכון התקנים, ואני תומך בכך, יש לשלב במערכת תכניות שבהן הילדים ייחשפו בצורה שגרתית לתפיסה הפילוסופית והעניינית של נושא האיכות.

אני מבקש להדגיש עוד נקודה, ואני מקווה שגם אנשי המקצוע כאן יקבלו אותה. בימים אלה, מטרים ספורים מכאן, מתקיים כנס למנהלים מיישמי איכות. נציבות שירות המדינה יזמה את העניין יחד עם משרד הפנים. מנסים לקדם שם את שיטת ה-EFQM (European Foundation of Quality Management) - שיטה מקבילה, אולי ידידותית יותר, שמתאימה יותר לצרכים הספציפיים של בתי הספר. הדיון הזה נוגע ל-"ISO9000-" אך אנחנו חושבים שכדאי לנסות לעבוד גם עם השיטה הזאת – אחד המודלים לניהול איכות.

לסיכום, כדאי וחשוב להתמקד בלימודי איכות בבתי ספר.

אני תלמידה בחטיבת הביניים "אורט" ע"ש רבין בקריית מוצקין. אני לומדת בכיתה ט' ואספר קצת על איכות בחטיבה שלנו, מנקודת המבט של התלמידים.

החטיבה קרויה על שם יצחק רבין, ואימצנו את המורשת והחזון שהוא השאיר לנו – שאיפה לאיכות ולמצוינות. כשהחטיבה קמה, לפני כמה שנים, ישב צוות של מורים, הורים, עובדים ותלמידים והגדיר את הכללים והנהלים על פי תקן "ISO9002-". הכללים משמשים אותנו לכל פעולותינו בבית הספר. זהו כלי לכל פעילות שנעשית, שמאפשר ביצוע על הצד הטוב ביותר ובהתאמה לתקן.

הנהלים שנכתבו אז נמצאים באוגדן הנהלים, שמשמש את התלמידים עד היום. כדי שתהיה עקביות ואפשר יהיה לשפר ולהוסיף פרטים – הוקמו צוותי שיפור ואיכות, המורכבים מתלמידים, מורים והורים. הצוותים מגדירים מצב מצוי בבית הספר, מצב רצוי – שאליו שואפים להגיע, ומנסים לשפר ולשאוף למצב הרצוי.

אני מבקש לקבל דוגמה.

אני מציין את איכות הצגת הדברים.

בתוך הוועדות לאיכות וליזמות יש כמה תתי-ועדות, למשל ועדת שוטטות – שמונעת שוטטות של תלמידים במסדרונות.

הנוהל קובע שאסור לשוטט? מהו שיטוט?

אסור לשוטט, אסור להוציא תלמידים החוצה.

צריך להיות תקן. "אסור" הוא לא תקן.

יש לנו גם ועדה לשמירה על סביבה הולמת, כולל ניקיון במסדרון, בשירותים, בכיתות – עשינו תחרות ניקיונות, והכל כדי שתהיה לנו סביבה איכותית ללמוד בה.

ובבית ספר שאין בו תקנון המרכיבים האלה לא קיימים?

אינני יודעת אם בבית ספר אחר הילדים שותפים לתהליך. הילדים צריכים להיות שותפים לכל פעילות שהיא.

למה הכוונה? כיצד הילדים שותפים לניקיון המסדרון? הם מנקים בעצמם?

הם מחליטים מה הם רוצים לשפר ולתקן.

הם מחליטים שהמנקה שעובד בשכר ינקה פעמיים ביום?

לא, הם יחליטו שאין די ניקיון, ויצביעו על מה שלא נראה להם בסדר – השירותים, למשל.

מה האינטרס של התלמידים לקבל על עצמם את המשמעת הזאת?

איכות הלימודים שלהם תהיה טובה יותר. להם יהיה טוב יותר. יותר נעים לי להסתובב בבית הספר אם הוא סביבה איכותית, נקייה ונעימה.

אלה אינן סיסמאות?

אצלנו דברים לא עומדים ככה על המדפים ומעלים אבק.

אני מבין. את חברה במועצת התלמידים? האם את יו"ר מועצת התלמידים?

אני חברה במועצת תלמידים, אך אני לא היו"ר.

אם כן, איך מדבר היו"ר?

בומה ברח"ד – אחרי ששמענו את התלמידה אילנה זיבנברג אתה צריך לומר לראש העיר שלך שהכיסא שלו בסכנה. יש לו בעיה.

אגב, יכול להיות שזה המצב, אך לא בטוח שמהסיבה הזאת.

אילה זיבנברג, אנחנו מתפעלים מדרך הביטוי שלך.

חטיבת הביניים ע"ש יצחק רבין בקריית מוצקין, היא החטיבה היחידה בחיפה והצפון שיש לה תקן "ISO9002-" ולא בכדי: בכל שנה היא עוברת בדיקות.

מה הנקודה הבעייתית ביישום התקן אצלכם בחטיבה? מה התחום הקשה ביותר, הבעייתי ביותר?

אינני יודעת, אינני רואה תחום בעייתי אצלנו.

האם אין בין התלמידים כאלה שמתנגדים למהלך הזה?

ברור שיש תלמידים שלא משתפים פעולה, הם גם לא משתפים פעולה עם מערכת הלימודים. אנחנו מנסים שכולם ישתפו פעולה.

מי מסביר להם את הדברים? המורים, התלמידים?

זה בא מהתלמידים: ישיבות מועצת תלמידים, וכן הסברה של נציגי מועצת התלמידים בכיתות בשעות החינוך בימי שישי.

מה ההסבר לכך שזו החטיבה היחידה באזור שיש לה תקן? הרי זה כל כך טוב וכל כך נעים.

אנחנו החטיבה היחידה שרוצה לעבוד לפי התקן. קשה לעבוד לפי תקן.

תודה לאילנה זיבנברג, זה היה יפה מאוד. אחרי תלמידה נעבור למנהלת – וזה יהיה אתגר בעבורה. מנהלת תיכון מטרווסט ברעננה, גב' רחל אלרן, בבקשה. אני לא רואה כאן את מחזיק תיק החינוך ברעננה, אך אני מכיר אותו ומוסר לו שלום.

הוא לא נוכח, אך יש נציגות של עיריית רעננה - יפה אפל, שהובילה את התהליך בעירייה.

יש לי מעט זמן להסביר על תהליך האיכות בבית הספר מטרווסט ברעננה. אנחנו נמצאים רק בשלב הראשון של התהליך. אנחנו לא נמנים עם בתי ספר "אורט" אלא שייכים לעיריית רעננה.

הם אפילו ניצחו אותנו בכדורסל.

למרות ה-ISO?

כאמור, בית הספר נמצא בשלב התחלתי בפרויקט. החלטנו להיכנס לנושא האיכות דרך מערכת "ISO9002-" והעברנו את ההחלטה הזאת בקרב הקבוצה המובילה בבית הספר: הורים, מורים ותלמידים. נמצאים כאן מליק פרוסק, יו"ר ועד ההורים של בית הספר וכן דורון אלפר – יו"ר מועצת התלמידים היוצאת, ויונתן לביא – יו"ר מועצת התלמידים הנוכחי.

בתהליך משולב שכלל הורים, מורים ותלמידים החלטנו להיכנס לתהליך האיכות כדי ליצור מצב שבו בית הספר שלנו – שהוא איכותי מאוד – ידאג לעבור את התקן וישמור על האיכות. אני מבקשת לאפשר לכל אחד מהנציגים האחרים של בית הספר לומר את דברם.

בית הספר שלנו נמצא כאמור בשלב התחלתי בפרויקט "ISO9002-". הדבר העיקרי שעשינו היה שיתוף כל הצוותים בבית הספר בפגישות שנועדו ליצור הרגשה של שוויון בקרב התלמידים. גם התלמידים שותפים להחלטות. בוועדות האלה קולם שווה לקולם של המנהלים וההורים.

יש לנו ועדת היגוי המשותפת להורים, מורים ותלמידים. הנציגים נפגשים מדי חודש ודנים בנושאים בוערים ביום-יום. דנו בפעילות חברתית, הגענו למסקנות שונות בנושא זה – למשל לעניין היקף הפעילות החברתית ודרך השקעת המשאבים בנושא. נושא נוסף שנדון הוא פרויקט "ISO9002-". כל אחד העלה הצעות אילו נושאים צריכים לעלות במסגרת הפרויקט. בית ספר "אורט" כבר עבר את התהליך, אך אנחנו נמצאים ממש בתחילתו.

האם אתם מגדירים את עצמכם כבית ספר קהילתי?

כן, יש תלמידים מכל השכבות. אולי יש סטיגמה של אוכלוסיית רעננה, אבל בסך הכל בית הספר כולל הכל.

לא, לא, השר לנדאו לא נוכח כאן. אני גם יצאתי נגדו.

הוא הציב את הגבול קצת מדרום לרעננה.

אני יו"ר ועד ההורים במטרווסט. כמו שאמרו הנציגים האחרים של בית הספר, אנחנו רק בתחילתו של התהליך. בית הספר נכנס לתהליך משום שהוא היה בנוי מלכתחילה בצורה שאפשרה כניסה לתהליך.

למה הכוונה?

במשך השנים יצרנו מערכת מפותחת מאוד של שיתוף פעולה בין הורים, מורים ותלמידים. השיתוף הזה בא לידי ביטוי ברבדים עמוקים מאוד בתוך בית הספר. ועד ההורים, שאני נציגו, כולל כ100- הורים – ובית הספר מכיל קצת יותר מ1,000- תלמידים. כלומר 10% מההורים נמצאים בוועד. והמשמעות היא שאנחנו, ההורים, תורמים לבית הספר כפי יכולתנו. התוצאה היא איכות כוללת גבוהה יותר של בית הספר.

יונתן לביא, יו"ר מועצת התלמידים, נמצא בצוות שפותח בוועדת מחשוב. החלטנו להוציא את ספר המחזור באתר באינטרנט. היה צורך לפתח תוכנה, או להשתמש בפיתוח מסוים של תוכנה. לא רצינו להביא אדם מבחוץ, אלא חשבנו שעדיף שהתלמידים ילמדו את הנושא – ודרכם נפתח את האתר. לכן בית הספר הקצה כוח אדם מתאים לעניין, ההורים תרמו את תרומתם – היה צורך באמצעי מחשוב מסוימים – והתוצאה היא שבסוף השנה הזאת, בעוד שבוע או שבועיים, יעלה ספר המחזור האינטרנטי הראשון באתר של בית הספר – זהו דבר ראשוני וייחודי מאוד, שנבע מאפיון ובדיקה לעומק של הצרכים. והכל נעשה בשילוב של כל הגופים.

הייחוד מתבטא גם בכיוונים אחרים. בבית הספר יש כ12- משפחות שאין להן מה לאכול. ועד ההורים החליט לטפל בעניין, ויש ועדה שפועלת בדיסקרטיות רבה, ו12- המשפחות מקבלות אוכל בכל שבוע.

תודה רבה. יישר כוח. ועדת החינוך פתחה היום את דיוניה באזכרה לתלמידים שנספו באסון בדולפינריום. גם מנכ"לית משרד החינוך וגם אנשי המכון מספרים לי שבבית ספר שב"ח מופת בתל-אביב, שספג את האסון הגדול, יש "ISO9000-". המנכ"לית כתבה לי בפתק שאין ספק שהיערכות בית הספר במסגרת הזאת נתנה לו כוחות ואנרגיה להתארגן כל כך מהר ובצורה נכונה וראויה כל כך, יחד עם המורים והצוותים האחרים, כדי לטפל בתלמידים ובכל הדרוש. לא לשם כך אנחנו מכינים מערכות איכות – אבל אם חס וחלילה קורה אסון, הדבר מסייע.

לרשת מופת כולה יש ניסיון רב בנושא. הרשת התפצלה היום אך הדברים האלה נשארו דומים. המטרה היא להחזיר את מערכת החינוך להצטיינות. לדעתי המילה "הצטיינות" איננה מבהירה די את התופעה "פרפקציוניזם".

כלומר שלמות.

משמעות המושג היא שלמות והצטיינות גם יחד. הכוונה לחינוך לעשיית הדברים בצורה המושלמת עד כמה שאפשר. מסורת החינוך האירופאי והרוסי הגיעה ארצה דרך המורים – החינוך הזה הוא מן השרידים של מה שפעם היה חינוך אירופאי, אולי בגלל הפיגור בהשתלבות באמרקניזציה הגלובלית. המורים הגיעו לבית ספר מופת – שהיה בית ספר ירוד ועל סף סגירה. כך קרה בכל הארץ – עד כדי כך שאחד מהכתבים בכנסת ביקש ממני פרוטקציה בקבלה לבתי ספר מופת בירושלים – כי הרוסים הרי מנהלים את העסק.

מדיניות משרד החינוך כלפי היזמות שבבתי הספר האלה היא בדרך כלל נייטרלית עד שלילית.

אך אין זה נושא הדיון כעת.

מדובר כאן בחינוך להצטיינות, אך במשך השנתיים האחרונות ניסו לדכא את הניסיונות שציינתי, כי הם נוגדים לכאורה את האינטגרציה.

סגן השר שטרן, אתה חבר ועדת החינוך, ואם תבקש מהיו"ר לקיים דיון בנושא זה – כמו שאני מכיר את היו"ר, הוא ייענה לך.

נקודה אחרונה: בעבר הוקמה יחידה להצטיינות במשרד ראש הממשלה, שאמורה הייתה לטפח את הנושא בכלל המערכות. דיברתי עם המנכ"ל לפני שלושה שבועות והצעתי ליזום החייאה של היחידה הזאת.

מנהל היחידה יושב מאחוריך, ונראה לי חי. נשמע כעת את הגר מימון, תלמידת בית הספר הקהילתי הדר בנס-ציונה. היא אפילו לובשת את תלבושת בית הספר.

אני בכיתה ו'. לבית הספר שלי, מעבר למבחנים ולשיעורי בית, ומעבר לתכנית הלימודים הרגילה, אכפת משותפות בית הספר עם הקהילה עצמה. לכן נערכות פעילויות שונות עם הקהילה: "שירשרת" – מקהלה משולבת של קשישים ותלמידים בכיתות ה'-ו', שבמסגרתה אנחנו שרים ומקיימים יחד הופעות; ערכנו גם טקס זיכרון לחללי צה"ל מחוץ לבית הספר.

מה זה קשור לאיכות? בית הספר עושה פעילות חינוכית יפה מאוד – מקהלה משולבת לתלמידים ולקשישים – אך מה הקשר לאיכות? זה קשור לחינוך, או לערכים.

בית הספר הוא איכותי.

בית ספר איכותי הוא בית ספר שמקיים פעולות כאלה?

זהו בית ספר שעושה פעולות טובות יותר ממה שעשה בעבר, ותוך שיתוף גורמים שלא שותפו בעבר: הורים, קהילה וכו'.

טקס הזיכרון לחללי צה"ל נערך בגן בנס ציונה, כדי שכל תושבי העיר יוכלו להיות בו. בבית הספר יש גם ועד מוסדי שמקבל – יחד עם ההנהלה – החלטות רבות, כמו לאן ייסעו התלמידים לטיול. כולם היו מרוצים מהשיטה הזאת, וחשוב שתתקיים בקביעות. גם אם בעלי המקצוע מתחלפים – אצלנו התחלפה המנהלת – הפעילות תימשך. וגם מקהלת "שירשרת" לא תפסיק לשיר כשאני וחברותיי נסיים את בית הספר, אלא הכיתות הבאות ימשיכו אותה.

בית הספר עובד לפי כל הנהלים של "ISO9002-" בנושאים כמו טיפול בילדים אלימים, קשיים בקרב תלמידים ועוד. העבודה לפי התקן מקשה על המורים ועל כל בית הספר. כל החלטה של המורים צריכה להיות בשיתוף ההורים והתלמידים. זה קשה.

זה יותר קשה?

כן. צריך ליידע את כולם ולערב את כולם. אם הורה מתנגד – צריך לברר מדוע, ולהגיע לפשרה. היה הרבה יותר פשוט אם המורים היו מחליטים לבד. אך לכל דבר יש חסרונות ויתרונות. היתרון הגדול של "ISO9000-" הוא שכולם מעורבים יותר, ומרוצים יותר. יש פחות תלונות.

מועצת התלמידים בבית הספר קיימה מכירה במהלך אספת ההורים. היא קבעה כמה יעלה כל מוצר שנמכר, והיא החליטה כיצד להשתמש ברווחים – הוא הועבר למשחקייה, ששייכת לכל בית הספר. ואם התלמידים צופים בהצגה – הם נותנים אחר כך משוב. וכך אם התלמידים חושבים שההצגה לא הייתה טובה היא לא תתקיים בשנה שלאחר מכן - גם אם המורים או המנהלת חושבים אחרת.

בית הספר משתפר משנה לשנה. במדדי ה-ISO יש גם מדדי איכות. בית הספר קובע מדד איכות לפעילות בתחילת השנה, ובסוף השנה בודקים אם הפעילות הצליחה. אם כן, הוא מעלה את מדד האיכות לשנה הבאה.

המדדים כוללים גם היעדרויות תלמידים, למשל?

כן. והם כוללים גם היעדרויות מורים.

זה היה ברור לי.

אם בית הספר לא הצליח לעמוד במדד האיכות שקבע לעצמו בתחילת השנה לפעילות מסוימת הוא בודק את הליקויים, מנתח את המצב – וכך בשנים הבאות אפשר יהיה לדעת מה כדאי לשפר.

לסיכום הפעילות הקהילתית נמצאת במעגל אין סופי, והISO- תורם לה רבות. אנחנו מקווים שהפעילות תימשך בהצלחה בשנים הבאות.

בזמן שמוקצה לי אני מבקש לחלוק את רשות הדיבור עם ד"ר ארנה שמחון – מנהלת אזור ברשת "אורט" שהובילה מערך של תרבות של איכות בבית ספר שניהלה – "אורט" הורביץ בכרמיאל. אילנה זיבנברג, התלמידה מקריית מוצקין דיברה על ייחודיות בית ספרה באזור הצפון – אך גם לבית ספר הורביץ יש תו תקן, גם לחטיבה העליונה וגם לחט"ב. ברשת "אורט" יש היום שבעה בתי ספר שיש להם תו תקן. גם להנהלת הרשת יש תו תקן. עיקר הפעילות נעשית בשיתוף עם הרשויות – כך זה בקריית מוצקין, באשקלון, בכרמיאל.

בשנים האחרונות בחנו את הדרך שלנו, והיינו עדים לעובדה שמתרחשות הרבה מהפכות – אך החינוך לא מצליח לגרום למהפכה שתביא את הבשורה. המהפכות בחינוך מתרחשות לאט מדי, בצורה כבדה מדי, והן מתעכבות. שמענו לאחרונה גם על קיצוץ בתקציבים – וזה קשה.

מהפכות בתקשורת, באיכות ובשרות מתרחשות סביבנו, אך החינוך נע בקצב משלו. חיפשנו "מורה נבוכים" לבעיה הזאת, בחנו חלופות שונות, ונדמה היה לנו שאם ננסה להוביל תרבות מתקנת אחרת שאיננה נחלת גורמי החינוך – אולי נצליח להוציא את העגלה מן הבוץ בתנופה. בהתייעצות עם מכון התקנים, ואחרי ששני בתי ספר כבר היו בתוך תהליך האיכות, החלטנו להוביל את המהלך ברמת הרשת.

פעלנו לפי מודל לחיקוי – הנהלת רשת "אורט" הטמיעה ראשונה את הנושא. היו לנו כמה נקודות שחשבנו שצריכות להיות במודל: הצטיינות אישית והצטיינות לאומית, הגדרות של שירות, התייעלות ומועילות של מערכת, פתח ליוזמות בכל הרמות: בית הספר, הכיתה, הרשת, מערכת החינוך כולה, וכמובן – הגדרות של איכות: כלי מדידה ושימוש עצמאי בהם.

המטרה היא להוביל מיקוד של תהליכי עבודה באמצעות גיבוש משותף של יעדים ומדדים על ידי כל השותפים לעשייה, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחר התהליכים שהארגון מייצר באופן קבוע, ולהוביל בהתמדה תנועה קדימה. זאת לא פעילות קלה. המהלך היה לא קל גם בהנהלת "אורט", שלא עוסקת בעשייה ממשית בחינוך או במגע הישיר עם התלמיד – אלא הלקוחות שלה הם בתי הספר וכו'. המרכיב הראשון בתהליך הוא ניתוח תהליכי העבודה. הרשת מתפעלת כ90,000- תלמידים – ולכן ההגדרה הזאת היא משימה קשה.

פיתוח צוות משותף, אינטר-דיסציפלינרי, בעשייה – כך גם ברמת בית הספר וגם ברמת הרשת, בעיצוב נורמות לבקרה עצמית בתוך המערכים, פיתוח מנגנונים לביצוע, פיתוח מנגנונים של פעולה מתקנת ומונעת.

לצורך ליווי התהליך אצלנו רכשנו "שחקנית חיזוק" - עובדת מאגף האיכות במכון התקנים, שפרשה והועסקה אצלנו כיועצת של רשת "אורט". היא הובילה את הנושא.

התהליך התבצע בלי קשר למשרד החינוך?

לצערי פעלנו בלי קשר עם משרד החינוך.

יש השתתפות תקציבית של המשרד?

אין השתתפות כזאת. אנחנו נשמח אם רק יחזירו לנו תקציב מהחינוך הטכנולוגי. אין מהמשרד סיוע תקציבי או ייעוצי.

ומה עם סיוע רעיוני, אידיאולוגי?

משה דקלו ידידי הציג לפניי תהליכים דומים, ואני הוקסמתי ממה שמתרחש ביחידה שלו. זה היה חלק מהפיתוי שלי לנקוט את המהלך הזה.

גם פיתוי הוא סיוע.

ביום רביעי הקרוב יהיה בהנהלת "אורט" דיון בשאלה איך פורשים במניפה את הנושא לכל בתי הספר ברשת, באופן מדורג. יש לנו היום כ70- חטיבות עליונות, 28 חטיבות ביניים ו33- מכללות. המודל לא משנה, זה יכול להיות "ISO9002-" או EFQM או כל מודל אחר – חשוב להצליח. המשמעות היא לחלחל תרבות. "ISO9002-" הצליח בכך.

ניהלתי את בית ספר "אורט" הורוביץ. רבקה שושן שמנהלת אותו היום נמצאת כאן עם הצוות. עברנו תהליך איכות ארוך ומתיש שנמשך שנה וחצי. היום, אחרי ארבע שנים, לשמחתי תרבות האיכות חלחלה היטב בבית הספר.

תוך כדי הדיון שמעתי את השאלה מה מבדיל בית ספר שעבר תהליך איכות מבית ספר שלא עבר תהליך כזה. גם אני שאלתי את עצמי את השאלה הזאת. ראשית, הרבה בתי ספר הם מעולים וטובים ועושים עבודה נהדרת, אך יש הבדל עצום בין בית ספר שעבר תהליך איכות לבית ספר שלא עבר אותו.

אני מבקש באמת להתמקד בשאלה הזאת.

ניהלתי בית ספר לפני שהוא עבר את התהליך, וניהלתי אותו גם אחר כך. ההישג המרכזי הוא הגדרת יעדים ברורים והגדרת מדדים. את אלה לא עשינו קודם בבית הספר. בזכות התהליך הגדרנו לעצמנו מטרות, יעדים, תכנית עבודה: איך אנחנו רוצים שבית הספר ייראה, גם בשנה הבאה וגם בחמש שנים הקרובות. בית הספר הורגל לעבוד במסגרת של שנה אחת, לזה בית הספר מכוונן. אך אנחנו יכולנו להרים את הראשון ולראות איזה דמות היינו רוצים לראות במערכת החינוך.

הקביעה שחשוב למנוע נשירה מבית הספר היא סיסמה נהדרת. אך אנחנו הגדרנו לעצמנו כמה תלמידים נושרים לנו, ואיך רוצים לראות את בית הספר בשנה הבאה.

יש מדדים הקשורים לתחום הערכי?

הייתה לנו תכנית עבודה ליצירת אמנת איכות בבית הספר. דנו בשאלה לאיזה ערכים אנו רוצים לחנך את התלמידים, מהן תכניות העבודה, איך יודעים אם המטרות הושגו וכו'. נאלצנו לברור בין הרבה מאוד ערכים ולהתמקד במספר קטן של ערכים – שמבחינתנו הם ייהרג ובל יעבור. דירגנו אותם לפי סדר מסוים. מערכת ניהול האיכות הזאת לימדה אותנו גם להתמודד עם ערכים מתנגשים וליצור סדר עדיפויות.

גיבשנו גם יכולת בקרה עצמית. מורים ותלמידים מתוך בית הספר למדו לבקר את המערכת.

זה לא הופך את בית הספר לבית חרושת, למפעל יפני עם תקן, שבו כולם פועלים כרובוטים? הדברים קיצוניים באופן מכוון, אבל חשוב לחדד את הנקודות.

לפני שהפנמנו את התהליך בבית הספר למדנו את מערכת האיכות בתעשייה. החלטנו לעצמנו מה איננו רוצים לאמץ מהמגזר התעשייתי ומה כן מתאים לנו. מה שהתאים לנו הוא התפיסה של תרבות האיכות, והצורך להרגיע את הלקוח שלנו. במערכת החינוך לא ברור שתלמידים והורים הם הלקוחות ושבית הספר נותן שירות.

מה לא אימצתם מהתהליך בתעשייה?

לא אימצנו את ההיצמדות לנהלים ברורים מאוד בלי יכולת להתגמש.

נשמע כעת את עדה פריש, מנהלת בית ספר גבריאלי בחיפה.

בעיר חיפה יש מדיניות איכות. שבעה בתי ספר כבר הוסמכו, ארבעה נמצאים בתהליך סופי, והרבה מאוד בתי ספר מפעילים צוותי שיפור.

יש יד מכוונת בנושא?

זו מדיניות עירונית, בשיתוף משרד החינוך. בית הספר שלי מונה כ300- תלמידים, ויש בו 50% עולים – רובם מברית המועצות ומאתיופיה וכן ילדי צד"ל. המצב הסוציו-אקונומי שלהם נמוך עד נמוך מאוד. יש משפחות רבות שהן חד הוריות. עם זאת אנחנו בית הספר הראשון בחיפה שהטמיע את "ISO9002-". הצרכים של הילדים שלנו הם האתגר. אנחנו בית ספר ששואף לאיכות ורוצה לתת את המיטב לתלמידים. אספר על התוצאות מהשטח, ולא על התהליך, משום שאנחנו עברנו כבר את המבדק הרביעי.

כל המורים בוחנים את עבודתם בהיבט של איכות. יש מחויבות לביצוע מיטבי. המורים כתבו את הנהלים ובדקו אותם וביקרו אותם, ולכן כולם מחויבים לתהליך מיטבי. זה יוצר מעורבות ונותן אנרגיה להמשך התהליכים. היו"ר שאל אם התהליך קשה ובאמת פעמים רבות מתלהבים מתהליך ואחר כך אין אנרגיה לשמר אותו. אך המעורבות של ההורים והעשייה היום-יומית – היא ששומרת על האנרגיה.

למשל, רכזות המקצוע שלנו לוקחות כל שנה על עצמן יעד לשיפור – על פי תכנון ומדדי הצלחה. השנה רכזת מתמטיקה החליטה להכניס תכנית חדשה ללימודי מתמטיקה בכיתות א' ו-ה'. לתכנית מוגדרים מדדי הצלחה והיא מתוכננת. רכזת מדעים הרחיבה פרויקט של עבודות חקר של תלמידים, כולל יריד מדעי. הגדרנו את קנה המידה להצלחת התכנית - ש75%- מהתלמידים יגיש עבודות. רכזת אוריינות קידמה תכנית אוריינות, ורכזת עולים תפעיל תכנית שכתבנו בבית הספר, והתלמידים ימשיכו לעבוד בה בכיתות.

יש לנו ישיבות צוות לקידום המקצוע: המורים במקצוע מסוים מחליטים יחד על יעד לשנה הבאה בנושא שלהם. זה קיים במחשבים, במתמטיקה, באוריינות, במדעים. יש לנו צוותי שיפור לנושאים שונים. כל התהליכים שלנו מתוכננים מראש: יש תכנית מוגדרת.

הבקרה נעשית בזמן התהליך והתוצאות מתפרסמות – יש שקיפות. המורים מבצעים את הבקרה. המורים לא בודקים את עצמם: כל אחד בודק תהליך שהוא לא מעורב בו. התוצאות משמשות ללקחים ולשיפור נוסף.

קודם כל הלמידה וההוראה מתייעלות. יש לנו נהלים רבים שלהם שותפים תלמידים. הם חלק מהבקרה של מערכת האיכות. יש צוותי ביטחון, נאמני מחשב, נאמני מדעים, פעילים מסוגים שונים. התלמידים נותנים משובים לעשייה שלנו. יש גם ימים מיוחדים – ימי "שיא". התלמידים מאמצים תלמידים מסוגים שונים.

הוכחנו שיפור בהישגים גם ברמה הכיתתית וגם ברמה הפרטנית. אנחנו מנהלים מעקב ובדיקה אחרי הנושא הזה. גם אקלים בית הספר השתפר. אנחנו מעבירים שאלוני משוב בין התלמידים וההורים.

הכל נראה טוב מדי. מה רע?

ראשית, השאלה היא איך רותמים אנשים חדשים למעגל. בכל שנה נכנסים לבית הספר אנשים חדשים. לצורך העניין הזה הכנו נהלים לשאלה איך מכניסים מורה חדש לתהליך האיכות. שנית, את כל הפעילות הזאת עושים במסגרת הזמן שמוקצה ללימודים, למבחנים, לפעילות חברתית. במערכות חיצוניות יש מערכת בקרה ואיכות.

למה המורים מסכימים לטרדה הזאת? למה הם לוקחים זאת על עצמם?

הסיבה היא שהתהליך הביא לשינויים שלא היו קודם בבית הספר.

המורים מקבלים תוספת במשכורת?

לא. בית הספר קיבל כלים שלא היו לו קודם. כעת יש יכולת להשפיע, להיות מעורב ולחולל שינוי בתחומים המהותיים לבית הספר.

ד"ר אביגדור זוננשיין, אחד מהראשוני המניעים את תהליכי האיכות בחינוך, בבקשה. אני מבקש שתהיה איכותי ותדבר בקצרה.

נושא האיכות בוודאי עוזר לבתי הספר – ושמענו את דבריהם של התלמידים והמורים כאן. אך יש נושא נוסף: מכון התקנים ומשרד החינוך יזמו תקני בטיחות. את כל תקני הבטיחות של בית הספר שילם משרד החינוך. יישומם בבתי ספר שיש להם "ISO9000-" מצליח בקלות רבה.

זה נושא רציני מאוד.

כל הידע נמצא, צריך רק ליישם אותו – זה יעלה ממון רב. אני מציע להיכנס בנושא לתכנית עשר שנתית. נדרשות לא פחות מעשר שנים לכך. יש הרבה מאוד חריגות וכשלים בתוך בתי הספר שצריך לטפל בהם. חלקם יטופלו בעצם יצירת המודעות – כך לא ייווצרו כשלים חדשים; חלקם יטופלו באמצעות בינוי ושיפוץ. כולנו יודעים היום שכדאי לעשות זאת. בתי הספר שיש בהם חריגות שקשה להתמודד עמן – צריך אפילו לסגור. את הבעיות האחרות אפשר לתקן בתכנית עשר שנתית. זאת החובה המוסרית שלנו. בתי ספר שיש בהם "ISO9000-" פשוט יקבלו זאת כחלק מהתהליך. הם לא יצטרכו לעבור תהליך חדש.

נשמע את תימורה שירי, סגנית מרכזת איכות בתיכון "אורט" רונסון באשקלון. נמצאים בישיבה נציגים של שני בתי ספר שאני חנכתי: מטרווסט ברעננה ורונסון באשקלון.

בית הספר שלנו הוא מקיף שש שנתי. לומדים בו כ2000- תלמידים ב53- כיתות אם, יש בו 160 מורים ו40- אנשי מִנהלה. אני מתארת זאת כדי להסביר באיזה מקום מתבצעים התהליכים.

במסגרת תהליך הטמעת ה-ISO כל בית ספר בונה לו דגם ייחודי לו. אחת השאלות שעולות בבית הספר היא מי יוביל את התהליך: האם ההנהלה כולה, צוות המורים, המנהל לבד או רכז האיכות? לטעמי יומרני מאוד לטעון שבבית הספר כשלנו צוות המורים הוא המוביל. יש לנו 160 מורים, וצוות כזה לא יכול להוביל את התהליך. זה לא יכול לפעול במציאות. במבנה הארגוני שאני מתארת אחת השאלות שעלו היא אכן מי מוביל את התהליך. בבית הספר שלנו התהליך התחיל מבפנים החוצה: ההנהלה היא שהובילה אותו, כלפי חוץ – אל המורים. רוב המורים היו שותפים רק ברמת ביצוע ולא ברמת יצירת הנהלים והטפסים.

אחת הבעיות עם שיטת ה-ISO היא שיש לה תדמית מאוד מאיימת: היא נתפסת כתהליך מאוד ביורוקרטי. נוצר רושם שאנחנו עומדים להציף את בית הספר בטפסים ובנהלים. אם רוצים באמת להצטרף לתהליך מתוך רצון לשפר את איכות החיים בבית הספר והעבודה בו – אי אפשר להתייחס אל ה-ISO כאל מטרה. צריך לראות בו כלי עבודה. כל עוד הוא מטרה – הוא הופך לנטל על השותפים בעשייה.

אנחנו תיעדנו את הקיים בבית הספר ותוך כדי כך מצאנו מה יש לשפר. הכנו טפסים רק על פי רלוונטיות לחיי בית הספר. אני מבקשת לסיום להדגים את השפעת התהליך על בית הספר שלנו: החלטנו על שלושה יעדים מרכזיים במסגרת פרויקט האיכות שלפיהם נמדוד את בית הספר: הצלחה בלימודים, היעדרות ומשמעת. על פי התקן לפחות פעם בשנה חייבים לקיים הליך של "סקר הנהלה" – שבודק האם עמדנו ביעדים שהצבנו לנו. אנחנו עורכים את הסקר ארבע פעמים בשנה משום שהוא נותן שיקוף טוב של מה שקורה בבית הספר.

בארבעת הרבעים בשנה הקודמת ראינו ששכבת ח' היא בעייתית מבחינת לימודים.

כעת נכנס לישיבה ח"כ יצחק כהן, כנראה שניתנה לו רוח הנבואה והוא ידע שכעת אנשי אשקלון מדברים. שני הדוברים הבאים הם אנשי אשקלון.

כדי שלא יחשדו בי, אני מבהיר שהזמינו אותי הנה.

כאמור, ראינו ששכבת ח' בעייתית בלימודים. והשנה בסקר ההנהלה שוב ראינו ששכבת ח' – של השנה הנוכחית – בעייתית. אם כן הבעיה היא לא פרסונלית אלא שזו שכבת משבר. קיבלנו משאבים לפרויקט "קומץ" שנועד לקדם תלמידים חלשים. אולם לא השקענו את המשאבים הללו בכיתה ט' כפי שעושים בדרך כלל, אלא השקענו אותם בשכבת ח'. זאת דוגמה לשימוש ב-ISO ככלי עבודה שמשפר תהליכים, אך אין לראות בו כלי שעושה את בית הספר או שמחולל פלאים.

אני מנהל אגף החינוך באשקלון, ואדבר בקצרה. אני מבקש לדבר על הייחודיות של העיר אשקלון. אצלנו, ל27- בתי ספר מתוך 40 יש כבר תו תקן.

זה יפה מאוד. יש עוד עיר כזאת?

לא, בדקתי זאת. גם בעולם אין מקרה דומה. זה הדבר הייחודי לעיר. המעניין הוא שיש כאן ראייה עירונית.

אלה רק בתי ספר עירוניים או גם בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים?

זה כולל הכל – גם בתי ספר "אורט". עם בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים יש קצת בעיות, אבל גם הם ייכנסו לתהליך האיכות בוודאי.

בשנת 1995 עיריית אשקלון הייתה הראשונה שקיבלה את פרס ראש הממשלה במגזר הציבורי לאיכות ולמצוינות. אם העירייה מקבלת פרס כזה – למערכת החינוך אסור להישאר מאחור, היא חלק מהעניין.

העירייה משקיעה משאבים בתהליכים הללו?

זאת העירייה היחידה שמשקיעה משאבים. השנה נקדיש לפחות לחצי מיליון ש"ח לצורך העניין – אלה כספי עירייה. זאת משום שמדובר בהכנסת בתי ספר חדשים לתהליך, ויחד עם זאת שימור ותחזוקה של בתי הספר הוותיקים. הרי צריך להמשיך ולפעול גם אחרי שמקבלים תו תקן.

לא ידעתי למה ביקשו שאתן לך את רשות הדיבור, וכעת אני מבין זאת. אני מצטרף לתשבחות. אני מקווה שממך יראו וכן יעשו. אעביר את רשות הדיבור למנהל אגף חינוך אחר – בומה ברח"ד מקריית מוצקין.

אני מבקש להדגיש שתי נקודות: ראשית, נושא סקרי ההנהלה הוזכר כאן, אך במעומעם. חשוב להבהיר שזה חלק מהתהליך. במסגרת הסקרים האלה ההנהלה עומדת באומץ מול מקבלי השירותים.

האם הסקר פומבי כלפי ההורים והתלמידים?

בבית הספר עשו פעם אחת סקר תלמידים ופעם אחת סקר מורים. השנה עושים סקר הורים. ההנהלה צריכה לעמוד מול התשובות שההורים נתנו, ולתת הסברים. אלה סקרי שביעות רצון.

שנית, חשוב להזכיר את הלמידה הארגונית. הנושא הזה נשמע כאן בין השורות אך לא הוקדשה לו די תשומת לב. זה נושא משמעותי שחסר במערכות ארגוניות וציבורית. הכוונה לריכוז המידע, רישומו, והעברתו והשבחתו, ופעולה לפיו.

היו"ר שאל את גב' פריש כיצד משכנעים את המורים להירתם לתהליך. חייבים להבהיר: זה קשור למנהיגות של מנהל בית הספר, אי אפשר להחביא את הנקודה הזאת. מנהלים שמוכנים לסחוב את המורים קדימה, ולפעמים גם להציב דרישות אסרטיביות – מצליחים בהטמעת התהליך. בלי מנהיגות העניין לא מתקדם.

הרשות המקומית בקריית מוצקין תמכה בבית הספר בקריית מוצקין – עוד לפני שנכנס לרשת "אורט". אנחנו מקווים שגם החטיבה השנייה וגם החטיבה העליונה יצטרפו לפרויקט. אנחנו עובדים על הכנסת בתי ספר נוספים לתהליך האיכות.

נשמע כעת את ד"ר יצחק ג'ינאו – מנכ"ל מכון להבטחת ניהול איכות לשירותי רפואת שיניים. אין לו קשר למוסדות חינוך, ולכן אני מבקש לקצר בדברים.

פיתחנו מערכת לניהול איכות דנטלית בשיתוף עם מכון התקנים הישראלי. מטרתה לחלחל לרופאי השיניים הפרטיים ולהעביר אותם תהליך של ניהול איכות במרפאה שלהם כדי להעניק לו בסוף אישור של מכון התקנים הישראלי.

מצאנו שאחת הדרכים לקדם את הנושא היא ליצור מודעות בקרב הציבור לנושא ה-ISO. אם הייתי יודע של80%- מהציבור יש 10% מהידע של התלמידה אילנה זיבנברג בנושא ניהול איכות – הייתי רגוע. אני נפעם לראות עד כמה ניהול איכות בבית ספר ובמוסדות חינוך נותן משקל נוסף של ידע והבנה בנושא. אני בטוח שהתלמידה הזאת, כצרכנית של רפואת שיניים, תדאג שלרופא השיניים שלה יהיה תו תקן לניהול איכות דנטלית.

אגף הבחינות במשרד החינוך הוא הראשון מכל משרדי הממשלה שזכה בתו תקן. יצחק רבין המנוח אמר: במשרד הביטחון לא רוכשים שום דבר בלי שיהיה לו תו תקן. אני מצאתי במשרד ראש הממשלה את ד"ר אביגדור זוננשיין. במשרד ראש הממשלה תמכו בנו מאוד בהתקדמות בתחום.

אגף הבחינות נוגע בתלמיד ברקע הקריטי ביותר שלו: בחינת הבגרות בחטיבה העליונה. יש 1,400,000 בחינות במשך שנת עבודה. כל אחד מאלה הוא ילד במצוקה שנותן את כל מה שיש לו בתקופת זמן מצומצמת. אנחנו גם נותנים הערכה. עם תעודת הבגרות הילד ימשיך כל החיים. לכן היינו חייבים להיות רגישים מאוד בפעילותנו.

מערכת ניהול איכות "ISO9000-" וכל מה שמתלווה אליה: קבוצות האיכות, עבודת האיכות וסקר ההנהלה – משמעותה כניסה לתוך המערכת העצמית עם פנס גדול לשם בדיקת העבודה, ובחינה האם אפשר לשפר אותה. המטרה היא לא השגת תו התקן. המטרה היא להפוך את נושא האיכות לאורח חיים שמשפר את הפעולה בכל יום ובכל שעה. אלה לא טפסים – זאת תרבות עבודה של ארגון.

ההטמעה לא הייתה פשוטה – ראשית משום שהעובדים ביחידה היו עובדי מדינה, שהמוטיבציה שלהם אחרת. ממשקי האיכות הם נושא קריטי מאוד: אנחנו מתקשרים עם גורמים אחרים וחשוב להתמקד בנושא תקשורת של איכות. אנחנו גם רוכשים שירותים מגורמי חוץ, וחייבים לשפר גם אותם – כדי שהם יתנו לנו שירותים איכותיים. אנחנו האגף הראשון שהתנה קבלת שירות במכרזים בכך שהספקים יהיו בעלי תו תקן. כך זה עובד: קודם המעגל הפנימי – נכנסים למערכת עצמה, ואחר כך פונים החוצה.

לדעתי חשוב מאוד שהציבור ידע שפעם תלמיד שהיה ניגש לבחינות בגרות היה זקוק לפרוטקציה של שר, אחרי חמש שנים, כדי לברר את הציונים שלו. אם התעודה הגיעה אליו אחרי שבע שנים – זה היה הישג גדול. היום אגף הבחינות מתנהל אחרת, לדעתי זהו ניהול מהמבריקים במִנהל הישראלי. ייזכרו לטוב שני המנהלים האחרונים של האגף: שלומית עמיחי, שהייתה לי הזכות לבחור אותה, ומשה דקלו שהחליף אותה. שניהם הצעידו את האגף לשיאים ניהוליים מרשימים בעשור האחרון. אני מברך על כך.

ח"כ כהן כתב לי פתק, לפני שעזב את הישיבה: "זבולון יקירי, ישנה נערה מכרמיאל שהכינה נאום קצר. אני מבקש לתת לה את זמן רשות הדיבור שלי". ח"כ כהן לא עזב את הישיבה עד שלא רמזתי לו שהתשובה חיובית. אם הייתי מסרב – הוא היה נשאר ומדבר. אני העדפתי לשמוע נערה מכרמיאל שיש לה נאום קצר.

זה לא בדיוק נאום. אומר כמה דברים בקצרה. אני מ"אורט" הורביץ בכרמיאל. גם בית הספר שלנו שותף לתהליך האיכות. את התהליך עברו תלמידים, הורים ומורים. היינו שותפים מלאים לעשייה במסגרתו, וכעת רואים את התוצאות.

תודה. זה אכן היה קצר. מנכ"לית משרד החינוך תסכם כעת.

אני רוצה לברך על היזמה להביא את הנושא לדיון כאן ולהעלותו על סדר היום הציבורי. ביקשתי ממנכ"לית מכון התקנים להכין גם מסמך בנושא כדי שנוכל לפרסם את הדברים, עם גיבוי ועידוד לכלל המנהלים בארץ ולרשויות השונות, וכדי שנוכל לעודד כך כניסה לתהליך – שהוא לא קל ומאיים, אך לבסוף מועיל בוודאי.

חשוב ליצור הבחנה בין בתי ספר קהילתיים לבתי ספר מתוקננים. ההבחנה היא לא בתכנים אלא בדרך ובאמצעים להשגת היעדים והמטרה. התהליך מבורך, משום שלראשונה הוא יוצא נגד תרבות ה"סמוך" בישראל. המושג באנגלית הוא "accountability", והתרגום העברי הוא "אחריותיות". יש כאן עידוד לקבל אחריות על העשייה וליצור מחויבות למימושה.

ראשית, יש צורך הגדרת מטרות, הגדרת יעדים ברמות האסטרטגית, הטקטית והאופרטיבית; כל התהליך חייב להיות מלווה בבקרה, משוב, הערכה מלווה מהצוות וכו'. שנית, זה מכניס את כל הפעילות לסדר ודורש ניצול של כל המשאבים הקיימים – משאבי אנוש: הורים, תלמידים, מורים וקהילה; ומשאבים חומריים: כסף. אנחנו מקווים שתהיה התייעלות ושהמטרות יושגו במינימום זמן ובדרך הטובה ביותר.

אני מאוד מברכת על העשייה. התשתית כשרה היום להתקדמות בנושא, וגם הגורמים בשטח מוכנים לכך. צריך לחבר את הדברים למושג הניהול העצמי שאנחנו מטמיעים במערכת החינוך. תכנית המיצב, שמחייבת את בתי הספר להגיש תכניות עבודה, גם היא תומכת בתהליך הזה. היו"ר שאל על נושאים ערכיים שקיימים בתהליך. הייתי רוצה מאוד ליצור, בשיתוף עם מכון התקנים והגורמים השונים, תו תקן איכות לבתי ספר – כדי שנפסיק לדרג את בתי הספר לפי אחוז הזכאות לבגרות. זאת לא ההשקפה שלי, ההישגים הלימודיים הם לא הדבר היחיד שחשוב במערכת. הגיע הזמן לתת איזונים למערכת ולהטות את המשקל לכיוונים אחרים.

"איזונים" מלשון "ISO"?

גם "איזוֹנים". המטרה היא לעצב תודעה ציבורית שתשפוט את בתי הספר ותעריך אותם על פי מדדים ערכיים. נושא הנשירה הוזכר כאן וצריך להציב הרבה מאוד יעדים כאלה. על בתי הספר לנסות להראות ירידה ברמת האלימות, אולי ירידה ברמת השימוש בסמים ואלכוהול – אם אפשר לבדוק זאת, ואולי גם בהימורים. בגין שיפור בכל הפרמטרים האיכותיים-הערכיים האלה, וגם אחרים, אוכל בסוף השנה להזמין בתי ספר לבית הנשיא ולהגיש להם את פרס החינוך.

השתדלתי לחבר את כל הנושאים יחדיו. אני מסיימת בברכה לכולם וליו"ר על העשייה.

אני מבקש לסכם את הדיון. כידוע, כל ההחלטות יהיו כאן "פה אחד" – משום שאני הח"כ היחיד שנוכח כאן כעת. אולם הנושא לא שנוי במחלוקת.

אפשר להטמיע ISO גם בכנסת.

תוך כדי הדיון חשבתי על כך, והתכוונתי לשאול אחר כך את מנכ"לית מכון התקנים האם אפשר לתת תו תקן לוועדה. מאחר שהנושא עלה – אני מבקש זאת כעת, בקול רם. אני מוכן להיות שפן ניסיונות בנושא.

התנדבתי למשימה.

"התנדבות" משמעותה לא לקבל שכר.

נכון.

היו"ר רוצה לקבל תו תקן או לעבור תהליך איכות?

הסדר לא משנה לי.

לגופו של עניין, אני מוכן להיות שפן הניסיונות. אני חושב שזו תהיה בשורה גדולה. ברור לי שאני צריך לשם כך את הסכמת שותפיי: חברי הכנסת ועובדי הוועדה, המוזמנים – כולם. אני מוכן לכך בהחלט. זאת לעדות על התמיכה של ועדת החינוך והתרבות בתהליך.

ועדת החינוך והתרבות מברכת את ניהול חינוך לאיכות במוסדות החינוך וביחידות משרד החינוך, ורואה בהן תרבות ראויה ונכונה לקידום מטרות החינוך. הוועדה התרשמה מאוד מהדיווח של אנשי החינוך ונציגי הרשויות המקומיות, ובעיקר מדבריהם של התלמידות והתלמידים. כולם דיווחו על הצלחת החינוך לאיכות במוסדות החינוך. הוועדה ממליצה לפני משרד החינוך לגבש הדרכים שיגבירו את היקף מוסדות החינוך שיהיו שותפים לתהליך.

אני מברך במיוחד את העיר אשקלון – עיר מובילה בהיקף מוסדות החינוך שנכללים בתהליך, וכן את המודעות של רשת "אורט" – שהמנכ"ל שלה טרח להופיע לישיבה זו.

בכך מיצינו את העניין, באיחור, לא בהתאם לתקן שקבענו. אולם נהניתי מאוד לשמוע ולראות את האור שיש בתוך מערכת החינוך. אני מאחל לכולם הצלחה רבה. ולמכון התקנים אני מודה על כל העזרה ושיתוף הפעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 13:30.