פרוטוקולים/ועדת חינוך/2423



3
ועדת החינוך והתרבות
18.12.2000


פרוטוקולים/ועדת חינוך/2423
ירושלים, ז' בטבת, תשס"א
2 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 217
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, כ"א בכסלו תשס"א (18 בדצמבר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר
יהודית נאות

אורי חרל"פ מנהל המחלקה לספורט תחרותי
משה הירש יו"ר איגוד השחייה
אהרון אינסרס מנכ"ל איגוד השחייה
עמנואל מאי
לבנה פרקש

יהודית גידלי

דקלה אברבנאל

אליפות ישראל בשחייה בשבת

















אליפות ישראל בשחייה בשבת

אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא אליפות ישראל בשחייה בשבת. זימנתי את הישיבה מפני שבדיון הקודם שקיימנו בנושא זה, ביום 24 ביולי 2000, קיבלנו את ההחלטות הבאות בהסכמה:

"1. ועדת החינוך והתרבות רושמת לפניה את הודעת משרד המדע, התרבות והספורט, כי עקרונית לא יתקיימו אליפויות ישראל בשחייה בשבת.
2. משרד המדע התרבות וספורט ואיגוד השחייה בישראל הסכימו עם האיגוד, שהאיגוד יעשה כל מאמצים כדי לקיים את אליפות ישראל בשחייה בימי חול. אם יתברר שיש בכך קושי, יחזור איגוד השחייה בישראל לוועדת החינוך והתרבות ויודיע לה על כך".

מה שעמד מאחורי החלטה זו, למיטב זכרוני, היא טענת האיגוד שעלולה להיות בעיה עם השופטים. בימי שבת קל לגייס שופטים כי הם לא צריכים להשתחרר מהעבודה ואילו בימי חול הם צריכים להפסיד ימי עבודה ויכולה להיות בעיה, ויהיה צורך להציע הצעות אחרות. החלטנו שנבדוק, ונראה אם יש בעיה.

לא הודיעו לי על בעיה, אך להפתעתי קיבלתי שוב פנייה מאותם ההורים שפנו בעבר. הם טענו שחשבו שהדברים יסתדרו, אך שוב נקבעה אליפות לשבת, בסוף פברואר. את הפנייה מההורים קיבלתי ביום 4.10, ממר פרקש ומר צרפתי. נדמה לי שאלה אותם הורים שבזכותם התקיים הדיון הראשון. יש להם ילדים שחיינים. הם הביאו לתשומת לבי שלמרות ההחלטה של הוועדה, התכנית היא לקיים את אליפות ישראל ב-15-17 בפברואר. זו אליפות ישראל לגילאים הצעירים והיא מתקיימת בשבת.

בדיון הקודם טען איגוד הספורט שיש סידורים לאותם ספורטאים, וגם אם מתקיים משחה בשבת הם לא מוצאים מן התחרות אלא הם שוחים לבד ביום שישי את משחה הגמר. כולם שוחים בשבת, אבל מי שמעוניין לשחות ביום שישי שוחה לבד. שתי בעיות נובעות מהחלטה זו: ראשית, כששוחים לבד לא מגיעים לאותה תוצאה כמו ששוחים יחד במשחה. שנית, באותו יום שישי יש עוד תחרויות. ברור שהשחייה הנפרדת היא לא באותם תנאים כמו המשחה הכללי.

בעקבות מכתבם של ההורים פניתי, בחודש נובמבר, ליו"ר איגוד השחייה. ביקשתי להתעדכן במצב.

אנחנו השבנו על המכתב, הסברנו את הנימוקים.

האם המכתב הזה נמצא לפניכם? אני רוצה לראות את כל ההתכתבות. פניתי גם לשר וגם לאיגוד - אל פיני פלד, היו"ר הקודם של האיגוד לפני משה הירש. קיבלתי בתגובה שני מכתבים: האחד הוא מכתבו של עודד הכט, סגן ראש המינהל לנושא ספורט במשרד המדע, התרבות והספורט, מיום 28.11.2000. המכתב מיועד אל מר הירש. המכתב מתייחס למכתבי שלי, ואומר עוד: "הטענה במכתבם של ההורים היא לגבי קיומן של אליפויות בשבת למרות שסוכם בוועדת החינוך כי על האיגוד להימנע. אודה לך אם תיתן תשובה". מכאן אני מבין שמשרד המדע לא חזר בו אז מההודעה שלו.

המכתב השני הוא מיום 14.12.2000. ד"ר יהושע דקל – הסמנכ"ל וראש מינהל הספורט במשרד המדע – כותב למר הירש: "בהמשך לשיחותינו הריני להסב את תשומת לבך לעמדת המשרד שאין לקיים אליפויות ישראל בימי שבת ובימי חג על מנת לאפשר הזדמנות שווה לספורטאים דתיים לקחת חלק בתחרויות". ואני מוכן להעיד על ד"ר דקל שהוא איננו שומר תורה ומצוות מובהק. אני שמח לקרוא את הדברים, לא דיברתי עמו אפילו. כתוב עוד "רצ"ב הדיון בוועדת החינוך שבו הובעה עמדתנו באופן חד משמעי" וכו'. "הריני חוזר ומבקש מהאיגוד שלא לקיים…". הוא צרף למכתב גם את המכתב של שר המדע עצמו. הוא כתב מכתב ביום 9.7.2000 – והוועדה ישבה ביום 24.7.2000, כלומר זה היה עוד לפני הדיון. מתן וילנאי כתב לפלד: "בהמשך לשיחותיך עם ד"ר שוקי דקל ועם המכותבים בנושא אני מבקש שתתכננו את התחרויות הרשמיות והארציות כך שלא יתקיימו בימי שבת וחג. בין הספורטאים השוחים יש ספורטאים דתיים ולא יעלה על הדעת שתימנע מהם זכות שווה להתחרות בתחרויות רשמיות של האיגוד".

הבוקר, בתחילת הישיבה, מסר לי מר הירש מכתב מטעמו: "ביום שישי בחודש נובמבר נבחרה הנהלה חדשה לאיגוד השחייה ויש לי הכבוד לעמוד בראשה". ראשית, בשם הוועדה כולה אני מברך אותך על בחירתך ומברך לך הצלחה רבה.

הוא לא חדש בספורט. אני יכולה להעיד על כך. אני יודעת זאת, אני מחיפה.

אני ממשיך לקרוא את המכתב: "מקריאת פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך, שבה השתתפו נציגי איגוד השחייה מיום 27.7.2000 התברר לי שאיגוד השחייה התחייב לפנות לוועדה הנכבדה היה ולא יעלה בידו לקבוע מועדי אליפויות המדינה בימי חול, ולא נעשה כך. בשם איגוד השחייה אני מבקש להתנצל על מחדל זה ולהבטיחך שהדבר נובע מחילופי הנהלות ולא חלילה מזלזול בוועדה או בך, אנא קבל זאת". קודם כל אני מודה למר הירש על המכתב. וכעת נפנה לגופו של עניין.

ראשית ברור שיש בעיה של עובדים.

אם כל הבעיה נובעת מהעובדה שבשבת אפשר לגייס שופטים אך בימי חול גיוסם הוא בעיה כספית – אני מבקש שתאמר זאת. אני גם מבקש לדעת את העלות הכספית. אולי אפשר להתגייס כדי לפתור את המשבר הזה.

לא אחזור על כל מה שנאמר בוועדה הקודמת. העמקתי בפרוטוקול, ואני חושב שרוב הדברים שצריכים להיאמר כבר נאמרו. יש שתי נקודות שלא הושם עליהן הדגש הראוי, ובהן אני רוצה להתרכז. לכל ענף ספורט יש ייחודיות משלו ובעייתיות משלו. ענף השחייה מבוסס היום על עבודה התנדבותית של שופטים פעילים. כולנו חיים במדינה שלנו, ויודעים שמסתכלים עלינו הספורטאים כעל שמורות טבע שממש בקרוב עומדות להיכחד. ולכן מסוכן מאוד לזעזע את המערכת ההתנדבותית הזאת. המשמעות הכספית של העדר המערכת ההתנדבותית היא אדירה. אני לא יודע אם מישהו העריך את העלות הכספית. אני עשיתי הערכה של עלות הפעלת הציוד האלקטרוני שמופעל בתחרויות. בדקתי את העלות האלטרנטיבית להפעלה על פי מחירי חברת "אומגה" – החברה שנותנת שירותים כאלה באירופה. העלות הצפויה היא 400,000 ש"ח בשנה.

למה קשור השעון האלקטרוני להזזת התחרות לימי חול? הרי את השעון מפעילים בכל מקרה.

מפעילי הם חלק מהמערכת המתנדבת. הם מגיעים לתחרות יום קודם ונשארים כמה שעות לאחר מכן, כדי להתקין ולבדוק. בדקתי את האפשרות שהמערכת לא תופעל על ידי מתנדבים. כאמור, המשמעות הכספית היא 400,000 ש"ח – רק לנושא הזה. ואני מדבר רק על שישה אנשים. כדי להפעיל תחרות צריך בערך 40 איש. אני מבהיר שמפעילי השעון האלקטרוני הם צוות של שישה אנשים.

אז העסקת שישה אנשים ביום חול תעלה 400,000 ש"ח בשנה?

החשש שלי הוא שנמוטט את המערכת ההתנדבותית.

אני לא תומך בזה, אני רוצה להשאיר את המערכת ההתנדבותית.

גם אני מעוניין בכך, זה חשוב – אולי כמו השחייה עצמה. אם היו יותר מערכות התנדבותיות המדינה הזאת הייתה יכולה רק להתברך בכך. אם נמוטט את המערכת הזאת, והיא תהפוך להיות למערכת לא מתנדבת – נמצא אלקטרונאים שיעשו זאת. את העלויות לכך אמדתי על פי מחירי חברת "אומגה" – יצרנית השעון האלקטרוני, שנותנת שירותי הפעלה באירופה. יש להם מחירון לשעה. עלויות ההפעלה של כל ימי התחרות במשך כל השנה, של כל התחרויות יהיו מעל 400,000 ש"ח בשנה. מדובר בארבע אליפויות מדינה, ועוד מספר תחרויות.

אנחנו מקיימים שתי אליפויות, האחת בקיץ והאחת בחורף, לשתי קבוצות גיל: צעירים ובוגרים. אלה ארבע תחרויות שמוגדרות אצלנו כאליפויות מדינה. כאמור, שתיים מתקיימות בקיץ – בחופש הגדול, ושתיים מתקיימות בחורף.

אם אני זוכר נכון, לא כל ארבע התחרויות מתקיימות בשבת.

בדרך כלל קיימנו את אליפויות הקיץ של הצעירים בימי חול.

איך אתם מצליחים להסתדר באליפות הזאת?

יש הרבה מאוד שופטים שמתכננים את החופשות השנתיות שלהן לאותם תאריכים. הבעיה היא עונת החורף.

למה רק אליפות הצעירים מתקיימת בימי חול? בקרב הבוגרים אין אנשים דתיים?

גם בבוגרים יש השנה דתיים.

אצלם הבעיה פחותה. גם בקרב הצעירים אין זו בעיה גדולה מבחינת כמות הספורטאים. אבל בבוגרים היא פחותה עוד יותר.

יש עוד נושא שצריך לדון בו: הקליינטים שלנו, השחיינים, נחשבים לילדים חכמים שלומדים. אני גאה בזה מאוד. אף אחד מההורים של התלמידים – וגם אנחנו באגודות – לא יכולים להתפשר בנושא הלימודים. היום השחיינים הבוגרים, לפחות באגודה שאני פעיל בה – מכבי חיפה – אינני יודע כמה מהם יהיו אלופי עולם, אבל כולם הולכים למוסדות להשכלה גבוהה. בתחרות שתתקיים בעוד שבועיים בקריית ביאליק יש למכבי חיפה רביעיית שליחים שכולם סטודנטים שלומדים בארה"ב וחוזרים לשחות בתחרות אצלנו. ללא ספק, אנחנו משתדלים לעמוד לצד ההורים בכל הנוגע לשמירה על מסלול הלימודים של התלמידים. חשוב לדחוף אותם לא לוותר על בית הספר – וזה דבר קשה לשחקנים, כי לוח הזמנים שלהם צפוף מאוד. לכן צריך להוסיף לדיון את נושא השבתת ימי הלימודים. הדבר נכון רק לגבי החורף, כי בקיץ התחרויות ממילא מתקיימות בחורף.

אפשר לקיים את התחרות בשבוע הבא, יש שמונה ימי חופש בחופשת החנוכה.

אין מה לעשות, אליפויות המדינה צריכות להשתלב בתוכנית מקצועית – שאני לא מבין בה דבר.

רק בתחילת ספטמבר הילדים חוזרים למסלול אימונים סדיר אחרי חופשת הקיץ. מבחינת עונת החורף הם נמצאים בשיא הכושר בפברואר. לאחר מכן הם מתחילים להתאמן בבריכות ארוכות לעונת הקיץ.

האליפות מתקיימת שבועיים לפני חופשת פורים.

אבל השנה חופשת פורים ממילא מתקיימת בשבת.

אבל היא מתחילה לפני כן, והאליפות היא שלושה ימים.

בכל הכבוד, גם אהרון איסרס איננו מומחה מקצועי. אנחנו הדרג האדמיניסטרטיבי של איגוד השחייה, ולא אנחנו קובעים את התאריכים. יש אנשים שמקבלים משכורת עבור ההחלטות הללו – או שלא – והם אנשי המקצוע וקובעים את התאריכים על פי צרכים מקצועיים שלהם. אוי לנו אם ניכנס להחלטות שלהם.



כאמור, קראתי את הפרוטוקול של הדיון הקודם. היו"ר ציין בישיבה הקודמת שגבר גביע המדינה בכדורגל מתקיים ביום חול. בדקתי את הנושא – התקשרתי לחבר מההתאחדות לכדורגל – ושאלתי אותו מתי מתקיימים משחקי הגביע שאינם הגמר. הוא השיב שבוודאי שהם מתקיימים בשבת.

הוא דיבר על הגמר.

וגם חצי הגמר, וגם רבע הגמר. הרי הנשיא נמצא שם. הייתי מנכ"ל שר החינוך ואני יודע זאת מידע אישי.

אני רוצה להדגיש: כל טקסי הפתיחה של אליפויות השחייה של האיגוד לא התקיימו מעולם בשבתות.

בכדורגל אין בעיה, זוהי עובדה. אין כדורגלנים דתיים.

הסיבה לכך פשוטה: כל התחרויות של הילדים, מגיל אפס, מתקיימות בשבתות.

אני חי בקרב הציבור הדתי. עובדה היסטורית היא שהציבור הדתי לא הולך לכדורגל, ואני לא אעורר בעיות במקום שהן לא נמצאות. זו אחת מהתכונות שלי, ולפעמים אני משלם עליה. גם לגבי השחייה לא עוררתי בעיה תיאורטית, אלא יש בעיה אמיתית. אני אומר בגלוי שהופתעתי להיוודע שיש הורים ציונים-דתיים, תלמידים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, שפעילים בשחייה. אני שמח וגאה על כך. התברר לי אחר כך שאני גם מכיר חלק מהמשפחות. זה בעיני עוד אות כבוד של הציונות הדתית, המשתלבת בכל המערכות.

האוכלוסייה הדתית-הלאומית, וזה אני מעיר לחברתי מ"שינוי", בשונה מאוכלוסיות דתיות אחרות, לא מסתגרת ולא בורחת ממעורבות. מדוע ציוני-דתי שרוצה להיות כמו כל אזרח, בכל תחום – גם בכל מה שקשור לבית העלמין הצבאי – לא יכול להרגיש שווה? למה לא עושים את המאמץ בעבורו? אם כל הבעיה היא בעיה של ארגון נכון, או עלות כספית לא גבוהה מאוד, למה לא באים לקראתו? מדוע אי אפשר לעשות בקיץ את מה שעושים בחורף?

אני ותיק ומנוסה. אין פתרונות אידיאליים. אנחנו חיים בחברה שבבסיסה מחסור ופשרות, והכל מבוסס על השאלה איפה כואב פחות. פשרה היא לא מילה גסה. אנחנו צריכים לחיות על פשרות. האחריות של איגוד השחייה היא לגרום לכך שכמה שיותר ילדים יגיעו אלינו, כדי שנוכל לייצר יותר אזרחים טובים – אני מאמין שזה מה שאנו עושים.

המגבלה שהוצגה כאן קיימת, אני לא בורח ממנה. הצעקה של ההורים היא אמיתית. כואב, אך לא מצאנו לדבר פתרון. למען האמת, זה רק טיפה בים לעומת עוולות גדולות הרבה יותר שאף אחד לא רואה. למשל: היום במכבי חיפה גובים מכל ילד שבא אל הבריכה 300 ש"ח בחודש. בזה אני פוסל את חצי אוכלוסיית חיפה.

זוהי סטייה מהנושא.

לא ידעתי זאת. יש ילדים שלא מגיעים לשחייה בגלל הנושא הכספי?

בהחלט. ויש כאלה שפרשו, אחרי שכבר באו, משום שההורים לא עמדו בהוצאה.

יש גם הורים שלא עומדים בקניית כל ספרי הלימוד לילדיהם. יש כאלה שלא מסוגלים לתת כסף לסל תרבות ולטיולים. להערכתי כ-20% מתלמידי ישראל לא יוצאים לטיולים. וזה אפילו חמור יותר בעיני, כי בעיני טיולים הם חלק מתכנית הלימודים.

ויש להם גם חשיבות חברתית גדולה מאוד.

אם אני צריך לשקול היום את המצב, אינני רואה פתרון.

אני מנכ"ל איגוד השחייה. אני מבקש להוסיף עוד נקודה אחת. פנינו במכתב רשמי לשר החינוך, ומכיוון שהאליפויות הן פעילויות חינוך לא פורמליות, ביקשנו שמשרד החינוך יאשר לתלמידים היעדרויות מבית הספר לצורך התחרויות, כמו אליפות ישראל. אין לי כאן את המכתב הזה, אבל אני יכול לשלוח אותו ליו"ר הוועדה. לא קיבלנו בנושא תשובה עד היום.

אני אעזור לך בכך. באיזה כיתות מדובר?

מדובר בגילאים 10-14. הבוגרים הם בגילאים 15-18.
שנית, הדגשנו בישיבה הקודמת שההורים מלווים את הילדים לתחרויות, וזה נכון בעיקר לגבי הצעירים. המשמעות היא שגם הם ייקחו ימי חופש אם התחרויות יתקיימו בימי חול. זה אובדן ימי עבודה למשק, להורים.

כדאי שנשמור על פרופורציות. לא מדובר באובדן חמור כל כך לימי עבודה למשק. אני מסכים בכל מה שקשור למישור האישי אבל לא מעבר לכך.

הם משלמים הוצאות של מלון.

את המלון משלמים גם אם התחרות בשבת. ברור לי שזה כרוך בקשיים להורים. זאת עובדה. השאלה היא איפה עובר האיזון.

אני עמנואל מאי, לשעבר עמנואל מימון.

בדרך כלל מחליפים משם לועזי לשם עברי ולא להיפך.

ייתכן שחברי הוועדה מכירים את סבי. הוא חתן פרס ישראל להתנדבות.

בוודאי. הכרתי אותו. הוא היה רב המתנדבים של מדינת ישראל.

למעשה מדובר כאן בשתי תחרויות בחורף.

נכון, הן נופלות על ימי לימודים. אני מבקש לחזור לנקודה קודמת שעלתה כאן. דיברו על הפעלת השעון ועל הקשיים להפעיל את השעון בימי חול. הייתה תחרות של ארבעה ימים באילת, שלא קשורה לאיגוד – "ספורטיאדה למקומות עבודה". מפעילי השעון הגיעו לשם בהתנדבות. יש תחרות בת שלושה ימים בירושלים והם יהיו גם שם, גם בהתנדבות. אם כן המצב לא כל כך קריטי. מדברים על 400,000 ש"ח. אין לי בעיה שענף השחייה יקבל כסף, אבל הנתון הזה מוגזם.

האולימפיאדה למקומות עבודה ממומנת על ידי מקומות העבודה. זה ההבדל.

אבל מפעילי השעון מפסידים ימי עבודה. ומה לגבי גביע ירושלים?

הוא התקיים בחופש.

יום שבת הוא יום אחד. אליפות הצעירים נמשכת שלושה ימים ואליפות הבוגרים נמשכת ארבעה ימים. זה נופל על ימי לימודים בכל מקרה. כל הבקשה שלנו היא להזיז את זה, כך שיילקח בחשבון עוד יום לימודים אחד.

אז זה לא רק שבת, אלא מפסידים ימי לימודים בכל מקרה.

מפסידים ימי לימודים כל השנים. זה לא דבר חדש, ולכן זה לא טיעון כבד משקל. לגבי ההורים – לפעמים הם באים ולפעמים לא, זה לא משנה. לגבי השופטים: באליפות הקיץ של הבוגרים היו יותר שופטים מאשר בכל אליפות אחרת חוץ מהמכבייה וממשחקי "הפועל". היה עודף של שופטים. למרות שאליפות הבוגרים הייתה בימי חול השנה.

משה הירש מבהיר שבקיץ אין בעיה, כי האנשים מתכננים את החופשות שלהם. הבעיה היא בחורף. מעלים כאן כמה טיעונים: עוד הפסד ימי לימודים, הפסד ימי עבודה של ההורים. הבעיה העיקרית, כפי שאני מבין, הוא החשש שנושא ההתנדבות ייפול, אם בחורף יזיזו את האליפויות לימי חול. אז יש בעיה של עלויות כספיות. גם הבעיה הערכית צצה, וגם הבעיה הכספית.

לגבי ההתנדבות, אנחנו ההורים מוכנים להקצות לפחות 10 מתנדבים לתחרויות בימי חול. אין בעיה. זה מספיק כוח אדם, ואני בטוח שיהיה חורף.

אני מנהל המחלקה לספורט תחרותי במשרד המדע, התרבות והספורט.

איך אתה מתקצב את הנושא?

ראשית לגבי עמדתנו. לפני כמה שנים יצאה בקשה אל כל איגודי הספורט שלא לקיים אליפויות ישראל בשבת. הגדרנו את סוגי האליפויות. אינני יכול לומר שעומדים בכך בכל הענפים. סיפרתי לחברים כאן לפני הישיבה שבצעירותי הייתי ספורטאי. אחת האגודות ששיחקתי בהן הייתה אליצור משואות יצחק. הייתה אליפות ישראל בטניס שולחן ואני באתי לצפות בה. הסיכום היה ששחקני אליצור מתחילים לשחק במוצאי שבת. אך כשראו אותי באולם קראו לי לשחק. כבר אז היה לי כבוד אל הסמל, ואמרתי שאני מתחיל לשחק במוצאי שבת – גם אם באתי. אני לא מייצג את עצמי. כבר אז, לפני 30 שנה, הייתה הסכמה שספורטאי אליצור מתחילים לשחק במוצאי שבת.

אמנם ענף השחייה שונה מענפים אחרים, כי יש תחרויות בבוקר ובערב. היינו שמחים אם אפשר היה להעביר את התחרויות לאמצע השבוע. אנחנו מעודדים את זה. תמיד אפשר להעלות בעיות כספיות. הבעיה היא לא כסף, אלא המתנדבים, הליווי. זה אחד הענפים שבו ההורים הם בין הדומיננטיים ביותר. הם המאמנים, האפסנאים – הם הכל.

הם גם אלה שעושים את הצרות.

המאמן יושב על שפת הבריכה, אבל לא שומעים אותו כמעט. את ההורה שומעים כל הזמן צועק הערות אל הילד. לפעמים באימונים הילד "מזייף" קצת. האבא והאמא יושבים על הטריבונה וצועקים לו שלא יזייף. המאמנים יגידו שלפעמים זה מפריע, זה נכון. אבל צריכים לשמור על המעורבות שלהם.

אני מבין שמדובר ב-300-400 ילדים בתחרות. הם לא מבית ספר אחד ולא מכיתה אחת – זו אליפות ארצית ומבחינת בית הספר לא מרגישים את ההיעדרות.

לגבי הקושי של התלמידים. לדעתי השחייה רק עוזרת להם להיות תלמידים טובים ולא להפך. אני לא מזלזל בלימודים ובתרומת בית הספר, אני מורה במקצועי. אבל מי שעוסק בספורט ברמה הזאת, כל יום שהוא מפסיד לא מפריע לו ללימודים.

אני אמא לשחיין, ואני מסכימה עם הדברים.

צריך למצוא פתרון. אבל כרגע הילדים הם ילדים. אם הם יתקדמו ויהיו שחיינים טובים כבוגרים – מה יעשו אז?

דיה לשחייה בשעתה.

אבל אין זה אומר שאני מציאת פתרון. צריך לפתור את הבעיה של מספר השחיינים מתוך 300 הספורטאים. לדעתי צריך לאפשר להם לשחות באמצע השבוע.

אגב, מאז פרסום הידיעה על הדיון בפעם הקודמת התברר שבציבור הדתי נושא השחייה מחלחל. נשמע כעת את גב' לבנה פרקש.

לעניין ההישגים בלימודים. אני באמת לא חושבת שההיעדרויות פוגעות. בני בן 11, ולומד מצוין. השחייה רק מפתחת בו את התכונות הנכונות – כמו משמעת עצמית ותכונות אחרות. זה ענף ספורט יוצא מן הכלל. אני גם לא חושבת שהפסד ימי לימודים גורם נזק. ממילא יש כל כך הרבה ילדים שמפסידים לימודים על ישיבות מועצת תלמידים, העשרות וכו'.

אני יכול למנות עוד ועוד. וכך גם ח"כ נאות.

הבן שלי יוצא מהלימודים 4-3 פעמים בשבוע לכל מיני פעילויות חיצוניות. לא מדובר בימים שלמים של היעדרות – אבל הוא מפסיד כמה שעות ביום בתדירות גבוהה. הוא פעיל במועצת תלמידים, יש גם מארגים.

אני רוצה להעלות נקודה אחת: הפעילות היא 4-3 ימים. שבת הוא רק יום אחד מתוך כל התחרות.

התחרות מתחילה ביום חמישי אחר הצהריים. משחי הגמר הם בדרך כלל בשבת.

זה נכון לגבי הצעירים. אצלם כל משחה הוא משחה גמר, כי המוקדמות נערכות קודם באגודות, בתחרויות האזוריות. באליפות הבוגרים הגמר מתקיים אחר הצהריים בשבת ובבוקר המוקדמות.

בשבת יש משחי גמר. זאת הבעיה. ואז ההצעה היא לשחות לבד ביום אחר. כך השר כתב. מר חרל"פ אמר שהנושא עלה גם לפני 15 שנה.

לפחות 12 שנה הנושא חוזר על עצמו.

לא שמעתי כאן התנגדות נחרצת מן הדוברים לקיום התחרות כך שהספורטאים הדתיים יוכלו להשתתף בה. בעצם, למה שאיגוד כלשהו ירצה להפסיד ספורטאים? אולי השחיין המצטיין הוא דווקא שומר מצוות? אי אפשר לשלול מאדם להגיע לספורט על רק האמונה. אני מסכימה עם ח"כ אורלב. הבעיה היא השיפוי. יהיו הוצאות בשל השינוי הזה – ואני לא מתכוונת לימי העבודה של הילדים. ההורה אחראי על הילד באחריות כוללת, ואם יש צורך לנסוע לרופא ולהפסיד עבודה – ההורה יעשה כן. ממילא השחיינים הפסידו יום לימודים אחד.

הם הפסידו שני ימי לימודים.

אז אין סיבה להתווכח על יום לימודים אחד נוסף.

אני ריאלי. אני מבין שאת התחרות השנה אי אפשר להזיז.

אפשר לנסות.

ציינו במכתב, שלצערנו איננו מונח לפניך, שהשנה היא שנה בעייתית. השנה תתקיים מכבייה, שכולה תתקיים באמצע השבוע. המכבייה היא בתאריכים 14 עד 21 ביולי 2000.

מה זה קשור לאליפויות החורף?

זו אותה מערכת שיפוט, אותה מערכת מתנדבת. הם חתומים על קיום משחקי המכבייה. זה עוד שבוע ימים על חשבון הזמן הפנוי שלהם.

שוב, מסתבר שכל הבעיה היא שיפוי.

לגבי השנה הבאה אני מבקש להציע שנעשה ניסוי, בהסכמה. נקבע מראש שהניסוי איננו מחייב, אלא הוא חד פעמי. קבלו על עצמכם לקיים בשנה הבאה גם את אליפות החורף לצעירים שלא בשבת. אפשר להצמיד אותה לחופשת חנוכה או לחופשת פורים – או על חשבון לימודים. נבדוק פעם אחת מה המצב מבחינת המתנדבים והעלויות. גם אם יהיה צורך בגיבוי כספי חד פעמי תעשו זאת. מערכת ההתנדבות היא דבר חשוב, אבל אולי אנחנו רואים צל הרים כהרים? צריך לבדוק זאת. השאלה היא מה עושים השנה.

אני מציע שנקיים את הניסיון השנה.

אני לא אדם דתי בעוונותי ולכן אשאל שאלה לגבי הפן ההלכתי.

לא "בעוונותיך". אנחנו יושבים בוועדה הזאת שנה וחצי, עדיין איננו יודעים אם נתפזר השבוע או לא, אבל כל הזמן הזה הקפדנו שלא לערב פוליטיקה בענייני הוועדה.

לח"כ נאות יש מחלוקת עם הציבור החרדי, אך לא עמי.

אני מבין מעט בדת, והייתי רוצה לדעת עם מי כדאי להיעזר בנושא. לנו אין בעיה שהספורטאי ישחה בשבת ולא יפעיל שום מערכת. כך יוכל להתמודד כשווה בין שווים. עיסוק בפעילות ספורטיבית בשבת איננו דבר שמנוגד לדת. הבעיה היא להפעיל את המערכת.

הבעיה היא מעבר לכך.

אתה למעשה מבקש פסק הלכה. קטונתי.

אני מפנה אותך אל הרב ישראל רוזן. הוא ראש מכון צומ"ט – צוותי מדע וטכנולוגיה. הם עוסקים בנושאים של דת ומדינה, ומוצאים פתרונות להפעלת הצבא והמשטרה בשבת, למשל. הרי יש אנשים דתיים בכל המערכות. לי יש מעלית בבית, היא פועלת בשבת – היום פותרים את הבעיות הללו. אינני איש הלכה אבל אין סיכוי שרב כלשהו יתיר כזה דבר. זה לא קשור רק לחילול שבת טכני, אלא גם האירוע כולו בעייתי. אני לא רואה שרב כלשהו יתיר את הדבר. נצא מנקודת הנחה, לדעתי סבירה, שלא יהיה רב שיתיר זאת. הם לא יעשו דברים שמנוגדים לקונצנזוס בציבור הדתי על כל חלקיו. גם מבחינת החינוך של הילד יש בכך בעיה.

אני מבין שלגבי השנה הבאה, האם אפשר לגבש הסכמה שכזאת עם כולם, כולל מר חרל"פ. אם כן, זו הסכמה. לגבי השנה, אני שואל מה ניתן לעשות גם השנה, האם אפשר לעשות את אותו מאמץ ולהקדים את התחרויות ב-24 שעות.

צריך להקדימן ב-48 שעות. אי אפשר לסיים תחרות ביום שישי בערב.

צריך להתחיל ביום רביעי בבוקר במקום ביום חמישי אחר הצהריים, כלומר הקדמה של יום וחצי.

ומה עם התחרות בגליל, איך הספורטאים הדתיים יחזרו?

הדתיים יישארו ללון. את הבעיה הזאת הם יפתרו, אני לא חייב לדאוג להם לכך. גם לאדם דתי לא צריך לרפד את הכל. גם אני נשארתי הרבה פעמים תקוע במקום כלשהו, כי מילאתי תפקיד רשמי ולא רציתי לחלל שבת.

אבל מה לגבי החילונים שחוזרים? למה לכפות על כולם אי שמירת השבת בפרהסיה?

החילוני לוקח את הילד שלו ונוסע הביתה. הדתי נשאר לשבת. הטענה הזו הגזמה.

אינני שייך לאלה שדואגים לשמירת השבת אצל האחרים. מי שרוצה ישמור שבת.

אני מבקש פרק זמן של שבועיים כדי לנסות לגבש הצעה לגבי שנה זו, כולנו יחד.

והכל ברוח טובה ובהבנה.

יש לבדוק הקדמה ב-24 שעות.

או קיום האליפות בחופשת פורים.

אבל היא מתקיימת בשבת.

אני מקבל את הצעתו של מר חרל"פ. אנחנו מבקשים שתבצע בדיקה שכזאת בתוך שבועיים. בכל מקרה בשנה הבאה ייערך הניסוי. גם אם הכנסת תתפזר אני משמש יו"ר ועדת החינוך והתרבות עד למועד כינוסה של הכנסת הבאה. בכל מקרה זה לא יקרה בשבועיים הקרובים, אבל זה כבר לפורום אחר.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00.